שאלה:
הרב שלום, ככה, נתחיל מיזה שגדלתי עם הורים מתחזקים, הייתי ילדה מאוד סגורה ומופנמת, בגיל 15 מצאתי את עצמי בלי מסגרת, ילדה תמימה, חיפשתי מקום לבטא בו רגשות, ומצאתי את עצמי מתכתבת עם גברים, אהבתי לשמוע דעות של אנשים, אהבתי לבטא רגשות, באמת. מפה לשם התחיל להתכתב איתי גבר בשנות ה-30 לחייו הוא פשוט רדף אחריי כל הזמן וניצל את תמימותי, גילה את חולשותיי וסיפק את צרכיו במשך שנתיים, לקח לי זמן להתפכח ולהבין מה באמת הוא עשה לי, הוא פשוט ניצל אותי כספית ומינית, כיום שנה אחרי אני עשיתי תשובה שלימה ואני רוצה למחול לו, אז רציתי לשאול אם שייך למחול לו ועוד שאלה איך עושים תשובה אמיתית?

תשובה:
אחותי היקרה , בראש ובראשונה אני ממש מצטער לשמוע שנצלו אותך , זה רק מלמד אותנו כמה סכנות אורבות לבני הנוער ברשת האינטרנט , זה פשוט אסון. כמו כן , אני מאוד מעריך את טוהר מידותיך ואת הרצון שלך לסלוח לבחור , אבל אני חושב שאת צריכה לדווח על כך לרשויות ולהתלונן עליו.

אדם בן 30 שמנצל נערה בת 15 הוא עבריין מין, אם הוא קיים איתך יחסים , הוא סוטה והוא מסוכן, גם אם את מוכנה לסלוח לו , חשוב שיבוא על עונשו. אם את לא תדווחי עליו , יתכן מאוד שבנות אחרות גם ייפגעו, איך אפשר לשתוק כשיודעים שבחור כזה מסתובב בחוץ ועלול לפגוע בבנות אחרות ולנצל אותם מינית? אני חושב שאת חייבת לדווח עליו לגורמים הממונים. מי יודע אם ברגעים אלה הוא לא תוקף את הקורבן הבא
את יודעת כמה בנות תמימות נופלות בידיים של פדופילים ונצלנים כמותו? איך את יכולה לעמוד מן הצד ופשוט להתעלם מזה? לדעתי חשוב מאוד שתדווחי על כך בהקדם
וגם אם זה ידרוש ממך ללכת ולהעיד נגדו וזה יהיה קצת לא נעים , זו מצווה גדולה.

בנוגע לשאלה השניה שלך, איך חוזרים בתשובה , אצרף לך סרטון מרתק שאני בטוח שאם תצפי בו מתחילה ועד סוף , החיים שלך ישתנו מקצה לקצה , המון הצלחה וישר
כח שזכית לעשות תשובה שלימה , ברוכה תהיי לה'.






.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב!אני חוזרת בתשובה כמעט שנתיים,ולאחרונה התחילו לי הרבה ספקות באמונה במציאות הבורא, שאומרות לי שאולי כל זה לא אמיתי ואולי אין בורא לעולם וכדומה. אני מבינה את ההיגיון שכל דבר מסודר מעיד על מסדר,אבל הבעיה היא שאני לא מצליחה להפנים ולהבין את זה כאילו יש לי אטימות שכל ולב,בנוסף אני שומעת הרצאות על הוכחות של מציאות הבורא והתורה אבל זה עדיין לא עוזר ,לא נראה לי שזה משהו טיבעי אלא משהו רוחני.מה לעשות??

תשובה:
את לא צריכה לשמוע הרצאות והוכחות , את צריכה להרגיש את בורא עולם מדבר אליך מתוך הלב , אם תרצי לשמוע באמת את תשמעי קול פנימי שאומר לך שה' אוהב אותך.
בדיוק כמו שאף גבר לא צריך שיוכיחו לו שהוא אוהב את בת זוגו , הוא מרגיש את זה.

אם תבחרי בדרך אחרת , דרך ללא דרך , דרך של חופש ותאוות , דרך של שחוק קלות ראש והוללות , שכל אחד עושה מה שהוא רוצה , שמחללים בה שבת ונהנים מעולם של חושים , ההנאה שלך תהיה ממש קצרה , את תהני בנערות ותסבלי בזוגיות , כי זוגיות מציבה גבולות ונערות חופשית לא ממש מחנכות לגבולות ואם לא תעבדי על האיפוק שלך ועל הגבולות שלך בזמן בצורה טובה אח"כ אל תתפלאי לגלות שזכית בבעל בלי גבולות - קטע שעשוי לעזור לך לשמור על איפוק - לחצי לצפייה:"איפוק1" , "איפוק2" 

אל תתפלאי מדוע בעלך בוגד בך ולא מסוגל להתאפק !  כי מה שאת זה מה שתקבלי , ה' יודע לזווג זיווגים מצויינים , חופשיה מתחתנת עם חופשי , דתיה מתחתנת עם דתי וכו'... בקיצור כמו שאת בוגדת בבורא עולם יתכן מאוד שבעלך יבגוד בך, אל תשאלי אחרי החתונה  למה בעלך נכשל עם נשים אחרות כי הוא יענה לך בדיק את מה שאת מנסה לענות לה' ולשקר על עצמך דמייני שזה מה שבעלך יאמר לך: "אני מרגיש שלאחרונה התחילו להיות לי ספקות באהבה שלי אליך אשתי היקרה, שאומרות לי שאולי כל הקשר הזה לא אמיתי , אני מבין את ההיגיון שכל גבר צריך להתחתן וכו'... אבל הבעיה היא שאני לא מצליח להתאהב בך אשתי , זה כאילו יש לי אטימות בלב , בנוסף אני הולך לייעוץ זוגי אבל זה עדיין לא עוזר זה משהו רוחני כזה... מה לעשות?
קטעים לצפייה - מתי אני אתחתן?  , "גבר ואשתו" ,"לגלות את כוחות הנפש" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, רציתי לספר שהתחתנתי לפני שלושה חודשים ועברתי לגור אצל חמתי כדי שנוכל להסתדר קצת... ואני לא מוצאת את הפינה שלי שם, האם אני צריכה לחפש דירה או להתאפק ולחיות פה?

תשובה:
אם קשה לך מאוד ואין לך פינה פרטית, גם אם אין לכם את האפשרות הכלכלית לדעת חשוב שתצאי לעבוד ותבקשי מבעלך שיצא לעבוד (גם אם הוא לומד בכולל או בישיבה) ואחרי חודשיים שלושה תתחילו להשכיר דירה, הפרטיות שלך צריכה להיות מעל הכל !

אם יש לכם את האפשרות הכלכלית, תנסי לבקש בצורה מכובדת מבעלך לעבור למקום שבו יהיה לך נעים יותר, אם תדעי לגשת לבעלך בצורה מכובדת אין לי ספק שתמצאי חן בעיניו והוא ישקול את הנושא, אבל אם תדרשי ממנו בכל תוקף ותדחקי אותו לפינה, הדבר יגרור סכסוכים עמו ועם כל בני הבית ואין טעם. זה הכל עניין של גישה ויראת ה'.

 כל זמן שמדובר בתקופה זמנית (אפילו מעל שנה) ובינתיים אתם חוסכים כסף לדירה, לדעתי אין שום בעיה שתגורי עם חמתך, בתנאי ששתיכם מסתדרות, אם אתן רבות, בשום פנים ואופן אסור לך להישאר שם ובעלך מחוייב לעשות כל שלאל ידו כדי לדאוג לרווחתך ולא לצער אותך בעד שום דבר שבעולם ! בכל מקרה את לא אמורה להתאפק ולחיות כל ימי חייך ליד חמתך וכבר הזהירה התורה את הבעל שעליו לדבוק באשתו
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב',כד') 
(אבל אם את שואלת מצד עיקר הדין אם אסור או מותר, התשובה היא שמותר) 

וכך כתב רבי יעקב בשו"ת שאילת יעב"ץ ח'א סי' לב':

כלה שגרה ממש באותה דירה עם חמותה.
שנאת החמות לכלתה, אע"ג דהויא מילתא דשכיחא טובא, מכל מקום נראה שעיקרו אינו מצוי אלא בדרות יחד, דמרגלן קטטה, אי משום אכילת גירסנא ואי משום מילי, מתוך שרגילה בה קצה מפניה, נפשה בחלה בה, יוצאת ונתקלת, נכנסת ונתקלת בה. כל כן יאמרו המושלים אם ירעו זאב וטלה כאחד, תדור כלה עם חמותה.

כלה שגרה בסמוך לחמותה ולא איתה ממש.

ואפילו הגר"א ביקש מאשתו ומשאר בני ביתו לכבד את אמו האלמנה וזה לשונו: "ואשה את רעותה תשמח בדברים טובים,,, ואף אם תעשה אחת מכם שלא כהוגן, תמחלו זה לזו ותחיו למען ה' בשלום" מכאן רואים שהגר"א הכיר את המציאות הלא נעימה אך בקש ממשפחתו ומאשתו לחיות עם חמתה בשלום. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב שלום. אני ממש מגיע לשלב של ייאוש. אנחנו נשואים 9 שנים, עם שלושה ילדים. קשה להגיד את זה, אבל מאז שיש ילדים, הבית הפך ליותר לחוץ וקשה. האישה יותר לחוצה, וגם עובדת בחוץ וחוזרת עייפה, וכל הזמן אנחנו בויכוחים על כל דבר קטן. מה לעשות הרב? אני לא רוצה חס ושלום לחפש אטרקציות בחוץ או לפרק את החבילה, היא אישה מאוד טובה ומסורה לבית.

תשובה:
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד! אני בעל תשובה ויש לי הרבה ניסיונות קשים. אני ברוך השם לומד בישיבת ''יודעי בינה'' בחדרה. הייתה לי אפשרות לשחק בקבוצת כדורגל שכל כך חלמתי עליה ולוותר על הישיבה או להמשיך בישיבה! בחרתי להמשיך בישיבה. עכשיו תענה לי אני מרגיש שאני חי בשקר! תן לי תשובה שאני יגיד לעצמי שצדקתי. למה כל החיים אני חייב להיות דבוק לספר ולא ליהנות מהחיים???

תשובה:

אחי היקר, בראש ובראשונה דע לך שלכל חוזר בתשובה יש ניסיונות ולכן השכר שלו גדול יותר מאדם שנולד דתי , כי הרבה יותר קשה לו להחזיק מעמד בתשובה כי הוא טעם טעם חטא, הוא כבר טעם את העבירות, הרבה יותר קשה לעזוב את החטא אחרי שכבר התנסית בו, לכן אמרו חז"ל: "לפום צערא אגרא" (כגודל הצער גודל השכר) להלן טיפים קצרים שיחזקו אותך מאוד לדעתי.

א. אין דבר גדול יותר מללמוד בישיבה
ב. ישיבת יודעי בינה היא ישיבה מצויינת ואני ממליץ עליה בחום
ג. כדורגל זה משחק נפלא אבל לא שווה לבזבז עליו את "משחק החיים"
ד. צפה בקטעים הבאים: "משחק כדורגל-קצר" , "משחק כדורגל-הקטע המלא"
ה. הצרות שבעולם מעידות שכולנו "שחקנים" בתיאטרון בובות, מי שאוחז בשקר נופל.
ו. אתה אוחז באחת !!! אל תבזבז את החיים שלך ברדיפה אחרי כדור וגאווה, אתה זוכה לרדוף אחר חכמה, חכמתך נשארת לעד, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, אם אחרי הפטירה יכתבו על הקבר שלך: "היה שחקן מעולה" זה יעזור לך במשהו בעוה"ב?
בקיצור אחי, אתה יכול לשחק כדורגל, אבל לא לעשות מזה קריירה או לבזבז את חייך
זכית ללמוד בישיבה, ללמוד חכמה, במקום להתלונן ולבכות, הגיע הזמן שתעריך את הזכות שנפלה בחלקך, בהתחלה אולי יהיה לך קשה להתרגל, אבל בסוף אתה תברך אותי שעודדתי אותך לא לוותר על הזכות שנפלה בחלקך. במיוחד בישיבת יודעי בינה שאני מכיר באופן אישי את הישיבה ואת הבחורים המצויינים שלומדים שם (חלקם תלמידים שלי) אני אומר לך בצורה שלא משתמעת לשני פנים, יש לך זכות אדירה אל תפספס אותה... איך אתה יכול להרגיש שאתה חי בשקר אם אתה מחובר לישיבה? חז"ל גילו לנו שמי שתורם כסף לישיבה מאושר שנאמר: "ותומכיה מאושר" אז תחשוב איזו זכות יש למי שלומד בישיבה ולא רק תורם כסף להחזקתה. אל תתן ליצר הרע לתעתע בך, כל החברים שלך שמשחקים כדורגל, שמחים שמחה רגעית , אתה זוכה לחיי נצח, שנאמר: "תורה וחיים", סיפור לסיום !

מספרים על תלמיד אחד של רבי שמעון בר יוחאי שעזב את הלימוד משום שרצה להרוויח קצת כסף בחו"ל, כשחזר ראו תלמידיו של רבי שמעון שידיהם מליאות בכסף וזהב, ראה רשב"י שתלמידיו מצטערים, לקח אותם לבקעה ואמר: "בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב" מיד התמלאה כל הבקעה דינרי זהב, מיד הסביר להם רשב"י שכל מי שרוצה הנאות בעולם הזמני הזה, סופו שמאבד את שכרו השמור לו לעולם הבא. להלן המעשה:

"אמר ר' יחזקיהו בשם ר' ירמיה: מעשה בתלמיד אחד של ר' שמעון בן יוחאי דאזל להודנקי (לחוץ לארץ) [ואתא] טעין, כי אתא על גבי ר' שמעון בן יוחי, והיו התלמידים רואין את הריוח שהרויח, והיו מצירין על עצמן. מה עשה ר' שמעון, נסב לתלמידיו ונפק עמהון להדא בקעתא, ואמר לבקעה: בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב ונתמלאה, אמר לתלמידיו: כל אחד ואחד יטול חלקו, כל מה שאתם מבקשים, אלא הוו יודעין שכל מי שהוא נוטל, ממתן שכרן של עולם הבא הוא נוטל, כיון שראו כך התחילו אומרים כי שמחתני ה' בפעליך במעשי ידיך ארנן ".

בקיצור אחי היקר, זכית להיות מחובר לקדושה, רגע לפני הגאולה, שים לב, העולם רועד הערבים מתלהמים, הטבע גועש ועם ישראל ממתין לביאת גואל צדק ברחמים, גדולי הרבנים כבר חזו את רעידת האדמה שפקדה את סין, שמעתי שיש הקלטה של הרב בן ארצי שניבא את הרעידה ואפילו אמר מתי היא תהיה, בקיצור במקום לשמוע לעצת היצר הרע שלך ולחלום על כדורגל, תחלום על דפי גמרא ותחזיק חזק בספר כי זה הדבר היחיד שאולי יציל אותנו כשיתחילו "חבלי משיח" בארץ ישראל. בהצלחה.

 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
תוכן השאלה אני בת 28 נשואה 3 וחצי שנים עם בחור שלא רציתי להתחתן ובטלתי אירוסים והרבנים הפעילו עליי לחץ שהכל יהיה בסדר ושהם יעמדו בנינו לשלום בית והסכמתי להתחתן עד היום אני צועקת לרב שלנו שאני לא אוהבת אותו ושאני נגעלת ממנו והרב אומר לי שזה לא סיבה להתגרש והיום אני עם ילדה ואני בצער עמוק

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה צר לי מאוד לשמוע שכך נפל דבר, יותר מכל כואב לי שאת "נגעלת" מבעלך. אם אכן זה המצב לדעתי כדאי שתתייעצי עם אחד מגדולי הדור , זה באמת אחד מהמקרים הקשים יותר שנתקלתי בו השנה ואני חושב שחשוב מאוד שתיוועצי ברב מוצפי היות ואני איני מוסמך לטפל במקרה כזה מסובך.

אני לא רשאי לומר לך להתגרש אבל מצד שני אני לא יודע אם נכון שתחיי את חייך עם אדם שאת ממש נגעלת ממנו , אני לא יודע למה את נזכרת רק עכשיו אחרי שלוש שנים אבל אני בטוח שיש לך את הסיבות שלך. אם הרב שלך אמר לך שזו לא עילה להתגרש אני רואה לנכון להסכים עמו היות וסביר מאוד להניח שמדובר באדם ירא שמים שבקיא בהלכה, כמו כן אני חושב שבמקום לברוח מאחריות ראוי שתנסי לברר הדק היטב מה גרם לך להינשא לבחור.

מעולם לא שמעתי על מקרה שבו אשה נשאה לאשה גבר שהיא נגעלת ממנו כהגדרתך, לדעתי הצער שיש לך בימים אלו והמשברים שאת עוברת וחווה , גורמים לך מעט להקצין את המצב ולטעון שמלכתחילה לא אהבת אותו , אבל אני חושב שהיה לך רגש כלפיו , אחרת לעולם לא היית מוכנה לבוא עמו בברית הנישואין. אבל אם למרות הכל זה המצב ואת אכן נגעלת מבעלך זו באמת בעיה לא פשוטה, לא רק מבחינה הלכתית , גם מבחינה נפשית , אני לא יודע איך אשה מסוגלת לחיות 3 שנים עם אדם שהיא נגעלת ממנו , איך היא באה עמו במגע? איך הילדה חווה את כל מלחמת הרגשות בבית? מוזר.

בכל מקרה, כך הרמב"ם כתב בהלכות אישות פ"ד אין האישה מתקדשת אלא לרצונה והמקדש אישה בעל כורחה אינה מקודשת והיות והבעת את רצונך להינשא לבחור כדת משה וישראל הרי שקיבלת על עצמך את הנישואין. לא משנה ממה הדבר נבע, האם הדבר נבע מעצת הרבנים או מסיבות כאלה ואחרות , הסכמתך מהווה עדות (כאלף עדים) שהיה הדבר מרצונך. בנוסף פרי בטן הוא "פרי אהבה" - אם זכית לפרי בטן מבעלך, הילדה מעידה על אהבתכם , אם לא הייתה מעט אהבה , ספק אם חיבור כזה היה מוליד פירות.

אם כרגע יש ביניכם משבר , או אם המשברים לאורך השנים גרמו לך להגיע למצב של סלידה עד לרמות של להיגעל מבעלך , לדעתי זו באמת בעיה וראוי שתפנו אותה לחכם גדול ולא לאדם פשוט כמוני , אני יכול רק לברך אתכם בזכות זיכוי הרבים שתזכו להגיע לתובנות נכונות ולהחליט החלטות נכונות , זה באמת מקרה לא פשוט ואני מניח שאת ממש סובלת ונמצאת בצער גדול , יהי רצון שה' יתברך ישמח אותך ותהיי מאושרת.

לדעתי יש מספר אפשרויות לפתור את הסוגיה.
א. תנסו לברר הדק היטב , מהם הגורמים שהביאו אתכם למצב הזה?
ב. תנסי לחפש בבעלך דברים חיוביים ולא להיות כל הזמן שלילית וביקורתית. (תנסי)
ג. לדעתי את צריכה לפנות בדחיפות ליועץ נישואין ירא שמים כדי להציל את הנישואין.
ד. אם את ממש נגעלת ממנו ולא מסוגלת לבוא עמו במגע ,יתכן שיתירו לך להתגרש.
ה. אל תעשי שום צעד בלי להיוועץ באחד מגדולי הדור, או ברב מוצפי למשל.

את מוזמנת לעיין בתגובה הבאה ואולי ללמוד ממנה: "שלום בית ובעיות בזוגיות"

כדי לשאול את הרב מוצפי לחצי כאן: "קישורים לגדולי הדור - באתר אורלנוער" 
(בצד שמאל למטה יש קישור שמפנה לאתר של הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א)
במידה וזה לא יעבוד תנסי את הקישור הבא: "שליחת שאלה לרב מוצפי" 
אני מקווה שתקבלי מענה זריז ולא תיאלצי להמתין הרבה זמן, תשובותיו של הרב קצרות וקולעות, אבל לפחות תקבלי כיוון ועצה טובה כדי להמשיך מכאן ולהבא.

כל מה שנותר לי לעשות זה לברך אותך שתזכי לשמחה ולחיים מאושרים , אין לי עסק בנסתרות אבל קראתי מספר סיפורי מעשיות ודברי חכמה שם גילו חז"ל שבמקרים מסויימים של צער אשה בנישואין או בעיות קשות שיש לאשה בשלום בית , בד"כ מעידות על תיקון לא פשוט מגלגולים קודמים או פגם בגלגול הנוכחי במקרים מעין אלה ככל שקיבלה האשה באהבה את הדין והרבתה בתפילה, מן השמים ריחמו, אולם במקרה קיצוני כשלך שבו את ממש נגעלת מבעלך, קצרה ידי מלהושיע ורק גדולי הדור הם אלה שמוסמכים וראויים לתת מענה ופתרון הולם למצוקתך. השי"ת יהיה בעזרך אכי"ר. שלח לחבר קריאה בניפרד