רבנו, מה העיניין לגור במדרשייה? הרי לומדים שם רק בערב וכל היום עובדים לומדים דברים אחרים כמו מקצוע וכו'... מזה משנה עים אני יושנות שם או בבית?

שלום ,זה קצת מביך אותי... לשאול אותך את זה אבל כשאף אחד לא בבית או שכולם עולים לישון אני... לא מסוגלת לעמוד בפיתוי ולהשתלט על היצרים שלי ואני.... רואה דברים שאני לא כ"כ צריכה לראות באינטרנט (דברים סוטים ואסורים) אני רואה ונהנית ואחכ יש לי ייסורי מצפון ענקיים ואני מנסה להשתלט על המחשבות שלי ולרסן אותן בתפילה, בשיעורים ואני לא מצליחה , זה מפריע לי מאוד אז אמרתי לאבא שלי להוציא את הטלויזיה ולעשות אינטרנט רימון וזה לא כ"כ משכנע אותו.מה לעשות? אני חייבת עזרה דחוף! אני לא מצליחה להתאפק, איך אפשר לבקש מההורים לבטל את האינטרנט הלא כשר? בלי להגיד להם שאני נופלת?

רביד היקר, רציתי להגיד לך, שהאתר שלך הוא ממש מחזק, אני נהנה לגלוש בו מאוד, הזמן עובר בלי לשים לב כשאני גולש בו ! יישר כוח ! ועכשיו לשאלה: רביד היקר, התחלתי להתחזק לפני כשנתיים בערך, בעקבות בעיה רפואית (די קלה, לא מחלה חס"ו). אמנם זה היה מיראה ולא כל כך מאהבה, אבל הרגע זה ממש לא. דווקא עכשיו אני התחזקתי וממשיך להתחזק מאהבה. בכל מקרה, רביד, יש לי בעיה ממש קשה. לפעמים באות לי מחשבות לא טובות על גברים (איזה בושות...). כשהייתי קטן, בכיתה ד' בערך, לא הייתי בחברה כל כך דתית. היה דתי, בבית ספר דתי, אבל בוא נגיד שלמדתי עם בנות ולא דיברו כל כך יפה, ובקיצור - לא הייתה מסגרת דתית בבית, אלא רק בבית ספר (לדוג', הייתי רואה טלוויזיה ביום שישי, תוכניות של פריצות). ואז, הגיע האנטרנט, והתחלתי להיכנס לאתרי זימה של ''משכב זכר''. לאט לאט התמכרתי לזה, ומצאתי את עצמי בא הביתה ונכנס לאתרים כאלה כשאף אחד לא היה בבית או כשכולם ישנו. ברוך ה' (ותודה לאל !!) יצאתי מהאתרים האלה. וגם על פגם הברית ברוך השם הצלחתי להתגבר (בן פורת יוסף), למרות שלפעמים באים לי מקרי לילה. כשהתחלתי להבין שהמצב הזה לא יכול להימשך, התחלתי להרגיל את עצמי להסתכל על בנות, וזה די עבד. הייתי פולט זרע לבטלה במחשבה על נשים, מסתכל איפה שרק אפשר, לא עושה הנחות. למען האמת, הרגשתי שהתגברתי על מה שהיה. אבל עדיין היו מחשבות. זה אומר שכשנכנסתי לחטיבה (דתית, ללא בנות, עם תפילה, גמרא והכל), הכרתי שם ילד. והתחלתי לנסות לרצות אותו - לא הכוונה להיות ה''שפוט'' שלו, הכוונה היא שהתחלתי לעשות לו חשבון. לבשתי בבוקר בגדים וחשבתי מה הוא יגיד עליהם (איזה בושות !!!!!). ובנוסף על כך, שאצלנו בכיתה ילדים נוהגים לעשות שטויות, ואחד מהדברים היה גם לגעת אחד בשני בצחוק (אני חושב), וזה כלל לעשות מעשים לא הכי יפים (עם בגדים, לא צריך להגזים), גם עם הילד ההוא. ולמרות שצחקנו, התחלתי להפסיק גם עם זה, כי הבנתי שזה לא בריא ומטמא את הנפש. אבל עדיין, לפעמים קרה שפה ושם המשכנו לצחוק. וברוך ה', אותו הילד שניסיתי ''לרצות אותו'', ולהיראות ''גבר בעיניו'', כבר ירד לי מהעיניים, ממזמן קלטתי שהוא לא הכי דתי, והבנתי טוב מאוד שהוא חי בשקר גמור. כי בכל מקרה, לגעת אחד בשני בצורה לא מכובדת, זה מבייש ופשוט מעשה מבזה. באותו זמן דיברתי עם בנות. לא התחלתי באותו הזמן לדבר איתן, כי כבר מהיסודי דיברתי עם בנות. תמיד יצאנו, כל החבר'ה, מתי שלא הייתי הכי דתי, וצחקנו והכל. וכל הזמן, מה שהוכיח לי כביכול שאני ממש לא שונה מכולם בתחום המיני היה השז''ל, ההסתכלות, והדיבור. ברוך ה' הפסקתי עם השז''ל. אבל רביד היקר, יש לי פחד לפעמים. יש לי פחד שאני לא אצליח להקים משפחה בישראל. הכוונה היא, אני יודע שלעולם לא אבגוד בה' בצורה כזו שאני אקים בית שלא כהלכה. אבל זה ממש מציק לי ! מציק לי שאני הולך לשיעור תורה ושלא נדע היצר הרע הזה פתאום זורק מחשבות על הרב המבוגר שדורש (וזה כל כך מבייש ולא מתאים, כי אלו מחשבות בלי רגש בכלל !). אמנם במהרה אני משליך אותם, אבל אני מרגיש כאילו כל הבית כנסת יודע מה אני חושב. ובכלל, לפעמים אין את המחשבות האלה, ויש ביטחון שהכל יהיה בסדר, אבל הן באות לפעמים. - ובהפתעה (אני כותב לאחר יומיים שבהם היו לי 3 פעמים מקרי לילה ! וזה פשוט מוזר !) וזה מייאש. ובכלל, אני התחזקתי. התחלתי ללמוד גמרא גם בחופשים כשאין בית ספר, שיעורי תורה אצלי הם במקום הראשון, משתדל לקלל הרבה הרבה (!) פחות. אפילו אני רוצה לשמור נגיעה, והתחלתי. גם בשמירת העיניים ניסיתי להתחיל. אבל אני אומר לעצמי ''ומה יקרה אם ''תתנזר'' מבנות ? לא תיגע בהן, לא תסתכל עליהן ? אולי תתחיל בכלל להמשיך להימשך לגברים ?''. והמחשבה הזאת הורסת אותי. מה, אני צריך לשמור את העיניים גם מגברים ? זה נשמע ממש מצחיק, כי זה פשוט שטויות ! אבל היצר הרע הזה רוצה לאכול אותי מבפנים. ודווקא אני ממשיך להיתחזק, אני לא מתייאש. אבל ככה פשוט קשה להתקדש ! את האמת, לפני חודשיים אני התחזקתי בצורה כל כך מדהימה. הרגשתי כל כך קרוב לה', הרגשתי כאילו אני מוכן שכל מעשי יהיו אך ורק בשבילו. התחלתי להבין בצורה הגיונית שהעולם הזה הוא סתם, הוא לא העיקר. אבל עכשיו, כשיש לפעמים מחשבות, אני מרגיש כאילו אני לא אוכל לעבור את מלחמת גוג ומגוג, כאילו אני אדם מסריח, אדם שונה, וזה מאוד מצער אותי. פעם הייתי בוכה לה' בקלות, הייתי שומע דברי תורה ומרגיש כאילו אני יכול לפרוץ בבכי מהתרגשות. הייתי שם שירים מרגשים ברקע ובוכה לה', מספר לו על הצרות שלי, שר לו מכל הלב, מסתכל לשמיים ופשוט בוכה. היום יותר קשה לי לבכות לה', יותר קשה לי להתקדש. אני יודע שהדרך היחידה להיפטר ממחשבות תועבה על ידי שמירת עיניים. למען האמת, המחשבות על המין הגברי לא רבות, אבל איך אפשר לשמור את העיניים מגברים ונשים ביחד ?! זה פשוט הורס אותי ! אני כל כך אוהב את ה', כל כך רוצה להתקדש, כל כך רוצה להתקדם בעבודת ה', אני רוצה להיות חזק בתורה, אבל איך ?! איך אפשר לעשות את זה עם הבעיה הזאת ?! אני לפעמים מרגיש כאילו אני זבל. איזה מחשבות, שלא נדע. בכלל לא מתאימות. ואז אני בכוונה חושב על נשים, מחשבות זימה. רק כדי להשיב את הביטחון. אבל אני יודע שזה אסור. אני יודע שזה בורא מזיקים. ואני יודע שיהיה לי קרי מרוב כל הערבוב של המחשבות. אבל עדיין, אני לא מסוגל לחיות במחשבה כזאת, עם כל הדבר הזה של המשיכה ומיניות. למרות שאני אוהב נשים, אוהב להסתכל על בנות, אני לא יודע מה לעשות. אני לא יודע אם המשיכה של היום תימשך גם למחר עם כל האיסורים של ההתרחקות מנשים. אני לא יודע מה היה עם המחשבות על הגברים (אני מתבייש לכתוב את זה). אני כל כך רוצה להתקדם !! ובכלל, שאני הולך לבית כנסת ושומע את הרב, פתאום באות לי מחשבות כפירה טיפשיות, כמו למשל: 'מי אמר שהרב לא טועה בדרך שלו ?'. או 'אולי כל העניין על המצוות הוא סתם משחק (חס''ו) ושלא נדע, זה קרה לי ביום כיפור, ובכיתי לה' שזה ייפסק ! אני כל כך מתבייש בעצמי. ובכלל, לפעמים אני רוצה ללכת לישיבה, ואני תמיד אומר לעצמי שגם אם אני לא אעבור השנה לישיבה, ואשאר בבית ספר שלי בו לומדים גמרא והכל, אני בטוח אלך לישיבה מתישהו, ולעולם לא אזניח את התורה. אבל אני יודע שעוד מעט יגיע משיח, ושהזמן אוזל. ואני אומר לעצמי שאני אתחזק לאט לאט, כי אם אני אעבור לישיבה ואני אתייאש – ''תפסת מרובה לא תפסת''. למרות שלפעמים אני בטוח שיש בי כוחות ללכת לישיבה, לפעמים בזמנים האלו, שאני לומד שעתיים-שלוש ביום (לא כולל שיעור תורה) – אין לי עוד כוח ללמוד גמרא, ואני עובר ללמוד להלכה. בכל מקרה, רביד היקר, אני מאוד מבולבל. מצד אחד, אסור להסתכל על נשים, לגעת, להרהר. וזה מקובל ומוסכם. מצד שני, איך אפשר עם המחשבות הטמאות האלה, על הגברים, בלי להשיב להם במחשבות על נשים ? הרי זה ממש קשה ! אני רוצה להקים בית עם משפחה חרדית, בלי טלוויזיה, בלי תועבות, בית של ה'. וקשה לי עם כל מיני מחשבות כפירה שבאות, ואני בטוח שזה יצר הרע שבוחן אותי. ולמרות שמבחינתי לעולם לא אנטוש את התורה, שהיא מספר אחד בשבילי וקודש קודשים, אני לא רוצה להרהר בהרהורים על קיום ה'. רביד, אני התחזקתי מאוד, קשה לי על כל המחשבות האלה. בבקשה רביד היקר, עזור לי. אני מאוד מבולבל, לא יודע מה לעשות, ומאוד מתבייש לפנות לרב על העניין הזה. דרך אגב, אני בכיתה ט', כמעט בן 15. מצטער על המכתב הארוך הזה, אני אבין אם לא תוכל להשיב. תהיה בריא, אתה אדם מדהים ועושה נחת לה' יתברך ! ישועה בקרוב !

שלום רב! אני בחורה חילונית רווקה מאמינה, ומאוד מתחברת לשלום בית ואחווה. חברי האהוב מזה שנה ביקש ממני לטבול במקווה מדיי חודש. האם מותר לי לעשות זאת? אף על פי שרבים אמרו לי שזה אסור. חברי אמר לי שזה מותר. אני רוצה לשמור עימו על יחסים טובים של אהבה והערכה. האם עליי להסכים לכך? האם יש איסור? אני רוצה לכבד ולרצות אותו.

הרב רביד מותר להתחתן עם ילדה ששם משפחתה הוא כהן (בת כהן) אם אני אדם פשוט ולא ממש למדן או תלמיד חכם, או אם עשיתי הרבה שטויות בעבר ואני לא טהור וכיוצב'?

אני גרה באזור חילוני,כל המשפחה והחברים שלי חילונים ואני לאחרונה התחלתי להתחזק ואני לא יודעת איך להמשיך מכאן מבלי לפגוע בכל האנשים שמסביבי כי רובם נגד זה..השאלה שלי היא איך בכלל מתחילים לחזור בתשובה בלי לפגוע בכל האנשים סביבי?

כבוד הרב רביד, אני עם בן זוגי כבר המון זמן וזה דבר שונה מכל מה שבורא עולם העמיד בדרכי ועברתי הרבה בחיים, הוא אדם אחר. הבטחנו שנבנה יחד בית חם ומיוחד כל ימי חיינו וכל אחד יתן את נשמתו כמעט התחתנו גם. לאחרונה הוא משקר. ראיתי לראשונה שהוא גם נכנס לאתרים גסים, הוא הכחיש את העובדה והשפיל את מבטו. הוא אדם שמכבד ואוהב את השם והיה דתי בעברו השקיע עצמו לתורה אז איך חזר לתאווה שכזו. מאז הקשר אפל. אשמח לשמוע דעתך מה ביכולתי לעשות כשהאמון מתערער כי לדעתי הפתרון לפרק הכל לא מועיל בדבר. תודה רבה לך!

אני ב"ה משתדלת לעשות התבודדות כל יום במשך 20 דקות לפחות. אבל לפעמים כשאני מדברת עם ה' אני מרגישה כאילו אני עושה פוזות. אפילו שאין אף אחד בחדר ואני לגמרי לבד. לפעמים אני מרגישה בהתבודדות כאילו אני עושה פוזות על הקב"ה כאילו הוא לא יודע מה קורה בתוכי וכאילו שהוא לא קורא מחשבות. אני לא זוכרת שזה קרה לי שהייתי עם חברות אבל שאני לבד ומדברת עם הקב"ה זה כן קורה לי איך?! מותר לעשות פוזות על ה'?!

שלום כבוד הרב..קודם כל תודה על הכל!-אני שנתיים במדרשה יציבה בעבודתו (כולל הכל) אפילו מעבירה כבר שיעורי תורה לבנות.אבל בתקופה האחרונה עברתי נסיונות קשים שהכניסו אותי לעצבות רצינית שאפילו האמונה לא מעלה אותי. בעקבות זה התחלתי שוב לראות סרטים (הבריחה שלי בעבר) אומנם רק של ילדים וכאלה אבל זה עושה לי רע! ואני לא מצליחה להפסיק! אני חייבת חיזוק בעניין הזה הרב קשה לי יצר הרע כל פעם מתגבר עלי.מה לעשות הרב? קשה לי

הרב תודה על הכל. אני בשנה הראשונה לנשואיי וקשה לי מאוד.יש מתח גדול בין אבי לבעלי. אבא שלי אדם מאד חכם וחריף וגם בעלי. אבל שניהם בעלי דעות שונות. חשוב לציין, שבעלי מכבד ומעריך אותו. הרגע חזרנו משבת אצלם ובעלי אמר לי דברים כואבים. אומנם הוא מרגיש בנוח וטוב בשבת אבל עדיין. יש דברים שהוא לא מבין למה זה ככה.. ואני בחורה רגישה וקשה לי עם זה ולכן עד עכשיו אני בוכה. מה עושים?איך מכבדים את שניהם?

שלום , אנחנו זוג מאוד מבוגר ויש לנו בן אחד מתוך 4 ששומר שבת ולא נוסע ולכן הוא לא מגיע אף פעם לביקור רק מצלצל לעיתים איפה כיבוד אב ואם? הבן לא יכול להגיע כי הוא גר רחוק ועובד כל השבוע מהבקר עד הערב. יש לו רכב ממוזג אוטומטי עם כל הנוחיות תענוג ממש איפוא החטא והעוון..

שלום. אנא עזור לי אני ממש גמור, עשיתי טעות נוראית ולא נראה לי שיש על זה בכלל כפרה, הייתי עם אשה נשואה ובעלתי בעילות אסורות אני חייב לדעת כמה דברים. 1.זה אוסר אותה לבעלה? 2. יש כפרה על זה? 3. צריך להגיד לבעלה? 4. איך מתקנים? בבקשה אל תפנה אותי לשאול רב אחר. לא מסוגל אתה הרב שלי.

הרב אני הכי מאמינה ויש לי רוחניות גבוה אבל יש לי בעיה חמורה אני יכולה כל יום להתפלל מהבוקר עד הלילה לשבת וללמוד ולהתחזק הלכתי מיליון פעם (לטיהור הנשמה) הלכתי למקווה 200 פעם התפללתי והתחננתי לבורא עולם שיעזור לי להפסיק להיפגש עם חבר שלי שהוא (בן דוד שלנו - לא יהודי) ואני לא מצליחה ניסיתי להכיר גברים יהודים וגם דתיים לחתונה אבל אני לא מצליחה אין לי בהם עניין אני נמשכת רק לגויים.

שלום רב!אני חוזרת בתשובה כמעט שנתיים,ולאחרונה התחילו לי הרבה ספקות באמונה במציאות הבורא, שאומרות לי שאולי כל זה לא אמיתי ואולי אין בורא לעולם וכדומה. אני מבינה את ההיגיון שכל דבר מסודר מעיד על מסדר,אבל הבעיה היא שאני לא מצליחה להפנים ולהבין את זה כאילו יש לי אטימות שכל ולב,בנוסף אני שומעת הרצאות על הוכחות של מציאות הבורא והתורה אבל זה עדיין לא עוזר ,לא נראה לי שזה משהו טיבעי אלא משהו רוחני.מה לעשות??

אח שלי סוטה (מחקתי אותו מהחיים שלי הוא כבר לא אח בעיני לא איכפת לי) הוא שטן שממרר לי את החיים הוא מטריד אותי מינית הוא משתכר אני שונאת שונאת אותו זה מגעיל אותי שונאת את החיים לא רוצה להיות באותו בית איתו אמא שליגם נגדי כי היא לא יודעת מה הוא עושה לי היא תמיד איתו אני מצערת אותה בגלל זה ,למשל אני לא רוצה להשאר באותו בית כשההורים יוצאים ולכן אמא שלי מבטלת את הסידורים שלה בצער, אמרתי להם שיקחו אותו לטיפול לא מקשבים לי , אני נשרפת מבפנים הכל מגעיל מגעיל ,היתי בורחת אבל אין לי לאן ללכת. אני עוברת על כיבוד הורים כדי לא לעבור על גילוי עריות מה לעשות ?