שאלה:
רביד אני לפעמיים בסיטואציה שאני חושב לעצמי... שאני עובר ברחוב איזה חיים יפים יש לחילונים אני כולי שומר נגיעה שומר עיניים והם מגלים חיבה ונהנים הם עושים כל מה שבא להם..וזה מפתה אותי מאוד, אני לומד בישיבה בדרום הארץ ואני בן 18 והכל קשה מסביב בחוץ החילונים נהנים עם נשים והכל ואני סגור כל היום וזה ממש קשה, אגב אני נהנה מאד לשמוע אותך חח שתזכה להאריך ימים בטוב ובנעימים תבורך! אוהבים אותך צדיק, ד"ש מחדרה.

תשובה:
אחי היקר, אם אתה חושב שלנשק נשים כל הזמן זה הנאה , צר לי לאכזב אותך , אם תחשוב על זה בצורה הגיונית , תראה שכל דבר שאדם עושה באופן תדיר בסופו של דבר נמאס לו ממנו , אתן לך משל לדוגמא.

אם אדם יעבוד כל היום בחנות של פיצה והבוס ירשה לו לאכול כמה פיצות שהוא רוצה בסופו של דבר יימאס לו מהפיצה תאמין לי , בפעם הבאה שמישהו יזמין אותו לערב פיצה , הוא פשוט יקיא !

כך אם יתירו ליהודי כל היום לגלות חיבה כלפי בנות , בסופו של דבר יימאס לו מהנשים ובפעם הבאה שהוא ייקלע לסיטואציה שבה הוא צריך לגלות חיבה הוא פשוט יקיא, התורה ידעה שיש לנו נקודת חולשה מסוכנת שנקראת: "הרגל" ולכן יש לנו כללים ברורים שרק אם נפעל על פיהם נזכה להיות מאושרים ומאופקים. אדם שיודע להתאפק זוכה לחיים מאושרים , נכון שבהתחלה קשה מאוד למוח להבין את זה , זה נראה ממש מעל הטבע , כולם "נהנים" , "עושים חיים" , "מבלים" אבל האמת פשוטה , הם נהנים 5 שנים וסובלים עשרות שנים אחרי החתונה כי הם לא יודעים להתאפק , אז הם בוגדים בנשים שלהם וחיים בשקר (לא כולם, רובם, הסטטיסטיקה מוכיחה שכל גבר שני בוגד באשתו , רק אשה שזכתה להתחתן עם גבר ממש מוסרי אולי תהיה מאושרת חלקית)

אבל בחורי הישיבה , אולי בהתחלה מוסרים נפש 5 שנים אבל אח"כ הם נהנים עשרות שנים , כי הם למדו להתאפק , הרבה פעמים שנה אחת של איפוק (בישיבה או במסגרת טובה) עשויה לעזור לחתן לבנות בית נפלא , לכן אני תמיד ממליץ לתלמידים שלי ולתלמידות שלי ללכת לישיבה או למדרשה לפחות לשנה אחת , כדי לקבל כלים להתמודד עם החיים...

אח יקר, תזכור תמיד , אם כדי להתקבל לסיירת מטכ"ל של בשר ודם צריך לעבור גיבוש קשה , אז איזה גיבוש צריך לעבור כדי להתקבל לסיירת של מלך מלכי המלכים? מבין?
לך יש חכמה אדירה , לבני נוער בגילך בחוץ אין רבע מהחכמה שאתה זוכה לקבל בישיבה, הם אולי יודעים מה זה פייסבוק , הם אולי אלופים בתכניות טלוויזיה או סרטים, אבל כל זה שקר , הם יכולים לזכור בע"פ שמות של רכבים וסרטי קולנוע , אבל זה לא יתן להם שם כח רוחני , הם שוקעים בעולם החומר , תנסה לשאול אותם מתי חוגגים את חג הסוכות (תאריך עברי) ותראה שהם יתחילו לגמגם , יש כאלה שאפילו לא יודעים באיזה חודש עברי חוגגים את סוכות , בכל מקרה הם לא אשמים , לא לימדו אותם את זה מעולם ! אבל לך הייתה זכות , זכית לעלות לישיבה ולא לגדול כמו "זומבי" כל היום על המחשב , כל היום משחק , רואה סרטים ומעביר את הזמן בעולם כמו בעל חיים...

זכית להיות בן של מלך , אל תוותר על הזכות הזאת לעולם , אתה תדע לחנך את הילדים שלך בצורה נבונה וחכמה , אתה תדע למשוך נשמות גבוהות מעולמות עליונים, מי שלא שומר תורה ומצוות לא יודע איך למשוך נשמות טהורות לעולם הזה , הוא לא יודע את סוד טהרת המשפחה ואת עוצמת הנפש היהודית שלו , אתה תלמד ותדע.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, רציתי להיתייעץ עם הרב בנוגע לידוכים. אני חודש הבא בע"ה יהיה בת 20 , אני הולכת בקביעות לשיעורי תורה כמו כן גם למדרשיה אקסטרנית. אני כרגע לומדת מקצוע ונישאר לי עוד שנתיים בע"ה. האם הרב ממליץ לצאת לשידוכים? כי אני קצת חוששת בגלל הלימודים ואולי גם מבחינה רוחנית.. ואני אומרת אולי אני ימתין עם זה עוד קצת... מה דעת הרב? תודה רבה, תבורכו מפי עליון!

תשובה:
אם את מגיעה בקביעות לשיעורים במשך שנה שנתיים לפחות
אם את מרגישה יציבה נפשית ורוחנית ואת משתדלת לחיות ע"פ ההלכה
אם את לבושה בצניעות ויש לך רבנית שמכוונת ומדריכה אותך בכל צעד ושעל
מן הראוי שתתייעצי איתה ותשאלי אותה אם את מוכנה לשידוכים.

אני לא מוסמך לומר לך אם את מוכנה או לא מוכנה לצאת לשידוכים כי אני לא מכיר אותך באופן אישי, את צריכה להתייעץ עם רבנית שמכירה אותך ולא לסמוך על התשובה שלי בלבד, אבל באופן עקרוני, אם את מגיעה בקביעות לשיעורים במדרשה אקסטרנית ולא מפספסת, לדעתי יתכן מאוד שאת מוכנה לצאת לשידוכים, גם הגיל
שלך מתאים לדעתי, אבל אם את באמצע לימודים או באמצע תהליך רוחני זה עשוי להשפיע עליך ואולי לבלבל אותך, לכן ראוי שתתייעצי עם מישהי שמכירה אותך היטב.

הרצאה שהייתי ממליץ שתצפי בה: "מעלת הקביעות"
תגובה שאשמח שתקראי: "טיפים לשידוכים - לחצו לקריאה" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי חבר כבר שנתיים הוא דתי ואני מתחזקת ב"ה, אנחנו מתחילים לדבר על חתונה הוא רוצה חתונה בהפרדה ואני איני רוצה חתונה בהפרדה. מה עושים?

תשובה:
אחותי היקרה, כשם שלך יש רצונות לבעלך יש רצונות , כשם שאת רוצה שיכבדו את רצונותייך גם בעלך מעוניין שתכבדי את רצונותיו , אם לא תלמדו לכבד אחד את השני בתחילת הקשר , ביום החשוב ביותר שלכם , יהיה לכם קשה מאוד להקים מערכת זוגית, לדעתי כדאי מאוד שתבררו אם יש לכם את אותה שאיפה רוחנית , כי לדעתי חתונה בהפרדה , זה דבר מאוד חשוב ועקרוני.

מצד אחד יש הרבה אורחים שלא שומרים תורה ומצוות
מצד שני יש הרבה אורחים שכן שומרים תורה ומצוות
מצד שלישי יש את עניין הדת שאני מניח ששניכם מכבדים
מצד רביעי יש את הכבוד ההדדי והמוסריות הטבעית בין בני זוג

לדעתי , חשוב מאוד להתחתן בחתונה נפרדת משום שע"פ חז"ל כשמתחתנים ע"פ ההלכה , יש כח ליום הקדוש הזה למחול לבני הזוג על חטאי העבר, במיוחד אם הם מקבלים על עצמם מכאן ואילך להשתדל לשמור תורה ומצוות ולחיות ע"פ ההלכה,
מצד שני , אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחתן בהפרדה , לדעתי יש הרבה
דברים נוספים שכדאי שתקחי בחשבון, כי עכשיו הוויכוח יהיה על חתונה בהפרדה
מחר מחרתיים הוויכוחים עשויים להיות גם על בית ספר , מקום מגורים , קוד לבוש וכיוצב' , לכן אני חושב שכדאי שסוף סוף תדברו על דברים מהותיים ותחשבו על הקשר ביניכם , הרבה בני נוער לא חושבים כי התאווה משתלטת על השכל (הרגש גובר) ואז כשבאים להחליט החלטות קרדינאליות חשובות , לפתע מגלים את מהות הקשר.

לפתע יש חוסר בתקשורת (שתמיד היה אבל זה לא ממש עניין אתכם...)
לפתע יש שוני עצום בהשקפה (שתמיד היה אבל אף אחד לא דיבר עליו...)
לפתע מגלים רצונות חבויים (כל אחד רוצה לגור באיזור אחר בארץ...)
לפתע מגלים רגישויות שונות (בהקשר של דת, משפחה, סביבה, עבודה וכיוצב')

בקיצור, מי שרוצה להקים בית נאמן בישראל, ראוי שיחשוב היטב אם הוא מעוניין לחיות על פי הקוד המוסרי או ע"פ הקוד הרוחני א-לוקי , כי כשחיים רק ע"פ קוד מוסרי מבלי להתייחס לקוד הרוחני, התוצאות הרסניות , עובדות בשטח מוכיחות שבלי רוחניות ואמונה , הרבה יותר קשה לחיות , הרבה יותר קשה להתמודד עם אכזבות ועצבות , הרבה יותר קשה לצפות מהבעל לא לבגוד במחשבה דיבור ומעשה , לכן אני חושב שכדאי מאוד שתכבדי את רצון בעלך לקיים אירוע בהפרדה (כל זמן שזה נובע מרצונו לקיים את ההלכה) בתנאי שהדברים יבואו לידי ביטוי גם אחרי החתונה , הנאמנות של בן הזוג שלך (הבעל העתידי) כלפייך, עשויה להיות פועל יוצא של הנאמנות שלו לה' , אם לא תאפשרי לו להיות נאמן לה' (במידה ומדובר באדם יציב, שקול ורציני) אין לי ספק שבעתיד שבירת הנאמנות הרוחנית שלו עשויה להוביל לשבירת הנאמנות המוסרית שלו והדבר יפגע רק בך וחבל.

ע"פ חלק מחכמי חז"ל כל זמן שאין הפרדה אסור לברך בחתונה הזאת "שהשמחה במעונו" משום שאין שמחה לפני ה' יתברך בחתונה של בני זוג שמכשילים את הרבים בראיות אסורות ובערבובייה חמורה מאוד.

במגזר הדתי חל איסור גמור להשתתף באירועים מעורבים שכאלה לכן כשם שחשוב לך לכבד את הקהל "החופשי" באירוע שלך, מן הראוי לכבד גם את קהל חובשי הכיפות , מקסימום במידה ואין שום מקום לפשרה במקום לפוצץ את הערב ולהעכיר את האווירה , בהיתר של רב בלבד יתכן מאוד שבסיטואציות מסויימות אתם יכולים אולי להגיע לפשרה שבה לפחות תכבדו את הקהל הדתי ותאפשרו לחלק מהם לשבת במקום צנוע ונפרד , או שבהיתר של רב תקבלו אישור חריג לאפשר לקהל לשבת יחד אך בריקודים תהיה מחיצה שתאפשר לבנות הצנועות לרקוד בצניעות, בכל מקרה האחריות הרוחנית באירוע שבו מתקיימים ריקודים מעורבים, נופלת על הכתפיים של בני הזוג. 

לקריאת תגובות דומות בנושא לחצי כאן -"חתונה בהפרדה"   שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היי... אני ינסה לקצר.. בכללי פשוט אני בן 14.. כשהייתי צעיר מאוד המשפחה שלי חזרה בתשובה.. הייתי שומר שבת כשרות בד"ץ והכל.. ואני מרגיש שזה לא מתאים לי.. התחלתי לחלל שבת.. ולאכול אוכל כשר אבל לא בד"ץ.. ואמא שלי לא מקבלת את זה.. אני לא יודע מה לעשות.. היא די כופה עליי את הדת.. ויש לי בן דוד שגם כפו עליו את הדת (הוא היה חרדי) ועכשיו הוא חילוני לגמרי..ואני לא רוצה שזה יקרה לי.. אני מכבד את הדת...

תשובה:
אחי היקר, אני מעריץ את הכנות שלך ואת היכולת שלך להעלות על הכתב את שבלבך , כל הכבוד לך שבחרת לשתף ולהתייעץ ולא להילחם ולוותר על הערכים שלך.
זה רק מעיד על החכמה שלך והרצון שלך להיות: "בסדר" , לא צדיק גדול אבל לפחות לא לפגוע באמא שלך ועל זה כל הכבוד. כיבוד הורים לא פחות חשוב מהרצון האישי.
בכל מקרה , אם תרצה אני מוכן לשוחח עם ההורים שלך בפלאפון ולעזור להם להיות קצת יותר רכים וקצת פחות קשוחים איתך אחי היקר , כי אתה נשמע לי ילד נבון וחכם.

כדי לעזור לך אמשול לך משל כדי שתבין למה ההורים שלך "כופים עליך את הדת" ואולי אחרי שתבין את המשל יהיה לך קצת יותר קל להבין למה ההורים מתנהגים כלפיך כך.

בוא תדמיין רגע שאתה נשוי ויש לך ילדים משלך , הילדים שלך חכמים ונבונים
ויום אחד , אחד מהם מחליט שלא בא לו ללכת לבית ספר (בדיוק כמו שאתה החלטת שלא בא לך להיות דתי) , הוא רוצה ללמוד אבל לא בבית ספר (אני מכבד את הדת אבל לא רוצה להיות דתי) , הוא יושב בבית ומחבר לעצמו תרגילים משלו. אתה ואשתך כמובן לא מוכנים לקבל את זה ואתם "כופים" עליו ללכת לבית הספר (בדיוק כמו שההורים שלך מנסים לכפות עליך את לימוד התורה) , עד שיום אחד הוא כותב מכתב לרב ובמכתב הוא מבקש מהרב שיעזור לו כי בעבר היה לו אח שההורים שלו כפו עליו ללמוד ובסוף הוא ברח מבית הספר והוא לא רוצה לברוח מבית הספר כי הוא מבין שחשוב ללמוד , פשוט לא בא לו ללמוד בבית הספר. (מקווה שהבנת את המשל) 

"ותלמוד תורה כנגד כולם".
 אח יקר , אתה צריך להבין שכמו שללמוד בבית הספר זה דבר חשוב , גם לשמור תורה ומצוות זה חשוב , תמיד יש אנשים שבוחרים לא ללמוד ובורחים מבית הספר אבל בד"כ ההורים שדואגים להם ואוהבים אותם דואגים להחזיר אותם לביה"ס
כך ההורים שלך דואגים לך שלא תנתק את עצמך מעולם התורה והמצוות , זה הכל אחי

אח שלך בחר בדרך אחרת , אולי טוב לו עכשיו , אבל לאורך זמן תאמין לי שהוא יגלה שהוא עשה טעות איומה , אבל אז יכול להיות שיהיה קצת מאוחר מדיי , לחזור בתשובה אחרי חתונה , אחרי שיש כבר אשה וילדים , זה בכלל לא פשוט , כי מי אמר שאשתו תסכים לקבל את זה? מי אמר שהילדים שלו יסכימו לשמור תורה ומצוות?
לעומת זאת , אם הוא היה מוכן "לסבול" קצת ולכבד קצת יותר את ההורים שלו , הוא היה מגלה ש-"הסבל" הקטן היה שווה את האושר הגדול בבגרות , אחרי שיקים בית כשר ונאמן בישראל עם אשת חיל כשרה וצנועה ולא עם נערת רחוב חסרת נימוסים ללא צניעות ויראת שמים. 

לסיכום: לפעמים קשה לנו כשמכריחים אותנו לעשות דברים שאנחנו לא ממש אוהבים לעשות , אבל חשוב שנזכור שלא סתם מכריחים אותנו ! דואגים לנו ... זה הכל ...
רופא לא מכריח את החולה לקחת תרופות סתם - הוא יודע שאם הוא יקח הוא יבריא.
אבא לא כופה על הבן שלו ללמוד בבית ספר לחינם - אם הוא ילמד הוא יחכים ויצליח.
אמך לא כופה על הבן שלה לשמור תורה ומצוות סתם היא עושה את זה לטובתך אחי.

שאלות ותשובות שהייתי שמח אם היה לך זמן לקרוא:
א) יש לי מלא שיעורי בית , איך בדיוק אני אמורה לשמור שבת?
ב) אין מצב שאני שומר שבת זה יותר מדיי בשבילי הרב  תעזור לי.
ג) אמא שלי אמרה לי תבחרי: "או אני או השבת" ! הרב במי לבחור?
ד)  צפה בקטע הבא: "מעלת שמירת השבת"

צפייה בקטעים הבאים תועיל לך מאוד , כל יום תראה קטע.








.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני קרוע בין שני עולמות!!!! אני רוצה לחזור בתשובה אך אישתי שאני נשוי לה 11 שנים + 3 ילדים עוצרת אותי ובוכה. היא מעדיפה לפתוח תיק לגירושים, אני קרוע בין שני העולמות. ישנו רב שאמר לי להתפלל על זה ואם זה לא יעזור אז במילים אחרות להתגרש ומצד שני ישנם אנשים חרדים שטוענים ששלום בית קודם לקיום מצוות התורה, מה לעשות?

תשובה:
זו באמת אחת השאלות הקשות שבהם נתקלתי , הכי קל יהיה לומר לך שתתגרש ותקים בית יהודי אמיתי , אבל אני לא מוכן לקחת על הגב שלי 11 שנות חיים , 3 ילדים וצער של אשת חיל תהא אשר תהא.

אני במקומך הייתי מנסה לעשות כל מה שאני יכול כדי לקרב אותה , הייתי מתפלל עליה יום ולילה , הייתי בוכה לה' ומתחנן שיעזור לי לא לפרק את המשפחה שלי ולא לתסכל את הילדים שלי ואת אשתי היקרה, הייתי מבקש ברכות מרבנים , עושה את כל הסגולות האפשריות , מראה לה שאני אוהב אותה ועושה הכל כדי לגרום לה להבין שזו הדרך הטובה , לומד איתה בעצמי , מסביר לה את ההיגיון , מסביר לה שחשוב לי לשמור על קדושת המחשבה כדי לא לבגוד בה במחשבה בדיבור ובמעשה , לוקח את כל הצדדים הכי יפים של הדת ומציג לה דת אחרת , כי לצערנו הרב אנשים אוהבים להציג את הדת בצורה שלילית , אבל לא הייתי מוותר בקלות על אשתי , לדעתי עליך למסור נפש ולעשות הכל כדי לא לוותר עליה , אבל אם למרות הכל היא לא מוכנה לשמוע ולא מוכנה אפילו לנסות להשתנות , אם אתה רואה שאין בה את היכולת להקשיב ואין בה שום רצון להתקרב לאבינו שבשמים , לצערי הרב אני חושש שלא תהיינה לך הרבה ברירות , יש דברים שאי אפשר להתפשר עליהם.

אבל אם ניסיתי הכל...
א) לדבר בדרך ארץ ובנועם
ב) לגשת לרבנים (או לגדולי הדור) 
ג) לגשת לאנשי מקצוע
ד) להתפלל על זה לה' מקירות לבך

ושום דבר לא עזר ואין שום מוכנות ואין שינוי לאורך זמן , לעניות דעתי
אתה לא יכול לוותר על העולם הבא שלך בגלל אשתך (עם כל הכבוד לה באמת..)
אתה לא יכול להיענש בגללה עונשים של כרת ("ונכרתה הנפש ההיא")
אם היא לא מוכנה לטבול במקווה, לשמור טהרה וכיוצב'  כמעט ואין לי צל של ספק שכל גדולי הדור יתירו לך להתגרש ממנה ולהתחתן עם אשה יהודיה ששומרת לפחות טהרת המשפחה , אם היא הייתה רק מחללת שבת אולי היו מתירים לך לחזק אותה לאט לאט ולקרב אותה , אבל על טהרת המשפחה לא מוותרים בשום פנים ואופן ! זה אחד הדברים החשובים ביותר בעם ישראל ואסור לוותר עליו !
אבל אל תעשה שום החלטה בלי להיוועץ בדעת תורה , זו שאלה ממש חשובה ממש !

אם אתה נמצא כרגע בשלבי התחזקות , זה יכול להיות נפלא , אתם יכולים להתחזק ביחד , אין טעם להרוס משפחה שלימה , אם היא אשה שמוכנה להקשיב , תנסה לבקש מהרב שישלח לה מישהי שתסביר לה את סודות היהדות בגובה העיניים , אם היא חכמה אני בטוח שהיא תבין , אם היא אוהבת אותך , הדת לא אמורה להפריע לכם , כבר אמר החכם מכל אדם: "על כל פשעים תכסה אהבה" אם אהבה יכולה לכסות על פשעים , אז על הדת היא לא יכולה לכסות? וכי הדת פחותה יותר מפשע? הלא הדת היא הדבר הכי טוב שיש בעולם , זה הצדק בהתגלמותו , לעשות את רצון ה' זה פשע? ה' ירחם עלינו.

אני מוכן להתפלל עליכם שתזכו לשלום בית , אבל אתם חייבים להתפשר כל אחד יוותר קצת על האגו שלו ויקשיב לשני , גם אתה צריך לדעת להקשיב לה ולא להיות קיצוני וברגע אחד להפוך את כל הבית למאה שערים , זה לא נכון לדעתי , כל דבר צריך להיעשות בהדרגה , ברוח טובה והכי חשוב מתוך אהבה והבנה , אם זה יהיה המוטו אתם תצליחו לשרוד לדעתי , תנסה לזכור את הטרגדיה הקשה שעברה מדינת ישראל "יהודי לא מגרש יהודי" - אבל אם אין ברירה אז עושים את זה "ברגישות ונחישות" , 
היום ברור לכולם שההתנתקות הייתה טעות איומה , לצערנו רק כשחסר מעריכים ! אל תאבד את אשתך וילדיך , תעשה הכל כדי לשמור עליהם ורק אם תראה שאין שום מוכנות ושום יכולת להקשיב רק אם תראה שאשתך לא מוכנה לשום פשרות ושום וויתרים מצידה והיא דורשת ממך כל הזמן לוותר ולהתפשר ,  אולי אז אבל רק אולי, תחריף את הצעדים , אני יכול רק לומר לך שאני ממש כואב את כאבך זה באמת לא מצב פשוט , אבל אני מאמין שאם לא תעיר לה ורק תאיר לה , היא תהיה מוכנה לקבל לפחות טהרת המשפחה ואז בע"ה יתכן מאוד שיתירו לכם לחיות יחד ולא תיאלץ לגרש

תן לה לקרוא את התגובות הבאות:
א) התגרשתי מבעלי ואני חוששת שאיבדתי את המזל שלי
ב) אני נשואה 20 שנה ואני שוקלת להתגרש מבעלי בגלל דת
ג) יש עלינו קללה , סבתא התגרשה , אמא התגרשה , אחותי התגרשה
ד) לקריאת תגובות נוספות בנושא לחצו כאן: "גירושין"

וכך מובא באבות דרבי נתן:
ואמרה להם: רבותי, כתיב בתורתכם (דברים ל) "כי הוא חייך ואורך ימיך". בעלי שקרא הרבה, ושנה הרבה, ושמש תלמידי חכמים הרבה, מפני מה מת בחצי ימיו? לא היה אדם שהשיב דבר.  פעם אחת נזדמן לה אליהו ז"ל. אמר לה: בתי, מפני מה את בוכה וצועקת?  אמרה לו: רבי, בעלי שקרא הרבה ושנה הרבה ושמש תלמידי חכמים הרבה ומת בחצי ימיו, אמר לה: כשבאת בנידתך, כל אותן ג' (ז') ימים הראשונים, מהו אצלך? אמרה לו: רבי, חס ושלום שלא נגע בי אפילו באצבע קטנה שלו. אלא כך אמר לי, אל תגעי בכלים שמא תביאו לי לידי ספק. וכל אותן ימים האחרונים מהו אצלך?
אמרה לו: רבי, אכלתי עמו, ושתיתי עמו, וישנתי עמו בבגדי על המטה, ובשרו נגע בבשרי, אבל לא נתכוון לדבר אחר. אמר לה: ברוך המקום שהרגו. שכך כתוב בתורה (ויקרא יח) "ואל אישה בנדת טומאתה לא תקרב". בקיצור מצד אחד הזהירו אותנו חכמים מאוד בדבר ומצד שני, כאן מדובר באדם קדוש, אבל בדור שלנו , דור של תשובה , ראוי לכל אדם ירא שמים להתנהג בדרץ ארץ לאשתו ולעשות כל שביכולתו כדי לקרבה בדרכי נועם , לבכות , למסור נפש , לגשת לאנשי מקצוע , לדבר עם ה' , לקבל עצה מחכם ובקיא ורק אם באמת אין שום ברירה ואין שום שינוי לאורך זמן אז... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב, אני וחבר שלי היינו בכמה שיעורים שלך, הוא אפילו דיבר איתך אישית על הנגיעה. אנחנו יוצאים כשנתיים והקשר שלנו מאד רציני בעז"ה לחתונה. החלטנו לשמור נגיעה והחזקנו בערך חודש היה מקרה שנפלנו בכך האם החטא נחשב שלא עשינו כלום? זת'ומרת הזמן ששמרנו נחשב? ואם יש טעם להמשיך גם כשיש נגיעה פעם ב..?

תשובה:
בוודאי שיש טעם להמשיך, אמרו חז"ל: "שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה" אם אתם רואים שאתם ממשיכים להיכשל בנגיעות אסורות, לדעתי זה מבשר רעות ! כי אם עכשיו אתם לא מצליחים להתאפק, אחרי החתונה יהיה לכם הרבה יותר קשה לשמור טהרה ולעבור על גדרי הטהרה זה איסור חמור, בנוסף, עכשיו זה יסוד הקשר התחלת הקשר ! אם אתם פוגמים ביסוד הבניין לא יצליח לעמוד , בדיוק כמו שאי אפשר לבנות בית על יסודות רעועים, חבל, אתם הורסים לעצמכם את הסיכוי לזוגיות טובה ומאושרת (האמת אתם הורסים לעצמכם את הסיכוי לזוגיות בכלל) לפני החתונה תמיד מחייכים והכל נראה ורוד, אבל כל מי שפגם לפני החתונה בנגיעות אסורות בוכה הרבה אחרי החתונה, אני יודע את זה כי אני מייעץ לכל כך הרבה זוגות ואני מגלה כל פעם מחדש כמה דברי חז"ל נכונים ! כמה שטויות שעושים לפני החתונה שלנו נראה כאילו מדובר בדברים ממש קטנים , אחרי החתונה מתגלים כהרסניים ! צפי בקטע הבא:"חברים שלפעמים נופלים"
אחרי שתראי את הקטע הזה אני בטוח שתקבלי קצת חכמה, בנוסף, אני מציע שתמשיכו להתמיד לבוא לשיעורים, כי אני חושב שהשיעורים נותנים המון כח להחזיק מעמד ! לצפייה בקטעים קצרים ומחזקים בנושא נגיעה אסורה לחצו כאן: "שמירת נגיעה" תבחרי לך קטע אחד מהקטעים הבאים שכל פעם שתרצו להיכשל תצפו בו למשל זה: "נגע"

זיכרי ! שורש המילה נגיעה הוא "נגע" - תבחרו מה אתם רוצים? נגע, או עֹנג , אם תשמרו על הנגיעה, ה' ישמור אתכם מהנגעים וידאג לכם לעונג רוחני, אם לא תשמרו על הנגיעה סופה של הנגיעה להביא על הנכשלים בה נגעים וצרות, ייסורים ובעיות בזוגיות

לכל חטא יש תיקון, השאלה עד כמה אתם רציניים !!! אם תמשיכו לחפף , לא תצליחו להקים בית תורני (אולי תקימו בית דתי) אבל אם תהיו רציניים יהיו לכם ילדים רציניים! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לכבוד הרב שלום, ברווקותי הכרתי גבר שעבד איתי מהרגע הראשון שראינו אחד את השני ידענו שזה זה לצערי הרב הבחור היה נשוי 7 שנים ללא ילדים התגרש ואחרי חודשיים כבר התחתנו נולדה לנו ילדה מדהימה אבל כבר שנתיים שבעלי בוגד בי עד היום סבלתי בשקט כי חשבתי שייסורים מכפרים לכן גם לא פירקתי את החבילה וישבתי לבכות בשקט עכשיו אני בהריון בחודש התשעי בעלי לא מתקרב אלי והוא עדיין עם אותה נשואה כבר שנתיים מה עליי לעשות?

תשובה:
אחותי היקרה, כבר אמרו חז"ל סוף מעשה במחשבה תחילה, העובדה שבעלך בוגד בך היא עובדה מזעזעת ומכאיבה. אולם, אני לא מתפלא, שהרי ראית בעצמך איך לפני 7 שנים, בעודו נשוי, הוא פיתח עמך קשרים אסורים, באהבתך אותו גרמת לו לעזוב את אשת נעוריו ולהקים איתך בית נאמן בישראל, אין לי ספק שאשתו הייתה בצער גדול ואמרה בלבה, "איך היא יכולה לעשות לי את זה???" שבע שנים אני מחכה לפרי בטן מבעלי וברגע אחד אחרי כל כך הרבה ייסורים וניסיונות הפרייה, היא פשוט צצה משום מקום וחטפה לי אותו.

אתן לך טיפ אחות יקרה, שאני מעוניין שתקחי אותו לכל החיים , דעי לך שכל דבר שאדם עושה בעולם הזה על חשבון צער של אדם אחר , אין בו ברכה , היות והנישואין שלך עם הבחור הנשוי שהתגרש , היו על חשבון הצער של "אשתו לשעבר" הבכי שלה והדמעות שלה הם אלה שפוגעים לך בזוגיות, לא פשוט להרוס בית בישראל כדי להקים בית משלך, את עשית מעשה שאינו ראוי , בזה שיצאת עם גבר נשוי והפרדת אותו מאשתו.

כרגע זכיתם לפרי בטן, בעלך בוגד בך כי הוא עדיין אוהב את אשתו לשעבר, את בהיריון ובעלך כל יום מחליף אשה , אני באופן אישי לא חושב שכדאי לך לחיות בצורה כזאת

להלן האפשרויות שעומדות לפניך...
א. להבהיר לבעלך בצורה ברורה , תחליט עכשיו ! או אני או היא ! לא לוותר לו בנושא.  
    הוא יהיה חייב לשלם לך מזונות ולדאוג לצאצאיך עד שיגיעו לגיל 18 , בצורה טובה.

ב. לגשת לאשתו לבקש ממנה סליחה מעומק הלב ואולי אם היא תסלח בלב שלם יהיו
    לך פחות ייסורים, כי כל זמן שהיא מקפידה עליך, זה אומר שהיא עדיין בצער גדול !

ג. תבטיחי לה' יתברך שלא תעשי שוב את המעשה הנפשע הזה ולא תצאי עם גבר נשוי
    ותפרקי משפחה בישראל, זיכרי ! מה ששנוא עליך אל תעשה לחברותיך... אני בטוח
    שלא היית מעוניינת שתבוא אשה אחרת ותקח ממך את בעלך, נכון?!? וזה מה שאת  
    בעצם עשית ולכן את משלמת מחיר כבד , את מרגישה כרגע איך אשתו לשעבר 
    הרגישה כשאת באת ולקחת אותו ממנה.

ד. אם הוא לא יהיה מוכן לשמוע לך וימשיך להיפגש עם אשתו לשעבר, כדאי מאוד
    שתקבלי עצה מרב ירא שמים (רצוי פוסק) מה אפשר לעשות בנדון , לי באופן אישי
    קשה מאוד לקבל את העובדה הזאת , ההלכה וודאי וודאי לא מתירה את הדבר ,
    אבל היות וגירושין זה לא דבר פשוט , מן הראוי שתתייעצי עם אחד מגדולי הדור 
    לפני שתעשי צעדים דרסטיים. להבא זיכרי ! סוף מעשה במחשבה תחילה.

סרטון נחמד שעשוי לעזור מעט: "גיליתי שבעלי בוגד בי - לחצו כאן לצפייה" שלח לחבר קריאה בניפרד