שאלה:
שלום כבוד הרב, אני בת 18 וחצי רווקה, לפני חצי שנה עברתי הפלה כי לא ידעתי אך להתמודד עם זה בעיקר כי פחדתי, היום חצי שנה אחרי ההפלה כבר התחלתי שירות לאומי והמשכתי הלאה, אבל שום דבר שאני עושה לא מסתדר לי,העיפו אותי מהשירות מספר פעמים, נכנסתי לחובות של סכומים גבוהים שנערה בגילי לא אמורה להכנס, מה שאני מנסה להגיד זה שכל דבר שקורה איתי בחיים פשוט לא מצליח לי. האם זה קשור להפלה? והאם אני צריכה לבצע תיקון?

תשובה:
אחותי היקרה, הפלה היא אכן דבר חמור ביותר , אבל אני חושב שהלחץ הנפשי שלך והצער שיש לך כתוצאה מהעובדה שעשית הפלה , משפיעים לך מאוד על הנפש ואת מקשרת כל דבר שקורה לך להפלה וזו טעות לדעתי.

אני באופן אישי חושב שהעובדה שהעיפו אותך מהשירות לא קשורה להפלה , היא קשורה לסיבה שבגללה "העיפו" אותך מהשירות , תנסי לשבת עם עצמך ולחשוב מה גרם להם להעיף אותך , במקום לחשוב רק על הסיבות המיסטיות הלא טבעיות.

העובדה שנכנסת לחובות כנראה נובעת מהתנהלות לא תקינה שלך בכל מה שקשור לכספים \ עבודות \ בזבוזים וכל מה שקשור לזה. לכן אני חושב שמן הראוי שתתייעצי עם מישהי בוגרת חכמה שמכירה אותך ועשויה לעזור לך , את תתביישי לספר לה מה עובר עליך , ואל תספרי לה על ההפלה , זה לא אמור להיות קשור , תדברי איתה אך ורק על הבעיות הכלכליות שלך ועל העובדה שכל הזמן מעיפים אותך מהשירות זה הכל

בנוגע להפלה שעשית , זו באמת בעיה , אבל אני מאמין שלא רצית לעשות את ההפלה פשוט לא הייתה לך ברירה , אין לי ספק שבשמים יתחשבו בזה , כי לא הייתה לך ברירה ובעיקר כי היית לחוצה ומפוחדת ולא פעלת מתוך שיקול דעת. מצד שני עבירה היא עבירה וצריך לטפל בה , בדיוק כמו אדם שבטעות נפלט לו כדור מנשק דרוך שפגע בחברו , גם אם הוא היה בלחץ וגם אם הוא היה מפוחד , אי אפשר להתעלם מהעובדה שחבר שלו נפגע מזה או ניזוק באורח קל \ בינוני או קשה וצריך לטפל בו והאחריות חלה על הצד שגרם לנזק (האחריות חלה על הצד שביצע את העבירה) , אל תחשבי לרגע שלגבר שהיה שותף לעבירה אין חלק בזה , גם הוא צריך ליתן את הדין על הנזק שהוא גרם לך , אבל את צריכה ליתן את הדין על הנזק שגרמת  לעובר. לכן...

א) ברגע שתהיה לך אפשרות (כרגע אין לך אפשרות כי את בחובות) תקבלי על עצמך
    לעשות הוראת קבע לארגונים שעוסקים בהצלת נפשות , כמו ארגון "אפרת" וכיוצב'
    כך שמעתי מגדולי דור שהורו לנשים שעשו הפלה לעשות , בלי קשר ראוי שתעשי על
    זה תשובה ולא תשובי על המעשה הנורא ומכאן ולהבא תקבלי על עצמך לשמור
    נגיעה ולא להיכשל אפילו בנגיעות פשוטות , אחרת את עשויה למצוא את עצמך שוב
    נכשלת בביאות אסורות ובהפלה ח"ו. (למרות הקושי שבדבר אם את רוצה תשובה
    זו תהא תשובתך , לשמור נגיעה ולחיות על פי ההלכה ולא ע"פ התאווה)

ב) תבטיחי לה' יתברך שאחרי החתונה תשמרי על טהרת המשפחה ולפני החתונה
     תעשי הדרכת כלות טובה שבה יסבירו לך כמה חשוב לשמור על טהרת המשפחה.

ג) עד שיתאפשר לך לעשות הוראת קבע לארגון שמציל נפשות , אני מציע שתעזרי
    לבנות אחרות להינצל ממצבים קשים ותקראי תגובות שכבר כתבתי בנושא זה.
   
שאלות ותשובות שעשויות לעזור לך בנושא:
א) מה התיקון להפלה? עשיתי הפלה ואני ממש ממש מצטערת !
ב) מקבץ תשובות בנושא הפלה לקריאה חופשית - קריאה נעימה





שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד 10 שנים שמרתי שבת, תפילות, תחנונים, מיקוואות ולא הלך לי כלום בחיים לא פרנסה לא כלום באה לי אשה מאוד קשה והיינו רבים המון ולא מסתדרים עד שלבסוף נפלתי מהאמונה עד שלא נישאר בי כלום ממש ברמה שאני לא רואה את עצמי חוזר לעולם אני יודע שכבודו אולי לא יוכל לעזור לי אבל אולי תבוא ישועה

תשובה:

אחי היקר, אספר לך סיפור ואולי הסיפור יעזור לך להבין איפה הטעות שלך נשמה , היה לי תלמיד (נער) שהיה מקפיד להגיע לשיעורי תורה במשך שנתיים לערך הוא היה מקפיד להגיע לשיעורים , עד שיום אחד הוא נשבר , כי הוא ראה שהוא לא מוצא את הזיווג שלו ! לפתע הוא נחלש וקצת כעס עד שהפיתוי הגדול הגיע , פתאום הציעו לו עבודה במלצרות , 30 ש"ח לשעה ! בתחילה הוא היסס , אך בסופו של דבר הוא עזב את השיעור והלך להיות מלצר , הוא וויתר על שיעור ששווה 30,000,000 $ בשביל
30 שקלים לשעה , הוא ויתר על חיי עולם בשביל חיי שעה , הוא ויתר על העולם הבא בשביל כמה פרוטות בעולם הזה , כעבור זמן הוא ניגש אלי לשאול כמה שווה שיעור תורה אחד? עניתי לו: "תלוי עבור מי?"

כמה שווה שיעור תורה אחר?
כשאדם לא מוכן לוותר על השיעור בעד שום הון שבעולם - השיעור שווה הון תועפות
בשביל אדם שמוכן לוותר השיעור בשביל 30 ש"ח לשעה - השיעור שווה 30 ש"ח
הכל תלוי בנו ! כשאנחנו מעריכים את השיעור ולא מוותרים עליו אין קץ לגודל שכרו.

כשהוא שאל אותי , מדוע ה' יתברך לא נותן לי זיווג? למה? איך אני יכול להמשיך להגיע לשיעורים כשה' לא עוזר לי? עניתי לו: בשנתיים לא הפנמת את השיעור באמת
כי כשאדם עובד את ה' על מנת לקבל פרס , הרי שאינו עובד את ה' אלא את עצמו.

אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס.
לכן אחי היקר , מעומק הלב אומר לך , שהשתדלותך ראויה להערצה , אך לצערי הרב לא עבדת את ה' ממש , עבדת יותר את עצמך , כי כשאדם עובד את ה' כדי לקבל פרס וכשאינו מקבל את "הפרס" הוא עוזב , הוא מגלה דעתו שהוא לא באמת עבד את ה' מתוך ביטול ואמונה שלימה , אלא מתוך אינטרסים ורצונות לקבל הטבות , ועובדה שכשלא הגיעו ההטבות ואף להיפך , קיבלת אשה קשה , החלטת "לנקום" במסובב הסיבות , אך צר לי לאכזב אותך נשמה טובה , לא כך היא דרך עבודת ה' וסופו מעיד על ראשיתו.

מי שמכיר הכי טוב את האדם זו אשתו.
אם תנתק את הקשר מה' , היחיד שיפסיד מזה זה רק אתה נסיך , עם ה' יתברך אי אפשר להילחם נשמה , אמר חכם גדול: "אם חפץ אדם לידע מה חושבים עליו בבית דין של מעלה , יראה מה חושבת עליו אשתו , שני אנשים בעולם מכירים את האדם ברמה הטובה ביותר ומי הם?
א) האדם עצמו
ב) אשתו

כל הברכה של האדם תלויה באשתו.
לכן כשרואה אדם שאשתו כועסת עליו ומרימה עליו את קולה ח"ו או מורדת בו , הרי שאינו מאיר לה ואינו נוהג בה כראוי , משום שהאשה היא אור חוזר ואין בה אור מעצמה , שכל הארתה נובעת מהארת הגבר , כשמש שמאירה על הירח , אני לא יודע אם אתה מבין את דברי או לא , אבל דע לך שמובא בסוד: "כל בירכאן דאתי קב"ה לבר-נש , ע"פ איתתיה הוא מעביר ליה" = כלומר: כל הברכות שמביא ה' יתברך על האדם , בזכות וע"פ אשתו הוא נותן לו , לכן כשאשתו בצער , מפסיד האדם את פרנסתו ואת שלום ביתו , לכן מה יעשה אדם ותגבר פרנסתו ? ישמח את אשתו , כי כשאשתו בצער גם השכינה בצער , אם אינו יודע לשמח את אשתו , לא תועיל כל השתדלותו , שכן אמרו חז"ל: "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" - כלומר: "כבדו את הנשים שלכם כדי שתתעשרו" , בלי זה אין שום דבר.

כל הפוסל במומו פוסל.
כשאדם מעיד על אשתו שהיא קשה , הרי שהוא מעיד על עצמו שהוא קשה , שכן אמרו חז"ל: "כל הפוסל במומו פוסל" , אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו , על אחת כמה וכמה אל תדון את אשתך שהרי היא בשר מבשרך.

עליך להפנים ולהבין שאשתך היא התיקון שלך בעולם הזה , מי שבורח מהתיקון שלו בא לו תיקון אחר , ואל יחשוב אדם שהתיקון השני יהיה קל מהראשון וידע אדם שהכל תלוי במעשיו וביראת השמים שלו. 

תעשה עם עצמך חשבון נפש.
 אני מציע שתעשה עם עצמך חשבון נפש ותראה שיש עוד הרבה דברים שלא הזכרת בהתחזקות שלך במשך 10 השנים וכדאי שתתן את הדעת גם עליהם , כגון: שמירת עיניים? טלוויזיה? אינטרנט כשר? מקומות מעורבים? למדת בכולל? בישיבה? קבעת עיתים לתורה באמת? עבדת על המידות שלך? או שהרבית לכעוס? שהרי אמרו חז"ל: "כל הכועס כל מיני גהינום שולטים בו". מי שלט בך? הקדושה או הטומאה? מי הוביל אותך לאן שהגעת? הטוב או הרע? במקום לדון את אשתך , תדון את עצמך, כי אם אתה רוצה ישועה אמיתית , תשנן את הפסוק: "מאין יבוא עזרי" , כשתרגיש "אין" אָיִן = כלום = ענווה = מי אני? = אני רק גרגיר חול שבא לעשות תיקון , אני מתבייש ! כשתרגיש שאתה אין , שאתה עניו , שאתה מתבטל להשגחה העליונה , אולי , אולי אז תזכה להיכנע לפני ה' ולכל המצוות שתעשה יהיה כח אחר . 

זכור ! כשמבשלים אוכל טהור בכלי טמא , אסור לאכול את האוכל , כי ההלכה אומרת שאסור לאכול אוכל שבושל בכלי טרף. כך כשמקיימים תורה ומצוות בכלי טמא , עם גוף שנכשל בעיניים כל הזמן , קורא עיתונים של פריצות , רואה טמבלוויזיה וגולש באינטרנט לא כשר , איך אתה מצפה שהתורה והלימוד שלו יצילו אותו מאסונות ! 

זכור ! ה' לא משקר ! ואם ה' יתברך כתב: "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' א-לוהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו , כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני רופאך". לא יכול להיות בחיים , שעשית רצון ה' וה'    סתם מזיק לך ומכאיב לך , הבעיה היא בך לא באשתך , תעשה תשובה ותקבל באהבה. ואני אברך אותך שתזכה שיהיה לך חשק לחזור , כי העונש הגדול ביותר הוא שנוטלים מאיתנו את כח הבחירה ואין לנו זכות להתרגש מעבודת ה' ואנו נופלים לייאוש ח"ו. 

צפה בקטעים הבאים אני בטוח שתהנה.







אם אהבת - כנס לקישור הבא להרצאות נוספות: "הרצאות בנושא הבית היהודי"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד,אני מרגישה שכל יום הולך לי לאיבוד. יש לי מלא ספרים של מוסר וחכמה יהודית אבל אין לי קביעות בשום דבר:לא בשיעור תורה,לא בקריאת ספר/הלכה ואני מרגישה "באלגן" אני לא יודעת איך להתחיל,מאיפה,כאילו ...אין לי תוכנית שאיתה אני הולכת,אין לי סדר. מה לעשות? איך עושים סדר? מה יותר חשוב? תודה רבה,מיכל.(אני רוצה לחזור בתשובה!!!!!)

תשובה:
מיכל היקרה, אני ממש מבין על מה את מדברת, מרוב עצים לא רואים את היער, כל מה שאת צריכה לעשות בתור התחלה זה לא לחשוב מה חשוב יותר מה חשוב פחות, אלא לקבוע עיתים לתורה ולשמוע מה שהרבנית תחליט להעביר לא מה שאת בוחרת לשמוע ! תנסי למצוא מדרשה אקסטרנית באיזור מגורייך ותלכי לשם פעמיים בשבוע לפחות, אל תוותרי על קביעות ותראי שתוך שלושה חודשים מהיום החיים שלך ייראו אחרת והרבה דברים יהיו הרבה יותר ברורים לך בעתיד ! חוץ מזה תבחרי לך ספר טוב וכל לילה תקבלי על עצמך בלי נדר לקרוא בו עמוד ותראי שעם הזמן את תסיימי כל כך הרבה ספרים שאת לא תאמיני מה אפשר להספיק בעמוד או שניים ביום ! במקום להמר בפוקר בפייסבוק או לגדל גינה דמיונית את מרוויחה את החיים שלך צדיקה. אל תתפשרי על פחות משני שיעורים בשבוע. בהצלחה צדיקה שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, רציתי להיתייעץ עם הרב בנוגע לידוכים. אני חודש הבא בע"ה יהיה בת 20 , אני הולכת בקביעות לשיעורי תורה כמו כן גם למדרשיה אקסטרנית. אני כרגע לומדת מקצוע ונישאר לי עוד שנתיים בע"ה. האם הרב ממליץ לצאת לשידוכים? כי אני קצת חוששת בגלל הלימודים ואולי גם מבחינה רוחנית.. ואני אומרת אולי אני ימתין עם זה עוד קצת... מה דעת הרב? תודה רבה, תבורכו מפי עליון!

תשובה:
אם את מגיעה בקביעות לשיעורים במשך שנה שנתיים לפחות
אם את מרגישה יציבה נפשית ורוחנית ואת משתדלת לחיות ע"פ ההלכה
אם את לבושה בצניעות ויש לך רבנית שמכוונת ומדריכה אותך בכל צעד ושעל
מן הראוי שתתייעצי איתה ותשאלי אותה אם את מוכנה לשידוכים.

אני לא מוסמך לומר לך אם את מוכנה או לא מוכנה לצאת לשידוכים כי אני לא מכיר אותך באופן אישי, את צריכה להתייעץ עם רבנית שמכירה אותך ולא לסמוך על התשובה שלי בלבד, אבל באופן עקרוני, אם את מגיעה בקביעות לשיעורים במדרשה אקסטרנית ולא מפספסת, לדעתי יתכן מאוד שאת מוכנה לצאת לשידוכים, גם הגיל
שלך מתאים לדעתי, אבל אם את באמצע לימודים או באמצע תהליך רוחני זה עשוי להשפיע עליך ואולי לבלבל אותך, לכן ראוי שתתייעצי עם מישהי שמכירה אותך היטב.

הרצאה שהייתי ממליץ שתצפי בה: "מעלת הקביעות"
תגובה שאשמח שתקראי: "טיפים לשידוכים - לחצו לקריאה" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
התחלתי לעבוד בחנות של כל מיני כלי כתיבה ילקוטים משחקים ועוד ויש בעבודה הזאת בנים בערך בגילי ויש פעמים שאני מחייכת איתם אם אומרים או רואים משהו מצחיק וגם עם הבנות אבל לא צחוק של קלות ראש סוג של חיוך (אני לא עובדת עם דתיים יש רק אחד שנים שהם דתיים)ואני עומדת להיות בת 17 האם מותר לי לחייך או לצחוק (לא בצורה של קלות ראש) עם הבנים הללו חוץ מהבנות?

תשובה:
ממש לא , שחוק וקלות ראש מרגילים את האדם לערווה , נערה יראת שמים שומרת על כבודה ובחברת הבנים שומרת על רצינות ויראת שמים , הרי איך זה עובד? כשרואים מישהי שמחפפת והיא לא רצינית , אז זורמים איתה , אבל ברגע שרואים נערה רצינית , איכותית , שלבושה כמו בת מלך ומתנהגת כמו בת מלך , אף אחד לא יצליח לזרום איתה , יתייחסו אליה בכבוד וגם אחרי הגב שלה ידברו ויגידו , זאתי חבל על הזמן איכותית , לא זורמת עם כל אחד , בקיצור בנים מעריכים יותר נערה ששומרת על כבודה
אם את מחפשת לעשות רצון ה' ולעשות נחת רוח לפניו , תהיי רצינית יותר ואל תזרמי עם הבנים , גם לא חיוך קל שבקלים ולא קריצה בעין , אם את רואה שאת לא מסוגלת לעמוד בזה , לדעתי כדאי שתשקלי לעזוב את מקום העבודה ולחפש מקום צנוע יותר.
חילוני שרואה נערה דתיה שזורמת , אומר לעצמו בלב , מה ההבדל בינה לבין חברה שלי? הרי גם חברות שלי היו זורמות ומחייכות , כשרואים נערה דתיה איכותית רצינית ואמיתית , זה עושה קידוש שם שמים וכולם מדברים על זה, בקיצור , בהצלחה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב.. בעבר ההורים שלי עמדו להתגרש והייתי בת 16. באותו תקופה כעסתי מאוד על אמא שלי ובמצב הסוער והנורא הלכתי להתלונן עליה במישטרה (ניפחתי דברים וכו׳) והכל היה מתוך כעס היום אני ב״ה בתשובה ואמא ואבא חזרו לחיות ביחד. הבעיה היא שאמא שלי מקפידה עלי בגלל זה ואני יודעת את זה כי היא מזכירה את זה המון. מה לעשות???

תשובה:
אחותי היקרה , זה באמת מצב לא נעים ועליך לעשות תשובה , במקרים רבים כשמנפחים דברים , הדבר עשוי לגבול בלשון הרע ו\או הוצאת שם רע שכשלעצמה היא עוון חמור , על אחת כמה וכמה כשמדובר באבא ואמא , זו פגיעה חמורה בכיבוד הורים ואין לי ספק שזה פגע באמא מאוד , פגיעה שבאה מבן משפחה היא פגיעה כואבת מאוד. כשמכים עם ברזל על עץ , זה לא משמיע רעש , כשמכים עם ברזל על ברזל שומעים רעש חזק , למה? כי העץ והברזל אינם מאותה משפחה , הברזל והברזל הם מאותה משפחה. 

מה אני אעשה שאמא לא תקפיד עלי?
כדי שאמא לא תקפיד עליך , תבקשי ממנה סליחה בדמעות ומעומק הלב , תחשבי איך היית מרגישה אם הבת שלך הייתה מגישה עליך תלונה ומנפחת את האמת ומסלפת את המציאות רק כדי לפגוע בך? אני בטוח שלא היית סולחת בקלות וזה היה עושה עליך רושם רע לזמן ארוך.

לסיכום: כדי שאמא תשכח ממה שקרה , תקבלי על עצמך לכבד אותה במסירות נפש , אני יודע שזה לא הולך להיות קל , אבל אם את באמת רוצה תשובה על הפגם החמור שלך בכיבוד הורים , עליך לתקן במקום שבו פגמת , תכבדי את אמא ותתפללי לה' שיתן בלבה לסלוח לך ולמחול לך מחילה גמורה. אני מוכן להתפלל עליך מעומק הלב שתצליחי

נ.ב - תשאירי לי בבקשה את השם שלך ואת השם של אמא שלך כאן ואתפלל עליך.

צפי בקטעים הבאים ותפיצי אותם לחברות שלך , ואולי בזכות זה אחרים ייזהרו בלשון הרע ובכיבוד הורים וגם את תיזהרי כמובן וזה יהיה חלק מהתיקון שלך על החטא הנורא







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד... האמתי שזו הפעם הראשונה שאני בפורום הזה. אני בן 18 חודש לפני גיוס, בשנה האחרונה מאוד התחזקתי מבחינה רוחנית וחברי משכנעים אותי ללכת לישיבה במקום צבא. אני מאוד אוהב את הישיבה ומאוד רוצה ללכת לשם אבל אמא שלי מאוד נגד הישיבה ורוצה שאני אלך לפי הנורמות החברתיות המקובלות צבא,לימודים וכו... האמת היא שמצד שני אני מאוד בשל לצבא אבל אני לא רוצה לאחר לרכבת ויודע שאין ברירה. אנא תעזור לי ותן לי עצות מה לעשות

תשובה:
אחי היקר, זו באמת שאלה לא פשוטה, מצד אחד לא לכל אחד מתאימה ישיבה, מצד שני אם לא תלך לנסות לעולם לא תדע.

זה תלוי מאוד בתהליך ההתחזקות שלך , במסוגלות שלך , ביכולות שלך , לא כל אחד יכול להיכנס לישיבה , זה לא עובד ככה ! בד"כ צריך להתחיל בשיעורים קבועים , כדי לברר אם אתה מסוגל לקבוע עיתים לתורה ולהיות מספיק רציני , אם יש לך מוכנות להקשיב ויכולת ללמוד ולהטות אוזן , אם אתה מסוגל ואתה רואה שאתה מצליח לקבוע עיתים, יכול בהחלט להיות שתהיה לך הזכות לשרת בסיירת "גן עדן" (ישיבה \ כולל) אבל אם לא , אז אין טעם שתתבטל , עדיף שתלך לצבא לדעתי.

בכל מקרה אני חושב שלא כדאי שתוותר על הזכות לבדוק את הנושא לפחות ,לך לשבתות ישיבה, תתארח, תרחרח ,תראה מה זה, אם יתאים לך תמשיך, אם זה יהיה כבד עליך, אתה לא חייב, לא כל אחד יכול.

לסיכום:
1) יש אנשים שמתאים להם מאוד לשרת בצבא במקום להתבטל בישיבה
2) יש אנשים שמתאים להם ללמוד בישיבה ולהיות גדולי הדור הבאים של ישראל
3) יש אנשים שלדעתי כדאי שיעשו לפחות שנה אחת ישיבה ואח"כ צבא (כמו מכינה)
4) ויש שבכלל לא מתאים להם ללכת לישיבה והצבא זה הדבר הטוב ביותר עבורם
5) יש נערים דתיים שמתגייסים לצבא דרך מסלול "הסדר"
6) יש חוזרים בתשובה שמתגייסים לצבא למסלול ה-"חרדי" ייחסית
7) יש נערים שקובעים עיתים לתורה על בסיס יומי ואח"כ עולים לישיבות

אחי יש מלא סוגים של אנשים , אני לא מכיר אותך ולא יודע לאיזה סוג של אנשים אתה שייך אבל דבר אחד אני כן יכול לומר לך , אם תהיה מספיק רציני ותדבר עם ה' פעם אחת ביום (5 דק') אין לי ספק שתקבל תשובה על השאלה ששאלת , אתה תרגיש עמוק בלב מה נכון יותר עבורך לעשות , ללכת לישיבה או לשרת בצבא , אני מאמין שלא משנה מה תבחר , אם תהיה מספיק אמיתי עם עצמך ותהיה אדם ישר, תצליח בכל מקום

תגובה שעניתי בנושא: "זקוק לעצה - צבא או ישיבה?" שלח לחבר קריאה בניפרד