שאלה:(23/10/2014)
כבוד הרב שלום! קודם כל תודה לך על האתר!! אין ספק שהוא עוזר למלא אנשים!!
בעיקרון אינלי שאלה אלא יותר מצב לא נעים שאני נמצאת בו מול חברה שנמצאת איתי כמעט רוב הזמן מאחר ואנחנו בסוג של פנימייה כזאת.. מה שקורה הוא שבאנו ביחד למקום חדש של לימודים ואני שכנעתי אותה לבוא ומצד אחד על ההתחלה יש לזה פיתרון שבאים עם מישהו מוכר מלפני אבל בהמשך אני רואה את המחיר שאני צריכה לשלם .. מאחר וכבר הכרנו מלפני כן קבענו שנהיה באותו חדר והרגשנו בטוח כי אין לי את הלחץ של "לא מכיר כאן אפחד" וכו' אבל עם הזמן התחלנו לדבר עם שאר הבנות ולי יצא לפתח קשרים מאוד טובים עם חלק מהבנות והרגשתי שגם מבחינה רוחנית טוב לי אבל מצד שני החברה היא לא טיפוס של להתחבר וזה.. והיא מאוד נעולה על איך שהיה בהתחלה, "התרגלה" יצרה תלותיות כזאת, אני הייתי אומרת שאני יותר זרמתי עם מה שקורה והתחברתי לשאר הבנות שכמובן בהתחלה זה מאוד קשה אבל לא היה לי את הקושי כי באתי עם חברה.. ועם הזמן אני רואה כביכול את התוצאות של השתלשלות הדברים ,המצב הוא כרגע שלאחרונה אני מרגישה את זה ממש!! כלומר אני מרגישה סוג של מצפון ואשמה ולפעמים תחת משטר שהתחברתי לבנות החדשות ןאילו לחברה לא כ"כ טוב אני עשיתי ועדיין עושה משתדלת שיהיה כיף לשמח אותה זה הגיע למצב שהפסקתי לדבר עם הבנות כדאי שלחברה יהיה טוב ,וככל שאני מנסה אני מרגישה שאני בעצם פשוט מלטפת לה את האגו ומה שיוצא זה שלי לא כיף ואני נכנסת לעצבות כזאת.. לא טוב לי ,היא איתי בחדר ואנחנו לא באמת מדברות כי הכל כזה מבאס והיא כל שנייה מחליפה מצב רוח..ודי נמאס לי! אני מקריבה את כל מה שאני יכולה כדי שלא יהיה את המצב הזה אבל אני רואה שאין שיתוף פעולה חשבתי על לעבור מקום מגורים אבל להישאר בלימודים כי נורא כיף ונוח לי עם החברות שם! כשאני כאן איתה הכל בהדרדרות ,אני מבטלת את עצמי ואין לזה תמורה כמו שחשבתי שתהיה..מצד אחד לא באלי שזה ייפגע בה ...פתאום לעזוב? גם ככה היא לא בקשר טוב עם הבנות מהדירה ..וגם לא נעים לי כי אני זאת ששכנעה אותה לבוא..ולעזוב את המקום היא לא תעזוב..
באמת קשה לי.. רע לי חשבתי שאני יודעת מה קורה אבל כנראה שלא ידעתי בכלל! אני מרגישה שזה יותר מידי ניסינות ואני נכשלת בהם אם זה בלשון הרע.. לפעמים שנאה מחשבות רעות ויחד עם זה עצוב לי שככה לי ,שזה הביא אותי למצב שאני אשכרה שונאת ומתנהגת בעצם בסוג של צביעות ..

תשובה:(הרב רביד נגר)

אחותי היקרה , גשי לשוחח על כך עם הרבנית ו\או אחת הדמויות המקצועיות שיש לכם שם בפנימייה והיא תעזור לך למצוא פתרון יצירתי , יכול בהחלט להיות שהעובדה שאת נשארת צמודה אליה כל הזמן גורמת לה לפתח תלות וזה מה שמונע ממנה להיפתח לאחרות וליצור קשרים חברתיים, אם תתרחקי קצת יכול בהחלט להיות שזה יועיל לה, גם אם בהתחלה יהיה לה קצת קשה , בסוף אין לי ספק שזה יהיה לטובתה, בכל מקרה, היות ואיני מכיר אתכן באופן אישי וזה ממש לא נכון לייעץ לך עצה כזאת על קצה המזלג מבלי להכיר את הנפשות הפועלות, אני מציע שתפני לגורם מקצועי (אשה) שמכירה אתכן ותשתפי אותה במה שאת מרגישה.

זכרי תמיד: "ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה.

לסיכום: אני מאוד מעריך את הדאגה שלך והאכפתיות שלך , רואים שאת נערה מיוחדת , אבל אני ממש לא רוצה שתסבלי כל השנה , את לא אמורה לסבול את אמורה להרגיש טוב , העצבות והדכדוך הם הדרך המהירה לחטא ועבירה , השמחה היא שורש לכל המצוות והעצבות היא שורש לכל העבירות (מוהר"ן) עליך להיות בשמחה והיא לא ממש עוזרת לך בזה אז... כדאי מאוד שתעשי עם זה משהו. תשאירי לי את השם שלך במדור ביקשת קיבלת ואתפלל עליך ב"ה.





שלח לחבר