שאלה:
אני וחברתי התווכחנו אם מותר לאישה לעשות עגיל בטבור ?
בשאלות ותשובות לא מצאתי תשובה ברורה על עגיל בטבור
אשמח אם תענה.

תשובה:
פשוט שאסור , משום שמדובר במקום שהצניעות יפה לו
וכשעושים עגיל , בד"כ מראים אותו לאחרים , אחרת מה
הטעם? נערה שעושה עגיל בטבור בד"כ סובלת מחוסר
תשומת לב , אז היא מנסה להתבלט ולכן היא עושה כל
מיני שטויות , עגיל בגבה , עגיל בלשון ואין טעם להמשיך
הדברים ברורים וידועים , גויות יכולות לעשות עגיל איפה
שהן רוצות , יהודיות כשרות נמנעות מלחקות את הגויים ,
לכן כל נערה שמעוניינת לחיות על פי ההלכה לא תעשה
עגיל ולא תזלזל בתורת ישראל.

אמרו חכמים:
א) כל כבודה בת מלך פנימה - אשה צריכה צניעות
ב) "ובחוקותיהם לא תלכו" - אל לנו להידמות לגויים
ג) "קדושים תהיו" - אין דעת חכמים נוחה בדבר זה

הכשלת הרבים:
חוץ מזה סביר מאוד להניח שמי שעושה את העגיל הוא
גבר , אז כאן העבירה כבר כפולה ומכופלת , לא מספיק
שאשה בוחרת במזיד לזלזל בגוף שלה ולהפקירו לרבים,
היא גם מכשילה בזה אדם נוסף ומאפשרת לו לגעת בה
וכך היא עוברת על איסור נוסף

לסיכום: תמיד, כדי לדעת אם משהו מותר או אסור ,
תחשבי עליו במושגים של ראוי או לא ראוי , כי מי
שבאמת ירצה למצוא היתרים תמיד יכול להיות "נבל
ברשות התורה" הוא יכול לנסות להתחכם ולומר: "לא
כתוב בתורה שאסור לעשות עגיל בטבור !!! "

בדיוק כמו שמישהו פעם אמר לי: "לא כתוב בתורה שאסור
להדליק טלוויזיה בשבת" אז עניתי לו , שגם אם היה כתוב
לא תדליקו טלוויזיות בכל מושבותיכם ביום השבת , הוא
היה אומר: "לא כתוב טלוויזיה מדגם טושיבה" ואין לדבר
סוף,, מי שרוצה להתחכם יכול להתחכם עד אין סוף , מי
שיש לו יראת שמים מבין ישר שלא שייך , בדיוק כמו שלא
שייך שלרבנית יהיה פירסינג בטבור או צמידים ברגליים.

אני לא חושב שיש טעם שתתווכחי עם חברה שלך על זה ,
אם יש לה יראת שמים היא תבין אם אין לה יראת שמים ,
גם אם תתווכחו עד הבוקר , זה לא יעזור , תתפללי עליה
שהיא תזכה ליראת שמים זה חשוב הרבה יותר מעגיל
בטבור , כי היום התווכחתם על עגיל בטבור , מחר תתווכחו
מה צנוע יותר מכנס רחב או חצאית ומחרתיים היא תוכיח
לך שמותר ללכת עם ג'ינס רחב או עם חצאית קצרה בלי
גרביים ברגל חשופה , בקיצור הכל תלוי ביראת השמים
של האדם זה הכל. אם אין יראת שמים שום הוכחה או
ראייה לא תועיל , צריך טיפול שורש.

תני לחברה שלך לצפות בקטעים הבאים ,
אני בטוח שהיא תזכה ליראת שמים.
...
  
  
  
  
...


 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, אני נשואה עוד מעט שנה ,היו לי ולבעלי המון ויכוחים ומריבות ואי הבנות אני חוזרת בתשובה וגם הוא ניהלנו אורח חיים דתי חרדי , קנינו דירה , בעלי היה בנאדם בסה"כ מקסים אבל גיליתי את הפנים האמיתיות שלו כביכול , הוא חושב שאני רוצה אותו בגלל הבית , עכשיו אני אצל ההורים אחרי שהוא בא להוריי והשפיל אותי וגידף וסיפר להם על כל הריבים שלנו בסוף לקח תרגליים שלו וברח,עכשיו הוא רוצה להתגרש לצערי..

תשובה:
אחותי היקרה, לצערי הרב זה מה שקורה כשלא מקבלים הדרכה נכונה , אני חושב שאתם כן מתאימים, פשוט לא הדריכו אתכם ולא הכינו אתכם מספיק.

השנה הראשונה היא השנה הקשה ביותר בקשר , כל אחד צריך להיחשף למידות של בן הזוג שלו, זה מאוד קשה פתאום להתמודד עם שוני כל כך גדול, חוץ מזה אני חושב שהפנים האמיתיות של בעלך, דומות מאוד לפנים של כל גבר, כל גבר מתנהג בצורה לא צפויה, כל גבר עשוי לכעוס ולהתעצבן, במיוחד כשאשתו בורחת לאמא שלה.

אני לא חושב שכלה צריכה להסתתר תחת כנפי אמה, (למעט מצבים באמת מסוכנים שבהם החתן יצא מגידרו וח"ו הרים ידיים או גילה סימנים מסוכנים של אלימות) כביסה מלוכלכת מכבסים בבית ולא בבית ההורים, ברגע שהלכת לבית של אמא שלך וחשפת את הכביסה המלוכלכת גרמת להורים שלך לנקוט בגישה שלילית כלפי בעלך, זו הייתה
טעות איומה לדעתי.

אך למרות הכל אני חושב שלא הכל אבוד, אם תהיה מספיק אמיצה כדי להתקשר לבעלך ולבקש ממנו סליחה, אם בעלך יהיה מספיק אמיץ כדי לגשת איתך לייעוץ ולקבל הדרכה נכונה, אני חושב שאתם עדיין מסוגלים להקים בית נאמן וכשר בישראל, אני לא מכיר זוג שלא התמודד בשנה הראשונה עם משבר גירושין, כולם חושבים על זה, יש שלב שבו בני הזוג אפילו מפתחים רגשי אהבה \ שנאה , בני הזוג ממש מבולבלים מחשבות לא ברורות מטרידות את שניהם , זה ממש לא פשוט , אך למרות הכל כשאוהבים באמת הכל מסתדר , כפי שגילה לנו כבר החכם מכל אדם:
"על כל פשעים תכסה אהבה". 

אהבה אמיתית יכולה להחזיק מעמד רק אם יש בבית שכינה, רק אז בני הזוג מאמינים שהכל מאת ה' , מקבלים באהבה, עובדים על הגאווה , מוותרים , עובדים על המידות ולא מצערים את השכינה ומפרקים את הבית , הכי קל לברוח ! החכמה היא להתמודד , אדם שלא מסוגל להתמודד עם משברים עשוי להתרסק פעם אחר פעם ולעבור ממשבר למשבר , כל החיים רצופי משברים , אם לא נאמין שכל נפילה היא לצורך עליה ונפיק מכל נפילה את הלקחים הדרושים , אנחנו עשויים ליפול מדחי אל דחי , אבל אם אנחנו מאמינים שהכל מאת ה' לכפר לנו על חטאינו הרבים , אזי אנו זוכים להכניס לביתנו את השכינה הקדושה בסוד שם ה' - י-ה-ו-ה = 26

אם נוסיף לדחי (22 בגימטריה) את השכינה י-ה-ו-ה (26 בגימטריה) נקבל חיל (48)
בקיצור אני מברך אתכם שתזכו ללכת מחיל אל חיל ובמקום לברוח ממשברים תלמדו להתמודד איתם ע"י הדרכה נכונה וויתורים ולא ע"י בריחה והוצאת שם רע האחד על השני, מי שעושה כן פוגע אך ורק בעצמו וחבל. ברוכים תהיו ותזכו למצוות.

לקריאת תגובות נוספות לחצי כאן:"בעלי פשוט חוצפן" , בלי תפילה אין ברכה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד 10 שנים שמרתי שבת, תפילות, תחנונים, מיקוואות ולא הלך לי כלום בחיים לא פרנסה לא כלום באה לי אשה מאוד קשה והיינו רבים המון ולא מסתדרים עד שלבסוף נפלתי מהאמונה עד שלא נישאר בי כלום ממש ברמה שאני לא רואה את עצמי חוזר לעולם אני יודע שכבודו אולי לא יוכל לעזור לי אבל אולי תבוא ישועה

תשובה:

אחי היקר, אספר לך סיפור ואולי הסיפור יעזור לך להבין איפה הטעות שלך נשמה , היה לי תלמיד (נער) שהיה מקפיד להגיע לשיעורי תורה במשך שנתיים לערך הוא היה מקפיד להגיע לשיעורים , עד שיום אחד הוא נשבר , כי הוא ראה שהוא לא מוצא את הזיווג שלו ! לפתע הוא נחלש וקצת כעס עד שהפיתוי הגדול הגיע , פתאום הציעו לו עבודה במלצרות , 30 ש"ח לשעה ! בתחילה הוא היסס , אך בסופו של דבר הוא עזב את השיעור והלך להיות מלצר , הוא וויתר על שיעור ששווה 30,000,000 $ בשביל
30 שקלים לשעה , הוא ויתר על חיי עולם בשביל חיי שעה , הוא ויתר על העולם הבא בשביל כמה פרוטות בעולם הזה , כעבור זמן הוא ניגש אלי לשאול כמה שווה שיעור תורה אחד? עניתי לו: "תלוי עבור מי?"

כמה שווה שיעור תורה אחר?
כשאדם לא מוכן לוותר על השיעור בעד שום הון שבעולם - השיעור שווה הון תועפות
בשביל אדם שמוכן לוותר השיעור בשביל 30 ש"ח לשעה - השיעור שווה 30 ש"ח
הכל תלוי בנו ! כשאנחנו מעריכים את השיעור ולא מוותרים עליו אין קץ לגודל שכרו.

כשהוא שאל אותי , מדוע ה' יתברך לא נותן לי זיווג? למה? איך אני יכול להמשיך להגיע לשיעורים כשה' לא עוזר לי? עניתי לו: בשנתיים לא הפנמת את השיעור באמת
כי כשאדם עובד את ה' על מנת לקבל פרס , הרי שאינו עובד את ה' אלא את עצמו.

אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס.
לכן אחי היקר , מעומק הלב אומר לך , שהשתדלותך ראויה להערצה , אך לצערי הרב לא עבדת את ה' ממש , עבדת יותר את עצמך , כי כשאדם עובד את ה' כדי לקבל פרס וכשאינו מקבל את "הפרס" הוא עוזב , הוא מגלה דעתו שהוא לא באמת עבד את ה' מתוך ביטול ואמונה שלימה , אלא מתוך אינטרסים ורצונות לקבל הטבות , ועובדה שכשלא הגיעו ההטבות ואף להיפך , קיבלת אשה קשה , החלטת "לנקום" במסובב הסיבות , אך צר לי לאכזב אותך נשמה טובה , לא כך היא דרך עבודת ה' וסופו מעיד על ראשיתו.

מי שמכיר הכי טוב את האדם זו אשתו.
אם תנתק את הקשר מה' , היחיד שיפסיד מזה זה רק אתה נסיך , עם ה' יתברך אי אפשר להילחם נשמה , אמר חכם גדול: "אם חפץ אדם לידע מה חושבים עליו בבית דין של מעלה , יראה מה חושבת עליו אשתו , שני אנשים בעולם מכירים את האדם ברמה הטובה ביותר ומי הם?
א) האדם עצמו
ב) אשתו

כל הברכה של האדם תלויה באשתו.
לכן כשרואה אדם שאשתו כועסת עליו ומרימה עליו את קולה ח"ו או מורדת בו , הרי שאינו מאיר לה ואינו נוהג בה כראוי , משום שהאשה היא אור חוזר ואין בה אור מעצמה , שכל הארתה נובעת מהארת הגבר , כשמש שמאירה על הירח , אני לא יודע אם אתה מבין את דברי או לא , אבל דע לך שמובא בסוד: "כל בירכאן דאתי קב"ה לבר-נש , ע"פ איתתיה הוא מעביר ליה" = כלומר: כל הברכות שמביא ה' יתברך על האדם , בזכות וע"פ אשתו הוא נותן לו , לכן כשאשתו בצער , מפסיד האדם את פרנסתו ואת שלום ביתו , לכן מה יעשה אדם ותגבר פרנסתו ? ישמח את אשתו , כי כשאשתו בצער גם השכינה בצער , אם אינו יודע לשמח את אשתו , לא תועיל כל השתדלותו , שכן אמרו חז"ל: "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" - כלומר: "כבדו את הנשים שלכם כדי שתתעשרו" , בלי זה אין שום דבר.

כל הפוסל במומו פוסל.
כשאדם מעיד על אשתו שהיא קשה , הרי שהוא מעיד על עצמו שהוא קשה , שכן אמרו חז"ל: "כל הפוסל במומו פוסל" , אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו , על אחת כמה וכמה אל תדון את אשתך שהרי היא בשר מבשרך.

עליך להפנים ולהבין שאשתך היא התיקון שלך בעולם הזה , מי שבורח מהתיקון שלו בא לו תיקון אחר , ואל יחשוב אדם שהתיקון השני יהיה קל מהראשון וידע אדם שהכל תלוי במעשיו וביראת השמים שלו. 

תעשה עם עצמך חשבון נפש.
 אני מציע שתעשה עם עצמך חשבון נפש ותראה שיש עוד הרבה דברים שלא הזכרת בהתחזקות שלך במשך 10 השנים וכדאי שתתן את הדעת גם עליהם , כגון: שמירת עיניים? טלוויזיה? אינטרנט כשר? מקומות מעורבים? למדת בכולל? בישיבה? קבעת עיתים לתורה באמת? עבדת על המידות שלך? או שהרבית לכעוס? שהרי אמרו חז"ל: "כל הכועס כל מיני גהינום שולטים בו". מי שלט בך? הקדושה או הטומאה? מי הוביל אותך לאן שהגעת? הטוב או הרע? במקום לדון את אשתך , תדון את עצמך, כי אם אתה רוצה ישועה אמיתית , תשנן את הפסוק: "מאין יבוא עזרי" , כשתרגיש "אין" אָיִן = כלום = ענווה = מי אני? = אני רק גרגיר חול שבא לעשות תיקון , אני מתבייש ! כשתרגיש שאתה אין , שאתה עניו , שאתה מתבטל להשגחה העליונה , אולי , אולי אז תזכה להיכנע לפני ה' ולכל המצוות שתעשה יהיה כח אחר . 

זכור ! כשמבשלים אוכל טהור בכלי טמא , אסור לאכול את האוכל , כי ההלכה אומרת שאסור לאכול אוכל שבושל בכלי טרף. כך כשמקיימים תורה ומצוות בכלי טמא , עם גוף שנכשל בעיניים כל הזמן , קורא עיתונים של פריצות , רואה טמבלוויזיה וגולש באינטרנט לא כשר , איך אתה מצפה שהתורה והלימוד שלו יצילו אותו מאסונות ! 

זכור ! ה' לא משקר ! ואם ה' יתברך כתב: "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' א-לוהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו , כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני רופאך". לא יכול להיות בחיים , שעשית רצון ה' וה'    סתם מזיק לך ומכאיב לך , הבעיה היא בך לא באשתך , תעשה תשובה ותקבל באהבה. ואני אברך אותך שתזכה שיהיה לך חשק לחזור , כי העונש הגדול ביותר הוא שנוטלים מאיתנו את כח הבחירה ואין לנו זכות להתרגש מעבודת ה' ואנו נופלים לייאוש ח"ו. 

צפה בקטעים הבאים אני בטוח שתהנה.







אם אהבת - כנס לקישור הבא להרצאות נוספות: "הרצאות בנושא הבית היהודי"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי חבר כבר שנתיים הוא דתי ואני מתחזקת ב"ה, אנחנו מתחילים לדבר על חתונה הוא רוצה חתונה בהפרדה ואני איני רוצה חתונה בהפרדה. מה עושים?

תשובה:
אחותי היקרה, כשם שלך יש רצונות לבעלך יש רצונות , כשם שאת רוצה שיכבדו את רצונותייך גם בעלך מעוניין שתכבדי את רצונותיו , אם לא תלמדו לכבד אחד את השני בתחילת הקשר , ביום החשוב ביותר שלכם , יהיה לכם קשה מאוד להקים מערכת זוגית, לדעתי כדאי מאוד שתבררו אם יש לכם את אותה שאיפה רוחנית , כי לדעתי חתונה בהפרדה , זה דבר מאוד חשוב ועקרוני.

מצד אחד יש הרבה אורחים שלא שומרים תורה ומצוות
מצד שני יש הרבה אורחים שכן שומרים תורה ומצוות
מצד שלישי יש את עניין הדת שאני מניח ששניכם מכבדים
מצד רביעי יש את הכבוד ההדדי והמוסריות הטבעית בין בני זוג

לדעתי , חשוב מאוד להתחתן בחתונה נפרדת משום שע"פ חז"ל כשמתחתנים ע"פ ההלכה , יש כח ליום הקדוש הזה למחול לבני הזוג על חטאי העבר, במיוחד אם הם מקבלים על עצמם מכאן ואילך להשתדל לשמור תורה ומצוות ולחיות ע"פ ההלכה,
מצד שני , אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחתן בהפרדה , לדעתי יש הרבה
דברים נוספים שכדאי שתקחי בחשבון, כי עכשיו הוויכוח יהיה על חתונה בהפרדה
מחר מחרתיים הוויכוחים עשויים להיות גם על בית ספר , מקום מגורים , קוד לבוש וכיוצב' , לכן אני חושב שכדאי שסוף סוף תדברו על דברים מהותיים ותחשבו על הקשר ביניכם , הרבה בני נוער לא חושבים כי התאווה משתלטת על השכל (הרגש גובר) ואז כשבאים להחליט החלטות קרדינאליות חשובות , לפתע מגלים את מהות הקשר.

לפתע יש חוסר בתקשורת (שתמיד היה אבל זה לא ממש עניין אתכם...)
לפתע יש שוני עצום בהשקפה (שתמיד היה אבל אף אחד לא דיבר עליו...)
לפתע מגלים רצונות חבויים (כל אחד רוצה לגור באיזור אחר בארץ...)
לפתע מגלים רגישויות שונות (בהקשר של דת, משפחה, סביבה, עבודה וכיוצב')

בקיצור, מי שרוצה להקים בית נאמן בישראל, ראוי שיחשוב היטב אם הוא מעוניין לחיות על פי הקוד המוסרי או ע"פ הקוד הרוחני א-לוקי , כי כשחיים רק ע"פ קוד מוסרי מבלי להתייחס לקוד הרוחני, התוצאות הרסניות , עובדות בשטח מוכיחות שבלי רוחניות ואמונה , הרבה יותר קשה לחיות , הרבה יותר קשה להתמודד עם אכזבות ועצבות , הרבה יותר קשה לצפות מהבעל לא לבגוד במחשבה דיבור ומעשה , לכן אני חושב שכדאי מאוד שתכבדי את רצון בעלך לקיים אירוע בהפרדה (כל זמן שזה נובע מרצונו לקיים את ההלכה) בתנאי שהדברים יבואו לידי ביטוי גם אחרי החתונה , הנאמנות של בן הזוג שלך (הבעל העתידי) כלפייך, עשויה להיות פועל יוצא של הנאמנות שלו לה' , אם לא תאפשרי לו להיות נאמן לה' (במידה ומדובר באדם יציב, שקול ורציני) אין לי ספק שבעתיד שבירת הנאמנות הרוחנית שלו עשויה להוביל לשבירת הנאמנות המוסרית שלו והדבר יפגע רק בך וחבל.

ע"פ חלק מחכמי חז"ל כל זמן שאין הפרדה אסור לברך בחתונה הזאת "שהשמחה במעונו" משום שאין שמחה לפני ה' יתברך בחתונה של בני זוג שמכשילים את הרבים בראיות אסורות ובערבובייה חמורה מאוד.

במגזר הדתי חל איסור גמור להשתתף באירועים מעורבים שכאלה לכן כשם שחשוב לך לכבד את הקהל "החופשי" באירוע שלך, מן הראוי לכבד גם את קהל חובשי הכיפות , מקסימום במידה ואין שום מקום לפשרה במקום לפוצץ את הערב ולהעכיר את האווירה , בהיתר של רב בלבד יתכן מאוד שבסיטואציות מסויימות אתם יכולים אולי להגיע לפשרה שבה לפחות תכבדו את הקהל הדתי ותאפשרו לחלק מהם לשבת במקום צנוע ונפרד , או שבהיתר של רב תקבלו אישור חריג לאפשר לקהל לשבת יחד אך בריקודים תהיה מחיצה שתאפשר לבנות הצנועות לרקוד בצניעות, בכל מקרה האחריות הרוחנית באירוע שבו מתקיימים ריקודים מעורבים, נופלת על הכתפיים של בני הזוג. 

לקריאת תגובות דומות בנושא לחצי כאן -"חתונה בהפרדה"   שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הנני אשה נשואה באושר. בתקופה האחרונה אני מרגישה רגש לחברי הראשון (האהבה הראשונה) אנחנו בקשר טלפוני. אני רוצה לציין שלא ידעתי גבר אחר שבעלי הוא הראשון ואני אוהבת אותו מאוד. מה עליי לעשות כדי לשכוח את חברי הראשון ולהרחיק את רגשות הגעגוע והאהבה שמציפים אותי.....?????

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה ישר כח על הכנות, בנוגע למקרה המצער שהעלית, דעי לך שזה דבר נורמלי לחלוטין שזיכרונות מהעבר צפים לפתע פתאום, במיוחד אחרי הנישואין, שהזוגיות יציבה ושני בני הזוג מרגישים שהתא המשפחתי שלהם בנוי היטב. הבעייה היחידה היא "השגרה" חיי השגרה גורמים לזוגיות להיראות כדבר מובן מאליו, לגבר אין צורך "לכבוש" שהרי אשתו מוגדרת לו בראש כ-"יעד כבוש" , לאשה אין צורך "להרשים" את בעלה יותר מדי כי הוא בעלה, האשה מתגעגעת לחיזורים האינטנסיביים, להפתעות הקטנות, לפרחים, למילה טובה, לאובססיה, להתאהבות, בקיצור לכל הדברים האסורים מתקופת הנערות (ו\או החילונות במקרה שלך) לכן כשהבעל עסוק וטרוד בעבודתו, למרות שאשתו מאושרת (באופן ייחסי) אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיא מתגעגעת לחיזורים ולתקופת הנערות, לתקופה של לפני...

אומרת הגמרא במסכת סנהדרין דף כב: "אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי" כלומר: כשגבר ואשה באים במגע קשה מאוד לאשה לשכוח את הגבר הראשון שלה כי עמו היא בעצם כרתה ברית (לכאורה) היום בדור שלנו הנושא ממש לא פשוט, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאהבה ראשונה משפיעה מאוד על נפש האשה, לכן נשים שידעו גבר אחר עשויות להצטער מאוד אחרי החתונה ולהתייסר בניסיונות קשים לדכא את הרהורי העבירה שפוקדים אותן לעיתים קרובות, הדבר משפיע מאוד על חיי הנישואין ועשוי במקרים רבים להוביל לפרידה, גירושין או בגידות במחשבה שעשויות להוליד בני תמורה חלילה, במקרה שלך לא ידעת גבר אחר ולכן יש לך כח גדול יותר להתגבר על המחשבות האסורות ולהבין ששום הנאה רגעית לא שווה לאבד עבורה זוגיות מוצלחת.

לכל אחד מאתנו יש מחשבות על העבר, בעיקר לנשים שנזכרות תמיד בילדות ובנערות
איך החבר היה מוכן לעשות הכל בשבילי... לנסוע למרחקים,,, להזמין אותי למסעדות... לקנות לי מתנות,,, לכתוב לי שירים ולהפתיע... לנגן לי בגיטרה ואפילו לקנות לי בגדים לאן הכל נעלם??? בעלי כבר לא כותב לי שירים,,, לא יוצא איתי לחוף הים עם גיטרה, לא אומר לי באופן תדיר שהוא אוהב אותי... ולמרות שאני יודעת שהוא אוהב אותי משום מה עולות וצפות מחשבות על החבר הראשון, האהבה הראשונית, התמימה והמתוקה, אולם, דעי לך אחותי היקרה, למרות הלגיטימציה שאני לכאורה נותן כאן למחשבות שצפות ולאסוציאציות שעולות במוחך, המחשבות האלה מסוכנות מאוד ומן הראוי לדכא אותן מיד ולהדחיק אותן מהר ככל האפשר , אל תאפשרי לעצמך לזרום עם המחשבות הנ"ל כי הן עשויות להביא לידי חטא, על אחת כמה וכמה במקרה שיש לך את מספר הפלאפון של הבחור ואת בקשר איתו.

המעשה שאת עושה חמור מאין כמוהו , אני יכול להבין מה גרם לך להיזכר בעבר, אך בשום פנים ואופן איני יכול לתת שום לגיטימציה והיתר לטעות הנוראית שאת עושה !
יצירת קשר עם חברך הראשון היא טעות איומה והיא עשויה לפגוע לך באופן ישיר בזוגיות הנפלאה שלך.

זיכרי ! בגידה אינה רק במעשה , בגידה היא בראש ובראשונה במחשבה וכשם שמחשבה פוסלת את הקרבן , מחשבה עשויה לפסול גם את הקרבה בינך לבין בעלך, אל תהרסי את הזוגיות שלך בגלל כמה רגעים מרגשים מהעבר , אחת הסיבות שבגללן אני מזהיר את בני הנוער מאהבות מוקדמות ונגיעות אסורות היא בדיוק המקרה הזה !
כשנקלעים לאהבות אסורות טרם זמנן, התוצאות עשויות להיות הרסניות בעתיד, קשה מאוד להדחיק ולהעלים תמונות וזכרונות מהעבר ולכן מי שיכול לא לבוא לידי ניסיון וביזיון שלא יבוא !

תמיד כדי לדעת אם המעשים שאת עושה נכונים או לא נכונים, ראויים או לא ראויים, תחשבי איך היית מגיבה אם בן הזוג שלך היה מתנהג בדיוק כמו שאת מתנהגת ויוזם שיחת טלפון עם נערה שהוא היה מאוהב בה בנערות ואף היה עמה בקשר פיזי? האם היית רגועה? האם היית סולחת לו? האם היית מתירה לו רק לשוחח עמה בפלאפון ולעורר את תאוותו אליה? איך היית מרגישה לו היית מגלה שהם נפגשים בסתר???

יושב בסתר עליון  - רק ה' יתברך יודע מה מסתתר בתוך הלב שלנו , לכן עלינו להיות נאמנים לה' יתברך ולעשות כל שביכולתנו לא לשקר את עצמנו..

אז מה צריך לעשות???
א) בשום פנים ואופן לא ליצור קשר עם הבחור יותר ! זו בגידה לא פחות חמורה ממעשה
ב) למחוק את המספר של החבר לשעבר מהזיכרון באופן מידי (אם את יראת שמים)
ג) לזכור תמיד שהתחייבת לשמור אמונים לבעלך ויש דיין בשמים שרואה את מעשיך
ד) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך - אל תעשי לבעלך מה שאת לא רוצה שיעשו לך
ה) לחשוב פעמיים לפני כל צעד שאת עושה בנדון, אל תשחקי באש ! האש שורפת... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, אני רווקה ואם לילד בן 5. מזה שנתיים וחצי אני יוצאת עם גבר נשוי. אישתו לא יהודיה והוא לא רוצה להמשיך לחיות איתה אך לא מתגרש. לפני 3 חודשים נכנסתי להריון ותכננתי להפיל. חשוב לציין שבדיוק לפני שנתיים הפלתי. הוא נגד ההפלה וטוען שהוא רוצה להתגרש ממנה ולהתחתן איתי, שנינו יהודים והוא רוצה לעשות חופה. אני כל יום עוברת סיוטים כי אני יודעת מזה להיות אם חד הורית ומפחדת שלא אוכל לגדל עוד ילד.

תשובה:
אחותי היקרה, צר לי לשמוע שאת עוברת ניסיונות לא פשוטים מצד אחד, אך מצד שני קשה לי מאוד לשמוע שאת עוברת על עבירות חמורות של מגע אסור עם יהודי שיוצא עם גויה. אני יוצא מנקודת הנחה שהילד בן 5 לא שייך לבחור שעמו את נכשלת במגע אסור. כמו כן אני יוצא מנקודת הנחה שלבחור שחי עם גויה ה' יצילנו, אין ילדים מאותה גויה. השאלה ששאלת היא אחת השאלות הקשות שבהם נתקלתי החודש.

קשה לי מאוד להאמין שהבחור שאיתו את יוצאת מסוגל להיות דובר אמת , שכן כפי שטענת בעצמך הוא יוצא איתך שנתיים וחצי ומתגורר עם גויה, כמו כן קשה לי מאוד להאמין שהבחור יוותר בקלות על "אשתו" (כהגדרתך) אני נוטה לחשוב שיש ספק גדול מאוד בנאמנותו, לדעתי הפלה לא באה בחשבון, אבל אל תמהרי להתחתן איתו. בנוגע לעובדה שאין בכוחך לגדל עוד ילד, קחי בחשבון שאם אכן מדובר בילד שלו, הוא יהיה חייב (על פי חוקי המדינה, לא על פי חוקי התורה) לפרנס את הילד הזה כדת וכדין ולשלם לך מזונות. נכון שעדיף שלילד יהיה אבא בריא ושפוי, אבל לא בכל מחיר. את מכירה את הבחור טוב יותר, תנסי לחשוב אם הוא אכן מסוגל לגדל ילדים, להיות שפוי, להיות נאמן, האם הוא אחראי ומסור או שמא בוגדני שטוף זימה ופריצות. (תחשבי טוב) 

להלן מספר דברים שכדאי שתקחי בחשבון.
א. לדעת רוב הפוסקים, הפלה היא סוג של "נטילת חיים" (סוג של רציחה)
    (בראשית ט, ו): "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלוֹהִים עָשָׂה אֶת
    הָאָדָם" , ודרש רבי ישמעאל, שגם מי שהורג עובר חייב מיתה, שנאמר: "שֹׁפֵךְ דַּם
    הָאָדָם 'בָּאָדָם' דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ", ואיזהו אדם שבאדם, זהו עובר (סנהדרין נז, ב).
    לקריאת תגובה מורחבת בנושא הפלות לחצי כאן: "הפלה היא רצח" , נחמד לשמוע
    שבחור שבחר לחיות עם גויה, מצליח לשמור על שפיותו ולהבין את חומרת ההפלה.
    אך לדעתי, הוא לא נגד הפלה רק בגלל הבעיה ההלכתית והמוסרית שבעניין, לדעתי
    הדבר נובע מהיותו נגוע בדבר, הוא לא רוצה שתפילי,הוא רוצה ילד יהודי. 

ב. מצד אחד עדיף שהבחור היהודי ישא אותך לאשה ולא ימשיך להיכשל עם גויה, אך
    חשוב מאוד שתהיי אובייקטיבית,תחשבי בצורה נבונה וקחי בחשבון שבחור 
    שבחר לחיות עם גויה (למרות האיסור החמור בחז"ל בנושא) סביר מאוד להניח
    שאין לו ידיעה ברורה בדבר האיסור, או שמא נמשכה נפשו אחר אותה גויה, או
    שמא מדובר באדם מסורתי שיודע את חומרת הדבר ולמרות הכל הוא בוחר להיכשל.
    חשוב מאוד שתבררי עד כמה ידועה לו חומרת המעשה, אם הוא מודע
    לחומרת המעשה ולמרות הכל הוא בוחר להמשיך כך, סביר מאוד להניח שגזירות \
    הלכות או מסגרות מחייבות לא ממש מדברות אליו. (חשוב לשים לב לזה לפני שמתחתנים)

ב. לתשומת לבך, כך מובא בשו"ע סי' כו' "הדרך היחידה שאישה יכולה להפוך לאשת
     איש היא ע"י חו"ק שנעשו כדין. ולכן אדם שבא על אישה אחרת לשם זנות ולא
     התכוון לקדשה בביאה זו, לא עשה כלום והאישה הזאת אינה אישתו".

ג. אחותי היקרה, עברת על איסורים רבים, אבל אם תזכי לעשות תשובה ולשוב 
    לדרך ה' , מן השמים ירחמו עליך בע"ה , חשוב מאוד שתחשבי בצורה נכונה 
    ונבונה, אם את מחליטה להקים בית עם הבחור, תבקשי ממנו שיאפשר לך
    לפחות לשמור על דיני טהרת המשפחה (תעשו תשובה) אם הוא יהיה מוכן
    לשמוע, תקבלי את ברכת אחד מגדולי הדור ושיהיה בהצלחה, אם הוא לא 
    מוכן לקבל על עצמו (או להשתדל לפחות לנסות) לשמור על טהרת המשפחה
    לדעתי כדאי שתחשבי על זה שוב. (אני מאוד מקווה שיש לך נשמה יהודית)

ד. מצד אחד קשה מאוד להיות "אם חד הורית" אבל מצד שני, אם הוא לא יסכים 
    לאפשר לך לשמור על טהרת המשפחה והוא בעצמו לא יהיה מוכן לשמור טהרה 
    (לדעתי שמירת טהרת המשפחה עשויה להועיל לכם כחלק מתיקון על הדברים
    הלא ראויים שנכשלתם בהם בעבר, בצירוף ליום החתונה שהוא יום מסוגל למחילת
    עוונות, אני חושב שזו אפשרות להתחיל דרך חדשה ומבורכת וכדאי שתשקלו זאת)
    לדעתי הוא יחוייב במתן מזונות לילד שאת נושאת בבטנך ולכן חשוב שהשיקולים
    שלך יהיו טהורים ולא נגועים בלחץ או באי נעימות, עברת מספיק בחיים וחשוב לי
    שתהיי מאושרת ולא תכניסי את עצמך שוב לקשר שאינו קשר בריא שיוביל לפגיעה
    קשה בנפש הרגישה שלך בהמשך הדרך.

ה. אל תקבלי שום החלטה בלי לקבל את ברכתו של אחד מגדולי הדור. אני באופן אישי
    מציע לך לנסוע לבאר שבע ולקבל את ברכת בבא אלעזר, או לנהריה לרבי דוד או
    לרב יורם אברג'ל בנתיבות (לפחות לקבל עצה או ברכה ע"י מכתב) כדי לשלוח
    מכתב לאחד מגדולי הרבנים באופן מהיר ודיסקרטי תוכלי להיכנס לקישור הבא
   אין לי מושג עד כמה הקישור אמין , אבל אין מה להפסיד: "עזר ליהודי"
   אני מציע שתגשי בעצמך (עם מכתב) לבאר שבע או לנתיבות או לנהריה.

לסיכום: אם הבחור רציני והוא מוכן לעזוב את הגויה שעמה הוא חי, אם הוא מוכן לקבל על עצמו לשמור על טהרת המשפחה, תגשי לאחד מגדולי הדור לקבל את ברכתו (ע"י מכתב שיימסר ע"י שליח) או שתלכי בעצמך ושיהיה לכם המון מזל טוב בע"ה ותזכו לשוב בתשובה שלימה. בינתיים אשמח אם תיכנסי למדור התהילים שבאתר ותקראי כל יום פרק אחד להצלחתך, ותכתבי לנו את שמך בהקדשות (שמך ושם האמא) את תתפלאי לגלות כמה כח יש לפרק תהילים קטן. אנחנו נברך אותך, שה' יתן לך כח להחליט החלטות נכונות. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום לכבוד הרב רביד, במקרה ראיתי את האתר הזה ויש לי שאלה: לפני מס' ימים קיבלנו בדואר איזשהו דף, אשר כתוב בו מכתב אישי של איזו גברת ובו היא מספרת שהיא הייתה רווקה עד גיל 36 ושום דבר לא הלך לה בחיים הן בזוגיות והן בכלל. היא כותבת שהיא ראתה מודעה של מישהי שהיתה חולה במחלה קשה ובזכות הקמע של הרשב"י היא החלימה ואז היא התקשרה לאותה גברת כדי לשאול איך להשיג את אותו קמע. בסופו של דבר היא הצליחה להגיע אליהם ולקבל את הקמע והיא כותבת שלאחר כ-3 חודשים חברתה הכירה לה מישהו, הם יצאו תקופה והתחתנו, היא השאירה במכתב הזה את הנייד שלה ואת המס' של אותו ארגון שסיפק לה את קמע רשב"י. מכיוון שגם לי לא הולך ממש כמעט בכלום בחיים, החלטתי להתקשר ולברר אודות הקמע. כשהתקשרתי, זה היה נשמע לי כמו חברה מסחרית לכל דבר ועניין ממש ככה! נאמר לי שעלות הקמע הוא: 54 ש"ח למשך 12 חודשים! שאלתי היא האם ככה זה אמור להיות? כי זה קצת עושה לי הרגשה של מסחרה עם הדת והאמונה וחבל שכך, כי זה מאוד מרחיק אנשים מהדת! לתשובתך אודה

תשובה:
שוחחתי עם הרב יהודה לייב (ראש כולל בישיבת הרשב"י) לטענתו יש בידו הקלטות של הרב המגיד וכן אישור של הרב קנייסבקי להשתמש בקמיע המדובר, ההקלטות צריכות להגיע אלי ובאם אשמע שאכן הרב קנייבסקי מעודד שימוש בקמיע המדובר, מי אנחנו שנסתור את דבריו של אחד מגדולי הדור, אולם, בנוגע לעניינים הכספיים, שוחחתי עם הרב יהודה ושאלתי האם חייבים לתרום 54 ש"ח ל-12 חודשים, הוא אמר שאף אחד לא מכריח אף אדם לקבל את הקמיע, וודאי שלא יחלקו קמיע מעין זה חינם. הרב אף הזכיר ואמר שבמקום לקבל קמיע אברכי הכולל (שהוא עומד בראשו) יתפללו מדי יום למשך תקופה מסויימת לרפואה \ הצלחה \ זיווג \ וכל ישועה אחרת של התורמים. הרב נשמע לי אדם ישר וירא שמים, אך טרם קיבלתי את ההקלטות.

באופן כללי, רצוי לא לסחור בקמיעות, אני שמעתי בעצמי מפיהם של גדולי דור, כגון: הרב בן ציון מוצפי, הרב הגאון יורם אברג'ל שליט"א וכן מפי גדולים ועצומים, שישועה לא תלויה בכסף, ישועה תלויה בחזרה בתשובה, בשמירת טהרת המשפחה, בשמירת שבת ובמסירות נפש, אדם שמעוניין לעשות פדיון נפש רשאי לעשות, אולם, כדי לזכות בישועה, הפתרון הוא תפילה ולא הוראות קבע. (אני כן חושב שראוי שכל אדם יהיה מתומכי דאורייתא ויתרום צדקה ומעשרות לעניים, יתומים ואלמנות) תרומה לישיבה היא דבר עצום ! יש בכוחה להושיע את האדם שנאמר: "ותומכיה מאושר" אולם, גם תרומי ליתומים ואלמנות (בעיקר בני תורה) תעשה את העבודה, כפי שניתן לראות אצל כל אותם יהודים נפלאים שתורמים ל-"חסדי נעומי" וכד'

עבודת ה' של האדם תלויה בעמל ויזע בחינת: "יגעת ומצאת תאמין" , אדם שחפץ בישועה לא צריך לחפש פתרונות קסם, מי שבאמת רוצה פתרון לבעיותיו שיחזור בתשובה שלימה, קמיע יועיל בעיקר לאנשים יראי ה' שמעוכבים או זקוקים לישועה כזו או אחרת. בדיוק כמו משל הורדים שהזכרנו בהרצאות, כל זמן שהגבר עושה רצון אשתו ומספק לה את צרכיה הבסיסיים, אזי כאשר יביא עמו ורד, אשתו תהיה מאושרת, אולם, ברגע שהבעל יביא רק ורדים ולא יספק את צרכיה הבסיסיים של אשתו מה יועיל הורד?

לכן קוראים יקרים, כל זמן שאדם משתדל לשמור שבת ולהניח תפילין, השפעת קמיע עשויה להועיל (בתנאי שגדולי הדור מאשרים את הדבר, שכן לא כל אדם מוסמך לכתוב קמיעות וכיום כמעט ואין אדם שמוסמך לכתוב קמיעות למעט הרב כדורי שהעידו עליו שהיה אחד מאותם בודדים שידעו לכתוב קמיע כראוי, לצפייה בדעת הרב כדורי על כותבי קמיעות לחצו כאן: "הרב יצחק כדורי".

לסיכום: דעתי האישית על הקמיע המופץ בציונו של הרשב"י, עדיין אינה סופית, ברגע שאשמע הקלטה של הרב המגיד ו\או אישור של הרב קנייבסקי שליט"א אפרסם את הדבר, כמו כן אנסה לברר עם ראש הכולל (הרב יהודה לייב שיחיה) כיצד ניתן יהיה לעזור לאנשים שזקוקים לישועה מבלי לדרוש כסף עבור הקמיע. (בכל מקרה הנושא בבדיקה תגובה נוספת בקרוב) שלח לחבר קריאה בניפרד