לא הצלחתי למצוא אם יש מעלה לדבר או הלכה המתייחסת לנושא ..
אשמח אם תוכלו לסייע לי בעניין על מנת לחזק את הרצון והעשייה ...
תודה מראש - ואשריכם על העשייה המרובה ! - רבניםנט" />

שלח לחבר

בס"ד
רבנים.נט

ברוכים אתם בבואכם

חדשות האתר:


פינת הנשים

שלח שאלה לרבנים

הוסף שאלה


הלכות בשמירת העיניים:
מִי זֹאת ?

הלכות בשמירת הלשון:
רבי עקיבא איגר ונכדו

מעלת סעודת ראש חודש - האם באמת יש בזה מעלה או לא?


שאלה:(28/07/2014)

שלום כבוד הרב .
אני ב"ה משתדלת להקפיד לכנס את המשפחה המורחבת על מנת לקיים סעודת ראש חודש מידי חודש ..
לא הצלחתי למצוא אם יש מעלה לדבר או הלכה המתייחסת לנושא ..
אשמח אם תוכלו לסייע לי בעניין על מנת לחזק את הרצון והעשייה ...
תודה מראש - ואשריכם על העשייה המרובה !

תשובה:(הרב רביד נגר)

אחותי היקרה , אשריך ואשרי חלקך שאת מקפידה לכנס את כל בני המשפחה, כי מעבר לאחדות שאת גורמת במשפחתך , את עושה קידוש שם שמים גדול וזכות זו תעמוד לך ולמשפחתך לאורך ימים ושנים וע"י זה תזכי להקים לשפע ברכה ופרנסה.

התייחסות נקודתית.
א. מצווה (לא חובה) להרבות בסעודת ראש חודש. (שו"ע או"ח תיט', א')
ב. שאול היה נוהג לעשות סעודות בראש חודש וזכות גדולה יש במצווה זו.
ג. ראש חודש הוא בכלל בימים הטובים שראוי לשמוח בהם אך אין חיוב סעודה.
ד. בפרקי דרבי אליעזר מובא: מנהג גדול בישראל שעושין סעודות בראשי חדשים
ה. מי שמוציא כסף לצורך סעודת ראש חודש זוכה שמן השמים מזמנים לו שכרו.
ו. רבנו יעקב בעל הטורים מביא שמצווה להרבות בסעודה (טור אורח חיים סימן תי"ט)
ז. גם רבנו ניסים כותב: "וחייב לקבוע סעודתי בר"ח על הפת ולברך ברכת המזון".
ח. מדברי התוס' (ברכות מעט ד"ה איבעי) נראה שיוצאים ידי חובה גם בפירות.
ט. ורבי חיים בנבנשתי בעל "שיירי כנסת הגדולה" מציין: ששינוי קטן אחד מספיק.
י. "ראיתי מדקדקים כשחל ראש חודש בחול, עושים מאכל אחד יותר ממה שנוהגים"

מעמדו של ראש חודש הושווה למעמדו של המועד
"וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם, ותקעתם בחצוצרות על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם, והיו לכם לזיכרון, אני ה' אלקיכם (במדבר י' י').

מבחינה מסוימת שקולין הן ראשי חודשים כנגד שבתות ומועדים גם יחד.
"נמצאת אומר שראשי חדשים. שקולים כנגד המועדות והשבתות, ומניין שהם שקולים אף כנגד השבתות, ממה שהשלים בנביא והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות (פיסקא "והיה מדי חדש בחדשו").  

כסף שאדם מוציא על שבתות , מועדים וראשי חודשים חוזר. 
"כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה חוץ ממה שמוציא בשבתות וימים טובים וראש חודש וחולו של מועד". (בפסיקתא, וכן בויקרא רבה פרשה ל')

לדעת הראשונים למרות שחרב המקדש קיימת חובת סעודה כדברי ה-"רוקח"
"ומצווה לאכול בר"ח כמו מועד,,,
דאיתקש בתורה וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם,
ובנביאים 'והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו,
וכתיב מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת,
וכתיב והשבתי כל משושה חגה חודשה ושבתה וכל מועדיה,
וכתיב בשאול גם תמול גם היום, אל הלחם והשיבו יהונתן כי זבח משפחה לנו", והדברים הובאו כלשונם ע"י בעל "כל בו".

לסיכום: נסיים בדעת המשנה ברורה שפסק שאף על גב דמעיקר חיובא, אינו מחויב לאכול דברים הטעונים ברכת המזון, ויכול לצאת בשארי דברים - מכל מקום המוציא על סעידת ראש חודש, ואוכל ושותה בו בטוב, הרי זה משובח". ובדעת הבן איש חי המובאת בספר ויקרא:  "ואם הוא עני ואין ידו משגת יוסיף לפחות בפירות שיקנה מין פרי לאכלו בראש חדש". ולדעת האחרונים (כף החיים ועוד) "יש לאכול סעודת ר"ח על השלחן ודרך כבוד כמו בשבת ויו"ט, וכן יש לבצוע על שתי ככרות, כדי לכבדו יותר מן החול, והמכבד את המצות שכרו כפול ומכופל".  







.





שלח לחבר
מדורג 0 מתוך 5, דרגו 0