נוֹתֵן כֹּחוֹת : {{כְּשֶׁאָדָם נִמְצָא בַּחֶבְרָה וְנוֹקֵט בְּתַחְבּוּלוֹת עַל מְנַת לֹא לְהִכָּשֵׁל בִּרְאִיוֹת אֲסוּרוֹת, עוֹמֵד עַל עֶקְרוֹנוֹת, בְּאֹפֶן עָקִיף הוּא גּוֹרֵם לַאֲחֵרִים לְהִתְחַזֵּק בִּשְׁמִירַת עֵינַיִם. עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁרוֹאִים אָדָם שֶׁאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ להִּתְעַקֵּשׁ ולִשְׁמֹר עַל עֵקְרוֹנוֹתַיו, לֹא מִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים, לֹא מִתְעַכֵּב לְיַד דוּכָנֵי עִתּוֹנִים וְדוֹמֵיהֶם, בְּמַעֲשִׂים אֵלּוּ הוּא נוֹתֵן כֹּחוֹת לָסוֹבְבִים אוֹתוֹ, הֵם מִסְתַּכְּלִים וְחוֹשְׁבִים בְּלִבָּם אִם הוּא יָכֹל גַּם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים. כָּךְ הוּא מְלַמֵּד אֶת הָאֲחֵרִים כֵּיצַד צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ וַאֲחֵרִים.וּזְכוּתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד. כָּךְ אֶפְשָׁר לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַסְּבִיבָה בִּפְרָט עַל בַּחוּרִים אֲחֵרִים שֶׁרוֹצִים לִשְׁמֹר אַךְ נֵחְלָשִׁים עֵקֶב הַפְּרִיצוּת הַנּוֹרָאָה הַשּׂוֹרֶרֶת בִּרְחוֹבוֹת, הָאֶחָד שֶׁמַּקְפִּיד וּמַצְלִיחַ לִשְׁמֹר עַל הָעֵינַיִם מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו עוֹד כְּאֵלּוּ שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַל עֵינֵיהֶם. }}