שאלה:(00:00:00)
אוקי אז ככה... לפני שבוע אני וחבר שלי נפרדנו. שמרנו נגיעה. הקשר היה ממש רציני למשך 4 חודש! אני כבר בת 18 והוא בן 23. הקשר היה כ"כ חזק וטהור... עד שפתאום סתם ככה החלטנו שאנחנו לא באותה המחשבה ושכל אחד צריך ללכת לכיוון שלו! אני מאוד שלמה עם ההחלטה שלי כי אני רק עכשיו רואה כמה חסרונות יש בו. מכל מיני סיבות אבל אני לא יודעת מה עובר עלי! אני מדוכאת ממש!! איך יוצאים מזה?? אני ממש מתגעגעת... תוודה רבה.

תשובה:(הרב רביד נגר)

אחותי היקרה, קודם כל , כל הכבוד לך שלמרות שנקשרת לבחור והרגש היה גורם מרכזי בקשר שלכם , הצלחת בכל זאת לחשוב בצורה בוגרת ולשתף את השכל בזוגיות שלך , אם את שלימה עם ההחלטה שלך אין לי ספק שהשקעת בה מחשבה רבה , בנוגע לגעגוע , זה דבר טבעי , אל חשש עם הזמן הוא יחלוף , לפעמים גם כשעושים דבר נכון , הרגש לא נעלם בין רגע ,

אתן לך משל לדוגמא: 
אדם אחד אהב לעשן , זה ממש עשה לו טוב , אבל יום אחד הוא הפעיל את השכל והבין שזה ממש לא הכיוון שלו זה לא בריא , זה מסוכן , זה מסכן את הצאצאים וכו'...
אז הוא פשוט הפסיק לעשן , בהתחלה הוא כל כך "התגעגע" לסיגריות , הוא לא ידע מה לעשות הוא היה בדיכאון , בדכדוך הנפש , אבל הוא הצליח להתאפק ואחרי חודש הוא התגעגע פחות, כי הגוף חזר לייצר ניקוטין מעצמו והיום הוא ממש מאושר , בריא , מחוייך והשיניים שלו לבנות וסביר מאוד להניח שהוא יאריך ימים...  

נו... אז מה אם יש לנו קצת געגועים? אם נלמד להתאפק בהתחלה יהיה קצת קשה אבל אחרי תקופה קצרה של חודש לפחות, הגעגועים ייפסקו ובע"ה נזכה לחבור לחברה חדשה לדרך חדשה טובה יותר , בריאה יותר שמתאימה לנו יותר זה הכל , אל תדאגי...

אנחנו בסך הכל בני אדם לכולם קשה , אמר חכם אחד: "החיים הם כמו אופניים , כשקל מדי סימן שאנחנו בירידה , כשקשה לנו קצת סימן שאנחנו בעליה ואם אנחנו עומדים במקום אז.. סביר להניח שניפול..." בהצלחה בהמשך צדיקה.


שלח לחבר