שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
תוכן השאלה אני בת 28 נשואה 3 וחצי שנים עם בחור שלא רציתי להתחתן ובטלתי אירוסים והרבנים הפעילו עליי לחץ שהכל יהיה בסדר ושהם יעמדו בנינו לשלום בית והסכמתי להתחתן עד היום אני צועקת לרב שלנו שאני לא אוהבת אותו ושאני נגעלת ממנו והרב אומר לי שזה לא סיבה להתגרש והיום אני עם ילדה ואני בצער עמוק

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה צר לי מאוד לשמוע שכך נפל דבר, יותר מכל כואב לי שאת "נגעלת" מבעלך. אם אכן זה המצב לדעתי כדאי שתתייעצי עם אחד מגדולי הדור , זה באמת אחד מהמקרים הקשים יותר שנתקלתי בו השנה ואני חושב שחשוב מאוד שתיוועצי ברב מוצפי היות ואני איני מוסמך לטפל במקרה כזה מסובך.

אני לא רשאי לומר לך להתגרש אבל מצד שני אני לא יודע אם נכון שתחיי את חייך עם אדם שאת ממש נגעלת ממנו , אני לא יודע למה את נזכרת רק עכשיו אחרי שלוש שנים אבל אני בטוח שיש לך את הסיבות שלך. אם הרב שלך אמר לך שזו לא עילה להתגרש אני רואה לנכון להסכים עמו היות וסביר מאוד להניח שמדובר באדם ירא שמים שבקיא בהלכה, כמו כן אני חושב שבמקום לברוח מאחריות ראוי שתנסי לברר הדק היטב מה גרם לך להינשא לבחור.

מעולם לא שמעתי על מקרה שבו אשה נשאה לאשה גבר שהיא נגעלת ממנו כהגדרתך, לדעתי הצער שיש לך בימים אלו והמשברים שאת עוברת וחווה , גורמים לך מעט להקצין את המצב ולטעון שמלכתחילה לא אהבת אותו , אבל אני חושב שהיה לך רגש כלפיו , אחרת לעולם לא היית מוכנה לבוא עמו בברית הנישואין. אבל אם למרות הכל זה המצב ואת אכן נגעלת מבעלך זו באמת בעיה לא פשוטה, לא רק מבחינה הלכתית , גם מבחינה נפשית , אני לא יודע איך אשה מסוגלת לחיות 3 שנים עם אדם שהיא נגעלת ממנו , איך היא באה עמו במגע? איך הילדה חווה את כל מלחמת הרגשות בבית? מוזר.

בכל מקרה, כך הרמב"ם כתב בהלכות אישות פ"ד אין האישה מתקדשת אלא לרצונה והמקדש אישה בעל כורחה אינה מקודשת והיות והבעת את רצונך להינשא לבחור כדת משה וישראל הרי שקיבלת על עצמך את הנישואין. לא משנה ממה הדבר נבע, האם הדבר נבע מעצת הרבנים או מסיבות כאלה ואחרות , הסכמתך מהווה עדות (כאלף עדים) שהיה הדבר מרצונך. בנוסף פרי בטן הוא "פרי אהבה" - אם זכית לפרי בטן מבעלך, הילדה מעידה על אהבתכם , אם לא הייתה מעט אהבה , ספק אם חיבור כזה היה מוליד פירות.

אם כרגע יש ביניכם משבר , או אם המשברים לאורך השנים גרמו לך להגיע למצב של סלידה עד לרמות של להיגעל מבעלך , לדעתי זו באמת בעיה וראוי שתפנו אותה לחכם גדול ולא לאדם פשוט כמוני , אני יכול רק לברך אתכם בזכות זיכוי הרבים שתזכו להגיע לתובנות נכונות ולהחליט החלטות נכונות , זה באמת מקרה לא פשוט ואני מניח שאת ממש סובלת ונמצאת בצער גדול , יהי רצון שה' יתברך ישמח אותך ותהיי מאושרת.

לדעתי יש מספר אפשרויות לפתור את הסוגיה.
א. תנסו לברר הדק היטב , מהם הגורמים שהביאו אתכם למצב הזה?
ב. תנסי לחפש בבעלך דברים חיוביים ולא להיות כל הזמן שלילית וביקורתית. (תנסי)
ג. לדעתי את צריכה לפנות בדחיפות ליועץ נישואין ירא שמים כדי להציל את הנישואין.
ד. אם את ממש נגעלת ממנו ולא מסוגלת לבוא עמו במגע ,יתכן שיתירו לך להתגרש.
ה. אל תעשי שום צעד בלי להיוועץ באחד מגדולי הדור, או ברב מוצפי למשל.

את מוזמנת לעיין בתגובה הבאה ואולי ללמוד ממנה: "שלום בית ובעיות בזוגיות"

כדי לשאול את הרב מוצפי לחצי כאן: "קישורים לגדולי הדור - באתר אורלנוער" 
(בצד שמאל למטה יש קישור שמפנה לאתר של הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א)
במידה וזה לא יעבוד תנסי את הקישור הבא: "שליחת שאלה לרב מוצפי" 
אני מקווה שתקבלי מענה זריז ולא תיאלצי להמתין הרבה זמן, תשובותיו של הרב קצרות וקולעות, אבל לפחות תקבלי כיוון ועצה טובה כדי להמשיך מכאן ולהבא.

כל מה שנותר לי לעשות זה לברך אותך שתזכי לשמחה ולחיים מאושרים , אין לי עסק בנסתרות אבל קראתי מספר סיפורי מעשיות ודברי חכמה שם גילו חז"ל שבמקרים מסויימים של צער אשה בנישואין או בעיות קשות שיש לאשה בשלום בית , בד"כ מעידות על תיקון לא פשוט מגלגולים קודמים או פגם בגלגול הנוכחי במקרים מעין אלה ככל שקיבלה האשה באהבה את הדין והרבתה בתפילה, מן השמים ריחמו, אולם במקרה קיצוני כשלך שבו את ממש נגעלת מבעלך, קצרה ידי מלהושיע ורק גדולי הדור הם אלה שמוסמכים וראויים לתת מענה ופתרון הולם למצוקתך. השי"ת יהיה בעזרך אכי"ר. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, בשעה טובה עוד כמה חודשים אני מתחתנת עם תלמיד ישיבה. בחור מקסים מאוד. אך לצערי אמא שלי נגד היחסים בנינו, אני חזרתי בתשובה ואף התגיירתי וארוסי גם חזר בתשובה בגיל צעיר. לדעתי שנינו מאוד מתאימים , איך אימי לא מוכנה לקבל אותו, היא טוענת שאני לא אוהבת אותו בכלל והיא אמרה שהיא לא תבוא לחתונה. אני לא רוצה לעשות קרע במשפחה אבל גם לא לבטל את החתונה, מה לעשות?

תשובה:

אחותי היקרה, אשריך שזכית להתגייר ולהיות חלק מעם ישראל, אם תהיה לך מסירות נפש גדולה ולא תתרגשי מכל דבר אולי תזכי שבזכות אותה מסירות נפש צאצאיך יהיו כצאצאי רות המואביה , שכן עובד היה בנם של רות (המואביה) ובועז ועובד היה סבו של דוד המלך ע"ה. (דוד בן ישי בן עובד) "ובועז הוליד את עובד ועובד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד (רות ד' כא',כב') אל תשכחי שגם רבי עקיבא היה בן גרים , בקיצור מזל טוב.

אחותי היקרה, להלן מספר נקודות שכדאי שתעייני בהם:
א) אני מאוד מקווה שאת יודעת מה ההבדל בין תאווה לאהבה
ב) בד"כ להורים יש אינטואיציה טובה , אבל אם הם סתם נגד חתן ירא ה' לא לשמוע.
ג) אמא לעולם תאהב את הבת שלה , גם אותך אמא שלך תמיד תאהב אל חשש
ד) אני לא מאמין שאמא שלך לא תבוא לחתונה שלך , זה מעשה קיצוני ובלתי הפיך
ה) כל זמן שתהיי יציבה ולא תראי להורים שלך חוסר בטחון, בסוף הם יקבלו אותו.

חשוב שתדעי: יצר הרע תמיד מתערב , במיוחד בכל מה שקשור לזוגיות ובמיוחד כשמתכננים לסגור, זה ידוע, כבר אמרה הגמרא במסכת שבת דף קל' עמוד א', שאין כתובה בלא תיגרה , "ליכא כתובה דלא רמו בה תגרה" , אין כתובה ללא מחלוקת, יצר הרע כל כך חזק , בלי תפילות ועמידה יציבה ואיתנה קשה מאוד להתמודד איתו , אני תמיד מסביר לתלמידים שלי ולחתנים שאני מדריך, שלא יתרגשו יתר על המידה מוויכוחים , לפני החתונה יהיו חילוקי דעות , אחרי החתונה תמיד יהיה מי שיתלונן על האוכל , היה חסר מלח , האורות סינוורו , המוזיקה הייתה קצת רועשת , השירים לא היו קשורים , החופה יכלה להיות יפה יותר , היה חסר קצת מקום לאורחים , היה קר באולם,  לקחו לכם הרבה כסף על המנה , לא צריך להתרגש זו דרך העולם , צריך פשוט להיות חזקים ויציבים להאמין באמיתות הדרך וזה הכל !

כשיודעים את האמת , אף אחד לא ישכנע אותנו אחרת , זו החתונה שלי ומי שרוצה לכבד אותי יבוא מי שלא רוצה לכבד אותי , שלא יכבד , אל חשש , אמא שלך לא תעשה מעצמה צחוק , היא לא תשים את עצמה ללעג וקלס בעיני כל כך הרבה אורחים , ואם כן זכותה , אל תתפשרי על פחות מבן תורה.

אני רוצה לספר לך שהדרכתי חתנים ואשתי הדריכה כלות שהיו רחוקים מתורה ומצוות וכולם תכננו לעשות חתונה מעורבת , אחרי כמה שיחות וחיזוקים חיוביים , ברוך ה' החתנים והכלות שעברו תחת ידינו , זכו להיות בעלי חכמה ושכל והם הבינו שזו האמת ובעזרת המון תפילות ומסירות נפש , לא רק שהחתונה הייתה בהפרדה , אפילו השמלה הלא צנועה הפכה להיות שמלה צנועה ויפה , הכל תלוי בגישה,באמונה ובאמת הפנימית של כל אחד ואחד , גם ההורים שלהם השתוללו ועשו שרירים , אבל בסוף כולם נרגעו חייכו ואיחלו מזל טוב , גם ככה יום יומיים אחרי כולם שוכחים הכל ורק הזוג נשאר עם החובות וכאבי הראש , אז...

עיון קל בתגובה הבאה יתן לך כוחות להתמודד עם קשיים: "להתחתן בהפרדה או לא?"

לסיכום: אני מציע שתעשי הדרכת כלות טובה ובעלך יעבור הדרכת חתנים טובה , תבקשי מרבנית טובה (שיודעת איך לגשת לבני אדם) לשוחח עם אמא אולי וויהי רצון שתזכי ללכת בצניעות ולשמור על קדושתך וצניעותך ב"ה, את מוזמנת ליצור קשר עם אשתי היא תעזור לך אם תרצי. ברוכה תהיי לה'.

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) המשפחה שלו לא רוצה אותי כי אני גיורת.
ב) למה נותנים לי תחושה שאני סוג ב'? בגלל שאני גיורת?
ג) שמעתי שגם אם גוי יתגייר הוא לעולם לא יהיה כמו יהודי אמיתי
ד) ניסיון של גיור והכשלה - יש לי חברה רוסיה שרוצה להתגייר
ה) איך לגלות לבן הזוג שלי שאמא שלי גויה? מה עלי לעשות?

















שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רביד אני הרבה זמן רוצה להפסיק להוציא זרע החלטתי והצלחתי ברוך השם אני כבר ביום ה-39 שלא הוצאתי. וידוע לי שביום ה-40 נמחל לי על מה שעשיתי ובלילה ה-39 היה לי קרי לילה ולא כי ראיתי דברים שאסור. אני חושב בגלל עודף נוזלים בגוף ושמעתי דברי תורה לפני השינה אבל יצא הקרי , אני רוצה לדעת אם עדיין למעלה יסלחו לי כשהגיע ל-40 יום שזה מחר, או שאני צריך להתחיל מחדש לספור 40 יום תודה ויום טוב.

תשובה:
אדם שרוצה שימחלו לו על עוון הקרי, צריך פשוט להתרחק ממראות אסורים , אם תשמור על העיניים שלך , גם אם ייפלט לך קרי מן השמים ירחמו ויזכו אותך לתיקון הגון, אבל אם תשמור 40 יום על הברית ותחזור לראות פריצות , גם 80 יום לא יועילו , החכמה היא להתרחק מתמונות תועבה , טלוויזיה , אינטרנט ללא חסימות ראויות , בקיצור , הכל תלוי בך ! אם תרצה תצליח , אבל כדי להצליח אני מציע שתתחבר לחברה טובה , חברים טובים יכולים להשפיע עליך טוב , בדיוק כמו שחברים רעים יכולים להשפיע עליך רע , צפה בקטע הבא:"חף מפשע" ותבין למה התכוונתי. אם אתה רוצה ללמוד יותר על פגם הברית ואיך מתקנים צפה בשני הקטעים הבאים: 1. תיקונים נפלאים לפגם הברית. 2. ברית קודש, הגורמים והסיבות. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
קשה לי עם הלבד.... כולן מסביבי פורחות בחיי הזוגיות ורק לי אפילו חבר אין! כבר שנה לפחות אין לי חבר ולא בן זוג... ונהיה לי קשה עם זה מרגע לרגע! כולן מדברות על איך החבר שלך איך בעלך ורק ששואלים אותי אין לי מה להגיד.. אני בחיי הבדידות! זאתי ניכנסת להריון מחבר שלה וזאתי מיתחתנת ומביאה ילדים ורק אני כלום!!! יש המון "בלופים" מסביבי ורק לי אין אפילו חבר בטח שלא בעל. מתי גם אני אזכה להיתחתן? למה, לא מגיע לי? אני לא בן אדם?

תשובה:
אין לי ספק שמגיע לך להתחתן, אבל נישואין זה לא דבר שבא ברגע אחד. מה שבא מהר נעלם מהר, למה את לא שואלת מדוע כל גבר שני מתגרש מאשתו ולהיפך? כדי לזכות להתחתן ולהישאר עם בן הזוג לנצח צריכים לעבוד על זה המון, להתפלל על זה המון, לעבוד על המידות ולהכיר בחור איכותי ולא בחור ברחוב או באינטרנט. כמו שלהוציא רישיון צריכים לעשות שיעורי נהיגה, כך כדי להתחתן צריך לעשות הרבה שיעורים על המידות (שיעורי נהיגה), אם לא נעבוד על המידות שלנו, על האיפוק שלנו, על הכעס והעצבים שלנו, על הציניות שלנו, על הקנאות שלנו, על הסובלנות שלנו, אם נבין מה פירוש המושג: "לא תחמוד", לא נחיה על פי הקנאה בחבר, בחברה. לכולם יש חברים אבל כולם הורסים לעצמם את הזוגיות כי הם מבזבזים את הרגש שלהם על קשרים מזדמנים לפני החתונה, אני בטוח שגם לך יצא להכיר בחורים שהשאירו לך מזכרות לא נעימות וגם היום עולות לך אסוציאציות ותמונות מהעבר שאת לא רוצה להיזכר בהם, אין צורך לקנא בחברות, את רואה רק את החיוכים שיש על פני השטח אבל את כל הצער ועגמת הנפש שנילוו לקשרים של החברות שלך את לא רואה, את זה מסתירים, תמיד הדשא של השכן ירוק יותר, רק בגלל שמזבלים אותו יותר. כשיש יותר זבל, גודל יותר דשא תחשבי על זה.  תראי את הקטעים הבאים: "איפוק" , " משימה בלתי אפשרית" , "משחק של זמן" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב תודה על הכל. אני בשנה הראשונה לנשואיי וקשה לי מאוד.יש מתח גדול בין אבי לבעלי. אבא שלי אדם מאד חכם וחריף וגם בעלי. אבל שניהם בעלי דעות שונות. חשוב לציין, שבעלי מכבד ומעריך אותו. הרגע חזרנו משבת אצלם ובעלי אמר לי דברים כואבים. אומנם הוא מרגיש בנוח וטוב בשבת אבל עדיין. יש דברים שהוא לא מבין למה זה ככה.. ואני בחורה רגישה וקשה לי עם זה ולכן עד עכשיו אני בוכה. מה עושים?איך מכבדים את שניהם?

תשובה:
אחותי היקרה , אני לא יודע במה מדובר ולכן קשה לי מאוד לכוון אותך להציע לך פתרון
אבל באופן עקרוני , אני יכול לומר לך שעם כל הצער והכאב , אנחנו מורים לתלמידות שלנו אחרי החתונה לכבד את רצון הבעל , משום שאשה נשואה הרי היא ברשות בעלה ולכן התורה אף פטרה אותה מחיוב של כיבוד הורים. (כמובא בשו"ע יו"ד סר"מ סי"ז)
לכן אם ההתלבטות היא בין כבוד הבעל לכיבוד ההורים - כבוד הבעל עדיף.

בעלי מכאיב לי
צר היה לי לשמוע שבעלך מכאיב לך באמירותיו, אני חושב שכדאי שתדברי איתו על זה ותגידי לו בצורה מכובדת שהאמירות שלו (עליך או על בני משפחתך) פוגעות בך. וגם אם הוא אומר את מה שהוא אומר ע"מ לתקן ו\או כדי לומר את שבליבו , ראוי שהדברים יאמרו בצורה מכובדת ולא בצורה פוגעת חס ושלום.

אני שמח לשמוע שבעלך מכבד את אבא שלך ומעריך אותו ואני מניח שהדברים הכואבים שהוא אמר לך קשורים לבני משפחתך והדברים פגעו בך כי לדעתי היה בהם מין זלזול בכבוד משפחתך ומנהגיהם ובגלל זה את בוכה. בגלל שפגעו באנשים שאת מעריכה ואוהבת. אני חושב שראוי שבעלך יתנצל בפניך וראוי שתשוחחי על כך עם הרב של בעלך (במידה ויש לו רב) אני בטוח שהרב שלו יסביר לו כמה חשוב להתנהג בדרך ארץ וגם בלהט הרגע , לא אומרים דברים בצורה אימפולסיבית , ראוי לכבד את הצד השני ולא לפגוע ברגשותיו. אני ממש מצטער לשמוע שבכית , חשוב שתדעי שזו לא בושה לבכות זה דבר טבעי ואנושי לגמריי , גם אני במקומך הייתי נפגע ואולי בוכה

לסיכום: מצד אחד את ברשות בעלך ועליך לכבד את בעלך , דעותיו והשקפותיו. מצד שני בעלך חייב לכבד אותך ולא לפגוע בכבודך וגם אם לבעלך ולאבא שלך יש חילוקי דעות בעניינים מסויימים, ראוי לכל אחד מהם להתנהג בצורה מכובדת וראויה ולא ח"ו לבזות ו\או לפגוע האחד ברגשותיו של האחר.

אם חילוקי הדעות מתעצמים ולא מאפשרים להם להימצא יחד באותו מתחם מבלי לריב
אני מציע שתפנו ליועץ זוגי שיתן לכם כלים להתמודד עם סוגיות מורכבות במשפחה. בכל מקרה , אין לי ספק שעליך להישמע לבעלך ולכבדו בדיוק כמו שבעלך מחוייב לצדד בך ולחזק אותך במקרים דומים במשפחתו, בחינת: "ועזב את אביו ואמו ודבק באשתו".
כל זה כמובן בהנחה שבעלך הוא אדם ירא שמים כמובן.

שאלות דומות בנושא:
"מריבות גדולות בכל מה שקשור לכיבוד הורים"
"שאלות ותשובות בנושא שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב,שמי אבישג אני בת 18 גיל קשה,אני בקשר עם בחור 3 חודשים(מכירים 4 שנים) התחלנו את הקשר בשמירת נגיעה ולפני מס' ימים נפלנו אבל חזרנו לעצמינו מיד. אבל עכשיו קשה לנו יותר.איך אנו יכולים להקל על עצמינו? שנינו מתחזקים ורוצים לשמור נגיעה, אך היצר הרע גובר לפעמים.לשאלתי השניה: התחלתי ללכת למדרה מס' פעמים והפסקתי.חבר שלי רוצה שאני אלך אך ממש קשה לי.כל פעם יש תירוץ אחר.האם יש לרב טיפ לתת לי שידחף אותי כן ללכת?אני רוצה לבנות קשר אמיתי עם אותו בחור,קשר לבית בישראל.ויודעת שכל טיפ מהרב יעזור.תודה מראש.

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה צר לי לשמוע שיש לך חבר , ההלכה לא מתירה לך להיות בקשר עם חבר כל כך הרבה זמן, דעי לך אחות יקרה, כשעוברים עבירה אחת השניה ממהרת לבוא, ברגע שעברת על ההלכה והתרת לעצמך להיות בקשר עם בחור, לפני שעלית למדרשה או התחזקת דיו כדי לדעת שתצליחי לשמור על עצמך, אזי העבירה השניה ממהרת לבוא, לכן נכשלת בשמירת נגיעה, אני תמיד ממליץ לתלמידות שלי לא להיכנס לקשר עם בחור כל זמן שהן עדיין לא מוכנות לכך, נערה שרוצה לצאת לשידוכים או להכיר בחור, צריכה לפחות שנה שנתיים של קביעות עיתים לתורה ורצינות (עם דעת תורה הגון וירא שמים) או לפחות שנה במדרשה, נערה שלא קובעת עיתים לתורה ולא הייתה במדרשה (חוזרת בתשובה) יהיה לה קשה מאוד לשמור נגיעה וסביר מאוד להניח שהיא תכשיל את הבחור בנגיעות אסורות ! אם מדובר בנערה דתיה מבית , שחונכה לשמרנות ויודעת לשמור על עצמה והבחור שאיתו היא יוצאת הוא בוגר ישיבה או בחור רציני שקובע עיתים לתורה, אולי הקשר היה "כשר" אבל אין לי ספק שהקשר שאת נמצאת בו כעת הוא לא קשר בריא עבורך , אני יודע שאת ממש אוהבת את הבחור ויש לך רגשות כלפיו, אבל אני חושב שאהבתך לבורא עולם צריכה לגבור על אהבתך הגשמית והרגעית, אם את רוצה להיות מאושרת , תעלי למדרשה (עם פנימיה) לא מדרשה אקסטרנית כי אז את פשוט בורחת ומפסיקה, תאזרי אומץ ותהיי רצינית, החיים הם לא משחק, לא תצליחי לשמור נגיעה כרגע , במיוחד לא עם בחור שכבר נכשלת איתו , את לא מלאך את אדם פשוט , אל תכניסי את עצמך לניסיונות ולבזיונות , תהיי רצינית ותעלי למדרשה זו העצה שלי, אפילו הבחור שמח שתעלי למדרשה , זה רק אומר שהוא בחור איכותי , אבל כרגע לא שייך שתצאו , תעשו הפסקה של כמה חודשים עד שתתחזקי , תדרשי ממנו לקבוע עיתים לתורה ורק בעוד מספר חודשים כשהרבנית תגיד לך שאת מוכנה לצאת לשידוכים תצאי , ראש המדרשה (הרב) ישוחח עם הבחור ויברר אם הוא מתאים לך, אם הוא ראוי לבת מלך כמוך ! בהצלחה וישר כח על ההתייעצות , חשוב שתמיד תקבלי עצה טובה ולא תסמכי על עצמך כי כשאת סומכת על עצמך , תראי לאן את מגיעה... אל תנסי להאשים את היצר הרע בטעויות שלך, אם היית רצינית לא היית מגיעה למצב של נגיעות אסורות איתו , את לא מספיק חזקה.
תקראי את הטיפים הבאים: "טיפים לשמירת נגיעה" ותצפי בקליפ הבא: "טיפים לשמירת נגיעה" . בהצלחה שלח לחבר קריאה בניפרד