שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

היי... אני ינסה לקצר.. בכללי פשוט אני בן 14.. כשהייתי צעיר מאוד המשפחה שלי חזרה בתשובה.. הייתי שומר שבת כשרות בד"ץ והכל.. ואני מרגיש שזה לא מתאים לי.. התחלתי לחלל שבת.. ולאכול אוכל כשר אבל לא בד"ץ.. ואמא שלי לא מקבלת את זה.. אני לא יודע מה לעשות.. היא די כופה עליי את הדת.. ויש לי בן דוד שגם כפו עליו את הדת (הוא היה חרדי) ועכשיו הוא חילוני לגמרי..ואני לא רוצה שזה יקרה לי.. אני מכבד את הדת...

אני יוצאת עם בחור, בערך 3 שנים,שנינו מסורתיים,לאחרונה גיליתי שהוא נמצא במחיצת הרבה ידידות וגם ראיתי תמונות שלו מחובק עם ידידות (בפייסבוק) וקרה כמה פעמים, שבנות פנו אליו, כשהיינו יוצאים והוא טען שאין לו שום דבר איתן, אני מאוד אוהבת את הבחור, אנחנו מדברים על חתונה, אך יש לי ספקות רבים לגבי האמון בו, איך אני אמורה לקבל החלטה שזה זה או לא?

שבוע טוב הרב,אני בת 21 יש לי בעיה אני מאוהבת בבחור ערבי, היינו בקשר ונכשלנו לצערי, הוא הראה לי שהוא אוהב אותי והיינו תקופה ביחד. עכשיו הוא כבר לא רוצה אותי ואני משפילה את כבודי בפניו כל פעם שאני רואה אותו עם בחורה אני צועקת ועושה פדיחות. לפני כחודשיים הלכתי לרב והוא אמר לי לטבול בים וכך עשיתי, אבל שוב נפלתי בפח והייתי איתו. עכשיו אני לא מדברת ומתעלמת ממנו אבל זה קשה לי. אני מתפללת יום יום ואני רוצה להקים בית יהודי ודתי! זה לא עוזב אותי הוא גורם לי כל הזמן לקנא ואני כבר משתגעת תעזור לי!

קשה לי עם הלבד.... כולן מסביבי פורחות בחיי הזוגיות ורק לי אפילו חבר אין! כבר שנה לפחות אין לי חבר ולא בן זוג... ונהיה לי קשה עם זה מרגע לרגע! כולן מדברות על איך החבר שלך איך בעלך ורק ששואלים אותי אין לי מה להגיד.. אני בחיי הבדידות! זאתי ניכנסת להריון מחבר שלה וזאתי מיתחתנת ומביאה ילדים ורק אני כלום!!! יש המון "בלופים" מסביבי ורק לי אין אפילו חבר בטח שלא בעל. מתי גם אני אזכה להיתחתן? למה, לא מגיע לי? אני לא בן אדם?

אני לומדת עכשיו באולפנא, בכיתה י'. אני לא גרה ברחובות אבל אני באה לשיעורים שלך זו הקביעות שלי. התחזקתי מאוד מהשיעורים! זה גם כיף שאתה משלב צחוק ולא הכל רדוד. השאלה שלי היא כזאת , כשאני לא יודעת מה עובר עלי אני לא מצליחה ללמוד את המקצוע שנקרא "נך בקיאות" ותורה. הציונים שלי על הפנים דווקא במקצועות האלה.ובאחרים אני טובה.אני לא מצליחה להתרכז ואני משתדלת ואני לא מצליחה.מה לעשות? ניסיתי בחברותא,ולא הלך.אני רוצה להצליח!

שלום הרב קוראים לי ליאם אני בת 17 לפני שבועיים הכרתי את האתר וראיתי הרצאה על זה שאתם נגד שבנות ילכו עם ערבים!!! אז אני יוצאת עם ערבי בן 21 כבר חצי שנה והוא אוהב אותי באמת. הוא קונה לי דברים ומדבר איתי יפה בדיוק כמו שאמרת באחת ההרצאות שלך! והוא לא לוקח אותי לכפרים ערבים ולא מתעלל בי!!! למה אתם חושבים שכל הערבים מתעללים בנשים? זה לא נכון! יש ערבים טובים, לא כל הערבים רשעיםםםםםםם........

רביד היקר, רציתי להגיד לך, שהאתר שלך הוא ממש מחזק, אני נהנה לגלוש בו מאוד, הזמן עובר בלי לשים לב כשאני גולש בו ! יישר כוח ! ועכשיו לשאלה: רביד היקר, התחלתי להתחזק לפני כשנתיים בערך, בעקבות בעיה רפואית (די קלה, לא מחלה חס"ו). אמנם זה היה מיראה ולא כל כך מאהבה, אבל הרגע זה ממש לא. דווקא עכשיו אני התחזקתי וממשיך להתחזק מאהבה. בכל מקרה, רביד, יש לי בעיה ממש קשה. לפעמים באות לי מחשבות לא טובות על גברים (איזה בושות...). כשהייתי קטן, בכיתה ד' בערך, לא הייתי בחברה כל כך דתית. היה דתי, בבית ספר דתי, אבל בוא נגיד שלמדתי עם בנות ולא דיברו כל כך יפה, ובקיצור - לא הייתה מסגרת דתית בבית, אלא רק בבית ספר (לדוג', הייתי רואה טלוויזיה ביום שישי, תוכניות של פריצות). ואז, הגיע האנטרנט, והתחלתי להיכנס לאתרי זימה של ''משכב זכר''. לאט לאט התמכרתי לזה, ומצאתי את עצמי בא הביתה ונכנס לאתרים כאלה כשאף אחד לא היה בבית או כשכולם ישנו. ברוך ה' (ותודה לאל !!) יצאתי מהאתרים האלה. וגם על פגם הברית ברוך השם הצלחתי להתגבר (בן פורת יוסף), למרות שלפעמים באים לי מקרי לילה. כשהתחלתי להבין שהמצב הזה לא יכול להימשך, התחלתי להרגיל את עצמי להסתכל על בנות, וזה די עבד. הייתי פולט זרע לבטלה במחשבה על נשים, מסתכל איפה שרק אפשר, לא עושה הנחות. למען האמת, הרגשתי שהתגברתי על מה שהיה. אבל עדיין היו מחשבות. זה אומר שכשנכנסתי לחטיבה (דתית, ללא בנות, עם תפילה, גמרא והכל), הכרתי שם ילד. והתחלתי לנסות לרצות אותו - לא הכוונה להיות ה''שפוט'' שלו, הכוונה היא שהתחלתי לעשות לו חשבון. לבשתי בבוקר בגדים וחשבתי מה הוא יגיד עליהם (איזה בושות !!!!!). ובנוסף על כך, שאצלנו בכיתה ילדים נוהגים לעשות שטויות, ואחד מהדברים היה גם לגעת אחד בשני בצחוק (אני חושב), וזה כלל לעשות מעשים לא הכי יפים (עם בגדים, לא צריך להגזים), גם עם הילד ההוא. ולמרות שצחקנו, התחלתי להפסיק גם עם זה, כי הבנתי שזה לא בריא ומטמא את הנפש. אבל עדיין, לפעמים קרה שפה ושם המשכנו לצחוק. וברוך ה', אותו הילד שניסיתי ''לרצות אותו'', ולהיראות ''גבר בעיניו'', כבר ירד לי מהעיניים, ממזמן קלטתי שהוא לא הכי דתי, והבנתי טוב מאוד שהוא חי בשקר גמור. כי בכל מקרה, לגעת אחד בשני בצורה לא מכובדת, זה מבייש ופשוט מעשה מבזה. באותו זמן דיברתי עם בנות. לא התחלתי באותו הזמן לדבר איתן, כי כבר מהיסודי דיברתי עם בנות. תמיד יצאנו, כל החבר'ה, מתי שלא הייתי הכי דתי, וצחקנו והכל. וכל הזמן, מה שהוכיח לי כביכול שאני ממש לא שונה מכולם בתחום המיני היה השז''ל, ההסתכלות, והדיבור. ברוך ה' הפסקתי עם השז''ל. אבל רביד היקר, יש לי פחד לפעמים. יש לי פחד שאני לא אצליח להקים משפחה בישראל. הכוונה היא, אני יודע שלעולם לא אבגוד בה' בצורה כזו שאני אקים בית שלא כהלכה. אבל זה ממש מציק לי ! מציק לי שאני הולך לשיעור תורה ושלא נדע היצר הרע הזה פתאום זורק מחשבות על הרב המבוגר שדורש (וזה כל כך מבייש ולא מתאים, כי אלו מחשבות בלי רגש בכלל !). אמנם במהרה אני משליך אותם, אבל אני מרגיש כאילו כל הבית כנסת יודע מה אני חושב. ובכלל, לפעמים אין את המחשבות האלה, ויש ביטחון שהכל יהיה בסדר, אבל הן באות לפעמים. - ובהפתעה (אני כותב לאחר יומיים שבהם היו לי 3 פעמים מקרי לילה ! וזה פשוט מוזר !) וזה מייאש. ובכלל, אני התחזקתי. התחלתי ללמוד גמרא גם בחופשים כשאין בית ספר, שיעורי תורה אצלי הם במקום הראשון, משתדל לקלל הרבה הרבה (!) פחות. אפילו אני רוצה לשמור נגיעה, והתחלתי. גם בשמירת העיניים ניסיתי להתחיל. אבל אני אומר לעצמי ''ומה יקרה אם ''תתנזר'' מבנות ? לא תיגע בהן, לא תסתכל עליהן ? אולי תתחיל בכלל להמשיך להימשך לגברים ?''. והמחשבה הזאת הורסת אותי. מה, אני צריך לשמור את העיניים גם מגברים ? זה נשמע ממש מצחיק, כי זה פשוט שטויות ! אבל היצר הרע הזה רוצה לאכול אותי מבפנים. ודווקא אני ממשיך להיתחזק, אני לא מתייאש. אבל ככה פשוט קשה להתקדש ! את האמת, לפני חודשיים אני התחזקתי בצורה כל כך מדהימה. הרגשתי כל כך קרוב לה', הרגשתי כאילו אני מוכן שכל מעשי יהיו אך ורק בשבילו. התחלתי להבין בצורה הגיונית שהעולם הזה הוא סתם, הוא לא העיקר. אבל עכשיו, כשיש לפעמים מחשבות, אני מרגיש כאילו אני לא אוכל לעבור את מלחמת גוג ומגוג, כאילו אני אדם מסריח, אדם שונה, וזה מאוד מצער אותי. פעם הייתי בוכה לה' בקלות, הייתי שומע דברי תורה ומרגיש כאילו אני יכול לפרוץ בבכי מהתרגשות. הייתי שם שירים מרגשים ברקע ובוכה לה', מספר לו על הצרות שלי, שר לו מכל הלב, מסתכל לשמיים ופשוט בוכה. היום יותר קשה לי לבכות לה', יותר קשה לי להתקדש. אני יודע שהדרך היחידה להיפטר ממחשבות תועבה על ידי שמירת עיניים. למען האמת, המחשבות על המין הגברי לא רבות, אבל איך אפשר לשמור את העיניים מגברים ונשים ביחד ?! זה פשוט הורס אותי ! אני כל כך אוהב את ה', כל כך רוצה להתקדש, כל כך רוצה להתקדם בעבודת ה', אני רוצה להיות חזק בתורה, אבל איך ?! איך אפשר לעשות את זה עם הבעיה הזאת ?! אני לפעמים מרגיש כאילו אני זבל. איזה מחשבות, שלא נדע. בכלל לא מתאימות. ואז אני בכוונה חושב על נשים, מחשבות זימה. רק כדי להשיב את הביטחון. אבל אני יודע שזה אסור. אני יודע שזה בורא מזיקים. ואני יודע שיהיה לי קרי מרוב כל הערבוב של המחשבות. אבל עדיין, אני לא מסוגל לחיות במחשבה כזאת, עם כל הדבר הזה של המשיכה ומיניות. למרות שאני אוהב נשים, אוהב להסתכל על בנות, אני לא יודע מה לעשות. אני לא יודע אם המשיכה של היום תימשך גם למחר עם כל האיסורים של ההתרחקות מנשים. אני לא יודע מה היה עם המחשבות על הגברים (אני מתבייש לכתוב את זה). אני כל כך רוצה להתקדם !! ובכלל, שאני הולך לבית כנסת ושומע את הרב, פתאום באות לי מחשבות כפירה טיפשיות, כמו למשל: 'מי אמר שהרב לא טועה בדרך שלו ?'. או 'אולי כל העניין על המצוות הוא סתם משחק (חס''ו) ושלא נדע, זה קרה לי ביום כיפור, ובכיתי לה' שזה ייפסק ! אני כל כך מתבייש בעצמי. ובכלל, לפעמים אני רוצה ללכת לישיבה, ואני תמיד אומר לעצמי שגם אם אני לא אעבור השנה לישיבה, ואשאר בבית ספר שלי בו לומדים גמרא והכל, אני בטוח אלך לישיבה מתישהו, ולעולם לא אזניח את התורה. אבל אני יודע שעוד מעט יגיע משיח, ושהזמן אוזל. ואני אומר לעצמי שאני אתחזק לאט לאט, כי אם אני אעבור לישיבה ואני אתייאש – ''תפסת מרובה לא תפסת''. למרות שלפעמים אני בטוח שיש בי כוחות ללכת לישיבה, לפעמים בזמנים האלו, שאני לומד שעתיים-שלוש ביום (לא כולל שיעור תורה) – אין לי עוד כוח ללמוד גמרא, ואני עובר ללמוד להלכה. בכל מקרה, רביד היקר, אני מאוד מבולבל. מצד אחד, אסור להסתכל על נשים, לגעת, להרהר. וזה מקובל ומוסכם. מצד שני, איך אפשר עם המחשבות הטמאות האלה, על הגברים, בלי להשיב להם במחשבות על נשים ? הרי זה ממש קשה ! אני רוצה להקים בית עם משפחה חרדית, בלי טלוויזיה, בלי תועבות, בית של ה'. וקשה לי עם כל מיני מחשבות כפירה שבאות, ואני בטוח שזה יצר הרע שבוחן אותי. ולמרות שמבחינתי לעולם לא אנטוש את התורה, שהיא מספר אחד בשבילי וקודש קודשים, אני לא רוצה להרהר בהרהורים על קיום ה'. רביד, אני התחזקתי מאוד, קשה לי על כל המחשבות האלה. בבקשה רביד היקר, עזור לי. אני מאוד מבולבל, לא יודע מה לעשות, ומאוד מתבייש לפנות לרב על העניין הזה. דרך אגב, אני בכיתה ט', כמעט בן 15. מצטער על המכתב הארוך הזה, אני אבין אם לא תוכל להשיב. תהיה בריא, אתה אדם מדהים ועושה נחת לה' יתברך ! ישועה בקרוב !

שלום כבוד הרב,שמי אבישג אני בת 18 גיל קשה,אני בקשר עם בחור 3 חודשים(מכירים 4 שנים) התחלנו את הקשר בשמירת נגיעה ולפני מס' ימים נפלנו אבל חזרנו לעצמינו מיד. אבל עכשיו קשה לנו יותר.איך אנו יכולים להקל על עצמינו? שנינו מתחזקים ורוצים לשמור נגיעה, אך היצר הרע גובר לפעמים.לשאלתי השניה: התחלתי ללכת למדרה מס' פעמים והפסקתי.חבר שלי רוצה שאני אלך אך ממש קשה לי.כל פעם יש תירוץ אחר.האם יש לרב טיפ לתת לי שידחף אותי כן ללכת?אני רוצה לבנות קשר אמיתי עם אותו בחור,קשר לבית בישראל.ויודעת שכל טיפ מהרב יעזור.תודה מראש.

שלום רב!אני חוזרת בתשובה כמעט שנתיים,ולאחרונה התחילו לי הרבה ספקות באמונה במציאות הבורא, שאומרות לי שאולי כל זה לא אמיתי ואולי אין בורא לעולם וכדומה. אני מבינה את ההיגיון שכל דבר מסודר מעיד על מסדר,אבל הבעיה היא שאני לא מצליחה להפנים ולהבין את זה כאילו יש לי אטימות שכל ולב,בנוסף אני שומעת הרצאות על הוכחות של מציאות הבורא והתורה אבל זה עדיין לא עוזר ,לא נראה לי שזה משהו טיבעי אלא משהו רוחני.מה לעשות??

קודם כל חשוב לי לומר שאני מודה לבורא עולם על כל הנסיונות הקשים שהוא מביא עליי ועל בני משפחתי וחלילה אני לא באה בטענות ומקבלת הכל באהבה. רביד..אני היחידה שחזרתי בתשובה שלימה מבני משפחתי..הרגשתי איך הכל משתנה לי לטובה וכבר השם העמיד אותי בנסיונות אם זה בבריאות בפרנסה ואפילו באהבה ותמיד נשענתי על השם יתברך ובטחתי בו שיעזור והכן הוא עזר. אבל אין ספק שהוא עכשיו מעמיד אותי בנסיון קשה במיוחד ולא רק אותי אלה את כל בני משפחתי. התחלתי לראות שהמשפחה שלי מתחילה לרצות לחזור בתשובה וכל יום שישי אני מעבירה להם בשולחן שבת שיעור תורה על פרשת השבוע ואין הרגשתי שאני זורחת ומאירה את כל הבית שלי ואז..היום חזרתי משעור תורה שלך אמא שלי הייתה ממש מדוכאת והיא סיפרה לי שהגננת (יש לנו ליד הבית גן ילדים) רואה את אחי הקטן בן 16 בסך הכל עומד בחלון מסתכל עלייה מפשיט את מכנסיו ופוגם בברית ועוד גילתה שהוא אפילו פעם אחת נכנס אל סבתא שלי וליטף את העוזרת שלה בזמן שהיא ישנה. אני מתביישת לרשום את זה זה מבייש אותי וכואב לי אמא שלי לא ידעה איפה לקבור את עצמה אבא שלי לא האמין וישר נשען על התירוץ הכי לא נכון "זה עכשיו אופייני לגיל שלו" מרוב בושה וכאב הוא מתכחש למצב. אמא שלי לא יודעת מה לעשות איתו אחי בעייתי בקושי לומד עושה מה שבא לו עכשיו מאוד קל לחפש אשמים ולהאשים אותם בחינוך הלא נכון שחינכו אותו אבל זה כבר לא יעזור אני עדיין נשענת על השם יתברך וסומכת עליו שיעזור לכן אני פונה אלייך כשליח שלו.. מה אני יכולה להציע להורים שלי? איך אני יכולה לעזור? אך אני יכולה להציל את אחי מאבדון מלהיות סוטה אם זה עכשיו ככה מה יהיה כשיגדל .. אך אפשר להציל אותו מהסטייה הזאת..זה אחי הקטן =(((

שלום הרב רביד, רציתי לשאול בעניין כיסוי ראש, האם כיסוי "מקושט" כלומר עם תוספת של פרחים ואבנים לא באופן מוגזם נחשב צנוע? עוד שאלה בנושא, אני מתכוונת למכור כיסויי ראש מעוצבים, האם מותר על מנת לקדם את המכירות לצלם "דוגמנית" שאינה נשואה וכמובן צנועה (בכל מקרה בתמונות ייראה רק ראשה)משהו כמו דוגמנית פנים? לסיכום: א) האם מותר להסתובב עם כיסוי ראש יפה מאוד (בולט מאוד) ב) האם מותר לצלם דוגמנית לקידום מכירות של כובעים?

שלום כבוד הרב, ברצוני לשאול עוד דבר ברשותך וזה בקשר לסיאנסים ומוות קליני,אשר ראיתי באתר.אני ראיתי את כל הסרטים האלה על האנשים ועדיין בכל זאת קשה לי מאוד להאמין שזה אכן כך. אני אדם מאמין מאוד(לא דתי), אבל עדיין זה נשמע לי קצת לא הגיוני כל העניין הזה.הם מספרים שהם היו שם וחלקם כמעט נשפטו וכו'.יש איזו דרך שאני אראה שזה באמת נכון כל מה שהם מספרים שם? זה מעניין אותי מאוד, אבל נורא קשה לי לקבל את זה שאכן כך קרה להם.אני חס ושלום לא מפקפק בכח עליון, אך עדיין קשה לי לקבל את הדברים שהם מספרים..

שלום הרב רביד, יש לי כ"כ הרבה דברים מבולבלים בראש אני כבר לא יודעת מאיפה להתחיל, תקופה של שנה לא היה לי חבר עד שהכרתי בחור טוב שמכבד והכל , היינו בקשר של חודש וחצי ולצערי הרב בחודש הזה גם ישנתי אצלו והוא אפילו הכיר לי א הורים שלו , הכל היה טוב ויפה עד שפתאום הוא בא אליי אחרי חודש וחצי ואמר לי שהוא מרגיש שהוא נכנס יותר מידי מהר לקשר חדש (כי הוא נפרד מחברה שלו) ושהוא מרגיש שהוא צריך זמן להיות קצת לבד ושהוא לא רוצה לפגוע בי כל זה קורה אחרי שהוא נתן לי מלכתחילה להכנס איתו לקשר כזה. אני שומרת שבת והוא די בעד והוא אומר שזה טוב והכל אבל היה לו קשה עם זה שהוא לא שומר ואני כן וזה גם משהו שהפריע לו... בקיצור אני אובדת עצות אני גם לומדת לתואר במשפטים ונורא קשה לי אני מרגישה שכלום לא הולך לי שאני תקועה בהכל אם זה זוגיות לימודים פרנסה...אני מרגישה לא טוב אני מרגישה ריקנות אני כל הזמן בוכה אני לא יכולה יותר באמת שלא טוב לי:/ אני חייבת עזרה לדבר עם מישהו אני לא יכולה להמשיך ככה...בבקשה תעזור לי!

כבוד הרב,אני ובעלי כשהתחתנו לא ההינו כל כך דתיים ועשינו חתונה מעורבת לצערי. 3 שנים אחרי בערך חזרנו בתשובה בעיניין,ובעוד הרבה דברים,ןממש התחזקנו,אבל אני ממש אוכלת את הלב שלי! איך יכולתי? כשאני רואה את הוידאו של החתונה, בא לי לבכות. חבל שאני לא יכולה לחזור אחורה, אבל מאז ברוך השם אנחנו לא רוקדים מעורב,למרות שכל הזמן ניסו למשוך אותנו לכך,איך אני אדע שכופר לנו?