שאלה:
שלום כבוד הרב רביד! הרב אני חוששת מאוד בעניין השידוכים בעבר הוטרדתי מינית ע"י אבי ובשידוכים אני צריכה לידע את המשודך בנושא ואני לא יודעת איך? אני כל הזמן חושבת מי ירצה לקבל אחת כמוני עם עבר כזה? הרבה שבחו אותי על המידות הטובות שה' נתן לי ובכל זאת אני מרגישה כאילו אני פסולה מה עושים? ואחרי הכל נאמר"ואהבת לרעך כמוך" מה שלא הייתי רוצה לקבל איך אני אתן לאדם אחר. הרב יוכל בבקשה להביע את דעתו תודה!

תשובה:
זה באמת מקרה לא פשוט , אבל אני מאמין שברגע שתמצאי את בן הזוג שזימנו לך משמים , אחרי כמה פגישות הוא יתחיל להתאהב בך ואין לי ספק שעל כל פשעים תכסה אהבה , כפי שכבר גילה לנו שלמה המלך החכם מכל אדם , לכן מה שאני חושב שאת צריכה לעשות כרגע זה.

א) להתרכז בתפילות לה' שתזכי להכיר בחור ירא שמים שיאהב אותך איך שאת
ב) לא לספר על העבר המיני שלך לאף אחד אלא אם כן יש לדבר השלכות פסיכולוגיות
ג) להתחזק באמונה ובטחון בה' ולא ליפול לעצבות ודכדוך הנפש , זה רק יעכב אותך
ד) להבטיח לה' יתברך שאחרי החתונה תזכי לשמור על טהרת המשפחה בע"ה.

אחותי היקרה, העובדה שהיית קורבן לניצול מיני לא אמורה לפגוע בעתיד שלך , נכון שזה לא מצב פשוט ואין לי ספק שיש לך משקעים נפשיים קשים אבל את חייבת להחדיר לעצמך טוב טוב לראש שלא שעשית מעשה אסור בכוונה, פגעו בך והדבר לא היה בהסכמתך ובטח ובטח שלא ברצונך, צר לי מאוד לשמוע שכך ארע, אבל אני חושב שעליך להמשיך ולהאמין באמונה שלימה שה' יתברך יתמלא ברחמים עליך, אבל כדי שזה יקרה חשוב שתהיי אמיתית , שתהיי בת מלך ולא תמשיכי לקלקל, כי ברגע שתקלקלי מבחירה הרי שבקלקול שלך גילית דעתך שחשקה נפשך ברע וחבל.

בכל מקרה אני רוצה שתשאירי לנו את השם שלך במדור התהילים כדי שנתפלל עליך בע"ה (ללא תשלום) וכל יום תקראי פרק תהילים אחד באתר ואני מאמין שבע"ה יהיו לך בשורות טובות , את לא צריכה לספר לאף אחד על העבר שלך , זה משהו אישי אם בעתיד תרגישי צורך לחשוף את הדבר בפני בן הזוג שלך , זו זכותך , אבל אני לא חושב שחשיפת הדבר תתרום לזוגיות שלך , אלא אם כן הדבר השפיע עליך מאוד וזה בא לידי ביטוי במצבי רוח משתנים , בבכיות ודכאונות , בחולשה ובחוסר תיאבון וכיוצב' , היות שאז המצב עשוי להתגלות ובמקרה כזה , חשוב כן לספר כדי לא לבוא לידי משבר אמון

לסיכום:  אם בעבר ניסו להרוס לך את החיים כדי לספק תאווה , אין לי ספק שהיום את מבינה כמה מסוכנת תאווה אסורה ולאן אפשר להגיע בלי תורה ומצוות , לכן אני חושב שכדאי שתעשי מאמץ גדול למצוא בן תורה אמיתי ותתייעצי עם הרבנית שלך בנוגע לחשיפת המקרה או לא , אני מאמין שאם השפעת האירוע לא באה לידי ביטוי בצורה חיצונית ו\או נפשית בולטת חריגה , לא כדאי לחשוף זאת בפני בן הזוג , אבל אינני פוסק

שאלות ותשובות דומות בנושא:
1) שקר מביך - אני לוקח תרופות ולא נעים לי שידעו מזה.
2) גיליתי על אשתי דברים חמורים אחרי החתונה ואני מתבייש בה.
3) האם להמשיך לצאת או לא לצאת עם בחור שנאנס בילדותו?
4) לצאת או לא לצאת עם בחור שיש לו בעיה בפוריות? (וריקוצל)

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב היקר! רציתי לדעת אם אני מתלבשת די צנוע, זאת אומרת לא חשוף, אבל צמוד, קצת פתוח. (אני בהתחלה אז אני משתדלת כמה שאני יכולה)
עכשיו, תמיד מתחילים איתי, אני הכי לא משדרת את זה, אבל העיניין הוא שאני לא כל כך צנועה בלבוש, אני גם גבוהה ורזה ויש לי שיער ארוך ובוא נגיד אני יודעת שגברים/נערים מסתכלים עלי, ומתחילים איתי,כיוון שהשם והכבוד שלי חשובים לי יותר מהכל אני סנובית בחיים לא זורמת עם גברים, במיוחד שמתחילים איתי או שורקים או מצפצפים, השאלה שלי, לפעמיים אני לובשת חצאית לשיעור תורה וגם מתחילים איתי! אז אני לא מבינה?!?
תודה הרב אשמח לקבל תשובה,זה ממש מעיק עלי!

תשובה:
אחותי היקרה, אני גאה בך ושמח לשמוע שאת לא זורמת עם גברים , מצד שני אני לא חושב שתצליחי להחזיק מעמד עוד הרבה זמן עם כל כך הרבה ניסיונות , אל תכניסי את עצמך לניסיונות מיותרים , חבל. ברוב המקרים סופו של ניסיון הוא ביזיון ולכן אנו אומרים     כל יום בתפילה , אל תביאני לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון , אם את לא רוצה לבוא לידי ביזיון
אני מציע שתשמרי על עצמך ותשתדלי להתחזק בצניעות אבל תעשי את זה בהדרגה.
תתחילי להתלבש בצניעות בשבת ומשם תמשכי ברכה לכל השבוע עם הזמן , בעזרת ה'.

אני גבוהה ורזה ויש לי שיער ארוך ומתחילים איתי.... 
בנוגע לזה שמתחילים איתך,תרשי לי לתקן אותך: "מתחילים עם הגוף שלך לא איתך", הגברים שמתחילים איתך לא מכירים אותך , הם מכירים רק את הקליפה החיצונית שלך.
בעולם התורה לא שורקים ולא מצפצפים , בודקים איפה למדת? מבררים על האופי שלך ולא מסתפקים במה שאת לובשת או איך שאת נראית , המראה החיצוני עלול לתעתע...
מי שבוחר אשה ע"פ מראה חיצוני הוא אדם רדוד ושטחי ואינו יודע אהבה אמיתית מהי..
הוא דומה לאדם שבוחר רכב לפי הריפוד והמערכת שיש בו מבלי לברר כמה קילומטרג' הרכב עשה , מה נפח המנוע והאם המנוע תקין. המנוע של כל יהודי היא הנשמה שמניעה אותו והיא זו שמחייה אותו ובלעדיה אין לו קיום. ככל שאדם קרוב יותר לה' וחי ע"פ ההלכה הרי שהנשמה שלו גדולה יותר. זה מה שבודקים בני תורה. לא שריקות ולא צפצופים....

לפעמים אני לובשת חצאית וגם מתחילים איתי... אני לא מבינה?
מה יש פה להבין? חסרים נערים שאין בהם דעת? יש אפילו דתיים שמתנהגים כמו דתילונים או חילונים, נו... אז מה? השאלה מה את מחפשת? האם את מחפשת בן תורה או דתילוני? אם את רוצה להקים בית כשר עם בעל נאמן , אל תתייחסי לכל אותם קשקשנים , ששורקים ומצפצפים , אלה ימצאו את בנות זוגם ברחוב. את תמצאי את בן הזוג שלך במסגרת איכותית , מסגרת שתעיד עליו שהוא בחור איכותי ומלומד ולא שורק לבנות ברחוב ומחפש תשומת לב , היום כולם נופלים בחוסר צניעות גם דתיים וגם חילונים מי שבאמת יושב ולומד ורחוק מכל הטומאה שיש בחוץ הם בני הישיבות בהם שוכנת השכינה בחינת: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" , אני לא אומר שצריך להתחתן רק עם בן ישיבה , יש גם הרבה בחורים מקסימים שעובדים ולומדים , אבל הדבר החשוב ביותר הוא שתהיה לאדם מסגרת. שלא יהיה תלוי באוויר...

שאלות ותשובות דומות.
א) אני נראית טוב יש לי הכל אבל אין לי סיפוק.
ב) אני מבית דתי לאומי ואצלנו מחפפים בצניעות.
ג) הכפישו את שמי ופירסמו עלי דברים לא צנועים.
ד) אני אשה נשואה וגברים מביטים בי במקום עבודתי.
ה) אם אני הולכת בצניעות ולמרות הכל כולם מסתכלים עלי.

לסיכום: תשתדלי להתלבש כראוי לבת מלך ולהתחזק בצניעות שלך , אל תכניסי את עצמך ליותר מדיי ניסיונות כי בסופו של דבר את עלולה לבוא לידי ביזיון , אל תתרגשי מזה שגם כשאת עם חצאית מתחילים איתך , הדור מבולבל לגמריי... דתילוני יתבונן בקליפה החיצונית שלך , בן תורה אמיתי יודע: "שקר החן והבל היופי" , העובדה שאת רזה ויש לך שיער יפה נחמדה , אבל מבחינתו כבן תורה מה זה שווה אם אין בך צניעות ויראת שמים?
"אשה יראת ה' היא תתהלל" , יהי רצון שתזכי להיות יראת ה' ותזכי לבן תורה אמיתי אמן. 



שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היי הרב.יש לי שאלה שמאוד מציקה לי ולקרוביי. אשמח אם תוכל לענות לי בהרחבה. כ"כ הרבה אנשים מצפים לתשובה. מדוע חלק נכבד ובלתי מבוטל מהחרדים אינם עובדים ומקבלים כסף על גבי המדינה?הרי הרמב"ם עבד ולמד וכו' רבנים ענקיים וקדושים כמוהו.אני מודעת לכך שקוללנו בחטא האדם הראשון לעבוד-ועבודה היא קללה.אשמח לשמוע את הסיבות-למה הרבה מהחרדים לא עובדים?הרי גדולי ישראל בתקופות שונות עבדו והתפרנסו בכבוד! תודה רבה.

תשובה:

אחותי היקרה, אם היית יודעת מה ערכה של תורה , היית מבינה שלא רק שחרדים כן עובדים, הם עובדים הכי קשה שיש ובזכותם עומד העולם (אני מדבר על אלה שבאמת לומדים) אם הם לא ילמדו תורה מי ילמד תורה? "תורה מה תהא עליה?"

אין לאף אדם בעולם ספק שצבא זה דבר חשוב ומקודש, אבל השאיפה היא שנזכה להיות "צבא ה'", כל מי שמשרת בצבא באמת מגן על המדינה ושומר על עם ישראל וזו מצווה אדירה שמוזכרת בחז"ל, אבל אל לנו לזלזל בחיילים הנוספים, שלומדים תורה, חיילי צבא ה'...

בזכות מי קיימת מדינת ישראל, בזכות הרובים שלנו? הטנקים החזקים שלנו? הרי אנחנו המעט מכל העמים ! בזכות מי יש במדינה הזאת חכמה ותבונה? בזכות תורת אבות ! לא לחינם אמר ה' : "לכו לחמו בלחמי" ! אם עם ישראל היה שומר תורה ומצוות לא היינו צריכים צבא, העובדה שעכשיו אנו זקוקים לצבא ולשמירה זה רק בגלל שהשכינה בגלות, אבל לעתיד לבוא כשיבוא גואל צדק יקויים בנו: "חדש ימנו כקדם" ולא נצטרך להילחם כי יהיה שלום, התורה תשכין שלום בעולם.  אם לא הייתה תורה שתגן עלינו , לא היינו שורדים אלפי שנים ! התורה היא הדבר היחיד שמחזיק אותנו , את זה אומר ה' יתברך לא רביד , "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי" , בלי התורה שלי אין קיום לעולם , אני מבין  למה בחור שלא מבין מה הערך של לימוד תורה שואל שאלות כאלה , כי זה מה שהוא שומע ברחוב , או אצל אנשים שאין להם מושג מהי תורה ולכן הם מרגישים שהחרדים גוזלים מהם את כל הכסף , אבל אם הם היו מבינים ולו מעט מה ערכה של תורה הם היו צוחקים כי אין שום כסף בעולם שמסוגל לאמוד את ערכה של התורה שבזכות המדינה והעולם קיימים , אף אחד לא חולק על העובדה שעבודה היא דבר מאוד חשוב

כבר אמרו חז"ל:
 "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" (תהילים קכח' ,ב')
 "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון" (מסכת אבות ב',ב')
"גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים" (ברכות ח.)

לא לחינם אמרו חכמים, אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות (את השררה),
מסביר רבי עובדיה מברטנורא: אהוב את המלאכה: אפילו יש לו במה להתפרנס, חייב לעסוק במלאכה, שהבטלה מביאה לידי שעמום. ושנא את הרבנות - רבנות זאת השררה. ראוי לאדם שלא יבקש לעצמו שררה. 

מצד שני אין לאף אחד ספק שזכות גדולה יש לאדם שזכה לשבת וללמוד תורה כל היום במידה ומדובר באדם שבאמת לומד לזכות כל עם ישראל ותורתו שומרת על עם ישראל
עד כדי כך שבזכות התורה קיים כל העולם כולו וללא התורה לא היה קיום לעולם כולו.
 
וכבר אמרו חז"ל:
"ותלמוד תורה כנגד כולם" (מסכת שבת דף קכז' עמוד א')
"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" (מסכת קידושין מ:)
"אדם כי ימות באוהל" (במדבר יט',יד')
"פת במלח תאכל... ובתורה אתה עמל" (אבות ו',ד')
"והגית בו יומם ולילה" (יהושוע א',ח')
"אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיהו לב',כה')

הנושא המדובר מובא בגמרא במסכת ברכות (דף לה' עמוד ב') שם מובאת המחלוקת שבין רבי שמעון בר יוחאי לבין רבי ישמעאל על הפסוק: "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך"
תנו רבנן (שנו חכמים): מה תלמוד לומר ואספת דגנך? לפי שנאמר: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה", שואלת הגמרא: יכול דברים ככתבם? תלמוד לומר: "ואספת דגנך", הנהג בהם מנהג של דרך ארץ.

אמר רבי שמעון בר יוחאי: אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריע וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וכו'... ותורה מה תהא עליה? במילים אחרות: אם אדם רק יעבוד מתי ילמד תורה? אלא בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתם נעשית על ידי אחרים, ובזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתם נעשית על ידי עצמם, ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידם. אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, כרשב"י ולא עלתה בידם.

לדעתי בדור שלנו דור שבו חלישות הדעת גדולה ירדה על העולם, דור שבו הפיתויים והמדיה הורסים כל חלקה טובה בעם, דור שבו בכל בית בישראל יש מחשב וחשיפה גדולה מאוד לתרבות הגויים, רק יחידי סגולה מסוגלים לשבת וללמוד תורה ולא ליפול בניסיונות הכל כך קשים שהמציאות מזמנת לנו. רוב העולם צריך לשבת וללמוד תורה
ואמרו חז"ל במסכת (חגיגה ה') כשם שה' יתברך בוכה על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, כך ה' בוכה על מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה ועוסק, הרי ידוע שהתנאים והאמוראים היו מתפרנסים וחוץ מכמה שהיו בעלי עושר מופלג והיו יכולים לעסוק בתורה ללא טרדת הפרנסה, ודאי שכל השאר נאלצו לקיים את עצמם ולהתפרנס, בחינת: ."יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון" כמו כן ידוע שהרמב"ם עבד כל ימיו לפרנסתו ואף דבר בגנות מי שמטיל עצמו על הציבור.

וכן אמרו חז"ל: בנוהג שבעולם, אלף בני אדם נכנסים למקרא, יוצאים מהן מאה, למשנה יוצאים מהן עשרה, לתלמוד יוצא מהן אחד, כלומר 99% הנותרים יהיו בעלי בתים שמתפרנסים רוב שעות היום וקובעים עיתים לתורה, בכולל או בכל מסגרת אחרת.

אני לא ממש מסכים עם האמירה הכוללת שחרדים לא עובדים, הרי הרבה חרדים שמתפרנסים בכבוד, כמלמדים, שוחטים, משגיחי כשרות , מוהלים, סופרי סתם, מרצים, לא חסרות עבודות נפלאות שהציבור החרדי לוקח בהם חלק, החברה החרדית בימנו, חשופה לעבודה הרבה יותר מבעבר, הרחוב החרדי בבני ברק מאכלס כל כך הרבה בעלי מקצוע חרדים, חנויות שבהן עובדות מנהלות חרדיות , מנהלים חרדים, מסעדות כשרות, חנויות בגדים ועוד, אז לבוא ולומר שחרדים לא עובדים זו הכללה, אני מסכים בהחלט שיש ציבור נכבד שמעלתו גדולה מאוד, ציבור שבאמת יושב ולומד כל היום, שבזכותו עומד העולם, אני מדבר על אנשים שלא לומדים על חשבון הצער של הנשים שלהם , או על חשבון האוכל של הילדים שלהם, אני מדבר על אנשים שלומדים תורה באמת מתוך מסירות נפש, זכותם תגן על כל עם ישראל ! אנשים כאלה באמת ראויים להערצה.

לסיכום: אני באופן אישי מכוון את בני הנוער לעלות לשנה ישיבה או לשנת מדרשה אחת לפחות כדי לקבל כלים להתמודד עם החיים, אח"כ אין שום בעיה לצאת לעבוד, גבר צריך לפרנס משפחה, גבר מתחייב לפרנס את אשתו, גבר מחוייב לכלכל את ביתו, אם אין לו מי שיחזיק ויתמוך בו הוא חייב לצאת לעבוד, כך שמעתי מכבוד הרב הגאון יורם אברג'ל שליט"א בשיעור הקבוע באשדוד, מי שלא מחנך את בניו לאומנות סופו מלסטם את הבריות, על זה אף אחד לא חולק, אבל גם את צריכה להבין שיש חרדים שתורתם אומנותם זה הכל.

תגובות דומות שכבר עניתי בנושא:
א) הרב רביד עדיף להתחתן עם בעל שלומד או עם בעל שעובד ולומד?
ב) למה לא ללכת ישר לצבא או לשירות לאומי ומיד אח"כ לעבוד?
ג) צפייה בקטע הבא תועיל מאוד להבנת הנושא: "תורה ועבודה"
ד) האם שייך לצאת עם בעל שלומד כל היום?
ה) למה חרדים לא הולכים לצבא? לא משרתים את המדינה? למה?

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב,שמי אבישג אני בת 18 גיל קשה,אני בקשר עם בחור 3 חודשים(מכירים 4 שנים) התחלנו את הקשר בשמירת נגיעה ולפני מס' ימים נפלנו אבל חזרנו לעצמינו מיד. אבל עכשיו קשה לנו יותר.איך אנו יכולים להקל על עצמינו? שנינו מתחזקים ורוצים לשמור נגיעה, אך היצר הרע גובר לפעמים.לשאלתי השניה: התחלתי ללכת למדרה מס' פעמים והפסקתי.חבר שלי רוצה שאני אלך אך ממש קשה לי.כל פעם יש תירוץ אחר.האם יש לרב טיפ לתת לי שידחף אותי כן ללכת?אני רוצה לבנות קשר אמיתי עם אותו בחור,קשר לבית בישראל.ויודעת שכל טיפ מהרב יעזור.תודה מראש.

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה צר לי לשמוע שיש לך חבר , ההלכה לא מתירה לך להיות בקשר עם חבר כל כך הרבה זמן, דעי לך אחות יקרה, כשעוברים עבירה אחת השניה ממהרת לבוא, ברגע שעברת על ההלכה והתרת לעצמך להיות בקשר עם בחור, לפני שעלית למדרשה או התחזקת דיו כדי לדעת שתצליחי לשמור על עצמך, אזי העבירה השניה ממהרת לבוא, לכן נכשלת בשמירת נגיעה, אני תמיד ממליץ לתלמידות שלי לא להיכנס לקשר עם בחור כל זמן שהן עדיין לא מוכנות לכך, נערה שרוצה לצאת לשידוכים או להכיר בחור, צריכה לפחות שנה שנתיים של קביעות עיתים לתורה ורצינות (עם דעת תורה הגון וירא שמים) או לפחות שנה במדרשה, נערה שלא קובעת עיתים לתורה ולא הייתה במדרשה (חוזרת בתשובה) יהיה לה קשה מאוד לשמור נגיעה וסביר מאוד להניח שהיא תכשיל את הבחור בנגיעות אסורות ! אם מדובר בנערה דתיה מבית , שחונכה לשמרנות ויודעת לשמור על עצמה והבחור שאיתו היא יוצאת הוא בוגר ישיבה או בחור רציני שקובע עיתים לתורה, אולי הקשר היה "כשר" אבל אין לי ספק שהקשר שאת נמצאת בו כעת הוא לא קשר בריא עבורך , אני יודע שאת ממש אוהבת את הבחור ויש לך רגשות כלפיו, אבל אני חושב שאהבתך לבורא עולם צריכה לגבור על אהבתך הגשמית והרגעית, אם את רוצה להיות מאושרת , תעלי למדרשה (עם פנימיה) לא מדרשה אקסטרנית כי אז את פשוט בורחת ומפסיקה, תאזרי אומץ ותהיי רצינית, החיים הם לא משחק, לא תצליחי לשמור נגיעה כרגע , במיוחד לא עם בחור שכבר נכשלת איתו , את לא מלאך את אדם פשוט , אל תכניסי את עצמך לניסיונות ולבזיונות , תהיי רצינית ותעלי למדרשה זו העצה שלי, אפילו הבחור שמח שתעלי למדרשה , זה רק אומר שהוא בחור איכותי , אבל כרגע לא שייך שתצאו , תעשו הפסקה של כמה חודשים עד שתתחזקי , תדרשי ממנו לקבוע עיתים לתורה ורק בעוד מספר חודשים כשהרבנית תגיד לך שאת מוכנה לצאת לשידוכים תצאי , ראש המדרשה (הרב) ישוחח עם הבחור ויברר אם הוא מתאים לך, אם הוא ראוי לבת מלך כמוך ! בהצלחה וישר כח על ההתייעצות , חשוב שתמיד תקבלי עצה טובה ולא תסמכי על עצמך כי כשאת סומכת על עצמך , תראי לאן את מגיעה... אל תנסי להאשים את היצר הרע בטעויות שלך, אם היית רצינית לא היית מגיעה למצב של נגיעות אסורות איתו , את לא מספיק חזקה.
תקראי את הטיפים הבאים: "טיפים לשמירת נגיעה" ותצפי בקליפ הבא: "טיפים לשמירת נגיעה" . בהצלחה שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, אני גרה בבלגיה הקרה, אני עוברת כרגע ניסיון קשה ממוות, שמעתי את ההרצאה שלך במקרה היום בבוקר והייתי חייבת לכתוב לך, אז ככה... הייתי נשואה לגוי ויש לי שלושה ילדים קטנים ממנו בבקשה אל תשפוט אותי, יצר הרע עבד שעות נוספות עלי, לילדים שלי יש שמות עבריים והם לומדים בבית ספר יהודי, לפני שנתיים התגרשתי בגלל סיבות של דת ולפני שנה האב החליט גם לבקש חזקת ילדים משותפת , כמובן שעמדתי למות, הוא קיבל את מה שביקש הילדים שבוע אצלו ושבוע איתי, הילדים מבולבלים ומפוחדים רק לראות אותם בוכים כי הם לא רוצים ללכת לאבא זה מרסק אותי לגמריי, אני מתפללת המון אבל לא רואה ישועה ,כניראה לא מגיע לי, אין לי מספיק זכויות אנא ממך האם תוכל להיתפלל על הילדים שלי שהאבא יוותר עליהם ושנעלה לארץ ישראל לטובה במהרה....

תשובה:

גב' היקרה שלום וברכה.
קראתי בעיון את המכתב שכתבת , אני מבין שאת מתמודדת עם ניסיון לא פשוט, ובע"ה אתפלל עליך ועל ילדיך שתזכו לעלות לארץ בשמחה (קיבלתי את שמך ואת שם ילדיך)אבל לדעתי לא מדובר בניסיון , מדובר בתוצאה של מעשים אסורים חמורים שעשית, ברגע שבחרת לחיות עם גוי, להתחתן עם גוי ולהביא ממנו ילדים, היית צריכה לקחת בחשבון שה' יתברך לא ישמח מזה, כשבנות ובנותיו מתבוללים ועוזבים את דרך חז"ל, אלה הם התוצאות, למזלך את יהודיה ולכן ילדיך יהודים, אם זה היה להיפך הילדים היו גויים לכל דבר , אבל למזלנו את יהודיה כשרה וזכית לעשות תשובה

אם תקבלי על עצמך תשובה שלימה אין לי ספק שמן השמים ירחמו ותזכי שהילדים שלך יהיו כשרים. "אין דבר העומד בפני התשובה" אבל כדי שתיעשה עבורך השתדלות מן השמים עליך לעשות השתדלות קטנה בעצמך, כדי שתהיה סייעתא דשמיא מן השמים, עלינו להתעורר מלמטה ובזכות אתערותא דלתתא (התעוררות של מטה - בידי אדם) תהיה התעוררות בשמים בחינת: "אתערותא דלעילא" (התעוררות מן השמים לעוזרו) 

תבחרי אחת מהקבלות הבאות ויהי רצון שהברכה תחול על הקבלה שקיבלת.
א) שמירת שבת - להקפיד יותר על שמירת שבת עד שתזכי לשמור שבת כהלכה
ב) כיסוי הראש וצניעות - להקפיד יותר על כיסוי ראש וצניעות הלבוש כיאה לבת מלך

מעבר לקבלה שתקבלי על עצמך (יהי רצון שתזכי לקבל את שתי הקבלות) אני רוצה שתבטיחי לה' יתברך שכשתזכי שהילדים יעלו לארץ הקודש תרשמי אותם למוסדות חינוך תורניים ובע"ה כשתזכי להתחתן מחדש תתחתני עם בחור ירא שמים ששומר תורה ומצוות, מהיום תקפידי להדליק נרות שבת 10 דק' לפני מה שכתוב בלוח השנה ותתפללי על זה מעומק הלב (אפילו תבכי על זה) ואני מאמין באמונה שלימה, שה' יתברך יתמלא ברחמיך עליך, יקדים את ישועתך כשם שאת הקדמת את הדלקת הנרות ואם אני התרגשתי ואני אדם פשוט שלא מכיר אותך, אז אין לי צל של ספק שבורא עולם שאת הבת שלו , הנסיכה שלו שרוצה לחזור לארמון יתרגש מאוד ויעזור לך.

לקריאת תהילים יומית באורלנוער ובקשת ברכה לחצי כאן: "תהילים לכל הישועות"
כל מי שמשתתף בקריאת התהילים יש לו חלק בספר שלם, כל יום מסיימים באתר מספר ספרים ואשרי מי שזוכה להיות חלק מקריאת התהילים הגדולה, אנחנו מתפללים על כל מי שמשאיר שם באתר ומקווים מאוד שזכות דוד המלך תגן על כלל ישראל אמן.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב תודה על הכל. אני בשנה הראשונה לנשואיי וקשה לי מאוד.יש מתח גדול בין אבי לבעלי. אבא שלי אדם מאד חכם וחריף וגם בעלי. אבל שניהם בעלי דעות שונות. חשוב לציין, שבעלי מכבד ומעריך אותו. הרגע חזרנו משבת אצלם ובעלי אמר לי דברים כואבים. אומנם הוא מרגיש בנוח וטוב בשבת אבל עדיין. יש דברים שהוא לא מבין למה זה ככה.. ואני בחורה רגישה וקשה לי עם זה ולכן עד עכשיו אני בוכה. מה עושים?איך מכבדים את שניהם?

תשובה:
אחותי היקרה , אני לא יודע במה מדובר ולכן קשה לי מאוד לכוון אותך להציע לך פתרון
אבל באופן עקרוני , אני יכול לומר לך שעם כל הצער והכאב , אנחנו מורים לתלמידות שלנו אחרי החתונה לכבד את רצון הבעל , משום שאשה נשואה הרי היא ברשות בעלה ולכן התורה אף פטרה אותה מחיוב של כיבוד הורים. (כמובא בשו"ע יו"ד סר"מ סי"ז)
לכן אם ההתלבטות היא בין כבוד הבעל לכיבוד ההורים - כבוד הבעל עדיף.

בעלי מכאיב לי
צר היה לי לשמוע שבעלך מכאיב לך באמירותיו, אני חושב שכדאי שתדברי איתו על זה ותגידי לו בצורה מכובדת שהאמירות שלו (עליך או על בני משפחתך) פוגעות בך. וגם אם הוא אומר את מה שהוא אומר ע"מ לתקן ו\או כדי לומר את שבליבו , ראוי שהדברים יאמרו בצורה מכובדת ולא בצורה פוגעת חס ושלום.

אני שמח לשמוע שבעלך מכבד את אבא שלך ומעריך אותו ואני מניח שהדברים הכואבים שהוא אמר לך קשורים לבני משפחתך והדברים פגעו בך כי לדעתי היה בהם מין זלזול בכבוד משפחתך ומנהגיהם ובגלל זה את בוכה. בגלל שפגעו באנשים שאת מעריכה ואוהבת. אני חושב שראוי שבעלך יתנצל בפניך וראוי שתשוחחי על כך עם הרב של בעלך (במידה ויש לו רב) אני בטוח שהרב שלו יסביר לו כמה חשוב להתנהג בדרך ארץ וגם בלהט הרגע , לא אומרים דברים בצורה אימפולסיבית , ראוי לכבד את הצד השני ולא לפגוע ברגשותיו. אני ממש מצטער לשמוע שבכית , חשוב שתדעי שזו לא בושה לבכות זה דבר טבעי ואנושי לגמריי , גם אני במקומך הייתי נפגע ואולי בוכה

לסיכום: מצד אחד את ברשות בעלך ועליך לכבד את בעלך , דעותיו והשקפותיו. מצד שני בעלך חייב לכבד אותך ולא לפגוע בכבודך וגם אם לבעלך ולאבא שלך יש חילוקי דעות בעניינים מסויימים, ראוי לכל אחד מהם להתנהג בצורה מכובדת וראויה ולא ח"ו לבזות ו\או לפגוע האחד ברגשותיו של האחר.

אם חילוקי הדעות מתעצמים ולא מאפשרים להם להימצא יחד באותו מתחם מבלי לריב
אני מציע שתפנו ליועץ זוגי שיתן לכם כלים להתמודד עם סוגיות מורכבות במשפחה. בכל מקרה , אין לי ספק שעליך להישמע לבעלך ולכבדו בדיוק כמו שבעלך מחוייב לצדד בך ולחזק אותך במקרים דומים במשפחתו, בחינת: "ועזב את אביו ואמו ודבק באשתו".
כל זה כמובן בהנחה שבעלך הוא אדם ירא שמים כמובן.

שאלות דומות בנושא:
"מריבות גדולות בכל מה שקשור לכיבוד הורים"
"שאלות ותשובות בנושא שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד