שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב שלום. אני ממש מגיע לשלב של ייאוש. אנחנו נשואים 9 שנים, עם שלושה ילדים. קשה להגיד את זה, אבל מאז שיש ילדים, הבית הפך ליותר לחוץ וקשה. האישה יותר לחוצה, וגם עובדת בחוץ וחוזרת עייפה, וכל הזמן אנחנו בויכוחים על כל דבר קטן. מה לעשות הרב? אני לא רוצה חס ושלום לחפש אטרקציות בחוץ או לפרק את החבילה, היא אישה מאוד טובה ומסורה לבית.

תשובה:
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב שלום וברכה! בתור בן אדם מאוד קשה לי ליטול ידיים לפני המוציא. כל מה שקראתי, כל מה ששמעתי לא עזר לי בכלום! אני לא נוטלת לפני אכילת לחם! ואני לא יכולה להפסיק לאכול לחם מה אני יכולה לעשות? עשיתי הכל כדי לעורר בי את הקטע של נטילה לפני המוציא, אבל כלום לא עוזר, אני לא רוצה ליטול ידיים לפני המוציא.

תשובה:
אחותי היקרה.
א. נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות שתקנו חכמים.
ב. סתם ידיים טמאות ודרך טהרתן היא על ידי נטילתן במים (רש"י שבת יד, א).
ג. המזלזל בנטילת ידיים בא לידי עניות ח"ו שראשי תיבות על נטילת ידיים = עני.
ד. המים הם בחינת חסדים - החסדים הם בחינת דעת - מי שנוטל זוכה לחכמה ודעת.
ה. על ידי נטילת ידיים זוכים לדעת ולחיי הנפש שהיא בחינת מלכות.
ו. שיחות מרתקות על נטילת ידיים וההלכות בנושא תמצאי כאן: "סוד נטילת ידיים"

בתקופת בית המקדש.
ג. בבית ראשון, תקן שלמה, שאדם שלא נטל ונגע בקרבן טימא אותו ואסור לאוכלו.
ד. בבית שני, תיקנו בית הלל ובית שמאי, שכל הנוגע בתרומה בלא נטילה פוסל אותה.
ה. סמוך לחרבן בית שני, קבעו חכמים שאסור לאכול לחם בלא נטילה (חולין קו, א).

מדוע צריכים לנטול ידיים לפני הסעודה? (נטילת ידיים לסעודה)
1. משום סרך תרומה, שהכהנים יתרגלו לטול את ידיהם לפני אכילת תרומה, לכן תקנו
    על כל בית ישראל, כדי שכשיבנה בקרוב המקדש, ישתרש המנהג אצל הכהנים.
2. משום שהידיים עסקניות הן והן נוגעות במקומות שיש בהם טומאה (או זיעה) לכן כדי 
    לשמור על טהרת וקדושת האכילה יש ליטול את הידיים.
3. מטעמי בריאות והגיינה, מי שמקפיד ליטול תמיד את ידיו נשמר מזוהמא וחיידקים,
    בחינת: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" לכן זכה כל מי שמקיים דברי חזל בשמירה.
4. מאמר נפלא בנושא מפי הרה"ג אליעזר מלמד לחצי כאן: "סוד נטילת ידיים לסעודה"

מדוע צריכים ליטול ידיים בבוקר? (נטילת ידיים של בוקר)
א. כאשר אדם ישן נשמתו עולה למעלה ורוח רעה שורה במקומה וכשהנשמה חוזרת
    הרוח לא מסתלקת, היא שורה על קצות האצבעות ביד ורק נטילה מסוגלת להסירה.
ב. גם אם אדם לא עלה לישון , הלילה גורם שרוח רעה תשרה עליו. (מסכת שבת קח:)
ג. מסביר הראש: "ידיים עסקניות הן" - סביר מאוד להניח שאדם נגע בלילה במקומות 
    המכוסים בגופו ולכן בבוקר נוטל אדם ידיים כדי להתנקות מהטומאה והזוהמא.
ד. מסביר הרשב"א: "בבוקר האדם הופך לבריה חדשה" - לכן ראוי שיטול את ידיו.
ה. מסביר האבודרהם: כשם שכהנים בבית המקדש נטלו את ידיהם גם אנחנו עושים כן.

לסיכום: אחותי היקרה, אף אחד לא יכריח אותך לנטול ידיים, בדיוק כמו שאף אחד לא יכריח בחור חילוני לשמור שבת, אבל בדיוק באותה מידה, כשם ששבת היא מקור הברכה ולכל יהודי דתי ברור הדבר כשמש בצהרים, כך ברור לכל יהודי דתי שאי אפשר לאכול בלי נטילת ידיים, כי בלא נטילה מפסידים את כל החסדים, השפע, הדעת, הטהרה, כשם שכהן לא יכול לעבוד בבית המקדש בלי טהרה, כך אנחנו בבואנו לאכול צריכים לקדש את האוכל שאנחנו אוכלים ובמקום לאכול סתם אוכל גשמי, ברגע שאנחנו טהורים ואנחנו מברכים על הנטילה ועל האכילה, הרי שהניצוץ הכלוא (האסור) שהיה בתוך המאכל משתחרר (הופך למותר) ואז הניצוץ הזה מחייה אותנו ומוסיף לנו רוחניות וקדושה, אנשים שאוכלים בלא נטילה או ח"ו אנשים שאוכלים אוכל לא כשר, הלב שלהם נאטם שנאמר: "ונטמתם בם" (ויקרא יא',מג') , (מלשון טמטום) וכבר גילו לנו חז"ל שכל מי שלא שומע לדברי חכמים עובר עבירה, במיוחד בעניין האכילה והעבירות האלה מטמטמות את לבו של האדם, לא רק בחינת טומאה, אלא בחינת טמטום ממש ! ר"ל. אם תמשיכי לאכול בלא נטילה אין לי ספק שלא רק שלא תתרגשי מהמצוות ומעבודת ה' שלך, אני בטוח שעבירה אחת שאת עושה תגרור עבירות נוספות בחינת: "עבירה גוררת עבירה" - ששכר עבירה עבירה (אבות ד',ב') אם באמת חשוב לך לעשות רצון ה' ולא להתעצל ולחפף סתם כי לא בא לך או סתם כי אין לך כח לנטול ולברך, אני מציע שתלמדי את הנושא לעומק ותביני כמה מצוות ויהלומים את מפסידה כל פעם שיש לך אפשרות לנטול ידיים ואת מעדיפה להתעצל ופשוט להתעלם.

אם היית רואה יהלומים או אריחי זהב ברחוב היית מתכופפת כדי להרימם (גם אם הם היו ממש כבדים) אם היית מקבלת מתנה מזוודה מליאה בדולרים אין לי ספק שהיית מתאמצת להרימה, גם אם היית צריכה להרים אותה 3 פעמים ביום , אז למה כשאת מקבלת יהלומים ודולרים מה' יתברך במצוות שאת עושה , בנטילת ידיים אחת ! את מוותרת ומעדיפה לאכול שלא בקדושה וטהרה ולהפוך להיות גשמית במקום להיות בת מלך אמיתית? אם חשקה נפשך להיות בת מלך עדינה ולא תאוותנית שכל היום חושקת בגברים ובממון, הדרך היחידה לעשות זאת היא לעבוד על המידות והמידה הטובה ביותר לעבוד עליה היא האכילה ! מובא בזוה"ק: "שעת אכילה היא שעת מלחמה" אם לא תכיני את עצמך נכון למלחמה, סביר להניח שהצד של הטומאה ינצח, אבל אם תטהרי את עצמך ותשמעי לעצותיהם של חז"ל, סופך שגם אכילתך הגשמית תטהר אותך מבחינה רוחנית ותגביר את החשק שלך לשמור תורה ומצוות. בהצלחה.

לקריאת חומר נוסף בנושא להלן הרצאות נוספות.
א. שאלות ותשובות - נטילת ידיים לסעודה חלק א.
ב. שאלות ותשובות - נטילת ידיים לסעודה חלק ב. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד, קוראים לי עדן אני בת 17 ואני מתאפרת ממש גס וזה מושך תשומת לב ואני תמיד עם שיער פזור (והוא ממש יפה) עד כדי כך שאנשים פשוט עוצרים אותי ברחוב ומחמיאים לי עליו בקיצור אני התמכרתי לאיפור אני לא יכולה ליראות את עצמי בלי איפור ושיער אסוף מה עושים? אשמח לקבל תשובה מהירה...תודה עדן

תשובה:
עדן היקרה, דעי לך שעל כל גבר שאת מכשילה את עשויה ליתן את הדין, אין דבר כזה "התמכרתי לאיפור אני לא יכולה בלי" זה כמו שאדם יאמר: "התמכרתי לחטא אני לא יכול בלי לחטוא" נכון שזה קשה אבל חייבים לעשות מעשים שעוזרים לנו להתמודד ולהנצל מן החטא. איך היית מרגישה אם בעלך היה אומר לך התמכרתי לאלכוהול או לכדורגל או לנשים ה' ירחם, היית מוכנה לחיות כך? וודאי שלא ! גם לך אסור לפטור את עצמך בטענה של: "התמכרתי לאיפור" אם את יראת שמים הגיע הזמן שתתמכרי לה' יתברך. איפור גס אסור בתכלית האיסור את עוברת על הכשלת הרבים וח"ו כמו שאת מכשילה גברים בעלך עשוי להיכשל בנשים מידה כנגד מידה, תאמיני לי שאת לא רוצה לחיות עם בעל שבוגד בך ! זה פשוט גהינום,,, אם את תעשי השתדלות ותשמרי על קדושתך ותחיי על פי ההלכה תזכי לבעל שילך על פי ההלכה, זיכרי ! בני זוג הם כמו מראה, מה שאת זה מה שתקבלי, אם תהיי ישרה, תקבלי בחור ישר, אם תשקרי ישקרו עליך, בקיצור אי אפשר לעבוד על בורא עולם, אל תתמכרי לשטויות והכשלת הרבים יתנו לך גם גבר מכור, הבחירה בידיים שלך, בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד היקר שלום רב, תודה על כל התשובות שענית לי הם מועילות לי מאד...אני מאד מפחדת לחשוב על חתונה כי אני כל הזמן שומעת על גברים שבוגדים בנשים שלהם... אפילו עכשיו כשיש לי חבר חסר לי אמון... ולא רק בו בכולם חסר לי אמון... וזה עושה לי רע ולא נותן לי מנוח בכלל... הוא כזה בחור טוב הוא התחזק והוא אומר לי בעצמו שאין הרבה ששומרים כמוהו עיינים ואני באמת רואה את זה אבל בכל זאת דואגת ומפחדת מאד... אני מאד פסימית מאוד שלילית מה לעשות

תשובה:
אחותי היקרה, מצד אחד אני מבין את החששות שלך אבל מצד שני החשיבה שלך לא נכונה , האם בגלל שהרבה גברים בוגדים בנשים שלהם עדיף לא להתחתן בכלל? זה כמו שמישהי תכתוב לי "אני לא מעוניינת לקנות רכב כי אני מפחדת שיגנבו לי אותו" , הרי ברור לך שזו קיצוניות שרק פוגעת בך, אני חושב שבמקום לפסול את כל הגברים ולחשוש מכל בחור שאת יוצאת איתו , תצאי עם בחורים איכותיים ותתפללי לה' יתברך שיכוון אותך ויתן לך כוחות להחליט החלטות נכונות. אם לומר את האמת הכל תלוי בך, ככל שתהיי ישרה אמיתית וכנה עם עצמך , כך יהיה בן הזוג שלך, אשה היא המראה של הגבר , אל תצפי מאחרים להיות נאמנים כל זמן שאת לא נאמנה (את נאמנה לה'?)

איך אפשר לזכות בבחור איכותי וירא שמים?
א. תצאי רק עם בחורים יראי שמים ולא עם כל בחור שמציעים לך.
ב. אל תסמכי על מה שחבר שלך אומר , תבררי עליו עם אנשים אחרים.
ג. ככל שתתקני את עצמך ותהיי ישרה ואמיתית , תקבלי בן זוג ישר ואמיתי.
ד. צפי בקטע הבא ואני בטוח שתקבלי טיפים נפלאים לזוגיות טובה: "בן זוג במראה"
ה. אני מציע שתקראי תגובות נוספות שקשורות למשברים בזוגיות , כאן: "משברים"
ו. תקראי כל יום פרק תהילים באתר ותכתבי לנו את השם שלך כאן: "מדור תהילים" 
ז. בנוגע לפסימיות , זו תכונה רעה , כדאי שתעבדי על זה ותדוני אחרים לכף זכות. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, רציתי לשאול בעניין כיסוי ראש, האם כיסוי "מקושט" כלומר עם תוספת של פרחים ואבנים לא באופן מוגזם נחשב צנוע? עוד שאלה בנושא, אני מתכוונת למכור כיסויי ראש מעוצבים, האם מותר על מנת לקדם את המכירות לצלם "דוגמנית" שאינה נשואה וכמובן צנועה (בכל מקרה בתמונות ייראה רק ראשה)משהו כמו דוגמנית פנים? לסיכום: א) האם מותר להסתובב עם כיסוי ראש יפה מאוד (בולט מאוד) ב) האם מותר לצלם דוגמנית לקידום מכירות של כובעים?

תשובה:
אחותי היקרה, כיסוי ראש מקושט מותר על פי ההלכה בתנאי שאינו בולט מדי ומסובב ראשים ברחוב אם הוא צנוע ועדין מותר , ברגע שהוא צועק ובולט מדי זו כבר בעיה הלכתית חמורה. (כל שינוי וחריגה מהנורמה היא התבלטות שמעידה על חוסר צניעות) 

בנוגע לצילום פנים של דוגמנית כדי לקדם מכירות , בראש ובראשונה אקדים ואומר שאין שום היתר לאף אשה להצטלם לצורך קידום מכירות ולא לצורך פרסום כזה או אחר, אשה היא לא אובייקט ואין להשתמש בה כמודל למטרת קידום מכירות , לאשה יש פנימיות וצניעות ואינה כלי לקידום מכירות רחמנא ליצלן, מעולם לא שמענו על דוגמנית חרדית , או דוגמן חרדי , אנשים יראי שמים מתרחקים מעולם הדוגמנות והפריצות.

בנוגע לשימוש בתמונות של נשים שהצטלמו לצורך הפרוייקט , גם אם יש מי שיתיר זאת לצורכי פרנסה , זה נושא שכרוך בהמון אחריות, כל מי ששייך לתחום יודע כמה סכנות יש בדבר וכמה תמונות עשויות להיות מוברחות לרשת האינטרנט ולהתפרסם גם באתרים לא ראויים , הצלם שומר אצלו עותקים , כל מי שבא במגע עם העסק עשוי לשמור אצלו עותקים , וכל מי שקשור לדבר יש לו חלק בהכשלת הרבים, לכן זו אחריות כבדה שבלי היתר מפורש מרב פוסק לא הייתי מציע לך לחשוב על הדבר בכלל.

כמו כן במידה והרב התיר לך לצלם ו\או להצטלם עליך להתחייב שהתמונות לא יוצגו בפני גברים , לא יגיעו לידי גברים , עליך להציג אותם באלבום שנמצא אצלך ורק את מציגה אותו בפני הלקוחות (נשים בלבד) בקיצור צריך לנקוט במשנה זהירות היות ומדובר בדוגמניות והרהורי עבירה קשים מעבירה וכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו.

"איסור גדול מאוד לאיש להסתכל בתמונות של נשים גם אם הן צנועות ואם הן לא צנועות על אחת כמה וכמה שאסור לגברים להסתכל בהן ואפילו לנשים אסור"

לסיכום:
א) מותר להסתובב עם כיסוי ראש יפה רגיל ,אם הוא בולט מאוד זה חוסר צניעות ואסור
ב) "בפני עוור לא תשים מכשול" , בדור הזה רבו המכשולים ולכן שומר נפשו ירחק !

קישור לסרטונים שקשורים לנושא:
1) דוגמנית או חרדית - תראו מה תאוות צילום יכולה לגרום לנערה תמימה פשוטה
2) סיפור על דוגמנית שחזרה בתשובה - צפייה נעימה  שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב שאלתי היא לגבי שלום הבית. קראתי כאן תגובה שלך לאישה שפנתה בעיניין של וויכוחים תמידיים וחוסר פירגון... וחלק מהתשובה הייתה שלנסות לא להעיר ישירות ולא לגרום לתחושת אשם ולחפש את החיובי ולא השלילי ולפרגן ובעצם לשמש דוגמא. אני אם לשלושה ילדים קטנים... הלוואי ויכולתי לדעת מה עובר עליו באמת... אני סובלת מחוסר פירגון במצב הטוב יותר מזה ממילים פוגעניות, במידה והוא אמר לי משהו ולא הבנתי אותו נכון הוא קורא לי "אוטיסטית" מטומטמת חולת נפש ועוד ברכות מה לעשות?

תשובה:
עליכם לפנות לייעוץ זוגי בהקדם , אם הוא הגיע למצב שהוא מזלזל בך בצורה כזאת , זו באמת בעיה , חשוב מאוד שהוא יבין שהוא לא יכול לדבר איך שהוא רוצה , את לא סמרטוט ובטח ובטח שאינך צריכה לספוג את הבזיונות האלה בנוכחות הילדים שמתקלקלים ומקבלים דוגמא אישית אלימה אימפולסיבית ולא טובה. אל תתפשרי ! תלכו לייעוץ זוגי.
כך , הוא יתבייש לדבר אליך בצורה כזאת כי הוא ידע שמישהו אחר יודע מה קורה בבית,
זה לבד כבר יאפס אותו וירסן אותו.

כשהוא אומר משהו ואני לא מבינה הוא ישר מקלל...
את לא אוטיסטית , לא מטומטמת ולא חולת נפש , את אשה מקסימה ונפלאה והגיע הזמן שהוא יתחיל להיזכר למה הוא התחתן איתך , ככה מדברים לאשה שהביאה לעולם 3 ילדים מקסימים? זו התודה רבה? אני ממש מצטער אני לא חושב שזה מגיע לך , גם אם את לא ממש מבינה אותו. נו.. אז מה??? אז אתם משדרים על גל שונה , בעיה ידועה ומוכרת , זה מתיר לו לקלל אותך ולהתנהג אליך בבוז??? אני ממש לא חושב... אם תרצי אני מוכן לשוחח איתו בפלאפון  , הייתי מקבל אתכם לייעוץ אבל כבר אין לי זמן לצערי הרב.

אתם זקוקים לעזרה ראשונה - מד"א !
תפנו לייעוץ זוגי ותגידי לו בפירוש שאת לא מוכנה שהוא יתנהג אליך בצורה כזאת , בטח ובטח שלא לפני הילדים , אסור לו לפגוע בך , מצד שני גם את צריכה להיות חכמה ולא להחזיר , אני בטוח שגם לו יהיה הרבה מה לומר עליך ולא שייך לשפוט מבלי לשמוע את שני הצדדים , לכן אני מציע שתפנו לייעוץ זוגי , המטפל ישמע את שני הצדדים וייעץ לכם מה לעשות , כרגע , אני חושב שכל יום שעובר ואת סופגת את הקללות האלה והבזיונות האלה , זה רק פוגע לך בנפש והורס את הילדים שלך. חבל.

לסיכום: תשתמשי בחכמה שלך לגרום לו להסכים להגיע לייעוץ זוגי , אל תתפשרי על זה.
ברגע שמישהו אחר ידע מזה , הוא יתחיל להרגיע. תגידי לו שאת לא רוצה לשתף את בני המשפחה ולספר להם הכל , כי את כבר לא יכולה לשמור את זה בבטן , את חייבת לפרוק את זה ולהוציא את זה החוצה עם איש מקצוע , דחוףףףף , תלחיצי אותו שיבין שהוא חייב להירגע אחרת , את מספרת על כך לאמא שלך ו\או לאבא שלך , את לא מסוגלת יותר !

נ.ב - אני מצרף לכם בזאת שו"ת בנושא שלום בית - לקריאה לחצו כאן: "שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד