שאלה:(02/11/2011)
בעלי התחיל ללמוד יום שלם בכולל , הוא לא עוזר לי בפרנסה ולא בגידול הילדים . כרגע הוא לא מקבל שכר על הלימודים כך שאין שום הכנסה מצידו והבנות שלי לא רואות אותו בכלל ,הילדה הגדולה התחילה להיות ממש נודניקית ואני חושבת שזה בגלל זה. ומשפחתי לא מקבלת את כל הנושא הזה בכלל ואף טוענת שהוא לא אוהב אותי ומנצל אותי, מה צריך לעשות? והאם זה נכון מה שמשפחתי אומרת לגביו.(משפחתי לא שומרת תורה ומצוות לצערי)

תשובה:(הרב רביד נגר)

שלום וברכה.

אין לי ספק שאשה שזכתה לחיות לצד בעל שלומד תורה כל היום שכרה גדול מאוד בשמים ואין דבר גדול ועצום מזה  "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" , מצד שני עם כל הכבוד לבעלך היקר שלומד תורה כל היום , ברגע שיש קשיים בפרנסה או צורך גדול לעזור לאשה , בעלך רשאי לבקש רשות מרבו כדי לסייע לך בפרנסת הבית , "וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון"

לכן לדעתי בעל ירא שמים לא ישאיר את אשתו להתמודד עם הקשיים לבד, אם הפרנסה שהאשה מביאה הבייתה לא מספיקה לצרכי הבית הוא צריך לצאת לעבוד, שהרי כל בעל מתחייב לאשתו בשבועה חמורה לספק לה את צרכיה , בעל שלא מסייע לאשתו אולי לומד תורה אך שהוא עובר על שבועה חמורה. "מזונייך כסותייך וסיפוקייכי". 

אני בטוח שברגע שיסבירו לו את זה הוא יבין את הטעות שלו ויצא לעבוד במקום ללמוד כל היום , אך ברגע שהוא יצא לעבוד , אל תלחיצי אותו יותר מדי בעניין גידול הילדים , כי גם ככה הוא יהיה עסוק בטורח הפרנסה , פשוט תבקשי ממנו שכשהוא מגיע הבייתה אחרי העבודה ו\או הלימוד שיהיה קצת עם הילדים כדי שלא יהיה לילדים חסך בדמות אב.

אם כאשר בעלך חוזר מהלימוד הוא מתנהג אליך בכבוד ובדרך ארץ , אני חושב שלא כדאי לעשות מזה סיפור גדול , יכול בהחלט להיות שהוא לא יודע לעשות לעצמו סדרי עדיפויות וכדאי שהרב יסביר לו כמה חשובה האשה וכמה חשוב לעזור בצרכי הבית ובטורח הפרנסה , מה שאת צריכה לעשות זה פשוט לשוחח איתו ולבקש ממנו בצורה מכובדת ויפה לעזור לך בפרנסה , תסבירי לו שאת לא יכולה להיות מפרנסת יחידה וקשה לך עם זה, במידה והוא לא מעוניין לעזור תשלחי מכתב לרב שלו או שתשוחחי עם רבו בטלפון. אבל בשום פנים ואופן לא כדאי לצעוק ולהתנהג בחוסר דרך ארץ בגלל זה

בנוגע למשפחתך היקרה, צר לי לשמוע שהם מתערבים בקשר שלך ושל בעלך , בתור מדריך חתנים ויועץ של בני זוג , לדעתי זו טעות גדולה.

ואחת הסיבות לבעיות הגדולות שיש לדור שלנו בשלום בית היא העובדה שבני זוג לא נועצים ברב או בדמות סמכותית אחרת ניטרלית שלא קשורה למשפחה כדי לדון בבעיות אישיות שיש להם וכל אחד מהם מספר לבני משפחתו על מגרעות בן זוגו ורק מלבה את האש וגורם נזק גדול יותר.

הרבה פעמים אנחנו משתפים את בני המשפחה בדברים אישיים מינורים (חסרי חשיבות) שקורים לנו בזוגיות, דברים שהיינו יכולים לפתור בכוחות עצמנו ו\או על ידי גורם שלישי.
שיתוף אימפולסיבי שכזה עשוי להזיק לבני הזוג הרבה יותר ממה שהם חושבים, משום שגם אם עושים משהו בתמימות , יש תוצאות והשלכות לכל דבר.

מה שקורה זה שמהר מאוד בני הזוג מסתדרים ושוכחים מהכל וההורים לא שוכחים שום דבר ונכנסים ללחץ מכל מריבה קלה שפורצת בין כל בני הזוג , בנוסף לבן הזוג אין חשק לבוא לבקר את ההורים העויינים לאור הנזקים שגרמה הבת בהזנת אינפורמצייה מיותרת. בקיצור: "סוף מעש במחשבה תחילה" ראוי שתתייעצי עם דעת תורה ולא עם אבא ואמא בדברים כאלה , בטח ובטח שלא עם הורים שלא מבינים ערכה של תורה.

את מוזמנת לקרוא תגובות נוספות בנושא שלום בית:
א) כל הזמן רבים וצועקים בבית שלי כבר נמאס.
ב) אני רוצה בטובת הילדים , להתגרש או לא?
ג) בעלי לא אוהב את המשפחה שלי , נמאס לי מזה כבר

שלח לחבר