שאלה:
שלום כבוד הרב, רציתי להיתייעץ עם הרב בנוגע לידוכים. אני חודש הבא בע"ה יהיה בת 20 , אני הולכת בקביעות לשיעורי תורה כמו כן גם למדרשיה אקסטרנית. אני כרגע לומדת מקצוע ונישאר לי עוד שנתיים בע"ה. האם הרב ממליץ לצאת לשידוכים? כי אני קצת חוששת בגלל הלימודים ואולי גם מבחינה רוחנית.. ואני אומרת אולי אני ימתין עם זה עוד קצת... מה דעת הרב? תודה רבה, תבורכו מפי עליון!

תשובה:
אם את מגיעה בקביעות לשיעורים במשך שנה שנתיים לפחות
אם את מרגישה יציבה נפשית ורוחנית ואת משתדלת לחיות ע"פ ההלכה
אם את לבושה בצניעות ויש לך רבנית שמכוונת ומדריכה אותך בכל צעד ושעל
מן הראוי שתתייעצי איתה ותשאלי אותה אם את מוכנה לשידוכים.

אני לא מוסמך לומר לך אם את מוכנה או לא מוכנה לצאת לשידוכים כי אני לא מכיר אותך באופן אישי, את צריכה להתייעץ עם רבנית שמכירה אותך ולא לסמוך על התשובה שלי בלבד, אבל באופן עקרוני, אם את מגיעה בקביעות לשיעורים במדרשה אקסטרנית ולא מפספסת, לדעתי יתכן מאוד שאת מוכנה לצאת לשידוכים, גם הגיל
שלך מתאים לדעתי, אבל אם את באמצע לימודים או באמצע תהליך רוחני זה עשוי להשפיע עליך ואולי לבלבל אותך, לכן ראוי שתתייעצי עם מישהי שמכירה אותך היטב.

הרצאה שהייתי ממליץ שתצפי בה: "מעלת הקביעות"
תגובה שאשמח שתקראי: "טיפים לשידוכים - לחצו לקריאה" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב שלום, אני מתחזקת מאוד אבל לצערי הרב לומדת בבית ספר חילוני. וקשה לי מאוד לשבת בשיעורי תנ"ך.. מה אני אמורה לעשות? ניסיתי להתייחס אל זה כאל סתם שיעור אבל זה קשה לי שהמורה מלמדת את התנ"ך כאילו זה סתם סיפור!!! או לשמוע אותה מעבירה ביקורת על אברהם אבינו שעקד את יצחק!!! לעבור ביצ'פר זה לא אפשרי-בדקתי.. זה מאוחר מידי אני כבר כיתה י"א, מה אני עושה?

תשובה:
אחותי היקרה, למרות הכל אני עומד לבקש ממך משהו שאולי יהיה לך קשה לעשות , תנסי לדון את המורה היקרה שלך לכף זכות , אני יודע שלא ציפית לתגובה כזאת , אבל חשוב שתנסי להבין איך המורה שלך הגיעה לרמה כזאת? סביר מאוד להניח שהיא גדלה בבית חופשי , בבית של תינוקות שנשבו , מה את מצפה? תנסי להבין אותה היא לא אשמה , לא חינכו אותה נכון ! אם היו מחנכים אותה בצורה נכונה , אם היו לה שורשים תורניים , היא הייתה מתנהגת אחרת ,,, אבל בלי קשר לייחס שלה לתנ"ך, באופן כללי אני בטוח שמורה שהוציאה תואר ראשון במשרד החינוך ולמדה חינוך כראוי חייבת להיות אשה טובה עם ערכים , אחרת היא לא הייתה בוחרת במקצוע כל כך קשה שאין שכרו בצידו. תנסי לראות את הנקודות החיוביות שיש למורה שלך, נסי להתפלל עליה שתזכה לתשובה בע"ה. (תכתבי לנו את שמה באתר ואנחנו נתפלל עליה)

מצד אחד אני חושב שהביקורת לא נובעת מתוך זלזול באבות הקדושים חלילה, אלא מתוך רצון לגרום לנו לנתח דברים ולחשוב על דברים מכמה וכמה זוויות , את מבינה?

מצד שני אני מבין מה את מרגישה כי בכל זאת מדובר בגדולי האומה , באבות העולם, איך אפשר לדבר עליהם כך, או לבקר אותם, ורק בגלל זה אני חושב שכדאי שתזכרי שבזכות ה-"טעויות" הקטנות של גדולי האומה , אנחנו זוכים להתקיים וללמוד,,,

לסיכום: למרות הקושי אני חושב שכדאי שתשמשי לה דוגמא אישית ותדוני אותה לכף זכות , כי אם אנחנו לא נהיה מסוגלים לדון אנשים מבוגרים ובעלי ניסיון גדול משלנו לכף זכות , איך אנחנו יכולים לצפות מהם לדון את גיבורי התורה לכף זכות?  מה שאני מציע לך לעשות זה ללכת לשיעורי תורה אחה"צ באיזור מגורייך "חפשי שיעור קרוב לבית" ובע"ה תזכי בסוף הלימודים לעלות למדרשייה טובה ולהשלים את כל מה שחסר לך... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלוום כבוד הרב רביד!! התשובות והסירטונים שאתה מעלה פה ממש מחזקים אותי.. יצא לי השבוע לריב עם אמא שלי ממש רציני ואני לא יודעת איך לכפר עליו אני מודעת שפגעתי בה מאוד והורדתי אותה עד למטה בלי לראות בעיניים ואני מאוד מצטערת על זה כרגע אנחנו לא מדברות כבר יום וחצי וזה מאוד קשה לי , איך אני יכולה לכפר על המעשה שעשיתי? אמא שלי היא אישה אלמנה טרייה וזה ממש מציק לי על מה שעשיתי לה לא השתלטתי על עצמי!

תשובה:
אחותי היקרה, כיבוד הורים הוא אכן אחד הניסיונות הקשים , במיוחד אם אמא אלמנה , שהרי אמרה התורה: "כל אלמנה ויתום לא תענון" (שמות כב',כא') כדי לכפר על פגיעה בכבוד ההורים עלינו להתחזק יותר בכיבוד הורים. זה מה שתעשי כדי לכפר על החטא.

א. תקפידי לקרוא קריאת שמע שעל המיטה (בווידוי באות צ' תכווני כשאת אומרת: "ציערנו אב ואם" שאת מצטערת על הפגיעה בכבוד ההורים) (בחודש ניסן לא אומרים וידוי וכן בשבתות וימים טובים)
ב. תתחרטי בלב שלם על המעשה הנורא שעשית ותגשי לאמא לבקש סליחה באמת.
ג. תלמדי כל יום 2 דק' על כיבוד הורים (עד שתסיימי פעם אחת את כל ההלכות)
ד. תראי את כל ההרצאות באתר על כיבוד הורים: "לצפייה לחצי כאן" כל יום קטע.
ה. תקראי תגובות שכבר כתבתי באתר בנושא, לחצי לקריאה:"כיבוד הורים"
ו. תקבלי על עצמך מכאן ולהבא להקפיד יותר בכיבוד אמך היקרה.

אני ממש מצטער לשמוע שאמא אלמנה, אבל אני מאוד מקווה שאחרי כל הצער שהיא עברה לפחות את תגלי קצת רגישות ותרחמי עליה (זיכרי! גלגל חוזר בעולם, אם לא תכבדי אותה סביר מאוד להניח שגם הילדים שלך לא יכבדו אותך) אני מברך אותך שתזכי לעשות תשובה על החטא שעשית ואני רוצה שתקראי כל יום פרק תהילים באתר להצלחת אמא שלך, תכתבי לנו את השם שלה בהקדשות מיד אחרי שתקראי את הפרק. אנחנו נברך אותה ונתפלל עליה, לקריאת פרק תהילים באתר לחצו כאן: "התהילים המחולק" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד,אני מרגישה שכל יום הולך לי לאיבוד. יש לי מלא ספרים של מוסר וחכמה יהודית אבל אין לי קביעות בשום דבר:לא בשיעור תורה,לא בקריאת ספר/הלכה ואני מרגישה "באלגן" אני לא יודעת איך להתחיל,מאיפה,כאילו ...אין לי תוכנית שאיתה אני הולכת,אין לי סדר. מה לעשות? איך עושים סדר? מה יותר חשוב? תודה רבה,מיכל.(אני רוצה לחזור בתשובה!!!!!)

תשובה:
מיכל היקרה, אני ממש מבין על מה את מדברת, מרוב עצים לא רואים את היער, כל מה שאת צריכה לעשות בתור התחלה זה לא לחשוב מה חשוב יותר מה חשוב פחות, אלא לקבוע עיתים לתורה ולשמוע מה שהרבנית תחליט להעביר לא מה שאת בוחרת לשמוע ! תנסי למצוא מדרשה אקסטרנית באיזור מגורייך ותלכי לשם פעמיים בשבוע לפחות, אל תוותרי על קביעות ותראי שתוך שלושה חודשים מהיום החיים שלך ייראו אחרת והרבה דברים יהיו הרבה יותר ברורים לך בעתיד ! חוץ מזה תבחרי לך ספר טוב וכל לילה תקבלי על עצמך בלי נדר לקרוא בו עמוד ותראי שעם הזמן את תסיימי כל כך הרבה ספרים שאת לא תאמיני מה אפשר להספיק בעמוד או שניים ביום ! במקום להמר בפוקר בפייסבוק או לגדל גינה דמיונית את מרוויחה את החיים שלך צדיקה. אל תתפשרי על פחות משני שיעורים בשבוע. בהצלחה צדיקה שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי בעיה ממשש גדולה עם בנים אני כל היום חושבת עליהם אני כל היום מדברת עליהם ואיתם אני לא מסוגלת כבר!!!!אני לא יכולה לנתק איתם את הקשר אני לא יכולה כלום.אני לא יודעת מה לעשות תעזור לי בבקשה אני על סף איבוד העשתונות..אני מודה לקב"ה שאין לי את הנסיון הזה של בנים..שהוא לא מעמיד לי בנים שמחזרים אחרי..אבל זה חסר לי כל כך אני כל היום חושבת עליהם זה מטורף אני לא מתרכזת בגלל זה בתפילה..תעזור לי הרב!!!!!!ואני כולה בת 15 אני לא בגיל של חתונה או משהו זו סתם אהבת נעורים..

תשובה:
אחותי היקרה, כל נערה שתתעסק כל היום בפייסבוק, או תהיה בבטלה גמורה תחשוב על זימה, כך גילו לנו חכמינו זכרונם לברכה, בטלה מביאה לידי שעמום וזימה (כך מביאה הגמרא במסכת כתובות דף נט ע"ב) כדי להינצל מהשעמום ומהבטלה שבאה בעקבותיו כל מה שעליך לעשות זה להעסיק את עצמך, תנסי לעשות משהו שאת אוהבת לעשות מעבר לצ'יטוטים עם בנים, תנסי לראות הרבה שיעורים באינטרנט, תנסי להעסיק את עצמך בכתיבה (אם את אוהבת לכתוב או לנגן) נסי לפטור שאלות בטריוויה, פתחנו את הטריוויה במיוחד לטובת מי שמשעמם לו ואין לו מה לעשות ומרוב בטלה הוא גולש באתרים מפוקפקים ובא לידי חטא, אלפי בני נוער גולשים בטריוויה בחודש, זה ממכר, מחכים וגורם לך ללמוד המון דברים חדשים, אני יודע שזה לא ממש קל אבל זה עדיף מלשבת בבית בחוסר מעש ולהשתגע, את חייבת להאמין לי ולעשות עם עצמך משהו, אחרת לא תצליחי להינצל מהדור הבלתי אפשרי הזה, תנסי ללכת לשיעורים אקסטרניים באיזור מגורייך, תוכלי להיעזר באתר בחיפוש שיעור שקרוב למקום מגורייך, תצפי בקטעים שבאתר ואל תוותרי, כל קטע חדש שעולה לאוויר תצפי בו בצימאון ותקשיבי טוב לדברים הנאמרים, אני בטוח שאם תהיי רצינית מספיק תתגברי על מחלת האהבה, או יותר נכון מחלת התאווה. בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב תודה על הכל. אני בשנה הראשונה לנשואיי וקשה לי מאוד.יש מתח גדול בין אבי לבעלי. אבא שלי אדם מאד חכם וחריף וגם בעלי. אבל שניהם בעלי דעות שונות. חשוב לציין, שבעלי מכבד ומעריך אותו. הרגע חזרנו משבת אצלם ובעלי אמר לי דברים כואבים. אומנם הוא מרגיש בנוח וטוב בשבת אבל עדיין. יש דברים שהוא לא מבין למה זה ככה.. ואני בחורה רגישה וקשה לי עם זה ולכן עד עכשיו אני בוכה. מה עושים?איך מכבדים את שניהם?

תשובה:
אחותי היקרה , אני לא יודע במה מדובר ולכן קשה לי מאוד לכוון אותך להציע לך פתרון
אבל באופן עקרוני , אני יכול לומר לך שעם כל הצער והכאב , אנחנו מורים לתלמידות שלנו אחרי החתונה לכבד את רצון הבעל , משום שאשה נשואה הרי היא ברשות בעלה ולכן התורה אף פטרה אותה מחיוב של כיבוד הורים. (כמובא בשו"ע יו"ד סר"מ סי"ז)
לכן אם ההתלבטות היא בין כבוד הבעל לכיבוד ההורים - כבוד הבעל עדיף.

בעלי מכאיב לי
צר היה לי לשמוע שבעלך מכאיב לך באמירותיו, אני חושב שכדאי שתדברי איתו על זה ותגידי לו בצורה מכובדת שהאמירות שלו (עליך או על בני משפחתך) פוגעות בך. וגם אם הוא אומר את מה שהוא אומר ע"מ לתקן ו\או כדי לומר את שבליבו , ראוי שהדברים יאמרו בצורה מכובדת ולא בצורה פוגעת חס ושלום.

אני שמח לשמוע שבעלך מכבד את אבא שלך ומעריך אותו ואני מניח שהדברים הכואבים שהוא אמר לך קשורים לבני משפחתך והדברים פגעו בך כי לדעתי היה בהם מין זלזול בכבוד משפחתך ומנהגיהם ובגלל זה את בוכה. בגלל שפגעו באנשים שאת מעריכה ואוהבת. אני חושב שראוי שבעלך יתנצל בפניך וראוי שתשוחחי על כך עם הרב של בעלך (במידה ויש לו רב) אני בטוח שהרב שלו יסביר לו כמה חשוב להתנהג בדרך ארץ וגם בלהט הרגע , לא אומרים דברים בצורה אימפולסיבית , ראוי לכבד את הצד השני ולא לפגוע ברגשותיו. אני ממש מצטער לשמוע שבכית , חשוב שתדעי שזו לא בושה לבכות זה דבר טבעי ואנושי לגמריי , גם אני במקומך הייתי נפגע ואולי בוכה

לסיכום: מצד אחד את ברשות בעלך ועליך לכבד את בעלך , דעותיו והשקפותיו. מצד שני בעלך חייב לכבד אותך ולא לפגוע בכבודך וגם אם לבעלך ולאבא שלך יש חילוקי דעות בעניינים מסויימים, ראוי לכל אחד מהם להתנהג בצורה מכובדת וראויה ולא ח"ו לבזות ו\או לפגוע האחד ברגשותיו של האחר.

אם חילוקי הדעות מתעצמים ולא מאפשרים להם להימצא יחד באותו מתחם מבלי לריב
אני מציע שתפנו ליועץ זוגי שיתן לכם כלים להתמודד עם סוגיות מורכבות במשפחה. בכל מקרה , אין לי ספק שעליך להישמע לבעלך ולכבדו בדיוק כמו שבעלך מחוייב לצדד בך ולחזק אותך במקרים דומים במשפחתו, בחינת: "ועזב את אביו ואמו ודבק באשתו".
כל זה כמובן בהנחה שבעלך הוא אדם ירא שמים כמובן.

שאלות דומות בנושא:
"מריבות גדולות בכל מה שקשור לכיבוד הורים"
"שאלות ותשובות בנושא שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רביד הריבים עם אמא לא מפסיקים, אני מרגישה כ"כ רע. אנחנו כל יום רבות, אני מקללת אותה וגם לפעמים מרביצה לה חזרה.. אני צועקת וצורחת קשה לי מאוד בכיבוד הורים! מה אני יכולה לעשות ? ואיך אני יכולה לכפר על מה שעשיתי כבר? אני מרגישה רע ורוצה שהיא תסלח ושהשם יסלח. אני מרגישה רע אני חייבת לעשות משהו עם זה!

תשובה:
בחיים שלך אל תעיזי להרים יד על ההורים שלך, זו עבירה שהתיקון שלה קשה מאוד, אל תעיזי לעשות זאת גם אם היא תאיים עליך ותזרוק עליך כיסאות, אל תגיעי למצב שאת מרימה על אמא שלך ידיים, דעי לך אחות יקרה למרות הניסיונות הקשים יש דברים שפשוט אסור לעשות ! חוק בל יעבור ! כתוב בתורה: "וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת... וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת". עונשו של המקלל חמור יותר מעונשו של המכה, שהקללה מצויה יותר ויש צורך להזהיר עליה יותר, שהרי ידוע שמקלל אביו ואמו עונשו "סקילה" (זורקים עליו אבנים עד שמת) ועונשו של מכה אביו ואמו בחנק. "אביו ואמו קלל דמיו בו" לא רק שאסור לקלל את אבא, אפילו לומר את השם שלו בפניו אסור, יש אנשים שמעולם לא קראו להורים שלהם בשמם הפרטי, שלא לדבר על קללה או הכאה. מי שמקללאת אביו ואמו הוא בבחינת מנודה בשמיים ואין הקב"ה יכול לדור עמו.
שהרי בזמן שאדם מקלל אביו ואמו ומכה אותם, זה כאילו הקבה כופף את רגליו תחת
כסא הכבוד ואומר : אני השויתי כבודי לכבוד אב ואם ואילו הייתי אצל בן כזה כך היה עושה לי! לסיכום: כאשר אדם לא מסתדר עם אבא ואמא ומבזה אותם אומר ה' יתברך "טוב עשיתי שלא השרתי שכינתי בבית זה" אבל כאשר אדם מכבד את אביו ואמו ה' ישר משרה שכינתו בבית זה. שלח לחבר קריאה בניפרד