שאלה:(16/02/2012)
רציתי לשאול שאלה קצת לא נעימה , אני אשה נשואה ולצערי הרב בגדתי בבעלי , הייתי בקשר עם בחור מהעבודה ומשיחות פשוטות זה עבר לפגישות בסתר ולנגיעות אסורות, ידעתי את חומרת המעשה ולא חשבתי מעולם שזה יקרה לי , לא יודעת אם זה עוזר אבל רגע לפני המעשה האסור דרשתי מהבחור להשתמש באמצעי מניעה, כדי אולי למזער את הנזק , אני יודעת שעשיתי טעות נוראית , אני אוהבת את בעלי ולא רוצה לעזוב אותו , איך אפשר לתקן את החטא? אני ממש לא מעוניינת להתגרש מבעלי, גם אם לפי ההלכה אני צריכה להתגרש אני מעדיפה פשוט לא לספר... עיזרו לי !!!

תשובה:(הרב רביד נגר)

גב' היקרה, בראש ובראשונה ישר כח שנשאר לך בכלל מצפון ואת בכלל מצטערת על המעשה הנורא, יש בנות שאין להן בכלל מצפון והן לא מרגישות צורך להתנצל , הבגידה היא צורה שבה נשים רבות מנסות להעניש את בעליהן, אבל הן לא מודעות לחומרת המעשה והעונש שמצפה להן בבית דין של מעלה , (לצפיה בסרטון קשה עם עדות על עונשה של נואפת לחצו כאן: "עדות מעולם האמת" )

אולם, הנושא שעליו את מדברת ממש לא פשוט , במקרים רבים אשה שנאפה, (בגדה בבעלה עם גבר אחר) אסורה על בעלה ועל בועלה, זו לא שאלה שאפשר לקבל עליה תשובה באינטרנט את צריכה לעמוד לפני בית דין רבני או להגיע לרב שיפסוק במקרה שלך מה הדין (לא כל רב מוסמך לפסוק בנושא כל כך חשוב ומורכב, צריך רב ירא שמים בקיא בהלכות, פוסק או חבר בית הדין הרבני באיזורך) חשוב שתדעי ששום הנאה בעולם לא שווה לאבד בגללה את הקשר עם בורא עולם , את הילדים שלך (במידה ויש) או את הזוגיות שלך , רק כדי שתביני עד כמה חמור המעשה להלן ראייה לחומרת המעשה , ספר ויקרא פרק כ' פסוק י': "ואיש, אשר ינאף את-אשת איש, אשר ינאף, את-אשת ריעהו--מות-יומת הנואף, והנואפת" , אם זה באמת חשוב לך , תפני לרב גדול שיעזור לך בזה , אל תשחקי באש , אם החיים שלך חשובים לך והעולם הבא שלך חשוב לך , תפני מיד לרב ירא שמים שינסה למצוא לך תיקון ויבדוק אם את בכלל רשאית לחזור לבעלך. כתוב בעשרת הדיברות "לא תנאף" (שמות כ',יג'),(דברים ה',יז') רש"י מפרש את הביטוי לא תנאף, כקיום ייחסים עם אשת איש. אבן עזרא וחזקוני מפרשים: איסור קיום ייחסים באופן כללי בין שני אנשים שאינם נשואים בעיקר אם מדובר באשת איש (כפי שמסביר ספורנו). ניאוף היא אחת העבירות החמורות ביותר בתורה , זו היא אחת משלוש עבירות שנאמר עליהן "יהרג ובל יעבור". כמו כן: בספר משלי (פרק ו', פס' כז',כט') מתואר עוון הניאוף כך:

"הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה? אִם יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה? כֵּן הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ - לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ." הנואף מתואר במקרא כמי שעושה במחשך מעשיו: "ועין נֹאף שמרה נשף" (איוב כד, טו) ואילו הנואפת מתוארת כמיתממת: "כן דרך אשה מנאָפת אכלה ומחתה פיה, ואמרה לא פעלתי אָון" , ע"פ החוק המקראי, אנשים שנתפסו בניאוף דינם הוא מוות. "ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו, מות יומת הנֹאף והנֹאָפת" (ויקרא כ, י) פרטים נוספים ומדוייקים יותר תוכלי למצוא באתר דעת בכתובת הבאה: "ניאוף".

שלח לחבר