שאלה:
אני נשואה עם 2 ילדים, בעלי בגד בי עם מישהי מהעבודה שלו שגדולה ממנו ב-10 שנים, אני סובלת ובוכה כל יום. אין לא חשק לחיות. תעזרו לי, לפחות שאדע מה עונשו שיקבל אולי אני ארגע כי אני ממש לא רגועה כרגע !

תשובה:
אחותי היקרה, צר לי מאוד לשמוע שבעלך לא מכבד את התחייבויותיו , אולם דעי לך שבשמים לא סולחים בקלות לאדם שעובר על שבועה חמורה..."וְאַחֲרָיוּת וְחוֹמֶר שְׁטַר כְּתוּבְּתָא דָא וּנְדוּנְיָא דֵין וְתוֹסֶפְתָא דָא, קִבֵּל עָלָיו אָמַר הֶחָתָן". א-לוהים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך.

למה המעשה של בעלך כל כך חמור?
א. כי הוא עובר על שבועה חמורה לשמור לך אמונים ובשמים מחמירים מאוד בעונשו.
ב. אמרו חז"ל "שלושה יורדין לגהינום ואינם עולים", ביניהם אדם שבא על אשת איש.
ג. הוא הורס 2 משפחות בישראל והצער שיש לך ולמשפחה השניה ח"ו יזקף לרעתו.
ד. אין שום הנאה בעולם ששווה לפרק משפחה ולהפסיד את אהבת הילדים בגינה.

בכל מקרה אני באופן אישי חושב שהוא עדיין יכול לחזור בתשובה, קחי בחשבון שהוא לא באמת אוהב אותה , במיוחד לא כשמדובר באשה מבוגרת ובבגידה מעין זו, איתך הוא חי, אותך הוא אוהב, היא מבחינתו "כלי" לסיפוק תאוותו, לכן מבחינתו היא סוג של "סיפוק יצרי רגעי" (כלי חד פעמי.. סליחה על ההשוואה) הוא לא באמת אוהב אותה הוא אוהב אותך ! לכן הוא בחר להתחתן איתך ולהביא איתך ילדים לעולם , לכן למרות הקושי אם את יודעת שהוא מסוגל לשמוע ולקבל והוא עשוי לשנות את מעשיו בעתיד , תנסי להציל את הזוגיות שלך , הכי קל להתגרש ולפרק את החבילה, אבל לדעתי זה לא רצון ה' , לדעתי כדאי לחשוב היטב לפני שנחפזים לחשוב על גירושין,  גירושין עשויים להוות פיתרון רק אם ח"ו כלו כל הקיצין.

תחשבי על הילדים שזקוקים לדמות האב בחייהם , אם את יודעת בוודאות שדמות האב היא דמות שלילית שרק תפגע בעתידם של הילדים ותשמש להם דוגמא אישית רעה ורב אישר לך לפרק את החבילה, אולי אז במידה וכל הניסיונות עלו בתוהו ושום דבר לא עוזר והבעל לא מוכן ללכת לייעוץ זוגי והרב מאשר , אולי אז (למרות שממש קשה לי עם זה) יתירו לכם להתגרש, אבל אם תרבי בתפילה ותעמדי לפני ה' כשפחה לפני אדוניה ותבקשי מחילה ותכווני שהייסורים שבעלך מייסר אותך יהיו לכפרת עוונותיך (שהרי גם את בנעוריך בגדת בה' יתברך ועברת על רצונו)  אני בטוח שלמרות הקושי הרב בלסלוח לפחות תהיה בך מחילה עבור הילדים ובדיוק כמו שה' סולח אבל לא שוכח , גם אשה שבעלה בגד בה עשויה לסלוח אבל לא לשכוח , הקרע הזה בלב , הכתם השומני הזה לא במהרה משתכח , הדרך היחידה שבזכותה ה' מוכן לסלוח ולשכוח היא דרך של בני תורה , כשלומדים תורה זה כל כך משמח את ה' שהוא מוכן לנהוג עמנו לפנים משורת הדין , "לולא תורתך שעשועיי אז אבדתי בעוניי" אם אדם לא לומד תורה הוא מקבל ייסורים לא פשוטים שמטהרים אותו וממרקים את עוונותיו. כדי להבין מעט יותר את הנושא צפי בקטע הבא: "ייסורים בזיונות או תפילה" וכן בקטע הבא:"סולח ולא שוכח"

בכל מקרה מעבר לעובדה שבעלך עשה מעשה נפשע שלא יעשה , תנסי לראות מדוע הוא היה צריך לחפש תשומת לב במקום אחר , האם בבית את מעניקה לו מספיק תשומת לב? האם את מעודדת אותו ונותנת לו להרגיש שהוא שווה משהו או שאת רק מתלוננת וגורמת לו לרצות לברוח מהבית ולא לחזור? האם את משחקת איתו הרבה משחקים של "ברוגז?" , "האם את שותקת הרבה" , "האם את מענישה אותו?" יש בנות שההתנהגות שלהם גורמת להם לאבד את הזוגיות שלהן , לפעמים שווה לכבד את הבעל קצת יותר ולזכות בזוגיות טובה ולא להתגאות ולהישאר עם עצמנו , שוב אני לא בא להצדיק את המעשה הנורא אבל: "אין עשן בלי אש" גבר לא הולך לרעות בשדות זרים סתם... אם היה לו טוב בבית הוא לא היה מחפש הרפתקאות , תחשבי על זה.

עייני בתגובותיי הבאות.
למה לגברים מותר לבגוד בנשים שלהם ולנשים אסור? - (תשובה לנשים שתוהות...)
אני לא רוצה לבגוד באשתי אבל מישהי מפתה אותי בעבודה - (תשובה לבעלים ! )
תגובה של בעל שקרא את התגובות - אני מקבל על עצמי להפסיק לבגוד באשתי !
בגדתי באשתי והיום סיפרתי לה את זה האם יסלחו לי בשמים???
בגדתי באשתי עם אשה נשואה איך אפשר לתקן את זה , דחוףףףףףף שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היי לאחרונה נחשפתי להרבה ידע על יחסים.. בעקבות פרידה קשה מחבר אני רוצה ליישם את האמת הוא נפרד ממני כי פחד להיסחף אני ממש מדוכאת עזבתי את עבודתי כנציגת מכירה בחברה סלולרית בקניון הרגשתי שפתאום זה לא בשבילי אני מרוסקת בא לי ללכת אליו ולחבק אותו אני מנסה להתחזק אבל מרגישה שהלב שלי אטום אני גם מפחדת להיות דוסית, היו ימים שממש רציתי לא לקום בבוקר כעסתי על הורי שהביאו אותי לעולם אני לא מבינה למה אני למה לאמר מודה אני בבוקר לא הייתי רוצה לקום אז על מה להודות? מתוסכלת מאוד :///

תשובה:
אני מבין שאת מתוסכלת בגלל הפרידה , אבל אם כך את מתוסכלת כשנותק הקשר בינך לבין בשר ודם , תחשבי מתוסכלת את צריכה להיות על הפרידה בינך לבין מלך מלכי המלכים... אם כולנו היינו מרגישים כמו שאת מרגישה כלפי צער השכינה, אין לי ספק שהגאולה הייתה מגיעה כבר היום... הבעייה שאנחנו מתוסכלים מדברים כל כך קטנים ואנחנו לא לומדים לקח מהניסיונות של החיים.

אם נערה שלא מקבלת "חיבוק" מחבר שלה נכנסת לצער כזה נורא ,כמה אנחנו צריכים להצטער שאין לנו את הזכות להיות מחובקים עם אבינו שבשמים? שאין לנו בית מקדש

לדעתי הגיע הזמן שבמקום שנדאג רק לעצמנו ונחשוב רק על התאוות והרצונות שלנו כדאי שתחשוב קצת על הקשר שלנו לאחים שלנו , כולנו עם אחד , כשכל אחד מאיתנו דואג רק לעצמו, אני מבין מדוע אין לו חשק לקום בבוקר , כי הוא סוג של "אגואיסט" שדואג רק לעצמו ואכפת לו רק מעצמו (כל אחד מאיתנו לפעמים מתנהג כך...) אם את רוצה להתרגש באמת ולהבין באמת מה משמעות חייך , נסי לראות את כל התמונה, כדי להצליח תתרחקי קצת מהעצמיות שלך... תעשי נסיגה קלה לאחור בדימיון ותראי את עצמך כמו גרגיר קטנטן בתוך ערמת חול גדולה. רק אם נתאחד ונחשוב גם על אחים שלנו נצליח להבין את המציאות נכון יותר ואולי נצליח לשנות כאן משהו, אבל אם נמשיך להיות אגואיסטים ונתעצבן על כולם ונתייאש רק בגלל ש-"לנו" יש צרות , זו בעיה !

הצרות הקטנות שלנו מצטרפות לצער הכללי שם עם ישראל , כולנו נושאים בנטל ובע"ה בקרוב נזכה לגאולה , כי לדעתי כבר סבלנו המון והצטערנו המון והגיע הזמן שניגאל, אין לי ספק שה' רואה הכל ושומע הכל , סופר את הדמעות שלנו וחש את הכאב שלנו , שנאמר: "בכל צרתם לו צר" , הוא פשוט מתעכב כדי שעוד יהודי יספיק להתחזק, כדי שעוד יהודי יספיק לחזור בתשובה ואז תבוא הגאולה השלימה בע"ה.

לדעתי אין לך חשק לקום בבוקר כי את חיה בלי משמעות , בלי חוקים , בלי הלכה איך אפשר להמשיך לחיות בלי משמעות? יש כאלה שמסוגלים לחיות כך 50 שנה,,, אבל יש אנשי אמת שלא מסוגלים לחיות בשקר ! לדעתי את נערה אמיתית , קשה לך לחיות בשקר ולכן את מתוסכלת , אם תקחי את עצמך בידיים ותחפשי אמת , אין לי ספק שכל יום שיעבור את תהיי עסוקה בלאסוף מצוות ולשמח את ה' במקום בלאסוף דמעות ולשקוע בעצבויות מיותרות , להכיר ולהיפרד , לצאת ולחזור , לבלות ולהתבלות.

שאלות ותשובות דומות בנושא.
א) עברתי פרידה כואבת איך אני יכולה להתגבר?
ב) צפיתי בהרצאות שלך ואני שוקלת לעזוב את החבר ולשמור נגיעה.
ג) גבר שהכרתי פגע בי ואחר כך פשוט צחק עלי אני לא מסוגלת לסלוח
ד) חבר שלי לשעבר רוצה לצאת איתי בחזרה , לצאת איתו או לא?
ה) אני יודעת את האמת אבל אין לי אומץ לעזוב אני פשוט מאוהבת

סרטונים שאני בטוח שתאהבי לראות: 







לסיכום: אני מציע לך לצפות בהרצאה השלישית "מעשה ב-2 חברים ו-5 ככרות לחם"
אני בטוח שתקבלי מוסר נפלא ותגיעי למסקנות פשוטות , אם את לא מבינה דברים פשוטים בחיים, איך את רוצה להבין את הדברים המורכבים? הרצאה מרתקת לצפייה
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! רציתי לשאולך שאלה אשר מטרידה אותי זמן רב וחשובה לי עד מאוד. אני נער בן 16, דתי באמונתי ובמעשיי, אך הילכתית נכשל בשז"ל. לאחר שנים של ניסיונות התמודדות, קריאת כל התגובות והכתבות באתר ובמקורות אחרים אודות פתרונות וכשלון בניסיונות המוצעים על-ידך, שאלתי היא זו- האם זהו באמת כישלון?! כאשר מנסה אני להתנזר מן היצר- ישנן השפעות רבות המתחוללות בגופי לאורך כל תקופת ההתנזרות- אני ניהיה עצבני, מתוח, אלים, לא יכול להתרכז בלימודים ובתפילות מבזבז את כל היום בשינה או בהיה בקירות ובהרהורים ועוד רבים אחרים.. אך האם זהו באמת חטא לגבי נערים בגילי? הרי השחטת הזרע אינה רצח- מכיון שהנפש מגיעה אל הגוף רק בעת ההפריה עם הביצית- כלומר בזרע אין נשמה..! למה נחשבת זו השחטה? אם ההתנזרות גורמת לי, גם לאחר כל עצותיך וכו', לכשלון בלימודיי ובחיי הפרטיים עלי להמשיך בהתנזרות? אני בטוח שרבים בגילי דתיים וחרדים את ה' מתחבטים בסוגייה ומעדיפים להסתגר ולהתעלם- אין אני רוצה להמשיך בכך עוד. היהדות ב"ה הינה (ומתיימרת להיות) הדת ההומנית והמתשבת ביותר כלפי כל רבדיה- איך יכול להיות הדבר שכלפי הנערים היא מפנה עורף ומשאירה אותם ללעג. בגיל הזה- גוף האדם מתוכנת לשאוף לרבייה וזיווג, אך חוקי החברה והמדינה אוסרים באופן מוחלט נישואים והפריה בגיל הנעורים - כלומר על הזכר לא להוציא זרע עד לנישואיו בגיל 20 ומעלה? והוצאתו הראשונה תהא רק אז? זהו אבסורד מבחינת טבע האדם! כיצד עליי להתמודד עם אבסורד זה והרי אני עומד "לבד" יחד עם כל בני גילי ובני הנוער מול יצרינו הטבעיים ומול הדת. האם זה באמת יצר הרע?! זהו היצר אשר בזכותו אנחנו בני האדם והיצורים החיים עדיין קיימים- הצורך והדחף לרבייה והתרבות ככתוב- פרו ורבו ומלאו את כל הארץ, והרי זהו הדחף שמאפשר זאת- אותו השבב אשר התקין בנו הקב"ה בתהליך הייצור והבריאה אשר יגרום ליצירתו להמשיך להתקיים ולא לגבוע למוות. מה עלי לעשות? להמשיך להתנזר ולפגוע בחיי הפרטיים ובסובבים אותי, או שאתה מצדיק אותי ואכן יש פסיקה שאומרת כי הדבר מותר על בני נוער שגם אם ברצונם לנצל את זרעם לרבייה- לא לשווא ובטלה- אין ביכולם.. כלומר או שאין הזרע יוצא וגם ככה לא משמש לדבר, או שכן וגם אז לא משמש לדבר - כי אין ביכולת הנער בין כה וכה להשתמש בו עדיין.. בנוסף על כך, היום בין כסא לעשור, עשרת ימי תשובה.. איך עליי לנהוג? כמה חמור יהיה החטא בימים אלה? תודה מראש.. ואנא חשוב על תגובה זה לעומק, כיוון שכאמור לא רק אני מתחבט בנוגע אליה במפורש כל בני גילי ויותר מכך. תודה! חזק ואמץ!

תשובה:
אחי היקר, כתבת מכתב ממש נוגע ללב, אך לצערי הרב אין ביכולתי להתיר לך להשחית את זרעך היות ומדובר לפי כל גדולי הדור וכל הרבנים בעוון חמור שאין כדוגמתו, אולם, אין לי צל של ספק שבדור קשה כמו הדור שלנו, אדם שנכשל בעוון הזה פחות, או משתדל לפחות לשמור על עצמו כמה שהוא יכול, יתחשבו בו בשמים מאוד, כי הדור קשה ! נח צדיק תמים היה בדורותיו - בדורות שלו הוא היה צדיק משמע שכל אחד נמדד לפי דורו. בנוגע לדור שלנו, הדור ממש בלתי אפשרי לכן כל מי שמחזיק מעמד עכשיו, ממש לפני הסוף בחלק הקשה ביותר שכמעט ואי אפשר להחזיק בו מעמד, זכות עצומה תיחשב לו ויזכה לכבוד גדול ולהערכה עצומה. איסור השחתת זרע הוא איסור חמור, כדי להימנע ממנו צריך האדם לגדור לעצמו גדרים וסייגים שיצילו אותו מן החטא, אי אפשר לצפות מנער שכל היום יושב מול המחשב וצופה בפורנוגרפיה לשמור זרע ולא להשחית, אדם שמלבה ומחמם את יצריו ודאי סופו שיבוא לידי חטא, אדם שיוצא למסיבות מעורבות ורואה בנות בלבוש לא צנוע לא יכול להימנע מלחשוב בלילה על המראות שראה במהלך היום, אדם ששוהה בחברת נערים מקולקלים שמעשנים ומנצלים בנות, שלא שומרים נגיעה ולא מקיימים ומכבדים את ההלכה, וודאי שיכשלו בחטא זה, עצם העובדה שאינם הולכים בדרך ה' גורמת להם להיכשל וליפול קשה כל כך ואח"כ יהא עליהם לתת את הדין ! אדם שישתדל מאוד יקבל כוחות מעל הטבע וינצל מן החטא, אבל רק אם הוא יעשה השתדלות ומאמץ מעל הטבע, הקב"ה אומר: "כי תצא למלחמה" , למה כתוב כי תצא ולא כתוב כי תילחם? אלא משמע שברגע שאדם מראה לה' יתברך שהוא יוצא למלחמה ה' נותן את האוייב בידו, העיקר שנראה לה' שבאמת רצינו לצאת מהחטא ! ואז יקויים בו: "ונתנו ה' א-לוהיך בידך ושבית שביו" תירוצים של "עצבים" , או חוסר הצלחה בלימודים, לא יתקבלו בבית דין של מעלה, זה כמו אדם שהתרגל להיות עם בחורות ולעשות חטאים וכעבור כמה זמן החליט שזה לא מוסרי לנצל בחורות בצורה כזאת (רב אחד אמר לו, תחשוב איך היית מרגיש אם היו מנצלים את אחותך) אז הוא מחליט להפסיק עם תאוות הניצול שלו ולעבוד על המידות שלו, אבל אחרי שהוא התרגל כל כך הוא אומר לעצמו, אני נהיה עצבני, לא מצליח בלימודים, אני לא יכול, כתוב בתורה "פרו ורבו" אני לא מסוגל זה טבע האדם, כל התירוצים האלה לא מעניינים ולא תופסים כל נצלן ישלם את המחיר הכבד של פגיעה בבת מלך ! כמו שכל אדם שפוגם ברית קודש ישלם את המחיר של השחתה חמורה ! אין לי מושג מי בלבל לך את המוח והסביר לך על נפש האדם והביצית, אז אשמח לחדש לך שגם בלי ביצית ובלי שום דבר, זרע שמושחת ומוצא שלא לקיים מצוות פריה ורבייה (בקיצור יוצא סתם בשביל הכיף) האדם שהוציאו עשוי לתת על כך את הדין אם לא חזר בתשובה והתחרט על מעשהו ותיקנו ! זה שכולם נכשלים לא אומר שהדבר מותר, זה שרוב העולם מחלל שבת לא אומר שאפשר למחוק את המילים "לא תבערו אש ביום השבת" , "מחלל שבת מות יומת" ה' יודע מה הוא כותב, אם ה' אמר לשמור את השבת, לא משנה אם כל העולם ייכשל בזה יחידי סגולה יישארו אחרי מלחמת גוג ומגוג, רק מי שבאמת עשה השתדלות ונלחם, לא מי שהתייאש וויתר ואמר כולם נופלים גם אני נופל ! בנוגע לדת של עם ישראל דע לך שה' מחנך אותנו לאיפוק, מי שלא התאפק וחגג סופו שישלם על טעויותיו, מי שמברך לפני שהוא אוכל ומתאפק, מי שממתין 6 שעות בין בשר לחלב ומתאפק, מי ששומר שבת ומתאפק יום בשבוע לא לחלל שבת ולא להדליק אש, מי שלא אוכל מפרי כל זמן שהוא בגדר ערלה ומתאפק, מי ששומר נגיעה ומתאפק, בסופו של דבר אחרי כל טירונות האיפוק שה' מחנך אותנו ומחייב אותנו לקיים, יזכה להתאפק גם בברית קודש, מי שלא מקיים את כל אלה שלא יתפלא למה הוא עצבני, כועס, או נכשל בברית, אל תבוא בטענות כלפי ה' יתברך אם אינך מקיים את כל סידרת החינוך שציווה עליך כדי שתצליח לשמור על האיפוק, אם תקיים את התורה ותלך ע"פ החוקים, תתחנך גם אתה לאיפוק, אני מכיר הרבה נערים ששומרים נגיעה ושומרים ברית, זה לא קל אבל יש סודות להצליח בדבר, לך למקווה ותקבל כוחות שלא תאמין שקיימים בעולם ! קיים את כל גדרי האיפוק שדיברתי עליהם קודם לכן ותראה שזה לא ממש קשה אחרי כל הטירונות הזאת להתאפק בברית קודש, אין דבר העומד בפני הרצון... תירוצים יש מליון ! אבל יהודים איכותיים יש מעט, רק אותם מעטים יישארו בחיים אחרי גוג ומגוג,,, גם אתה יכול לזכות להיות ביניהם, או לשמוע לטיפשים שמעודדים אותך להיכשל בטענות נאורות שמתיימרות להיות דברי חכמה והגיגי תבונה חח , אל תתפתה לשליחי היצר הרע, הם נערים שנכשלים בעצמם ולא ראויים להיות חלק מעם ישראל בשל העובדה שהם מוצאים לאחרים תירוצים לעבור על דבר ה' , אנשים כאלה מוגדרים בהלכה ככופרים ! מסיתים ומדיחים ! שישלמו את הדין ! אתה תעמוד על שלך, תשתדל כמה שאתה יכול, אל תסתכל על קירות ושטויות, פשוט תעבוד על איפוק, תברך לפני שאתה אוכל, תמתין בין בשר לחלב, שמור שבת, תשמור מרחק מבנות, כמה שפחות בנות שיהיו סביבך, בקיצור אם תהיה דתי אמיתי ולא דתי "שחקן" אז תצליח, אבל אם תנסה ליהנות משני העולמות, תאבד את שניהם, זה כמו אדם שגר עם שתי נשים, אף אחת מהן לא תאהב אותו בשלמות כל זמן שהיא רואה שהוא אוהב גם את השניה. תקרא שוב ושוב את המכתב שכתבתי לך ותראה שאתה נכשל רק בגלל שאתה הגורם, הכישלון שלך בברית קודש הוא תוצאה של זלזול או אי קיום שאר המצוות, כתוב שהחוטאים: "יימקו בעוונם" משמע שברגע שהם חוטאים העוון שלהם גורם להם להיכשל בעבירות נוספות, בבחינת "עבירה גוררת עבירה" ואז... הם גם נכשלים בברית קודש בטענה של "אין אפשרות" קשה לי מדיי, אבל אם הם היו חכמים, הם היו רואים שיש אלפי נערים יהודיים, שלומדים בישיבות ששומרים על עצמם ולא מכניסים את המוח שלהם לזבל ותועבה לטומאה ופריצות, מוחם נקי וכל היום הם ממלאים אותו באותיות וקושיות סוגיות וחכמה, כל השאר ממלאים אותו בדברים אחרים וזה מה שהוא פולט ! לסיכום: אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה - תעלה לישיבה ותינצל ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! אני בחורה חילונית רווקה מאמינה, ומאוד מתחברת לשלום בית ואחווה. חברי האהוב מזה שנה ביקש ממני לטבול במקווה מדיי חודש. האם מותר לי לעשות זאת? אף על פי שרבים אמרו לי שזה אסור. חברי אמר לי שזה מותר. אני רוצה לשמור עימו על יחסים טובים של אהבה והערכה. האם עליי להסכים לכך? האם יש איסור? אני רוצה לכבד ולרצות אותו.

תשובה:
אחותי היקרה, לדעתי חבר שלך מנצל את התמימות שלך ואת חוסר הידע ההלכתי שלך, הוא כנראה לוקח בחשבון שאין לך מושג קלוש בהלכה היהודית וצר לי לאכזב אותך אבל לדעתי הוא מנסה לנצל אותך ולדאוג לאינטרסים שלו בכך שהוא מחפש למצוא לעצמו היתרים לטהר את השרץ.

מצד שני לימדוני רבותיי שעלי לדון כל יהודי לכף זכות ולכן אני דן את חבר שלך לכף זכות ואני מאוד מקווה שהוא באמת אמר לך את הדברים בתמימות ואינו מתכוון לנצל אותך ואת התמימות שלך וחוסר הידע שלך בנושא קדושה וטהרה.

תשאלי את חברך היקר, איזה רב התיר לו את הדבר? אסור לך לטבול במקווה ואין שום רב שהתיר את הדבר, יתכן מאוד חבר שלך אומר לך את זה כדי להתיר לעצמו לגעת בך באיסור, אם יש לך כבוד עצמי, תשמרי על גופך ואל תאפשרי לו לגעת בך , את יהודיה כשרה ואני בטוח שאת אוהבת את חבר שלך, אבל רק גויות מאפשרות לגברים לגעת בהן , יהודיות שומרות את עצמן עד אחרי החתונה , כפי שלימדונו אימותינו הקדושות וגם מי שנכשלה ולא זכתה לשמור את עצמה עד החתונה, אם הפסיקה עם החטא ועומדת באיפוקה , לדעת הרמב"ם האיפוק שלה נחשב לתשובה ומן השמים יזכו אותה לשוב. 

הרמב"ן שהיה אחרון המקובלים (כדברי האר"י) סובר שאין להתיר את הדבר בשום פנים ואופן "דהויא חומרא דאתיא לידי קולא" ואם יתירו את הדבר ייגרם נזק גדול וכבר התבטא על כך הרב אברהם יוסף שרב שמתיר לרווקות לטבול הרי הוא מעודד פריצות בעם ישראל, שכן מהיום והלאה יבואו הרווקות להתיר לעצמן להיכשל עם גברים ר"ל.

לסיכום: אסור בתכלית האיסור לרווקה לטבול במקווה כדי להיטהר לבן זוגה וכל מי שכותב שמותר או מפרסם היתר בדבר הרי שהוא פורץ גדר וגורם מכשול בעם ישראל וכבר הזהיר הנביא: "הסירו מכשול מדרך עמי" רחמנא ליצלן , ה' יחזירנו בתשובה אמן.

להלן תגובות נוספות שעניתי בנושא:
א) זה נכון שעדיף לטבול במקווה ולא להיכשל בכרת עם חבר שלי?
ב) מותר לגרושה לטבול במקווה? שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לרב רביד שלום! ראשית אני חייבת לאמר שמאוד חיזק אותי התשובות שלך...ישר כח.ה' יברך אותך בכל הטוב שבעולם..שתזכה להיות שמח כל ימיי חייך..אמן..! אני בת 20 מתחזקת ב"ה,יש משהו שמטריד אותי זה המוות,אין לי שום דבר שמעביר לי תהרגשה הזאת וזה סיוט.אפי' שאני מתחזקת וחשבתי שזה יעזור..אשמח לקבל תשובה שתוריד לי תמחשבות הטורדניות האלו ..תודה מראש!

תשובה:
כבר אמר החכם מכל אדם: "טוב יום המוות מיום היוולדו" (קהלת, ז',א') המוות הוא דבר חיובי ולא דבר שלילי, המוות הוא סיום של עולם התיקון, העולם הזמני שהרבה מאיתנו חושבים שהוא העולם הקבוע , מי שקצת יתבונן על האסונות בעולם כולו, על הוריקנים שפוקדים יבשות שונות בכדור הארץ ומשחיתים מדינות שלמות וערים, מי שיתבונן בהרס שמסוגלת רעידה אדמה של כמה שניות לעשות, מי שרואה את התמונות המזעזעות של הרכבים שתלויים באוויר , של ספינות שנשברות כמו לגו , של רכבים ששטים כמו כלי צעצוע במים, על בתים שנופלים כמו דומינו , על כורים מאיימים ומסוכנים שמתפוצצים בינם לבין עצמם, רק מי שבאמת רואה מעבר לגשמיות הפשוטה מבין שהעולם הזה הוא בסך הכל תיאטרון בובות , עולם זמני, עולם של תיקון , עולם שברגע אחד יכול להיעלם ברגע שלא נלמד תורה ונקיים מצוות. כל מה שה' יתברך עושה בעולם זה אך ורק כדי שאנחנו נלמד מזה כדברי הנביא צפניה "אך תראי אותי תקחי מוסר".  (צפניה ג',ו'-ז')
"אין הקב"ה מביא פורענות לעולם אלא בשביל ישראל" , "הכרתתי גויים נשמו פינותם, אך אמרתי תראי אותם תקחי מוסר" - הכל בא כדי להכין אותנו לקראת הבאות ללמד אותנו שהעולם הזה זמני , שגם כאן אצלנו בישראל כך היה צריך להיות וה' ברחמיו מתאפק , מחכה שעוד יהודי יחזור בתשובה , עוד יהודי יתקרב ,,, ואז בקרוב ממש תבוא הגאולה , יבוא גואל צדק ! אבל מי שרואה את כל האסונות האלה ואין לו מושג שכל אלה רמזים מאת ה' , הוא פשוט ממשיך לשחק בפייסבוק ולהתעלם מכל האסונות של העולם , להתעלם מהרמזים ומהאותות שה' יתברך שולח לו וחבל. חכם עיניו בראשו, אי אפשר שלא לראות השגחה פרטית , ניסים עצומים. אין לך מה לחשוש מן המוות אם את שומרת תורה ומצוות, אם את הולכת בצניעות, שומרת נגיעה, ממי את מפחדת? גנב מפחד מהשוטרים, אבל מי שלא גונב לא מפחד להסתובב בסמוך לתחנת המשטרה. כך רשע מפחד ממידת הדין (מהמוות) אבל יהודי טוב וירא שמים שעושה רצון אביו שבשמים, לא צריך לפחד מאף אחד, "זכות אבותיו מסייעתו וצידקתו עומדת לעד"

בקיצור זה מה שתעשי כדי להינצל מן הפחד (כך גילו לנו חז"ל)
א. תקראי כל יום את פרק מ' ואת פרק קמה' בתהילים בע"ה. "לקריאה לחצי כאן"
ב. תביני שכל מה שה' עושה זה לטובה ואף אחד לא יכול להזיק לך: "הכל לטובה"
ג. בטלה מביאה לידי שעמום ושעמום מביא לידי חטא, אל תשתעממי, תעסיקי את עצמך
ד. תזכרי שבמילה דאגה חסרה האות ב' , מי שיש לו דאגה אין לו ב, אין לו ב=בטחון בה'
ה. תמשיכי לקבוע עיתים לתורה זה ישמור עליך מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה בע"ה.

זיכרי את דברי החכם מכל אדם: "טוב יום המוות מיום היוולדו"  - המוות הוא סוף של עולם זמני ותחילתו של עולם רוחני אמיתי , המוות בעולם הזה הוא לידה בעולם הבא.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב אני ואשתי לא ממש מסתדרים (מריבות קטנות על שטויות) זו שנה ראשונה ואנחנו ממש רוצים לשמוע שיעורים על שלום בית, מה אתה מציע לשמוע? זה ממש חשוב, אנחנו אוהבים אחד את השני ולא רוצים בכלל לחשוב על גירושים כאופציה, אנחנו סומכים עליך כל מה שתגיד אנחנו נעשה, אשתי מאוד מכבדת אותי אני קצת בעייתי.

תשובה:
קודם כל כדאי לדעת שהשנה הראשונה היא השנה הקשה ביותר , אתם לומדים להכיר אחד את השני , חשוב מאוד לעבוד על המידות , ללמוד לוותר , כמה שפחות להעיר , לצאת לטייל ביחד , לבלות בקדושה , לסלוח , לדון לכף זכות והכי חשוב תמיד לזכור את הסיבות שבגללם התחתנתם , אין מקריות בעולם ה' דאג שתכירו ותיכנסו תחת חופה , מכאן ואילך התפקיד שלכם הוא לקבל גזירת שמים באהבה ולעשות כל שבאפשרותם להחזיק מעמד כמה שיותר, שמחתי לשמוע שגירושין לא באים בחשבון כל הכבוד לכם ! זו גישה נכונה וטובה , גירושין זה לא פיתרון (למעט מקרים קיצוניים של אלימות או ח"ו דוגמאות קיצוניות שמזכירה ההלכה שבהם מותר ואפילו חובה להתגרש) אני מציע לבחור לשמוע את השיעורים המדהימים של הרב אלון פירוז ואני בטוח שהוא יקבל חכמה נפלאה , אני אישית מאוד אוהב את השיעורים של הרב , לשמיעת השיעורים לחץ כאן: "הרב אלון פירוז לבוגרים בלבד" , לא חסרים שיעורים של שלום בית , החכמה היא ליישם ולא רק לשמוע. ברגע שאתה תתקן את עצמך אני מבטיח לך שאשתך תשתנה מקצה לקצה , כי ברגע שהגבר משתנה האשה מושפעת ממנו , אשריך שזכית להיות חתן טוב שמעוניין לפתור את הבעיות בצורה חיובית ולא בצורה של גירושין ומריבות , אני בטוח שאשתך מעריכה אותך מאוד. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים.......

"ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'.

אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת.

קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!<

נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת.

ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי.

אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה.

ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה!

אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.



תשובה:
וואו , מדהים.

זה באמת מכתב מרגש ונוגע ללב וחשוב שכל גבר וכל אשה יקראו אותו , צריך לקרוא גם התוודות של גבר שעבר משבר גירושים , אני בטוח שזה יהיה לא פחות מעניין , אם יש גבר שרוצה לשתף אותנו ברגשות שלו (בעילום שם כמובן) נשמח לשמוע מה אתם מרגישים... למרות שהאתר הזה נקרא: "אור-לנוער" כבר מזמן גולשים בו עשרות אם לא מאות אלפי גולשים צעירים , נערים , בחורים ומבוגרים , כנראה שהאור מופץ לכל בית ישראל בארץ ובעולם, חשוב לציין שהאתר פועל ללא מטרות רווח , ללא הוראות קבע ובאמת לשם שמים
הצפיות בסרטונים לא ממוספרות , לא אכפת לנו כמה אנשים צפו בסרטון , אנחנו לא מחפשים כבוד ותהילה , מי שמודד לנו את מספר הצפיות באתר הוא הריבונו של עולם, אנחנו לא מחפשים מספרים וכבוד , אנחנו מחפשים אהבת ישראל אמיתית , לא נגועה !
תתפללו עלינו שנזכה לענווה ונתרחק מהגאווה והפרסום השקרי , הפרסום היחיד שאנחנו מוכנים ליטול בו חלק הוא פרסום גדלות הבורא בעולם , בחינת: "יתגדל ויתקדש שמ-יה רבה" ויהי רצון שיגדל שמו של ה' בעולם.

לסיכום: אם יש לכם דברים נוספים שהייתם רוצים לשתף באתר , נשמח לקרוא , דברים מרגשים שאתם חושבים שיעשו לאחרים טוב , שיועילו לכלל הציבור , אנחנו כאן כדי לקרוא ולפרסם ולגדל את שמו של ה' יתברך.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד