שאלה:
שלום אני בת 17, אני אוהבת מישהו ערבי ישי לו אישה וילדים. אני מאוד אוהבת אותו. אבל הוא אמר לי שהוא לא יכול לעזוב את אישתו ולהיות איתי. הוא אמר שאני את החיים החדשים שלי ולא אשאר תקועה מה עליי לעשות? אני לא יכולה לפחות להיות איתו בקשר? תודה

תשובה:

אחותי היקרה, למרות שיש הרבה ערבים שפוגעים בנו ורוצחים יהודים, אין לי ספק
שיש ערבים מלומדים ובעלי דרך ארץ , אך עלינו להישמע להוראות חכמינו זכרונם לברכה שאסרו עלינו להתחתן עמם בשום פנים ואופן.

תעשי לעצמך קל וחומר, אם ערבי (גוי) שומר נאמנות לאשתו, על אחת כמה וכמה את, שאת יהודיה צריכה לשמור נאמנות לעמך וליהדותך, לנו כיהודים יש ספר הוראות יצרן ובספר הזה כתוב שאסור לנו להתבולל, לפי המחבר הרמ"א והאחרונים, איסור חיתון עם גוי או גויה הוא מן התורה.

הרמב"ם פוסק כדעת רבי שמעון בר יוחאי:
"ישראל שבעל גויה משאר האומות דרך אישות, או ישראלית שנבעלה לגוי דרך אישות הרי אלו לוקים מן התורה, שנאמר: "לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך", אחד שבעה עממים ואחד כל אומות באיסור זה. וכן מפורש על ידי עזרא: "ואשר לא נתן בנותינו לעמי הארץ ואת בנותיהם לא נקח לבנינו". ולא אסרה תורה אלא דרך חתנות, אבל הבא על הגויה דרך זנות מכים אותו מכת מרדות מדברי סופרים, גזירה שמא יבא להתחתן, ואם ייחדה לו בזנות חייב עליה משום נדה ומשום שפחה ומשום כותית ומשום זונה, ואם לא ייחדה לו אלא נקראת מקרה אינו חייב אלא משום כותית וכל חיובים אלו מדבריהם" (הלכות איסורי ביאה יב', א'-ד')

ואומר הריקאנטי (מקובל גדול) בדברים ז',ג'.
"ומזרעך לא תתן להעביר וכו', תנא דבי רבי ישמעאל: בישראל הבא על הכותית והוליד ממנה בן לעבודה זרה הכתוב מדבר" והוא מוסיף ואומר... ועוד יש לך להתעורר על מה שרמזתי לך בסוד הביאות האסורות, כי בביאות ההם נותן כוח ושפע לכוחות הטומאה, ונבראים מאותן הביאות כמה מקטרגים ומלאכי חבלה. בקיצור מבעילת גוי או גויה נולדים מלאכי חבלה שנותנים כח לסיטרא אחרא. (ע"פ הסוד)

אשה שהתחתנה עם ערבי , מאבדת את הצאצאים שלה , כי הסיכויים שהצאצאים שלה יהיו בני תורה ממש נמוכים וסביר מאוד להניח שהם יוולדו בסביבה עויינת לישראל ויתחנכו בבתי ספר עויינים ח"ו , למה לקחת סיכון כל כך גדול ולאבד את העולם הזה ואת העולם הבא?

לסיכום:  ערבים, נוצרים, הודים, סינים, יפנים, גרמנים, כולם אנשים טובים אבל גויים.
וליהודים אסור להתערב בגויים, זה נקרא התבוללות וזה מסכן את צאצאינו וקיומנו, כמובן שהאיסור חמור יותר כשהאשה גויה, אבל גם כשהגבר הוא גוי זה פוגע בקדושת הצאצאים וזה מוליד פגמים חמורים ברך הנולד, אלא אם כן זכה לעשות תשובה שלימה
 
להלן תגובות שכבר עניתי בנושא:
א) איך אני עושה תשובה , יצאתי עם ערבי.
ב) הסתבכתי עם ערבי שהתאהבתי בו , חייבת להתנתק !
ג) מלכודת אש - אני בקשר עמוק עם ערבי , עיזרו לי בבקשה...
ד) רביד מה דעתך על יהודיה וערבי? עד כמה זה חמור?
ה) איך אפשר להציל יהודיה שיוצאת עם ערבי ולמה הן עושות את זה?
ו) נכנסתי להיריון מגבר ערבי והכשלתי גבר נשוי נוסף יש לי תיקון?
ז) לחברה שלי יש חבר ערבי והם עומדים להתחתן, הצילו !!!
ח) בטעות הכנסתי חברה ערביה להיריון מה עלי לעשות?
ט) אני מוקפת בערבים, הם כל כך נחמדים, איך אפשר לא להתערבב איתם ה' יצילנו

צפייה בסרטונים הבאים תועיל לך מאוד:
א) הבנות שלנו מתבוללות.
ב) החיים הם לא משחק.
ג) יהודיות שהולכות בפריצות.
ד) פרשת וארא , מצחיק ויפה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב שלום, אני בחורה בת 21 וחושבת שהגיע הזמן לחבר, או חיזוק ממש אבל ממש רציני כי גם אני כבר לא עומדת בזה... אשתמש במושגים של העולם החילוני כי אני חיה בו (למרות שאני בתהליך של התחזקות) מקובל בעולם החילוני שזוג שנמצא ביחד תקופה ארוכה לא ממש שומר על טהרה ולכן הבחורה לא שמורה בחתונה. לא מזמן היה לי חבר ונפרדנו כי לא רציתי לקיים איתו יחסים ובטענה שהוא לא מסוגל להתאפק הוא בחר להיפרד. אני מאוד רוצה חבר לתקופה של שנה וחצי עד שנתיים ואח"כ להתחתן אבל מפחדת מאוד להישבר מה עליי לעשות? לחזור אליו או לא? אני לא חושבת שאני אצליח לעמוד בזה ואולי אני אפילו אשבר ואכשל איתו, אני צריכה חיזוק רציני.

תשובה:
בראש ובראשונה עשית מעשה נבון וחכם ! בנוגע לרצון שלך לצאת עם בחור שנה או שנתיים לפני החתונה , אם את בחורה דתיה זה לא מקובל, כי לפי ההלכה זה אסור בתכלית האיסור ! להלן עצות שכדאי שתקראי.

א. אם חבר שלך לא מסוגל להתאפק לפני החתונה מי מבטיח שהוא יתאפק אחרי?
ב. אם חבר שלך נפרד ממך, סימן שלא הייתה לו אהבה אליך, אלא תאווה (כמו בע"ח)
ג. אין לי ספק שאם תכירי בחור ותצאי איתו שנתיים את תעברי על איסור תורה מפורש
ד. קראי את התגובה הבאה שלי היא תועיל לך מאוד: "טיפים לשמירת נגיעה"
ה. צפי בסרטון הבא: "שיחה מרתקת על בינו לבינה - טיפים לשמירת נגיעה"
ו. תקראי את התגובות הבאות שלי בנושא "החבר לוחץ עלי" , "חבר שלי לא יכול יותר"
ז. אם תיכשלי בראיות אסורות סופך לקבל בחור שנכשל בראיות אסורות ואולי גם נכשל
ח. צפי בקטעים הבאים: "איפוק1" , "איפוק2" , על טעיות משלמים1 - "חלק א" ,"חלק ב"

אני יכול להבטיח לך שאם תיכשלי לפני החתונה יהיו לך בראש מחשבות שיהיה לך מאוד קשה להסיר גם אם תחזרי בתשובה, מחשבות כאלה עשויות לפגום בקדושתך עד כדי כך שאמרה הגמרא שגבר שיש לו מחשבות כאלה באמצע יחסי אישות, זה פוגע מאוד בקדושת הילדים. במיוחד אם הגבר הוא זה שפוגם במחשבתו ואם את בוחרת להשתייך למגזר החופשי ולשאת גבר שאינו ירא שמים ראוי שתקראי את דברי חז"ל.

אצטט לך את דברי הגמרא במסכת נדרים דף כ: כדי להסב את תשומת לבך לדברים.
רבי אחא ברבי יאשיה אומר: כל הצופה בנשים, סופו בא לידי עבירה; וכל המסתכל בעקבה של אשה, הויין לו בנים שאינן מהוגנין. אמר רב יוסף: ובאשתו נדה. אמר רבי שמעון בן לקיש: עקבה דקתני – במקום הטינופת, שהוא מכוון כנגד העקב. תניא: "בעבור תהיה יראתו על פניכם", זו בושה. "לבלתי תחטאו", מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא. מיכן אמרו: סימן יפה באדם שהוא ביישן. אחרים אומרים: כל אדם המתבייש, לא במהרה הוא חוטא; ומי שאין לו בושת פנים, בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני.
בהמשך הגמרא מובא: "שאלו את אימא שלום: מפני מה בנייך יפיפין ביותר?אמרה להן: אינו מספר (מקיים יחסי אישות) עמי, לא בתחילת הלילה ולא בסוף הלילה, אלא בחצות הלילה. וכשהוא מספר, מגלה טפח ומכסה טפח וכו'... (מתנהג בצניעות)  ואמרתי לו: מה טעם? ואמר לי: כדי שלא אתן את עיניי באשה אחרת, ונמצאו בניו באין לידי ממזרות!" ולמרות שלהלכה ילדים שנולדו מאב שחשב על אשה אחרת באמצע תשמיש אינם ממזרים ראוי לשים לב מה חשבו על כך חז"ל, מכאן נלמד כמה מסוכן לשאת בחור שחשוף לזימה ופריצות משום שכל המוח שלו מלא בפריצות והוא עשוי ח"ו להרהר באשה אחרת בזמן שהוא מקיים יחסי אישות עם אשתו, עד כדי כך חמור פגם המחשבה, לכן ראוי להיזהר בזה מאוד וחכם עיניו בראשו. בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היי... אני ינסה לקצר.. בכללי פשוט אני בן 14.. כשהייתי צעיר מאוד המשפחה שלי חזרה בתשובה.. הייתי שומר שבת כשרות בד"ץ והכל.. ואני מרגיש שזה לא מתאים לי.. התחלתי לחלל שבת.. ולאכול אוכל כשר אבל לא בד"ץ.. ואמא שלי לא מקבלת את זה.. אני לא יודע מה לעשות.. היא די כופה עליי את הדת.. ויש לי בן דוד שגם כפו עליו את הדת (הוא היה חרדי) ועכשיו הוא חילוני לגמרי..ואני לא רוצה שזה יקרה לי.. אני מכבד את הדת...

תשובה:
אחי היקר, אני מעריץ את הכנות שלך ואת היכולת שלך להעלות על הכתב את שבלבך , כל הכבוד לך שבחרת לשתף ולהתייעץ ולא להילחם ולוותר על הערכים שלך.
זה רק מעיד על החכמה שלך והרצון שלך להיות: "בסדר" , לא צדיק גדול אבל לפחות לא לפגוע באמא שלך ועל זה כל הכבוד. כיבוד הורים לא פחות חשוב מהרצון האישי.
בכל מקרה , אם תרצה אני מוכן לשוחח עם ההורים שלך בפלאפון ולעזור להם להיות קצת יותר רכים וקצת פחות קשוחים איתך אחי היקר , כי אתה נשמע לי ילד נבון וחכם.

כדי לעזור לך אמשול לך משל כדי שתבין למה ההורים שלך "כופים עליך את הדת" ואולי אחרי שתבין את המשל יהיה לך קצת יותר קל להבין למה ההורים מתנהגים כלפיך כך.

בוא תדמיין רגע שאתה נשוי ויש לך ילדים משלך , הילדים שלך חכמים ונבונים
ויום אחד , אחד מהם מחליט שלא בא לו ללכת לבית ספר (בדיוק כמו שאתה החלטת שלא בא לך להיות דתי) , הוא רוצה ללמוד אבל לא בבית ספר (אני מכבד את הדת אבל לא רוצה להיות דתי) , הוא יושב בבית ומחבר לעצמו תרגילים משלו. אתה ואשתך כמובן לא מוכנים לקבל את זה ואתם "כופים" עליו ללכת לבית הספר (בדיוק כמו שההורים שלך מנסים לכפות עליך את לימוד התורה) , עד שיום אחד הוא כותב מכתב לרב ובמכתב הוא מבקש מהרב שיעזור לו כי בעבר היה לו אח שההורים שלו כפו עליו ללמוד ובסוף הוא ברח מבית הספר והוא לא רוצה לברוח מבית הספר כי הוא מבין שחשוב ללמוד , פשוט לא בא לו ללמוד בבית הספר. (מקווה שהבנת את המשל) 

"ותלמוד תורה כנגד כולם".
 אח יקר , אתה צריך להבין שכמו שללמוד בבית הספר זה דבר חשוב , גם לשמור תורה ומצוות זה חשוב , תמיד יש אנשים שבוחרים לא ללמוד ובורחים מבית הספר אבל בד"כ ההורים שדואגים להם ואוהבים אותם דואגים להחזיר אותם לביה"ס
כך ההורים שלך דואגים לך שלא תנתק את עצמך מעולם התורה והמצוות , זה הכל אחי

אח שלך בחר בדרך אחרת , אולי טוב לו עכשיו , אבל לאורך זמן תאמין לי שהוא יגלה שהוא עשה טעות איומה , אבל אז יכול להיות שיהיה קצת מאוחר מדיי , לחזור בתשובה אחרי חתונה , אחרי שיש כבר אשה וילדים , זה בכלל לא פשוט , כי מי אמר שאשתו תסכים לקבל את זה? מי אמר שהילדים שלו יסכימו לשמור תורה ומצוות?
לעומת זאת , אם הוא היה מוכן "לסבול" קצת ולכבד קצת יותר את ההורים שלו , הוא היה מגלה ש-"הסבל" הקטן היה שווה את האושר הגדול בבגרות , אחרי שיקים בית כשר ונאמן בישראל עם אשת חיל כשרה וצנועה ולא עם נערת רחוב חסרת נימוסים ללא צניעות ויראת שמים. 

לסיכום: לפעמים קשה לנו כשמכריחים אותנו לעשות דברים שאנחנו לא ממש אוהבים לעשות , אבל חשוב שנזכור שלא סתם מכריחים אותנו ! דואגים לנו ... זה הכל ...
רופא לא מכריח את החולה לקחת תרופות סתם - הוא יודע שאם הוא יקח הוא יבריא.
אבא לא כופה על הבן שלו ללמוד בבית ספר לחינם - אם הוא ילמד הוא יחכים ויצליח.
אמך לא כופה על הבן שלה לשמור תורה ומצוות סתם היא עושה את זה לטובתך אחי.

שאלות ותשובות שהייתי שמח אם היה לך זמן לקרוא:
א) יש לי מלא שיעורי בית , איך בדיוק אני אמורה לשמור שבת?
ב) אין מצב שאני שומר שבת זה יותר מדיי בשבילי הרב  תעזור לי.
ג) אמא שלי אמרה לי תבחרי: "או אני או השבת" ! הרב במי לבחור?
ד)  צפה בקטע הבא: "מעלת שמירת השבת"

צפייה בקטעים הבאים תועיל לך מאוד , כל יום תראה קטע.








.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
איך אדע מתי אני בשלה לחתונה?

תשובה:

הדרך הכי טובה לדעת היא לשאול! את מי? את הרב או את הרבנית שמכירים אותך וראו את שלבי ההתחזקות שלך וההתמודדויות שהיו לך! אם למדת היטב את הלכות שבת וכשרות ואת הולכת בצניעות ועבדת על המידות שלך.. רק רב או רבנית שראו איך התחזקת יוכלו לייעץ לך בדיוק את הדבר הנכון!  אשה חושבת ופועלת על פי הרגש לכן אשה תמיד תהיה בטוחה שהיא בשלה לחתונה! היו כמה בנות שלמדו במדרשה כמעט שנה וביקשו רשות מהרב לצאת לשידוכים והרב לא אישר להן מפני שהוא ידע שהן לא בקיאות בהלכות והוא ראה שהן צריכות עוד קצת לעבוד על המידות שלהן וללמוד קצת יותר במדרשה ולהחכים! ברגע שהרב ראה שהבנות האלה עשו השתדלות ולמדו יותר וויתרו יותר ועבדו על המידות הוא אפשר להן לצאת לשידוכים ולשבת מול תלמיד חכם! 

אם אין לך רב או רבנית , ראוי שתיכנסי למסגרת אסקטרנית של שיעורים קבועים ושם תהיה לך רבנית שתכיר אותך פחות או יותר איתה תוכלי להתייעץ, כך היא תוכל להמליץ עליך ולייעץ לך בנושא. כמו כן אל תסמכי על עצמך בקטע הזה , כי רוב הבנות ממהרות לצאת לשידוכים בעודן "בוסר" ואינן מוכנות לזוגיות, הן צריכות לעבוד על המידות ללמוד הלכות ועוד... אין טוב יותר ממדרשה , ברגע שתהיי במדרשה תזכי להכיר בחור בצורה מסודרת עם הכוונה ראוייה, אבל אם תכירי דרך חבר או סתם מישהו את עשויה להתאכזב מאוד ולהיות מופתעת לרעה בהמשך הדרך, גבר שממליצים עליו ממקור מהימן (ישיבה , כולל) זה גבר שרואים אותו לומד, שאפשר להעיד עליו שהוא בן תורה ולא גבר שפשוט נראה נחמד ונראה בחור טוב, גבר כזה עשוי להתהפך ולגלות אי יציבות נפשית ח"ו. לכן תמיד טוב יותר לקבל עצה מהרב או הרבנית של המדרשה, הם ישוחחו עם המשודך ויבחנו אותו בעיניים אובייקטיביות ויתנו לך את האישור !
אני אישית עברתי מספר ראיונות עד שזכיתי לקבל את אשתי , הרב דניאל זר ראיין אותי, הרב הלפר (הרב של עטרת ראיין אותי) בקיצור לא יוצאים ומתחתנים המשודכים עוברים בדיקה והבנות מקבלות עצה טובה מהרב ו\או הרבנית, עצה שעשויה להועיל להם לכל החיים. הכי חשוב לא למהר ! התאהבות רגעית מקורה בתאווה ולא באהבה. המון הצלחה

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
מה קורה אם יש אמא שתלטנית שאם לא עושים מה שהיא רוצה , זה מכעיס אותה , כל מה שקשור לתורה גורמת לה "בחילה" והיא נהנת יותר ממריבות מאשר משלום. איך אפשר לשרוד באווירה כזאת? (אני כותבת בשביל חברה שלי שסובלת קשות מאם חד הורית).

תשובה:
מתחשבים במצבה הנפשי של האם , מנסים לא להכעיס אותה ולא לעשות לה בחילות והכי חשוב מכניסים לעצמנו טוב טוב למוח שאמא לא מחפשת להשתלט עלינו , היא בסך הכל מחפשת רוגע , היא רוצה לדעת שאנחנו בסדר , היא דואגת , השתלטנות נובעת מדאגה , נכון שלפעמים זה ממש מעצבן ובלתי נסבל אבל כל אחד והתיקון שלו, כולנו צריכים לעבוד על הכיבוד הורים שלנו , גם אנחנו פעם נהיה הורים לכן חשוב מאוד שנדע להעריך את אבא ואמא , שנתחשב בחיים הקשים שעברו עליהם בכל התקופות הלא נעימות שהם היו צריכים להתמודד איתם, בכל המכשולים , החברתיים, הכלכליים , בכל המשברים שההורים שלו עמדו בהם בכבוד , בקיצור , לא קל לגדל ילדים בדור כזה , הורים שזכו לגדל ילדים איכותיים ראויים להערצה , רק על תשעה חודשי היריון שווה לתת לאמא הכל , כי אמא יש רק אחת , בואו ננסה לשמח אותה למרות הכל , במקום לדאוג רק לעצמנו ולראות רק את עצמנו כדאי שלפעמים נפתח קצת את חלון ה-"גאווה" ונתבונן לסובבים אותנו , נשאל את אבא "אבא מה שלומך?" , "נשאל את אמא, אמא את צריכה עזרה?" בקיצור בואו נהיה אנושיים ולא נתלונן כל היום ! אז מה אם אמא לא סובלת את ההתחזקות שלך, אמא זה אמא , תתחזקי בלי לפגוע בה , אל חשש היא תרקוד בחתונה שלך כמו גדולה , אין טעם להרגיז אותה עד שזה יקרה, תעבדי על חיזוק הקשר ביניכם ובע"ה יהיו בשורות טובות (תני לחברה שלך לקרוא את המכתב ואני מקווה שהיא תלמד ממנו) שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היי לאחרונה נחשפתי להרבה ידע על יחסים.. בעקבות פרידה קשה מחבר אני רוצה ליישם את האמת הוא נפרד ממני כי פחד להיסחף אני ממש מדוכאת עזבתי את עבודתי כנציגת מכירה בחברה סלולרית בקניון הרגשתי שפתאום זה לא בשבילי אני מרוסקת בא לי ללכת אליו ולחבק אותו אני מנסה להתחזק אבל מרגישה שהלב שלי אטום אני גם מפחדת להיות דוסית, היו ימים שממש רציתי לא לקום בבוקר כעסתי על הורי שהביאו אותי לעולם אני לא מבינה למה אני למה לאמר מודה אני בבוקר לא הייתי רוצה לקום אז על מה להודות? מתוסכלת מאוד :///

תשובה:
אני מבין שאת מתוסכלת בגלל הפרידה , אבל אם כך את מתוסכלת כשנותק הקשר בינך לבין בשר ודם , תחשבי מתוסכלת את צריכה להיות על הפרידה בינך לבין מלך מלכי המלכים... אם כולנו היינו מרגישים כמו שאת מרגישה כלפי צער השכינה, אין לי ספק שהגאולה הייתה מגיעה כבר היום... הבעייה שאנחנו מתוסכלים מדברים כל כך קטנים ואנחנו לא לומדים לקח מהניסיונות של החיים.

אם נערה שלא מקבלת "חיבוק" מחבר שלה נכנסת לצער כזה נורא ,כמה אנחנו צריכים להצטער שאין לנו את הזכות להיות מחובקים עם אבינו שבשמים? שאין לנו בית מקדש

לדעתי הגיע הזמן שבמקום שנדאג רק לעצמנו ונחשוב רק על התאוות והרצונות שלנו כדאי שתחשוב קצת על הקשר שלנו לאחים שלנו , כולנו עם אחד , כשכל אחד מאיתנו דואג רק לעצמו, אני מבין מדוע אין לו חשק לקום בבוקר , כי הוא סוג של "אגואיסט" שדואג רק לעצמו ואכפת לו רק מעצמו (כל אחד מאיתנו לפעמים מתנהג כך...) אם את רוצה להתרגש באמת ולהבין באמת מה משמעות חייך , נסי לראות את כל התמונה, כדי להצליח תתרחקי קצת מהעצמיות שלך... תעשי נסיגה קלה לאחור בדימיון ותראי את עצמך כמו גרגיר קטנטן בתוך ערמת חול גדולה. רק אם נתאחד ונחשוב גם על אחים שלנו נצליח להבין את המציאות נכון יותר ואולי נצליח לשנות כאן משהו, אבל אם נמשיך להיות אגואיסטים ונתעצבן על כולם ונתייאש רק בגלל ש-"לנו" יש צרות , זו בעיה !

הצרות הקטנות שלנו מצטרפות לצער הכללי שם עם ישראל , כולנו נושאים בנטל ובע"ה בקרוב נזכה לגאולה , כי לדעתי כבר סבלנו המון והצטערנו המון והגיע הזמן שניגאל, אין לי ספק שה' רואה הכל ושומע הכל , סופר את הדמעות שלנו וחש את הכאב שלנו , שנאמר: "בכל צרתם לו צר" , הוא פשוט מתעכב כדי שעוד יהודי יספיק להתחזק, כדי שעוד יהודי יספיק לחזור בתשובה ואז תבוא הגאולה השלימה בע"ה.

לדעתי אין לך חשק לקום בבוקר כי את חיה בלי משמעות , בלי חוקים , בלי הלכה איך אפשר להמשיך לחיות בלי משמעות? יש כאלה שמסוגלים לחיות כך 50 שנה,,, אבל יש אנשי אמת שלא מסוגלים לחיות בשקר ! לדעתי את נערה אמיתית , קשה לך לחיות בשקר ולכן את מתוסכלת , אם תקחי את עצמך בידיים ותחפשי אמת , אין לי ספק שכל יום שיעבור את תהיי עסוקה בלאסוף מצוות ולשמח את ה' במקום בלאסוף דמעות ולשקוע בעצבויות מיותרות , להכיר ולהיפרד , לצאת ולחזור , לבלות ולהתבלות.

שאלות ותשובות דומות בנושא.
א) עברתי פרידה כואבת איך אני יכולה להתגבר?
ב) צפיתי בהרצאות שלך ואני שוקלת לעזוב את החבר ולשמור נגיעה.
ג) גבר שהכרתי פגע בי ואחר כך פשוט צחק עלי אני לא מסוגלת לסלוח
ד) חבר שלי לשעבר רוצה לצאת איתי בחזרה , לצאת איתו או לא?
ה) אני יודעת את האמת אבל אין לי אומץ לעזוב אני פשוט מאוהבת

סרטונים שאני בטוח שתאהבי לראות: 







לסיכום: אני מציע לך לצפות בהרצאה השלישית "מעשה ב-2 חברים ו-5 ככרות לחם"
אני בטוח שתקבלי מוסר נפלא ותגיעי למסקנות פשוטות , אם את לא מבינה דברים פשוטים בחיים, איך את רוצה להבין את הדברים המורכבים? הרצאה מרתקת לצפייה
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים.......

"ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'.

אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת.

קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!<

נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת.

ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי.

אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה.

ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה!

אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.



תשובה:
וואו , מדהים.

זה באמת מכתב מרגש ונוגע ללב וחשוב שכל גבר וכל אשה יקראו אותו , צריך לקרוא גם התוודות של גבר שעבר משבר גירושים , אני בטוח שזה יהיה לא פחות מעניין , אם יש גבר שרוצה לשתף אותנו ברגשות שלו (בעילום שם כמובן) נשמח לשמוע מה אתם מרגישים... למרות שהאתר הזה נקרא: "אור-לנוער" כבר מזמן גולשים בו עשרות אם לא מאות אלפי גולשים צעירים , נערים , בחורים ומבוגרים , כנראה שהאור מופץ לכל בית ישראל בארץ ובעולם, חשוב לציין שהאתר פועל ללא מטרות רווח , ללא הוראות קבע ובאמת לשם שמים
הצפיות בסרטונים לא ממוספרות , לא אכפת לנו כמה אנשים צפו בסרטון , אנחנו לא מחפשים כבוד ותהילה , מי שמודד לנו את מספר הצפיות באתר הוא הריבונו של עולם, אנחנו לא מחפשים מספרים וכבוד , אנחנו מחפשים אהבת ישראל אמיתית , לא נגועה !
תתפללו עלינו שנזכה לענווה ונתרחק מהגאווה והפרסום השקרי , הפרסום היחיד שאנחנו מוכנים ליטול בו חלק הוא פרסום גדלות הבורא בעולם , בחינת: "יתגדל ויתקדש שמ-יה רבה" ויהי רצון שיגדל שמו של ה' בעולם.

לסיכום: אם יש לכם דברים נוספים שהייתם רוצים לשתף באתר , נשמח לקרוא , דברים מרגשים שאתם חושבים שיעשו לאחרים טוב , שיועילו לכלל הציבור , אנחנו כאן כדי לקרוא ולפרסם ולגדל את שמו של ה' יתברך.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד