יש לי חבר שנה וחצי עוד מעט והוא מתעקש שנקיים יחסי אישות ולמרות שאמרתי לו לא עכשיו וזה ..אז הוא אומר אנחנו כבר הרבה זמן ביחד ובכל מקרה זה יקרה מתישהוא מה את מפחדת אני אוהב אותך, ומתעקש וכל פעם שאנחנו לבד [ כל שישי] אז הוא זורם יותר מידי ומנסה ל.. והוא כבר מתעצבן ואני אוהבתו ואני יודעת שעדיף שזה לא יקרה כרגע אבל לא יודעת , ת'אמת אני לא רוצה שניפרד, מה לעשות?

איפה אני יכולה לעשות תיקון נדה ואיך?

קודם כל חשוב לי לומר שאני מודה לבורא עולם על כל הנסיונות הקשים שהוא מביא עליי ועל בני משפחתי וחלילה אני לא באה בטענות ומקבלת הכל באהבה. רביד..אני היחידה שחזרתי בתשובה שלימה מבני משפחתי..הרגשתי איך הכל משתנה לי לטובה וכבר השם העמיד אותי בנסיונות אם זה בבריאות בפרנסה ואפילו באהבה ותמיד נשענתי על השם יתברך ובטחתי בו שיעזור והכן הוא עזר. אבל אין ספק שהוא עכשיו מעמיד אותי בנסיון קשה במיוחד ולא רק אותי אלה את כל בני משפחתי. התחלתי לראות שהמשפחה שלי מתחילה לרצות לחזור בתשובה וכל יום שישי אני מעבירה להם בשולחן שבת שיעור תורה על פרשת השבוע ואין הרגשתי שאני זורחת ומאירה את כל הבית שלי ואז..היום חזרתי משעור תורה שלך אמא שלי הייתה ממש מדוכאת והיא סיפרה לי שהגננת (יש לנו ליד הבית גן ילדים) רואה את אחי הקטן בן 16 בסך הכל עומד בחלון מסתכל עלייה מפשיט את מכנסיו ופוגם בברית ועוד גילתה שהוא אפילו פעם אחת נכנס אל סבתא שלי וליטף את העוזרת שלה בזמן שהיא ישנה. אני מתביישת לרשום את זה זה מבייש אותי וכואב לי אמא שלי לא ידעה איפה לקבור את עצמה אבא שלי לא האמין וישר נשען על התירוץ הכי לא נכון "זה עכשיו אופייני לגיל שלו" מרוב בושה וכאב הוא מתכחש למצב. אמא שלי לא יודעת מה לעשות איתו אחי בעייתי בקושי לומד עושה מה שבא לו עכשיו מאוד קל לחפש אשמים ולהאשים אותם בחינוך הלא נכון שחינכו אותו אבל זה כבר לא יעזור אני עדיין נשענת על השם יתברך וסומכת עליו שיעזור לכן אני פונה אלייך כשליח שלו.. מה אני יכולה להציע להורים שלי? איך אני יכולה לעזור? אך אני יכולה להציל את אחי מאבדון מלהיות סוטה אם זה עכשיו ככה מה יהיה כשיגדל .. אך אפשר להציל אותו מהסטייה הזאת..זה אחי הקטן =(((

כבוד הרב שלום, עשיתי מעשה אסור עם גבר נשוי ,לא היינו ברומן או משהו כזה מעבר לזה אני מאוד מחרטת על הנעשה ורוצה לתקן אני מאוד אוהבת את הדת ,אני קוראת את נישמת כל חיי,ותיקון הנפש האם יש דרך נוספת לכפר חוץ מלחזור בתשובה מליאה?

אני בת 17. אני חילונית מקיבוץ השומר הצעיר בצפון. נכנסתי להריון והורי לחצו עלי לעשות הפלה, כשהלכתי לעשות הפלה היתה שם אישה שדיברה ממש יפה, ואמרה לא כדאי לך אנו נסדר אותך, וביקשה מס` טלפון. היו איזה קבוצה של דתיים ששיכנעו אותי לא להפיל, ולא עשיתי הפלה. היו מריבות בבית עם ההורים, חברות סידרו לי מגורים אצל אישה בודדה מבוגרת רווקה חינם. אין לי קשר עם ההורים. היום אני שלוש שבועות אחר הלידה, אני מצטערת ששמעתי להם, בגדול החיים שלי נדפקו בגללם, אין לי חשק אפילו לבחור לו שם לתינוק. דיברתי עם מכון פועה ועוד אירגונים, הם איתך בקשר כל זמן שאפשר להפיל, הם משכנעים שלא להפיל, בחודש השמיני לערך כבר החוק לא מתיר בקלות הם מתנערים ממני. ואני לא דתיה בכלל, אם הייתי שומעת לאבא שלי היום הייתי בלי הסיפור הזה! יש לי בן ואני לא יודעת איך להסתדר איתו, אני מרגישה שתקעתי את עצמי, הרבנים אוסרים להפיל בכל חודש, וגם עד שאת מבינה שאת בהריון כבר עובר 60 יום. אני לא יודעת בבירור מי האבא. אני חושבת, שהייתי בטייול בהולנד שבוע עם חברות, עשינו שטויות אני משערת שזה אחד מהם. היום אני ממש מסתכלת עליו ובוכה, איזה מסכן הוא יהיה הבן שלי, בלי אבא. עם אמא חלשה לא מסודרת כלכלית. הורי בקיבוץ בצפון רוצים שאני אשלח אותו לאימוץ ואחזור בלעדיו. מה לעשות?

ערב טוב כב" הרב, אחי חילוני שברוך השם מיתחזק, מיתפלל בשבת בבית הכנסת ויש לו רצון עז להיתחזק הוא נשוי עם ילד אחד, אישתו חילונית גמורה שלא צמה אפילו בכיפור ולא מקפידה על חמץ בפסח..יש לציין שמבחינת כלכלית הם קצת נפלו הייתה להם דירה ומשכנתא גבוהה הם מכרו את הדירה והחזירו חובות וכיום לאחר כמה שנים שהיא לא עובדת ולא רוצה לעבוד הם נאלצו להיפרד ולגור כל אחד בבית הוריו נכון שצריך לעשות שלום אבל אם היא לא מעוניינת לישמור טהרת המשפחה מה עושים? נתתי את הטלפון שלה לאירגון טהרה שהם ידעו איך לדבר איתה כי אני ואחי מתחזקים ושומרים.

שלום לרב רביד היקר! סליחה שאני גוזלת מזמנך,אני בחורה דתיה ולפני שנה התחלתי להתחזק בזכותך בעיקר, בתקופה האחרונה של החופש ירד לי מאוד החשק למצוות ואני כבר לא מתפללת ואומרת קריאת שמע וכו',ממש קשה לי עם זה התקקרתי מאוד מבחינה רוחנית, הדבר היחידי שאני מקפידה עליו זה שיעור שלך פעם בשבוע וגם זה לא בהתלהבות של פעם, הרב תעזור לי אני רוצה להתרגש מהעבודת ה'! תודה רבה כבוד הרב

שלום רב! רציתי לשאולך שאלה אשר מטרידה אותי זמן רב וחשובה לי עד מאוד. אני נער בן 16, דתי באמונתי ובמעשיי, אך הילכתית נכשל בשז"ל. לאחר שנים של ניסיונות התמודדות, קריאת כל התגובות והכתבות באתר ובמקורות אחרים אודות פתרונות וכשלון בניסיונות המוצעים על-ידך, שאלתי היא זו- האם זהו באמת כישלון?! כאשר מנסה אני להתנזר מן היצר- ישנן השפעות רבות המתחוללות בגופי לאורך כל תקופת ההתנזרות- אני ניהיה עצבני, מתוח, אלים, לא יכול להתרכז בלימודים ובתפילות מבזבז את כל היום בשינה או בהיה בקירות ובהרהורים ועוד רבים אחרים.. אך האם זהו באמת חטא לגבי נערים בגילי? הרי השחטת הזרע אינה רצח- מכיון שהנפש מגיעה אל הגוף רק בעת ההפריה עם הביצית- כלומר בזרע אין נשמה..! למה נחשבת זו השחטה? אם ההתנזרות גורמת לי, גם לאחר כל עצותיך וכו', לכשלון בלימודיי ובחיי הפרטיים עלי להמשיך בהתנזרות? אני בטוח שרבים בגילי דתיים וחרדים את ה' מתחבטים בסוגייה ומעדיפים להסתגר ולהתעלם- אין אני רוצה להמשיך בכך עוד. היהדות ב"ה הינה (ומתיימרת להיות) הדת ההומנית והמתשבת ביותר כלפי כל רבדיה- איך יכול להיות הדבר שכלפי הנערים היא מפנה עורף ומשאירה אותם ללעג. בגיל הזה- גוף האדם מתוכנת לשאוף לרבייה וזיווג, אך חוקי החברה והמדינה אוסרים באופן מוחלט נישואים והפריה בגיל הנעורים - כלומר על הזכר לא להוציא זרע עד לנישואיו בגיל 20 ומעלה? והוצאתו הראשונה תהא רק אז? זהו אבסורד מבחינת טבע האדם! כיצד עליי להתמודד עם אבסורד זה והרי אני עומד "לבד" יחד עם כל בני גילי ובני הנוער מול יצרינו הטבעיים ומול הדת. האם זה באמת יצר הרע?! זהו היצר אשר בזכותו אנחנו בני האדם והיצורים החיים עדיין קיימים- הצורך והדחף לרבייה והתרבות ככתוב- פרו ורבו ומלאו את כל הארץ, והרי זהו הדחף שמאפשר זאת- אותו השבב אשר התקין בנו הקב"ה בתהליך הייצור והבריאה אשר יגרום ליצירתו להמשיך להתקיים ולא לגבוע למוות. מה עלי לעשות? להמשיך להתנזר ולפגוע בחיי הפרטיים ובסובבים אותי, או שאתה מצדיק אותי ואכן יש פסיקה שאומרת כי הדבר מותר על בני נוער שגם אם ברצונם לנצל את זרעם לרבייה- לא לשווא ובטלה- אין ביכולם.. כלומר או שאין הזרע יוצא וגם ככה לא משמש לדבר, או שכן וגם אז לא משמש לדבר - כי אין ביכולת הנער בין כה וכה להשתמש בו עדיין.. בנוסף על כך, היום בין כסא לעשור, עשרת ימי תשובה.. איך עליי לנהוג? כמה חמור יהיה החטא בימים אלה? תודה מראש.. ואנא חשוב על תגובה זה לעומק, כיוון שכאמור לא רק אני מתחבט בנוגע אליה במפורש כל בני גילי ויותר מכך. תודה! חזק ואמץ!

הרב רביד, בזכות השיעורים שלך החלטתי שאני רוצה להיפרד מהחבר שלי, אבל אני לא ממש יודעת איך להגיד לו את זה? אני יודעת שהוא ישקע בדיכאון כבד ממש ו..... אולי אפילו יעזוב לגמרי את הדת....מה אתה מציע? איך אפשר להגיד לו? ובכלל מותר לי להיפרד ממנו שאני יודעת שאולי הוא יחזור בשאלה?

כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים....... "ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'. אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת. קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!< נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת. ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי. אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה. ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה! אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.

שלום כבוד הרב, אני נשוי עם שני ילדים, כרגע חוזר בתשובה, לפני עשר שנים, כשלושה חודשים לפני החתונה גיליתי שהיא ביקרה חבר שהייה לה מהעבר שלה. כשגיליתי זאת היא נשבעה שזה היה ביקור סתמי ולא קרה דבר, אני חשדתי שהיא בגדה בי והלכתי למגדת עתידות שאמרה שיכול להיות שהיה שם משהו, היא נשבעה שלא היה כלום ואפילו הלכה איתי לפוליגרף להוכיח לי. האמנתי לה והתחתנו ובזמן האחרון העניין מטריד אותי ומחשבות עולות שכן היה, מה עושים? לדבר עם אישתי?

הפלה אסורה? זה ממש לא הגיוני.. כאילו מה נראה לך עדיף, שילדה בת 17 תהיה אמא לתינוק? זה נראה לך שפוי בכלל? ממש לא מובן לי הקטע הזה..

התחלתי לעבוד בחנות של כל מיני כלי כתיבה ילקוטים משחקים ועוד ויש בעבודה הזאת בנים בערך בגילי ויש פעמים שאני מחייכת איתם אם אומרים או רואים משהו מצחיק וגם עם הבנות אבל לא צחוק של קלות ראש סוג של חיוך (אני לא עובדת עם דתיים יש רק אחד שנים שהם דתיים)ואני עומדת להיות בת 17 האם מותר לי לחייך או לצחוק (לא בצורה של קלות ראש) עם הבנים הללו חוץ מהבנות?

שלום כבוד הרב היה לי חבר ומסיבות כלשהם ניפרדנו קיבלתי על עצמי מס' דברים ואחד מהם לא לקיים יחסי אישות לפני חתונה, אני ואותו חבר רוצים לחזור אבל הוא מוכן לחזור אליי רק בתנאי שנקיים יחסי אישות ואני לא מוכנה. אנחנו אוהבים אחד את השני מאוד ומתים לחזור אבל הוא לא מוכן. השאלה שלי היא ככה, למה אחרי כל מה שקיבלתי על עצמי ואחרי כל מיני תהילים שקראתי אלוקים לא משנה אני החשיבה שלו? שהחשיבה שלו היא שככה זה בחיים למרות שזה איסור מוחלט ככה זה בחיים היום. הוא שוכח שהיום גברים מחפשים נשים שמורות כדי להתחתן איתן ולשמור אותן לעצמם. אמרתי לו הכל והוא לא מבין אותי ולא מוכן לקבל את זה. קשה לי בלעדיו וקשה לי עם המחשבה שהוא יהיה עם מישהי אחרת. בבקשה ממך כבוד הרב תענה לשאלתי ותגיד לי מה אני אמורה לעשות. איפה אני אמורה לראות את התשובה שלך?

שלום כבוד הרב יש לי שאלה... איזו זכות יש לנו כיהודים תמימים שיש לנו רב גדול כמוך? ההרצאות והתשובות באתר ממש מחזקות , צריך פשוט להודות כל יום לבורא עולם שזיכה אותנו להכיר רב כל כך גדול בתורה תודה רבה לך כבוד הרב על כל ההרצאות המחזקות! אני 5 שנים בתשובה ב"ה ורק השנה זכיתי להכיר את ההרצאות של הרב, ב"ה אף פעם לא מאוחר לשמוע עוד ולהתחזק תודה רבה על כל מה שאתה עושה ושפע ברכה והצלחה בכל !!