שאלה:
אם אני מתנהגת מגעיל להורים שלי.שאני נכנסת לעצבים אין לי איפוק אני מעיפה דברים עושה רע לאמא שלי..ובגלל שאני דואגת לאחותי שמתהגת כמו פרוצה מהרחוב ומתערבת לטובתה זה יוצר לי מריבות אם כל המשפחה, מה שווה כל השיעורי תורה שלי??התפילות שלי??הצניעות שלי שאני מוסרת נפש עלייה??אולי כדי שאפסיק אם הכל רע לי לחיות בבית תמיד בצעקות ובמריבות וזה לא שאני לא עושה טוב להורים אני מנסה תמיד לרצות את אמא שלי לעזור לה בבית,לתת לה כבוד,אפילו הבאתי לה את הכרית שלי וישנתי בלי.מנסה לעשות אותם מלכים אבל האווירה בבית מקשה

תשובה:

אמרו חז"ל: שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה, ככל שתשתדלי יותר תזכי להתקדש יותר אבל אם תוותרי על הכל אזי עבירה גוררת עבירה ואין לדבר סוף עד שתפלי לאבדון ח"ו ויהיה לך קשה מאוד לחזור חזרה למקום שבו את נמצאת כרגע, אין דבר חשוב יותר מכיבוד הורים אבל תעבדי על זה, זה לא בא ברגע אחד, אני מכיר הרבה נערים ונערות שהצליחו להחזיק מעמד אבל היה קשה להם כל הקטע של הכיבוד הורים ורק אחרי שהם ממש למדו והתחזקו הם הצליחו לכבד בצורה נכונה וטובה את אבא ואמא, העיקר שאת מבינה שיש לך על מה לעבוד, אני יודע שזה קשה אבל שום דבר בעולם לא שווה שבגללו נוותר על ה' יתברך, מי שמתרחק מה' יתברך הצער שלו רק הולך וגדל. חבל ! בחורה חכמה לא זורקת הכל לפח ! אם לא הצלחת במתמטיקה את מוותרת גם על אנגלית והיסטוריה? לא תלמדי בכלל? וודאי שלא ! זה לא צעד שעושה נערה חכמה. תשתדלי לאט לאט לעבוד על עצמך באמת זה הכל. אין דבר כזה קשה לי, לכולנו קשה אבל כולנו מתמודדים ומשתדלים לשמח את ה' לכל אדם יש עליות ומורדות. אני מברך אותך שתזכי לכיבוד הורים ובע"ה תזכי לזיווג הגון ולחתונה במהרה כדי שלא תריבי עם אף אחד גם לא עם בעלך.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! רציתי לשאולך שאלה אשר מטרידה אותי זמן רב וחשובה לי עד מאוד. אני נער בן 16, דתי באמונתי ובמעשיי, אך הילכתית נכשל בשז"ל. לאחר שנים של ניסיונות התמודדות, קריאת כל התגובות והכתבות באתר ובמקורות אחרים אודות פתרונות וכשלון בניסיונות המוצעים על-ידך, שאלתי היא זו- האם זהו באמת כישלון?! כאשר מנסה אני להתנזר מן היצר- ישנן השפעות רבות המתחוללות בגופי לאורך כל תקופת ההתנזרות- אני ניהיה עצבני, מתוח, אלים, לא יכול להתרכז בלימודים ובתפילות מבזבז את כל היום בשינה או בהיה בקירות ובהרהורים ועוד רבים אחרים.. אך האם זהו באמת חטא לגבי נערים בגילי? הרי השחטת הזרע אינה רצח- מכיון שהנפש מגיעה אל הגוף רק בעת ההפריה עם הביצית- כלומר בזרע אין נשמה..! למה נחשבת זו השחטה? אם ההתנזרות גורמת לי, גם לאחר כל עצותיך וכו', לכשלון בלימודיי ובחיי הפרטיים עלי להמשיך בהתנזרות? אני בטוח שרבים בגילי דתיים וחרדים את ה' מתחבטים בסוגייה ומעדיפים להסתגר ולהתעלם- אין אני רוצה להמשיך בכך עוד. היהדות ב"ה הינה (ומתיימרת להיות) הדת ההומנית והמתשבת ביותר כלפי כל רבדיה- איך יכול להיות הדבר שכלפי הנערים היא מפנה עורף ומשאירה אותם ללעג. בגיל הזה- גוף האדם מתוכנת לשאוף לרבייה וזיווג, אך חוקי החברה והמדינה אוסרים באופן מוחלט נישואים והפריה בגיל הנעורים - כלומר על הזכר לא להוציא זרע עד לנישואיו בגיל 20 ומעלה? והוצאתו הראשונה תהא רק אז? זהו אבסורד מבחינת טבע האדם! כיצד עליי להתמודד עם אבסורד זה והרי אני עומד "לבד" יחד עם כל בני גילי ובני הנוער מול יצרינו הטבעיים ומול הדת. האם זה באמת יצר הרע?! זהו היצר אשר בזכותו אנחנו בני האדם והיצורים החיים עדיין קיימים- הצורך והדחף לרבייה והתרבות ככתוב- פרו ורבו ומלאו את כל הארץ, והרי זהו הדחף שמאפשר זאת- אותו השבב אשר התקין בנו הקב"ה בתהליך הייצור והבריאה אשר יגרום ליצירתו להמשיך להתקיים ולא לגבוע למוות. מה עלי לעשות? להמשיך להתנזר ולפגוע בחיי הפרטיים ובסובבים אותי, או שאתה מצדיק אותי ואכן יש פסיקה שאומרת כי הדבר מותר על בני נוער שגם אם ברצונם לנצל את זרעם לרבייה- לא לשווא ובטלה- אין ביכולם.. כלומר או שאין הזרע יוצא וגם ככה לא משמש לדבר, או שכן וגם אז לא משמש לדבר - כי אין ביכולת הנער בין כה וכה להשתמש בו עדיין.. בנוסף על כך, היום בין כסא לעשור, עשרת ימי תשובה.. איך עליי לנהוג? כמה חמור יהיה החטא בימים אלה? תודה מראש.. ואנא חשוב על תגובה זה לעומק, כיוון שכאמור לא רק אני מתחבט בנוגע אליה במפורש כל בני גילי ויותר מכך. תודה! חזק ואמץ!

תשובה:
אחי היקר, כתבת מכתב ממש נוגע ללב, אך לצערי הרב אין ביכולתי להתיר לך להשחית את זרעך היות ומדובר לפי כל גדולי הדור וכל הרבנים בעוון חמור שאין כדוגמתו, אולם, אין לי צל של ספק שבדור קשה כמו הדור שלנו, אדם שנכשל בעוון הזה פחות, או משתדל לפחות לשמור על עצמו כמה שהוא יכול, יתחשבו בו בשמים מאוד, כי הדור קשה ! נח צדיק תמים היה בדורותיו - בדורות שלו הוא היה צדיק משמע שכל אחד נמדד לפי דורו. בנוגע לדור שלנו, הדור ממש בלתי אפשרי לכן כל מי שמחזיק מעמד עכשיו, ממש לפני הסוף בחלק הקשה ביותר שכמעט ואי אפשר להחזיק בו מעמד, זכות עצומה תיחשב לו ויזכה לכבוד גדול ולהערכה עצומה. איסור השחתת זרע הוא איסור חמור, כדי להימנע ממנו צריך האדם לגדור לעצמו גדרים וסייגים שיצילו אותו מן החטא, אי אפשר לצפות מנער שכל היום יושב מול המחשב וצופה בפורנוגרפיה לשמור זרע ולא להשחית, אדם שמלבה ומחמם את יצריו ודאי סופו שיבוא לידי חטא, אדם שיוצא למסיבות מעורבות ורואה בנות בלבוש לא צנוע לא יכול להימנע מלחשוב בלילה על המראות שראה במהלך היום, אדם ששוהה בחברת נערים מקולקלים שמעשנים ומנצלים בנות, שלא שומרים נגיעה ולא מקיימים ומכבדים את ההלכה, וודאי שיכשלו בחטא זה, עצם העובדה שאינם הולכים בדרך ה' גורמת להם להיכשל וליפול קשה כל כך ואח"כ יהא עליהם לתת את הדין ! אדם שישתדל מאוד יקבל כוחות מעל הטבע וינצל מן החטא, אבל רק אם הוא יעשה השתדלות ומאמץ מעל הטבע, הקב"ה אומר: "כי תצא למלחמה" , למה כתוב כי תצא ולא כתוב כי תילחם? אלא משמע שברגע שאדם מראה לה' יתברך שהוא יוצא למלחמה ה' נותן את האוייב בידו, העיקר שנראה לה' שבאמת רצינו לצאת מהחטא ! ואז יקויים בו: "ונתנו ה' א-לוהיך בידך ושבית שביו" תירוצים של "עצבים" , או חוסר הצלחה בלימודים, לא יתקבלו בבית דין של מעלה, זה כמו אדם שהתרגל להיות עם בחורות ולעשות חטאים וכעבור כמה זמן החליט שזה לא מוסרי לנצל בחורות בצורה כזאת (רב אחד אמר לו, תחשוב איך היית מרגיש אם היו מנצלים את אחותך) אז הוא מחליט להפסיק עם תאוות הניצול שלו ולעבוד על המידות שלו, אבל אחרי שהוא התרגל כל כך הוא אומר לעצמו, אני נהיה עצבני, לא מצליח בלימודים, אני לא יכול, כתוב בתורה "פרו ורבו" אני לא מסוגל זה טבע האדם, כל התירוצים האלה לא מעניינים ולא תופסים כל נצלן ישלם את המחיר הכבד של פגיעה בבת מלך ! כמו שכל אדם שפוגם ברית קודש ישלם את המחיר של השחתה חמורה ! אין לי מושג מי בלבל לך את המוח והסביר לך על נפש האדם והביצית, אז אשמח לחדש לך שגם בלי ביצית ובלי שום דבר, זרע שמושחת ומוצא שלא לקיים מצוות פריה ורבייה (בקיצור יוצא סתם בשביל הכיף) האדם שהוציאו עשוי לתת על כך את הדין אם לא חזר בתשובה והתחרט על מעשהו ותיקנו ! זה שכולם נכשלים לא אומר שהדבר מותר, זה שרוב העולם מחלל שבת לא אומר שאפשר למחוק את המילים "לא תבערו אש ביום השבת" , "מחלל שבת מות יומת" ה' יודע מה הוא כותב, אם ה' אמר לשמור את השבת, לא משנה אם כל העולם ייכשל בזה יחידי סגולה יישארו אחרי מלחמת גוג ומגוג, רק מי שבאמת עשה השתדלות ונלחם, לא מי שהתייאש וויתר ואמר כולם נופלים גם אני נופל ! בנוגע לדת של עם ישראל דע לך שה' מחנך אותנו לאיפוק, מי שלא התאפק וחגג סופו שישלם על טעויותיו, מי שמברך לפני שהוא אוכל ומתאפק, מי שממתין 6 שעות בין בשר לחלב ומתאפק, מי ששומר שבת ומתאפק יום בשבוע לא לחלל שבת ולא להדליק אש, מי שלא אוכל מפרי כל זמן שהוא בגדר ערלה ומתאפק, מי ששומר נגיעה ומתאפק, בסופו של דבר אחרי כל טירונות האיפוק שה' מחנך אותנו ומחייב אותנו לקיים, יזכה להתאפק גם בברית קודש, מי שלא מקיים את כל אלה שלא יתפלא למה הוא עצבני, כועס, או נכשל בברית, אל תבוא בטענות כלפי ה' יתברך אם אינך מקיים את כל סידרת החינוך שציווה עליך כדי שתצליח לשמור על האיפוק, אם תקיים את התורה ותלך ע"פ החוקים, תתחנך גם אתה לאיפוק, אני מכיר הרבה נערים ששומרים נגיעה ושומרים ברית, זה לא קל אבל יש סודות להצליח בדבר, לך למקווה ותקבל כוחות שלא תאמין שקיימים בעולם ! קיים את כל גדרי האיפוק שדיברתי עליהם קודם לכן ותראה שזה לא ממש קשה אחרי כל הטירונות הזאת להתאפק בברית קודש, אין דבר העומד בפני הרצון... תירוצים יש מליון ! אבל יהודים איכותיים יש מעט, רק אותם מעטים יישארו בחיים אחרי גוג ומגוג,,, גם אתה יכול לזכות להיות ביניהם, או לשמוע לטיפשים שמעודדים אותך להיכשל בטענות נאורות שמתיימרות להיות דברי חכמה והגיגי תבונה חח , אל תתפתה לשליחי היצר הרע, הם נערים שנכשלים בעצמם ולא ראויים להיות חלק מעם ישראל בשל העובדה שהם מוצאים לאחרים תירוצים לעבור על דבר ה' , אנשים כאלה מוגדרים בהלכה ככופרים ! מסיתים ומדיחים ! שישלמו את הדין ! אתה תעמוד על שלך, תשתדל כמה שאתה יכול, אל תסתכל על קירות ושטויות, פשוט תעבוד על איפוק, תברך לפני שאתה אוכל, תמתין בין בשר לחלב, שמור שבת, תשמור מרחק מבנות, כמה שפחות בנות שיהיו סביבך, בקיצור אם תהיה דתי אמיתי ולא דתי "שחקן" אז תצליח, אבל אם תנסה ליהנות משני העולמות, תאבד את שניהם, זה כמו אדם שגר עם שתי נשים, אף אחת מהן לא תאהב אותו בשלמות כל זמן שהיא רואה שהוא אוהב גם את השניה. תקרא שוב ושוב את המכתב שכתבתי לך ותראה שאתה נכשל רק בגלל שאתה הגורם, הכישלון שלך בברית קודש הוא תוצאה של זלזול או אי קיום שאר המצוות, כתוב שהחוטאים: "יימקו בעוונם" משמע שברגע שהם חוטאים העוון שלהם גורם להם להיכשל בעבירות נוספות, בבחינת "עבירה גוררת עבירה" ואז... הם גם נכשלים בברית קודש בטענה של "אין אפשרות" קשה לי מדיי, אבל אם הם היו חכמים, הם היו רואים שיש אלפי נערים יהודיים, שלומדים בישיבות ששומרים על עצמם ולא מכניסים את המוח שלהם לזבל ותועבה לטומאה ופריצות, מוחם נקי וכל היום הם ממלאים אותו באותיות וקושיות סוגיות וחכמה, כל השאר ממלאים אותו בדברים אחרים וזה מה שהוא פולט ! לסיכום: אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה - תעלה לישיבה ותינצל ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני עומדת עכשיו בניסיון קשה מאוד.יש לי חבר ואני כל כך אוהבת אותו שאני לא יכולה לסיים את הקשר.אני יודעת שהוא האחד שלי,אני לא יכולה לשמור ממנו נגיעה.. ואני פשוט אוהבת אותו..מה אתה מציע לי לעשות? תודה רבה , יומטוב ושבת שלום:)

תשובה:
לבכות , על זה שאין לך זכות לחזור בתשובה ! בלי קשר אני מציע לך להשתדל להתאמץ קצת יותר ולהיות רצינית קצת יותר כי אם תמשיכי להכשיל ולהחטיא את נערי ישראל לצערי הרב תיאלצי ליתן על כך את הדין והייסורים שבאים אח"כ לא שווים את התענוג הרגעי הזה והדמיוני הזה, אם חבר שלך לא שומר נגיעה לפני החתונה, אני בטוח שהוא גם לא ישמור נגיעה אחרי החתונה ויש מצב גדול שהוא יבגוד בך, כי אם במלך מלכי המלכים הוא בוגד, מי את שהוא לא יבגוד בך? אל תשלי את עצמך, על כל טעות יש מחיר, כמו שאת בוגדת במלך מלכי המלכים עכשיו, בורא עולם יזמן לך בחור שיבגוד בך בעתיד, עכשיו את חמודה יפה ומתוקה, אבל עם הזמן את מזדקנת ויש לבעל שלך מליון פיתויים שבכלל לא יהיה לו קל לעמוד בהם, אחרי החתונה פתאום הוא יתחיל לפזול הצידה, להכיר בנות בעבודה שלו, (כמו הבחור שכתב לנו באתר שכבר שנתיים הוא בוגד באשתו ואשתו לא יודעת מסכנה) והכל קורה בגלל שבגיל הנערות הנשים עושות שטויות אז הן משלמות על זה אחרי החתונה, חבל, אל תהרסי לעצמך את הזוגיות. ה' לא סתם אומר לשמור נגיעה ולשמור על הקדושה, ה' יודע בדיוק מה הוא אומר, ה' אוהב אותך יותר מאשר את אוהבת את החבר שלך, אגב את רק חושבת שאת אוהבת אותו, אני מציע לך לברר מהי אהבה, באהבה שלך אליו יש הרבה תאווה לא רק אהבה, לכן אני חושב שהמושגים שלך התבלבלו, תאמיני לי אין דבר נכון יותר משמירת נגיעה, אם הוא יראה שאת אמיתית ויכבד אותך ויסכים לשמור נגיעה, תתחתנו ! אבל אם תגלי שבלי לגעת בך הוא לא יכול, סימן שהוא לא אוהב אותך באמת הוא אוהב את "תאוות הבשרים" הוא בעל חיים ולא בן אדם, כי אדם שולט על היצרים שלו ומכבד את בת זוגו, בעל חיים תוקף ודורש תאווה, גם את אשמה בזה לא פחות כי את לא מוכנה להפסיק עם הנגיעות האסורות, חבל, את עשויה לשלם מחיר כבד עבור הנאה רגעית, צפי בקטע הבא:"משימה בלתי אפשרית2" , כמו כן אני רוצה שתצפי בקטע שיעלה היום בע"ה לאוויר שנקרא: "איך זוכים בבת מלך" עוד מעט הוא יעלה לאוויר, תשארי מעודכנת זה יתן לך הרבה חומר למחשבה. בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד אני בן 17 וחצי והמצב בבית לא טוב ההורים גרושים, אני גר עם אמא וכסף אין לה תמיד לתת לי אז התחלתי לעבוד במלון והם רוצים שבתות חגים עכשיו לי לא מתאים אבל רביד אני חייב פרנסה טובה. מה אתה מציע ההורים תומכים בי להמשיך אני מתלבט אני חייב שתהיה לי פרנסה לבגדים ולכל מיני דברים תודה

תשובה:
אחי היקר, צר לי לשמוע שהוריך גרושים. אולם, אין לך שום היתר לחלל שבת גם אם אתה ממש זקוק לפרנסה, דע לך אח יקר, לפעמים אדם שמחלל שבת או עובר על שאר עבירות שעונשם "כרת" נגזר עליו מוות. שכן אמרה התורה: "מחלל שבת מות יומת" א"כ מדוע לא כולם מתים? גילו לנו חז"ל שמוות אינו דווקא מוות פיזי, מוות יכול להיות....

א. מוות רוחני (אדם ללא תורה משול למת, "כי לא אחפוץ במות המת")
ב. אדם בלא ילדים משול למת ("הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי")
ג. עיוור משול למת (שמשון הלך אחר עיניו לפיכך ניקרו את עיניו)
ד. עני משול למת (כשם שאליפז בן עשו הפשיט את יעקב ובכך קיים גזירת אביו)

לא חסרים עונשים שבהם ה' יתברך ממיר לאדם עונש מוות בייסורים כדי להצילו ממוות. אני לא מתיימר להיות נביא או שופט, אך יתכן מאוד שההורים שלך עברו עבירות חמורות שדינן "כרת" וה' החליט להמיר להם את העונש בצער של פרנסה, אל תעשה את אותה טעות שההורים שלך עשו כדי שלך יהיה מה לתת לילדים שלך ולא תיאלץ להיות בצער בגין חילולי שבת שאתה מתכנן לעשות בקרוב ח"ו. אין דבר בעולם ששווה לאבד בגינו את השבת הקדושה אחי. השבת היא אות בינינו לבין ה' יתברך , היא הברכה שלך לכל השבוע , אם תחלל את כבודה , דע לך שאין לך בעולם דבר ! בלי שבת ותפילין אין שום דבר שמעיד על יהדותך ועל הקשר שלך עם ה' יתברך , קח את הדברים בחשבון.
אם תרצה לקרוא תגובה שלי בנושא לחץ כאן: "חילול שבת" , אל תפסיד את העולם הבא שלך בגלל כמה פרוטות אחי. חבל !  אני מצרף לך סרטונים על חשיבות שבת קודש:  "רגע אינטימי" , "קדושת השבת" , "שבת המלכה" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
האמת שזה מצחיק גליתי עליך ביוטיוב ומאז אני מכור לאתר הזה. אני גרוש בן 26 אב לילדה בת שנתיים. התגרשתי עקב בגידה של אשתי. אחרי הגירושין התחזקתי בדת קיבלתי על עצמי שבת ותפילין וציצית. נכון לעכשיו אמא של הבת שלי מונעת ממני לראותה ואני במישפטים ודיונים. עקב סיבות הללו אני מפחד לחזור בשאלה. ואני רוצה להקים בית חדש נאמן בישראל (פרק ב') ובנות ישראל כלל לא מעוניינות בי עקב סטטוס גרוש. איני יודע מה עלי לעשות בעניין זה ישמח לקבל מימך עצה\ והכוונה

תשובה:

אחי היקר, ממש צר לי לשמוע שאשתך בגדה בך, אבל חשוב שאחרים ילמדו מהמקרה שלך כמה דברים, הדבר הראשון הוא שאשה לא בוגדת בלי סיבה ! הרבה דברים בנישואין קשורים באופן חד משמעי לתכונות ולמידות שרכשנו בנערות ובילדות , אין טעם לפרט כי זה לא הזמן והמקום, מה שבטוח זה שאנחנו צריכים להאשים בראש ובראשונה את עצמנו , תתנחם בעובדה שזכית לכפר על מעשים לא ממש טובים שעשית ולהבא תחשוב היטב לפני שאתה בוחר בת זוג, ולפני שאתה עולה לישון (ואומר קריאת שמע שעל המיטה כמובן) תגיד לה' "אמת עשית ואנחנו הרשענו" ה' לא חסרות לי עבירות ואני יודע שכל מה שקורה לי עכשיו מכפר לי על דברים לא טובים שעשיתי, אבל אשמח אם תתנהג איתי במידת הרחמים, אני מבטיח להשתדל לעשות נחת רוח לפניך. אין לי ספק שאחרי מילים כאלו, ה' יחייך בשמים ויבקש מאותם מהמלאכים הממונים לכתוב אותך לחיים טובים ולשלום ולגזור עליך גזירות טובות. דע לך אחי, הגזירה הרעה הזאת נגזירה כבר בראש השנה שעבר, כעת יש לך הזדמנות לפני יום כיפור ולפני ראש השנה שבו כותבים מה יהיה איתך כל השנה הבאה לשפר את מעשיך לתקן את דרכיך ולא לחזור בשאלה ולאפשר למידת הדין ולאותם מלאכים ממונים למרר גם את השנה הבאה שלך, אתה בחור חכם נשמה, נהג בתבונה.

אני רוצה שתקרא מה כתב מר"ן פאר הדור והדרו הרב עובדיה יוסף על העניין ואני בטוח שתאהב את דברי החכמה הנפלאים שיצאו מפי קודשו, להלן הדברים, קריאה נעימה:

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב תודה על הכל. אני בשנה הראשונה לנשואיי וקשה לי מאוד.יש מתח גדול בין אבי לבעלי. אבא שלי אדם מאד חכם וחריף וגם בעלי. אבל שניהם בעלי דעות שונות. חשוב לציין, שבעלי מכבד ומעריך אותו. הרגע חזרנו משבת אצלם ובעלי אמר לי דברים כואבים. אומנם הוא מרגיש בנוח וטוב בשבת אבל עדיין. יש דברים שהוא לא מבין למה זה ככה.. ואני בחורה רגישה וקשה לי עם זה ולכן עד עכשיו אני בוכה. מה עושים?איך מכבדים את שניהם?

תשובה:
אחותי היקרה , אני לא יודע במה מדובר ולכן קשה לי מאוד לכוון אותך להציע לך פתרון
אבל באופן עקרוני , אני יכול לומר לך שעם כל הצער והכאב , אנחנו מורים לתלמידות שלנו אחרי החתונה לכבד את רצון הבעל , משום שאשה נשואה הרי היא ברשות בעלה ולכן התורה אף פטרה אותה מחיוב של כיבוד הורים. (כמובא בשו"ע יו"ד סר"מ סי"ז)
לכן אם ההתלבטות היא בין כבוד הבעל לכיבוד ההורים - כבוד הבעל עדיף.

בעלי מכאיב לי
צר היה לי לשמוע שבעלך מכאיב לך באמירותיו, אני חושב שכדאי שתדברי איתו על זה ותגידי לו בצורה מכובדת שהאמירות שלו (עליך או על בני משפחתך) פוגעות בך. וגם אם הוא אומר את מה שהוא אומר ע"מ לתקן ו\או כדי לומר את שבליבו , ראוי שהדברים יאמרו בצורה מכובדת ולא בצורה פוגעת חס ושלום.

אני שמח לשמוע שבעלך מכבד את אבא שלך ומעריך אותו ואני מניח שהדברים הכואבים שהוא אמר לך קשורים לבני משפחתך והדברים פגעו בך כי לדעתי היה בהם מין זלזול בכבוד משפחתך ומנהגיהם ובגלל זה את בוכה. בגלל שפגעו באנשים שאת מעריכה ואוהבת. אני חושב שראוי שבעלך יתנצל בפניך וראוי שתשוחחי על כך עם הרב של בעלך (במידה ויש לו רב) אני בטוח שהרב שלו יסביר לו כמה חשוב להתנהג בדרך ארץ וגם בלהט הרגע , לא אומרים דברים בצורה אימפולסיבית , ראוי לכבד את הצד השני ולא לפגוע ברגשותיו. אני ממש מצטער לשמוע שבכית , חשוב שתדעי שזו לא בושה לבכות זה דבר טבעי ואנושי לגמריי , גם אני במקומך הייתי נפגע ואולי בוכה

לסיכום: מצד אחד את ברשות בעלך ועליך לכבד את בעלך , דעותיו והשקפותיו. מצד שני בעלך חייב לכבד אותך ולא לפגוע בכבודך וגם אם לבעלך ולאבא שלך יש חילוקי דעות בעניינים מסויימים, ראוי לכל אחד מהם להתנהג בצורה מכובדת וראויה ולא ח"ו לבזות ו\או לפגוע האחד ברגשותיו של האחר.

אם חילוקי הדעות מתעצמים ולא מאפשרים להם להימצא יחד באותו מתחם מבלי לריב
אני מציע שתפנו ליועץ זוגי שיתן לכם כלים להתמודד עם סוגיות מורכבות במשפחה. בכל מקרה , אין לי ספק שעליך להישמע לבעלך ולכבדו בדיוק כמו שבעלך מחוייב לצדד בך ולחזק אותך במקרים דומים במשפחתו, בחינת: "ועזב את אביו ואמו ודבק באשתו".
כל זה כמובן בהנחה שבעלך הוא אדם ירא שמים כמובן.

שאלות דומות בנושא:
"מריבות גדולות בכל מה שקשור לכיבוד הורים"
"שאלות ותשובות בנושא שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב.יש לי שני דברים לשאול..דבר ראשון-למה אנחנו הבנות מחוייבות בשרוולים ארוכים וחצאיות מתחת לברך? מה יקרה אם נלך בשרוולים קצרים ובחצאיות קצרות, כלומר למה אנחנו מחוייבות בזה? דבר שני-אתמול ראיתי רק ב-8 בערב שהיה לך שיעור בכפ"ס אני גרה בהרצליה,וידעתי על זה מאוחר מידי..=/ האם יהיה לך שוב שיעור בכפ"ס או אולי בהרצליה? תודה על ההתייחסות ועל העבודה המדהימה שאתה עושה!שבת שלום:)

תשובה:
בנוגע לשאלה הראשונה ששאלת, הכל תלוי בדרגה הרוחנית שלך, יש בנות דתיות שלא מקפידות על זה "חפיפניקיות" ויש בנות שכן מקפידות על זה כי הן יודעות מהי מעלת הצניעות , אבל בלי קשר לדת אני רוצה שתחשבי על זה בצורה הוגנת , אם סביב בעלך יהיו כל הזמן נשים שהולכות ברגלים גלויות או עם שרוולים קצרים והוא ייכשל בעיניים בגלל זה האם זה היה משמח אותך? בנוסף, אם ההלכה הייתה מתירה ללכת עם שרוול קצר אז בנות היו שואלות בדיוק כמוך, מה ההבדל בין שרוול קצר לגופיה מה הקטע? באותה מידה אם ההלכה הייתה מתירה ללכת עם חצאית קצרה הבנות היו שואלות מה ההבדל בין חצאית קצרה לבין מיני? כמה סנטימטרים זה מה שיעשה את ההבדל? נו... שטויות ! בגלל שחכמים ידעו שבדור האחרון הפריצות תגבר, הם הזהירו אותנו מראש לשמור על גדרי הצניעות , כדי שגם אם תהיה פירצה בצניעות עדיין יהיו יהודים שיזכו לקיים את הבסיס ובמקום ללכת עם חולצות קצרות הן יפרצו גדר וילכו רק עם 4\3 ,בנות שהורגלו ללכת עם חצאיות ארוכות יתמרדו בגיל הנעורים ובמקום ללכת עם ארוך הן תלכנה עם 4\3 אבל המצב הראוי הוא חצאית ארוכה וחולצה ארוכה, זה צנוע יותר , ראוי יותר ומכובד יותר , לא ראיתי את מלכת אנגליה הולכת עם חולצה קצרה , מלכה מכבדת את עצמה ונסיכה ששואפת להיות מלכה צריכה ללמוד גינוני מלכות , כמו שלא היה נעים לך לראות את בעלך מביט בנשים אחרות שיושבות רגל על רגל ואינן צנועות כי החצאית הקצרה שהגיעה עד הברך כבר לא מגיעה עד הברך היא עולה יותר ויותר , את מתמלאת קנאה וכעס ולא מצליחה להבין איזה מין דת מתירה דבר כזה , אז עכשיו את נערה ואת לא לוקחת בחשבון מה שחז"ל כן לקחו בחשבון , שלום בית זה דבר חשוב , אם את רוצה לחיות בשלווה ובשלום עם בעלך אל תכניסי אותו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון. כמו שאת רוצה שהוא יהיה רק שלך, בורא עולם רוצה שאת תהיי רק שלו, בצניעות שלך ,בקדושה שלך וברצינות שלך, מי שמוסרת נפש זוכה שהצאצאים שלה יזכו לכתרה של תורה, מי שלא מוסרת נפש ועושה מה שהיא רוצה והולכת איך שהיא רוצה והכל בא לה בקלות כזאת, גם לתורה היא מתייחסת בקלות ראש, אזי כבר למדנו: "מה שבא בקלות הולך בקלות" ! מה שזוכים בו ע"י עמל מחזיק מעמד זמן רב בבחינת: "יגעת ומצאת תאמין" , "לא יגעת ומצאת אל תאמין" , נכון שזה לא קל במיוחד לא בדור האחרון , אבל אל תצפי לקבל שכר על משהו שבכלל לא התאמצת לעשות. בנוגע לשיעורים ברחבי הארץ , תתעדכני מראש בלוח ההרצאות שבאתר או בחדשות שבאתר אורלנוער. שלח לחבר קריאה בניפרד