שאלה:(07/10/2016)
שלום הרב, אני בחורה בת 30 רווקה, כל חיי
לא הייתי מהבחורות שמחכות ומצפות לגבר/להתחתן
כמובן שהשאיפה היתה שורה תחתונה כן להתחתן
ולהביא ילדים, אבל זה לא הטריד או העסיק אותי...

התחלתי להיפגש בגיל 22 ונפגשתי עם הרבה בחורים
והרוב היה מיותר לחלוטין, אולי בחור שתיים הצליחו
ממש "להתקרב" כמו שאומרים..

לאחרונה הכרתי בחור (לא דרך שידוך) שהצליח ממש
להתקרב והיתה בינינו כימיה ממש טובה שלא היתה לי
עם אף גבר בחיי, הבחור שם לב שיש פה משהו לא רגיל
והזמין אותי (לא כדייט רישמי) לצאת איתו לאיזו הופעה
ולא הסכמתי אמרתי שבשלב הזה אני מעדיפה דייט
"רישמי" ואז להתקדם.

מאז הבחור לקח צעדים אחורה ואני כל פעם מנסה
להתקרב והוא כאילו לא בענין.. מאז שהכרתי אותו אני
נפגשת פה ושם אבל עדין בתוך תוכי משאירה אותו על
"אש נמוכה" והוא לא יוצא לי מהראש, אני לא יודעת מה
לעשות כנגד זה? מצד אחד אני ממשיכה להפגש ומצד
שני אף אחד לא מצליחה להיות בכיוון שלו וזה לא שאני
משווה פשוט יש לי אינטואציה חזקה שיש לנו עתיד ביחד
(והרב תאמין לי שאני ממש לא מהבחורה האלו שמתלהבות מכל אחד)..
אני לא יודעת מה לעשות, אני מתפללת/מבקשת ועושה
הכל כדי למצוא את הזיווג שלי, והגיל והלחץ שמסביב
רק גורמים לי לאבד את זה ולהתייאש.. בבקשה אם
הרב יכול לענות לי !

תשובה:(הרב רביד נגר)

אחותי היקרה , שמחתי לשמוע שהייתה ביניכם תקשורת
טובה. אולם , לא ברור לי מה פשר ההזמנה ל-"הופעה"?
אולי התכוונת לכתוב "הרצאה" ויצא לך "הופעה" , כי אם
את מחפשת בחור הגון וירא שמים , מה שייך "הופעות"?
...
  
  
  
...




שלח לחבר