שאלה:
אם אני מתנהגת מגעיל להורים שלי.שאני נכנסת לעצבים אין לי איפוק אני מעיפה דברים עושה רע לאמא שלי..ובגלל שאני דואגת לאחותי שמתהגת כמו פרוצה מהרחוב ומתערבת לטובתה זה יוצר לי מריבות אם כל המשפחה, מה שווה כל השיעורי תורה שלי??התפילות שלי??הצניעות שלי שאני מוסרת נפש עלייה??אולי כדי שאפסיק אם הכל רע לי לחיות בבית תמיד בצעקות ובמריבות וזה לא שאני לא עושה טוב להורים אני מנסה תמיד לרצות את אמא שלי לעזור לה בבית,לתת לה כבוד,אפילו הבאתי לה את הכרית שלי וישנתי בלי.מנסה לעשות אותם מלכים אבל האווירה בבית מקשה

תשובה:

אמרו חז"ל: שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה, ככל שתשתדלי יותר תזכי להתקדש יותר אבל אם תוותרי על הכל אזי עבירה גוררת עבירה ואין לדבר סוף עד שתפלי לאבדון ח"ו ויהיה לך קשה מאוד לחזור חזרה למקום שבו את נמצאת כרגע, אין דבר חשוב יותר מכיבוד הורים אבל תעבדי על זה, זה לא בא ברגע אחד, אני מכיר הרבה נערים ונערות שהצליחו להחזיק מעמד אבל היה קשה להם כל הקטע של הכיבוד הורים ורק אחרי שהם ממש למדו והתחזקו הם הצליחו לכבד בצורה נכונה וטובה את אבא ואמא, העיקר שאת מבינה שיש לך על מה לעבוד, אני יודע שזה קשה אבל שום דבר בעולם לא שווה שבגללו נוותר על ה' יתברך, מי שמתרחק מה' יתברך הצער שלו רק הולך וגדל. חבל ! בחורה חכמה לא זורקת הכל לפח ! אם לא הצלחת במתמטיקה את מוותרת גם על אנגלית והיסטוריה? לא תלמדי בכלל? וודאי שלא ! זה לא צעד שעושה נערה חכמה. תשתדלי לאט לאט לעבוד על עצמך באמת זה הכל. אין דבר כזה קשה לי, לכולנו קשה אבל כולנו מתמודדים ומשתדלים לשמח את ה' לכל אדם יש עליות ומורדות. אני מברך אותך שתזכי לכיבוד הורים ובע"ה תזכי לזיווג הגון ולחתונה במהרה כדי שלא תריבי עם אף אחד גם לא עם בעלך.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב!אני חוזרת בתשובה כמעט שנתיים,ולאחרונה התחילו לי הרבה ספקות באמונה במציאות הבורא, שאומרות לי שאולי כל זה לא אמיתי ואולי אין בורא לעולם וכדומה. אני מבינה את ההיגיון שכל דבר מסודר מעיד על מסדר,אבל הבעיה היא שאני לא מצליחה להפנים ולהבין את זה כאילו יש לי אטימות שכל ולב,בנוסף אני שומעת הרצאות על הוכחות של מציאות הבורא והתורה אבל זה עדיין לא עוזר ,לא נראה לי שזה משהו טיבעי אלא משהו רוחני.מה לעשות??

תשובה:
את לא צריכה לשמוע הרצאות והוכחות , את צריכה להרגיש את בורא עולם מדבר אליך מתוך הלב , אם תרצי לשמוע באמת את תשמעי קול פנימי שאומר לך שה' אוהב אותך.
בדיוק כמו שאף גבר לא צריך שיוכיחו לו שהוא אוהב את בת זוגו , הוא מרגיש את זה.

אם תבחרי בדרך אחרת , דרך ללא דרך , דרך של חופש ותאוות , דרך של שחוק קלות ראש והוללות , שכל אחד עושה מה שהוא רוצה , שמחללים בה שבת ונהנים מעולם של חושים , ההנאה שלך תהיה ממש קצרה , את תהני בנערות ותסבלי בזוגיות , כי זוגיות מציבה גבולות ונערות חופשית לא ממש מחנכות לגבולות ואם לא תעבדי על האיפוק שלך ועל הגבולות שלך בזמן בצורה טובה אח"כ אל תתפלאי לגלות שזכית בבעל בלי גבולות - קטע שעשוי לעזור לך לשמור על איפוק - לחצי לצפייה:"איפוק1" , "איפוק2" 

אל תתפלאי מדוע בעלך בוגד בך ולא מסוגל להתאפק !  כי מה שאת זה מה שתקבלי , ה' יודע לזווג זיווגים מצויינים , חופשיה מתחתנת עם חופשי , דתיה מתחתנת עם דתי וכו'... בקיצור כמו שאת בוגדת בבורא עולם יתכן מאוד שבעלך יבגוד בך, אל תשאלי אחרי החתונה  למה בעלך נכשל עם נשים אחרות כי הוא יענה לך בדיק את מה שאת מנסה לענות לה' ולשקר על עצמך דמייני שזה מה שבעלך יאמר לך: "אני מרגיש שלאחרונה התחילו להיות לי ספקות באהבה שלי אליך אשתי היקרה, שאומרות לי שאולי כל הקשר הזה לא אמיתי , אני מבין את ההיגיון שכל גבר צריך להתחתן וכו'... אבל הבעיה היא שאני לא מצליח להתאהב בך אשתי , זה כאילו יש לי אטימות בלב , בנוסף אני הולך לייעוץ זוגי אבל זה עדיין לא עוזר זה משהו רוחני כזה... מה לעשות?
קטעים לצפייה - מתי אני אתחתן?  , "גבר ואשתו" ,"לגלות את כוחות הנפש" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, אני בת 16 וחצי וכשהייתי קטנה הייתי דתיה וחזרתי בשאלה בחודש האחרון התחלתי לחזור בתשובה לשמור שבת להתפלל את ברכות היום ותהילים.. אך עדין אני מרגישה מאוד רע עם עצמי וכל מה שאני עושה לא הולך לי האם זה בגלל משהו שעשיתי בעבר? שבת שלום ומבורכת.

תשובה:
אחותי היקרה, הרבה יותר קשה לאדם שהיה דתי מלידה וחזר בשאלה לחזור חזרה, ישנה תחושה גדולה של "בגידה" , "צביעות" , "שקר" , אבל אל תתני ליצר הרע לבלבל אותך , ברגע שתעשי תשובה שלימה , אני מאמין שבעזרת ה' הכל יסתדר , פשוט תהיי יציבה ואל תתנדנדי , כי גם בעיני החברה זה לא נראה רציני והתגובות המזלזלות מצד החברה עשויות לרסק לך את הבטחון העצמי , חבל.

אמשול לך משל ואני מקווה שאת חכמה ותביני לבד את המסר... 
איך היית מרגישה אם הייתה לך חברה ממש טובה שנתיים וכעבור שנתיים היא פשוט עזבה אותך וביזתה אותך , לעגה לך לפני כל החברות , התעלמה ממך , הכאיבה לך ואפילו סיפרה לחברות נוספות שאת סתם מעצבנת , כעבור חצי שנה או שנה שלימה
של ריחוק ביניכן , לאט לאט היא הבינה שאין חברה טובה יותר ממך , כל החברות האחרות לא מכבדות אותה כמו שאת כיבדת אותה , כל החברות האחרות לא היו נאמנות ומסורות כמו שאת היית , בקיצור רק אחרי זמן רב היא זכתה להבין עד כמה את חסרה לה ועד כמה היית חברה אמיתית שאין לה תחליף. היא החליטה לעשות מעשה.

יום אחד היא פשוט ניגשה אליך לפני כולם ושאלה: "את יכולה לסלוח לי?" , "אני רוצה שנחזור להיות חברות ! " , איך היית מקבלת אותה? האם היית מסכימה ברגע אחד לאפשר לה לחזור? או שהיית נותנת לה להבין שהיא פגעה בך ואי אפשר ברגע אחד לסלוח על השפלה וביזיון של כל כך הרבה ימים וחודשים.

להבדיל אלף אלפי הבדלות , ה' יתברך לא חבר  שלנו , הוא אוהב אותנו בכל מצב ומאפשר לנו להתקרב אליו ולחזור בתשובה בכל מצב , רק שלפעמים הוא פשוט רוצה שנלמד מהטעויות שלנו ונעריך את הדת והדרך הטובה ביותר להעריך באה לידי ביטוי במשפט הבא: "יגעת ומצאת תאמין" , או אם תרצי: "מה שבא בקלות הולך בקלות" , להבדיל אלף אלפי הבדלות , כשלגבר קשה להשיג אשה (כי היא קשה להשגה) הוא מעריך אותה יותר נמשך אליה יותר , היא מאתגרת אותו יותר ואם לאחר תקופה ארוכה של כיבוש הוא הצליח "לכבוש" את לבה , אני מאמין שהוא לא יוותר עליה בקלות , אבל אם ברגע אחד הוא זכה בה והוא לא היה צריך להתאמץ יותר מדי כדי לכבוש את לבה.

לסיכום:
א) מה שבא בקלות הולך בקלות - אי אפשר להיות צדיק ברגע אחד.
ב) יגעת ומצאת תאמין - אם אדם רוצה להצליח הוא צריך למסור נפש ולהתייגע.
ג) כשנערה קשה להשגה מעריכים אותה יותר - גם התורה הקדושה קשה להשגה.
ד) כדי לזכות להיות בני תורה , צריך לעבוד על מידת הענווה , זה המפתח לשער.

שאלות ותשובות דומות בנושא:
1) חזרתי בשאלה שלוש שנים ואני מפחדת מהעולם הבא שלי.
2) הרב רביד , אני דיי חדש באתר והאתר הזה נראה פשוט מעולה
3) אני שוקלת לעזוב את הדת קשה לי לבד מול כל החברות שמבלות ונהנות

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד היתה לי שיחה בערב עם חבר שממש קשה לו עם העוון הידוע, בחלק מהשיחה הארוכה הרגשתי צורך לשתף את דבריי ברבים. אשמח אם תאפשר לי להעלות את הקטע לטובת זיכוי הרבים.

תשובה:

קראתי את הדו-שיח הוא נפלא, החלטתי לשתף אחרים בדו שיח שלך עם חברך, כל הכבוד.

דוח שיח בין שני נערים על פגם הברית. קריאה נעימה.

דוד says:
אחי אני פוגם בברית בלי סוף
גם באינטרנט גם בחוץ
אור says:
אני מכיר אנשים שפגמו 10-12 פעמים ביום אחד, או אנשים שהיו שקועים בהרגל הזה במשך 11 שנה. והם יצאו מזה!, המכנה המשותף להצלחתם שהם לקחו אחריות על חייהם, הם הפסיקו לרחם על עצמם, הם גילו אחריות,הקרבה,וויתור על מעשים שליליים, מילאו את חייהם בדברים אחרים,מזינים,עשירים,תכליתיים. פגם הברית זה שיא הנוקשות בתחפושת של רכות ורחמים, זה הרצון להנות בלי לגלות שום נאמנות. זה באמת רצח. אתה רוצח את האהבה שיש בך, את המעוף, את היצרתיות, אתה נאטם, הלב נערל, כל הוורידים של הנפש מתמלאים  בזוהמה של תאוות בשרים במקום בתקוות, חלומות, ברצון השם. פשוט תחליט, החלטה אמיצה - אתה מפסיק.  היום זה נגמר. פשוט.
דוד says:
שתהיה בריא אני אוהב אותך
אור says:
כל הדברים שקשורים בעמידה בניסיון, בבגרות, בנשמה מתוקנת שלמדה את השיעור שלה בעולם זה ממש לידך  רק תצא ממשבצת האפסות הזאת, אל תהיה מריר, ואני לא תוקף אותך, אני תוקף את הנחש שבך! אתה לא קורבן של אף אחד, ולא לנחש הזה בתוכך, אל תגיד אין לך כוח - יש לך כוח, אל תגיד אין לך יכולת - יש לך יכולת , יש פרופורציות גם לאנשים כמוך.
דוד says:
עושים מאמצים
אור says:
נשמות גבוהות תמיד יורדות עמוק, ודווקא מהמקומות האלה אתה מתנקה מהטינוף של כל המין האנושי, הגאווה, כי תשמע מה שווה להתחיל התחלה חדשה, הרי כבר מה יצא ממני אחרי ירידות כאלה מילא היה הכל חלק, זה ''הכל או כלום '' דווקא ממקום שאתה יודע שלא תקבל מחיאות כפיים, אתה מתנקה במקומות האלה ובשביל להיות עובד השם אמיתי צריך לעבור דרך הקליפות......... אתה יודע מה זה רחמים, רחמים זה מהמילה רחם, מה זה רחם, רחם זה המקום בוא גדל התינוק בבטן אמו,  שם הוא מקבל את האוכל, את ההגנה, את הכל, כל מה שהוא צריך. העולם הזה זה כביכול ''הרחם'' של בורא עולם.  פה הנשמות גדלות, השם מגדל אותנו ברחם, ברחמים, לומדים, מתפתחים, עוברים הסקת מסקנות כלפינו וכלפי העולם  והכל ברחמים, לגלות רחמנותו "כל העולם מלא רחמים'' אמר רבי נחמן מברסלב, אבל אתה צריך להאמין ברחמים האלו,  שהוא יכול לסלוח ולמחול גם לחוטא כמוך. אם לא תאמין ברחמים האלה, אתה לא תגדל, אתה לא תצא מזה.
דוד says:
אתה מרגיש שינוי לפני ואחרי ?
אור says:
כן עברתי את ה-40 יום. זה כבר לא עושה עליי רושם. אבל אתה חייב להבין,  כל התעניינות קלה בפגם הברית זה שואב את כוחה מהמידה הזאת של רחמים עצמיים, אדם שמרחם על עצמו  תגיד לעצמך את המילים, אין לי כוח, אין לי יכולת, זה גדול עליי, כל כך קשה לי, אני חלש, אני מסכן וכו') על זה הדרך אם אתה מזדהה אם המילים או כל שכן חש אותם אז סימן שאתה נגוע במידה הזאת.
אור says:
אם אדם חלה במחלה של הרחמים עצמיים , ידרש ממנו הרבה אנרגיה נפשית ורוחנית כדי להתמודד עם פגם הברית,  אבל בן אדם שעשה עבודה, והוא לא מרחם על עצמו, גם אם הוא נמצא בשיא הפריצות האנרגיה שנדרשת ממנו כדי להישמר שואפת לאפס.
דוד says:
ה' יעזור
אור says:
זה תלוי בנקודה הזאת. אני תמיד מחפש את השורש לכל דבר, אני תמיד מחפש את הלב שבכל עניין, העניין של פגם הברית זה רחמיים עצמיים זה לא כזה עמוק, אבל זאת המציאות. זה מתחיל בהרגשה של ריקנות בלתי מבוטלת או מתמשכת או שזה פועל יוצא של הרגשה של חוסר יכולת  ,  אגו פצוע, רכות, מסכנות, עדינות בתחפושת של נוקשות ומפונקות. במצב כזה הנשמה נמצאת במצב צימאון שווה ערך  להליכה של 30 יום במדבר. היא משתוקקת לאור אלוקי, אבל היצר הרע מפתה אותנו בתחליף מזויף,  במקום באהבת השם, נותן לנו אהבת נשים שזה הכי קרוב לשיכרון חושים, להיכללות הבורא, לקשר אינטימי וחם.
דוד says:
כל זה נגרם מזרע לבטלה ?
אור says:
כן ובמיוחד אם זה חוזר על עצמו, ובשביל שזה לא יתחיל, צריך להאכיל ולהזין את הנשמה, התבודדות, לחזק את התודעה,  מעשים טובים ותפילה,תורה גם הבן אדם מקבל סיפוק אדיר מהדבר הזה, שאדם עסוק בעשייה, הוא מתמלא,  וכשאתה מתמלא אין מקום ליצר הרע להדליק בליבך אש זרה לתאוות, הוא דואג לקרר את הלב החם שלך זה העבודה של עמלך..דבר אחד נכון וחזק על הדור הצעיר הזה, אנחנו דור מפונק, אנחנו מפונקים, יודע מה זה פינוק. פינוק זה שאחרים יעשו בשבילך את מה שאתה צריך ויכול לעשות לבד, זה נכות מדומה, קביים לאדם עם רגליים בריאות לגמרי. והילד הזה לא נאמן לאף אחד רק לעצמו וכך מתחיל לשלוט עליו פגם הברית. למה כולנו שקועים בזה כי אנחנו דור מפונק.
אור says:
אתה יודע למה אני יכול לדבר אליך במקום שלך וברמה שתבין אותי, כי גם אני ביקרתי שמה,  ובגלל שביקרתי שמה ולפעמים אני מוסיף לבקר במקומות האלה, אני יכול להוות מורה-דרך לאנשים שעוברים שם אתה צריך שמישהו יתפוס לך את הלב חזק ויספר לו כמה השם אוהב אותך, צריך אותך,  רוצה שתחזור אליו, הוא יסלח על הכל (עם התשובה), בפיך ובלבבך ל ע ש ו ת ו ."רבי נחמן אומר:  הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות, הן בגשמי, וכל אחד מבקש רחמים ואינו יודע היכן הוא. והרחמים הוא לעיני כל". כל אחד מבקש רחמים, אהבה, רכות. זה מה שכולם רוצים, בעצם.
דוד says:
תודה אחי אני צריך את זה
אור says:
מי לא צריך את זה, אני גם צריך, וזה האוויר שאני נושם! פשוט אל תישאר בתוך המשבצת הזאת..           תבוא לקב''ה בתפילה, תשפיל עיניים, תתחרט, תבכה, תבקש מחילה, תתוודה ותקבל על עצמך. תשובה זה כמו מקלחת, זה ניקיון, שיפלות זה ניקיון זה לא הרס עצמי,  שאתה עושה תשובה אתה נכנס למשבצת של שיפלות, ושיפלות זה ניקיון, זה להתנקות מכל מה שחשבתי שאני ומה שאני.  התשובה אם עושים אותה נכון, כי לפעמים אתה עושה תשובה, אבל בעצם אתה סתם מתבכיין, אם עושים אותה נכון ובאמת,  אתה מרגיש ניקיון ואז אתה מתמלא באור אין סוף, כל החלומות, כל התקוות, כל הרצונות לעשות טוב, לעשות את רצון השם,
הכל חוזר בהבזק אחד, בהארה אחת!
דוד says:
תשמע אני ייתן את כל כולי בשביל להילחם בזה

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד.. יש לי שתי שאלות קצרות. 1.מותר לעכב את תהליך הפיריון בגלל שאנחנו רוצים ללמוד? 2.האם כיום יש נזירים כמו שמשון שלא גוזרים את השיער?

תשובה:

שלום בחור יקר,, יש לי שתי תשובות לשאלותיך,,,
1. בשום פנים ואופן אין לעכב את תהליך הפיריון ללא היתר מפורש של דעת תורה.
    אתה מוזמן לעיין בתגובתי הבאה שם יש מאמר נפלא של פרופסור אברהם בנושא.
    להלן התגובה: "שכבת זרע לבטלה ויחסים בין גבר לאשה - לא נכנסים להיריון"
2. יכול להיות שכן , אני באופן אישי לא שמעתי על הרבה כאלה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, רציתי לספר שהתחתנתי לפני שלושה חודשים ועברתי לגור אצל חמתי כדי שנוכל להסתדר קצת... ואני לא מוצאת את הפינה שלי שם, האם אני צריכה לחפש דירה או להתאפק ולחיות פה?

תשובה:
אם קשה לך מאוד ואין לך פינה פרטית, גם אם אין לכם את האפשרות הכלכלית לדעת חשוב שתצאי לעבוד ותבקשי מבעלך שיצא לעבוד (גם אם הוא לומד בכולל או בישיבה) ואחרי חודשיים שלושה תתחילו להשכיר דירה, הפרטיות שלך צריכה להיות מעל הכל !

אם יש לכם את האפשרות הכלכלית, תנסי לבקש בצורה מכובדת מבעלך לעבור למקום שבו יהיה לך נעים יותר, אם תדעי לגשת לבעלך בצורה מכובדת אין לי ספק שתמצאי חן בעיניו והוא ישקול את הנושא, אבל אם תדרשי ממנו בכל תוקף ותדחקי אותו לפינה, הדבר יגרור סכסוכים עמו ועם כל בני הבית ואין טעם. זה הכל עניין של גישה ויראת ה'.

 כל זמן שמדובר בתקופה זמנית (אפילו מעל שנה) ובינתיים אתם חוסכים כסף לדירה, לדעתי אין שום בעיה שתגורי עם חמתך, בתנאי ששתיכם מסתדרות, אם אתן רבות, בשום פנים ואופן אסור לך להישאר שם ובעלך מחוייב לעשות כל שלאל ידו כדי לדאוג לרווחתך ולא לצער אותך בעד שום דבר שבעולם ! בכל מקרה את לא אמורה להתאפק ולחיות כל ימי חייך ליד חמתך וכבר הזהירה התורה את הבעל שעליו לדבוק באשתו
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב',כד') 
(אבל אם את שואלת מצד עיקר הדין אם אסור או מותר, התשובה היא שמותר) 

וכך כתב רבי יעקב בשו"ת שאילת יעב"ץ ח'א סי' לב':

כלה שגרה ממש באותה דירה עם חמותה.
שנאת החמות לכלתה, אע"ג דהויא מילתא דשכיחא טובא, מכל מקום נראה שעיקרו אינו מצוי אלא בדרות יחד, דמרגלן קטטה, אי משום אכילת גירסנא ואי משום מילי, מתוך שרגילה בה קצה מפניה, נפשה בחלה בה, יוצאת ונתקלת, נכנסת ונתקלת בה. כל כן יאמרו המושלים אם ירעו זאב וטלה כאחד, תדור כלה עם חמותה.

כלה שגרה בסמוך לחמותה ולא איתה ממש.

ואפילו הגר"א ביקש מאשתו ומשאר בני ביתו לכבד את אמו האלמנה וזה לשונו: "ואשה את רעותה תשמח בדברים טובים,,, ואף אם תעשה אחת מכם שלא כהוגן, תמחלו זה לזו ותחיו למען ה' בשלום" מכאן רואים שהגר"א הכיר את המציאות הלא נעימה אך בקש ממשפחתו ומאשתו לחיות עם חמתה בשלום. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לרב רביד שלום! ראשית אני חייבת לאמר שמאוד חיזק אותי התשובות שלך...ישר כח.ה' יברך אותך בכל הטוב שבעולם..שתזכה להיות שמח כל ימיי חייך..אמן..! אני בת 20 מתחזקת ב"ה,יש משהו שמטריד אותי זה המוות,אין לי שום דבר שמעביר לי תהרגשה הזאת וזה סיוט.אפי' שאני מתחזקת וחשבתי שזה יעזור..אשמח לקבל תשובה שתוריד לי תמחשבות הטורדניות האלו ..תודה מראש!

תשובה:
כבר אמר החכם מכל אדם: "טוב יום המוות מיום היוולדו" (קהלת, ז',א') המוות הוא דבר חיובי ולא דבר שלילי, המוות הוא סיום של עולם התיקון, העולם הזמני שהרבה מאיתנו חושבים שהוא העולם הקבוע , מי שקצת יתבונן על האסונות בעולם כולו, על הוריקנים שפוקדים יבשות שונות בכדור הארץ ומשחיתים מדינות שלמות וערים, מי שיתבונן בהרס שמסוגלת רעידה אדמה של כמה שניות לעשות, מי שרואה את התמונות המזעזעות של הרכבים שתלויים באוויר , של ספינות שנשברות כמו לגו , של רכבים ששטים כמו כלי צעצוע במים, על בתים שנופלים כמו דומינו , על כורים מאיימים ומסוכנים שמתפוצצים בינם לבין עצמם, רק מי שבאמת רואה מעבר לגשמיות הפשוטה מבין שהעולם הזה הוא בסך הכל תיאטרון בובות , עולם זמני, עולם של תיקון , עולם שברגע אחד יכול להיעלם ברגע שלא נלמד תורה ונקיים מצוות. כל מה שה' יתברך עושה בעולם זה אך ורק כדי שאנחנו נלמד מזה כדברי הנביא צפניה "אך תראי אותי תקחי מוסר".  (צפניה ג',ו'-ז')
"אין הקב"ה מביא פורענות לעולם אלא בשביל ישראל" , "הכרתתי גויים נשמו פינותם, אך אמרתי תראי אותם תקחי מוסר" - הכל בא כדי להכין אותנו לקראת הבאות ללמד אותנו שהעולם הזה זמני , שגם כאן אצלנו בישראל כך היה צריך להיות וה' ברחמיו מתאפק , מחכה שעוד יהודי יחזור בתשובה , עוד יהודי יתקרב ,,, ואז בקרוב ממש תבוא הגאולה , יבוא גואל צדק ! אבל מי שרואה את כל האסונות האלה ואין לו מושג שכל אלה רמזים מאת ה' , הוא פשוט ממשיך לשחק בפייסבוק ולהתעלם מכל האסונות של העולם , להתעלם מהרמזים ומהאותות שה' יתברך שולח לו וחבל. חכם עיניו בראשו, אי אפשר שלא לראות השגחה פרטית , ניסים עצומים. אין לך מה לחשוש מן המוות אם את שומרת תורה ומצוות, אם את הולכת בצניעות, שומרת נגיעה, ממי את מפחדת? גנב מפחד מהשוטרים, אבל מי שלא גונב לא מפחד להסתובב בסמוך לתחנת המשטרה. כך רשע מפחד ממידת הדין (מהמוות) אבל יהודי טוב וירא שמים שעושה רצון אביו שבשמים, לא צריך לפחד מאף אחד, "זכות אבותיו מסייעתו וצידקתו עומדת לעד"

בקיצור זה מה שתעשי כדי להינצל מן הפחד (כך גילו לנו חז"ל)
א. תקראי כל יום את פרק מ' ואת פרק קמה' בתהילים בע"ה. "לקריאה לחצי כאן"
ב. תביני שכל מה שה' עושה זה לטובה ואף אחד לא יכול להזיק לך: "הכל לטובה"
ג. בטלה מביאה לידי שעמום ושעמום מביא לידי חטא, אל תשתעממי, תעסיקי את עצמך
ד. תזכרי שבמילה דאגה חסרה האות ב' , מי שיש לו דאגה אין לו ב, אין לו ב=בטחון בה'
ה. תמשיכי לקבוע עיתים לתורה זה ישמור עליך מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה בע"ה.

זיכרי את דברי החכם מכל אדם: "טוב יום המוות מיום היוולדו"  - המוות הוא סוף של עולם זמני ותחילתו של עולם רוחני אמיתי , המוות בעולם הזה הוא לידה בעולם הבא.

שלח לחבר קריאה בניפרד