שאלה:(01/02/2010)
שלום רביד השם יברך אותך! רציתי להתייעץ איתך בקשר להמשך חיי. אני בכיתה י"ב ואני מתחזק כשנה וחצי..היצר הרע מציק הרבה,כל פעם בדבר אחר,אם זה בתאוה,אם זה בהרהור על האמונה,אם זה מידות,עצבות וכו' כל פעם הוא תוקף במרץ באחת מהנקודות ובטח גם בעוד הרבה בני נוער..אבל ברוך השם יש פירות. אני רוצה להמשיך להתקדם בהתקדשות והתקרבות לאלוקיי אבל יש לחץ כבד בזמן האחרון אם זה מהחברים,הורים וצד עצמי שאין זמן. אני לא יודע מה לעשות עוד כמה חודשים נגמרת השנה ואני נמצא בצומת לא פשוטה..לא יודע לאן לפנות ומה יהיה..מצד אחד הצבא ומצד השני הדת. אני מצד אחד רוצה לעלות לישיבה אבל יש דברים שמפריעים כמו החברים והמשפחה והכי הכי זה פשוט לפול לגמרי בגלל העומס שאני מפחד שיהיה עלי שאני לא יצליח לעמוד בו ואני יעזוב את הכל חס ושלום.אני לא אוהב לישון מחוץ לבית תקופה ארוכה (כמעט ואני לא יוצא לטיולים)ואני אוהב שיש לי את הפרטיות שלי בלי אף אחד לא בשביל לעשות עבירות בסתר או משהו..פשוט ככה אני ואני לא שונא אנשים..לא שלא באים אליי חברים אבל זה נהיה עלי עול להיות עם אנשים הרבה זמן חוץ מזה יש לי גם את הרגעים הקשים שאני יושב עם עצמי ומתפרק מכל הקשיים והייסורים בבכי עם שירים או סתם יושב במיטה וחושב..או רואה קטעים מצחיקים של הרב אמנון יצחק מתי שקשה לחייך..יש לי את הרגעים שאני תופס את הרגלים והולך לשדות ולשמורות טבע ומדבר עם השם או בורח לשם שאני מרגיש שאני נכנע ליצר תכף ושם פשוט אין לי את הדברים האלה ואת הפרטיות שתאפשר לי לעשות הדברים האלה מבלי שישאלו ויראו ויתקעו עינים..לא שזה איזה מותרות או משהו אני צריך את זה נפשית מה אני יעשה לא קל לי לחזור בתשובה..מצד שני אני רוצה לעלות לישיבה אבל אני יודע מי אני וזה "חונק" אותי בהרבה דברים..עכשיו יש לי גם צבא בדרך ואני לא יודע כבר מה לעשות.. אני יודע שהדבר האחרון שמעניין את הצבא זה שתהיה דתי ואם יש מקומות שאפשר לשמר את הדת אז זה רק כדי שיבואו לצבא דתיים וילחמו ומבחינתם שתחזור בשאלה לא מעניין אותם זה גם בטח עולה להם הרבה כסף כל הסיפור הזה של הבתי כנסת והכשרויות וכו'. ומי אמר בכלל שיתנו לי להיות במסגרת הדתית..אולי יתקעו אותי במקומות של בנים ובנות ושם בכלל אני ילך לאיבוד!! בקיצור אני לא יודע על מה ללכת מה שהייתי רוצה שתכתוב לי זה מה דעתך על הצבא,עד כמה הסביבה שם יכולה לסכן אותך ולהשפיע עליך והאם המסגרות של הדתיים והנחל חרדי ביניהם זה באמת חרדי ועל נושא הישיבה..האם יש ישיבות שלומדים שם כמעט כל היום ואפשר לחזור הבייתה אחרי הצהריים לפרטיות שלך למחשב שלך לרב אמנון יצחק וכו' או אפילו ישיבות לבעלי תשובה שאפשר ללכת שם עם בגדים רגילים ולא לשמור את כל ההלכות והמצוות אבל עם כוונה להשתפר כי בשביל זה אני בא או שהעניין אבוד והצבא יגייס אותי כי שמעתי שמי שלא בישיבה מלפי גיל 16 אז הצבא מגייס אותו..במשפט:איפה נראה לך המקום שלי? ואיזה שעות בדרך כלל אתה נמצא באיסיקיו..תודה רבה השם יעזור לך לזכות עוד בני נוער!

תשובה:(הרב רביד נגר)

וואו אחי, כל הכבוד על הפתיחות, קראתי בעיון רב את המכתב שכתבת, רואים שהדברים יצאו לך מהלב, אח יקר, אומר לך דבר פשוט אחד ! תעשה מה שאתה מרגיש ! אבל תדע, שככל שקשה יותר, השכר גדול יותר, היצר לפעמים מראה לך שלא כדאי, שזה חונק שזה לא כיף, אבל מי אמר לך שהוא צודק? הכל מפחיד בהתחלה, אבל אחרי שנכנסים למים לא רוצים לצאת. אתה יודע כמה נערים אני מכיר שפחדו פחד מוות מישיבות והיום הם מברכים אותי על ההחלטה הכי טובה שהם עשו בחיים שלהם? אני לא מנסה להתגאות אני רק אומר לך שאין דבר שעומד בפני הרצון, אני לא מכריח אף אחד, אני שולח לישיבה רק מי שרוצה באמת ! לא מי שמתפנק ומחפש תירוצים, אדם כזה כנראה עוד לא מוכן לקפוץ למים, חוץ מזה יכול באמת להיות שאתה לא הטיפוס, לא לכל אחד מתאים לעלות לישיבה, לא לכל אחד יש את הזכות להיות חייל ושר בארמון המלך, יש מי שנלחם בגן המלך ולא בארמונו. אני רוצה שתשב עם עצמך באחת ההתבודדויות שלך ותבכה לאבא שבשמים, תבקש ממנו שיראה לך את הדרך הנכונה ויתן לך להרגיש מה טוב יותר עבורך. אם תרצה באמת, תקבל מהר מאוד תשובה, לא מרביד, מאבא, אתה יודע בדיוק מה לעשות ולאן ללכת אתה רק צריך לתת לקול הפנימי שלך להשמיע את עצמו כי מרוב קולות של אנשים אחרים אתה לא מצליח לשמוע את הקול הפנימי שלך אחי. זה מה שנראה לי. תעשה על כולם mute ואולי כך תזכה לשמוע את הקול שלך ולתת לו לצאת סוף סוף, כי במוקדם או במאוחר הוא יצא, חבל שזה יהיה מאוחר מדיינשמה טובה שלי, לך על כל הקופה, אל תפחד מאף אחד ותבטח באל 1. אוהב אותך, רביד.


שלח לחבר