שאלה:
יש לי חבר כבר שנתיים הוא דתי ואני מתחזקת ב"ה, אנחנו מתחילים לדבר על חתונה הוא רוצה חתונה בהפרדה ואני איני רוצה חתונה בהפרדה. מה עושים?

תשובה:
אחותי היקרה, כשם שלך יש רצונות לבעלך יש רצונות , כשם שאת רוצה שיכבדו את רצונותייך גם בעלך מעוניין שתכבדי את רצונותיו , אם לא תלמדו לכבד אחד את השני בתחילת הקשר , ביום החשוב ביותר שלכם , יהיה לכם קשה מאוד להקים מערכת זוגית, לדעתי כדאי מאוד שתבררו אם יש לכם את אותה שאיפה רוחנית , כי לדעתי חתונה בהפרדה , זה דבר מאוד חשוב ועקרוני.

מצד אחד יש הרבה אורחים שלא שומרים תורה ומצוות
מצד שני יש הרבה אורחים שכן שומרים תורה ומצוות
מצד שלישי יש את עניין הדת שאני מניח ששניכם מכבדים
מצד רביעי יש את הכבוד ההדדי והמוסריות הטבעית בין בני זוג

לדעתי , חשוב מאוד להתחתן בחתונה נפרדת משום שע"פ חז"ל כשמתחתנים ע"פ ההלכה , יש כח ליום הקדוש הזה למחול לבני הזוג על חטאי העבר, במיוחד אם הם מקבלים על עצמם מכאן ואילך להשתדל לשמור תורה ומצוות ולחיות ע"פ ההלכה,
מצד שני , אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחתן בהפרדה , לדעתי יש הרבה
דברים נוספים שכדאי שתקחי בחשבון, כי עכשיו הוויכוח יהיה על חתונה בהפרדה
מחר מחרתיים הוויכוחים עשויים להיות גם על בית ספר , מקום מגורים , קוד לבוש וכיוצב' , לכן אני חושב שכדאי שסוף סוף תדברו על דברים מהותיים ותחשבו על הקשר ביניכם , הרבה בני נוער לא חושבים כי התאווה משתלטת על השכל (הרגש גובר) ואז כשבאים להחליט החלטות קרדינאליות חשובות , לפתע מגלים את מהות הקשר.

לפתע יש חוסר בתקשורת (שתמיד היה אבל זה לא ממש עניין אתכם...)
לפתע יש שוני עצום בהשקפה (שתמיד היה אבל אף אחד לא דיבר עליו...)
לפתע מגלים רצונות חבויים (כל אחד רוצה לגור באיזור אחר בארץ...)
לפתע מגלים רגישויות שונות (בהקשר של דת, משפחה, סביבה, עבודה וכיוצב')

בקיצור, מי שרוצה להקים בית נאמן בישראל, ראוי שיחשוב היטב אם הוא מעוניין לחיות על פי הקוד המוסרי או ע"פ הקוד הרוחני א-לוקי , כי כשחיים רק ע"פ קוד מוסרי מבלי להתייחס לקוד הרוחני, התוצאות הרסניות , עובדות בשטח מוכיחות שבלי רוחניות ואמונה , הרבה יותר קשה לחיות , הרבה יותר קשה להתמודד עם אכזבות ועצבות , הרבה יותר קשה לצפות מהבעל לא לבגוד במחשבה דיבור ומעשה , לכן אני חושב שכדאי מאוד שתכבדי את רצון בעלך לקיים אירוע בהפרדה (כל זמן שזה נובע מרצונו לקיים את ההלכה) בתנאי שהדברים יבואו לידי ביטוי גם אחרי החתונה , הנאמנות של בן הזוג שלך (הבעל העתידי) כלפייך, עשויה להיות פועל יוצא של הנאמנות שלו לה' , אם לא תאפשרי לו להיות נאמן לה' (במידה ומדובר באדם יציב, שקול ורציני) אין לי ספק שבעתיד שבירת הנאמנות הרוחנית שלו עשויה להוביל לשבירת הנאמנות המוסרית שלו והדבר יפגע רק בך וחבל.

ע"פ חלק מחכמי חז"ל כל זמן שאין הפרדה אסור לברך בחתונה הזאת "שהשמחה במעונו" משום שאין שמחה לפני ה' יתברך בחתונה של בני זוג שמכשילים את הרבים בראיות אסורות ובערבובייה חמורה מאוד.

במגזר הדתי חל איסור גמור להשתתף באירועים מעורבים שכאלה לכן כשם שחשוב לך לכבד את הקהל "החופשי" באירוע שלך, מן הראוי לכבד גם את קהל חובשי הכיפות , מקסימום במידה ואין שום מקום לפשרה במקום לפוצץ את הערב ולהעכיר את האווירה , בהיתר של רב בלבד יתכן מאוד שבסיטואציות מסויימות אתם יכולים אולי להגיע לפשרה שבה לפחות תכבדו את הקהל הדתי ותאפשרו לחלק מהם לשבת במקום צנוע ונפרד , או שבהיתר של רב תקבלו אישור חריג לאפשר לקהל לשבת יחד אך בריקודים תהיה מחיצה שתאפשר לבנות הצנועות לרקוד בצניעות, בכל מקרה האחריות הרוחנית באירוע שבו מתקיימים ריקודים מעורבים, נופלת על הכתפיים של בני הזוג. 

לקריאת תגובות דומות בנושא לחצי כאן -"חתונה בהפרדה"   שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים.......

"ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'.

אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת.

קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!<

נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת.

ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי.

אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה.

ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה!

אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.



תשובה:
וואו , מדהים.

זה באמת מכתב מרגש ונוגע ללב וחשוב שכל גבר וכל אשה יקראו אותו , צריך לקרוא גם התוודות של גבר שעבר משבר גירושים , אני בטוח שזה יהיה לא פחות מעניין , אם יש גבר שרוצה לשתף אותנו ברגשות שלו (בעילום שם כמובן) נשמח לשמוע מה אתם מרגישים... למרות שהאתר הזה נקרא: "אור-לנוער" כבר מזמן גולשים בו עשרות אם לא מאות אלפי גולשים צעירים , נערים , בחורים ומבוגרים , כנראה שהאור מופץ לכל בית ישראל בארץ ובעולם, חשוב לציין שהאתר פועל ללא מטרות רווח , ללא הוראות קבע ובאמת לשם שמים
הצפיות בסרטונים לא ממוספרות , לא אכפת לנו כמה אנשים צפו בסרטון , אנחנו לא מחפשים כבוד ותהילה , מי שמודד לנו את מספר הצפיות באתר הוא הריבונו של עולם, אנחנו לא מחפשים מספרים וכבוד , אנחנו מחפשים אהבת ישראל אמיתית , לא נגועה !
תתפללו עלינו שנזכה לענווה ונתרחק מהגאווה והפרסום השקרי , הפרסום היחיד שאנחנו מוכנים ליטול בו חלק הוא פרסום גדלות הבורא בעולם , בחינת: "יתגדל ויתקדש שמ-יה רבה" ויהי רצון שיגדל שמו של ה' בעולם.

לסיכום: אם יש לכם דברים נוספים שהייתם רוצים לשתף באתר , נשמח לקרוא , דברים מרגשים שאתם חושבים שיעשו לאחרים טוב , שיועילו לכלל הציבור , אנחנו כאן כדי לקרוא ולפרסם ולגדל את שמו של ה' יתברך.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב אני ואשתי לא ממש מסתדרים (מריבות קטנות על שטויות) זו שנה ראשונה ואנחנו ממש רוצים לשמוע שיעורים על שלום בית, מה אתה מציע לשמוע? זה ממש חשוב, אנחנו אוהבים אחד את השני ולא רוצים בכלל לחשוב על גירושים כאופציה, אנחנו סומכים עליך כל מה שתגיד אנחנו נעשה, אשתי מאוד מכבדת אותי אני קצת בעייתי.

תשובה:
קודם כל כדאי לדעת שהשנה הראשונה היא השנה הקשה ביותר , אתם לומדים להכיר אחד את השני , חשוב מאוד לעבוד על המידות , ללמוד לוותר , כמה שפחות להעיר , לצאת לטייל ביחד , לבלות בקדושה , לסלוח , לדון לכף זכות והכי חשוב תמיד לזכור את הסיבות שבגללם התחתנתם , אין מקריות בעולם ה' דאג שתכירו ותיכנסו תחת חופה , מכאן ואילך התפקיד שלכם הוא לקבל גזירת שמים באהבה ולעשות כל שבאפשרותם להחזיק מעמד כמה שיותר, שמחתי לשמוע שגירושין לא באים בחשבון כל הכבוד לכם ! זו גישה נכונה וטובה , גירושין זה לא פיתרון (למעט מקרים קיצוניים של אלימות או ח"ו דוגמאות קיצוניות שמזכירה ההלכה שבהם מותר ואפילו חובה להתגרש) אני מציע לבחור לשמוע את השיעורים המדהימים של הרב אלון פירוז ואני בטוח שהוא יקבל חכמה נפלאה , אני אישית מאוד אוהב את השיעורים של הרב , לשמיעת השיעורים לחץ כאן: "הרב אלון פירוז לבוגרים בלבד" , לא חסרים שיעורים של שלום בית , החכמה היא ליישם ולא רק לשמוע. ברגע שאתה תתקן את עצמך אני מבטיח לך שאשתך תשתנה מקצה לקצה , כי ברגע שהגבר משתנה האשה מושפעת ממנו , אשריך שזכית להיות חתן טוב שמעוניין לפתור את הבעיות בצורה חיובית ולא בצורה של גירושין ומריבות , אני בטוח שאשתך מעריכה אותך מאוד. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד, קוראים לי עדן אני בת 17 ואני מתאפרת ממש גס וזה מושך תשומת לב ואני תמיד עם שיער פזור (והוא ממש יפה) עד כדי כך שאנשים פשוט עוצרים אותי ברחוב ומחמיאים לי עליו בקיצור אני התמכרתי לאיפור אני לא יכולה ליראות את עצמי בלי איפור ושיער אסוף מה עושים? אשמח לקבל תשובה מהירה...תודה עדן

תשובה:
עדן היקרה, דעי לך שעל כל גבר שאת מכשילה את עשויה ליתן את הדין, אין דבר כזה "התמכרתי לאיפור אני לא יכולה בלי" זה כמו שאדם יאמר: "התמכרתי לחטא אני לא יכול בלי לחטוא" נכון שזה קשה אבל חייבים לעשות מעשים שעוזרים לנו להתמודד ולהנצל מן החטא. איך היית מרגישה אם בעלך היה אומר לך התמכרתי לאלכוהול או לכדורגל או לנשים ה' ירחם, היית מוכנה לחיות כך? וודאי שלא ! גם לך אסור לפטור את עצמך בטענה של: "התמכרתי לאיפור" אם את יראת שמים הגיע הזמן שתתמכרי לה' יתברך. איפור גס אסור בתכלית האיסור את עוברת על הכשלת הרבים וח"ו כמו שאת מכשילה גברים בעלך עשוי להיכשל בנשים מידה כנגד מידה, תאמיני לי שאת לא רוצה לחיות עם בעל שבוגד בך ! זה פשוט גהינום,,, אם את תעשי השתדלות ותשמרי על קדושתך ותחיי על פי ההלכה תזכי לבעל שילך על פי ההלכה, זיכרי ! בני זוג הם כמו מראה, מה שאת זה מה שתקבלי, אם תהיי ישרה, תקבלי בחור ישר, אם תשקרי ישקרו עליך, בקיצור אי אפשר לעבוד על בורא עולם, אל תתמכרי לשטויות והכשלת הרבים יתנו לך גם גבר מכור, הבחירה בידיים שלך, בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לכבוד כבוד הרב אתה מספר שאיש שחיי עם אשת איש דינו כרת אז אני רוצה לספר שבעלי חי שנים עם אשת איש ולשניהם לא איכפת היא יודעת במודע שהיא הרסה משפחה וכל פעם שהוא עוזב אותה היא רודפת אחריו ובוכה ואז הוא חוזר שניהם חיים ביחד בריאים ומאושרים הוא מלווה לאנשים כסף בריבית והם חיים ברווחה לעומת זאת בבית שלנו אין מה לאכול איפה הצדק? אני מדברת על שניהם, גם היא אמא לילדים שיודעים שאמא שלהם חיה עם גבר נשוי! אני אישה מאמינה ולצערי בגלל כל זה יש לי ספקות קשה לי להאמין שיש צדק בעולם, אם אנשים חיים בעולם הזה ונהנים ועושים מה שהם רוצים, איפה ה' בעולם?

תשובה:
שלום וברכה, קראתי בעיון רב את המכתב שכתבת וחשוב לי שתדעי שיש בעולם דין ויש דיין וגם אם הדין לא נעשה מיד , הדין נעשה לאחר זמן , ה' לא מעניש ישר כדי לתת לאדם אפשרות לחזור בתשובה.

בדיוק כשם שיש אנשים שמתפללים ונענים מיד ויש אנשים שתפילתם עושה פירות רק לאחר זמן , בכל מקרה התפילות לא שבות ריקם , כל תפילה עושה רושם גדול בשמים וככל שאדם מתפלל על דבר מסויים יותר , תפילתו משפיעה יותר , ככל שאדם מקודש מחברו תפילתו עושה פירות גדולים יותר ומשפיעה יותר.

אם את רוצה הוכחה ברורה וחד משמעית שלכל בעילה אסורה יש תוצאה קשה את מוזמנת לשמוע את הקטע הבא: "עדות מעולם האמת" , שם אשה מתארת כיצד חייבו אותה בשמים לשלם מחיר כבד על כל בעילה אסורה , בקטע הנ"ל תוכלי לראות שבשמים יודעים בדיוק על מה אדם עובר ועם מי הוא עובר את אותה עבירה.

בדיוק כמו שיש בעולם שלנו משפט ודין , כך בעולם הבא יש משפט ודין , יש מקרים שבהם אדם נענש בעולם הזה ויש מקרים שבהם אדם נענש בעולם הבא ויש בשניהם, בכל אופן , אל תתרגשי מההצלחה המדומה שיש לבעלך ולנואפת , שכן אמרו חז"ל עושר שמור לבעליו לרעתו , לפעמים אדם מקבל את שכרו מושלם בעולם הזה על מצוות וחסדים שעשה ונפשו נכרתת מהעולם הבא , "ונכרתה הנפש ההיא..." יש שנענשים בקיצור ימים ויש שנענשים בעולם הבא , אך היות ואף אחד לא הסמיך אותנו לדון אחרים אנחנו סומכים על ה' שיעשה צדק בעולמו.

לקריאת תגובות שכבר עניתי בנושא בגידה לחצי כאן
א) תגובות בנושא אשת איש
ב) תגובות בנושאניאוף
ג) סרטון בנושא בגידה

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רביד שלום, השאלה שלי היא האם ברגע שהייתי במגע וביחסים עם גויה מאומצת שעברה גיור בצעירותה! (לדבריה...) האם יש לי דין של מישהו שהיה עם גויה? ואם כן מה אפשר לעשות כדי לתקן? אשמח לעזרה ויעוץ ממך בזמנך הפנוי. בתודה רבה

תשובה:
אחי היקר, מה זה משנה אם היא גויה או יהודיה , מי התיר לך לקיים עמה יחסים בכלל?
בני נוער רבים משחקים באש ! לצערי הרב כנראה שהם לא מבינים את חומרת מעשיהם, בכל מקרה ככה או ככה אתה חייב תיקון על המעשה הנורא שעשית, תקבל על עצמך לא לחזור על החטא המתועב שכולל איסורי תורה חמורים ואפילו איסור "כרת" ותקרא את העמוד הבא: "תיקון מהיר - כל התיקונים" - אני מאוד מקווה שתהיה יותר רציני בעתיד. שלח לחבר קריאה בניפרד