שאלה:
מבקש עצה: בת חכמה, משכילה ונבונה, פרקה עול מצוות בגיל שמתקרב ל-30. היא גרה עם חבר שלה הרבה לפני הנישואין והפכה להיות חילונית. היום היא מחללת שבת .איני יודע מה קורה בנוגע לשאר התחומים כגון כשרות וכו'. מה לעשות במקרה כזה? היו שיחות שלא הובילו לשום מקום חוץ ממריבות קולניות. היא טוענת שחשובה לה השלווה והשקט שהיא מצאה. הבחור בחור טוב וגם הוא עבר עליו תהליך דומה. האם יש דרך? אני לא מצאתי. והשאלה העיקרית היא לא איך להחזיר בתשובה. האם לנתק מגע ?!

תשובה:
אחי היקר, ריחוק רק יצור ריחוק גדול יותר , במקום להכריז מלחמה לדעתי עליך להכריז "אהבה" בכל מצב , אם היה מדובר בנערה ממש צעירה ההתייחסות הייתה שונה , אבל מדובר בנערה בוגרת , לכן ההתייחסות צריכה להיות בוגרת ואחראית , לא אימפולסיבית ולא קולנית , זכור ! מלחמה גוררת מלחמה , אמר שלמה המלך ע"ה : "חנוך לנער ע"פ דרכו" , אי אפשר להתייחס לבחורה בת 30 כמו שמתייחסים לנערה או לילדה, היא מספיק בוגרת כדי לדעת את ההשלכות שיהיו למעשיה , אפשר לשוחח עמה בדרכי נועם להראות לה שהיא חשובה ואהובה למרות הכל , חשוב מצד אחד שהיא תדע שהדבר מצער אתכם אבל מצד שני חשוב להראות לה שלא משנה מה תהא הבחירה שלה , היא תמיד תישאר בתך ! לדעתי אם היא תראה שאתם מתנהגים עמה בדרך ארץ , כשהיא תהיה במשבר היא תבקש את עצתכם ותמצא בית חם , לעומת זאת אם תהיו קשוחים ונוקשים גם אם היא תהיה במשבר היא תחשוש ליצור קשר והמשבר שלה רק יחמיר , כי היא תרגיש שאין לה עם מי לדבר.

אב יקר , עצתי פשוטה וברורה , אני חושב שכרגע תן לה קצת להירגע , כנראה שחדרתם לה יותר מדי לפרטיות והייתם נוקשים מעט , היא לא יכלה לסבול את זה אז היא פשוט חיפשה שקט ושלווה , היא מצאה נחמה בזרועותיו של אותו בחור שהכירה , גם אם היא לא מודעת ממש למה שהיא עושה , כרגע עדיף לה להיות איתו ולא לסבול צער מהנוקשות שלכם , זה מה שכרגע עובר לה בראש , לדעתי ברגע שיעבור זעם , במידה והיא תיצור קשר , תזמן אותה לשיחה אוהבת ולא לשיחה נוקבת , תסביר לה שאתה מבין את מעשיה , אתה לא מצדיק אותה אבל אתה מבין , בכל מקרה רצוי שתדאג שמישהו יעביר לה מסר ברור , לכל מעשה יש תוצאה , בחור שאינו נאמן למסורת אבותיו , סביר מאוד להניח שלא יהיה נאמן לבת זוגו , לנערות אני בד"כ מראה את הקטע הבא: "משימה בלתי אפשרית2" בכל מקרה , אל תאבדו את העשתונות , בלי יהדות היא לא תגיע רחוק , היא תחזור למקורות זה עניין של זמן , אתם צריכים רק להמשיך להיות הורים אוהבים.

במקרים רבים , הורים שמקבלים יפה את בתם ואת בן זוגה , מעוררים רצון עז בבן הזוג להתקרב לתורה ולמצוות , אבל דחיה נוקשה מצד ההורים (בגיל כזה) גוררת דחיה וריחוק , זכור אב יקר , אין טעם להילחם איתה היא לא בגיל שבו תוכל לחנך אותה , החינוך מתחיל בגיל 0 ונגמר בגיל 18 , כל מה שנותר לך לעשות לאחר גיל 18 זה לשמש דוגמא אישית טובה ולסמוך על החושים החדים של הבת שלך , אם כשלת בחינוך בגיל צעיר התוצאות באות לידי ביטוי בגיל מבוגר יותר , כדי לא לגרום נזק נוסף אני מציע שתרעיף חום ואהבה ותרבה בתפילות לבורא עולם שיזכה אותך שלא יצא דבר תקלה על ידך , כרגע הדברים לא נתונים בידך , אתה עשית כל מה שאתה יכול , לדעתי עשית לא מעט טעויות , אבל המטרה שלנו כרגע היא לתקן לא לעוות יותר ולא לגרום נזק שבמקרים קיצוניים עשוי להיות בלתי הפיך , תתקשר לומר לה שאתה אוהב אותה למרות הכל. (אתה לא חייב אבל זה יכול לרגש אותה ולגרום לה להעריך אותך ואת המשפחה יותר)

אחי היקר, במילים אחרות הבת שלך אמרה לך : "בבית אין לי שלווה" , "בבית חונקים אותי" , "בבית לא נעים לי" , היהדות אמורה להיות דבר נפלא , דבר נעים , אם החינוך כרוך באיומים , צעקות ואיומים קולניים , לא נראה לי שזה תורם לאף אחד מהצדדים , במלחמה תמיד יש פצועים לא משנה מי מנצח , אם אתה רוצה אי פעם לזכות בבת שלך שוב , תשמש דוגמא אישית טובה , תרעיף חום ואהבה , תיזום קשר ותראה לה שאתה מדבר איתה כי אתה אוהב אותה ולא כי אתה רוצה להחזיר אותה בתשובה , אל חשש היא תחזור בתשובה , כל דבר חוזר לשורשו ! אם יש לה יסודות טובים סופה לחזור לשורשים , תהיה חכם אל תהיה צודק נשמה טובה , אם תצטרך עזרה אני כאן. בשורות טובות.

אתה מוזמן להוסיף את השם של בתך (פלונית בת פלונית) בהקדשות שבאתר ואנחנו נתפלל עבורה לכניסה למדור התהילים לחץ כאן: "מרכז התפילות והתהילים", יהי רצון שיהיו לך בשורות טובות.
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! אני בחורה חילונית רווקה מאמינה, ומאוד מתחברת לשלום בית ואחווה. חברי האהוב מזה שנה ביקש ממני לטבול במקווה מדיי חודש. האם מותר לי לעשות זאת? אף על פי שרבים אמרו לי שזה אסור. חברי אמר לי שזה מותר. אני רוצה לשמור עימו על יחסים טובים של אהבה והערכה. האם עליי להסכים לכך? האם יש איסור? אני רוצה לכבד ולרצות אותו.

תשובה:
אחותי היקרה, לדעתי חבר שלך מנצל את התמימות שלך ואת חוסר הידע ההלכתי שלך, הוא כנראה לוקח בחשבון שאין לך מושג קלוש בהלכה היהודית וצר לי לאכזב אותך אבל לדעתי הוא מנסה לנצל אותך ולדאוג לאינטרסים שלו בכך שהוא מחפש למצוא לעצמו היתרים לטהר את השרץ.

מצד שני לימדוני רבותיי שעלי לדון כל יהודי לכף זכות ולכן אני דן את חבר שלך לכף זכות ואני מאוד מקווה שהוא באמת אמר לך את הדברים בתמימות ואינו מתכוון לנצל אותך ואת התמימות שלך וחוסר הידע שלך בנושא קדושה וטהרה.

תשאלי את חברך היקר, איזה רב התיר לו את הדבר? אסור לך לטבול במקווה ואין שום רב שהתיר את הדבר, יתכן מאוד חבר שלך אומר לך את זה כדי להתיר לעצמו לגעת בך באיסור, אם יש לך כבוד עצמי, תשמרי על גופך ואל תאפשרי לו לגעת בך , את יהודיה כשרה ואני בטוח שאת אוהבת את חבר שלך, אבל רק גויות מאפשרות לגברים לגעת בהן , יהודיות שומרות את עצמן עד אחרי החתונה , כפי שלימדונו אימותינו הקדושות וגם מי שנכשלה ולא זכתה לשמור את עצמה עד החתונה, אם הפסיקה עם החטא ועומדת באיפוקה , לדעת הרמב"ם האיפוק שלה נחשב לתשובה ומן השמים יזכו אותה לשוב. 

הרמב"ן שהיה אחרון המקובלים (כדברי האר"י) סובר שאין להתיר את הדבר בשום פנים ואופן "דהויא חומרא דאתיא לידי קולא" ואם יתירו את הדבר ייגרם נזק גדול וכבר התבטא על כך הרב אברהם יוסף שרב שמתיר לרווקות לטבול הרי הוא מעודד פריצות בעם ישראל, שכן מהיום והלאה יבואו הרווקות להתיר לעצמן להיכשל עם גברים ר"ל.

לסיכום: אסור בתכלית האיסור לרווקה לטבול במקווה כדי להיטהר לבן זוגה וכל מי שכותב שמותר או מפרסם היתר בדבר הרי שהוא פורץ גדר וגורם מכשול בעם ישראל וכבר הזהיר הנביא: "הסירו מכשול מדרך עמי" רחמנא ליצלן , ה' יחזירנו בתשובה אמן.

להלן תגובות נוספות שעניתי בנושא:
א) זה נכון שעדיף לטבול במקווה ולא להיכשל בכרת עם חבר שלי?
ב) מותר לגרושה לטבול במקווה? שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרבה מלפני ראש השנה אני התחלתי לרדת רחונית , חשבתי שזה בגלל היצר הרע לפני יום כיפור אבל מסתבר שכיפור עבר והוא לא מניח לי . יכול להיות שזה אני בכלל שגם לא רצתה תדת כל ככך ?! אני כן רוצה אבל לא כמו פעם אתה אני עוברת תהליך קשה הרב חצי שנה אני שומרת שבת ופתאום כיאלו נכבה לי האנרגיה . מה לעשות ? אני מרגישה שאני חוטאת ואני נורא כועסת על עצמי . .!

תשובה:
אחותי היקרה, זה קורה להרבה אנשים, כולם מועדים פה ושם, "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" אבל מה שכואב לי זה שאצלך זה דווקא שבת ושבת זה הדבר הכי חשוב שיש כי פגיעה בשבת קודש עשויה להוליד תוצאות לא ממש נעימות, לכן אני מציע שתקחי את עצמך בידיים תחזירי לעצמך את הקביעות, שיהיו לך כמה שיעורים שאת לא מוותרת עליהם גם אם לפעמים החומר לא מעניין, את לא מפספסת אף שיעור !!! ואחרי שתהיה לך קביעות לא תפלי ולא תחללי שום שבת תסמכי עלי, הכל זה בגלל חוסר קביעות והעובדה שאין לך מסגרת גם משפיעה. בקיצור, תמשיכי לצפות בקטעים באתר, תתחזקי מההרצאות שנעלה למדור שידורים חוזרים ותקבעי לך עיתים לתורה, היום אני אעלה הרצאה חדשה לאוויר, את חייבת לראות אותה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב תודה על הכל. אני בשנה הראשונה לנשואיי וקשה לי מאוד.יש מתח גדול בין אבי לבעלי. אבא שלי אדם מאד חכם וחריף וגם בעלי. אבל שניהם בעלי דעות שונות. חשוב לציין, שבעלי מכבד ומעריך אותו. הרגע חזרנו משבת אצלם ובעלי אמר לי דברים כואבים. אומנם הוא מרגיש בנוח וטוב בשבת אבל עדיין. יש דברים שהוא לא מבין למה זה ככה.. ואני בחורה רגישה וקשה לי עם זה ולכן עד עכשיו אני בוכה. מה עושים?איך מכבדים את שניהם?

תשובה:
אחותי היקרה , אני לא יודע במה מדובר ולכן קשה לי מאוד לכוון אותך להציע לך פתרון
אבל באופן עקרוני , אני יכול לומר לך שעם כל הצער והכאב , אנחנו מורים לתלמידות שלנו אחרי החתונה לכבד את רצון הבעל , משום שאשה נשואה הרי היא ברשות בעלה ולכן התורה אף פטרה אותה מחיוב של כיבוד הורים. (כמובא בשו"ע יו"ד סר"מ סי"ז)
לכן אם ההתלבטות היא בין כבוד הבעל לכיבוד ההורים - כבוד הבעל עדיף.

בעלי מכאיב לי
צר היה לי לשמוע שבעלך מכאיב לך באמירותיו, אני חושב שכדאי שתדברי איתו על זה ותגידי לו בצורה מכובדת שהאמירות שלו (עליך או על בני משפחתך) פוגעות בך. וגם אם הוא אומר את מה שהוא אומר ע"מ לתקן ו\או כדי לומר את שבליבו , ראוי שהדברים יאמרו בצורה מכובדת ולא בצורה פוגעת חס ושלום.

אני שמח לשמוע שבעלך מכבד את אבא שלך ומעריך אותו ואני מניח שהדברים הכואבים שהוא אמר לך קשורים לבני משפחתך והדברים פגעו בך כי לדעתי היה בהם מין זלזול בכבוד משפחתך ומנהגיהם ובגלל זה את בוכה. בגלל שפגעו באנשים שאת מעריכה ואוהבת. אני חושב שראוי שבעלך יתנצל בפניך וראוי שתשוחחי על כך עם הרב של בעלך (במידה ויש לו רב) אני בטוח שהרב שלו יסביר לו כמה חשוב להתנהג בדרך ארץ וגם בלהט הרגע , לא אומרים דברים בצורה אימפולסיבית , ראוי לכבד את הצד השני ולא לפגוע ברגשותיו. אני ממש מצטער לשמוע שבכית , חשוב שתדעי שזו לא בושה לבכות זה דבר טבעי ואנושי לגמריי , גם אני במקומך הייתי נפגע ואולי בוכה

לסיכום: מצד אחד את ברשות בעלך ועליך לכבד את בעלך , דעותיו והשקפותיו. מצד שני בעלך חייב לכבד אותך ולא לפגוע בכבודך וגם אם לבעלך ולאבא שלך יש חילוקי דעות בעניינים מסויימים, ראוי לכל אחד מהם להתנהג בצורה מכובדת וראויה ולא ח"ו לבזות ו\או לפגוע האחד ברגשותיו של האחר.

אם חילוקי הדעות מתעצמים ולא מאפשרים להם להימצא יחד באותו מתחם מבלי לריב
אני מציע שתפנו ליועץ זוגי שיתן לכם כלים להתמודד עם סוגיות מורכבות במשפחה. בכל מקרה , אין לי ספק שעליך להישמע לבעלך ולכבדו בדיוק כמו שבעלך מחוייב לצדד בך ולחזק אותך במקרים דומים במשפחתו, בחינת: "ועזב את אביו ואמו ודבק באשתו".
כל זה כמובן בהנחה שבעלך הוא אדם ירא שמים כמובן.

שאלות דומות בנושא:
"מריבות גדולות בכל מה שקשור לכיבוד הורים"
"שאלות ותשובות בנושא שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לרביד שלום! תודה על האתר המדהים והמחזק! שתזכו אתה ואשתך לדור ישרים מבורך במהרה אמן! מה עושים בבית שאני מתחזקת .בעבודת ה יתברך. צניעות, תפילה שבת, טהרה. הילדים בגני תלמוד תורה. אך הבעל לא מתחזק בכלל? מה התפקיד שלי? האם להוכיח אותו כל הזמן? ניסיתי אך זה לא מעורר אותו לתשובה ולפעמים פוגע בשלום בית. איך לגרום לו לרצות להתקרב לה'?.והאם במצב כזה נוכל לזכות לגאולה? אני מזה שנה וחצי בתשובה.

תשובה:
על מנת להצליח בזוגיות עליך להבין שהדבר האחרון שהבעל מעוניין לקבל מאשתו זה מוסר ותוכחת ! הגבר שונה מהאשה בתכלית, אין טעם להוכיח אותו אם הוא לא מתחזק, הוא רק יחזיר כפליים, כדי לזכות לבעל ירא שמים, תעבדי על איפוק, ריסון עצמי ותרבי בתפילה, אני מבטיח לך שאם את תתחזקי (בלי קשר אליו) תראי איך אחרי תקופה מסויימת הוא פתאום מתחזק בעצמו. אבל בלי שתפקדי עליו או תוכיחי אותו יותר מדי, מותר לך להוכיח אותו בדרכי נועם, או להעיר לו בצורה של "הארה" ולא "הערה" לא בצעקות ולא במריבות, אני מניח שכל הערה גוררת מריבה ותחרותיות ביניכם, לכן אני ממש מבקש שתכניסי לך טוב טוב לראש שכדי שהבעל יתקדש את צריכה להתקדש יותר ,בצניעות, בכיסוי ראש, בשמירת מרחק בזמן האיסור, תשמעי תמיד שיעורים על שלום בית, את תראי בעצמך שברגע שאת מתקדשת באופן אוטומטי משהו אצלו ישתנה, התגובות יתעדנו, החשק יגבר, גם אם יקח קצת זמן, שווה לחכות צדיקה, אל תהרסי את הזוגיות שלך בגלל רצונך לחנך את בעלך, בעל לא מחנכים, את זה היית צריכה לראות לפני החתונה, עכשיו מאוחר מדי, מה שאת צריכה לעשות זה להתפלל עליו ולשמש לו דוגמא אישית טובה, את תעשי את שלך וה' יתברך יעשה את שלו, אל תצעקי עליו, אל תאיימי עליו, אל תגידי לו כל שניה מה לעשות תאמיני לי שהוא יתאהב בך מחדש, תעריכי אותו, תגידי לו כמה הוא נחמד וטוב, תכיני לו אוכל חביב ותמיד תהיי בקשר עין עם ה' יתברך ,אל תצפי שהוא ישתנה ברגע אחד, פשוט תאמיני שזה תלוי בך , בהתקדשות שלך אם לא תתקדשי הוא לא יתקדש, גבר הוא המראה של האשה ! אם את צועקת הוא צועק, אם את מתחזקת הוא מתחזק, אם את מאמינה הוא מאמין, אם הבטחון שלך בה' גדל הוא אוטומטית מתחזק גם אם את לא רואה, שה' ישמור אותך צדיקה ותזכי לחיים מאושרים, אני מברך אותך בכל הברכות ומבטיח לך שתזכי לזוגיות טובה אם תתחזקי ובמקום להיות עצובה תהיי שמחה יותר וחייכנית יותר. זיכרי ! כאשר מצביעים על אדם, אצבע אחת מופנית כלפיו אבל שלוש אצבעות אחרות מופנות אלינו. אשריך שזכית ליראת ה' ! בעוד חודש תכתבי לי שוב באתר ואשמח לשמוע מה השתנה אם בכלל, כדי להמשיך לכוון אתכם. בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב ,אז ככה אני דתייה באה מביית דתי לאומי לומדת באולפנה. עכשיו בחופש הגדול קשה לי מאוד לשמור על הצניעות שלי אני הולכת עם חולצות קצרות וכאשר אני יוצאת לפעמים גם עם שמלות שהם נורא קצרות ולא תואמות את הדת. התחלתי לצאת למסיבות שמעורבבות גם עם חילונים..נגיעות וכד' קשה לי להישאר בבית ולראות את כל שאר החברים שלי יוצאים ונהנים . מה אני יכולה לעשות כדאי להעביר את הזמן בלי להיכשל ולהכשיל?

תשובה:
אחותי היקרה, כשיש חור בשן ולא מטפלים בו בסוף צריך לעשות עקירה או שתל.
כשנערות צעירות הולכות בחוסר צניעות, הרי הן קודחות חור בנפש = חור בשן
עבירה גוררת עבירה וחוסר צניעות מוביל למסיבות אסורות - החור גדל = השן נרקבת
עבירה גוררת עבירה ולאט לאט מכירים נערים וידידים חילוניים - השן מתנדנדת
ואז... לצערנו הרב,,, ברוב המקרים הדבר מוביל לנגיעות אסורות - עקירה ! ! !

וכבר הזהירו חכמינו זכרונם לברכה , עד כמה חמור עוון הנגיעות האסורות 
שנאמר: "ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערוה" (ויקרא יח, יט) פירשו חז"ל: " יכול יחבקנה וינשקנה? תלמוד לומר 'לא תקרב'" (אבות דרבי נתן ב). מהמילים "לא תקרב" למדנו שכל קרבה אסורה, על אחת כמה וכמה נגיעות אסורות. והאיסור הוא בלאו ולכן ראוי להיזהר בזה מאוד מאוד כי הלאו בקלות עלול להפוך לאיסור כרת.

אחותי היקרה, אם יש משהו שמכעיס את ה' יתברך , זו הזימה וכל הדברים שמביאים את האדם לידי חטא העריות , כשבת מלך סוטה מדרך הישר ומכשילה את הרבים בנגיעות אסורות ובמראות אסורים הרי שהיא מכעיסה את ה' יתברך ובאותם רגעים הרי היא גוזרת על עצמה גזירות קשות ורעות ועד שלא תעשה תשובה , אותן גזירות מרחפות מעל ראשה ומחכות להזדמנות הנכונה להזיק לה ולפרוע ממנה את החוב, אל לנו להכניס את עצמנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון , סופו של ניסיון הוא ביזיון , אין טעם שנשחק באש בדור הקשה הזה , אני יכול להבין את הקושי , אבל איני יכול לתת שום היתר ושום לגיטימציה למעשים המתועבים הנ"ל, לריקודים המעורבים שעליהם אמרו חז"ל שכל הנוטל בהם חלק לא יינצל מדינה של גהינום חלילה , לכן אני ממש מבקש ממך אחותי היקרה, כמו אחיך הגדול , אנא ממך שימרי על קדושתך וצניעותך ותתרחקי מאותן מקומות רעים וכדברי שלמה המלך "בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם" (משלי א',טו').

לסיכום: לרשותך בחירה חופשית , בחרי באפשרות הרצויה.
א) לעבור על רצון ה' , להכעיס אותו ולשאת בתוצאות שעליהן תהא אחראית מידת הדין
ב) לשמח את ה' ולמסור נפש נגד כל הסיכויים, להראות לה' שאת שייכת לעם ישראל.

צפי בקטעים הבאים , הם יחזקו אותך מאוד.
דור המבול1 , דור המבול2 , משימה בלתי אפשרית2

טיפ לסיום: ה' יתברך מנהיג את העולם מידה כנגד מידה , אם תבחרי ללכת בחוסר צניעות ולבגוד בתורת אלוהיך למרות שיש בך נשמה קדושה שנשבעה אמונים לה' לשמור תורתו ומצוותיו ותעדיפי להתעלם מהשבועה ולבחור בתאוותייך, יתכן מאוד שמידה כנגד מידה בעלך שיישבע לך ביום חופתך לשמור לך אמונים, גם הוא יבחר
לבגוד בך בעתיד ולהכאיב לך בדיוק כמו שאת בחרת להכאיב לה' יתברך ולחלל שם שמים ברבים , מה שאת לא רוצה שיעשו לך אל תעשי לה' יתברך...

אני יודע שהרבה בנות לא עושות את הדבר בכוונה , הדור מאוד קשה והרבה בנות פשוט לא מסוגלות לעמוד בלחץ , הפיתויים חזקים מדי , מיום ליום הניסיונות קשים יותר ויותר, עומס החום מעמיד בניסיון קשה מנשוא את בנות ישראל הכשרות ורק מי שמסרה נפש והחזיקה מעמד תהיה ראויה לראות פני משיח, לכן אנחנו כאן מוסרים נפש מייחלים ומתפללים לה' יתברך שיציל את בנות ישראל האבודות, מהניסיון הבלתי אפשרי הזה, מהפיתויים ומהחום הכבד, מחוסר הצניעות ומאבדן הזהות היהודית והשורש הטהור ! יהי רצון שנזכה כולנו לחזור בתשובה שלימה ולא נטבע בים התאוות , כל רגע שאנחנו מחזיקים מעמד בדור הקשה הזה זו זכות שאי אפשר בכלל לתאר במילים, אשרי מי שזכה להחזיק מעמד ולא לאבד את יהדותו בדור הקשה הזה , אשרי בת מלך שזכתה לעשות כבוד לה' יתברך ולא לחלל את שמו ברבים, ה' לא ישכח לכם את זה לעולם , ה' זוכר כל מי שמסר נפש בדור הקשה הזה לעשות קידוש שם שמים, שנאמר: "זכרתי לך חסד נעורייך..." מי שרוצה שה' יזכור אותו ביום פקודה , ביום בוא המשיח , שיזכור את ה' עכשיו ולא ישכח מי נותן לו חיים. זיכרי ! "בור ששתית ממנו מים אל תשליכי בו אבן..."

אם את מחפשת מה לעשות כדי להעביר את הזמן , את מוזמנת להיכנס כל יום לאורלנוער ולקרוא 5 שאלות ותשובות חדשות , ו\או לצפות בסרטונים חדשים שיעלו לאתר מדי שבוע בשבוע , אבל בשום פנים ואופן אל תוותרי על הכבוד שלך !

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב, קודם כל אשרייך על כל זיכוי הרבים הנפלא והמדהים שאתה עושה - אשרייך וטוב לך.. עכשיו לשאלתי, יש חבר אחד, אצלנו בפורום, שיש לו לא עלינו, נטיות הפוכות.. הוא בערך בין 14-15, אנחנו גרים בנתניה... האם יש איזה ארגון שעוזר לילדים במצב הזה? ומה אפשר לעשות בנידון? תודה רבה ותבורך בכל הברכות ...

תשובה:
צר לי מאוד לשמוע, אולם, אם אתה שואל אותי, אני לא מאמיןבזה,נדירים המקרים שבהם לאדם יש נטיותהפוכות, אבל בגלל הלגיטימיזציה שהתקשורת והסביבה נותנת לדבריםהאלה אנשים מנסים לחשוב שהם כאלה ומאמצים את העובדה שזו נטייתם, זה ממש שטויות, אם ה' יתברך ברא אותנו זכר ונקבהסימן שכך אנחנו צריכים לחיות ולהילחם עם עצמנו להיות כאלה ולא לנסות להיגרר אחרהלך הרוח הגאוותי הזה. ה' ירחם. זה מה שקורה שכולם חשופים להבלים לזוהמא ולטומאה, זה כמו עונש שהם מביאים על עצמם ואז מגיעים למשכב זכר וכל החיים צריכים להסתובב עם שקית בישבן שתספוג את הצרכים, אנשים שרגילים במשכב זכר בסופו של דבר מגיעים למצב שבו הם לא שולטים על הסוגרים של פתח אחורי ועליהם ללכת עם טיטול כעבור כמה שנים, לא חבל? להשחית כך את הגוף? הרבה תפילות על החבר המסכן שיתחיל להילחם עם היצר התאוותני של העולם הזה ויתרחק מזה כמו מאש, הוא שפוי, הוא נורמאלי תחדיר לו את זה לראש ותקווה שהוא לא ילך שולל אחר מה שמכתיבים בתקשורת. נדירים הילדים שנולדים כאלה, העולם פשוט הפך את הדבר לנורמאלי אז אנשים לא מתביישים לחשוב כך ולאמץ את התופעה. חבל. שלח לחבר קריאה בניפרד