היי הרב.יש לי שאלה שמאוד מציקה לי ולקרוביי. אשמח אם תוכל לענות לי בהרחבה. כ"כ הרבה אנשים מצפים לתשובה. מדוע חלק נכבד ובלתי מבוטל מהחרדים אינם עובדים ומקבלים כסף על גבי המדינה?הרי הרמב"ם עבד ולמד וכו' רבנים ענקיים וקדושים כמוהו.אני מודעת לכך שקוללנו בחטא האדם הראשון לעבוד-ועבודה היא קללה.אשמח לשמוע את הסיבות-למה הרבה מהחרדים לא עובדים?הרי גדולי ישראל בתקופות שונות עבדו והתפרנסו בכבוד! תודה רבה.

לרב רביד נגר! אני בחורה בת 17. איך יודעים מה זאת אהבה אמיתית? כלומר, אני מכירה בחור כבר 5 שנים ובשנה וחצי האחרונות אני ממש מרגישה כלפיו משהו ואני מתחמקת מזה כי אני יודעת שאסור עכשיו, שזה לא טוב לי כרגע, אבל אני מבולבלת! אני לא יודעת אם זה אמיתי? אני מרגישה שגם הוא מרגיש משהו ומנסה להתחמק קצת..מה לעשות? אי אפשר לשמור את זה על אש קטנה! אני לא יכולה עוד! ואני חייבת לראות אותו כל שבוע וחצי (זה לא תלוי בי)..תודה!!!

קשה לי עם הלבד.... כולן מסביבי פורחות בחיי הזוגיות ורק לי אפילו חבר אין! כבר שנה לפחות אין לי חבר ולא בן זוג... ונהיה לי קשה עם זה מרגע לרגע! כולן מדברות על איך החבר שלך איך בעלך ורק ששואלים אותי אין לי מה להגיד.. אני בחיי הבדידות! זאתי ניכנסת להריון מחבר שלה וזאתי מיתחתנת ומביאה ילדים ורק אני כלום!!! יש המון "בלופים" מסביבי ורק לי אין אפילו חבר בטח שלא בעל. מתי גם אני אזכה להיתחתן? למה, לא מגיע לי? אני לא בן אדם?

רציתי לשאול מהם האיסורים והבעיות בהליכה לצבא זה נושא עם הרבה מחלוקות חברות שלי שבעד צבא אומרות שעובדה שיש כן רבנים שמתרים ללכת לצבא. הייתי בשיחה של רב מדרשה שממש עודד אותנו ללכת לצבא הוא אמר שיש לזה ערך שכל עם ישראל עובר את אותה חוויה ויש ערך לתרום למדינה אם לא אנחנו אז מי? אמר שיש התרים מרבנים ראשיים ולא מפרסמים זאת שלא תהיה נהירה לצבא ומה עם הפסוק שבמלחמת מצוה 'חתן יצא מחדרו וכלה מחופתה'?

רציתי לדעת האם חובה לטבול במקווה לשם סיום הנדה, האם לא מספיק לשמור 7 ימים נקיים ולהתנקות ביסודיות. אני קצת נגעלת מהטבילה ומהסיטואציה של העירום.

אני יוצאת עם בחור, בערך 3 שנים,שנינו מסורתיים,לאחרונה גיליתי שהוא נמצא במחיצת הרבה ידידות וגם ראיתי תמונות שלו מחובק עם ידידות (בפייסבוק) וקרה כמה פעמים, שבנות פנו אליו, כשהיינו יוצאים והוא טען שאין לו שום דבר איתן, אני מאוד אוהבת את הבחור, אנחנו מדברים על חתונה, אך יש לי ספקות רבים לגבי האמון בו, איך אני אמורה לקבל החלטה שזה זה או לא?

חשש לבגידה- אני חוששת כי בעלי מבלה עם נשים אחרות, גיליתי כתובות בנייד שלו. מה עליי לעשות?

שלום כבוד הרב רביד! אני נשוי בן 40 עם שני ילדים, בשנה האחרונה התחזקתי מאוד ואני מקפיד ללכת לשיעורי תורה ולשמור שבת כהלכה. אשתי קיבלה חלק מהדברים: טהרה, כשרות ופלטה בשבת אבל היא לא מוכנה להפסיק לראות טלויזיה ולנסוע בשבת . יש לנו מחלוקת בעניין כבר חצי שנה ונראה לי שהעניין מוביל לפרידה , זה מייסר אותי מאוד כי מצד אחד אני מרגיש שזו הדרך אך מצד שני המשפחה עומדת להתפרק. אני חסר אונים בעניין. מה עושים? האם כך נגזר עליי? למה חיי נראים כך דווקא כשהתחלתי לשמור תורה ומצוות? לא יכול להשאר בבית עם חלול שבת, לעזוב את הבית? אני אוהב כל כך את השבת אבל מתייסר ממנה, ה´ יעזור. נא עצתך בעניין. תודה רבה

הרב רביד, בזכות השיעורים שלך החלטתי שאני רוצה להיפרד מהחבר שלי, אבל אני לא ממש יודעת איך להגיד לו את זה? אני יודעת שהוא ישקע בדיכאון כבד ממש ו..... אולי אפילו יעזוב לגמרי את הדת....מה אתה מציע? איך אפשר להגיד לו? ובכלל מותר לי להיפרד ממנו שאני יודעת שאולי הוא יחזור בשאלה?

שלום , אני בת 15 ויצאתי גם ערבי נוצרי ... אני רוצה מאוד לכפר על זה , ואני יודעת שאלוקים כועס עלי מאוד , ושלא הייתי צריכה לעשות את זה.. אבל כבר התאהבתי בו ולא שלטתי בזה..רציתי מאוד לדעת מה אני צריכה לעשות כדי לכפר על זה ? ואני מציינת ששכבנו..... השאלה השניה שלי היא כזאתי : אם אין זכות בגן עדן ? או כלשהו עונש שאלוקים נותן... תודה רבה !!

שלום לרב רביד, אני אשה נשואה בת 45 אם ל-7 ילדים מורה במקצועי סיימתי את הלימודים מזה כ-10 שנים מאז הוספתי ללמוד בתחום, מתקשה למצוא עבודה מסודרת וקבועה, אני כל הזמן עובדת זמנית וכל פעם מחדש אני מחפשת עבודה , דבר זה מצריך ממני כוחות נפש רבים אני מרגישה שאין לי כוחות יותר, אני משוועת לישועה במהרה. שמעתי על הקפות שעושים בקבר הרשב"י כיצד אני יכולה להגיע לזה? אולי זה יושיע אותי.

שלום הרב רביד, עליתי לארץ בגיל 3 לפני יותר מ-15 שנה, במשך השנים הללו חייתי בתור יהודיה, חגגתי חגים הלכתי לבית כנסת צמתי ביום כיפור והכל לפי ההלכה בתי הספר היו דתיים. הבעיה היחידה היא שאמא שלי "נוצריה" ואבי יהודי, האם זה אפשרי שאני אצהיר שאני שומרת מסורת? הבנתי שלפי היהדות הרפורמית אני נחשבת יהודיה אבל אני לא כל-כך מבינה בנושא ... תודה!

מבקש עצה: בת חכמה, משכילה ונבונה, פרקה עול מצוות בגיל שמתקרב ל-30. היא גרה עם חבר שלה הרבה לפני הנישואין והפכה להיות חילונית. היום היא מחללת שבת .איני יודע מה קורה בנוגע לשאר התחומים כגון כשרות וכו'. מה לעשות במקרה כזה? היו שיחות שלא הובילו לשום מקום חוץ ממריבות קולניות. היא טוענת שחשובה לה השלווה והשקט שהיא מצאה. הבחור בחור טוב וגם הוא עבר עליו תהליך דומה. האם יש דרך? אני לא מצאתי. והשאלה העיקרית היא לא איך להחזיר בתשובה. האם לנתק מגע ?!

רביד היקר, רציתי להגיד לך, שהאתר שלך הוא ממש מחזק, אני נהנה לגלוש בו מאוד, הזמן עובר בלי לשים לב כשאני גולש בו ! יישר כוח ! ועכשיו לשאלה: רביד היקר, התחלתי להתחזק לפני כשנתיים בערך, בעקבות בעיה רפואית (די קלה, לא מחלה חס"ו). אמנם זה היה מיראה ולא כל כך מאהבה, אבל הרגע זה ממש לא. דווקא עכשיו אני התחזקתי וממשיך להתחזק מאהבה. בכל מקרה, רביד, יש לי בעיה ממש קשה. לפעמים באות לי מחשבות לא טובות על גברים (איזה בושות...). כשהייתי קטן, בכיתה ד' בערך, לא הייתי בחברה כל כך דתית. היה דתי, בבית ספר דתי, אבל בוא נגיד שלמדתי עם בנות ולא דיברו כל כך יפה, ובקיצור - לא הייתה מסגרת דתית בבית, אלא רק בבית ספר (לדוג', הייתי רואה טלוויזיה ביום שישי, תוכניות של פריצות). ואז, הגיע האנטרנט, והתחלתי להיכנס לאתרי זימה של ''משכב זכר''. לאט לאט התמכרתי לזה, ומצאתי את עצמי בא הביתה ונכנס לאתרים כאלה כשאף אחד לא היה בבית או כשכולם ישנו. ברוך ה' (ותודה לאל !!) יצאתי מהאתרים האלה. וגם על פגם הברית ברוך השם הצלחתי להתגבר (בן פורת יוסף), למרות שלפעמים באים לי מקרי לילה. כשהתחלתי להבין שהמצב הזה לא יכול להימשך, התחלתי להרגיל את עצמי להסתכל על בנות, וזה די עבד. הייתי פולט זרע לבטלה במחשבה על נשים, מסתכל איפה שרק אפשר, לא עושה הנחות. למען האמת, הרגשתי שהתגברתי על מה שהיה. אבל עדיין היו מחשבות. זה אומר שכשנכנסתי לחטיבה (דתית, ללא בנות, עם תפילה, גמרא והכל), הכרתי שם ילד. והתחלתי לנסות לרצות אותו - לא הכוונה להיות ה''שפוט'' שלו, הכוונה היא שהתחלתי לעשות לו חשבון. לבשתי בבוקר בגדים וחשבתי מה הוא יגיד עליהם (איזה בושות !!!!!). ובנוסף על כך, שאצלנו בכיתה ילדים נוהגים לעשות שטויות, ואחד מהדברים היה גם לגעת אחד בשני בצחוק (אני חושב), וזה כלל לעשות מעשים לא הכי יפים (עם בגדים, לא צריך להגזים), גם עם הילד ההוא. ולמרות שצחקנו, התחלתי להפסיק גם עם זה, כי הבנתי שזה לא בריא ומטמא את הנפש. אבל עדיין, לפעמים קרה שפה ושם המשכנו לצחוק. וברוך ה', אותו הילד שניסיתי ''לרצות אותו'', ולהיראות ''גבר בעיניו'', כבר ירד לי מהעיניים, ממזמן קלטתי שהוא לא הכי דתי, והבנתי טוב מאוד שהוא חי בשקר גמור. כי בכל מקרה, לגעת אחד בשני בצורה לא מכובדת, זה מבייש ופשוט מעשה מבזה. באותו זמן דיברתי עם בנות. לא התחלתי באותו הזמן לדבר איתן, כי כבר מהיסודי דיברתי עם בנות. תמיד יצאנו, כל החבר'ה, מתי שלא הייתי הכי דתי, וצחקנו והכל. וכל הזמן, מה שהוכיח לי כביכול שאני ממש לא שונה מכולם בתחום המיני היה השז''ל, ההסתכלות, והדיבור. ברוך ה' הפסקתי עם השז''ל. אבל רביד היקר, יש לי פחד לפעמים. יש לי פחד שאני לא אצליח להקים משפחה בישראל. הכוונה היא, אני יודע שלעולם לא אבגוד בה' בצורה כזו שאני אקים בית שלא כהלכה. אבל זה ממש מציק לי ! מציק לי שאני הולך לשיעור תורה ושלא נדע היצר הרע הזה פתאום זורק מחשבות על הרב המבוגר שדורש (וזה כל כך מבייש ולא מתאים, כי אלו מחשבות בלי רגש בכלל !). אמנם במהרה אני משליך אותם, אבל אני מרגיש כאילו כל הבית כנסת יודע מה אני חושב. ובכלל, לפעמים אין את המחשבות האלה, ויש ביטחון שהכל יהיה בסדר, אבל הן באות לפעמים. - ובהפתעה (אני כותב לאחר יומיים שבהם היו לי 3 פעמים מקרי לילה ! וזה פשוט מוזר !) וזה מייאש. ובכלל, אני התחזקתי. התחלתי ללמוד גמרא גם בחופשים כשאין בית ספר, שיעורי תורה אצלי הם במקום הראשון, משתדל לקלל הרבה הרבה (!) פחות. אפילו אני רוצה לשמור נגיעה, והתחלתי. גם בשמירת העיניים ניסיתי להתחיל. אבל אני אומר לעצמי ''ומה יקרה אם ''תתנזר'' מבנות ? לא תיגע בהן, לא תסתכל עליהן ? אולי תתחיל בכלל להמשיך להימשך לגברים ?''. והמחשבה הזאת הורסת אותי. מה, אני צריך לשמור את העיניים גם מגברים ? זה נשמע ממש מצחיק, כי זה פשוט שטויות ! אבל היצר הרע הזה רוצה לאכול אותי מבפנים. ודווקא אני ממשיך להיתחזק, אני לא מתייאש. אבל ככה פשוט קשה להתקדש ! את האמת, לפני חודשיים אני התחזקתי בצורה כל כך מדהימה. הרגשתי כל כך קרוב לה', הרגשתי כאילו אני מוכן שכל מעשי יהיו אך ורק בשבילו. התחלתי להבין בצורה הגיונית שהעולם הזה הוא סתם, הוא לא העיקר. אבל עכשיו, כשיש לפעמים מחשבות, אני מרגיש כאילו אני לא אוכל לעבור את מלחמת גוג ומגוג, כאילו אני אדם מסריח, אדם שונה, וזה מאוד מצער אותי. פעם הייתי בוכה לה' בקלות, הייתי שומע דברי תורה ומרגיש כאילו אני יכול לפרוץ בבכי מהתרגשות. הייתי שם שירים מרגשים ברקע ובוכה לה', מספר לו על הצרות שלי, שר לו מכל הלב, מסתכל לשמיים ופשוט בוכה. היום יותר קשה לי לבכות לה', יותר קשה לי להתקדש. אני יודע שהדרך היחידה להיפטר ממחשבות תועבה על ידי שמירת עיניים. למען האמת, המחשבות על המין הגברי לא רבות, אבל איך אפשר לשמור את העיניים מגברים ונשים ביחד ?! זה פשוט הורס אותי ! אני כל כך אוהב את ה', כל כך רוצה להתקדש, כל כך רוצה להתקדם בעבודת ה', אני רוצה להיות חזק בתורה, אבל איך ?! איך אפשר לעשות את זה עם הבעיה הזאת ?! אני לפעמים מרגיש כאילו אני זבל. איזה מחשבות, שלא נדע. בכלל לא מתאימות. ואז אני בכוונה חושב על נשים, מחשבות זימה. רק כדי להשיב את הביטחון. אבל אני יודע שזה אסור. אני יודע שזה בורא מזיקים. ואני יודע שיהיה לי קרי מרוב כל הערבוב של המחשבות. אבל עדיין, אני לא מסוגל לחיות במחשבה כזאת, עם כל הדבר הזה של המשיכה ומיניות. למרות שאני אוהב נשים, אוהב להסתכל על בנות, אני לא יודע מה לעשות. אני לא יודע אם המשיכה של היום תימשך גם למחר עם כל האיסורים של ההתרחקות מנשים. אני לא יודע מה היה עם המחשבות על הגברים (אני מתבייש לכתוב את זה). אני כל כך רוצה להתקדם !! ובכלל, שאני הולך לבית כנסת ושומע את הרב, פתאום באות לי מחשבות כפירה טיפשיות, כמו למשל: 'מי אמר שהרב לא טועה בדרך שלו ?'. או 'אולי כל העניין על המצוות הוא סתם משחק (חס''ו) ושלא נדע, זה קרה לי ביום כיפור, ובכיתי לה' שזה ייפסק ! אני כל כך מתבייש בעצמי. ובכלל, לפעמים אני רוצה ללכת לישיבה, ואני תמיד אומר לעצמי שגם אם אני לא אעבור השנה לישיבה, ואשאר בבית ספר שלי בו לומדים גמרא והכל, אני בטוח אלך לישיבה מתישהו, ולעולם לא אזניח את התורה. אבל אני יודע שעוד מעט יגיע משיח, ושהזמן אוזל. ואני אומר לעצמי שאני אתחזק לאט לאט, כי אם אני אעבור לישיבה ואני אתייאש – ''תפסת מרובה לא תפסת''. למרות שלפעמים אני בטוח שיש בי כוחות ללכת לישיבה, לפעמים בזמנים האלו, שאני לומד שעתיים-שלוש ביום (לא כולל שיעור תורה) – אין לי עוד כוח ללמוד גמרא, ואני עובר ללמוד להלכה. בכל מקרה, רביד היקר, אני מאוד מבולבל. מצד אחד, אסור להסתכל על נשים, לגעת, להרהר. וזה מקובל ומוסכם. מצד שני, איך אפשר עם המחשבות הטמאות האלה, על הגברים, בלי להשיב להם במחשבות על נשים ? הרי זה ממש קשה ! אני רוצה להקים בית עם משפחה חרדית, בלי טלוויזיה, בלי תועבות, בית של ה'. וקשה לי עם כל מיני מחשבות כפירה שבאות, ואני בטוח שזה יצר הרע שבוחן אותי. ולמרות שמבחינתי לעולם לא אנטוש את התורה, שהיא מספר אחד בשבילי וקודש קודשים, אני לא רוצה להרהר בהרהורים על קיום ה'. רביד, אני התחזקתי מאוד, קשה לי על כל המחשבות האלה. בבקשה רביד היקר, עזור לי. אני מאוד מבולבל, לא יודע מה לעשות, ומאוד מתבייש לפנות לרב על העניין הזה. דרך אגב, אני בכיתה ט', כמעט בן 15. מצטער על המכתב הארוך הזה, אני אבין אם לא תוכל להשיב. תהיה בריא, אתה אדם מדהים ועושה נחת לה' יתברך ! ישועה בקרוב !

שלום. אצל הדתיים לרוב כשאישה בהריון היא לא הולכת לבדיקות שיגרתיות. האם זה נכון? או שאולי צריך לעשות את הבדיקות האלה (הכוונה לאולטרא סאונד). ומה קורה כאשר האישה רוצה לעשות את הבדיקות והבעל לא מרשה בשום אופן?