אחי היקר, אספר לך סיפור ואולי הסיפור יעזור לך להבין איפה הטעות שלך נשמה , היה לי תלמיד (נער) שהיה מקפיד להגיע לשיעורי תורה במשך שנתיים לערך הוא היה מקפיד להגיע לשיעורים , עד שיום אחד הוא נשבר , כי הוא ראה שהוא לא מוצא את הזיווג שלו ! לפתע הוא נחלש וקצת כעס עד שהפיתוי הגדול הגיע , פתאום הציעו לו עבודה במלצרות , 30 ש"ח לשעה ! בתחילה הוא היסס , אך בסופו של דבר הוא עזב את השיעור והלך להיות מלצר , הוא וויתר על שיעור ששווה 30,000,000 $ בשביל
30 שקלים לשעה , הוא ויתר על חיי עולם בשביל חיי שעה , הוא ויתר על העולם הבא בשביל כמה פרוטות בעולם הזה , כעבור זמן הוא ניגש אלי לשאול כמה שווה שיעור תורה אחד? עניתי לו: "תלוי עבור מי?"

כמה שווה שיעור תורה אחר?
כשאדם לא מוכן לוותר על השיעור בעד שום הון שבעולם - השיעור שווה הון תועפות
בשביל אדם שמוכן לוותר השיעור בשביל 30 ש"ח לשעה - השיעור שווה 30 ש"ח
הכל תלוי בנו ! כשאנחנו מעריכים את השיעור ולא מוותרים עליו אין קץ לגודל שכרו.

כשהוא שאל אותי , מדוע ה' יתברך לא נותן לי זיווג? למה? איך אני יכול להמשיך להגיע לשיעורים כשה' לא עוזר לי? עניתי לו: בשנתיים לא הפנמת את השיעור באמת
כי כשאדם עובד את ה' על מנת לקבל פרס , הרי שאינו עובד את ה' אלא את עצמו.

אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס.
לכן אחי היקר , מעומק הלב אומר לך , שהשתדלותך ראויה להערצה , אך לצערי הרב לא עבדת את ה' ממש , עבדת יותר את עצמך , כי כשאדם עובד את ה' כדי לקבל פרס וכשאינו מקבל את "הפרס" הוא עוזב , הוא מגלה דעתו שהוא לא באמת עבד את ה' מתוך ביטול ואמונה שלימה , אלא מתוך אינטרסים ורצונות לקבל הטבות , ועובדה שכשלא הגיעו ההטבות ואף להיפך , קיבלת אשה קשה , החלטת "לנקום" במסובב הסיבות , אך צר לי לאכזב אותך נשמה טובה , לא כך היא דרך עבודת ה' וסופו מעיד על ראשיתו.

מי שמכיר הכי טוב את האדם זו אשתו.
אם תנתק את הקשר מה' , היחיד שיפסיד מזה זה רק אתה נסיך , עם ה' יתברך אי אפשר להילחם נשמה , אמר חכם גדול: "אם חפץ אדם לידע מה חושבים עליו בבית דין של מעלה , יראה מה חושבת עליו אשתו , שני אנשים בעולם מכירים את האדם ברמה הטובה ביותר ומי הם?
א) האדם עצמו
ב) אשתו

כל הברכה של האדם תלויה באשתו.
לכן כשרואה אדם שאשתו כועסת עליו ומרימה עליו את קולה ח"ו או מורדת בו , הרי שאינו מאיר לה ואינו נוהג בה כראוי , משום שהאשה היא אור חוזר ואין בה אור מעצמה , שכל הארתה נובעת מהארת הגבר , כשמש שמאירה על הירח , אני לא יודע אם אתה מבין את דברי או לא , אבל דע לך שמובא בסוד: "כל בירכאן דאתי קב"ה לבר-נש , ע"פ איתתיה הוא מעביר ליה" = כלומר: כל הברכות שמביא ה' יתברך על האדם , בזכות וע"פ אשתו הוא נותן לו , לכן כשאשתו בצער , מפסיד האדם את פרנסתו ואת שלום ביתו , לכן מה יעשה אדם ותגבר פרנסתו ? ישמח את אשתו , כי כשאשתו בצער גם השכינה בצער , אם אינו יודע לשמח את אשתו , לא תועיל כל השתדלותו , שכן אמרו חז"ל: "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" - כלומר: "כבדו את הנשים שלכם כדי שתתעשרו" , בלי זה אין שום דבר.

כל הפוסל במומו פוסל.
כשאדם מעיד על אשתו שהיא קשה , הרי שהוא מעיד על עצמו שהוא קשה , שכן אמרו חז"ל: "כל הפוסל במומו פוסל" , אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו , על אחת כמה וכמה אל תדון את אשתך שהרי היא בשר מבשרך.

עליך להפנים ולהבין שאשתך היא התיקון שלך בעולם הזה , מי שבורח מהתיקון שלו בא לו תיקון אחר , ואל יחשוב אדם שהתיקון השני יהיה קל מהראשון וידע אדם שהכל תלוי במעשיו וביראת השמים שלו. 

תעשה עם עצמך חשבון נפש.
 אני מציע שתעשה עם עצמך חשבון נפש ותראה שיש עוד הרבה דברים שלא הזכרת בהתחזקות שלך במשך 10 השנים וכדאי שתתן את הדעת גם עליהם , כגון: שמירת עיניים? טלוויזיה? אינטרנט כשר? מקומות מעורבים? למדת בכולל? בישיבה? קבעת עיתים לתורה באמת? עבדת על המידות שלך? או שהרבית לכעוס? שהרי אמרו חז"ל: "כל הכועס כל מיני גהינום שולטים בו". מי שלט בך? הקדושה או הטומאה? מי הוביל אותך לאן שהגעת? הטוב או הרע? במקום לדון את אשתך , תדון את עצמך, כי אם אתה רוצה ישועה אמיתית , תשנן את הפסוק: "מאין יבוא עזרי" , כשתרגיש "אין" אָיִן = כלום = ענווה = מי אני? = אני רק גרגיר חול שבא לעשות תיקון , אני מתבייש ! כשתרגיש שאתה אין , שאתה עניו , שאתה מתבטל להשגחה העליונה , אולי , אולי אז תזכה להיכנע לפני ה' ולכל המצוות שתעשה יהיה כח אחר . 

זכור ! כשמבשלים אוכל טהור בכלי טמא , אסור לאכול את האוכל , כי ההלכה אומרת שאסור לאכול אוכל שבושל בכלי טרף. כך כשמקיימים תורה ומצוות בכלי טמא , עם גוף שנכשל בעיניים כל הזמן , קורא עיתונים של פריצות , רואה טמבלוויזיה וגולש באינטרנט לא כשר , איך אתה מצפה שהתורה והלימוד שלו יצילו אותו מאסונות ! 

זכור ! ה' לא משקר ! ואם ה' יתברך כתב: "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' א-לוהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו , כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני רופאך". לא יכול להיות בחיים , שעשית רצון ה' וה'    סתם מזיק לך ומכאיב לך , הבעיה היא בך לא באשתך , תעשה תשובה ותקבל באהבה. ואני אברך אותך שתזכה שיהיה לך חשק לחזור , כי העונש הגדול ביותר הוא שנוטלים מאיתנו את כח הבחירה ואין לנו זכות להתרגש מעבודת ה' ואנו נופלים לייאוש ח"ו. 

צפה בקטעים הבאים אני בטוח שתהנה.







אם אהבת - כנס לקישור הבא להרצאות נוספות: "הרצאות בנושא הבית היהודי"

אחי היקר, אספר לך מקרה שקרה עם ר' ישראל מרוז'ין ואולי זה יעזור לך לתקן... 

פעם הגיע יהודי בעל-עבירה אל הרב הקדוש ר' ישראל מרוז'ין זי"ע ואמר לו שהוא
רוצה לעשות תשובה.
שאל אותו הצדיק "אז למה אינך עושה תשובה?".
השיב היהודי "אני לא יודע איך...".
שאל הצדיק "ואיך ידעת אז לחטוא?".
ענה היהודי "חטאתי, ואחר כך...".
אמר הצדיק: "עשה כך גם עכשיו, תחזור בתשובה והחשבון יבוא מאליו".

מה שאני מנסה לומר זה שהכי קל לשכנע יהודי חכם באמיתות התורה ובנכונות הדרך, הקטע הקשה הוא היישום, וכבר אמר הראי"ה קוק באורות התשובה: "עיקר הנפילות באות מפני שאינו מאמין בקלותה של תשובה". אל תחשוש מהתשובה אחי , זה פשוט

אדם תמיד חי בתחושה של,,,, אם מעולם לא הייתי עושה את העבירה , אז לא הייתי נופל בזה גם עכשיו, אבל אחרי שכבר נפלתי יותר מפעמיים שלוש, המצפון נעלם וכמו שכבר מביאה הגמרא במסכת יומא פו: "עשה אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר".
לפעמים מרוב שנפלנו,, אין לנו כוחות נפש לקום,, מצד שני בשביל מה לקום? כיף לנו, למה לעצור את זה? מה הקטע? רק בגלל שכתוב באיזה ספר שזה חטא? אז מה...

אז אני יכול לבוא ולהפחיד ולספר עד כמה חמור החטא וכמה גדול עונשו של אדם שמקיים יחסים עם אשה לפני החתונה , אני יכול לצטט את דברי הזוהר הקדוש בנושא ולכתוב כמה משוקץ ומתועב הוא מלפני ה' , אני יכול לכתוב איזה עונש קשה מחכה לאשה שמקיימת יחסים לפני החתונה , אני יכול להכין לשניכם רשימה של ייסורים וצרות שיפקדו אתכם בעתיד בגלל הנאה רגעית , אני יכול לפרט את הנזק הנפשי הגדול שעלול להיגרם לילדים, אני יכול לספר סיפורים על עדויות של אנשים שמתו מוות קליני שסיפרו איזה צער איום ונורא הם ראו שנגרם לבנות שמכשילות את הרבים ונופלות לזנות ופריצות , אבל זו לא המטרה , הכי קל זה לבוא ולהפחיד, אבל אז אתם תפסיקו לעשות את העבירה, רק כדי לא לקבל ייסורים ולא לסבול צער נורא בעוה"ז ובעוה"ב. אבל לא זו מטרתי... להיפך , המטרה שלי היא להראות שלמרות החטא הנורא התשובה לא כל כך מסובכת , פשוט צריך כח רצון גדול וחכמה זה הכל...

משום שגם אם אדם נמצא בחושך גדול וגם אם עבר עבירות חמורות, עליו לזכור תמיד, את דברי הרמב"ם בהלכות תשובה: "גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה,,, אמש היה זה שנוא לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה. והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד". אם תרצה באמת להתקרב לה' , שערי תשובה לא ננעלו.

בדיוק כמו שגבר נשוי שמעד ונכשל לא ימשיך להרוס לעצמו את חיי הנישואין ויגרום לעצמו להיות שנוא בעיני ילדיו ודחוי מצד אשתו רק בשביל הנאה מזדמנת רגעית, כך אדם שחטא וגרם לעצמו להיות שנוא ומרוחק מלפני ה' , צריך לחשוב היטב ולשקול את צעדיו , מה חשוב לו יותר? הקרבה לה' יתברך או הקרבה לחטא?

איך עושים את זה?
א) מאמינים שכמו שאפשר לקלקל אפשר לתקן
ב) מקבלים החלטה בראש שמפסיקים, (משליטים שכל על רגש)
ג) הולכים לשיעור תורה, אתם חייבים חיזוק רוחני.
ד) צפו בקטעים מחזקים שיש באתר בנושא נגיעה אסורה.
ה) תגדרו גדרים ! (לא לישון יחד, לא להסתובב בחוסר צניעות וכו'...)

לסיכום: אין דבר העומד בפני הרצון, אם תרצו באמת אני לא רואה שום סיבה שלא תצליחו, אם חשוב לכם לשמח את ה' ולא רק את עצמכם, תנקטו בצעדים לעצור את החטא הנורא, תמנעו מעצמכם צער בעתיד, צער שלא כרוך רק בסבל וייסורים, צער שכרוך באובדן הרגש, אתם מאבדים את התמימות המינית שלכם, אם לא תתחתנו, סביר מאוד להניח שתזכרו את החוויות המיניות שהיו לכם עם בני זוג אחרים וזה סתם יהרוס לכם את הזוגיות ואת קדושת המחשבה, לא חבל? תחשבו כמה צעדים קדימה.

לצפייה בקטעים בנושא שמירת נגיעה לחצו כאן:"נגיעה אסורה - קטעים לצפייה"

לא לכולם יש תנאים תורניים, לא כל נערה זכתה לבית שבו נשמעים דברי תורה, בית בלי טלוויזיה, בלי מחשבים ופייסבוק, לא כל נערה זוכה לדוגמא אישית מאמא ואבא, לדעתי הדבר החשוב ביותר בבנייה האישית של בני הנוער ובהפיכתם למודל לדור הבא, היא המודל לחיקוי שהם רואים בבית, אם אבא מחפף ואמא לא שומרת על צניעות, סביר מאוד להניח שכך יתנהגו הילדים שלהם, כל אחד מחקה את דפוסי ההתנהגות שהוא רואה בבית, לכן חשוב שתהיה לבנות דוגמא אישית טובה (גם לבנים כמובן)
 
אם ההורים לא יודעים את כל ההלכות, סביר מאוד להניח שהם גם לא מיישמים אותן, לא בוררים היטב את האוכל, לא מכשירים היטב את הירקות, לא יודעים אם מותר או אסור להכניס אוכל לפלטה בשבת, לא יודעים מה זה מאכל בן דורסאי, לא יודעים מה זה כזית, כביצה, כגרוגרת, ככותבת, לא יודעים מה זה, בטל בשישים, דאורייתא, דרבנן,  אבל אם זוכים לעלות למדרשייה, זוכים ללמוד להחכים ולתת דוגמא אישית יהודית נפלאה לדור הבא שמושתת על ערכים, הלכות, צניעות ותרבות אחרת לחלוטין

אבל אם את דתיה מבית ויש לך דוגמא אישית נפלאה, אף אחד לא מכריח אותך לעלות למדרשייה, את יכולה להסתפק במסגרת אקסטרנית של שיעורי תורה ולחזור לישון כל יום בבית, אבל לדעתי מדרשייה עשויה לתרום מאוד גם לנערות שגדלו בבית דתי המון! לא יודע איך להסביר לך, זה פתאום נותן לך חשק לברך, ללכת בצניעות, במקום לחיות על אוטומוט בבית בלי לקבל הסבר, בלי לשמוע סיפורי חסידים ובלי דוגמא אישית כל כך נפלאה כמו שהבנות מקבלות במדרשייה, יש במדרשיות רבנים כל כך חכמים ונבונים שפשוט חבל לפספס את הזכות, בשירות לאומי לא מקבלים רבע יהדות ממה שמקבלות הבנות במדרשיות, זה עולם אחר לחלוטין, מקימים בית אחר לחלוטין, על בסיס אחר עם קדושה שונה לחלוטין.

מה שבת מדרשה תקבל בשנה אחת , בת שירות לאומי לא תקבל גם ב-10 שנים בעבודה בשירות הלאומי , לא שאני מזלזל חלילה אני רק אומר שלדעתי האישית, אין דבר יפה יותר מלגדול בבית שמקפיד על כל ההלכות קלה כבחמורה מתוך אהבת התורה ולומדיה ולא מתוך שנאת חינם ושנאת החרדים, אין לי ספק ששנת מדרשה מסוגלת לגרום לכל בת מלך ששמעה בבית , בשכונה , ברחוב , בשירות לשון הרע על חרדים , לשנות את התפיסה שלה מקצה לקצה , סוף סוף נחשפים לחרדים אמיתיים , שתורמים למדינה לא פחות מחייל בגבול ! במסירות נפש , בהדרכה , הכוונה , עצה ובניית בתים נאמנים בישראל. בקיצור מומלץ בחום.

תגובות דומות בנושא:
א) האם כל הרבנים אוסרים לעשות שירות לאומי?
ב) החלטתי לעלות למדרשה נמאס לי להיות חפיפניקית , אני רוצה בן תורה אמיתי!