שאלה:
לכבוד הרב שלום, ברווקותי הכרתי גבר שעבד איתי מהרגע הראשון שראינו אחד את השני ידענו שזה זה לצערי הרב הבחור היה נשוי 7 שנים ללא ילדים התגרש ואחרי חודשיים כבר התחתנו נולדה לנו ילדה מדהימה אבל כבר שנתיים שבעלי בוגד בי עד היום סבלתי בשקט כי חשבתי שייסורים מכפרים לכן גם לא פירקתי את החבילה וישבתי לבכות בשקט עכשיו אני בהריון בחודש התשעי בעלי לא מתקרב אלי והוא עדיין עם אותה נשואה כבר שנתיים מה עליי לעשות?

תשובה:
אחותי היקרה, כבר אמרו חז"ל סוף מעשה במחשבה תחילה, העובדה שבעלך בוגד בך היא עובדה מזעזעת ומכאיבה. אולם, אני לא מתפלא, שהרי ראית בעצמך איך לפני 7 שנים, בעודו נשוי, הוא פיתח עמך קשרים אסורים, באהבתך אותו גרמת לו לעזוב את אשת נעוריו ולהקים איתך בית נאמן בישראל, אין לי ספק שאשתו הייתה בצער גדול ואמרה בלבה, "איך היא יכולה לעשות לי את זה???" שבע שנים אני מחכה לפרי בטן מבעלי וברגע אחד אחרי כל כך הרבה ייסורים וניסיונות הפרייה, היא פשוט צצה משום מקום וחטפה לי אותו.

אתן לך טיפ אחות יקרה, שאני מעוניין שתקחי אותו לכל החיים , דעי לך שכל דבר שאדם עושה בעולם הזה על חשבון צער של אדם אחר , אין בו ברכה , היות והנישואין שלך עם הבחור הנשוי שהתגרש , היו על חשבון הצער של "אשתו לשעבר" הבכי שלה והדמעות שלה הם אלה שפוגעים לך בזוגיות, לא פשוט להרוס בית בישראל כדי להקים בית משלך, את עשית מעשה שאינו ראוי , בזה שיצאת עם גבר נשוי והפרדת אותו מאשתו.

כרגע זכיתם לפרי בטן, בעלך בוגד בך כי הוא עדיין אוהב את אשתו לשעבר, את בהיריון ובעלך כל יום מחליף אשה , אני באופן אישי לא חושב שכדאי לך לחיות בצורה כזאת

להלן האפשרויות שעומדות לפניך...
א. להבהיר לבעלך בצורה ברורה , תחליט עכשיו ! או אני או היא ! לא לוותר לו בנושא.  
    הוא יהיה חייב לשלם לך מזונות ולדאוג לצאצאיך עד שיגיעו לגיל 18 , בצורה טובה.

ב. לגשת לאשתו לבקש ממנה סליחה מעומק הלב ואולי אם היא תסלח בלב שלם יהיו
    לך פחות ייסורים, כי כל זמן שהיא מקפידה עליך, זה אומר שהיא עדיין בצער גדול !

ג. תבטיחי לה' יתברך שלא תעשי שוב את המעשה הנפשע הזה ולא תצאי עם גבר נשוי
    ותפרקי משפחה בישראל, זיכרי ! מה ששנוא עליך אל תעשה לחברותיך... אני בטוח
    שלא היית מעוניינת שתבוא אשה אחרת ותקח ממך את בעלך, נכון?!? וזה מה שאת  
    בעצם עשית ולכן את משלמת מחיר כבד , את מרגישה כרגע איך אשתו לשעבר 
    הרגישה כשאת באת ולקחת אותו ממנה.

ד. אם הוא לא יהיה מוכן לשמוע לך וימשיך להיפגש עם אשתו לשעבר, כדאי מאוד
    שתקבלי עצה מרב ירא שמים (רצוי פוסק) מה אפשר לעשות בנדון , לי באופן אישי
    קשה מאוד לקבל את העובדה הזאת , ההלכה וודאי וודאי לא מתירה את הדבר ,
    אבל היות וגירושין זה לא דבר פשוט , מן הראוי שתתייעצי עם אחד מגדולי הדור 
    לפני שתעשי צעדים דרסטיים. להבא זיכרי ! סוף מעשה במחשבה תחילה.

סרטון נחמד שעשוי לעזור מעט: "גיליתי שבעלי בוגד בי - לחצו כאן לצפייה" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לרב שלום אשמח אם תקרא את תגובתי ,. לפני כ-14 שנים הבאתי ילדה מחוץ לנישואים , לאחר כמה שנים אחרי זה התחתנתי ונמצא שבעלי היה בעל נטיות למין שלו , ולצערי הרב התגרשנו ומאותו זמן נדמה לי כי נסגר לי המזל משמים . רציתי לדעת למה אין לי מזל ? ואם אני אוכל להביא עוד ילד ולהקים בית בישראל ? אודה לך מאוד אם תוכל לתת מענה לשאלותי . תודה רבה .

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה כואב לי לשמוע מה עברת, אבל אם את מחפשת לשמוע אמת, אומר לך מה אני חושב, ברגע שבחרת להביא ילדים מחוץ לנישואין עשית טעות לא קלה, העובדה שהתגרשת מבעלך לא משנה את העובדה שהבאת ילדים מחוץ לנישואין, זה חטא לא פשוט אבל אני יכול להבין לפעמים את הצורך או את ה-"אונס" לדבר. מה שכן יכול להיות שבשמים גזרו גזירה לעכב אותך או לצער אותך מעט כדי לכפר לך על הטעות המרה, כדי שלא תיאלצי לשלם מחיר כבד יותר בעתיד. מה שאני מציע זה שתקבלי על עצמך לומר כל לילה קריאת שמע שעל המיטה (אל תפספסי לילה אחד) אחרי 4 חודשים שתתמידי בלי לפספס אף לילה, תבשרי לי בשורות טובות (אני מאמין שיהיו לך ניסים) אשמח אם תשתפי אותנו באתר בנסים שקרו לך, כל מי שהתמיד 4 חודשים לקרוא קריאת שמע כל לילה ולא החמיץ אף לא לילה אחד, זכה לנסים גלויים, גם את מוזמנת להיות חלק מעם ישראל שזוכים להתמיד בקריאת שמע. אני מברך אותך שתזכי לחיים חדשים, לבעל ירא שמים אמיתי שאוהב נשים והכי חשוב שתזכי לילדים יראי שמים בע"ה תאומים ! שיפצו אותך על כל העיכובים ועוגמת הנפש !!! תגידי אמן... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד ! אני בת 20 וחצי ויש לי חבר כבר חודש וחצי. כל השלוש שנים הללו לפני שהכרתי אותו שמרתי נגיעה. לחבר שלי מאד קשה עם זה, אני מתעקשת על כך שנשמור נגיעה למרות כל הקושי המלווה בכך וקשה לו, מה עלי לעשות?

תשובה:

אחותי היקרה, הקטע פה הוא לא השמירת נגיעה , אלא היכולת שלך ושל החבר שלך לעבוד על מידת האיפוק , מי שלא יודע להתאפק לפני החתונה איך יצליח להתאפק אחרי החתונה? אם תתירי לחבר שלך לעבור על ההלכה ולגעת בך לפני החתונה, את הורסת לעצמך, כי אחרי החתונה הוא יבין שמותר לעבור על ההלכה ויגע בנשים אחרות ואז למי תבכי? ה' יתברך הזהיר אותך לא לעשות את זה, את הרסת לעצמך !
את מוזמנת לקרוא טיפים נפלאים לשמירת נגיעה: לחצי כאן לקריאה: "שמירת נגיעה"

בכל מקרה, אני אנסח שאלה עם חומרה דומה ואני מקווה שתביני מה לעשות...

שלום הרב רביד ! אני בת 20 וחצי ויש לי חבר כבר חודש וחצי , כל השלוש שנים הללו לפני שהכרתי אותו לא אכלתי אוכל לא כשר , לחבר שלי מאוד קשה עם זה הוא ממש אוהב אוכל לא כשר , אני מתעקשת על כך שנאכל רק אוכל כשר למרות כל הקושי ,  מה עלי לעשות? האם כדאי לי להיכנע ללחצים ולאכול נשנושי חזרזירים?
אני מאוד מקווה שתביני את המשל המצחיק...

אין שום היתר לגבר לגעת באשה ואין שום היתר לאף נערה בישראל לאפשר לגבר לגעת בה , זה שהרבה בני נוער נכשלים בזה ונופלים , לא מתיר את הדבר , לכל עבירה יש תוצאה , הפנקס פתוח והיד רושמת וכל מעשינו בספר נכתבים , השאלה איזה ספר את רוצה שיהיה לך בסוף ימיך? מתח , קומדיה , הומור , דרמה , את רוצה שיכתבו עליך דברים טובים , מסירות נפש? השתדלות? אהבת ה'? אמונה? תפילה? צניעות? או שאת מעדיפה שיכתבו, עבירות של כרת ! תאוות ! זימה ! פריצות ! נגיעות אסורות !

המפתח בידיים שלך , אל תתני לחודש וחצי להרוס שלוש שנים של אמונה ובטחון, זו לא חכמה לשמור נגיעה כשאין ניסיון , כל החכמה היא לראות האם בשלוש שנים האלה שמרת נגיעה כי באמת האמנת בכח האיפוק והסבלנות , או שפשוט לא יצא לך, כי עכשיו הניסיון שאת עומדת בו מעיד על העובדה שבשלוש שנים האחרונות לא באמת עשית השתדלות , פשוט לא היה לך ניסיון זה הכל, קשה באימונים קל בקרב , אם בשלוש שנים האחרונות היית מתאמנת ושומרת על עצמך , אז בקרב (עם החבר) היית מנצחת , אבל אם קשה לך בקרב סימן שלא ממש היו אימונים לשם שמים, בהצלחה.

לקריאת תגובות דומות שלי בנושא שמירת נגיעה לחצי כאן: "שמירת נגיעה"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב, אני אמא לילדה בת 17 שחבר שלה עזב אותה אחרי המון זמן שהם היו ביחד אני יודעת שהם נקשרו אחד לשני ממש ויותר מזה. תמיד אמרתי לה שהיא לא צריכה חבר עכשיו ואם כבר אז שתשמור על עצמה ושהוא גדול יותר ממנה שלא תתן לו לפגוע בה וכו'.. והיא לא הקשיבה לי. עכשיו היא בדיכאון ממש בקושי אוכלת בקושי יוצאת מהחדר שלה ואני באמת מפחדת עליה. הבנתי שיש לך ניסיון עם בני נוער אשמח אם תגיד לי איך להוציא אותה מזה, תודה.

תשובה:
בראש ובראשונה תעודדי אותה ותחזקי אותה ואל תגידי לה משפטים כמו: "אמרתי לך"
כרגע היא זקוקה לכל החום והאהבה שתוכלי להעניק לה ,אל תדברי יותר מדי פשוט תחבקי, תגידי לה שאת אוהבת אותה לא משנה מה, זה הכל ! כל השאר כבר יבוא לידי ביטוי בהמשך, כשהיא תראה שאת יודעת להיות "אמא נפלאה" בכל מצב, אני מבטיח לך שבפעם הבאה שתייעצי לה עצות היא תחבק אותך ותעריך כל מילה שיוצאת לך מהפה, הכי חשוב לא להטיף לה ולהראות לה "שניצחת אותה" שהיא "אשמה" , "טועה" אל תתני לה להרגיש שאת שמחה לאיד ח"ו.

כשהיא תירגע קצת תעשו שיחה בארבע עיניים על בינו לבינה , תדברו פתוח , אל תחששי לשתף אותה בדאגות שלך אבל יותר חשוב שתקשיבי לרחשי ליבה , נערה שיוצאת גם גברים שבוגרים ממנה בהרבה בסך הכל "זועקת" לתשומת לב , כנראה שהיא לא ממש מקבלת את מלא תשומת הלב בבית , תנסו לפנות לה יותר זמן , תדברי עם בעלך על הנושא ותשתדלו לתת לה חיזוקים חיוביים קצת יותר משמעותיים , בשיחה שתערכי עמה (רק את והיא) תדברי איתה על נאמנות , תסבירי לה כמה חשוב לצאת עם בחור נאמן , בחור שנאמן לה' ותורתו יהיה נאמן גם כלפיה , בחור שבוחר לזלזל בה' יתברך ובתורתו , סביר מאוד להניח שיזלזל בעתיד גם בנאמנות שלו כלפיה , לכן תשתדלי להעצים בעיניה את הבחורים הדתיים ותראי לה שאמונה ויהדות לא פחות חשובים מבעל עשיר , עושר אמיתי בא לידי ביטוי בשמחה ! "עושר ואושר" בהצלחה.
אם יש לך אפשרות לחשוף אותה ל-"אורלנוער" ולהרצאות שבאתר אין לי ספק שהיא תחייך , תתחזק ותחכים ובקשר הבא שלה היא תדע בדיוק לקראת מה היא הולכת.

בנוסף, אשמח אם תכתבי לנו את השם שלה במדור התהילים שבאתר ואנחנו נתפלל עליה להצלחתה , תקראי עבורה באתר כל יום פרק תהילים אחד וכל יום תכתבי מחדש את השם שלה. אנחנו כל יום עושים שיעורים להצלחת הקוראים באתר וכל מי שקורא באתר תהילים זוכה להיות חלק מכמה ספרי תהילים שמסיימים מדי יום באתר, זכות דוד המלך עליו השלום תגן בעדינו ונזכה לגאולה בקרוב: "להוספת שם לחצי כאן". שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום,
במידה ואישה מתגיירת בהליך גיור רפורמי ( גדלה בישראל רוב שנות חייה ואף עשתה צבא) עוד לפני שהתחתנה והקימה משפחה
האם לאחר מכן, כאשר יוולדו לה ילדים ( שעפ"י החוק יחשבו כיהודים)
הילדים יוכלו, באם ירצו, לעבור ברית מילה ולהנשא באמצעות המועצות הדתיות?
או שמישום שאמם עברה גיור רפורמי הממסד הרבני האורתודוקסי לא יכיר גם בהם כיהודים?





תשובה:
יהודי שנולד יהודי , גם אם אינו מקיים אורח חיים דתי לעולם יישאר יהודי. לעומת זאת גויים שחפצים להתגייר , חייבים לקבל על עצמם עול תורה ומצוות , הגיור הרפורמי לא מחייב את הגויים לקיים תורה ומצוות ולכן הממסד הרבני האורתודוקסי לעולם לא יכיר בגיור הרפורמי. להרחבה לחצי כאן: "גיור רפורמי"

לסיכום: עד כמה שידוע לי צאצאיה של אשה שעברה גיור רפורמי הם גויים לכל דבר ועניין ע"פ דת משה וישראל ורק מי שעבר גיור כדת וכדין ראוי להיקרא יהודי כהלכה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים.......

"ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'.

אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת.

קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!<

נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת.

ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי.

אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה.

ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה!

אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.



תשובה:
וואו , מדהים.

זה באמת מכתב מרגש ונוגע ללב וחשוב שכל גבר וכל אשה יקראו אותו , צריך לקרוא גם התוודות של גבר שעבר משבר גירושים , אני בטוח שזה יהיה לא פחות מעניין , אם יש גבר שרוצה לשתף אותנו ברגשות שלו (בעילום שם כמובן) נשמח לשמוע מה אתם מרגישים... למרות שהאתר הזה נקרא: "אור-לנוער" כבר מזמן גולשים בו עשרות אם לא מאות אלפי גולשים צעירים , נערים , בחורים ומבוגרים , כנראה שהאור מופץ לכל בית ישראל בארץ ובעולם, חשוב לציין שהאתר פועל ללא מטרות רווח , ללא הוראות קבע ובאמת לשם שמים
הצפיות בסרטונים לא ממוספרות , לא אכפת לנו כמה אנשים צפו בסרטון , אנחנו לא מחפשים כבוד ותהילה , מי שמודד לנו את מספר הצפיות באתר הוא הריבונו של עולם, אנחנו לא מחפשים מספרים וכבוד , אנחנו מחפשים אהבת ישראל אמיתית , לא נגועה !
תתפללו עלינו שנזכה לענווה ונתרחק מהגאווה והפרסום השקרי , הפרסום היחיד שאנחנו מוכנים ליטול בו חלק הוא פרסום גדלות הבורא בעולם , בחינת: "יתגדל ויתקדש שמ-יה רבה" ויהי רצון שיגדל שמו של ה' בעולם.

לסיכום: אם יש לכם דברים נוספים שהייתם רוצים לשתף באתר , נשמח לקרוא , דברים מרגשים שאתם חושבים שיעשו לאחרים טוב , שיועילו לכלל הציבור , אנחנו כאן כדי לקרוא ולפרסם ולגדל את שמו של ה' יתברך.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד