שאלה:
שלום הרב, אני גדלתי בבית חילוני ולמדתי במוסדות חרדים כשבגרתי הכרתי בחור מבית חרדי והתאהבתי בו קשות לאחר 3 שנים נפרדנו והיה קשה לי להתגבר על זה,אחרי חצי שנה הכרתי מישהו שהרגשתי שטוב לי איתו הוא בן של רב,לאחר חצי שנה הציע לי שנתחתן ובגלל שהיה לי ברור שלעולם אני לא אתחתן עם מישהו מבית חרדי בגלל שהורי חילונים אז הסכמתי,אמרו שהאהבה תגיע עם הנתינה לאחר החתונה, לפני שנה החבר הקודם יצר איתי קשר ונפגשנו וכל הרגש שהיה לי חזר,הוא נשוי ולא באושר אני לא מצליחה לנתק את הקשר,מה אני יעשה? אני כל היום חושבת עליו

תשובה:
אחותי היקרה, אני מאוד מקווה שהבנתי את מה שכתבת ואני יוצא מנקודת הנחה ש...
א. התחתנת עם הבחור החרדי בלית ברירה כי לא רצית לפספס הזדמנות
ב. את בקשר עם האקס שלך לשעבר שכרגע נשוי וטוען שאינו מאושר.

להלן דעתי בנושא.
א. אם התחתנת עם הבחור , אין לי צל של ספק שהייתה ביניכם אהבה , או לפחות תקשורת מצויינת , אחרת אני לא מאמין שאדם "שפוי" היה עושה מעשה כזה חסר אחריות ומקבל החלטות על סמך דברים ש-"אמרו לו" כגון: אהבה תבוא עם הזמן , אני בטוח שאם היו מציעים לך להתחתן עם חתול בר והיו אומרים לך שהאהבה תבוא עם הזמן לא היית מסכימה בשום פנים ואופן כי את יודעת שמעולם לא תצליחי להתאהב ב-"חתול בר" (מחילה על הדוגמא הקיצונית) אני פשוט לא אוהב תירוצים של יצר הרע.

ב. לדעתי בעלך הוא אדם מקסים ואת עושה טעות חמורה ! אל תאבדי בחור נפלא ותפרקי משפחה בישראל כדי להתרגש מאהבה שקרית שברור לך שכבר לא שייכת.

ג. בהתנהגות הלא ראויה שלך, בפגישות שאת מקיימת עם הבחור בסתר, את עושה טעות חמורה שיש לה השלכות הרות גורל, את פשוט משחקת באש, אל תנסי לתרץ את המעשים שלך ולחפש משענת קנה רצוץ אצל יצר הרע , היצר השקרן שלך מנסה לגרום לך לחשוב שבינך לבין בעלך אין אהבה כמו שיכלה להיות בינך לבין ה-"אקס" הבוגדני, היצר מנסה תמיד לגרום לך לערוך השוואות חסרות תכלית ולגרום לך לאבד בידיים שלך את הזוגיות שלך ולהפילך לאבדון, את באמת מאמינה לשקרים של היצר והנואף?

ד. גבר שמסוגל לבגוד באשתו , מסוגל לבגוד גם בך בעתיד קחי את זה בחשבון. את חייבת לצפות בקטע הבא: "משימה בלתי אפשרית2" - אמון בין בני זוג.

ה. קחי בחשבון שהצער שאת גורמת לבת זוגו של ה-"אקס" (החבר שלך לשעבר שעמו את נפגשת) עשוי להתנקם בך בעתיד , זיכרי: "א-לוהים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך, שבוקעות את כל הרקיעים" ברגע שיהודיה בוכה ומצטערת , אין לי ספק שמישהו ישלם על הדמעות האלה , את פשוט משחקת באש , כואב לי לשמוע שאת בוחרת להתפתות ולהתנהג כמו ילדה קטנה חסרת אחריות , במקום לקבל גזירת ה' באהבה ולהיות עסוקה בלהקים משפחה , את עסוקה בהרס משפחות וסיפוק תאוותיך.

ו. בחור שיוצר קשר עם נערה נשואה מעיד על חוסר אחריות, בוגדנות ואכזריות, אם את משתפת פעולה עם הבחור , או שאת תמימה מדי או שאת פשוט לא חושבת בהיגיון.

ז. זיכרי ! אשה שבוגדת בבעלה אסורה על בעלה ועל בועלה. (אם לא בגדת במעשה הרי שכל רגע ורגע את בוגדת במחשבה) כל זמן שאת חושבת על האקס שלך לשעבר את מסכנת את הילדים שלך, כי פגם המחשבה בעת קיום יחסי אישות עשוי לפגוע בצאצאיך ואין טעם שאפרט אין לי ספק שאת יודעת היטב מה פירוש "בני תמורה".

ח. יצירת קשר מצידך מעידה על הרצון שלך לבגוד ומתפרשת מצידו של הנואף כאות להסכמה , לדעתי את עושה טעות איומה שמחירה כבד מאוד , את הורסת שתי משפחות בישראל ופוגמת בברית הנישואין של שניכם , אמרו חז"ל שכל קשר בישראל שמתפרק גורם צער גדול מאוד בעולמות העליונים כניתוץ אבן מבית המקדש , שהרי כל זוג שזכה להקים בית כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים וכאשר מתגרשים (סתם בגלל תאווה) הרי שנחשב הדבר כאילו החריב הבוגד או האחראי לפירוק הקשר את בית המקדש, אם תמשיכי להתנהג בצורה בזויה שכזאת הרי שאת גורמת לחורבן ביתך וביתו ומצערת את השכינה הקדושה , אני יודע שקשה מאוד לשלוט על התאווה אבל חייבים לעצור ! יש דברים שפשוט אסור לעשות ! צפי בקטע הבא: "עדות מעולם האמת" - אולי זה יעזור.

ט. תמיד הפרי האסור נראה "טעים יותר",  תמיד הדשא של השכן נראה ירוק יותר אני אגיד לך בדיוק למה, כי מזבלים אותו טוב יותר , כשיש יותר זבל הוא גדל טוב יותר (ודי לחכימא ברמיזא) אני מקווה שתביני את הרמז , אגב אם חושבים על זה לכל הפירות יש פחות או יותר את אותו טעם , אל תחשבי לרגע שגבר שמסוגל לצאת עם אשה נשואה ולפרק משפחה , יהיה מסוגל לפתח כלפיך סוג של נאמנות , שניכם חיים בשקר גמור, תתביישו, כמו שהוא משקר על אשתו ומרמה אותה כרגע בטענה של "אני לא מאושר" גם עם אשה אחרת הוא יהיה מסוגל לעשות בדיוק את אותו הדבר.

י. צר לי לשמוע שעברת על דיבר מעשרת הדיברות (אם לא במעשה וודאי במחשבה) תעשי תשובה על התנהגותך המביישת , כך לא מתנהגת בת מלך, איפה הכבוד שלך?
אם לא תעצרי אותו ותאפשרי לו להמשיך ליצור איתך קשר הרי שהאשמה על החטא הנורא של הניאוף תהיה תלויה גם על צווארך , איך את מסוגלת לשאת אחריות כזאת כבידה והרת גורל על כתפייך? תהא הסיבה אשר תהא , אני בטוח שאת חכמה ונבונה, יש לך כח לעצור את זה מהר ככל האפשר תעשי מעשה ותפסיקי את הקשר הזה מיד.

יא. אמרו חז"ל: "טוב שם טוב משמן טוב" אחותי, את הורסת את שמך הטוב, לא חבל? יש משהו בעולם ששווה שבגללו תפגמי את הברית שלך? ברית הנישואין? האם ח"ו יש לך בעל אלים? חולה? אכזר? או שאת פשוט בוחרת לשקר ולבגוד בו רק בגלל שאת רוצה להתרגש יותר ולהתאוות יותר?

יב. לתאווה אין סוף ! אם לא עובדים על המידה הרעה הזאת , תמיד חשים תחושה של חוסר סיפוק וכבר אמרו חז"ל במסכת סוכה דף נב' עמוד ב' שככל שנרעיב את היצר שלנו ולא נספק לו את מה שהוא רוצה נזכה לשלוט בו ולהירגע , אבל אם נספק לו רצונו בחינת: "משביעו רעב" אזי כל הזמן נהיה רעבים לתאוות נוספות.

אם את רוצה לשמוע בעצתי זה מה שאת צריכה לעשות...
א. למחוק את מספר הפלאפון של הבחור ולהתרחק ממנו.
ב. לא ליצור קשר עם הבחור ולא לענות לשיחות שלו.
ג. לבכות על המעשה הנורא שעשית ולעשות עליו תשובה גמורה.
ד. להתפלל לה' יתברך שיציל אותך מנגיעות אסורות ומעונשים קשים.
ה. להתחיל לראות בבעלך צדדים חיוביים ולא לשמוע ליצר הרע שמחדיר בך ארס.
ו. אם עמדת עם בעלך תחת חופה, סימן שהוא בן זוגך משורש נשמתך ולא אחר.
ז. תקראי כל יום פרק תהילים באתר שלנו אנחנו גם נתפלל עבורך."קריאת פרק"
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היי הרב.יש לי שאלה שמאוד מציקה לי ולקרוביי. אשמח אם תוכל לענות לי בהרחבה. כ"כ הרבה אנשים מצפים לתשובה. מדוע חלק נכבד ובלתי מבוטל מהחרדים אינם עובדים ומקבלים כסף על גבי המדינה?הרי הרמב"ם עבד ולמד וכו' רבנים ענקיים וקדושים כמוהו.אני מודעת לכך שקוללנו בחטא האדם הראשון לעבוד-ועבודה היא קללה.אשמח לשמוע את הסיבות-למה הרבה מהחרדים לא עובדים?הרי גדולי ישראל בתקופות שונות עבדו והתפרנסו בכבוד! תודה רבה.

תשובה:

אחותי היקרה, אם היית יודעת מה ערכה של תורה , היית מבינה שלא רק שחרדים כן עובדים, הם עובדים הכי קשה שיש ובזכותם עומד העולם (אני מדבר על אלה שבאמת לומדים) אם הם לא ילמדו תורה מי ילמד תורה? "תורה מה תהא עליה?"

אין לאף אדם בעולם ספק שצבא זה דבר חשוב ומקודש, אבל השאיפה היא שנזכה להיות "צבא ה'", כל מי שמשרת בצבא באמת מגן על המדינה ושומר על עם ישראל וזו מצווה אדירה שמוזכרת בחז"ל, אבל אל לנו לזלזל בחיילים הנוספים, שלומדים תורה, חיילי צבא ה'...

בזכות מי קיימת מדינת ישראל, בזכות הרובים שלנו? הטנקים החזקים שלנו? הרי אנחנו המעט מכל העמים ! בזכות מי יש במדינה הזאת חכמה ותבונה? בזכות תורת אבות ! לא לחינם אמר ה' : "לכו לחמו בלחמי" ! אם עם ישראל היה שומר תורה ומצוות לא היינו צריכים צבא, העובדה שעכשיו אנו זקוקים לצבא ולשמירה זה רק בגלל שהשכינה בגלות, אבל לעתיד לבוא כשיבוא גואל צדק יקויים בנו: "חדש ימנו כקדם" ולא נצטרך להילחם כי יהיה שלום, התורה תשכין שלום בעולם.  אם לא הייתה תורה שתגן עלינו , לא היינו שורדים אלפי שנים ! התורה היא הדבר היחיד שמחזיק אותנו , את זה אומר ה' יתברך לא רביד , "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי" , בלי התורה שלי אין קיום לעולם , אני מבין  למה בחור שלא מבין מה הערך של לימוד תורה שואל שאלות כאלה , כי זה מה שהוא שומע ברחוב , או אצל אנשים שאין להם מושג מהי תורה ולכן הם מרגישים שהחרדים גוזלים מהם את כל הכסף , אבל אם הם היו מבינים ולו מעט מה ערכה של תורה הם היו צוחקים כי אין שום כסף בעולם שמסוגל לאמוד את ערכה של התורה שבזכות המדינה והעולם קיימים , אף אחד לא חולק על העובדה שעבודה היא דבר מאוד חשוב

כבר אמרו חז"ל:
 "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" (תהילים קכח' ,ב')
 "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון" (מסכת אבות ב',ב')
"גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים" (ברכות ח.)

לא לחינם אמרו חכמים, אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות (את השררה),
מסביר רבי עובדיה מברטנורא: אהוב את המלאכה: אפילו יש לו במה להתפרנס, חייב לעסוק במלאכה, שהבטלה מביאה לידי שעמום. ושנא את הרבנות - רבנות זאת השררה. ראוי לאדם שלא יבקש לעצמו שררה. 

מצד שני אין לאף אחד ספק שזכות גדולה יש לאדם שזכה לשבת וללמוד תורה כל היום במידה ומדובר באדם שבאמת לומד לזכות כל עם ישראל ותורתו שומרת על עם ישראל
עד כדי כך שבזכות התורה קיים כל העולם כולו וללא התורה לא היה קיום לעולם כולו.
 
וכבר אמרו חז"ל:
"ותלמוד תורה כנגד כולם" (מסכת שבת דף קכז' עמוד א')
"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" (מסכת קידושין מ:)
"אדם כי ימות באוהל" (במדבר יט',יד')
"פת במלח תאכל... ובתורה אתה עמל" (אבות ו',ד')
"והגית בו יומם ולילה" (יהושוע א',ח')
"אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיהו לב',כה')

הנושא המדובר מובא בגמרא במסכת ברכות (דף לה' עמוד ב') שם מובאת המחלוקת שבין רבי שמעון בר יוחאי לבין רבי ישמעאל על הפסוק: "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך"
תנו רבנן (שנו חכמים): מה תלמוד לומר ואספת דגנך? לפי שנאמר: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה", שואלת הגמרא: יכול דברים ככתבם? תלמוד לומר: "ואספת דגנך", הנהג בהם מנהג של דרך ארץ.

אמר רבי שמעון בר יוחאי: אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריע וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וכו'... ותורה מה תהא עליה? במילים אחרות: אם אדם רק יעבוד מתי ילמד תורה? אלא בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתם נעשית על ידי אחרים, ובזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתם נעשית על ידי עצמם, ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידם. אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, כרשב"י ולא עלתה בידם.

לדעתי בדור שלנו דור שבו חלישות הדעת גדולה ירדה על העולם, דור שבו הפיתויים והמדיה הורסים כל חלקה טובה בעם, דור שבו בכל בית בישראל יש מחשב וחשיפה גדולה מאוד לתרבות הגויים, רק יחידי סגולה מסוגלים לשבת וללמוד תורה ולא ליפול בניסיונות הכל כך קשים שהמציאות מזמנת לנו. רוב העולם צריך לשבת וללמוד תורה
ואמרו חז"ל במסכת (חגיגה ה') כשם שה' יתברך בוכה על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, כך ה' בוכה על מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה ועוסק, הרי ידוע שהתנאים והאמוראים היו מתפרנסים וחוץ מכמה שהיו בעלי עושר מופלג והיו יכולים לעסוק בתורה ללא טרדת הפרנסה, ודאי שכל השאר נאלצו לקיים את עצמם ולהתפרנס, בחינת: ."יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון" כמו כן ידוע שהרמב"ם עבד כל ימיו לפרנסתו ואף דבר בגנות מי שמטיל עצמו על הציבור.

וכן אמרו חז"ל: בנוהג שבעולם, אלף בני אדם נכנסים למקרא, יוצאים מהן מאה, למשנה יוצאים מהן עשרה, לתלמוד יוצא מהן אחד, כלומר 99% הנותרים יהיו בעלי בתים שמתפרנסים רוב שעות היום וקובעים עיתים לתורה, בכולל או בכל מסגרת אחרת.

אני לא ממש מסכים עם האמירה הכוללת שחרדים לא עובדים, הרי הרבה חרדים שמתפרנסים בכבוד, כמלמדים, שוחטים, משגיחי כשרות , מוהלים, סופרי סתם, מרצים, לא חסרות עבודות נפלאות שהציבור החרדי לוקח בהם חלק, החברה החרדית בימנו, חשופה לעבודה הרבה יותר מבעבר, הרחוב החרדי בבני ברק מאכלס כל כך הרבה בעלי מקצוע חרדים, חנויות שבהן עובדות מנהלות חרדיות , מנהלים חרדים, מסעדות כשרות, חנויות בגדים ועוד, אז לבוא ולומר שחרדים לא עובדים זו הכללה, אני מסכים בהחלט שיש ציבור נכבד שמעלתו גדולה מאוד, ציבור שבאמת יושב ולומד כל היום, שבזכותו עומד העולם, אני מדבר על אנשים שלא לומדים על חשבון הצער של הנשים שלהם , או על חשבון האוכל של הילדים שלהם, אני מדבר על אנשים שלומדים תורה באמת מתוך מסירות נפש, זכותם תגן על כל עם ישראל ! אנשים כאלה באמת ראויים להערצה.

לסיכום: אני באופן אישי מכוון את בני הנוער לעלות לשנה ישיבה או לשנת מדרשה אחת לפחות כדי לקבל כלים להתמודד עם החיים, אח"כ אין שום בעיה לצאת לעבוד, גבר צריך לפרנס משפחה, גבר מתחייב לפרנס את אשתו, גבר מחוייב לכלכל את ביתו, אם אין לו מי שיחזיק ויתמוך בו הוא חייב לצאת לעבוד, כך שמעתי מכבוד הרב הגאון יורם אברג'ל שליט"א בשיעור הקבוע באשדוד, מי שלא מחנך את בניו לאומנות סופו מלסטם את הבריות, על זה אף אחד לא חולק, אבל גם את צריכה להבין שיש חרדים שתורתם אומנותם זה הכל.

תגובות דומות שכבר עניתי בנושא:
א) הרב רביד עדיף להתחתן עם בעל שלומד או עם בעל שעובד ולומד?
ב) למה לא ללכת ישר לצבא או לשירות לאומי ומיד אח"כ לעבוד?
ג) צפייה בקטע הבא תועיל מאוד להבנת הנושא: "תורה ועבודה"
ד) האם שייך לצאת עם בעל שלומד כל היום?
ה) למה חרדים לא הולכים לצבא? לא משרתים את המדינה? למה?

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד היתה לי שיחה בערב עם חבר שממש קשה לו עם העוון הידוע, בחלק מהשיחה הארוכה הרגשתי צורך לשתף את דבריי ברבים. אשמח אם תאפשר לי להעלות את הקטע לטובת זיכוי הרבים.

תשובה:

קראתי את הדו-שיח הוא נפלא, החלטתי לשתף אחרים בדו שיח שלך עם חברך, כל הכבוד.

דוח שיח בין שני נערים על פגם הברית. קריאה נעימה.

דוד says:
אחי אני פוגם בברית בלי סוף
גם באינטרנט גם בחוץ
אור says:
אני מכיר אנשים שפגמו 10-12 פעמים ביום אחד, או אנשים שהיו שקועים בהרגל הזה במשך 11 שנה. והם יצאו מזה!, המכנה המשותף להצלחתם שהם לקחו אחריות על חייהם, הם הפסיקו לרחם על עצמם, הם גילו אחריות,הקרבה,וויתור על מעשים שליליים, מילאו את חייהם בדברים אחרים,מזינים,עשירים,תכליתיים. פגם הברית זה שיא הנוקשות בתחפושת של רכות ורחמים, זה הרצון להנות בלי לגלות שום נאמנות. זה באמת רצח. אתה רוצח את האהבה שיש בך, את המעוף, את היצרתיות, אתה נאטם, הלב נערל, כל הוורידים של הנפש מתמלאים  בזוהמה של תאוות בשרים במקום בתקוות, חלומות, ברצון השם. פשוט תחליט, החלטה אמיצה - אתה מפסיק.  היום זה נגמר. פשוט.
דוד says:
שתהיה בריא אני אוהב אותך
אור says:
כל הדברים שקשורים בעמידה בניסיון, בבגרות, בנשמה מתוקנת שלמדה את השיעור שלה בעולם זה ממש לידך  רק תצא ממשבצת האפסות הזאת, אל תהיה מריר, ואני לא תוקף אותך, אני תוקף את הנחש שבך! אתה לא קורבן של אף אחד, ולא לנחש הזה בתוכך, אל תגיד אין לך כוח - יש לך כוח, אל תגיד אין לך יכולת - יש לך יכולת , יש פרופורציות גם לאנשים כמוך.
דוד says:
עושים מאמצים
אור says:
נשמות גבוהות תמיד יורדות עמוק, ודווקא מהמקומות האלה אתה מתנקה מהטינוף של כל המין האנושי, הגאווה, כי תשמע מה שווה להתחיל התחלה חדשה, הרי כבר מה יצא ממני אחרי ירידות כאלה מילא היה הכל חלק, זה ''הכל או כלום '' דווקא ממקום שאתה יודע שלא תקבל מחיאות כפיים, אתה מתנקה במקומות האלה ובשביל להיות עובד השם אמיתי צריך לעבור דרך הקליפות......... אתה יודע מה זה רחמים, רחמים זה מהמילה רחם, מה זה רחם, רחם זה המקום בוא גדל התינוק בבטן אמו,  שם הוא מקבל את האוכל, את ההגנה, את הכל, כל מה שהוא צריך. העולם הזה זה כביכול ''הרחם'' של בורא עולם.  פה הנשמות גדלות, השם מגדל אותנו ברחם, ברחמים, לומדים, מתפתחים, עוברים הסקת מסקנות כלפינו וכלפי העולם  והכל ברחמים, לגלות רחמנותו "כל העולם מלא רחמים'' אמר רבי נחמן מברסלב, אבל אתה צריך להאמין ברחמים האלו,  שהוא יכול לסלוח ולמחול גם לחוטא כמוך. אם לא תאמין ברחמים האלה, אתה לא תגדל, אתה לא תצא מזה.
דוד says:
אתה מרגיש שינוי לפני ואחרי ?
אור says:
כן עברתי את ה-40 יום. זה כבר לא עושה עליי רושם. אבל אתה חייב להבין,  כל התעניינות קלה בפגם הברית זה שואב את כוחה מהמידה הזאת של רחמים עצמיים, אדם שמרחם על עצמו  תגיד לעצמך את המילים, אין לי כוח, אין לי יכולת, זה גדול עליי, כל כך קשה לי, אני חלש, אני מסכן וכו') על זה הדרך אם אתה מזדהה אם המילים או כל שכן חש אותם אז סימן שאתה נגוע במידה הזאת.
אור says:
אם אדם חלה במחלה של הרחמים עצמיים , ידרש ממנו הרבה אנרגיה נפשית ורוחנית כדי להתמודד עם פגם הברית,  אבל בן אדם שעשה עבודה, והוא לא מרחם על עצמו, גם אם הוא נמצא בשיא הפריצות האנרגיה שנדרשת ממנו כדי להישמר שואפת לאפס.
דוד says:
ה' יעזור
אור says:
זה תלוי בנקודה הזאת. אני תמיד מחפש את השורש לכל דבר, אני תמיד מחפש את הלב שבכל עניין, העניין של פגם הברית זה רחמיים עצמיים זה לא כזה עמוק, אבל זאת המציאות. זה מתחיל בהרגשה של ריקנות בלתי מבוטלת או מתמשכת או שזה פועל יוצא של הרגשה של חוסר יכולת  ,  אגו פצוע, רכות, מסכנות, עדינות בתחפושת של נוקשות ומפונקות. במצב כזה הנשמה נמצאת במצב צימאון שווה ערך  להליכה של 30 יום במדבר. היא משתוקקת לאור אלוקי, אבל היצר הרע מפתה אותנו בתחליף מזויף,  במקום באהבת השם, נותן לנו אהבת נשים שזה הכי קרוב לשיכרון חושים, להיכללות הבורא, לקשר אינטימי וחם.
דוד says:
כל זה נגרם מזרע לבטלה ?
אור says:
כן ובמיוחד אם זה חוזר על עצמו, ובשביל שזה לא יתחיל, צריך להאכיל ולהזין את הנשמה, התבודדות, לחזק את התודעה,  מעשים טובים ותפילה,תורה גם הבן אדם מקבל סיפוק אדיר מהדבר הזה, שאדם עסוק בעשייה, הוא מתמלא,  וכשאתה מתמלא אין מקום ליצר הרע להדליק בליבך אש זרה לתאוות, הוא דואג לקרר את הלב החם שלך זה העבודה של עמלך..דבר אחד נכון וחזק על הדור הצעיר הזה, אנחנו דור מפונק, אנחנו מפונקים, יודע מה זה פינוק. פינוק זה שאחרים יעשו בשבילך את מה שאתה צריך ויכול לעשות לבד, זה נכות מדומה, קביים לאדם עם רגליים בריאות לגמרי. והילד הזה לא נאמן לאף אחד רק לעצמו וכך מתחיל לשלוט עליו פגם הברית. למה כולנו שקועים בזה כי אנחנו דור מפונק.
אור says:
אתה יודע למה אני יכול לדבר אליך במקום שלך וברמה שתבין אותי, כי גם אני ביקרתי שמה,  ובגלל שביקרתי שמה ולפעמים אני מוסיף לבקר במקומות האלה, אני יכול להוות מורה-דרך לאנשים שעוברים שם אתה צריך שמישהו יתפוס לך את הלב חזק ויספר לו כמה השם אוהב אותך, צריך אותך,  רוצה שתחזור אליו, הוא יסלח על הכל (עם התשובה), בפיך ובלבבך ל ע ש ו ת ו ."רבי נחמן אומר:  הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות, הן בגשמי, וכל אחד מבקש רחמים ואינו יודע היכן הוא. והרחמים הוא לעיני כל". כל אחד מבקש רחמים, אהבה, רכות. זה מה שכולם רוצים, בעצם.
דוד says:
תודה אחי אני צריך את זה
אור says:
מי לא צריך את זה, אני גם צריך, וזה האוויר שאני נושם! פשוט אל תישאר בתוך המשבצת הזאת..           תבוא לקב''ה בתפילה, תשפיל עיניים, תתחרט, תבכה, תבקש מחילה, תתוודה ותקבל על עצמך. תשובה זה כמו מקלחת, זה ניקיון, שיפלות זה ניקיון זה לא הרס עצמי,  שאתה עושה תשובה אתה נכנס למשבצת של שיפלות, ושיפלות זה ניקיון, זה להתנקות מכל מה שחשבתי שאני ומה שאני.  התשובה אם עושים אותה נכון, כי לפעמים אתה עושה תשובה, אבל בעצם אתה סתם מתבכיין, אם עושים אותה נכון ובאמת,  אתה מרגיש ניקיון ואז אתה מתמלא באור אין סוף, כל החלומות, כל התקוות, כל הרצונות לעשות טוב, לעשות את רצון השם,
הכל חוזר בהבזק אחד, בהארה אחת!
דוד says:
תשמע אני ייתן את כל כולי בשביל להילחם בזה

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, ראשית ברצוני להודות לך מעומק הלב על עבודת הקודש שאתה עושה במסירות אין קץ. אני מאחלת לך שהשם יברך אותך ותצליח בכל מעשי ידיך. ברוך השם ילדתי לפני כחודשיים ואני רוצה לקבל על עצמי להוציא מהבית את הקופסא הציבעונית (תיאור עדין למכשיר שמכיל זימה, ניאוף ולשון הרע - והכל בעת ובעונה אחת...) השאלה שלי היא האם ניתן להעביר אותה למישהו אחר שממילא צופה בטלויזיה? בקשה נוספת: אני מחפשת פסוק לחברתי ששמה רויטל ולא מוצאת. תוכל לעזור לי? תודה מקרב לב, מתחזק

תשובה:

ברגע שתעבירי את המכשיר למישהו אחר הרי שאת מכשילה אותו ומסייעת בידי עוברי עבירה, אם כבר החלטת להוציא את הטומאה מהבית, רצוי שתתרמי אותו למקום (תורני) ששם יצפו אך ורק בסרטונים חינוכיים. אם אח"כ למרות ההתחייבות שלהם אליך הם יצפו בתכנים אסורים העוון יהא עליהם ולא עליך. 

מה עושים עם הטמבלוויזיה?
א) מוכרים לגוי ולא ליהודי כדי לא להיות בגדר מסייע לעוברי עבירה.
ב) מוסרים למקום חינוכי תורני שישתמש במסך כראוי.
ג) אם לא מצאתם שום מקום חינוכי תורני ולא מצאתם גוי , תזרקו אותה לפח.

לסיכום: לכלוך זורקים לפח ואין דבר מלוכלך ומזוהם יותר ממכשיר הטלוויזיה המטונף
שמלא בלשון הרע , רכילות , זימה , פריצות וכל העבירות האפשריות שיש בעולם , המכשיר המטונף הזה גורם לכך שהביוב של כל העולם יזרום אצלינו בחדר ובסלון לא חבל להרוס את הילדים ואת כל המשפחה? בית צריך להיות מלא בספרים ולא בתכניות ריאלטי שסוחפות את עם ישראל לפריצות , לשון הרע ואבדון רוחני שאין כמותו.

 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! אני בחורה חילונית רווקה מאמינה, ומאוד מתחברת לשלום בית ואחווה. חברי האהוב מזה שנה ביקש ממני לטבול במקווה מדיי חודש. האם מותר לי לעשות זאת? אף על פי שרבים אמרו לי שזה אסור. חברי אמר לי שזה מותר. אני רוצה לשמור עימו על יחסים טובים של אהבה והערכה. האם עליי להסכים לכך? האם יש איסור? אני רוצה לכבד ולרצות אותו.

תשובה:
אחותי היקרה, לדעתי חבר שלך מנצל את התמימות שלך ואת חוסר הידע ההלכתי שלך, הוא כנראה לוקח בחשבון שאין לך מושג קלוש בהלכה היהודית וצר לי לאכזב אותך אבל לדעתי הוא מנסה לנצל אותך ולדאוג לאינטרסים שלו בכך שהוא מחפש למצוא לעצמו היתרים לטהר את השרץ.

מצד שני לימדוני רבותיי שעלי לדון כל יהודי לכף זכות ולכן אני דן את חבר שלך לכף זכות ואני מאוד מקווה שהוא באמת אמר לך את הדברים בתמימות ואינו מתכוון לנצל אותך ואת התמימות שלך וחוסר הידע שלך בנושא קדושה וטהרה.

תשאלי את חברך היקר, איזה רב התיר לו את הדבר? אסור לך לטבול במקווה ואין שום רב שהתיר את הדבר, יתכן מאוד חבר שלך אומר לך את זה כדי להתיר לעצמו לגעת בך באיסור, אם יש לך כבוד עצמי, תשמרי על גופך ואל תאפשרי לו לגעת בך , את יהודיה כשרה ואני בטוח שאת אוהבת את חבר שלך, אבל רק גויות מאפשרות לגברים לגעת בהן , יהודיות שומרות את עצמן עד אחרי החתונה , כפי שלימדונו אימותינו הקדושות וגם מי שנכשלה ולא זכתה לשמור את עצמה עד החתונה, אם הפסיקה עם החטא ועומדת באיפוקה , לדעת הרמב"ם האיפוק שלה נחשב לתשובה ומן השמים יזכו אותה לשוב. 

הרמב"ן שהיה אחרון המקובלים (כדברי האר"י) סובר שאין להתיר את הדבר בשום פנים ואופן "דהויא חומרא דאתיא לידי קולא" ואם יתירו את הדבר ייגרם נזק גדול וכבר התבטא על כך הרב אברהם יוסף שרב שמתיר לרווקות לטבול הרי הוא מעודד פריצות בעם ישראל, שכן מהיום והלאה יבואו הרווקות להתיר לעצמן להיכשל עם גברים ר"ל.

לסיכום: אסור בתכלית האיסור לרווקה לטבול במקווה כדי להיטהר לבן זוגה וכל מי שכותב שמותר או מפרסם היתר בדבר הרי שהוא פורץ גדר וגורם מכשול בעם ישראל וכבר הזהיר הנביא: "הסירו מכשול מדרך עמי" רחמנא ליצלן , ה' יחזירנו בתשובה אמן.

להלן תגובות נוספות שעניתי בנושא:
א) זה נכון שעדיף לטבול במקווה ולא להיכשל בכרת עם חבר שלי?
ב) מותר לגרושה לטבול במקווה? שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני בן 17 ממשפחה חילונית, באיזור חילוני לגמרי כמעט. התחלתי להתחזק לפני שנה בערך, אני כבר שומר שבת, ציצית עוד דברים, אבל בזמן האחרון אני פשוט מתבייש במצוות ובגלל זה אני לא רוצה לעשות עוד מצוות, לא רוצה שיחשבו שאני חוזר בתשובה או דתי, לא יודע למה אבל אני מתבייש שיחשבו שאני כזה, כל פעם אני מכחיש ואני אומר שאני סך הכל מתחזק, אפילו הרב והאלה בבית כנסת שהרוב מסורתיים אני לא רוצה שיחשבו שאני חוזר בתשובה.

תשובה:

אחי היקר, היות ואתה מגיע ממשפחה חילונית וגר באיזור חילוני לגמרי, סביר מאוד להניח שתתבייש ותרגיש לא נעים, כי אין לך גיבוי, אין לך חברים טובים שיתחזקו איתך, לבד זה ממש קשה להתחזק, 
ברכות (סג:) ותענית (ז.) - "חרב אל הבדים ונואלו" - אמרו חז"ל בדים = בודדים.
אחיתופל מייעץ לדוד המלך: "יחדיו נמתיק סוד" - כמה חשוב ה-"יחדיו" ה-"ביחד"  
תענית (כג.)  אמר רבא: היינו דאמרי אינשי: "או חברותא או מיתותא"

לכן אח יקר, מה שאני מציע לך לעשות כרגע, כדי לא לאבד את כל מה שזכית להרוויח בכבוד, את כל החשק והאורות שזכית לקבל כשהתחלת להתחזק לפני שנה, זה פשוט לקבוע עיתים לתורה בבית "מול המחשב" לצפות בשיעורי תורה" לקנות חכמה, להבין מה זה להיות יהודי דתי , ללמוד הלכות וגם קצת חסידות ואין לי ספק שאם תדבר עם ה' ותסביר לו שממש קשה לך, שאתה נמצא באיזור שבו כולם אנטי דת, כולם רחוקים, אתה ממש מרגיש בגלות, ה' יתברך יתן לך חכמה וכוחות מעל הטבע להתמודד עם הסיטואציות הלא פשוטות שאתה חווה, אבל אתה צריך להאמין בעצמך, ולא ליפול ולהתייאש, כרגע תמשיך לשדר עסקים כרגיל, אבל בבית בשקט, תעשה קידוש שם שמים, תניח תפילין בבוקר (במידה ויש לך תפילין) תקרא קריאת שמע לפני שאתה עולה לישון , ותמשיך לקבוע עיתים לתורה ולראות שיעורי תורה עד שתהיה שלם עם מה שאתה עושה ויום אחד תשים בגאון כיפה על הראש, כשתרגיש שלם אתה כבר לא תתבייש מאף אחד תאמין לי, בהתחלה אתה קצת חושש, שיחשבו שאתה לא יציב, פעם ככה פעם ככה,  אתה חושש מהתגובות, מהמשפחה , מהחברים , אף אחד לא אוהב שצוחקים עליו, לכן תחשוב שכרגע אתה בתוך "גולם" מתפתח להיות פרפר, רק כשהכנפיים שלך יהיו מספיק יציבות תפרוץ החוץ ותעוף מעלה מעלה אחי, בהצלחה.

צפה בקטעים הבאים ותבין על מה אני מדבר.
1. פרח של ילד חלק א'.
2. פרח של ילד חלק ב'.
3. אני מרגיש שאני לבד.
4. למה קשה לי - תשובה לכל השאלות.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב אני ואשתי לא ממש מסתדרים (מריבות קטנות על שטויות) זו שנה ראשונה ואנחנו ממש רוצים לשמוע שיעורים על שלום בית, מה אתה מציע לשמוע? זה ממש חשוב, אנחנו אוהבים אחד את השני ולא רוצים בכלל לחשוב על גירושים כאופציה, אנחנו סומכים עליך כל מה שתגיד אנחנו נעשה, אשתי מאוד מכבדת אותי אני קצת בעייתי.

תשובה:
קודם כל כדאי לדעת שהשנה הראשונה היא השנה הקשה ביותר , אתם לומדים להכיר אחד את השני , חשוב מאוד לעבוד על המידות , ללמוד לוותר , כמה שפחות להעיר , לצאת לטייל ביחד , לבלות בקדושה , לסלוח , לדון לכף זכות והכי חשוב תמיד לזכור את הסיבות שבגללם התחתנתם , אין מקריות בעולם ה' דאג שתכירו ותיכנסו תחת חופה , מכאן ואילך התפקיד שלכם הוא לקבל גזירת שמים באהבה ולעשות כל שבאפשרותם להחזיק מעמד כמה שיותר, שמחתי לשמוע שגירושין לא באים בחשבון כל הכבוד לכם ! זו גישה נכונה וטובה , גירושין זה לא פיתרון (למעט מקרים קיצוניים של אלימות או ח"ו דוגמאות קיצוניות שמזכירה ההלכה שבהם מותר ואפילו חובה להתגרש) אני מציע לבחור לשמוע את השיעורים המדהימים של הרב אלון פירוז ואני בטוח שהוא יקבל חכמה נפלאה , אני אישית מאוד אוהב את השיעורים של הרב , לשמיעת השיעורים לחץ כאן: "הרב אלון פירוז לבוגרים בלבד" , לא חסרים שיעורים של שלום בית , החכמה היא ליישם ולא רק לשמוע. ברגע שאתה תתקן את עצמך אני מבטיח לך שאשתך תשתנה מקצה לקצה , כי ברגע שהגבר משתנה האשה מושפעת ממנו , אשריך שזכית להיות חתן טוב שמעוניין לפתור את הבעיות בצורה חיובית ולא בצורה של גירושין ומריבות , אני בטוח שאשתך מעריכה אותך מאוד. שלח לחבר קריאה בניפרד