שאלה:(11/04/2011)
שלום כבוד הרב. אני ובעלי דתיים, ההורים שלי חילונים אבל כשאנחנו באים אליהם שבת הם מאוד משתדלים לכבד ולא רואים טלוויזיה, אחי הולך עם בעלי לבי'כ וכ'ו. לפעמים הם עושים דברים בסתר, לבעלי זה מאוד מפריע ובגלל זה תקופה ארוכה שלא הלכנו. ההורים שלי נפגעים וגם אני וזה גורם לנו לריבים ואני מרגישה שבעלי לא אוהב תמשפחה שלי בגלל שהם חילונים זה מתסכל אותי..ובגלל זה לפעמים בגלל זה נמאס לי מהדת מה עושים?

תשובה:(הרב רביד נגר)

אחותי היקרה, מצד אחד אני מאוד מבין אותך זה באמת לא נעים ואפילו קשה מאוד , מצד שני אני מסוגל להבין מדוע זה מכעיס את בעלך ומוריד לו את החשק לבוא ולבקר, יכול מאוד להיות שהוא לא מעוניין שהילדים שלו יתקלקלו או ייחשפו לחילול שבת, אבל אם המשפחה שלך מכבדת ולא מחללת שבת בנוכחותו ואח שלך אפילו הולך איתו לתפילה , אני חושב שמן הראוי שתבקרו את המשפחה יותר. כל בחור שמתחתן עם נערה שחזרה בתשובה לוקח בחשבון שהוא ייאלץ להתמודד עם משפחה "רחוקה" לדעתי ה' יתברך נותן לו הזדמנות לקרב את המשפחה , אבל התנהגות כזאת רק תגרום "ריחוק" ו-"דחייה" בדיוק כמו שאת מרגישה כרגע.

לדעתי בעלך נמנע מלבקר את משפחתך משום ש...
א. סביר להניח שהוריך אוכלים בשר וחלב באותם כלים - הוא צריך לאכול בחד פעמי.
ב. סביר מאוד שהוריך עוברים על איסורים בעת בישול האוכל - אין לו אוכל כשר.
ג. ההורים שלך רוצים לחלל שבת אבל לא עושים זאת בגללו - זה גורם לו להרגיש רע.
ד. יתכן מאוד שהוא חושש שהילדים (בעתיד) ייחשפו לתכנים לא ראויים - זה מלחיץ.

לדעתי אם מפריע לבעלך מאוד לבקר את ההורים שלך בשבתות , בגלל כל הדברים שמניתי לעיל , תביני אותו ותבקרו אותם יותר בימי החול ולעיתים רחוקות תבקרו את ההורים בשבת למרות הקושי (בכל זאת מדובר באבא ואמא שלך וראוי לכבדם) תנסי להסביר להם שזה לא פשוט מבחינתכם ובמקום לגבות רק את משפחתך תנסי לעמוד לצד בעלך ולגרום לו להיראות באור חיובי בעיני בני משפחתך ולא להמאיס בעיניהם את הדת בדיוק כמו שהדת כרגע מאוסה בעיניך , אין דבר נפלא ונכון יותר מאשר לחיות על פי התורה והמצוות , אין דבר נכון יותר מאשר שאשה תגבה את בעלה ותכבד אותו ואת החלטותיו , את לא אובייקטיבית כי זו המשפחה שלך אבל תנסי לחשוב רגע איך היית מרגישה אם זה היה הפוך? חוץ מזה יתכן מאוד שהרמה הרוחנית שלך ושל בעלך שונה ובעלך קצת יותר חזק ממך ויש דברים שמפריעים לו יותר והוא מדקדק בהם יותר.

מצד שני בעלך צריך להבין מספר דברים !!!
א. משפחה זה הדבר החשוב ביותר בחיים ! אפשר לשמור מרחק , אבל לא להתנתק !
ב. אם לא הולכים לבקר הרבה בשבתות , ראוי לבקר בימות החול לעיתים קרובות.
ג. בעלך חייב בכבוד אביך (חמיו) ואסור לו בשום פנים ואופן לזלזל בו חלילה.
ד. בעלך חייב להכיר טובה להורים הנפלאים שלך שהביאו אותך לעולם.

בקיצור: לאור הדברים שכתבת במכתבך המרגש אני רואה לנכון להסכים איתך במיוחד לאור ההשתדלות שמשפחתך עושה לכבוד בעלך , אבל כדי לזכות בשלום בית אני חושב שהכי נכון יהיה אם תבקרו את בני משפחתך יותר בימות החול ולעיתים רחוקות תבקרו שם בשבת , בחגים (פסח, סוכות, שבועות) אם במשפחה שלך לא ממש שומרים, ראוי שתאפשרי לבעלך לשמור על הלכות החג כראוי ולהתפלל במקום שחפץ לבו. אם היה מדובר בסיטואציה אחרת , היה ראוי שתבקרו פעם במשפחתך ופעם במשפחתו. בנוגע לעובדה שהיחס של בעלך מרחיק אותך מהדת , לדעתי זה סתם יצר רע גמור, ברור לך שהצורה שבה בעלך מתנהג לא קשורה לדת , היא קשורה לאופי של בעלך ולמצבי הרוח שלו , אל תנסי לחפש תירוצים כדי לברוח מהדת , אל תאשימי את בורא עולם בצרות האישיות שלך , תאשימי אך ורק את עצמך ! אם זה מה שה' יתברך זימן לך משמים , כנראה שזה הבעל הכי מתאים כדי שתוכלי לתקן את תיקונך בעולם , תעבדי על האיפוק שלך, את מתחילה להישמע כמו בעלך , גם את טמפרמנטית וגם לך יש מצבי רוח , אז מה את מאשימה את בעלך? אם את בעצמך לא שולטת במידת הכעס שלך ואת בוחרת להתנתק מהדת , מה פלא שבעלך כועס ובוחר להתנתק ממשפחתך , אתם ממש מתאימים , פשוט זוג משמים ! אם תעבדי על המידות שלך אולי גם הוא יעבוד על שלו , אבל אם תנסי כל הזמן להצדיק רק את עצמך , גם הוא יתעקש והלך השלום בית.

קטע נחמד לקינוח:"אהבת השם" - אם לבעלך יש רב , תנסי להתייעץ אם הרב שלו , אם לא , אולי הגיע הזמן שיהיה לכם רב שתתייעצו איתו? תקבעו עיתים לתורה ! זה חשוב. ועוד טיפ אישי ממני , אל תערבי את ההורים שלך במריבות האישיות שלך עם בעלך, זה רק יעכיר את המצב וטיפת שלג תהפוך לכדור שלך שיתפוצץ לשניכם בפרצוף חבל.


שלח לחבר