הדרך הכי טובה לדעת היא לשאול! את מי? את הרב או את הרבנית שמכירים אותך וראו את שלבי ההתחזקות שלך וההתמודדויות שהיו לך! אם למדת היטב את הלכות שבת וכשרות ואת הולכת בצניעות ועבדת על המידות שלך.. רק רב או רבנית שראו איך התחזקת יוכלו לייעץ לך בדיוק את הדבר הנכון!  אשה חושבת ופועלת על פי הרגש לכן אשה תמיד תהיה בטוחה שהיא בשלה לחתונה! היו כמה בנות שלמדו במדרשה כמעט שנה וביקשו רשות מהרב לצאת לשידוכים והרב לא אישר להן מפני שהוא ידע שהן לא בקיאות בהלכות והוא ראה שהן צריכות עוד קצת לעבוד על המידות שלהן וללמוד קצת יותר במדרשה ולהחכים! ברגע שהרב ראה שהבנות האלה עשו השתדלות ולמדו יותר וויתרו יותר ועבדו על המידות הוא אפשר להן לצאת לשידוכים ולשבת מול תלמיד חכם! 

אם אין לך רב או רבנית , ראוי שתיכנסי למסגרת אסקטרנית של שיעורים קבועים ושם תהיה לך רבנית שתכיר אותך פחות או יותר איתה תוכלי להתייעץ, כך היא תוכל להמליץ עליך ולייעץ לך בנושא. כמו כן אל תסמכי על עצמך בקטע הזה , כי רוב הבנות ממהרות לצאת לשידוכים בעודן "בוסר" ואינן מוכנות לזוגיות, הן צריכות לעבוד על המידות ללמוד הלכות ועוד... אין טוב יותר ממדרשה , ברגע שתהיי במדרשה תזכי להכיר בחור בצורה מסודרת עם הכוונה ראוייה, אבל אם תכירי דרך חבר או סתם מישהו את עשויה להתאכזב מאוד ולהיות מופתעת לרעה בהמשך הדרך, גבר שממליצים עליו ממקור מהימן (ישיבה , כולל) זה גבר שרואים אותו לומד, שאפשר להעיד עליו שהוא בן תורה ולא גבר שפשוט נראה נחמד ונראה בחור טוב, גבר כזה עשוי להתהפך ולגלות אי יציבות נפשית ח"ו. לכן תמיד טוב יותר לקבל עצה מהרב או הרבנית של המדרשה, הם ישוחחו עם המשודך ויבחנו אותו בעיניים אובייקטיביות ויתנו לך את האישור !
אני אישית עברתי מספר ראיונות עד שזכיתי לקבל את אשתי , הרב דניאל זר ראיין אותי, הרב הלפר (הרב של עטרת ראיין אותי) בקיצור לא יוצאים ומתחתנים המשודכים עוברים בדיקה והבנות מקבלות עצה טובה מהרב ו\או הרבנית, עצה שעשויה להועיל להם לכל החיים. הכי חשוב לא למהר ! התאהבות רגעית מקורה בתאווה ולא באהבה. המון הצלחה

אחי היקר, אין דבר כזה אשה פשוטה, אי אפשר לקרוא לבת ישראל פשוטה, כל בת ישראל היא יהלום עצום, לא משנה באיזה מדרגה היא נמצאת, ברגע שהיא חוזרת בתשובה ומנקים את האבק שמסתיר את האור העצום של היהלום שנקרא: "בת מלך" הכל חוזר לקדמותו, לכן חשוב שתדע (ושכל מי שקורא את התגובה הזאת ידע) שכל נערה שחזרה בתשובה אביה הישיר הוא מלך מלכי המלכים ואין מתאימה יותר ממנה להקים בית קדוש ונאמן בישראל, אבל רצוי להתחתן עם בת סמינר, או בת מדרשה או עם בת מלך שקבעה עיתים לתורה (במדרשה אקסטרנית וכד') וקבלה כלים לזוגיות נכונה ולא עם בת שירות לאומי שלא קבלה כלים לזוגיות טובה , אלא אם כן היא עברה הדרכה ארוכה וקבעה עיתים לתורה בזמן השירות (אבל בת מדרשה עדיף כמובן)

אל תתפשר על פחות מבת מלך, אל תחפש "חפיפניקית" שחושבת שהיא יודעת הכל ואף אחד לא יכול לחדש לה, אחת שהולכת עם חצאיות עד הברך בלי גרביים וחולצות צמודות, חשוב שתדע שהאשה שתבחר תהיה אם ילדיך, אל תתפשר !!! יש מספיק חפיפניקים שישמחו לקבל את החפיפניקיות שמסתובבות ברחוב , או מעשנות נרגילות ורואות סרטים. מעשנות סיגריות , מסתובבות עם לבוש צמוד וכל היום שולחות מסרונים בפייסבוק, תהיה ירא שמים ותחפש נערה יראת שמים כדי לזכות בילדים יראי שמים ולא בילדי פייסבוק שילכו כל היום לטייל בקניון ולא ישמרו על קדושת העיניים שלהם !

לדעתי יש כמה מדרגות לנערות שחוזרות בתשובה.
1. דתיה מבית שלמדה במסגרת תורנית וקובעת עיתים לתורה על בסיס קבוע.
2. נערה שעשתה תשובה ולמדה במסגרת תורנית מעל שנתיים לפחות
2. נערה שעשתה תשובה ולמדה במסגרת תורנית מעל שנה לפחות
3. נערה שקבעה עיתים לתורה והייתה קשורה למסגרת לפחות שנה. 
4. נערה שקבעה עיתים לתורה בלי להיות קשורה למסגרת אבל עשתה תשובה.

האמת יש מי שיחלוק עלי ויאמר שנערה שעשתה תשובה עדיפה על דתיה מבית משום שדתיה מבית לא תמיד מתרגשת בעבודת ה' שלה כי המצוות הפכו אצלה להרגל, אך לנערה דתיה מבית יש טבעים מולדים רוחניים ונפש זכה וטהורה שלא נדבקה בהבלי העולם הזה (מילדותה ומשורש היווסדה) ולכן יש מי שאומר שלכתחילה כדאי ועדיף דתיה שבאה ממשפחה טובה ולזה רמזה הגמרא לעניו"ד.

אולם כיום כשכל כך הרבה בנות חוזרות בתשובה ומוסרות נפש עבור התורה הקדושה
כשכל כך הרבה נערות צעירות מתמודדות באופן יומיומי עם קשיים ובזיונות רק כדי להחזיק מעמד בקדושה ולזכות לעלות למדרשה, אין לי ספק קל שבקלים, שבת מלך שזכתה לעלות למדרשה לפחות לשנה שלימה, הרי שהיא בתו של ה' יתברך ואין ראויה יותר ממנה להקים עמה בית נאמן בישראל. (קטע נפלא לצפייה: "איך זוכים בבת מלך?")

אחותי היקרה, אני ממש מצטער לשמוע ששיחה פשוטה בפייסבוק עברה מדיבורים למעשים, אני מאוד מקווה שניתקת קשר מהבחור לגמריי , אני סמוך ובטוח שאת אשה כשרה ונפלאה, כולנו בני אדם , אף אחד לא מושלם , אבל לפעמים טעות קטנה שנראית לנו תמימה , מבחינה הלכתית עשויה להיות הרת גורל עבורנו וההשלכות שלה לא ממש פשוטות.

אוי אני פשוט בהלם ! אני לא יודע מה לומר לך... אני פשוט בשוק ! ! ! האמת יכולתי להתעלם מהשאלה ולהמשיך הלאה , זה היה הפתרון הקל ביותר , אבל מצד שני זו אחריות ואסור לי להסתיר ממך מידע שעשוי להיות רלוונטי מאוד במקרה שלך , מידע שאלמלא אומר לך אותו , אני עשוי ליתן דין וחשבון על כך , לכן אני מחוייב לומר לך את האמת גם אם היא דיי כואבת , לא סתם אסרו חכמים את הניאוף , הדבר נאסר בעיקר כדי למנוע בגידות במשפחה ובמקרים מסויימים אף הולדה של ילדים ממזרים ח"ו.

אחות יקרה, לצערי עשית מעשה חמור ביותר שהדרך חזרה ממנו ממש לא פשוטה , עד כמה שידוע לי ולעניות דעתי , את אסורה על בעלך ואת מחוייבת להתגרש , "אסורה על בעלה ועל בועלה" , אבל היות ואיני פוסק הלכה ואף אחד לא הסמיך אותי לחרוץ את גורל משפחתך , כדאי מאוד שתפני לרבנות באיזור מגורייך כדי לדעת אם את אכן אסורה על בעלך , או שמא בית הדין ינסה למצוא איזה פתח להתיר אותך לבעלך , הדבר האחרון שאני רוצה זה להרוס לך את התא המשפחתי , לכן תני לי לברר את הנושא עם דיין ירא שמים , אני מקווה לחזור אליך בהקדם, תשתדלי לשמור על עצמך ולא ליצור קשרים עם ידידים מהעבר , לפעמים לעבירה קטנה עשוי להיות מחיר כבד וגם אם אשה בוחרת להתעלם מההלכה בנושא ולחיות את חייה , היא לא יודעת שהנזק שהיא גורמת רק גדול יותר ויהיו לו השלכות וחבל , אני מאוד מקווה שכל מי שתיחשף למקרה שלך כאן ברשת , תלמד מזה...

א) להעריך קצת יותר את חיי הנישואין.
ב) להיזהר מאוד מפיתויים בפייסבוק.
ג) לא לוותר על עקרונות בסיסיים.

החיים הם לא משחק..
נישואים זה לא משחק , בגידה זה לא דבר של מה בכך , ניאוף הוא חטא חמור לא רק ביהדות , לניאוף יש השלכות לא ממש נעימות , כל מי שחושבת לנאוף ולשמור על זה בסוד ולהמשיך לחיות כל ימיה בחטא עושה טעות איומה , נכון שלא נעים לפרק משפחה , אבל הרבה פחות נעים לגלות שכל החיים חיינו בחטא , הייתי מספר לך סיפורים מחז"ל בנושא , אבל אני מעדיף לשאול תחילה פוסק כדי לא לצער אותך חלילה , המטרה שלי היא לעזור לך , אבל במקרה שלך , אין לי הרבה ברירות , אם את אסורה אין לי הרבה אין לעזור לך , חוץ מלהתפלל להצלחתך ולחזרתך השלימה בתשובה. ברוכה תהיי לה'.

לסיכום: אשאל פוסק בנושא ואחזור אליך בהקדם , שמרתי את המייל האישי שלך , אני אצור איתך קשר ואני מאוד מקווה שיהיו לי בשורות טובות , על פניו לא נראה לי שזה משהו שאפשר פשוט להחליק , אבל מי יודע , אולי יש אפשרות למצוא פתח להתיר אותך ולא לנתק אותך מבעלך ומבתך המקסימה , אני אעשה הכל כדי לעזור , בואי נתפלל ונקווה לטוב. אני מניח שבעלך לא יודע שום דבר מהנושא , אני מקווה שלא תיאסרי עליו ר"ל. ר

הערה חשובה:
אני לא מאמין שיתירו אותך לבעלך אבל אני לא רוצה להיות פסימי , אותי חינכו להיות אופטימי ולהאמין שתמיד יש תקווה , לכן יתכן מאוד שבמידה ותקבלי על עצמך תשובה שלימה ותנתקי קשר לחלוטין מהבועל ותקבלי על עצמך לא לשוב על החטא הנורא והאיום הזה שוב , ראיתי שבמקרים מסויימים ממש , יש מקום להתירה לבעלה כמובא בדברי הגרע"י ביבי"א באבן העזר חלק ט' סימן י' שאז אינה צריכה להודיע לבעלה ותקבל על עצמה לא לחזור לזה ואם תחזור לזה הרי שאסורה על בעלה לעולם. אבל אני לא מוכן לקחת על עצמי את ההיתר , רק רב גדול או בית דין מוסמך לדון בזה. אשאל פוסק ואשיב לך למייל האישי , ביום יומיים הקרובים תקבלי כבר תשובה למייל בע"ה.

אחי היקר, אספר לך סיפור ואולי הסיפור יעזור לך להבין איפה הטעות שלך נשמה , היה לי תלמיד (נער) שהיה מקפיד להגיע לשיעורי תורה במשך שנתיים לערך הוא היה מקפיד להגיע לשיעורים , עד שיום אחד הוא נשבר , כי הוא ראה שהוא לא מוצא את הזיווג שלו ! לפתע הוא נחלש וקצת כעס עד שהפיתוי הגדול הגיע , פתאום הציעו לו עבודה במלצרות , 30 ש"ח לשעה ! בתחילה הוא היסס , אך בסופו של דבר הוא עזב את השיעור והלך להיות מלצר , הוא וויתר על שיעור ששווה 30,000,000 $ בשביל
30 שקלים לשעה , הוא ויתר על חיי עולם בשביל חיי שעה , הוא ויתר על העולם הבא בשביל כמה פרוטות בעולם הזה , כעבור זמן הוא ניגש אלי לשאול כמה שווה שיעור תורה אחד? עניתי לו: "תלוי עבור מי?"

כמה שווה שיעור תורה אחר?
כשאדם לא מוכן לוותר על השיעור בעד שום הון שבעולם - השיעור שווה הון תועפות
בשביל אדם שמוכן לוותר השיעור בשביל 30 ש"ח לשעה - השיעור שווה 30 ש"ח
הכל תלוי בנו ! כשאנחנו מעריכים את השיעור ולא מוותרים עליו אין קץ לגודל שכרו.

כשהוא שאל אותי , מדוע ה' יתברך לא נותן לי זיווג? למה? איך אני יכול להמשיך להגיע לשיעורים כשה' לא עוזר לי? עניתי לו: בשנתיים לא הפנמת את השיעור באמת
כי כשאדם עובד את ה' על מנת לקבל פרס , הרי שאינו עובד את ה' אלא את עצמו.

אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס.
לכן אחי היקר , מעומק הלב אומר לך , שהשתדלותך ראויה להערצה , אך לצערי הרב לא עבדת את ה' ממש , עבדת יותר את עצמך , כי כשאדם עובד את ה' כדי לקבל פרס וכשאינו מקבל את "הפרס" הוא עוזב , הוא מגלה דעתו שהוא לא באמת עבד את ה' מתוך ביטול ואמונה שלימה , אלא מתוך אינטרסים ורצונות לקבל הטבות , ועובדה שכשלא הגיעו ההטבות ואף להיפך , קיבלת אשה קשה , החלטת "לנקום" במסובב הסיבות , אך צר לי לאכזב אותך נשמה טובה , לא כך היא דרך עבודת ה' וסופו מעיד על ראשיתו.

מי שמכיר הכי טוב את האדם זו אשתו.
אם תנתק את הקשר מה' , היחיד שיפסיד מזה זה רק אתה נסיך , עם ה' יתברך אי אפשר להילחם נשמה , אמר חכם גדול: "אם חפץ אדם לידע מה חושבים עליו בבית דין של מעלה , יראה מה חושבת עליו אשתו , שני אנשים בעולם מכירים את האדם ברמה הטובה ביותר ומי הם?
א) האדם עצמו
ב) אשתו

כל הברכה של האדם תלויה באשתו.
לכן כשרואה אדם שאשתו כועסת עליו ומרימה עליו את קולה ח"ו או מורדת בו , הרי שאינו מאיר לה ואינו נוהג בה כראוי , משום שהאשה היא אור חוזר ואין בה אור מעצמה , שכל הארתה נובעת מהארת הגבר , כשמש שמאירה על הירח , אני לא יודע אם אתה מבין את דברי או לא , אבל דע לך שמובא בסוד: "כל בירכאן דאתי קב"ה לבר-נש , ע"פ איתתיה הוא מעביר ליה" = כלומר: כל הברכות שמביא ה' יתברך על האדם , בזכות וע"פ אשתו הוא נותן לו , לכן כשאשתו בצער , מפסיד האדם את פרנסתו ואת שלום ביתו , לכן מה יעשה אדם ותגבר פרנסתו ? ישמח את אשתו , כי כשאשתו בצער גם השכינה בצער , אם אינו יודע לשמח את אשתו , לא תועיל כל השתדלותו , שכן אמרו חז"ל: "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" - כלומר: "כבדו את הנשים שלכם כדי שתתעשרו" , בלי זה אין שום דבר.

כל הפוסל במומו פוסל.
כשאדם מעיד על אשתו שהיא קשה , הרי שהוא מעיד על עצמו שהוא קשה , שכן אמרו חז"ל: "כל הפוסל במומו פוסל" , אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו , על אחת כמה וכמה אל תדון את אשתך שהרי היא בשר מבשרך.

עליך להפנים ולהבין שאשתך היא התיקון שלך בעולם הזה , מי שבורח מהתיקון שלו בא לו תיקון אחר , ואל יחשוב אדם שהתיקון השני יהיה קל מהראשון וידע אדם שהכל תלוי במעשיו וביראת השמים שלו. 

תעשה עם עצמך חשבון נפש.
 אני מציע שתעשה עם עצמך חשבון נפש ותראה שיש עוד הרבה דברים שלא הזכרת בהתחזקות שלך במשך 10 השנים וכדאי שתתן את הדעת גם עליהם , כגון: שמירת עיניים? טלוויזיה? אינטרנט כשר? מקומות מעורבים? למדת בכולל? בישיבה? קבעת עיתים לתורה באמת? עבדת על המידות שלך? או שהרבית לכעוס? שהרי אמרו חז"ל: "כל הכועס כל מיני גהינום שולטים בו". מי שלט בך? הקדושה או הטומאה? מי הוביל אותך לאן שהגעת? הטוב או הרע? במקום לדון את אשתך , תדון את עצמך, כי אם אתה רוצה ישועה אמיתית , תשנן את הפסוק: "מאין יבוא עזרי" , כשתרגיש "אין" אָיִן = כלום = ענווה = מי אני? = אני רק גרגיר חול שבא לעשות תיקון , אני מתבייש ! כשתרגיש שאתה אין , שאתה עניו , שאתה מתבטל להשגחה העליונה , אולי , אולי אז תזכה להיכנע לפני ה' ולכל המצוות שתעשה יהיה כח אחר . 

זכור ! כשמבשלים אוכל טהור בכלי טמא , אסור לאכול את האוכל , כי ההלכה אומרת שאסור לאכול אוכל שבושל בכלי טרף. כך כשמקיימים תורה ומצוות בכלי טמא , עם גוף שנכשל בעיניים כל הזמן , קורא עיתונים של פריצות , רואה טמבלוויזיה וגולש באינטרנט לא כשר , איך אתה מצפה שהתורה והלימוד שלו יצילו אותו מאסונות ! 

זכור ! ה' לא משקר ! ואם ה' יתברך כתב: "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' א-לוהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו , כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני רופאך". לא יכול להיות בחיים , שעשית רצון ה' וה'    סתם מזיק לך ומכאיב לך , הבעיה היא בך לא באשתך , תעשה תשובה ותקבל באהבה. ואני אברך אותך שתזכה שיהיה לך חשק לחזור , כי העונש הגדול ביותר הוא שנוטלים מאיתנו את כח הבחירה ואין לנו זכות להתרגש מעבודת ה' ואנו נופלים לייאוש ח"ו. 

צפה בקטעים הבאים אני בטוח שתהנה.







אם אהבת - כנס לקישור הבא להרצאות נוספות: "הרצאות בנושא הבית היהודי"