שאלה:(12/03/2010)
הרב דיברתי עם הרב של האולפנה שלי על נושא שלמדנו במחשבת ישראל על תרבות ואומנות בשילוב של דת. ואז הוא הסביר לי שפעם בגלות לא היו לעמ"י בעיות שמצריכות צבא שלטון וכו' כי לא הייתה לנו מדינה והיום כשיש מדינה אז חייב את הדברים האלה. אז למה בכל זאת יש התנגדות לשילוב הזה של חיי תורה ועבודה שהדתיים לאומיים מנסים לקיים מתוך עולם של תורה?

תשובה:(הרב רביד נגר)

אני שוב חוזר ואומר, אין עם זה בעיה, אני פשוט חושב שמן הראוי שכל נער וכל נערה יחוו את החוויה של להיות שנה בישיבה או מדרשה, כדי לקבל כלים טובים יותר להתמודד עם החיים, עם הזוגיות, עם הדור
הקשה הזה, אם ישר הולכים לצבא או לשירות המדינה בלי בסיס, ברוב המקרים הנערים מתקררים מבחינה רוחנית ומפסידים את הסיכוי לקבל כלים נכונים לחיים בנחת. כי אחרי השירות למי יש כח לעשות מדרשה, למי יש כח ללכת לישיבה? מוותרים על זה וממשיכים בחיים כרגיל ואז, באים לידי ביטוי המון חוסרים, פתאום לא ממש מבינים את ההלכה, לא יודעים איך לנהוג, לא מבינים מה זה "עשה לך רב" מחפפים, חיים בלי מסגרת, בלי רב, בלי המון דברים שאפשר היה להרוויח אותם ולזכות בהם ברגע שנמצאים במסגרת. את לא תביני אותי, רק מי שהייתה במסגרת תורנית שנה שלימה יכולה להבין על מה אני מדבר ! אי אפשר להשוות נערה שעשתה שירות לאומי לנערה שהייתה שנה במדרשה זה עולם אחר מושגים אחרים חיים אחרים, אי אפשר להשוות נער שעשה צבא או הסדר לבחור ישיבה שהיה שנה בישיבה אבל כולנו יהודים וכולם משתדלים לעשות רצון ה', הכל תלוי בשאיפות של האדם וברצון שלו להתעלות ולהקדיש לה' יתברך שנה מהחיים שלו, להתנתק מהכל ולהתחבר לקדושה נטו ! צפי בקטע הבא: "שירות המדינה"


שלח לחבר