שאלה:
כבוד הרב רביד, אני עם בן זוגי כבר המון זמן וזה דבר שונה מכל מה שבורא עולם העמיד בדרכי ועברתי הרבה בחיים, הוא אדם אחר. הבטחנו שנבנה יחד בית חם ומיוחד כל ימי חיינו וכל אחד יתן את נשמתו כמעט התחתנו גם. לאחרונה הוא משקר. ראיתי לראשונה שהוא גם נכנס לאתרים גסים, הוא הכחיש את העובדה והשפיל את מבטו. הוא אדם שמכבד ואוהב את השם והיה דתי בעברו השקיע עצמו לתורה אז איך חזר לתאווה שכזו. מאז הקשר אפל. אשמח לשמוע דעתך מה ביכולתי לעשות כשהאמון מתערער כי לדעתי הפתרון לפרק הכל לא מועיל בדבר. תודה רבה לך!

תשובה:
גבירתי היקרה, זה באמת כואב לדעת שבגלל כמה תמונות משפחה שלימה יכולה להיחרב , זו אחת הסיבות שאני מזהיר כל פעם מחדש את התלמידות שמגיעות לשיעורים שלי, ללכת בצניעות ולא לזרוע הרס וחורבן בבחורי ישראל. המקרה שלך הוא מקרה אחד מיני רבים שיוצא לי להיחשף אליו בדור הקשה הזה (שבו הכל גלוי ופתוח).

הצלחת הקשר שלך ושל בעלך תלויה אך ורק בכם ! כל זמן שהולכים על פי הוראות היצרן ושומעים בקול חכמים, בחינת: "אם בחוקותיי תלכו"... הכל מסתדר, ברגע שמשהו משתבש, ברגע שיש פזילה לכיוונים אחרים, אין לי ספק שהדבר נובע מפזילה רוחנית של אחד מבני הזוג. כשבן הזוג לא קובע עיתים לתורה, אין שום דבר שיכול להחזיק אותו בקדושה, אין לו דלק רוחני, גם אם הוא יהיה בן של אדמו"ר, או קרוב משפחה של מקובל א-לוהי, זה לא יעזור כל זמן שהוא בעצמו לא קובע עיתים לתורה, הולך לשיעור או מחובר לכולל או מסגרת. גבר בלי מסגרת הולך לאיבוד, זה הכל עניין של זמן, כשלא מחדדים את השכל ומשתמשים בו, הרגש גובר וסופו של הרגש להביא את הקשר לאבדון, לכן התפקיד של הנשים הוא לעודד את הגברים ללמוד תורה, מי שלא עושה את זה, סופה להצטער ולבכות על שלא ממשה את ייעודה בעולם.

להלן טיפים לשמירה על רוחניות וזוגיות טובה.
א. להתפלל על זה כל יום , תיכנסי לכאן:"תהילים" ותכתבי את שמך בהקדשות כל יום
ב. לדאוג שהגבר יקבע עיתים לתורה, גבר בלי מסגרת זה מתכון לאובדן הזוגיות.
ג. להשתדל יותר להקפיד על קלה כבחמורה, ככל שתתקרבי לה', השכינה תשרה בבית
ד. צאי עם בעלך לסוף שבוע מרתק בבית מלון (סמינר של ערכים וכיוצב') זה מעולה
ה. תדברי איתו על הנושא בצורה פתוחה ותסבירי לו כמה הזוגיות הזאת חשובה לך
ו. תשתדלי להיראות במיטבך כשאת מסתובבת בבית ולא להתלבש בלבוש מזלזל
ז. ככל שתעודדי אותו יותר להתקרב לה' ולהשתתף בשיעורים הוא יעריך אותך יותר !
ח. האשה היא המראה של הגבר, אם הוא פוגם סימן שגם את פוגמת, תהיי צנועה.

אם כל מה שכתבתי (או לפחות רוב מה שכתבתי) לא ממש מציאותי במקרה שלך כי בעלך לא ממש מחובר כרגע לתורה ומצוות, לדעתי כדאי מאוד שתעשי בבית אינטרנט כשר, או אינטרנט רימון או אינטרנט כשר אחר (שלפחות יגביל את הגלישה האסורה) בכל מקרה אין שום פתרון קסם, כשרחוקים מתורה ומצוות לצערי הרב בסוף מגלים שככל שמתרחקים מה' , מתרחקים גם מבן הזוג , כי זוגיות היא ברית וכאשר פוגמים בברית עם ה' יתברך, גם ברית הנישואין מתחילה להינזק , כל כל זוג בעם ישראל הרי הם כנדבך , כאבן בבית המקדש , כאשר הזוגיות מתפרקת , אבן מבית המקדש "נשברת" ולכן זה נקרא "פגם הברית" , אני מברך אתכם שתזכו לחזור בתשובה שלימה ולקרוא כל יום פרק תהילים באתר לחזרתכם בתשובה ולהצלחת הזוגיות. בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב לילה טוב , יש לי שאלה שמציקה לי הרבה זמן . אני במשך כל חיי גדלתי בבית מסורתי , אבא עם כיפה סרוגה אימי ללא כיסוי ראש , בקיצור בית מסורתי די חזק. במשך כל חיי לא הסתדרתי עם דעותיה של אימי ואבי היה כאדם ללא דעה שהולך אחרי אימי... במשך כל חיי כפו עליי את הדת ובגיל 17 כבר החלטתי שאורח החיים של הוריי לא לטעמי. חזרתי בשאלה לפני כ-3 שנים, הוריי לא קיבלו אותי והעזיבו אותי מהבית. במשך כ-3 שנים גרתי אצל דודי ,אומנם דתי - אך לא בדיוק מנהל לי את החיים הוא גדל אותי בביתו כבת בית וחזרתי בשאלה גמורה. אני לא מתקרבת לדת בשום צורה. במשך כל חיי קיללתי את אמי ואני עדיין מקללת אותה, אני באמת רוצה לכבד אותה אבל הכעס שלי כ״כ עצום שאני לא מסוגלת לכבד ולהעריך אותה. אני אובדת עצות , כי מצד אחד אני חיה את חיי רגיל אבל אני יודעת שכשאין כיבוד אב ואם אין הצלחה בחיים וזה משהו שאני באמת רואה. אשמח לקבל עצה או תשובה מה אפשר לעשות? תודה רבה ושבוע טוב !

תשובה:
אחותי היקרה, קראתי את המכתב המרגש שכתבת וזה מה שיש לי לומר בנדון.
א) צר לי מאוד לשמוע שעזבת את הדת ואת אביך שבשמים.
ב) צר לי מאוד לשמוע שעזבת גם את אביך הגשמי.

אמרו חז"ל: "עבירה גוררת עבירה" כשמתרחקים מה' , מזלזלים גם במצוות של ה' יתברך וזה מה שגרם לך לדעתי לזלזל במצוות כיבוד הורים , בכל מקרה אני חושב שבלי קשר לדת , יש לך בעיה שאת לא מסוגלת לקבל מרות , את לא אוהבת שאומרים לך מה לעשות , לא הדת ולא ההורים ואני לא אתפלא אם את לא מסתדרת גם במסגרות אחרות שתלויות בקבלת מרות.

אי אפשר לזלזל בהורים ולצפות לחיות חיים נפלאים ומאושרים , אמרו חז"ל: "מעשה אבות סימן לבנים" , כשיהיו לך ילדים הם יראו איך את מתנהגת להורים שלך וזה בעצם מודל החיקוי שיהיה להם , הם יחקו את ההתנהגות שלך ויהפכו להיות בדיוק כמוך ! וזה בעצם העונש הגדול ביותר ! "קשה תרבות רעה בביתו של אדם...."

לסיכום: כרגע המצב שבו את נמצאת באמת לא נעים , מה שיכול לעזור לך היא עבודה על מידת הענווה ! תלמדי להקשיב ולא רק להשמיע לאחרים , תלמדי לחיות בשיתוף ולא לעשות כל מה שבא לך וככל העולה על רוחך , תלמדי להכיר טובה ולהודות על מה שעשו לך והכי חשוב , אל תתביישי להודות בטעויות שלך !

א) תעשי תשובה ותראי לה' שאת אוהבת אותו ופעלת מתוך צער ולחץ.
ב) תכניסי לעצמך טוב טוב לראש שבלי אבא ואמא החיים מלאי צער ובזיונות.
ג) תזכרי שגלגל חוזר בעולם , מה שאת עושה להורים שלך הילדים שלך יעשו לך.

צפי בקטעים הבאים:







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כמה אפשר כבר עם הדת? יש לי חלומות שאיפות והדת כובלת אותי! אסור לי לחבק את זה אסור לי זה אסור לי להשתמש בסמרטוט בשבת אסור לי מכנס דיייייייייייייייי ! כמה כבר אפשר עם הדת הזאת? כמה כבר הקב''ה מצפה מאיתנו ועוד אחרי הרצח באיתמר שהיו אנשים שומרי מצוות וככה למות ? נמממממממאס לי הדת כובלת אותי יותר מדי ואני מרגישה תחת סורגים כל הזמן! כמה אפשר כבר כמה ?!!!!!!!!!

תשובה:
מעניין איך תרגישי אם בורא עולם יתן לך להרגיש מידה כנגד מידה מה שאת גורמת לו להרגיש, נראה איך תרגישי אם בעלך יקום יום אחד ויגיד לך בדיוק מה שאמרת לה'.

להלן ציטוט של הדברים שלך - רק שהפעם זו מופנה אליך: "כמה אפשר כבר עם האשה הזאת" , "יש לי חלומות ושאיפות ואשתי כובלת אותי" , "אסור לי לחבק נשים אחרות" , "אסור לי להסתכל עם נשים שהולכות לא צנוע" , "דיייייייייייייייייייייייייייייייי ! "כמה אפשר כבר עם האשה הזאת" , "כמה האשה הזאת מצפה ממני ועוד אחרי שראיתי גברים אחרים ששומרים תורה ומצוות והנשים שלהם בוגדות בהם?" נמאס לי אשתי כובלת אותי יותר מדי ואני מרגיש תחת סורגים כל הזמן ! כמה אפשר כבר כמה ?!!!!!!!!!!!!!!!

במקום להודות לבורא עולם שנתן לנו את עשרת הדיברות והזהיר את הגברים לא לבגוד בנשים שלהם, את בוחרת לראות רק את חצי הכוס הריקה? את בוחרת לראות רק את הדברים השליליים, רק את החסרונות (שבאמת אינם חסרונות רק בעיני אדם חסר בטחון וחסר אמונה הם נראים כחסרונות)  

איך היית מרגישה אם היו מחפשים רק את החסרונות שלך? אם כל הזמן היו מעליבים אותך ומאשימים אותך , כשאת בטוחה ויודעת שאת עושה את הדבר הנכון ואת כל הזמן צריכה לתת לאנשים אחרים תירוצים. למה את חושבת שאת חכמה יותר מבורא עולם? למה את חושבת שעם 500 גרם שכל, את מנסה להבין איך ה' עובד? את עוד ילדונת.

אם תבחרי לעזוב את דרך ה' ולחיות בלי דרך , או להיות חופשיה ומאושרת , זכותך ! אני אישית חושב שלברוח זה לא פתרון , הנשמה שלך נשבעה לשמור אמונים לה' יתברך בטרם ירדה לעולם, תאמיני לי שבלי ה' יתברך יהיה לך יותר קשה להתמודד עם החיים, בלי אמונה , בלי מישהו שתוכלי לבכות לו כשאת צריכה , בלי מישהו שתוכלי להתפלל אליו החיים לא שווים מאומה. ואם את חושבת שלחיות בלי אמונה זה דבר בריא , תתחתני עם גבר בלי אמונה ונראה כמה הוא ישמור לך אמונים , אם הוא לא מסוגל להיות נאמן לה' יתברך (למלך מלכי המלכים שגם הנוצרים והערבים מאמינים בו) מי את שהוא יהיה נאמן לך, אם הוא מזלזל במלך , הוא יזלזל בך ואז נראה למי תבכי ומי ישמע אותך , היום כל גבר שני בוגד באשתו.

את מוזמנת לבחור אם להיות חלק מהסטטיסטיקה או לבחור בחיים תורניים, ערכיים, להתמלא באמונה ולהבין שהכל בעולם פועל על פי חשבון מדוייק, ה' יתברך יודע בדיוק מה הוא עושה תאמיני לי.

צפייה בקטעים הבאים תועיל לך מאוד לדעתי:
א. שיחה בנושא אמונה בבורא.
ב. הבנות שלנו הולכות לאיבוד
ג. בורא עולם אוהב אותך. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רביד צהריים טובים, שמי הוא .... והרב ייעץ לי להוסיף את השם אפרת לבעלי קוראים ..... אנו יחד 8 שנים ומתוכם נשואים שנה וחצי ללא ילדים לא הולך לי בפרנסה ואני לא מוצאת עבודה ומה שאני מוצאת זמני לחודש ימים בעלי מפרנס יחיד לאחרונה אנו לא מסתדרים וכשהוא חוטף עצבים על כלום הוא מרים עליי יד והוא אפילו פתח תיק לגירושין נשלחנו לייעוץ ואני באמת משתדלת לשמור על שלום והוא גם עד שהוא מתעצבן מקלל והרים עליי שוב פעם יד מה לעשות?

תשובה:

גב' היקרה, בראש ובראשונה צר לי לשמוע שזה המצב, אולם, בתור השאלה כבר
טמונה הסיבה לצער (לדעתי) עצם העובדה שחיית עם גבר 7 שנים לפני החתונה
היא עוון חמור שאת המחיר שלו את משלמת כעת לצערי הרב, עניות וצער פרנסה
הם פועל יוצא של איסורי כרת שעברת עם בן זוגך טרם החתונה, על עבירות כאלה
היית צריכה לשלם עונש כבד, בורא עולם המיר לך את העונש הכבד לעונש של
צער הפרנסה, שהרי אמרו חז"ל: "עני משול למת" צער של פרנסה מתקן פגמים של
עבר, במיוחד במקרה שלך, בנוגע להרמת הידיים, צר לי לשמוע שכך בעלך מתנהג
אולם, היה עליך להבין שלכל מעשה יש תוצאה, כולי תקווה שבני הנוער שקוראים
כאן את הדברים שאת כותבת ילמדו מזה מוסר לא לעבור עבירות חמורות  לפני
החתונה והזכות הזאת תעמוד לך ולבן זוגך, כל מי שיתחזק מהתגובה הזאת
ויימנע ממעשים אסורים יהיה מליץ יושר שלך, כל מה שנותר לי לאחל לך זה שתזכי
לפרי בטן בקרוב ויהי רצון שתזכי גם לשלום בית. לשאר הקוראים אני מעביר מסר.
א. לא לעשות טעויות לפני החתונה יש לזה מחיר כבד אחרי החתונה
ב. בנות שלא נשמעות לגדולי הדור ולעצת התורה שלא יצפו לזוגיות שלווה
ג. אפשר לתקן לפני החתונה (לעלות למדרשה) ולהתפלל לבעל ירא שמים
ד. מי שרוצה לזכות לבעל ירא שמים שיתרחקו מגברים שדבוקה בהם מידת הכעס
יהי רצון שהכותבת תזכה לחיים טובים. (אני לא יודע איזה רב ייעץ לך להוסיף את
השם אפרת, בשם אפרת יש "ת" שעשויה להעיד על חסימה בפיריון, להבא תתייעצי
עם הרב זמיר או עם רב שמבין בשמות, לא כל רב מסוגל לייעץ בנושא "שם האדם".

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום, יש לי ידידה טובה מאוד,יש בינינו אהבת נפש גדולה ב"ה. בזמן האחרון עברו עליה כל מיני מקרים מצערים מאוד,כדוגמת נפל של תינוק אחותה,מחלות שלא עוזבות אותה כבר חצי שנה,ואולי גם בעיות חברתיות..כרגע היא מבטיחה לי שהיא עוד מעט תתאבד,ושאני מנסה להסביר לה שזה רק פתרון שנראה נכון,ושהצער שיגרם לכולם מהפתרון הזה הוא צער עצום היא עונה שצריך להתנסות בזה כדי לראות שלא יהיה צער מהמוות שלה ח"ו.. גם כאשר ניסיתי להראות לה את הגישה של היהדות לעניין היא אמרה שכנראה מלמעלה רוצים שהיא תעשה את זה.. בבקשה עזרה..

תשובה:
אחותי היקרה, צר לי מאוד לשמוע שחברה שלך רוצה להתאבד , באופן כללי הרבה אנשים מאיימים להתאבד אבל הניסיון מוכיח שהחיים חזקים מהמוות והרצון לחיות גובר על הרצון למות , כדי לעזור לאותם נשמות שסובלות בעולם הזה ייסורים קשים ומרים
עלינו להעניק להם אהבה , לתת להם תשומת לב , להראות להם שיש מי ששומע ומקשיב להם ולמנוע את הדעיכה החברתית והנפשית שלהם ע"י חום ואהבה.

עונשו של המתאבד אכן קשה מאוד בשמים אבל זה לא ממש מעניין אדם שחשקה נפשו לשים קץ לחייו והוא מרגיש שאין לו טעם בחיים. מה שצריך לעשות זה לתת לו טעם לחיים להראות לו שיש אור בקצה המנהרה.

עצות מעשיות : 
א) בד"כ מדובר באנשים עם בעיות נפשיות קשות שזקוקים לטיפול מקצועי
ב) הניסיון מוכיח שבד"כ מדובר באנשים שחסר להם המון חום ואהבה 
ג) חשוב לנסות לצרף אותה למסגרת טובה שתחזק אותה ותעניק לה תשומת לב
ד) היא זקוקה לרוחניות ונשמה , קל לוותר על חיים בלי רוחניות ומשמעות אמיתית

חיבור לרוחניות עשוי לעזור מאוד , אני מכיר המון מקרים של אנשים שאיבדו טעם 
בחיים והדבר היחיד שעזר להם לשרוד במציאות היומיות היא ה-"אמונה" חשוב להחדיר בה אמונה ותקווה לעתיד טוב יותר , חשוב להאיר לה את החושך בחיים והיהדות עושה את זה בצורה מצויינת , במיוחד עכשיו בשלהי החנוכה , חג האור. 

אשמח אם תכתבי לנו את השם שלה ותשאירי לנו אותו במדור התהילים - "תהילים" 
כמו כן אם היא ממש חשובה לך את מוזמנת לקבל עבורה קבלה - "ביקשת קיבלת"

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) אני שוקל לשים לעצמי כדור בראש
ב) יש לי מחלת עור קשה שנקראת "סבוריאה" ניסיתי כבר להתאבד מחשש דחייה 
ג) אני סובל מחרדה קשה ויש לי דקירות קשות בחזה , אני שוקל ברצינות להתאבד








שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב, אני נשואה שלוש שנים ונולד לנו ילד שני מאז שהתחתנו הבנתי שאני צריכה לשאת בעול הבית לבדי כי בעלי לא מוכן להושיט יד בכל הקשור לעזרה בבית הוא טוען שאלו עבודות של נשים ולא משנה לו כמה קשה לי הוא לא מוכן בשום אופן לעשות אותם. בתחילת הנישואים הייתי עושה הכל ומבליגה אבל לאחרונה זה נהיה בלתי נסבל. לאחרונה גוברים הריבים והמתיחות בנינו מכיוון שאני לאחר לידה ולא כ"כ מסתדרת בכוחות עצמי עם כל העול במיוחד כשאני רואה את בעלי חוזר לאחר חצי יום בכולל ולא מוכן להוזיז את עצמו. כמה שניסתי לדבר יפה ולבקש ולהסביר לו שזה לא בושה לשטוף בית או לעשות כלים או לחתל ילד, להיפך כך אני יותר יעריך ויאהב אותו, הוא טוען שהוא עושה מספיק ואם רק זה מה שיגרום לי להעריך אותו אז זה לא בסדר כי יש לי זכות שבכלל התחתן איתי... אני לא מסוגלת להמשיך ולאהוב בנאדם כזה אגואיסט ולמרות שיש הרבה דברים אחרים להעריך אותו בהם (כמו למשל שהוא לומד) אני מרגישה שאני כבר לא מעריכה אותו בכלל וכלום לא שווה לי. אני מתוסכלת מסתובבת עצבנים בבית וכל האהבה שהיתה בהתחלה הולכת ודועכת והופכת אפילו לשנאה. מה גם שבקרוב אצתרך לחזור לעבודה שהיא משרה מלאה ואז בכלל אהיה חייבת עזרה ממנו. מה לעשות? איך לשכנע את הבעל שיצא מהגאוה המטופשת ויתחיל להתנהג באמת כמו בעל דואג ואוהב?

תשובה:

גב' היקרה, בראש ובראשונה אשריך שזכית לשני ילדים ואשריך שזכית לבעל למדן, אולם שום תירוץ בעולם לא יעזור לבעל שמתייחס לאשתו בצורה לא ראויה ולא מכבדה
מצד שני עליך להבין שלפעמים גבר שעושה דברים מסויימים שלאשה נראים כפשוטים לגבר הם עשויים להיראות כקריעת ים סוף, לא משום שהם קשים, משום שמבחינה נפשית קשה לו לעשות אותם, גבר לא סורג, גבר לא עושה כביסות (ברוב המקרים).

הרבה זוגות לא מקבלים הדרכה נכונה לזוגיות ולכן האשה לא מבינה את הגבר והגבר לא מוכן להבין את האשה ולוותר. זוג שמקבל הדרכה נכונה זוכה להבין יותר ולפתור יותר בעיות בזוגיות, לכן אני מציע ששניכם תלכו לייעוץ ואפילו תעברו מפגש הדרכה אצל רב שבקיא בזוגיות ויש לו ניסיון רב בתחום, הרצאות בנושא לא מהוות תחליף לטיפול וייעוץ פנים מול פנים, אני יודע שהרבה גברים לא ישתפו פעולה אבל תתעקשי

יש משהו שכדאי ששניכם תדעו.
הרב שלום מאיר כותב בספרו שההבדלים בין הגבר שעוסק יותר בפרנסה ולימוד והאשה שעוסקת יותר בתחום הטיפול בילדים ופנימיות הבית, נובעים מהשוני בעונשים ששניהם קבלו מאת ה' על חטאיהם.

תפקיד הגבר והאשה פועל יוצא של עונשם מאת ה'
אדם הראשון הושפע מאשתו ועשה מעשה אשר לא ייעשה
חוה - עשתה מעשה חמור בפנימיותו והתנתקה מן השורש
לכן עונשו של האדם הוא חיצוני יותר, עמל, טורח, יגיעה
ועונשה של האשה הוא פנימי יותר, צער, כאב, סבל הנידות, עיבור, לידה וגידול הילדים

נקודות נוספות שכדאי לקחת בחשבון.
א) העובדה שאת אחרי לידה עשויה להשפיע מאוד על מצבי הרוח שלך
ב) העובדה שהבחור לומד קשה בכולל עשויה להשפיע על מצבי הרוח שלו
ג)  אם דורשים מגבר לעשות תפקיד נשי על בסיס קבוע זה גורם למתחים וריבים
ד) אם מבקשים ממנו לעזור לעיתים רחוקות כי קשה ויש צורך, הוא חייב לעזור מיד!

אז מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?
א) לעבור שוב הדרכה זוגית - שיעור שרב יעביר לשניכם
ב) ללכת לייעוץ זוגי - גם אם הבעל לא מעוניין תקראי לזה הדרכה זוגית
ג) לצאת לסוף שבוע (מעין סמינר) עם מרצים לזוגיות ולהתייעץ עמם במהלך השבת
ד) לצאת לנופש ולהירגע , כנראה הלחץ של שניכם גרם לכם לצאת מאיפוס
ה) לעודד את הבעל להמשיך ללמוד בכולל, זו זכות שאין כדוגמתה, כך הוא נשמר !
ו) להתקשר לרב של בעלך ולשוחח עמו על ההתנהגות של בעלך מבלי לפגוע בכבודו

לסיכום: לדעתי לבעלך יש בעיה של גאווה, אבל לכל גבר יש בעיה דומה, מצד שני אחרי לידה אם את רואה שבעלך לא עוזר תשכירי עוזרת ותשלמי לה כך הוא יבין שאולי שווה לו לחסוך את הכסף שיוצא לעוזרת והוא יבוא לעזור (כשזה פוגע לו בכיס הוא מתעורר)
אבל הכי חשוב שתדעי שאת באמת צריכה לברך את ה' שזכית לבעל שלומד בכולל, המסגרת התורנית שומרת עליו שלא יצפה בפריצות כמו רוב הגברים, שלא יפול בזימה וניאוף כמו כל גבר שני במדינה לצערנו, רק בשביל זה שווה להתאמץ קצת יותר ולהמשיך לעודד אותו ללמוד בכולל, אבל הוא חייב ללמוד לכבד אותך ולא לזלזל בך או לדבר בצורה בוטה ופוגעת, אכן מדבריך השתמע שמדובר בגבר שנוטה להיות אגואיסט, אבל חשוב שתנסי לדון גם אותו לכף זכות, תחשבי איך מרגיש גבר שלומד תורה כל היום ושומר על העיניים ועל הברית? כשגברים אחרים עושים מה שהם רוצים ונותנים דרור לתאוות שלהם, מה את חושבת שזה קל לכבוש את היצרים, אמר שלמה המלך: "טוב מושל ברוחו מלוכד עיר" , זה ממש לא קל ולא פשוט ואשרי הגבר שזכה לשמור נאמנות לאשתו וללמוד תורה, אבל הוא חייב לעזור לך וההלכה מחייבת אותו אפילו לבטל לימוד תורה בכולל כדי לסייע לאשתו ולשמח אותה כשהיא זקוקה לעזרה דחוף

אם תראי עם מה בנות אחרות מתמודדות תביני שיש לך צרות של עשירים...
א) בעלי חזר בשאלה אני בת 26 אבל קשה לי מאוד לחיות איתו
ב) אין לנו ילדים ויש לנו צער של פרנסה בעלי רוצה להתגרש ממני
ג) בעלי בוגד בי כבר חצי שנה ונולד לנו ילד , אני לא יודעת איך להתמודד עם בגידה
ד) תפסתי את בעלי צופה באתרים לא צנועים אני לא יודעת מה לעשות
ה) בעלי פתח פייסבוק ונהרסה לנו הזוגיות
ו) אני נשואה + 2 וסובלת מעודף משקל בעלי צופה בנשים אחרות בלית ברירה
ז) חלמתי שבעלי בוגד בי , דיברתי איתו וגיליתי שהוא באמת בגד בי
ח) אני נגעלת מבעלי , הכריחו אותי להתחתן אני לא אוהבת אותו
ט) אם את רוצה לקרוא תגובות נוספות בנושא בעל ואשה לחצי כאן:"בעלי..."

בקיצור לא חסר צרות, אם בעלך לא מוכן להחליף לילד או לשטוף את הבית זה לא תקין אבל זה הרע במיעוטו, תגידי תורה שבדור הזה יש לו בכלל חשק ללמוד תורה גברים אחרים כל היום רודפים אחרי נשים ופריצות, תברכי אותו אל תייאשי אותו, מצד שני אין שום הצדקה לחוצפה שלו ולחוסר העזרה בבית הוא חייב לעזור לך לכן תדברי עם הרב שלו ואני בטוח שהרב שלו ידבר איתו בצורה מכובדת ויסביר לו שזה חשוב !

שלח לחבר קריאה בניפרד