האם מותר לגבר לעשות בדיקת זרע?
calendar_today9 ספטמבר, 2026personהרב הרב רביד נגר
השאלה:
שלום לרב. אני ובעלי נשואים שנה וחצי ומנסים להיכנס להריון
ללא הצלחה. אומנם הזמן יחסית קצר. אבל כל חודש שעובר
גורם לי לצער רב. אנחנו מתחזקים ומנסים לקבל עלינו קבלות
טובות. אבל זה לא עוזר הבעיה העיקרית היא שבלי שבעלי
יעשה בדיקת זרע הרופאים לא מוכנים לטפל בי ולראות מה
מקור הבעיה, אשמח לשמוע מהי דעת הרב בנושא?
תשובת הרב:
שלום וברכה.
א) מדובר בנושא מורכב המצריך תשובה מחכם ובקיא (פוסק)
ב) יש לבחון כל מקרה לגופו ולא לתת הוראה כללית בנושא
ג) ראוי לעיין היטב בסוגיה זו ולברר מהי דעת גדולי ישראל
ד) אין לסמוך על התשובה שאכתוב כאן כפסיקה הלכתית
עיון קצר מגלה כי...
לפני שנים רבות כשדנו גדולי הפוסקים בשאלה זו רבים
החמירו ולא התירו לגבר להוציא זרע לצורך הנ"ל. וגם
פוסקים שהיו ידועים כמקלים גדולים, לא הקלו ראש
בנושא הנ"ל. אולם, אז לא הייתה ודאות שתופק תועלת
מהדבר. לעומת זאת כיום, ברפואה המתקדמת הדיון
ההלכתי מקבל תוקף שונה לגמריי.
אז מותר או אסור?
בעשרות השנים האחרונות, כמעט כל גדולי הפוסקים
מודים שיש מקום להקל בדבר בתנאים הלכתיים מסויימים
כגון, שלא מוציא בידיים ממש אלא ב-"גרמא" (בעקיפין)
ובתנאי שעבר פרק זמן של יותר משנתיים לאחר החתונה.
בעל האגרות משה פסק: שרק אחרי 5 שנים שייך לבדוק
הגרי"ש אליישיב פסק: לאחר שנים רבות (קרוב ל-10 שנים).
החזו"א: (רבי אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל) התיר גם לאחר שנתיים
בעל שבט הלוי: “הגם שטעם המחמירים שלא לעשות זה
רק לאחר עבור עשר שנים דברי טעם הם מכל מקום אם
נתברר למעלה מכל ספק דבדרך הטבעי אין כבר שום
תקוה בודאי מותר לעסוק בזה גם קודם עשר שנים” וגם
כאן הגביל את היתרו רק לצורך מצוות פרייה ורבייה.
“מכל מקום יראה להגביל הדבר רק למצות פ”ו בלבד,
ונראה דזה היה דעת כל הגדולים שנשאו ונתנו בנדון זה".
(עיין בשו"ת אגרות משה ח"ב סימן טז'),(תשובות הגרי"ש ח"ב סימן עד'
"בעובדא דאחיעזר עברו 10 שנים), (בשבט הלוי (ח”ח סי’ רנא אותיות י’,יא')
תנאי ההיתר לדעת המתירים.
גם לדעת הפוסקים שדעתם נוטה להתיר יש מחלוקת לגבי
האופן שבו מתבצעות הבדיקות. הדרך הראשונה היא הוצאת
זרע מגוף האשה בדרך שהתירו הרב שלום מרדכי שבדרון
(שו"ת מהרש"ם ח"ג סימן רסח') והרב יואל משה טייטלבויים
(המאור קונטרס ט' עמוד 3-13) לעומת זאת הרב פיינשטיין
(שם וח"ב סימן טז' וח"כ סימן יד') טוען שביאה זו (כפי שהזכרנו קודם)
יכולה להתבצע רק במרפאה כדי לספק זרע טרי בזמן אמת
והרי זו פריצות שאין להתירה. לכן לדעתו איסוף הזרע
מותר רק בדרך ביאה באמצעות כיס (אמצעי מניעה)
כשדש מבפנים וזורה מבחוץ. דהיינו: שימוש באמצעי
מניעה מנוקב שיאפשר מצד אחד מעבר של הזרע מגוף
הגבר לרחם האשה ומצד שני יישאר בו זרע לבדיקה.
למה מחמירים בזה כל כך?
כיון שעוון הוצאת זרע לבטלה הוא העוון החמור ביותר
שיש וכתב על כך השו”ע באבן העזר בסימן כג' בסעיף א':
“ועון זה חמור מכל עבירות שבתורה” ומקורו מהזוהר. עוד
כתב הרמב”ם (פכ”א מאיס”ב הלכה יח') “אסור להוציא
שכבת זרע לבטלה, לפיכך לא יהיה אדם דש מבפנים
וזורה מבחוץ, ולא ישא קטנה שאינה ראויה לילד, אבל
אלו שמנאפין ביד ומוציאין שכבת זרע לא די להם שאיסור
גדול הוא אלא שהעושה זה בנדוי הוא יושב ועליהם נאמר
ידיכם דמים מלאו וכאילו הרג הנפש”.
לסיכום: כשמדובר בזוג ללא ילדים ובדיקות האשה העלו
שהכל תקין אצלה והרופא דורש לבצע בדיקות זרע אצל
הגבר ועברו לפחות שנתיים מיום הנישואים רק אז בהיתר
של חכם ובקיא יש מקום להקל לדעת המתירים. בדומה
לכך פסק מרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת
מעין אומר, חלק ח פרק א' סעיף ה'/ב' וראה גם בשו"ת
הר צבי אבה"ע ח"א, ד ובציץ אליעזר חלק ט', נא'.
נ.ב - אני חוזר ואומר שאין לסמוך על תשובה זו אלא
ראוי לבחון כל מקרה לגופו ולא למהר לקבל החלטות
בעניין זה בפרט כשמדובר בעוון החמור ביותר בתורה.
א) מדובר בנושא מורכב המצריך תשובה מחכם ובקיא (פוסק)
ב) יש לבחון כל מקרה לגופו ולא לתת הוראה כללית בנושא
ג) ראוי לעיין היטב בסוגיה זו ולברר מהי דעת גדולי ישראל
ד) אין לסמוך על התשובה שאכתוב כאן כפסיקה הלכתית
עיון קצר מגלה כי...
לפני שנים רבות כשדנו גדולי הפוסקים בשאלה זו רבים
החמירו ולא התירו לגבר להוציא זרע לצורך הנ"ל. וגם
פוסקים שהיו ידועים כמקלים גדולים, לא הקלו ראש
בנושא הנ"ל. אולם, אז לא הייתה ודאות שתופק תועלת
מהדבר. לעומת זאת כיום, ברפואה המתקדמת הדיון
ההלכתי מקבל תוקף שונה לגמריי.
אז מותר או אסור?
בעשרות השנים האחרונות, כמעט כל גדולי הפוסקים
מודים שיש מקום להקל בדבר בתנאים הלכתיים מסויימים
כגון, שלא מוציא בידיים ממש אלא ב-"גרמא" (בעקיפין)
ובתנאי שעבר פרק זמן של יותר משנתיים לאחר החתונה.
בעל האגרות משה פסק: שרק אחרי 5 שנים שייך לבדוק
הגרי"ש אליישיב פסק: לאחר שנים רבות (קרוב ל-10 שנים).
החזו"א: (רבי אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל) התיר גם לאחר שנתיים
בעל שבט הלוי: “הגם שטעם המחמירים שלא לעשות זה
רק לאחר עבור עשר שנים דברי טעם הם מכל מקום אם
נתברר למעלה מכל ספק דבדרך הטבעי אין כבר שום
תקוה בודאי מותר לעסוק בזה גם קודם עשר שנים” וגם
כאן הגביל את היתרו רק לצורך מצוות פרייה ורבייה.
“מכל מקום יראה להגביל הדבר רק למצות פ”ו בלבד,
ונראה דזה היה דעת כל הגדולים שנשאו ונתנו בנדון זה".
(עיין בשו"ת אגרות משה ח"ב סימן טז'),(תשובות הגרי"ש ח"ב סימן עד'
"בעובדא דאחיעזר עברו 10 שנים), (בשבט הלוי (ח”ח סי’ רנא אותיות י’,יא')
תנאי ההיתר לדעת המתירים.
גם לדעת הפוסקים שדעתם נוטה להתיר יש מחלוקת לגבי
האופן שבו מתבצעות הבדיקות. הדרך הראשונה היא הוצאת
זרע מגוף האשה בדרך שהתירו הרב שלום מרדכי שבדרון
(שו"ת מהרש"ם ח"ג סימן רסח') והרב יואל משה טייטלבויים
(המאור קונטרס ט' עמוד 3-13) לעומת זאת הרב פיינשטיין
(שם וח"ב סימן טז' וח"כ סימן יד') טוען שביאה זו (כפי שהזכרנו קודם)
יכולה להתבצע רק במרפאה כדי לספק זרע טרי בזמן אמת
והרי זו פריצות שאין להתירה. לכן לדעתו איסוף הזרע
מותר רק בדרך ביאה באמצעות כיס (אמצעי מניעה)
כשדש מבפנים וזורה מבחוץ. דהיינו: שימוש באמצעי
מניעה מנוקב שיאפשר מצד אחד מעבר של הזרע מגוף
הגבר לרחם האשה ומצד שני יישאר בו זרע לבדיקה.
למה מחמירים בזה כל כך?
כיון שעוון הוצאת זרע לבטלה הוא העוון החמור ביותר
שיש וכתב על כך השו”ע באבן העזר בסימן כג' בסעיף א':
“ועון זה חמור מכל עבירות שבתורה” ומקורו מהזוהר. עוד
כתב הרמב”ם (פכ”א מאיס”ב הלכה יח') “אסור להוציא
שכבת זרע לבטלה, לפיכך לא יהיה אדם דש מבפנים
וזורה מבחוץ, ולא ישא קטנה שאינה ראויה לילד, אבל
אלו שמנאפין ביד ומוציאין שכבת זרע לא די להם שאיסור
גדול הוא אלא שהעושה זה בנדוי הוא יושב ועליהם נאמר
ידיכם דמים מלאו וכאילו הרג הנפש”.
לסיכום: כשמדובר בזוג ללא ילדים ובדיקות האשה העלו
שהכל תקין אצלה והרופא דורש לבצע בדיקות זרע אצל
הגבר ועברו לפחות שנתיים מיום הנישואים רק אז בהיתר
של חכם ובקיא יש מקום להקל לדעת המתירים. בדומה
לכך פסק מרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת
מעין אומר, חלק ח פרק א' סעיף ה'/ב' וראה גם בשו"ת
הר צבי אבה"ע ח"א, ד ובציץ אליעזר חלק ט', נא'.
נ.ב - אני חוזר ואומר שאין לסמוך על תשובה זו אלא
ראוי לבחון כל מקרה לגופו ולא למהר לקבל החלטות
בעניין זה בפרט כשמדובר בעוון החמור ביותר בתורה.
בדיקת זרע