שאלה:
כבוד הרב שלום, אני מתחזקת מאוד אבל לצערי הרב לומדת בבית ספר חילוני. וקשה לי מאוד לשבת בשיעורי תנ"ך.. מה אני אמורה לעשות? ניסיתי להתייחס אל זה כאל סתם שיעור אבל זה קשה לי שהמורה מלמדת את התנ"ך כאילו זה סתם סיפור!!! או לשמוע אותה מעבירה ביקורת על אברהם אבינו שעקד את יצחק!!! לעבור ביצ'פר זה לא אפשרי-בדקתי.. זה מאוחר מידי אני כבר כיתה י"א, מה אני עושה?

תשובה:
אחותי היקרה, למרות הכל אני עומד לבקש ממך משהו שאולי יהיה לך קשה לעשות , תנסי לדון את המורה היקרה שלך לכף זכות , אני יודע שלא ציפית לתגובה כזאת , אבל חשוב שתנסי להבין איך המורה שלך הגיעה לרמה כזאת? סביר מאוד להניח שהיא גדלה בבית חופשי , בבית של תינוקות שנשבו , מה את מצפה? תנסי להבין אותה היא לא אשמה , לא חינכו אותה נכון ! אם היו מחנכים אותה בצורה נכונה , אם היו לה שורשים תורניים , היא הייתה מתנהגת אחרת ,,, אבל בלי קשר לייחס שלה לתנ"ך, באופן כללי אני בטוח שמורה שהוציאה תואר ראשון במשרד החינוך ולמדה חינוך כראוי חייבת להיות אשה טובה עם ערכים , אחרת היא לא הייתה בוחרת במקצוע כל כך קשה שאין שכרו בצידו. תנסי לראות את הנקודות החיוביות שיש למורה שלך, נסי להתפלל עליה שתזכה לתשובה בע"ה. (תכתבי לנו את שמה באתר ואנחנו נתפלל עליה)

מצד אחד אני חושב שהביקורת לא נובעת מתוך זלזול באבות הקדושים חלילה, אלא מתוך רצון לגרום לנו לנתח דברים ולחשוב על דברים מכמה וכמה זוויות , את מבינה?

מצד שני אני מבין מה את מרגישה כי בכל זאת מדובר בגדולי האומה , באבות העולם, איך אפשר לדבר עליהם כך, או לבקר אותם, ורק בגלל זה אני חושב שכדאי שתזכרי שבזכות ה-"טעויות" הקטנות של גדולי האומה , אנחנו זוכים להתקיים וללמוד,,,

לסיכום: למרות הקושי אני חושב שכדאי שתשמשי לה דוגמא אישית ותדוני אותה לכף זכות , כי אם אנחנו לא נהיה מסוגלים לדון אנשים מבוגרים ובעלי ניסיון גדול משלנו לכף זכות , איך אנחנו יכולים לצפות מהם לדון את גיבורי התורה לכף זכות?  מה שאני מציע לך לעשות זה ללכת לשיעורי תורה אחה"צ באיזור מגורייך "חפשי שיעור קרוב לבית" ובע"ה תזכי בסוף הלימודים לעלות למדרשייה טובה ולהשלים את כל מה שחסר לך... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:

רביד היקר, רציתי להגיד לך, שהאתר שלך הוא ממש מחזק, אני נהנה לגלוש בו מאוד, הזמן עובר בלי לשים לב כשאני גולש בו ! יישר כוח ! ועכשיו לשאלה: רביד היקר, התחלתי להתחזק לפני כשנתיים בערך, בעקבות בעיה רפואית (די קלה, לא מחלה חס"ו). אמנם זה היה מיראה ולא כל כך מאהבה, אבל הרגע זה ממש לא. דווקא עכשיו אני התחזקתי וממשיך להתחזק מאהבה. בכל מקרה, רביד, יש לי בעיה ממש קשה. לפעמים באות לי מחשבות לא טובות על גברים (איזה בושות...). כשהייתי קטן, בכיתה ד' בערך, לא הייתי בחברה כל כך דתית. היה דתי, בבית ספר דתי, אבל בוא נגיד שלמדתי עם בנות ולא דיברו כל כך יפה, ובקיצור - לא הייתה מסגרת דתית בבית, אלא רק בבית ספר (לדוג', הייתי רואה טלוויזיה ביום שישי, תוכניות של פריצות). ואז, הגיע האנטרנט, והתחלתי להיכנס לאתרי זימה של ''משכב זכר''. לאט לאט התמכרתי לזה, ומצאתי את עצמי בא הביתה ונכנס לאתרים כאלה כשאף אחד לא היה בבית או כשכולם ישנו. ברוך ה' (ותודה לאל !!) יצאתי מהאתרים האלה. וגם על פגם הברית ברוך השם הצלחתי להתגבר (בן פורת יוסף), למרות שלפעמים באים לי מקרי לילה. כשהתחלתי להבין שהמצב הזה לא יכול להימשך, התחלתי להרגיל את עצמי להסתכל על בנות, וזה די עבד. הייתי פולט זרע לבטלה במחשבה על נשים, מסתכל איפה שרק אפשר, לא עושה הנחות. למען האמת, הרגשתי שהתגברתי על מה שהיה. אבל עדיין היו מחשבות. זה אומר שכשנכנסתי לחטיבה (דתית, ללא בנות, עם תפילה, גמרא והכל), הכרתי שם ילד. והתחלתי לנסות לרצות אותו - לא הכוונה להיות ה''שפוט'' שלו, הכוונה היא שהתחלתי לעשות לו חשבון. לבשתי בבוקר בגדים וחשבתי מה הוא יגיד עליהם (איזה בושות !!!!!). ובנוסף על כך, שאצלנו בכיתה ילדים נוהגים לעשות שטויות, ואחד מהדברים היה גם לגעת אחד בשני בצחוק (אני חושב), וזה כלל לעשות מעשים לא הכי יפים (עם בגדים, לא צריך להגזים), גם עם הילד ההוא. ולמרות שצחקנו, התחלתי להפסיק גם עם זה, כי הבנתי שזה לא בריא ומטמא את הנפש. אבל עדיין, לפעמים קרה שפה ושם המשכנו לצחוק. וברוך ה', אותו הילד שניסיתי ''לרצות אותו'', ולהיראות ''גבר בעיניו'', כבר ירד לי מהעיניים, ממזמן קלטתי שהוא לא הכי דתי, והבנתי טוב מאוד שהוא חי בשקר גמור. כי בכל מקרה, לגעת אחד בשני בצורה לא מכובדת, זה מבייש ופשוט מעשה מבזה. באותו זמן דיברתי עם בנות. לא התחלתי באותו הזמן לדבר איתן, כי כבר מהיסודי דיברתי עם בנות. תמיד יצאנו, כל החבר'ה, מתי שלא הייתי הכי דתי, וצחקנו והכל. וכל הזמן, מה שהוכיח לי כביכול שאני ממש לא שונה מכולם בתחום המיני היה השז''ל, ההסתכלות, והדיבור. ברוך ה' הפסקתי עם השז''ל. אבל רביד היקר, יש לי פחד לפעמים. יש לי פחד שאני לא אצליח להקים משפחה בישראל. הכוונה היא, אני יודע שלעולם לא אבגוד בה' בצורה כזו שאני אקים בית שלא כהלכה. אבל זה ממש מציק לי ! מציק לי שאני הולך לשיעור תורה ושלא נדע היצר הרע הזה פתאום זורק מחשבות על הרב המבוגר שדורש (וזה כל כך מבייש ולא מתאים, כי אלו מחשבות בלי רגש בכלל !). אמנם במהרה אני משליך אותם, אבל אני מרגיש כאילו כל הבית כנסת יודע מה אני חושב. ובכלל, לפעמים אין את המחשבות האלה, ויש ביטחון שהכל יהיה בסדר, אבל הן באות לפעמים. - ובהפתעה (אני כותב לאחר יומיים שבהם היו לי 3 פעמים מקרי לילה ! וזה פשוט מוזר !) וזה מייאש. ובכלל, אני התחזקתי. התחלתי ללמוד גמרא גם בחופשים כשאין בית ספר, שיעורי תורה אצלי הם במקום הראשון, משתדל לקלל הרבה הרבה (!) פחות. אפילו אני רוצה לשמור נגיעה, והתחלתי. גם בשמירת העיניים ניסיתי להתחיל. אבל אני אומר לעצמי ''ומה יקרה אם ''תתנזר'' מבנות ? לא תיגע בהן, לא תסתכל עליהן ? אולי תתחיל בכלל להמשיך להימשך לגברים ?''. והמחשבה הזאת הורסת אותי. מה, אני צריך לשמור את העיניים גם מגברים ? זה נשמע ממש מצחיק, כי זה פשוט שטויות ! אבל היצר הרע הזה רוצה לאכול אותי מבפנים. ודווקא אני ממשיך להיתחזק, אני לא מתייאש. אבל ככה פשוט קשה להתקדש ! את האמת, לפני חודשיים אני התחזקתי בצורה כל כך מדהימה. הרגשתי כל כך קרוב לה', הרגשתי כאילו אני מוכן שכל מעשי יהיו אך ורק בשבילו. התחלתי להבין בצורה הגיונית שהעולם הזה הוא סתם, הוא לא העיקר. אבל עכשיו, כשיש לפעמים מחשבות, אני מרגיש כאילו אני לא אוכל לעבור את מלחמת גוג ומגוג, כאילו אני אדם מסריח, אדם שונה, וזה מאוד מצער אותי. פעם הייתי בוכה לה' בקלות, הייתי שומע דברי תורה ומרגיש כאילו אני יכול לפרוץ בבכי מהתרגשות. הייתי שם שירים מרגשים ברקע ובוכה לה', מספר לו על הצרות שלי, שר לו מכל הלב, מסתכל לשמיים ופשוט בוכה. היום יותר קשה לי לבכות לה', יותר קשה לי להתקדש. אני יודע שהדרך היחידה להיפטר ממחשבות תועבה על ידי שמירת עיניים. למען האמת, המחשבות על המין הגברי לא רבות, אבל איך אפשר לשמור את העיניים מגברים ונשים ביחד ?! זה פשוט הורס אותי ! אני כל כך אוהב את ה', כל כך רוצה להתקדש, כל כך רוצה להתקדם בעבודת ה', אני רוצה להיות חזק בתורה, אבל איך ?! איך אפשר לעשות את זה עם הבעיה הזאת ?! אני לפעמים מרגיש כאילו אני זבל. איזה מחשבות, שלא נדע. בכלל לא מתאימות. ואז אני בכוונה חושב על נשים, מחשבות זימה. רק כדי להשיב את הביטחון. אבל אני יודע שזה אסור. אני יודע שזה בורא מזיקים. ואני יודע שיהיה לי קרי מרוב כל הערבוב של המחשבות. אבל עדיין, אני לא מסוגל לחיות במחשבה כזאת, עם כל הדבר הזה של המשיכה ומיניות. למרות שאני אוהב נשים, אוהב להסתכל על בנות, אני לא יודע מה לעשות. אני לא יודע אם המשיכה של היום תימשך גם למחר עם כל האיסורים של ההתרחקות מנשים. אני לא יודע מה היה עם המחשבות על הגברים (אני מתבייש לכתוב את זה). אני כל כך רוצה להתקדם !! ובכלל, שאני הולך לבית כנסת ושומע את הרב, פתאום באות לי מחשבות כפירה טיפשיות, כמו למשל: 'מי אמר שהרב לא טועה בדרך שלו ?'. או 'אולי כל העניין על המצוות הוא סתם משחק (חס''ו) ושלא נדע, זה קרה לי ביום כיפור, ובכיתי לה' שזה ייפסק ! אני כל כך מתבייש בעצמי. ובכלל, לפעמים אני רוצה ללכת לישיבה, ואני תמיד אומר לעצמי שגם אם אני לא אעבור השנה לישיבה, ואשאר בבית ספר שלי בו לומדים גמרא והכל, אני בטוח אלך לישיבה מתישהו, ולעולם לא אזניח את התורה. אבל אני יודע שעוד מעט יגיע משיח, ושהזמן אוזל. ואני אומר לעצמי שאני אתחזק לאט לאט, כי אם אני אעבור לישיבה ואני אתייאש – ''תפסת מרובה לא תפסת''. למרות שלפעמים אני בטוח שיש בי כוחות ללכת לישיבה, לפעמים בזמנים האלו, שאני לומד שעתיים-שלוש ביום (לא כולל שיעור תורה) – אין לי עוד כוח ללמוד גמרא, ואני עובר ללמוד להלכה. בכל מקרה, רביד היקר, אני מאוד מבולבל. מצד אחד, אסור להסתכל על נשים, לגעת, להרהר. וזה מקובל ומוסכם. מצד שני, איך אפשר עם המחשבות הטמאות האלה, על הגברים, בלי להשיב להם במחשבות על נשים ? הרי זה ממש קשה ! אני רוצה להקים בית עם משפחה חרדית, בלי טלוויזיה, בלי תועבות, בית של ה'. וקשה לי עם כל מיני מחשבות כפירה שבאות, ואני בטוח שזה יצר הרע שבוחן אותי. ולמרות שמבחינתי לעולם לא אנטוש את התורה, שהיא מספר אחד בשבילי וקודש קודשים, אני לא רוצה להרהר בהרהורים על קיום ה'. רביד, אני התחזקתי מאוד, קשה לי על כל המחשבות האלה. בבקשה רביד היקר, עזור לי. אני מאוד מבולבל, לא יודע מה לעשות, ומאוד מתבייש לפנות לרב על העניין הזה. דרך אגב, אני בכיתה ט', כמעט בן 15. מצטער על המכתב הארוך הזה, אני אבין אם לא תוכל להשיב. תהיה בריא, אתה אדם מדהים ועושה נחת לה' יתברך ! ישועה בקרוב !

תשובה:
וואו, קודם כל תרשה לי לציין שאתה בחור מדהים, אם הצלחת לפרט את כל החיים שלך בצורה כזאת בוגרת ולפרסם אותם כאן, סימן שאתה מיוחד, אני חושב שאין לך שום בעיה, אתה פשוט גבר להודות בשטויות שרצות לך ולעוד אלפי גברים בראש, היום הדור כל כך פרוץ ומבולבל, עם כל מצעדי הגאווה והסרטים שמכריחים את הנוער לראות כמו למשל "האח הגדול" כך שמעתי, הפכו שם את ה-"הומו" למוצלח ביותר, בשיחה שהייתה לי עם נער הוא העלה את הנושא וכאב לו אין עושים צחוק מהדתיים ומציגים אותם כטיפשים שעושים חילול ה' ואת ההומואים כמנצחים גדולים וחכמים ! בקיצור עם דור כזה ומניפולציות כאלה של התקשורת איך לא יהיו לאנשים מחשבות על גברים? בדור של הסרת שיער בלייזר לגברים, בדור של אתרי זימה של "משכב זכר" בדור שבו גברים מתחילים להתלבש כמו נשים, להתבסם כמו נשים וללכת כמו נשים, איך אפשר לא להימשך אליהם? חח הם אפילו מגדלים שיער ומטפחים את שרירי החזה, מה ההבדל היום בין גבר לאישה? אני יודע שזה נשמע עצוב, אבל אני כותב לך את כל זה רק כדי להוכיח לך שאתה שפוי לחלוטין, אני לא נותן לגיטימציה להימשך לגברים אני פשוט מודע לעובדה שזה לא קל ואני מבין אותך, היום נערים שלא נמצאים במסגרת טובה הולכים לאיבוד מהר מאוד, קשה מאוד לגדל ילדים בדור כזה, הסיכויים שהם ישרדו את "שואת המודרניזציה" אפסיים ! אלא אם כן סוגרים אותם בבית כל החיים ושנינו יודעים שזו לא המציאות, השבוע ביקרתי במקום חרדי ונוכחתי לשמוע שבחורות חרדיות הולכות לחטוא עם ערבים וחוזרות מאוחר בערב, נו.. זה לא דור אבוד? אבל אין מה לעשות, בדורו של משיח הפריצות תגדל כל כך בדיוק באותה מידה שהקדושה תגדל כל כך, לכן אדם חכם מנצל את העובדה שמחלקים קדושה ועולה למקום של קדושה כדי לזכות לספוג קדושה אבל אדם אחר שלא ממש התמזל מזלו נשאר במקומות שבהם הפריצות גוברת, להורים שלו לא אכפת כי אין להם מושג במה הנוער נכשל ולמה הוא חשוף ובסופו של דבר מה שנותר זה לאבד ילד בלי לדעת שהוא אבד !

טיפים להצלחה.

א. אל תתן ליצר הרע לבלבל אותך ולפתות אותך להתבונן בנשים בטענה שזה מציל אותך מראיה אחרת

ב. אל תעיז ללכת לישון בלי לקרוא קריאת שמע שעל המיטה, זה יעזור לך הרבה – אל תוותר על זה !!!

ג. צא מהסרט שאתה "סוטה" כל המדינה כזאת אתה פשוט מספיק כנה ודוגרי להוציא את זה , אתה שפוי

ד. אתה עדיין צעיר, עבירה גוררת עבירה, הימנע מעבירות קשות כי אח"כ יהיה הרבה יותר קשה לצאת

ה. תכניס לך טוב טוב לראש, שככל שזה הופך להיות קשה יותר סימן שהגאולה קרובה יותר, בדוּק !!!

ו. אל תוותר תמשיך להילחם, הייתי אומר לך לקחת חבר טוב אבל במקרה שלך זה מסוכן חח סתם !!!

ז. תדבר עם ה' כל לילה, פתח את החלון ותספר לה' כמה קשה לך ותבקש עזרה, תוציא את זה בדיבור...

ח. תניח תפילין כל יום, זה ישרה עליך קדושה ! ותתפלל כל יום שתזכה לזיווג הגון בעתו ובזמנו !!!

ט. כשבאה לך מחשבה לא צנועה או לא טובה תדמיין שאתה מכניס את הראש שלך לתוך קרח שיתקרר

י. כשבאה לך מחשבה לא צנועה דמיין מהר את האותיות האלה י-ה-ו-ה מול עיניך (נקווה שזה יעזור)

לסיום: אני מברך אותך שכשיגיע הגיל, תזכה להקים בית כשר ונאמן בישראל ואני יכול להרגיע אותך ולומר לך שאתה אדם מדהים, מוכשר, רגיש, כנה, אין לי צל של ספק שתקים בית כשר ונאמן בישראל אני אפילו לא טורח לדאוג על זה חחח זה פשוט לי, מה שיותר מדאיג אותי זה שמירת העיניים שלך, לא מגברים, מנשים, היצר בלבל אותך ונתן לך לחשוב שאם תתבונן בנשים זה יציל אותך מלהתבונן בגברים אבל מי אמר שזה חמור מזה? שני הדברים חמורים מאוד, לכן מה שאני מציע זה שבלי שאף אחד ידע, לך למקווה כל יום שישי, זה יזרז את התהליך של הסרת הקליפות (כך ה' הבטיח) ובנוסף אל תוותר על תפילין וקריאת שמע שעל המיטה, תמסור על זה נפש ! אין דבר כזה שאתה עולה לישון בלי לקרוא מהסידור את כל הנוסח של קריאת שמע, יש לה כח עצום בעניין שהזכרת ואני מקווה שבעזרת ה' אם תעשה את מה שאמרתי לך תזכה שתוך 3 חודשים מהיום יהיו לך ישועות, המחשבה תתקדש יותר, יהיה הרבה יותר קל בשמירת הברית, יהיה הרבה יותר קל לא לחשוב על גברים והכי חשוב, יהיה הרבה יותר נעים להרגיש יהודי ששווה מליון דולר ולא יהודי שחי כיהודי אבל מרגיש זבל. מבחינתי אתה צדיק למרות כל מה שכתבת ! אבל תעשה מה שאמרתי לך... מקווה שהועלתי...

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
איזה בעסה אחרי שמירה של שלושה חודשים וחצי, הלכתי לישון צהריים קצת, ופתאום היה לי קול פנימי חזק שאמר לי לקום מהמיטה, אפילו נתן לי כוח לקום, ולא קמתי, וכל הזמן הקול הזה לא נתן לי לישון והתחיל להסביר לי לקום ולא קמתי ואז נרדמתי ושהתעוררתי כל הבגד מלא בקרי לילה. אוף מה אני עושה עכשיו, איזה הרגשה של החמצה אדיוט אני

תשובה:
אם תתחיל להיכנס לעצבות תתן ליצר הרע בדיוק את מה שהוא רוצה, להפיל אותך לדכא אותך ולייאש אותך ואז שלושה וחצי חודשים של עמל והתחזקות ילכו לאיבוד ואתה סתם תיכנס לייאוש ועצבות, אל תתן ליצר  את מה שהוא רוצה, תזכור תמיד ששכר מצווה מצווה, על כל יום שהתאפקת אתה מקבל הרבה שכר, תבקש סליחה מה' יתברך, תתקלח, תאמר את התיקון הכללי ותבטיח לה' להשתדל יותר בשמירת הברית, מה שחשוב לה' יתברך זה לראות אותך משתדל ולא עובר עבירות במזיד, עבירות שאדם עובר מתוך שינה, אין דינם זהה לעבירה והוצאת זרע לבטלה במזיד, במיוחד לא בדור קשה כמו שלנו, אבל אם אדם כל היום מסתובב במקומות של פריצות, רואה תמונות של פריצות , אינו שומר על עיניו ועל פיו, יאלץ ליתן את הדין גם אם נפלט לו זרע שלא במתכוון כי הוא זה שגרם לזרע לצאת במעשים שעשה כל אותו היום. לכן אדם צריך להשתדל לא ללכת למקומות של פריצות לא לראות מראות אסורים ובע"ה תהיה לו סייעתא דשמיא ומשמים תהיה עליו שמירה, מי ששומר את בריתו (במיוחד בדור הזה) זוכה לשכר הרבה ועושה נחת רוח גדולה מאוד לה' יתברך. אל תיכנס לעצבות אחי יש אנשים שחוטאים בכוונה ועושים שטויות אתה נכשלת בלי כוונה, ה' ירחם עליך נשמה, אל תתייאש ותפול לעצבות, זה בדיוק מה שרוצה הסיטרא, לאבד לך את כל שכרך... אתה בעצבות והוא מחייך אל תתן לו את התענוג לגרום לך לאבד את עולמך הרוחני. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב
אני בת 27 וחצי בשדוכים. יצאתי עם בחור וכמובן ששמרתי נגיעה והכל והוא שיחק בי פשוט שיחק לי ברגשות נקשרתי אליו מאוד ואח"כ גילתי שהוא יוצא עם משהי אחרת תוך כדי שיצא איתי כואב לי נורא הוא פגע בי בצורה מגעילה ירדתי במשקל באופן מצער.. אני בוכה המון.., יש לי צער נוראי
אני לא יודעת למה גם קשה לי לשכוח אותו למה לפגוע בי אני בחורה טובה שמרתי על עצמי לא פגעתי אני מספיק עוברת בשדוכים צער וכאב אני מיואשת

תשובה:
אחותי היקרה , צר לי לשמוע שנפגעת בצורה כזו מביכה מבישה ולא נעימה.
אני לא חושב שאת צריכה להקפיד על הבחור , כנראה שזה לא ממש התאים לו.
אני לא מנסה חלילה להצדיק את מה שהוא עשה , זה באמת לא הוגן ולא נעים,
אבל בשביל זה יש בורא לעולם , הוא מטפל במי שצריך לטפל.

מה שאת צריכה לעשות כרגע (לעניות דעתי) זה פשוט להמשיך הלאה למרות הכל, אם נהיה שקועים בצער ובדיכאון , לא נגיע לשום מקום , גם אם אדם נופל באמצע הרחוב הוא ישר קם וממשיך ללכת ואם חלילה הוא זקוק לטיפול מקצועי הוא מקבל את הטיפול וממשיך הלאה , גם אנחנו צריכים להמשיך הלאה בכל הכח , הזמן כבר יעשה את שלו, הזמן הוא התרופה המעולה ביותר ל-90 אחוז מהצרות שלנו בחיים.

אל תנסי לחשוב מה עשית או מה לא בסדר אצלך , הכל בסדר אצלך , את בחורה מקסימה ואין לי ספק שתמצאי בחור מקסים שישמח להקים איתך בית כשר בישראל
הבחור הנוכחי פשוט לא הבחור המתאים , לדעתי כדאי להודות לה' שזכית לראות את זה לפני החתונה , תחשבי מה היה קורה אם הוא היה "בוגד בך" אחרי החתונה?

אני לא חושב שאת צריכה להמשיך לחשוב עליו , אם היית מוצאת חן בעיניו הוא לא היה מעיז לסכן את הקשר הזה , הוא לא היה מעיז לצאת עם מישהי אחרת , הוא כנראה לא הטיפוס שלך ואת לא הטיפוס שלו , תחפשי מישהו שיאהב אותך שיכבד אותך , שיעריך אותך , מישהו שיראה בך משהו איכותי משהו שלא כדאי לסכן או לוותר עליו , אני מבטיח לך שהגבר הזה יגיע ואת עוד תהיי מאושרת בעזרת ה' , כל מה שצריך זה 2 כפיות של אמונה , כפית אחת של בטחון וחצי כפית של תקווה ולערבב עם חיוך גדול. 

לסיכום: זה באמת מקרה מצער ולא פשוט , מותר לך לבכות ומותר לך להצטער , אנחנו בני אדם וכשפוגעים בנו הדבר הכי נורמלי שנעשה זה שנבכה , אני רק מקווה שהבחור שציער אותך לא ישלם מחיר כבד על הדמעות שלך , אולי תרחמי עליו ותמחלי לו לפנים משורת הדין , כך מידה כנגד מידה מן השמים ישפיעו עליך חסד גדול (לעניות דעתי) אני יודע שזה לא קל , אבל לך זה כבר לא אמור לשנות , אם יש בחורים שאין להם דרך ארץ זה כבר בעיה שלהם , לך יש דרך ארץ , לך יש לב פועם , רואים שאת בחורה רגישה ומקסימה , אל תייחסי לזה חשיבות תמשיכי הלאה ותשאירי לנו את השם שלך במדור ביקשת קיבלת , אני מבטיח להתפלל עליך בקברות צדיקים לזיווג הגון, בהצלחה.

נ.ב - כדי לשפר את מצב רוחך , צירפתי לך מספר הרצאות מרתקות והמצחיקה ביותר
היא ההרצאה האחרונה מצד שמאל למטה , שנקראת: "הבית היהודי - רביד נגר" תהני
אין לי ספק שההרצאה הזאת תתן לך הרבה כוחות להתמודד וחיוך גדול על הפנים !!!!












.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, רציתי לשאול שאלה שקשורה לברית קודש , תראה הרב , אני אדם נשוי יש לי שני בנים כרגע לא מעוניין להביא עוד ילדים , רציתי לשאול אם ברגע שאני משתמש באמצעי מניעה או אם האשה נוטלת כדורים למניעת היריון, האם הזרע שיוצא שלא למטרת הבאת ילדים נחשב לזרע לבטלה? כי גם בהיריון משמשים וזה לא למטרת הבאת ילדים.

תשובה:
אחי היקר, כשגבר ואשה מקיימים יחסים בזמן היריון אין הדבר נחשב לזרע לבטלה וראיתי בספרים הקדושים שגם בתשמיש שלא לשם הבאת ילדים נבראים ילדים רוחניים וזוכה האדם להתעלות במדרגותיו הרוחניות בזכות אותן כוונות טובות ומחשבות טובות ובזכות הצניעות שנוהג עם אשתו גם בזמן שאין באפשרותם להביא ילד לעולם כגון: שאשתו חולה, או עקרה, או בהיריון, או שאין זה זמן הביוץ, על כל אדם לדעת שכל תשמיש ותשמיש מוליד מלאכים גדולים המסנגרים על האדם ועתיד האדם בעת פקודה בעת בה יעזוב את העולם הזה יזכה לראות את כל ילדיו הרוחניים ויהיה לו נחת רוח גדול אם נהג בצניעות בעת התשמיש ואם לאו , בורא מלאכי חבלה ומקטרגים ח"ו.

בנוגע לאמצעי המניעה ולמניעת ההיריון , זו בעיה רצינית והתחבטו בה כל גדולי הדור
לכן כל זמן שאין לך היתר מרב , האחריות חלה עליך נשמה , גש לרב שלך ותסביר לו את המצב שבו אתה נמצא , אני בטוח שאם הסיבה מספיק טובה הוא יאשר לך או ידריך אותך בדרך הנכונה ויסביר לך מה אפשר לעשות ע"פ ההלכה. אבל בשום פנים ואופן אל תקח את האחריות על עצמך , זו אחריות כבדה וחכמים אסרו על האדם להחליט בנושאים שעומדים ברומו של עולם על דעת עצמו.

להבדיל אלף אלפי הבדלות , רק כדי שתבין כמה חשוב להיוועץ בגדולי התורה , אמשול לך משל: "אדם שנוסע ברכב בלי ביטוח ועשה תאונה" , מי יכסה את הנזקים? האדם הזה מכניס את עצמו לסיכון ויכול בהחלט להיות שרק שהוא יתמודד עם ניסיון לא פשוט וייאלץ לשלם מחיר כל כך כבד על רשלנותו (נסיעה בלי ביטוח) רק אז אולי הוא יבין כמה חשוב להיות מכוסים. כך הם הדברים לעניות דעתי גם בפן ההלכתי , כל זמן שאדם חי בלי רב , בלי הדרכה , בלי שיעור , בלי מורה דרך רוחני , הוא נושא על הגב שלו אחריות גדולה , ברגע שיש לאדם רב והרב אוסר או מתיר לו , הרי שהאחריות מוטלת על הדמות הרוחנית שאוסרת או מתירה את הדבר.

וכבר גילו חכמים: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו , לכן אם הרב ירא שמים והוא באמת משתדל לזכות את הרבים לשם שמים , ה' יתברך לא יביא על ידו מכשול.
לסיכום: אני ממש מציע שתעשה לך רב ותתייעץ איתו בכל מה שקשור לדיני מראות כתמים ודמים ובעיקר בעניין הזה של הפסקת ההיריון , ראוי להיוועץ בחכם ובקיא משום שלא כל אדם פשוט מוסמך לפסוק בדיני נפשות , איך אפשר להחליט בנושאים כאלה חשובים?

יש אנשים שמחכים כל כך הרבה זמן ומתפללים שנים רבות כדי לזכות בפרי בטן ויש כאלה שבהינף יד מחליטים שכרגע לא מתאים להם. סיפורים רבים כבר שמענו על בני זוג שהחליטו שתקופה מסויימת הם יימנעו מהבאת ילדים ואח"כ כשרצו לחזור ולהביא ילדים לעולם כבר לא הייתה להם האפשרות ומנעו מהם את הדבר בבית דין של מעלה וחכם עיניו בראשו ודי לחכימא ברמיזא. ברוך תהיה לה' אחי ושיהיה המון הצלחה.

אתה מוזמן לעיין בתגובותיי הבאות בנושא ולראות כמה אנשים פשוט משתוקקים לפרי בטן ומוכנים לעשות הכל כדי לזכות להביא ילדים לעולם. "שו"ת בנושא פרי בטן".
שאלות ותשובות בנושא זרע לבטלה ניתן לקרוא בעמוד הבא: "שו"ת לבני נוער"

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) האם מותר לעכב את ההיריון למטרת לימודים? אנחנו רוצים ללמוד.
ב) אישתי רוצה להיכנס להיריון ואני לא מעוניין מה עלי לעשות עם זה?

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב קוראים לי רפאל ואני רוצה לשאול אותך שאלה. איך מתחזקים? אני כל הזמן מתפלל ואני לא מרגיש את בורא עולם. אני כל הזמן בדיכאון. למה אני סובל כל הזמן ואלו שלא הולכים בדרך בורא עולם נהנים !

תשובה:
האמת יש באתר עשרות תשובות שעוסקות בנושא של צדיק וטוב לו רשע ורע לו , הפעם החלטתי לענות בצורה נחמדה מקורית ופשוטה , כל מה שצריך זה כמה דק' לקרוא סיפור נחמד עם מוסר השכל נפלא , מקווה שזה יעזור לך להבין איך העולם עובד.

החלטתי לשבת ולספר לך סיפור שאולי יצליח לגעת לך קצת בלב.
יוסי ורפאל שני חברים טובים הלכו לרופא , שניהם היו חולים , ליוסי הרופא אמר: "מותר לך לאכול מה שאתה רוצה , מתוק , מלוח , חריף , מר , שומני , בקיצור תחגוג חופשי". את רפאל הרופא הזהיר הוא אמר לו: "תיזהר לא לאכול הרבה מלח , לא לאכול שום דבר מטוגן ו\או שומני , לא צ'יפס , לא שניצל, לא לאכול מתוק מדיי ולא לפני שינה".

רפאל ויוסי חזרו לביתם , בדרך הם עצרו לאכול בקיוסק ,
יוסי קנה סוכריות והציע לרפאל - רפאל אמר - אסור לי.
יוסי קנה גם גלידה לקינוח והציע לרפאל אבל רפאל אמר - אסור לי.

רפאל ויוסי הגיעו לבית של יוסי , אמא של יוסי הכינה שניצל עסיסי
והגישה את השניצל לשולחן בתוספת צ'יפס שהיה ממש מגרה
יוסי ורפאל ישבו לאכול , יוסי אכל לתיאבון , הוא הביט ברפאל שפשוט ישב
ובהה בצלחת , הוא אמר לו: "למה אתה לא אוכל אמא הכינה גם לך"
רפאל מחה דמעה ואמר: "אסור לי"

יוסי החליט ללוות את רפאל לביתו והוא נשאר אצלו עד מאוחר ,
כמה דק' לפני השינה רגע לפני שרפאל עזב את הבית של יוסי
הוא מזג ליוסי קוקה קולה הוא ביקש מרפאל שיעשה איתו לחיים
אבל רפאל שוב התבאס ואמר: "אסור לי לשתות מתוק לפני שינה"

כך סבל רפאל תקופה ממושכת של איפוק , האמת הוא לא ממש הצליח להתגבר על הפיתוי , לפעמים הוא היה מרשה לעצמו לאכול שניצלון נחמד או לחטוף ממתק של פסק זמן או שוקולד כזה או אחר , אבל הוא באמת השתדל.

אחרי 3 חודשים רפאל כבר לא יכל להמשיך , הוא שוב ניגש לרופא ופשוט זעקקקק
אני לא מסוגל יותר , זהוווווו החודשים האלה היו פשוט סיוטטטטטט אני לא מסוגל, צ'יפס אסור , שניצל אסור , קולה אסור , איך אפשר לחיות ככה??? הרופא פנה לרפאל ואמר: הכל מותר , השאלה איך אתה מבשל את זה ואיזה תחליף בריא עשוי להועיל.

אתה יכול לאכול צ'יפס - אבל לא מטוגן , בתנור.
אתה יכול לאכול שניצל - אבל לא מטוגן , בתנור.
אתה יכול לאכול מתוק - אבל לא קולה , משקה טבעי.

כעבור כמה חודשים של שינוי אופן האכילה , הרופא הודיע לרפאל חגיגית שהוא כבר לא בסיכון והכל בסדר , אז רפאל אזר אומץ ושאל: "ד"ר למה כשבאתי עם יוסי אמרת שליוסי מותר לאכול הכל ורק לי אמרת שאסור לאכול כל דבר , הרופא מחה דמעה ואמר: "יוסי חולה במחלה שאין לה תרופה , שום דבר כבר לא יכול לעזור לו ולכן רציתי שלפחות יהנה מהזמן שנותר לו לחיות כי עולם המדע עדיין לא מצא תרופה למחלה של יוסי , אבל לך היה חולי פשוט , לכן ביקשתי ממך להיזהר מעט וידעתי שתבריא לחלוטין". 

רפאל היה עצוב כששמע על המחלה של יוסי והוא החליט להתפלל על יוסי , הוא הלך לבית הכנסת ופשוט בכה ליד היכל הקודש ואמר , א-לוהים אני לא כועס על יוסי יותר. היום הבנתי למה הרופא נתן לו לאכול מה שהוא רוצה היום הבנתי שליוסי אין סיכוי להיות בריא ליוסי אין סיכוי לחיות. לכן אני פונה אליך ומבקש ממך סליחה, סליחה שקינאתי ביוסי , סליחה שכעסתי על יוסי , אולי הקנאה שלי וצרות העין שלי רק הזיקו יותר ליוסי , אני מתחנן לפניך א-לוהים , תרחם על יוסי למרות הכל ותעזור לי לעזור לו להיות בריא.

כך כל יום היה רפאל מגיע לבית הכנסת , נצמד להיכל ובוכה , ארבעה חודשים אחרי כשרפאל הגיע לבדיקות שגרתיות אצל הרופא , רפאל פנה אל הרופא ושאל , ד"ר , תגיד אתה יודע מה שלום יוסי אולי? הד"ר אמר , בוודאי ! שכחתי לספר לך , הוא עבר כמה הקרנות והמצב השתפר , הצליחו להסיר לו את הגידול והשיער שנשר לו , החל לצמוח שוב מחדש , יוסי הבריא לחלוטין בזכות ההקרנות והרופאים.

רפאל חייך ואמר: "יוסי הבריא לחלוטין בזכות א-לוהים" 

עכשיו אמר הד"ר לרפאל , ליוסי יש רופא חדש והרופא של יוסי מסביר לו מה מותר לו לאכול ומה אסור לו לאכול , זה לא הולך להיות קל , אבל לפחות הוא יחיה.

רפאל רץ לבית הכנסת , נצמד להיכל ואמר: "א-לוהים , שמעת אותי , הקשבת לי , ידעתי שאתה הרופא הכי טוב בעולם , אני יכול לבקש בקשה קטנה? אני יכול לקרוא לך מהיום אבא?.....  עד כאן הסיפור.

אני מאוד מקווה שאתה מספיק חכם להבין את הנמשל , , , אעזור לך ממש מעט...
יש אנשים שעשו טעויות כל כך חמורות , שגרמו להם להפסיד את העולם הבא שלהם , עבירות שהעונש שלהם בתורה הוא: "כרת" כלומר: "ונכרתה הנפש ההיא מישראל" , באופן מסויים הם איבדו את הסיכוי שלהם "להבריא" , הדרך היחידה שלהם להבריא זה לעשות תשובה וכדי שהם יעשו תשובה אנחנו "אחים שלהם" צריכים להתפלל עליהם.

אחי היקר , אם אתה "סובל" זה רק בגלל שהרופא (בורא עולם) מאמין שיש לך סיכוי להבריא , אם אחרים "נהנים" ומותר להם לחגוג , יכול להיות שזה בגלל שהם מקבלים את השכר שלהם על המצוות שלהם בעולם הזה , אבל הם מפסידים את העולם הבא ,
ואם אנחנו נתפלל עליהם בדיוק כמו שרפאל התפלל על יוסי , אולי הם יזכו להירפא ואז הרופא יתן גם להם הוראות חדשות , פתאום גם להם יהיה קשה , כי כל דבר אסור , פתאום גם הם יהיו "בריאים" ועובדה שאחרי שיוסי הבריא , הרופא החדש אסר עליו לאכול כל מיני דברים , אבל לפחות הרופא יודע שיש לו סיכוי לחיות עוד קצת בעולם הזה. העולם הזה זמני , העולם הבא הוא עולם הנצח , שווה לסבול פה קצת כדי ליהנות בעולם שכולו טוב , עולם שלא כולם יזכו להגיע אליו , רק מי שזכה ועשה תשובה יזכה להגיע לעולם הנצח , לך יש את הזכות , אתה זכית להכיר את עולם התשובה בזמן, רגע לפני ביאת גואל צדק , התחברת למקום הנכון , אל תצטער על זה לרגע ואל תאחל לעצמך תענוגות בעולם הזה , כי כבר למדת למי הרופא מתיר לחגוג ולעשות הכל...

אז למה אני מתפלל ואני לא מרגיש את בורא עולם?
חכם יהודי אחד אמר פעם שיש אנשים שהאיברים הגשמיים שלהם משותקים , הם לא מסוגלים להזיז אותם , לפעמים אחרי תקופה ארוכה של טיפולים האיבר חוזר לתפקד ולזוז , אבל יש מקרים שהאיברים נשארים משותקים ואין תרופה לשיתוק הזה ה' ישמור

כך גם בעולם הרוחני , הבן איש חי לימד אותנו שלכל אדם יש איברים רוחניים , כשהאיבר הרוחני שלנו משותק , קשה לנו להרגיש אותו או למשש איתו , לכן לפעמים אנחנו מתפללים ומתפללים אבל הלב שלנו משותק , הלב לא מתרגש מהתפילה , כדי לרגש אותו צריך להחיות אותו , איך עושים את זה? הרופא הגדול (ה' יתברך) אמר שכדי להחיות לב נדכאים , צריך פשוט לקרוא קריאת שמע בזמן וללמוד תורה , בקריאת שמע נאמר: "והיו הדברים האלה על לבבך" ועל התורה נאמר: "ולכל בשרו מרפא" , אם תקפיד לקרוא כל יום בבוקר ובערב ק"ש בזמן (רצוי במניין) ותבטיח לי שכל יום תלמד בזמן קבוע 15 דק' תורה (לבד מתוך ספר) ופעם בשבוע תלך לשיעור תורה של שעה אחת לפחות קבוע , אני מבטיח לך שאחרי 3 חודשים שתתמיד בזה , אתה תתרגש כל כך ותברך אותי ואת כל גולשי אורלנוער שזכית להכיר את האתר הזה חחח מה אתה אומר? אני מקווה שאהבת את התשובה שלי נשמה טובה.

אני רוצה לסיים את המסר במשפט הבא: "א-לוהים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך (הנשמה שלך) שבוקעות את כל הרקיעים" ה' אוהב אותך אח יקר. 

אין אדם בעולם שלא מתפלל , השאלה מי מתפלל , איך הוא מתפלל , האם הוא צדיק? האם הוא באמת מתפלל מעומק הלב או שהוא: "דופק כרטיס" סליחה על הביטוי.

אספר לך עוד סיפור לסיום.
ליד הבית של רבי חיים מצ'אנז עמדה אשה מבוגרת אחת גלמודה , ביד שלה היה שק של תפוחים והיא צעקה: "תפוחים , תפוחים , בואו לקנות תפוחים בזול" , שעה שלימה עברה ואף אחד לא קנה תפוח , האלמנה המבוגרת החלה לבכות , שלח רבי חיים את השמש שלו לשאול את האלמנה למה היא בוכה ,  ענתה האלמנה לשמש , עוד מעט תשקע השמש ולא הרווחתי אפילו פרוטה אחת לקנות צרכי שבת לילדיי הרעבים ומדוע אף אחד לא בא לקנות? שאל השמש , הם אומרים שהתפוחים לא טובים. ניגש השמש לרב וסיפר לו את הכל , הרב הפסיק את לימודו אחז בשק התפוחים והחל להכריז בקול גדול: "תפוחים , תפוחים , בואו לקנות תפוחים טובים בזול" מיד המוני בני אדם נאספו ורצו לקנות מהתפוחים של הרב , הם היו מוכנים לשלם סכום כפול , עד שכל השק התרוקן והרב לקח את כל הכסף ומסר לאלמנה , האלמנה לא ידעה את נפשה מרוב שמחה , היא ברכה את הרב והלכה לביתה שמחה ומאושרת.

יש בעולם הרבה אנשים שצועקים וקולם לא נשמע , לפעמים צריך לבקש את עזרת הרב , רב ירא שמים יודע לדאוג לאחרים , לעזור להם , לכוון אותם ולהדריך אותם , אז אם לפעמים אתה מרגיש שהתפילות שלך תקועות , אם אתה נופל לעצבות ודיכאון , תעשה לך רב , רב שתוכל להתייעץ איתו , ללמוד ממנו , רב שישמש לך דוגמא אישית טובה וראויה , רב שידע להסביר לך למה חיי התורה הם לא דיכאון , הם אושר ! רב שיצליח לגרום לך לקבל חשק ללמוד תורה , לצלול בים התורה , ליהנות מהמגע המלטף של המים הטהורים של התורה שיעטפו את גופך וישאו את המשקל הכבד שלך ושל כל השאלות שלך , כי בתוך המים משקל כבד הופך להיות קל , המים נושאים אותך , כך כשתלמד תורה ותשחה בים התורה כל השאלות הקשות והמשקל הכבד שאתה נושא על הגב שלך , המשקל של הדיכאונות והדאגות יתמוגג ויתמוסס ותזכה לחייך מחדש.
אני מאוד מקווה שתמצא רב כזה בקרוב ועד אז אתה יכול להיעזר באדם פשוט כמוני.

לסיכום: רפאל היקר אני מאוד מקווה שהמסר עבר ואתה מספיק חכם כדי להבין מה רמזתי לך בתגובה הארוכה הזאת , אני מקווה שבפעם הבאה שתתפלל תרגיש קצת אחרת , בנוגע לדיכאון , אני מאמין שעד עכשיו היית בדיכאון כי חשבת שכולם שווים , אבל היום אני מאוד מקווה שאחרי ההסבר שקיבלת , תבין שאתה לא צריך להיות בדיכאון , כי הרופא הגדול , ה' יתברך אוהב אותך ודואג לך , הוא ביקש שתעשה רק עוד דבר אחד קטן , שתקפיד לקרוא אשר יצר כל יום, כדי שתזכור תמיד את המשל שכתבתי לך כאן ותזכור שאחרי כל הרופאים הגדולים עומד רופא עוד יותר גדול שקוראים לו ה' והוא היה והוא הוה והוא תמיד יהיה "רופא כל בשר ומפליא לעשות".

שאלות ותשובות דומות בנושא "צדיק ורע לו רשע וטוב לו".
א) למה כשמתקרבים לה' הצער רק נהיה גדול יותר?
ב) אם הכל ידוע מראש אז למה אנחנו נענשים?
ג) קרועה בין שני עולמות - מה לעשות?
ד) איפה הצדק בעולם - בושה.








.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אם אני שומרת נגיעה ומתלבשת צנוע ואבי עשה לנו הפתעה והזמין את כל המשפחה לפארק מים מעורב, (בנים ובנות בחוסר צניעות) מה אני יעשה אני אלך לפארק מים או שאני אסרב לאבי (כיבוד הורים) אבא שלי כבר שילם על הבילוי מה עושים? זה חשוב

תשובה:
אחותי היקרה, מה היית עושה אם אבא שלך היה עושה לך הפתעה ומזמין סטייק חזיר? האם משום כיבוד הורים היית אוכלת את הסטייק? ברור שלא ! כך גם במקרה הזה, אם אבא שלך יודע שאת שומרת נגיעה ומתלבשת בצניעות, הוא אמור להבין שאת לא מסתובבת במקומות מעורבים ולא להזמין לך הפתעות מיותרות, אבל אם אבא הזמין לך הפתעה כזאת, סימן שאת נותנת לו תחושה שאת כן יוצאת למקומות כאלה, אני בטוח שאבא שלך מכיר אותך היטב, כנראה שאת לא ממש מסתובבת בצניעות וההורים שלך לא ממש יודעים שיש להם בבית בת מלך, בכל מקרה ע"פ ההלכה אסור לך ללכת למקום כזה ולא שייך כאן כיבוד הורים, גם ההורים שלך חייבים לשמור על ההלכה

ראיה לדבר
אמרו חז"ל: "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותיי תשמורו" מדוע הוזכרה השבת בסמוך לכיבוד אב ואם? עונה על כך רש"י ואומר: "אף על פי שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך חלל את השבת אל תשמע לו". שלח לחבר קריאה בניפרד