כבוד הרב חזק ואמץ על הכל... יש לי ידידה מזה הרבה שנים,לאחרונה חזרנו לקשר קצר סתם יושבים פה ושם, היא הייתה נשואה ויש לה ילדה, היא קיבלה את כל האישורים שלה כ"פרודה" מבעלה ,האם זה נכון שבכדי שאני אוכל להיות איתה בכל צורה שהיא אני צריך לחכות לגט כתוב וחתום ע"י הרבנות מבעלה? כי עד עכשיו היא נחשבת אשת איש? האם גם אחרי הגט שהיא מקבלת ישנה תקופה שאני צריך לחכות לפני שאני אוכל לעשות איתה משהו כזה או אחר?

הרב רביד מותר להתחתן עם ילדה ששם משפחתה הוא כהן (בת כהן) אם אני אדם פשוט ולא ממש למדן או תלמיד חכם, או אם עשיתי הרבה שטויות בעבר ואני לא טהור וכיוצב'?

אני בת 17. אני חילונית מקיבוץ השומר הצעיר בצפון. נכנסתי להריון והורי לחצו עלי לעשות הפלה, כשהלכתי לעשות הפלה היתה שם אישה שדיברה ממש יפה, ואמרה לא כדאי לך אנו נסדר אותך, וביקשה מס` טלפון. היו איזה קבוצה של דתיים ששיכנעו אותי לא להפיל, ולא עשיתי הפלה. היו מריבות בבית עם ההורים, חברות סידרו לי מגורים אצל אישה בודדה מבוגרת רווקה חינם. אין לי קשר עם ההורים. היום אני שלוש שבועות אחר הלידה, אני מצטערת ששמעתי להם, בגדול החיים שלי נדפקו בגללם, אין לי חשק אפילו לבחור לו שם לתינוק. דיברתי עם מכון פועה ועוד אירגונים, הם איתך בקשר כל זמן שאפשר להפיל, הם משכנעים שלא להפיל, בחודש השמיני לערך כבר החוק לא מתיר בקלות הם מתנערים ממני. ואני לא דתיה בכלל, אם הייתי שומעת לאבא שלי היום הייתי בלי הסיפור הזה! יש לי בן ואני לא יודעת איך להסתדר איתו, אני מרגישה שתקעתי את עצמי, הרבנים אוסרים להפיל בכל חודש, וגם עד שאת מבינה שאת בהריון כבר עובר 60 יום. אני לא יודעת בבירור מי האבא. אני חושבת, שהייתי בטייול בהולנד שבוע עם חברות, עשינו שטויות אני משערת שזה אחד מהם. היום אני ממש מסתכלת עליו ובוכה, איזה מסכן הוא יהיה הבן שלי, בלי אבא. עם אמא חלשה לא מסודרת כלכלית. הורי בקיבוץ בצפון רוצים שאני אשלח אותו לאימוץ ואחזור בלעדיו. מה לעשות?

שלום רב, כבר נשאלה שאלה בנוגע לקמע המסוגל לישועות. האם כדאי לקנות את הקמע? אני תורמת מס' פעמים בשנה תרומה לארגוני חסד. האם כדאי לקנות את הקמע או לתרום את הכסף לארגון חסד אחר? האם יש עניין בלא לקנות אותו?

אני כותב אז זה וליבי נקרע כבוד הרב..אני גר באיזור טבריה וחזרתי בתשובה לפני 4 שנים בערך ושמרתי את הברית חזק מאוד,ברוך השם התחתנתי לפני 8 חודשים עם אישה מדהימה,שמכסה את הראש,חצאיות,הולכת לשיעורים,מתחזקים ביחד ברוך השם,,,עד שלפתע הקב"ה העמיד אותי בניסיון של אשת איש..ונפלתי בו,קשה לי לצאת מזה,שכבתי איתה,אני לא מאמין על עצמי בכלל,לא יודע מה קרה לי,אני לפעמים עולה חזן בבית כנסת,קשה לי לצאת ממנה,נקשרתי אליה הרבה ואני התחלתי לאהוב אותה,היא כל היום בראש שלי..מה עושים כבוד הרב..אני חייב תיקון..שמעתי שהיא אסורה לבעלה וזה עוד יותר מכניס אותי לדיכאון כי זה בגללי..מה לעשות כבוד הרב,אני שבור...

כבוד הרב.. אני יכולה לפתוח פייסבוק משלי ושאני ישים שם דברי תורה על שבת.. צניעות וכל זה בסטטוס? ולדבר עם חברות שלי קצת.. אבל עם בנים לא.. אז אני יכולה לפתוח פייסבוק לזיכוי הרבים? ואני לא ישים שם תמונות שלי ח"ו אלא ישים שם תמונות קודש [ספרי תורה ] זה ממש יחזק אנשים מה אתה אומר כבוד הרב?

הייתי יוצא עם אישה נשואה כמעט שנתיים, אני גם נשוי דרך אגב. התאהבנו אחד בשני בלי להרגיש ,היה קשה לי לתפקד בבית, עזבנו שנינו את הבית בגלל האהבה אבל עכשיו זה נגמר וכל אחד חזר לביתו. שאלתי היא מה התיקון לזה? אמרו לי שזאת עבירה לא פשוטה. תודה

הרב אני ואשתי לא ממש מסתדרים (מריבות קטנות על שטויות) זו שנה ראשונה ואנחנו ממש רוצים לשמוע שיעורים על שלום בית, מה אתה מציע לשמוע? זה ממש חשוב, אנחנו אוהבים אחד את השני ולא רוצים בכלל לחשוב על גירושים כאופציה, אנחנו סומכים עליך כל מה שתגיד אנחנו נעשה, אשתי מאוד מכבדת אותי אני קצת בעייתי.

כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים....... "ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'. אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת. קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!< נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת. ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי. אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה. ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה! אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.

שלום הרב אני במקרה נכנסתי לאתר וראיתי שאתה מאוד עוזר לבנות פה אז אני מבקשת ממך שתעזור לי תעזור לי לצאת מהבוץ שאני נמצאת בו אז ככ יש לי הורים "דתיים" הכוונה שאבא שלי מזרוחניק הוא מתפלל בשבת והכל אבל אין לו את הניצוץ כזה הוא לא אמיתי כשאני רוצה להתחזק ואני שמה חולצות ארוכות הוא אומר לי מה נהיית דוסית וזה והוא מוריד לי את החשק אבל כשאני שמה גופיות ומוריד אותי הוא אומר לי שאני חילונייה ובקיצור אני לא מסתדרת בכלל אם אבא שלי וגם אם אימא שלי היא בכלל לא עוזרת לי ברוחניות פעם מטיפה לי מוסר על זה שאני כמו חילוניה וכשאני רוצה ללכת להתארח במדרשה היא אומרת לי שננמאס לה שאני הולכת לצהר ולמדרשיות. תאמת אני רוצה כזה להתחזק אבל אני מצד שני לא רוצה אני הולכת עם בנים ואני לא ממש צנועה אני מבולבלת כל כך הנשמה שלי זועקת לי היא רוצה להתחזק אבל קש כבוד הרב תעזור לי תודה לך :]

אין לי חברים אין לי ידידות אין לי חברה וגם לא יהיה לי אף פעם אני חנון עושים עליי חרם אנשים לא סובלים אותי ולא רוצים להיות איתי אני שקט בכיתה שלי ולבד בהפסקות רוצים להרביץ לי ילדים מאיימים עליי אין לי על מה לדבר עם אנשים והם מתרחקים ממני בגלל זה אני גרוע בלימודים ולא יודע כלום ושאני יהיה גדול יהיה לי עבודה לא טובה ולא יהיה לי כסף אני לא יודע להתלבש .אני מגמגם יש לי הליכה מוזרה השיניים שלי עקומות אני לא יודע איך להגיד שין וסמך ויש עוד... אז מותר לי להתאבד? כי אני לא יכול יותר

אני יודעת שזה נשמע מפחיד ובלתי אפשרי ומגוחך ולא הגיוני אבל זה קרה ואני לא יודעת איך מתמודדים עם זה... אני מאוהבת בגבר נשוי, הוא אוהב אותי ואני אוהבת אותו, זאת לא סתם אהבה והדלקות.. אני בחורה עם ראש על הכתפיים ורצינית, אבל זה קורה... אנחנו לא יודעים מה לעשות... כרגע התרחקנו אבל אנחנו לא מחזיקים מעמד.. לא יכולים לחיות אחד בלי השני קשה לנו ואני לא רואה את עצמי עם אף גבר אחר בעולם.. אני פשוט לא אהיה מאושרת! מה אני צריכה לעשות??? תעזרו לי!! אני על סף התמוטטות!

שלום הרב.. בעבר ההורים שלי עמדו להתגרש והייתי בת 16. באותו תקופה כעסתי מאוד על אמא שלי ובמצב הסוער והנורא הלכתי להתלונן עליה במישטרה (ניפחתי דברים וכו׳) והכל היה מתוך כעס היום אני ב״ה בתשובה ואמא ואבא חזרו לחיות ביחד. הבעיה היא שאמא שלי מקפידה עלי בגלל זה ואני יודעת את זה כי היא מזכירה את זה המון. מה לעשות???

שלום כבוד הרב, אני בבעיה, אני ממשפחה חרדית מאוד! אבל אני קצת בנפילה עד לא מיזמן היה לי חבר המון זמן ובעקבות זה חטאתי המון, נגיעות אסורות ויותר מזה, זרע לבטלה, איך אני יכולה לכפר על זה? אני יודעת שזה עוון גדול אבל אני כ"כ מצטערת על זה מה אני עושה? תודה רבה !!

שלום כבוד הרב רביד! אני נשוי בן 40 עם שני ילדים, בשנה האחרונה התחזקתי מאוד ואני מקפיד ללכת לשיעורי תורה ולשמור שבת כהלכה. אשתי קיבלה חלק מהדברים: טהרה, כשרות ופלטה בשבת אבל היא לא מוכנה להפסיק לראות טלויזיה ולנסוע בשבת . יש לנו מחלוקת בעניין כבר חצי שנה ונראה לי שהעניין מוביל לפרידה , זה מייסר אותי מאוד כי מצד אחד אני מרגיש שזו הדרך אך מצד שני המשפחה עומדת להתפרק. אני חסר אונים בעניין. מה עושים? האם כך נגזר עליי? למה חיי נראים כך דווקא כשהתחלתי לשמור תורה ומצוות? לא יכול להשאר בבית עם חלול שבת, לעזוב את הבית? אני אוהב כל כך את השבת אבל מתייסר ממנה, ה´ יעזור. נא עצתך בעניין. תודה רבה