לא לכולם יש תנאים תורניים, לא כל נערה זכתה לבית שבו נשמעים דברי תורה, בית בלי טלוויזיה, בלי מחשבים ופייסבוק, לא כל נערה זוכה לדוגמא אישית מאמא ואבא, לדעתי הדבר החשוב ביותר בבנייה האישית של בני הנוער ובהפיכתם למודל לדור הבא, היא המודל לחיקוי שהם רואים בבית, אם אבא מחפף ואמא לא שומרת על צניעות, סביר מאוד להניח שכך יתנהגו הילדים שלהם, כל אחד מחקה את דפוסי ההתנהגות שהוא רואה בבית, לכן חשוב שתהיה לבנות דוגמא אישית טובה (גם לבנים כמובן)
 
אם ההורים לא יודעים את כל ההלכות, סביר מאוד להניח שהם גם לא מיישמים אותן, לא בוררים היטב את האוכל, לא מכשירים היטב את הירקות, לא יודעים אם מותר או אסור להכניס אוכל לפלטה בשבת, לא יודעים מה זה מאכל בן דורסאי, לא יודעים מה זה כזית, כביצה, כגרוגרת, ככותבת, לא יודעים מה זה, בטל בשישים, דאורייתא, דרבנן,  אבל אם זוכים לעלות למדרשייה, זוכים ללמוד להחכים ולתת דוגמא אישית יהודית נפלאה לדור הבא שמושתת על ערכים, הלכות, צניעות ותרבות אחרת לחלוטין

אבל אם את דתיה מבית ויש לך דוגמא אישית נפלאה, אף אחד לא מכריח אותך לעלות למדרשייה, את יכולה להסתפק במסגרת אקסטרנית של שיעורי תורה ולחזור לישון כל יום בבית, אבל לדעתי מדרשייה עשויה לתרום מאוד גם לנערות שגדלו בבית דתי המון! לא יודע איך להסביר לך, זה פתאום נותן לך חשק לברך, ללכת בצניעות, במקום לחיות על אוטומוט בבית בלי לקבל הסבר, בלי לשמוע סיפורי חסידים ובלי דוגמא אישית כל כך נפלאה כמו שהבנות מקבלות במדרשייה, יש במדרשיות רבנים כל כך חכמים ונבונים שפשוט חבל לפספס את הזכות, בשירות לאומי לא מקבלים רבע יהדות ממה שמקבלות הבנות במדרשיות, זה עולם אחר לחלוטין, מקימים בית אחר לחלוטין, על בסיס אחר עם קדושה שונה לחלוטין.

מה שבת מדרשה תקבל בשנה אחת , בת שירות לאומי לא תקבל גם ב-10 שנים בעבודה בשירות הלאומי , לא שאני מזלזל חלילה אני רק אומר שלדעתי האישית, אין דבר יפה יותר מלגדול בבית שמקפיד על כל ההלכות קלה כבחמורה מתוך אהבת התורה ולומדיה ולא מתוך שנאת חינם ושנאת החרדים, אין לי ספק ששנת מדרשה מסוגלת לגרום לכל בת מלך ששמעה בבית , בשכונה , ברחוב , בשירות לשון הרע על חרדים , לשנות את התפיסה שלה מקצה לקצה , סוף סוף נחשפים לחרדים אמיתיים , שתורמים למדינה לא פחות מחייל בגבול ! במסירות נפש , בהדרכה , הכוונה , עצה ובניית בתים נאמנים בישראל. בקיצור מומלץ בחום.

תגובות דומות בנושא:
א) האם כל הרבנים אוסרים לעשות שירות לאומי?
ב) החלטתי לעלות למדרשה נמאס לי להיות חפיפניקית , אני רוצה בן תורה אמיתי!

אחותי היקרה, בראש ובראשונה ישר כח גדול שזכית להתרחק מהפייסבוק , המטרה הבאה - הטלוויזיה , אני באמת חושב שקשה מאוד לבני נוער להחזיק מעמד בלי מחשב ו\או טלוויזיה , זה פשוט החמצן של הדור הזה , לכן אני חושב שכדאי שבמקום לנטרל את המחשב , תשתמשי במחשב לקדושה , תעשו אינטרנט כשר וכך במקום לבזבז זמן על שטויות במחשב , תצפו בשיעורים , תקראו חומר טוב , תשחקו באורלנוער , האמת השקנו משחק חדש שנקרא: "ראש בראש" אני בטוח שתיהנו לשחק בו , יש לכם אפשרות גם להתכתב אחד עם השני (בחורים עם בחורים ונערות עם נערות) אז במקום לבזבז זמן על שטויות ולהכיר אנשים שרחוקים מתורה ומצוות ואולי אפילו מיהדות ! הגיע הזמן שתרכשו לכם חברים טובים באמצע הדרך שאולי אחד מהם יהיה שליח נאמן לזוגיות טובה ו\או לפרנסה טובה מי יודע? בהצלחה.

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.