שאלה:
שלום רב, אני גבר מבוגר נשוי עם ילדים. חונכתי וגדלתי כחילוני גמור וכך גם אשתי וילדי. עם זאת, מזה שנים ארוכות שאני חש בלבי אמונה עזה לשם ואף אהבה כלפיו. אני משתדל לאמור את מעט התפילות והברכות שאני יודע ומתאמץ לשמור על כשרות בבית. אשתי וילדי מתנגדים התנגדות עזה שנתקרב לדת ומפחדים מאוד ש"אחזור בתשובה". אינני רוצה לצערם ולכן אינני מתחזק יותר ואני משלים עם חילול שבת בבית ועוד דברים. המציאות הזו שורפת בנשמתי עד דמעות, אבל אינני רוצה לאבד את משפחתי. היש עצה עבורי?

תשובה:
אחי היקר, זו באמת סיטואציה ממש לא פשוטה, מה שהייתי מציע לך לעשות זה לנסות לקרב אותם בצורה הדרגתית בבחינת: "בתחבולות תעשה לך מלחמה" אל תיגש אליהם באופן ישיר , תקרב אותם בצורה חכמה ותאהיב עליהם את התורה.

איך עושים את זה?
א) תקרא בשבת סיפור יפה מאיזה עלון (בתקווה שאתם לפחות אוכלים יחד בשבת)
ב) תרכוש את ערוץ הידברות ותאפשר להם להיות חשופים לערוצים של קדושה ב-TV
ג) תשמש דוגמא אישית טובה (בית כנסת, תפילות, תפילין, שבת, לימוד)
ד) הייתי שמח אם היית מניח תפילין בנוכחותם , רק כדי לעורר מעט את סקרנותם.
ה) אל תכריח אותם לעשות שום דבר , פשוט תראה להם שאתה מאושר זה יועיל מאד

בנוגע לאשתך , זו באמת בעיה לא פשוטה , אני מאוד מקווה שהיא שומרת טהרת משפחה , אם לא , עליך לעשות שאלת חכם כי זה באמת מקרה לא פשוט וקטונתי מלפסוק בדבר , כי באמת שמדובר כאן בסוגייה עדינה וחשובה.

שאלות ותשובות דומות בנושא:
1) במי לבחור? באשתי ! או בדת? קרוע בין שתי עולמות
2) אשתי לא מוכנה לשמור שבת , אנחנו על סף פרידה.
3) אשתי לא מוכנה לחזור בתשובה איך מתמודדים?

לקריאת שאלות ותשובות נוספות בנושא שלום בית
אתם מוזמנים ללחוץ על התמונה הבאה , אין לי ספק
שתחכימו ותלמדו המון מניסיונות של אנשים אחרים,
קריאה נעימה ובשורות טובות לכל גולשי אורלנוער.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רציתי לדעת האם חובה לטבול במקווה לשם סיום הנדה, האם לא מספיק לשמור 7 ימים נקיים ולהתנקות ביסודיות. אני קצת נגעלת מהטבילה ומהסיטואציה של העירום.

תשובה:
מובא בזוהר הקדוש שאשה שלא טובלת במקווה, רוח טומאה עוטפת את הילדים שלה לכל החיים ורק אם תזכה שילדיה יעשו תשובה אולי יזכו להסיר מעליהם את רוח הטומאה, לא חבל? אשה שלא טבלה, יהיה קשה לבניה להימשך לתורה ולמצוות.

לבריכה אני בטוח שאת הולכת, מקווה לא פחות נקי מבריכה, אם במקרה המקווה שאת הולכת אליו לא אסתטי את מוזמנת לחפש מקווה אחר, בד"כ המקוואות של הנשים די מטופחים וסטריליים, אבל מה שמטהר אותך זה לא הסטריליות והכלור, זה המים ! כך ציווה ה' ! אשה שלא שומרת על טהרת המשפחה, ובעלה ניסה לשכנע אותה ולקרב אותה ושום דבר לא עזר, ע"פ ההלכה אם הבעל יבוא להתייעץ עם דעת תורה, יתכן מאוד שיתירו לו להתגרש מאשתו.

א) אם את לא רוצה לאבד את בעלך תטבלי כדת וכדין
ב) אם את לא רוצה למשוך רוח טומאה על ילדיך תטבלי כראוי (רוח מסאבא לשון הזו')
ג) אם את ממש נגעלת מהטבילה וזה משהו רפואי או קיצוני תעשי דעת תורה מוסמך.
ד) גם אם אשה תשמור 30 נקיים ולא תטבול אף רב לא יתיר אותה לבעלה.

אל תשחקי באש, אשה שמכשילה את בעלה באיסורים חמורים עשויה להינזק מאוד, אל תפסידי את הזכות שלך כבת מלך להציל את בעלך וילדיך מאבדון, אם תכשילי את בעלך את עוברת על "בפני עוור לא תתן מכשול" על זה אמר ה' ח"ו בפרשת כי תבוא: "ארור משגה עיוור בדרך" ה' ירחם, איך אפשר בכלל לחשוב על זה???
אשה שלא טובלת במקווה מכשילה את בעלה באיסור כרת חמור ויש לה גדר של מכשילת הרבים וכבר אמרו חז"ל: "כל המכשיל את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה"
  שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רביד שלום , רציתי לשאול איפה אני יכולה לקרוא את המכתב של רויטל? שמעתי שהוא ממש מרגש והרבה בנות חזרו בתשובה בגללו , אני רוצה לקבל על עצמי להתחזק בצניעות ובשמירת נגיעה אבל כל פעם מחדש אני נופלת , חברה שלי אמרה לי שאם אני אקרא את המכתב המרגש של רויטל זה יעורר בי רגש ואולי זה מה שיעזור לי להתחזק , היא אמרה שהיא קראה אותו באורלנוער , הרב יכול לשלוח לי קישור למכתב או לקשר אותי אל המכתב הזה?

תשובה:






שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי חבר כבר שנתיים הוא דתי ואני מתחזקת ב"ה, אנחנו מתחילים לדבר על חתונה הוא רוצה חתונה בהפרדה ואני איני רוצה חתונה בהפרדה. מה עושים?

תשובה:
אחותי היקרה, כשם שלך יש רצונות לבעלך יש רצונות , כשם שאת רוצה שיכבדו את רצונותייך גם בעלך מעוניין שתכבדי את רצונותיו , אם לא תלמדו לכבד אחד את השני בתחילת הקשר , ביום החשוב ביותר שלכם , יהיה לכם קשה מאוד להקים מערכת זוגית, לדעתי כדאי מאוד שתבררו אם יש לכם את אותה שאיפה רוחנית , כי לדעתי חתונה בהפרדה , זה דבר מאוד חשוב ועקרוני.

מצד אחד יש הרבה אורחים שלא שומרים תורה ומצוות
מצד שני יש הרבה אורחים שכן שומרים תורה ומצוות
מצד שלישי יש את עניין הדת שאני מניח ששניכם מכבדים
מצד רביעי יש את הכבוד ההדדי והמוסריות הטבעית בין בני זוג

לדעתי , חשוב מאוד להתחתן בחתונה נפרדת משום שע"פ חז"ל כשמתחתנים ע"פ ההלכה , יש כח ליום הקדוש הזה למחול לבני הזוג על חטאי העבר, במיוחד אם הם מקבלים על עצמם מכאן ואילך להשתדל לשמור תורה ומצוות ולחיות ע"פ ההלכה,
מצד שני , אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחתן בהפרדה , לדעתי יש הרבה
דברים נוספים שכדאי שתקחי בחשבון, כי עכשיו הוויכוח יהיה על חתונה בהפרדה
מחר מחרתיים הוויכוחים עשויים להיות גם על בית ספר , מקום מגורים , קוד לבוש וכיוצב' , לכן אני חושב שכדאי שסוף סוף תדברו על דברים מהותיים ותחשבו על הקשר ביניכם , הרבה בני נוער לא חושבים כי התאווה משתלטת על השכל (הרגש גובר) ואז כשבאים להחליט החלטות קרדינאליות חשובות , לפתע מגלים את מהות הקשר.

לפתע יש חוסר בתקשורת (שתמיד היה אבל זה לא ממש עניין אתכם...)
לפתע יש שוני עצום בהשקפה (שתמיד היה אבל אף אחד לא דיבר עליו...)
לפתע מגלים רצונות חבויים (כל אחד רוצה לגור באיזור אחר בארץ...)
לפתע מגלים רגישויות שונות (בהקשר של דת, משפחה, סביבה, עבודה וכיוצב')

בקיצור, מי שרוצה להקים בית נאמן בישראל, ראוי שיחשוב היטב אם הוא מעוניין לחיות על פי הקוד המוסרי או ע"פ הקוד הרוחני א-לוקי , כי כשחיים רק ע"פ קוד מוסרי מבלי להתייחס לקוד הרוחני, התוצאות הרסניות , עובדות בשטח מוכיחות שבלי רוחניות ואמונה , הרבה יותר קשה לחיות , הרבה יותר קשה להתמודד עם אכזבות ועצבות , הרבה יותר קשה לצפות מהבעל לא לבגוד במחשבה דיבור ומעשה , לכן אני חושב שכדאי מאוד שתכבדי את רצון בעלך לקיים אירוע בהפרדה (כל זמן שזה נובע מרצונו לקיים את ההלכה) בתנאי שהדברים יבואו לידי ביטוי גם אחרי החתונה , הנאמנות של בן הזוג שלך (הבעל העתידי) כלפייך, עשויה להיות פועל יוצא של הנאמנות שלו לה' , אם לא תאפשרי לו להיות נאמן לה' (במידה ומדובר באדם יציב, שקול ורציני) אין לי ספק שבעתיד שבירת הנאמנות הרוחנית שלו עשויה להוביל לשבירת הנאמנות המוסרית שלו והדבר יפגע רק בך וחבל.

ע"פ חלק מחכמי חז"ל כל זמן שאין הפרדה אסור לברך בחתונה הזאת "שהשמחה במעונו" משום שאין שמחה לפני ה' יתברך בחתונה של בני זוג שמכשילים את הרבים בראיות אסורות ובערבובייה חמורה מאוד.

במגזר הדתי חל איסור גמור להשתתף באירועים מעורבים שכאלה לכן כשם שחשוב לך לכבד את הקהל "החופשי" באירוע שלך, מן הראוי לכבד גם את קהל חובשי הכיפות , מקסימום במידה ואין שום מקום לפשרה במקום לפוצץ את הערב ולהעכיר את האווירה , בהיתר של רב בלבד יתכן מאוד שבסיטואציות מסויימות אתם יכולים אולי להגיע לפשרה שבה לפחות תכבדו את הקהל הדתי ותאפשרו לחלק מהם לשבת במקום צנוע ונפרד , או שבהיתר של רב תקבלו אישור חריג לאפשר לקהל לשבת יחד אך בריקודים תהיה מחיצה שתאפשר לבנות הצנועות לרקוד בצניעות, בכל מקרה האחריות הרוחנית באירוע שבו מתקיימים ריקודים מעורבים, נופלת על הכתפיים של בני הזוג. 

לקריאת תגובות דומות בנושא לחצי כאן -"חתונה בהפרדה"   שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! אני בחורה חילונית רווקה מאמינה, ומאוד מתחברת לשלום בית ואחווה. חברי האהוב מזה שנה ביקש ממני לטבול במקווה מדיי חודש. האם מותר לי לעשות זאת? אף על פי שרבים אמרו לי שזה אסור. חברי אמר לי שזה מותר. אני רוצה לשמור עימו על יחסים טובים של אהבה והערכה. האם עליי להסכים לכך? האם יש איסור? אני רוצה לכבד ולרצות אותו.

תשובה:
אחותי היקרה, לדעתי חבר שלך מנצל את התמימות שלך ואת חוסר הידע ההלכתי שלך, הוא כנראה לוקח בחשבון שאין לך מושג קלוש בהלכה היהודית וצר לי לאכזב אותך אבל לדעתי הוא מנסה לנצל אותך ולדאוג לאינטרסים שלו בכך שהוא מחפש למצוא לעצמו היתרים לטהר את השרץ.

מצד שני לימדוני רבותיי שעלי לדון כל יהודי לכף זכות ולכן אני דן את חבר שלך לכף זכות ואני מאוד מקווה שהוא באמת אמר לך את הדברים בתמימות ואינו מתכוון לנצל אותך ואת התמימות שלך וחוסר הידע שלך בנושא קדושה וטהרה.

תשאלי את חברך היקר, איזה רב התיר לו את הדבר? אסור לך לטבול במקווה ואין שום רב שהתיר את הדבר, יתכן מאוד חבר שלך אומר לך את זה כדי להתיר לעצמו לגעת בך באיסור, אם יש לך כבוד עצמי, תשמרי על גופך ואל תאפשרי לו לגעת בך , את יהודיה כשרה ואני בטוח שאת אוהבת את חבר שלך, אבל רק גויות מאפשרות לגברים לגעת בהן , יהודיות שומרות את עצמן עד אחרי החתונה , כפי שלימדונו אימותינו הקדושות וגם מי שנכשלה ולא זכתה לשמור את עצמה עד החתונה, אם הפסיקה עם החטא ועומדת באיפוקה , לדעת הרמב"ם האיפוק שלה נחשב לתשובה ומן השמים יזכו אותה לשוב. 

הרמב"ן שהיה אחרון המקובלים (כדברי האר"י) סובר שאין להתיר את הדבר בשום פנים ואופן "דהויא חומרא דאתיא לידי קולא" ואם יתירו את הדבר ייגרם נזק גדול וכבר התבטא על כך הרב אברהם יוסף שרב שמתיר לרווקות לטבול הרי הוא מעודד פריצות בעם ישראל, שכן מהיום והלאה יבואו הרווקות להתיר לעצמן להיכשל עם גברים ר"ל.

לסיכום: אסור בתכלית האיסור לרווקה לטבול במקווה כדי להיטהר לבן זוגה וכל מי שכותב שמותר או מפרסם היתר בדבר הרי שהוא פורץ גדר וגורם מכשול בעם ישראל וכבר הזהיר הנביא: "הסירו מכשול מדרך עמי" רחמנא ליצלן , ה' יחזירנו בתשובה אמן.

להלן תגובות נוספות שעניתי בנושא:
א) זה נכון שעדיף לטבול במקווה ולא להיכשל בכרת עם חבר שלי?
ב) מותר לגרושה לטבול במקווה? שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב..קודם כל תודה על הכל!-אני שנתיים במדרשה יציבה בעבודתו (כולל הכל) אפילו מעבירה כבר שיעורי תורה לבנות.אבל בתקופה האחרונה עברתי נסיונות קשים שהכניסו אותי לעצבות רצינית שאפילו האמונה לא מעלה אותי. בעקבות זה התחלתי שוב לראות סרטים (הבריחה שלי בעבר) אומנם רק של ילדים וכאלה אבל זה עושה לי רע! ואני לא מצליחה להפסיק! אני חייבת חיזוק בעניין הזה הרב קשה לי יצר הרע כל פעם מתגבר עלי.מה לעשות הרב? קשה לי

תשובה:
מעיקר הדין מבחינה הלכתית אין שום בעיה בלראות סרטים מצויירים של ילדים קטנים כל זמן שהתוכן לא מכיל מסרים סמויים בעייתיים (כפי שכבר ראינו בעבר)
אבל אנחנו לא נוהגים לעשות זאת בגלל שזה פתח מסוכן מאוד ליצר הרע.

אני יודע שיש הורים דתיים שמאפשרים לילדים שלהם לצפות במסך טלוויזיה שלא מחובר לכבלים וכיוצב' , אלא משמש כמסך בלבד וההורים רוכשים עבורם דיסקים עם תוכניות חינוכיות כגון: תוכניות על בע"ח , תוכניות לילדים (מלכלי ובגן של דודו וכיוצב')
אני יכול להבין את זה ולהתחבר לזה כשמדובר בבית שגם ככה יש בו מחשב ובמוקדם או במאוחר הילדים ייחשפו גם ככה למסך המחשב. אבל בבתים שאין בהם מחשב ואין בהם טמבלוויזיה הייתי ממליץ לא להכניס גם את זה ולהסתפק בקריאת ספרים עשירים בתוכן צבעוני. (אני מעדיף שהילד יקרא "קומיקס" ולא יצפה בסרטונים על מרקע) אבל לא אמרתי שזה אסור. כולי תקווה שהרב זמיר היקר יסיים את הפרוייקט שלו בקרוב ומי שגם ככה יש לו מקלט טמלוויזיה בבית ישתמש בו לפחות לערוץ הידברות וערוץ הילדים. כפי שעושים נפלא במכון מאיר ובמקומות נוספים , אבל מי שאין לו עדיף בלי.

פתח מסוכן מאוד ליצר הרע , למה?
א) כי זה אומר שיש לך בבית טמבלוויזיה
ב) כי זה אומר שאת יודעת איך להוריד סרטים
ג) היום נפלת בסרט מצוייר מי יודע להיכן תפלי מחר?
ד) אסור לנו להביא את עצמנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.

לסיכום: אני מעריך את הכנות שלך וכאב לי לשמוע שעברת ניסיונות קשים , אני לא ממש יודע מה היו הניסיונות לכן אין באפשרותי לעזור בצורה ממוקדת ו\או להפנות אותך לגורמים המוסמכים. בכל מקרה , אני שמח שנפלת לסרטים מצויירים ולא נפלת לעישון , אלכוהול , או נגיעות אסורות. תשאירי לי את השם שלך במדור ביקשת קיבלת ואני מבטיח לך שאתפלל עליך מעומק הלב בקברות צדיקים אני יוצא בקרוב אז תזדרזי.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני לא יודעת כל כך איך להתחיל..........אבל.אני אנסה בכל זאת , אני מקוווה שתוכל לענות לי , ואם לא תודה רבה בכל אופן .. לפני שנתיים וחצי התחלתי לחזור בתשובה ,היה לי שנתיים מדהימות הכל היה באהבה בשמחה היו נפילות וקשיים , אבל הקרבה לקב"ה כל כך נתנה לי כוח להמשיך.. אז הררגשתי שזה שאני שומרת נגיעה זה הדבר הכי מקסים שיכול להיות .. הצניעות הענווה ... ים מעורב הורדתי לגמרי .. לרקוד במעורב... וכ'ו ..והיום .. היום זה שאני שומרת נגיעה , נראה כמובן מאליו , לא יודעת .. הכל נראה כאלו .. נו אז מה זה לא כזה רציני , שטויות לגעת לא לגעת.. צניעות אני בכלל כבר.. חצאיות התקצרו .. ובאמת כואב לי .. אתמול לדוגמה הייתי בחינה , ואני לא יודעת , כל כך רצייתי לקום ולרקוד היה לי רצון כזה חזק.... ומשפחה אמרו לי לבוא וזה .. ופשוט הרגשתי רצון עז לקום היה לי כל כך חשק..אבל בסופו לש דבר קמתי כי דודה שלי אמרה לי לבוא.. וזה לא יפה.. קמתי רק עמדתי שם , פשוט לא הייתי מסוגלת לעשות את זה , ואחרי כמה דק' חזרתי למקום , אני לא יודעת , אני באמת לא יודעת...כל כך קשה לי בזמן האחרון הכל נראה לא משמעותי וטפל... אני כבר לא יודעת מה לעשות , התרחקתי מבורא עולם מאוד.. אני צריכה אותו קרוב אליי ...אני ממש מיואשת...... אתה עושה עבודה מדהימה אגב.. תודה רבה . מיכל ..

תשובה:
אוי מיכל מיכל, אני רוצה לשאול אותך שאלה, איך היית מרגישה אם היית מתחתנת עם בחור ובשנתיים הראשונות הוא היה אומר לך, אוי איזה אהבה יש לי אליך, קרבתך אליך בשנתיים האלה הייתה כל כך חשובה וטובה אבל אשתי היקרה, אחרי שנתיים שאנחנו ביחד הכל נראה לי מובן מאליו, אני לא מתרגש, פעם אחת כשהלכתי איתך לחינה בחורה ביקשה ממני שארקוד איתה, ידעתי שזה לא צנוע אבל אמרתי לעצמי מה זה משנה לגעת לא לגעת, בסוף היא ממש התעקשה אז הסכמתי למרות שראיתי שאת ממש בצער, לא רציתי להעליב אותה, זה לא יפה, אז קמתי, רק עמדתי שם, אבל אז הבנתי שאני לא מסוגל לעשות את זה אז חזרתי למקום מיד. אוי אשתי היקרה, כל כך קשה לי בזמן האחרון הכל נראה לא משמעותי וטפל... אני כבר לא יודע מה לעשות , התרחקתיממך מאוד.. אני צריך אותך קרוב אליי ...אני ממש מיואש...... אגב את עושה עבודה מדהימה... חח ועכשיו ברצינות,,, נו... מה היית אומרת לבעלך? חשוב לי לשמוע ! אחרי שתחשבי על המילים הנכונות שבהן היית משתמשת כדי לשכנע את בעלך לאהוב אותך ולא להרגיש מיואש ומשועמם, כי הכל כבר טפל, קחי את העצות שלך ותשתמשי בהן... טיפים ממני. א. לעולם אי אפשר לשמר את האהבה אם לא מעניקים, ככל שתעניקי לאבא שבשמים יותר תאהבי אותו יותר. ב. אם תישמעי לחוקים של אבא, הכל יהיה מעניין ומאתגר, אבל אם תרקדי כשאסור ולא תעבדי על האיפוק והסובלנות, לא תישאר לך סובלנות גם כלפי אביך שבשמים. ג. כמו שגבר שלא שומר מרחק מאשתו בזמן נידה ובסוף היא מאוסה עליו, כך מי שמתיר את הדברים האסורים ועושה מה שבא לו בסופו של דבר האמונה "מאוסה עליו". לסיכום: תבכי על המצב שלך, את אומרת לה' יתברך שתורתו הקדושה טפלה לך? סימן שיש לך קליפות שאת צריכה להסיר, הרבה קליפות שמונעות ממך ליהנות מזיו השכינה, התורה והמצוות אמורים להיות הדבר היפה והמרשים ביותר, אם את לא רואה את יופיין סימן שאת רחוקה מאותו זיו נפלא ! כדי לזכות להגיע אליו,,, צריך להתאמץ !!! בלי מאמץ לא תגיעי לשום מקום, אם זוג רואה שאין ביניהם אהבה הם חייבים להתאמץ ולנסות לשפר את המצב, אם שניהם לא יתאמצו ויוותרו אחד על השני, זה פשוט יוביל לגירושין ושניהם יסבלו !!! אל תתגרשי מהתורה הקדושה ומדרך אמותינו הקדושות, היהדות שווה כל מאמץ.. בטח ובטח איפוק מלרקוד... תמיד תחשבי עליך ועל בעלך, כמו עליך ועל ה' ותקבלי את כל התשובות לכל השאלות, בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד