שאלה:
בטעות הצצתי באתר אז החלטתי לנסות את מזלי... היום אני בת 19 בערך לפני שנתיים בגיל 17 הכרתי בן אדם ,לא נגלוש לאיך ומתי אבל אחרי זמן גיליתי שהוא נשוי. מדבריו הוא היה לפני גירושים ותמיד טען שלא טוב לו. בתור נערה בת 17 האמנתי להכל והרצון לרצות אותו התגבר עבר זמן רב כבר. ואני עדיין איתו בידיעה שהוא "עומד להתגרש" מה עליי לעשות איך להשתחרר

תשובה:

אחותי היקרה, בראש ובראשונה אני מעריך מאוד את הכנות שלך ואת הרצון שלך לתקן את מעשיך , לצערי הרב עברת עבירות חמורות בכך שהכשלת בחור נשוי בנגיעות אסורות וגרמת לו לחשוק בך ולרצות לעזוב את אשתו ומשפחתו , אני בטוח שאם מישהי אחרת הייתה עושה לך את זה לא היית סולחת לה בקלות , לכן אחות יקרה חשוב שתדעי שבמידה והוא יחליט להיפרד מאשתו ולהתחתן איתך , אשתו לעולם לא תסלח לך והדמעות שיזלגו מעיניה יהפכו את הזוגיות שלך עם הבחור לאסון של ממש ! 

איך אפשר להצליח להתנתק מגבר נשוי??? 
א. תכניסי לעצמך טוב טוב לראש כמה חמורה העבירה שאת עושה ותוצאותיה !
ב. גבר שבוגד באשתו , בעתיד יהיה מסוגל לבגוד גם בך ! הוא לא גבר נאמן ! 
ג. אם תהרסי משפחה בישראל , גלגל חוזר בעולם , יתנהגו איתך ח"ו מידה כנגד מידה.
ד. גבר שכבר שנתיים רק רוצה להתגרש לא באמת רוצה להתגרש הוא מורח אותך.
ה. אם יש לך טיפת רחמנות כלפי אשתו וטיפת שכל להציל את עצמך ואותה תברחי.
ו. במידה והוא יאיים עליך , תערבי גורמים נוספים (משטרה , רשויות) את לא לבד.
ז. את לא צריכה להיות ה-"כלי החד פעמי" של אף גבר , בטח לא של שקרן נבזה כמותו
ח. עשית את העבירה בתמימות לא ידעת שהוא נשוי , אבל עכשיו את יודעת ! תעזבי !
ט. תמחקי את המספר פלאפון שלו מהפלאפון שלך ופשוט תעזבי את המקום ! 
י. כדי להצליח לשכוח אותו פשוט תחשבי על כל הדברים הרעים שהוא עשה לך...
איך הוא שיקר , איך הוא ניצל אותך , איך הוא משקר על אשתו , איך אין לו מצפון , איך הוא משחק לך ולאשתו ברגשות , איך הוא מנסה ליהנות מכל העולמות וחושב להצליח, איך את בתמימות שלך הולכת שולל אחר תאוותיך ,,, את יכולה לקבל גבר איכותי , גבר נאמן ולא גבר בוגדני שישחק בך אחרי שימאס לו ממך , אני פונה אל המצפון שלך , איפה הוא??? איך את יכולה??? עשית טעות בתמימות אל תהפכי שוגג למזיד...
יא. אם את באמת רוצה להבין כמה מתעבים פריצות בשמים צפי בקטע הבא הוא יעזור לך מאוד להבין שאת משחקת באש: "עדות מעולם האמת" .
יב. אין לי ספק שאם תעצרי עכשיו ותראי לה' יתברך שאת מסוגלת לעצור כאן ועכשיו ! ימחלו לך על החטאים הנוראיים בזכות האיפוק שלך והיכולת שלך לעשות ברגע זה קידוש שם שמים ולנתק ממנו כל קשר , איך אפשר לעשות דבר כזה למשפחה שלו ! רחמנות אחותי רחמנות , ואהבת לרעך כמוך , מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך , אנא ממך תצילי את עצמך ואת אשתו מצער נוראי וסבל איום ונורא.
יג. גם אם הוא יתגרש ממנה מחר , תתרחקי ממנו , הוא בוגד ושקרן ואינו ראוי לך.
יד. אני כל כך שמח שדיברת איתי על זה ואני מאוד מקווה שתצליחי להפעיל את השכל ולא תתני לרגש שלך להכריע את הכף, אם לא תחליטי מהר את עשויה ליפול בידיו !

לקריאת תגובה נוספת שלי בנושא לחצי כאן:
1) "יש לי רומן עם גבר נשוי"
2) "אני בת 16 מבית חרדי והתאהבתי בגבר נשוי איך אפשר לתקן את זה"?
3) "ניאוף - עשיתי מעשה אסור עם גבר נשוי"
 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
איפה אני יכולה לעשות תיקון נדה ואיך?

תשובה:
אחים יקרים, במקום לחפש תיקון לכל מיני חטאים, קודם כל תתייצבו , תראו שאתם מצליחים לקבוע עיתים לתורה, לסור מרע ולעשות טוב ברמה הבסיסית ובע"ה לאט לאט תתקדמו ותתעלו מבחינה רוחנית , אין טעם לערוך תיקונים קשים ומסובכים כל זמן שמחר מחרתיים אתם עשויים להיכשל בדבר שוב , כי אחרי שניים שלושה תיקונים את בד"כ מתייאשים ומאבדים את התקווה, לכן מייעץ רבי אליעזר פאפו להתחזק רק לאחר שאדם זכה ליציבות רוחנית, צניעות, קביעות עיתים לתורה, משפחה, רצינות, אחריות, כל זמן שאדם רווק, קשה לו מאוד להתייצב (אלא אם כן עלה לישיבה) כל זמן שנערה רווקה קשה לה מאוד להתייצב ולהמודד עם ניסיונות ופיתויים (אלא אן כן היא עלתה למדרשה) לכן במקום לחפש תיקונים, כרגע לדעתי התיקון הטוב ביותר הוא, וידוי, חרטה וקבלה לעתיד -  פשוט תקפידי על קריאת שמע שעל המיטה , תתחרטי בלב שלם על המעשה ותקבלי על עצמך לא לשוב על החטא הנורא, תמצאי מסגרת טובה ללמוד בה או לשמוע בה שיעורים (פעם בשבוע, פעמיים בשבוע, לפי מדרגתך ויכולותיך)
ובע"ה אחרי שתתחתני תלכי לרב גדול שימצא לך תיקון זה הכל.

אם את כבר נשואה ויציבה מבחינה רוחנית, את רשאית לגשת לרב גדול שיעזור, בינתיים את מוזמנת להיכנס לעמוד הבא ולקרוא קצת מה כתבתי בנושא: "תיקונים"

בכל מקרה צפי בקטע הבא עד הסוף ותביני מתי עושים תשובה ואיך עושים תשובה: "איך עושים תשובה" - אני בטוח שתביני הרבה דברים שלא הבנת עד כה, ברוכה תהיי. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
קשה לי עם הלבד.... כולן מסביבי פורחות בחיי הזוגיות ורק לי אפילו חבר אין! כבר שנה לפחות אין לי חבר ולא בן זוג... ונהיה לי קשה עם זה מרגע לרגע! כולן מדברות על איך החבר שלך איך בעלך ורק ששואלים אותי אין לי מה להגיד.. אני בחיי הבדידות! זאתי ניכנסת להריון מחבר שלה וזאתי מיתחתנת ומביאה ילדים ורק אני כלום!!! יש המון "בלופים" מסביבי ורק לי אין אפילו חבר בטח שלא בעל. מתי גם אני אזכה להיתחתן? למה, לא מגיע לי? אני לא בן אדם?

תשובה:
אין לי ספק שמגיע לך להתחתן, אבל נישואין זה לא דבר שבא ברגע אחד. מה שבא מהר נעלם מהר, למה את לא שואלת מדוע כל גבר שני מתגרש מאשתו ולהיפך? כדי לזכות להתחתן ולהישאר עם בן הזוג לנצח צריכים לעבוד על זה המון, להתפלל על זה המון, לעבוד על המידות ולהכיר בחור איכותי ולא בחור ברחוב או באינטרנט. כמו שלהוציא רישיון צריכים לעשות שיעורי נהיגה, כך כדי להתחתן צריך לעשות הרבה שיעורים על המידות (שיעורי נהיגה), אם לא נעבוד על המידות שלנו, על האיפוק שלנו, על הכעס והעצבים שלנו, על הציניות שלנו, על הקנאות שלנו, על הסובלנות שלנו, אם נבין מה פירוש המושג: "לא תחמוד", לא נחיה על פי הקנאה בחבר, בחברה. לכולם יש חברים אבל כולם הורסים לעצמם את הזוגיות כי הם מבזבזים את הרגש שלהם על קשרים מזדמנים לפני החתונה, אני בטוח שגם לך יצא להכיר בחורים שהשאירו לך מזכרות לא נעימות וגם היום עולות לך אסוציאציות ותמונות מהעבר שאת לא רוצה להיזכר בהם, אין צורך לקנא בחברות, את רואה רק את החיוכים שיש על פני השטח אבל את כל הצער ועגמת הנפש שנילוו לקשרים של החברות שלך את לא רואה, את זה מסתירים, תמיד הדשא של השכן ירוק יותר, רק בגלל שמזבלים אותו יותר. כשיש יותר זבל, גודל יותר דשא תחשבי על זה.  תראי את הקטעים הבאים: "איפוק" , " משימה בלתי אפשרית" , "משחק של זמן" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים.......

"ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'.

אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת.

קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!<

נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת.

ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי.

אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה.

ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה!

אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.



תשובה:
וואו , מדהים.

זה באמת מכתב מרגש ונוגע ללב וחשוב שכל גבר וכל אשה יקראו אותו , צריך לקרוא גם התוודות של גבר שעבר משבר גירושים , אני בטוח שזה יהיה לא פחות מעניין , אם יש גבר שרוצה לשתף אותנו ברגשות שלו (בעילום שם כמובן) נשמח לשמוע מה אתם מרגישים... למרות שהאתר הזה נקרא: "אור-לנוער" כבר מזמן גולשים בו עשרות אם לא מאות אלפי גולשים צעירים , נערים , בחורים ומבוגרים , כנראה שהאור מופץ לכל בית ישראל בארץ ובעולם, חשוב לציין שהאתר פועל ללא מטרות רווח , ללא הוראות קבע ובאמת לשם שמים
הצפיות בסרטונים לא ממוספרות , לא אכפת לנו כמה אנשים צפו בסרטון , אנחנו לא מחפשים כבוד ותהילה , מי שמודד לנו את מספר הצפיות באתר הוא הריבונו של עולם, אנחנו לא מחפשים מספרים וכבוד , אנחנו מחפשים אהבת ישראל אמיתית , לא נגועה !
תתפללו עלינו שנזכה לענווה ונתרחק מהגאווה והפרסום השקרי , הפרסום היחיד שאנחנו מוכנים ליטול בו חלק הוא פרסום גדלות הבורא בעולם , בחינת: "יתגדל ויתקדש שמ-יה רבה" ויהי רצון שיגדל שמו של ה' בעולם.

לסיכום: אם יש לכם דברים נוספים שהייתם רוצים לשתף באתר , נשמח לקרוא , דברים מרגשים שאתם חושבים שיעשו לאחרים טוב , שיועילו לכלל הציבור , אנחנו כאן כדי לקרוא ולפרסם ולגדל את שמו של ה' יתברך.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב דיברתי עם חברה על מעמד האישה ביהדות והיא העלתה לי נקודות למחשבה על זה שהאישה לפעמים כתובה כחפץ נגיד שכתוב -'לא ירבה לו כסף סוסים ונשים' או באישות שאנחנו לומדות השנה שכתוב שהגבר קונה את האישה לא פחות מ200 זוז ולגרושה מ100 זוז זה נשמע לא טוב.. או לדוגמה שאומרים שלא עשני אישה אז מה הבעיה לנסח את זה בצורה אחרת 'שעשני ראוי לקיים תרי"ג מצוות'? ואין לי ספק שיהדות הכי הכי מתחשבת באישה אבל בכל זאת הייתי רוצה לדעת למה זה כתוב בצורה כזאת

תשובה:
אחותי היקרה , אדם חכם רואה את חצי הכוס המלאה , חכם פחות רואה פגמים , חברות שלך כנראה מחפשות את הפגמים וזה מה שגורם להם לשאול שאלות של כפירה וכיוצב'.
זה מה שקורה כשמדברים עם בנות בלי יראת שמים ! אם תתחילי לדבר עם בנות יראות שמים ותשאלי אותן איך זה להיות אשה? האם את מרגישה שה' שונא אותך? האם את מרגישה שבעלך לא מכבד אותך, אם כל כך קשה לך מעמד האשה ביהדות? תגלי שהן מאושרות , מחוייכות ומנהלות אורח חיים מדהים..
 
מעמד האשה בעולם החופשי.
עכשיו בואי נראה לרגע מה מעמד האשה בחילוניות? נעים יותר? מכובד יותר? מעניין באמת, אולי תנסי ותראי בעצמך, תתחתני עם גבר חילוני ונראה מה תהא אחריתך (אני ציני כמובן)
היום כל גבר שני שלישי בוגד באשתו , איך אפשר לא לבגוד כשיש בבית טלוויזיה ואייפון וה' ירחם עוד כל מיני אביזרים ומכשירים שמעודדים את הגבר לנאוף ולהתגרות מכל מיני סדרות

אולי עדיף להתחתן עם נוצרי או מוסלמי?
ע"פ הנצרות האשה טמאה מכל וכל, עד כדי כך שמעודדים את כולם להיות כמרים ולא להתחתן כי זו ירידה בדרגה, אם זה לא מספיק ואת מחפשת דתות אחרות וקשה לך להיות יהודיה נסי להיות מוסלמית שם אשה שיוצאת מהבית ורק מבקרת בבית אחר וחושדים בה נרצחת בדם קר,,, על מה את מדברת?

צריך להיזהר מחברות עם דעות משובשות.
אם תמשיכי להסתובב עם חברות שמלאות בכפירה לעולם לא תתחברי לקסם שביהדות ולמיוחדות שבה. איפה היראת שמים שלהן? איך בת מלך יכולה לדבר כך? וכי מותר לדבר כך על ה' יתברך שמבזה את הנשים, כך את רואה את הדברים? ה' ירחם עלינו לאן הגענו?

בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל.
ה' יתברך דאג לכבוד האשה, בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל, לעם ישראל היו נביאות, הקדושה של האשה גדולה מקדושתו של הגבר ולכן היא מברכת "שעשני כרצונו" היא נולדה עם רצונו של ה', הגבר שנולד עם כל כך הרבה יצרים מברך "שלא עשני אשה" כדי שיזכה לתקן את חטאיו ולהיות חייב בתרייג מצוות, כי רק אם יהיה גבר ויחוייב במצוות יזכה להישמר ולהינצל מהיצרים שיש לו.

קנאות נסתרת.
לדעתי הנשים החילוניות מקנאות בנשים הדתיות שזוכות להיות עם הבעל בשבת בסעודה משותפת בחגים באירועים רבים כל כך, בשבתות , שהגבר שר לאשה אשת חיל , שהילדים הולכים עם הבעל לבית הכנסת , יש להם אמונה , מסגרת , תכלית וכיוצב'.

לא ירבה לו נשים.
זה מאוד הגיוני משום שהנשים עשויות לבלבל אותו ולמשוך אותו לעבודה זרה, 

הגבר קונה את האשה.
אמרת  שהגבר קונה את האשה, אולי במקום להסתכל על זה בצורה שלילית שהאשה היא חפץ תסתכלי על זה בצורה חיובית האשה יקרה ומוערכת , צריך להתאמץ כדי לקבל אותה, שצריך לשלם כדי לקבל אותה, וכן בפירוש אשה שהתגרשה שווה פחות מאשה שאינה גרושה כדי לא לעודד את הנשים להתגרש, איך היית מרגישה אילו התורה הייתה נותנת לגיטימציה לגירושין ומעודדת את הגבר להתגרש מאשתו? זה היה נעים לך? היית מאושרת? לא מספיק שכל זוג שני גרוש את רוצה שהתורה תעודד את זה? לכן התורה החליטה בפירוש להודיע שגירושין זה דבר רע ואין להתגרש אלא אם כן כלו כל הקיצים, אשה שמתגרשת מבעלה מתייסרת הרבה יותר תאמיני לי, אלא אם כן באמת מדובר בבעל מכה או קיצוני שאז מצוה להתגרש וכל הרבנים יעודדו אותה, אבל במצב נורמאלי זו צריכה להיות השאיפה האחרונה של האשה...

בכל מקרה אני מצטער אם קצת הגבתי בחריפות הייתי חייב להעביר את המסר. אני מבקש מחילה אם הגזמתי, תבורכי בכל הברכות ותתרחקי מחברות כאלה ! תתחזקי ביראת שמים ובבטחון שלך בה' ותעבירי את המסר שהעברתי לך לחברות היקרות. ותזכרי תמיד , אין עם שמכבד את הנשים יותר מעם ישראל ואין תורה שדואגת לנשים יותר מתורת ישראל. אני מברך שתזכי להקים בית כשר וטהור בישראל עם בן תורה אמיתי ותתרחקי מחברות כאלה.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד היתה לי שיחה בערב עם חבר שממש קשה לו עם העוון הידוע, בחלק מהשיחה הארוכה הרגשתי צורך לשתף את דבריי ברבים. אשמח אם תאפשר לי להעלות את הקטע לטובת זיכוי הרבים.

תשובה:

קראתי את הדו-שיח הוא נפלא, החלטתי לשתף אחרים בדו שיח שלך עם חברך, כל הכבוד.

דוח שיח בין שני נערים על פגם הברית. קריאה נעימה.

דוד says:
אחי אני פוגם בברית בלי סוף
גם באינטרנט גם בחוץ
אור says:
אני מכיר אנשים שפגמו 10-12 פעמים ביום אחד, או אנשים שהיו שקועים בהרגל הזה במשך 11 שנה. והם יצאו מזה!, המכנה המשותף להצלחתם שהם לקחו אחריות על חייהם, הם הפסיקו לרחם על עצמם, הם גילו אחריות,הקרבה,וויתור על מעשים שליליים, מילאו את חייהם בדברים אחרים,מזינים,עשירים,תכליתיים. פגם הברית זה שיא הנוקשות בתחפושת של רכות ורחמים, זה הרצון להנות בלי לגלות שום נאמנות. זה באמת רצח. אתה רוצח את האהבה שיש בך, את המעוף, את היצרתיות, אתה נאטם, הלב נערל, כל הוורידים של הנפש מתמלאים  בזוהמה של תאוות בשרים במקום בתקוות, חלומות, ברצון השם. פשוט תחליט, החלטה אמיצה - אתה מפסיק.  היום זה נגמר. פשוט.
דוד says:
שתהיה בריא אני אוהב אותך
אור says:
כל הדברים שקשורים בעמידה בניסיון, בבגרות, בנשמה מתוקנת שלמדה את השיעור שלה בעולם זה ממש לידך  רק תצא ממשבצת האפסות הזאת, אל תהיה מריר, ואני לא תוקף אותך, אני תוקף את הנחש שבך! אתה לא קורבן של אף אחד, ולא לנחש הזה בתוכך, אל תגיד אין לך כוח - יש לך כוח, אל תגיד אין לך יכולת - יש לך יכולת , יש פרופורציות גם לאנשים כמוך.
דוד says:
עושים מאמצים
אור says:
נשמות גבוהות תמיד יורדות עמוק, ודווקא מהמקומות האלה אתה מתנקה מהטינוף של כל המין האנושי, הגאווה, כי תשמע מה שווה להתחיל התחלה חדשה, הרי כבר מה יצא ממני אחרי ירידות כאלה מילא היה הכל חלק, זה ''הכל או כלום '' דווקא ממקום שאתה יודע שלא תקבל מחיאות כפיים, אתה מתנקה במקומות האלה ובשביל להיות עובד השם אמיתי צריך לעבור דרך הקליפות......... אתה יודע מה זה רחמים, רחמים זה מהמילה רחם, מה זה רחם, רחם זה המקום בוא גדל התינוק בבטן אמו,  שם הוא מקבל את האוכל, את ההגנה, את הכל, כל מה שהוא צריך. העולם הזה זה כביכול ''הרחם'' של בורא עולם.  פה הנשמות גדלות, השם מגדל אותנו ברחם, ברחמים, לומדים, מתפתחים, עוברים הסקת מסקנות כלפינו וכלפי העולם  והכל ברחמים, לגלות רחמנותו "כל העולם מלא רחמים'' אמר רבי נחמן מברסלב, אבל אתה צריך להאמין ברחמים האלו,  שהוא יכול לסלוח ולמחול גם לחוטא כמוך. אם לא תאמין ברחמים האלה, אתה לא תגדל, אתה לא תצא מזה.
דוד says:
אתה מרגיש שינוי לפני ואחרי ?
אור says:
כן עברתי את ה-40 יום. זה כבר לא עושה עליי רושם. אבל אתה חייב להבין,  כל התעניינות קלה בפגם הברית זה שואב את כוחה מהמידה הזאת של רחמים עצמיים, אדם שמרחם על עצמו  תגיד לעצמך את המילים, אין לי כוח, אין לי יכולת, זה גדול עליי, כל כך קשה לי, אני חלש, אני מסכן וכו') על זה הדרך אם אתה מזדהה אם המילים או כל שכן חש אותם אז סימן שאתה נגוע במידה הזאת.
אור says:
אם אדם חלה במחלה של הרחמים עצמיים , ידרש ממנו הרבה אנרגיה נפשית ורוחנית כדי להתמודד עם פגם הברית,  אבל בן אדם שעשה עבודה, והוא לא מרחם על עצמו, גם אם הוא נמצא בשיא הפריצות האנרגיה שנדרשת ממנו כדי להישמר שואפת לאפס.
דוד says:
ה' יעזור
אור says:
זה תלוי בנקודה הזאת. אני תמיד מחפש את השורש לכל דבר, אני תמיד מחפש את הלב שבכל עניין, העניין של פגם הברית זה רחמיים עצמיים זה לא כזה עמוק, אבל זאת המציאות. זה מתחיל בהרגשה של ריקנות בלתי מבוטלת או מתמשכת או שזה פועל יוצא של הרגשה של חוסר יכולת  ,  אגו פצוע, רכות, מסכנות, עדינות בתחפושת של נוקשות ומפונקות. במצב כזה הנשמה נמצאת במצב צימאון שווה ערך  להליכה של 30 יום במדבר. היא משתוקקת לאור אלוקי, אבל היצר הרע מפתה אותנו בתחליף מזויף,  במקום באהבת השם, נותן לנו אהבת נשים שזה הכי קרוב לשיכרון חושים, להיכללות הבורא, לקשר אינטימי וחם.
דוד says:
כל זה נגרם מזרע לבטלה ?
אור says:
כן ובמיוחד אם זה חוזר על עצמו, ובשביל שזה לא יתחיל, צריך להאכיל ולהזין את הנשמה, התבודדות, לחזק את התודעה,  מעשים טובים ותפילה,תורה גם הבן אדם מקבל סיפוק אדיר מהדבר הזה, שאדם עסוק בעשייה, הוא מתמלא,  וכשאתה מתמלא אין מקום ליצר הרע להדליק בליבך אש זרה לתאוות, הוא דואג לקרר את הלב החם שלך זה העבודה של עמלך..דבר אחד נכון וחזק על הדור הצעיר הזה, אנחנו דור מפונק, אנחנו מפונקים, יודע מה זה פינוק. פינוק זה שאחרים יעשו בשבילך את מה שאתה צריך ויכול לעשות לבד, זה נכות מדומה, קביים לאדם עם רגליים בריאות לגמרי. והילד הזה לא נאמן לאף אחד רק לעצמו וכך מתחיל לשלוט עליו פגם הברית. למה כולנו שקועים בזה כי אנחנו דור מפונק.
אור says:
אתה יודע למה אני יכול לדבר אליך במקום שלך וברמה שתבין אותי, כי גם אני ביקרתי שמה,  ובגלל שביקרתי שמה ולפעמים אני מוסיף לבקר במקומות האלה, אני יכול להוות מורה-דרך לאנשים שעוברים שם אתה צריך שמישהו יתפוס לך את הלב חזק ויספר לו כמה השם אוהב אותך, צריך אותך,  רוצה שתחזור אליו, הוא יסלח על הכל (עם התשובה), בפיך ובלבבך ל ע ש ו ת ו ."רבי נחמן אומר:  הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות, הן בגשמי, וכל אחד מבקש רחמים ואינו יודע היכן הוא. והרחמים הוא לעיני כל". כל אחד מבקש רחמים, אהבה, רכות. זה מה שכולם רוצים, בעצם.
דוד says:
תודה אחי אני צריך את זה
אור says:
מי לא צריך את זה, אני גם צריך, וזה האוויר שאני נושם! פשוט אל תישאר בתוך המשבצת הזאת..           תבוא לקב''ה בתפילה, תשפיל עיניים, תתחרט, תבכה, תבקש מחילה, תתוודה ותקבל על עצמך. תשובה זה כמו מקלחת, זה ניקיון, שיפלות זה ניקיון זה לא הרס עצמי,  שאתה עושה תשובה אתה נכנס למשבצת של שיפלות, ושיפלות זה ניקיון, זה להתנקות מכל מה שחשבתי שאני ומה שאני.  התשובה אם עושים אותה נכון, כי לפעמים אתה עושה תשובה, אבל בעצם אתה סתם מתבכיין, אם עושים אותה נכון ובאמת,  אתה מרגיש ניקיון ואז אתה מתמלא באור אין סוף, כל החלומות, כל התקוות, כל הרצונות לעשות טוב, לעשות את רצון השם,
הכל חוזר בהבזק אחד, בהארה אחת!
דוד says:
תשמע אני ייתן את כל כולי בשביל להילחם בזה

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד 10 שנים שמרתי שבת, תפילות, תחנונים, מיקוואות ולא הלך לי כלום בחיים לא פרנסה לא כלום באה לי אשה מאוד קשה והיינו רבים המון ולא מסתדרים עד שלבסוף נפלתי מהאמונה עד שלא נישאר בי כלום ממש ברמה שאני לא רואה את עצמי חוזר לעולם אני יודע שכבודו אולי לא יוכל לעזור לי אבל אולי תבוא ישועה

תשובה:

אחי היקר, אספר לך סיפור ואולי הסיפור יעזור לך להבין איפה הטעות שלך נשמה , היה לי תלמיד (נער) שהיה מקפיד להגיע לשיעורי תורה במשך שנתיים לערך הוא היה מקפיד להגיע לשיעורים , עד שיום אחד הוא נשבר , כי הוא ראה שהוא לא מוצא את הזיווג שלו ! לפתע הוא נחלש וקצת כעס עד שהפיתוי הגדול הגיע , פתאום הציעו לו עבודה במלצרות , 30 ש"ח לשעה ! בתחילה הוא היסס , אך בסופו של דבר הוא עזב את השיעור והלך להיות מלצר , הוא וויתר על שיעור ששווה 30,000,000 $ בשביל
30 שקלים לשעה , הוא ויתר על חיי עולם בשביל חיי שעה , הוא ויתר על העולם הבא בשביל כמה פרוטות בעולם הזה , כעבור זמן הוא ניגש אלי לשאול כמה שווה שיעור תורה אחד? עניתי לו: "תלוי עבור מי?"

כמה שווה שיעור תורה אחר?
כשאדם לא מוכן לוותר על השיעור בעד שום הון שבעולם - השיעור שווה הון תועפות
בשביל אדם שמוכן לוותר השיעור בשביל 30 ש"ח לשעה - השיעור שווה 30 ש"ח
הכל תלוי בנו ! כשאנחנו מעריכים את השיעור ולא מוותרים עליו אין קץ לגודל שכרו.

כשהוא שאל אותי , מדוע ה' יתברך לא נותן לי זיווג? למה? איך אני יכול להמשיך להגיע לשיעורים כשה' לא עוזר לי? עניתי לו: בשנתיים לא הפנמת את השיעור באמת
כי כשאדם עובד את ה' על מנת לקבל פרס , הרי שאינו עובד את ה' אלא את עצמו.

אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס.
לכן אחי היקר , מעומק הלב אומר לך , שהשתדלותך ראויה להערצה , אך לצערי הרב לא עבדת את ה' ממש , עבדת יותר את עצמך , כי כשאדם עובד את ה' כדי לקבל פרס וכשאינו מקבל את "הפרס" הוא עוזב , הוא מגלה דעתו שהוא לא באמת עבד את ה' מתוך ביטול ואמונה שלימה , אלא מתוך אינטרסים ורצונות לקבל הטבות , ועובדה שכשלא הגיעו ההטבות ואף להיפך , קיבלת אשה קשה , החלטת "לנקום" במסובב הסיבות , אך צר לי לאכזב אותך נשמה טובה , לא כך היא דרך עבודת ה' וסופו מעיד על ראשיתו.

מי שמכיר הכי טוב את האדם זו אשתו.
אם תנתק את הקשר מה' , היחיד שיפסיד מזה זה רק אתה נסיך , עם ה' יתברך אי אפשר להילחם נשמה , אמר חכם גדול: "אם חפץ אדם לידע מה חושבים עליו בבית דין של מעלה , יראה מה חושבת עליו אשתו , שני אנשים בעולם מכירים את האדם ברמה הטובה ביותר ומי הם?
א) האדם עצמו
ב) אשתו

כל הברכה של האדם תלויה באשתו.
לכן כשרואה אדם שאשתו כועסת עליו ומרימה עליו את קולה ח"ו או מורדת בו , הרי שאינו מאיר לה ואינו נוהג בה כראוי , משום שהאשה היא אור חוזר ואין בה אור מעצמה , שכל הארתה נובעת מהארת הגבר , כשמש שמאירה על הירח , אני לא יודע אם אתה מבין את דברי או לא , אבל דע לך שמובא בסוד: "כל בירכאן דאתי קב"ה לבר-נש , ע"פ איתתיה הוא מעביר ליה" = כלומר: כל הברכות שמביא ה' יתברך על האדם , בזכות וע"פ אשתו הוא נותן לו , לכן כשאשתו בצער , מפסיד האדם את פרנסתו ואת שלום ביתו , לכן מה יעשה אדם ותגבר פרנסתו ? ישמח את אשתו , כי כשאשתו בצער גם השכינה בצער , אם אינו יודע לשמח את אשתו , לא תועיל כל השתדלותו , שכן אמרו חז"ל: "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" - כלומר: "כבדו את הנשים שלכם כדי שתתעשרו" , בלי זה אין שום דבר.

כל הפוסל במומו פוסל.
כשאדם מעיד על אשתו שהיא קשה , הרי שהוא מעיד על עצמו שהוא קשה , שכן אמרו חז"ל: "כל הפוסל במומו פוסל" , אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו , על אחת כמה וכמה אל תדון את אשתך שהרי היא בשר מבשרך.

עליך להפנים ולהבין שאשתך היא התיקון שלך בעולם הזה , מי שבורח מהתיקון שלו בא לו תיקון אחר , ואל יחשוב אדם שהתיקון השני יהיה קל מהראשון וידע אדם שהכל תלוי במעשיו וביראת השמים שלו. 

תעשה עם עצמך חשבון נפש.
 אני מציע שתעשה עם עצמך חשבון נפש ותראה שיש עוד הרבה דברים שלא הזכרת בהתחזקות שלך במשך 10 השנים וכדאי שתתן את הדעת גם עליהם , כגון: שמירת עיניים? טלוויזיה? אינטרנט כשר? מקומות מעורבים? למדת בכולל? בישיבה? קבעת עיתים לתורה באמת? עבדת על המידות שלך? או שהרבית לכעוס? שהרי אמרו חז"ל: "כל הכועס כל מיני גהינום שולטים בו". מי שלט בך? הקדושה או הטומאה? מי הוביל אותך לאן שהגעת? הטוב או הרע? במקום לדון את אשתך , תדון את עצמך, כי אם אתה רוצה ישועה אמיתית , תשנן את הפסוק: "מאין יבוא עזרי" , כשתרגיש "אין" אָיִן = כלום = ענווה = מי אני? = אני רק גרגיר חול שבא לעשות תיקון , אני מתבייש ! כשתרגיש שאתה אין , שאתה עניו , שאתה מתבטל להשגחה העליונה , אולי , אולי אז תזכה להיכנע לפני ה' ולכל המצוות שתעשה יהיה כח אחר . 

זכור ! כשמבשלים אוכל טהור בכלי טמא , אסור לאכול את האוכל , כי ההלכה אומרת שאסור לאכול אוכל שבושל בכלי טרף. כך כשמקיימים תורה ומצוות בכלי טמא , עם גוף שנכשל בעיניים כל הזמן , קורא עיתונים של פריצות , רואה טמבלוויזיה וגולש באינטרנט לא כשר , איך אתה מצפה שהתורה והלימוד שלו יצילו אותו מאסונות ! 

זכור ! ה' לא משקר ! ואם ה' יתברך כתב: "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' א-לוהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו , כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני רופאך". לא יכול להיות בחיים , שעשית רצון ה' וה'    סתם מזיק לך ומכאיב לך , הבעיה היא בך לא באשתך , תעשה תשובה ותקבל באהבה. ואני אברך אותך שתזכה שיהיה לך חשק לחזור , כי העונש הגדול ביותר הוא שנוטלים מאיתנו את כח הבחירה ואין לנו זכות להתרגש מעבודת ה' ואנו נופלים לייאוש ח"ו. 

צפה בקטעים הבאים אני בטוח שתהנה.







אם אהבת - כנס לקישור הבא להרצאות נוספות: "הרצאות בנושא הבית היהודי"

שלח לחבר קריאה בניפרד