בָּשָׂר לָבָן: {{יוֹדְעִים שֶׁאָסוּר לֶאֱכוֹל בְּשַׂר חֲזִיר וְשֶׁזֶּה אָסוּר מֵהַתּוֹרָה וְאַף אֶחָד לֹא רוֹצֶה לְהָקֵל בְּזֶה. יוֹדְעִים גם שֶׁאָסוּר לְהַדְלִיק אֵשׁ בַּשַּׁבָּת וְגַם בְּזֶה אַף אֶחָד לֹא רוֹצֶה לְהָקֵל. וְכוּלָּנוּ מַסְכִּימִים שֶׁעַל שָׁלוֹשׁ עֲבֵירוֹת יֵהָרֵג וּבַל יַעֲבוֹר: שְׁפִיכוּת דָּמִים, עֲבוֹדָה זָרָה, וְגִילּוּי עֲרָיוֹת, וְהַפֵּרוּשׁ שֶׁל יֵהָרֵג וּבַל יַעֲבֹר הוּא שֶׁאִם עוֹשִׂים תְּנַאי לִיהוּדִי וּפוֹקְדִים עָלָיו לְחַלֵּל שַׁבָּת אוֹ לָמוּת מֻתָּר לוֹ לְחַלֵּל שַׁבָּת וּבִלְבַד שְיַצִּיל אֵת נַפְשׁוֹ. וְאִם תּוֹפְסִים יְּהוּדִי וְאוֹמְרִים לוֹ תֹּאכַל בְּשַׂר חֲזִיר אוֹ שֶׁתָּמוּת, יֹאכַל חֲזִיר וְלֹא יָמוּת כִּי עַל זֶה אֵין צִוּוּי שֶׁל יֵהָרֵג וּבַל יַעֲבוֹר. אֲבָל עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת יֵשׁ צִוּוּי שֶׁל יֵהָרֵג וְלֹא יַעֲבֹר עַל אִסּוּר שֶׁל גִּלּוּי עֲרָיוֹת. כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁנָּתַן עֵינָיו בְּאִשָּׁה אַחַת, וְהֶעֱלָה לִבּוֹ "טִינָא". כְּלוֹמַר מֵרֹב אַהֲבָה לְאוֹתָהּ אִשָּׁה חָלָה בְּחֹלִי מְסֻכָּן שֶׁיָּכֹל לִגְרֹם לְמָוֶת בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ לָרוֹפְאִים, כֵּיצַד יִתְרַפֵּא אָמְרוּ הָרוֹפְאִים אֵין לוֹ תַּקָּנָה, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אִתָּהּ מַעֲשֶׂה מַמָּשׁ. שָׁאֲלוּ אֶת חֲזַ"ל הַאִם אֶפְשָׁר לְהַתִּיר לוֹ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה עִם אוֹתָה אִשָּׁה לְצֹרֶךְ רְפוּאָה? אָמְרוּ חֲכָמִים: יָמוּת וְאַל יַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה! הִצִּיעוּ הָרוֹפְאֵים פִּתְרוֹן אַחֵר עַל מְנַת לְהַצִּילוֹ שֶׁלְּכָל הַפָּחוֹת תַּעֲמֹד לְפָנָיו שֶׁלֹּא בִּצְנִיעוּת עַל מְנַת שֶׁיִּתְרַפֵּא. וְשׁוּב פָּסְקוּ חֲזַ"ל: יָמוּת וְאַל תַּעֲמֹד לְפָנָיו בִּפְרִיצוּת..! הָרוֹפְאִים הִצִּיעוּ שֶׁלְּפָחוֹת תְּדַבֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר כְּדֵי שֶׁהַחֹלִי לֹא יְתַגְבֵּר. פָּסְקוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל: יָמוּת וְאַל יְדַבֵּר עִמָּהּ כְּלָל אֲפִלּוּ לֹא מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר! גְּמָרָא זוֹ מְלַמֶּדֶת כְּשֶׁיֵּשׁ אָדָם חוֹלֶה מֵרֹב אַהֲבָה עָדִיף שֶׁיָּמוּת וְלֹא יִסְתַּכֵּל וְלֹא יְדַבֵּר עִם אוֹתָה אִשָּׁה אֲפִלּוּ שֶׁבְּמִקְרִים אֲחֵרִים כְּגוֹן חִלּוּל שַׁבָּת עֲבוּר חוֹלֶה אוֹ תְּרוּפוֹת לְאָדָם חוֹלֶה אֲפִלּוּ לְלֹא כַּשְׁרוּת יֵשׁ מִקְרִים שֶׁמַּתִּירִים מִשּׁוּם פִּקּוּחַ נֶּפֶשׁ. אֲבָל שְׁאָר עֲבֵרוֹת הַנּוֹגְעוֹת לַעֲרָיוֹת, אֵין הֵיתֵר אֵלָא יָמוּת וְלֹא יִגַּע בָּהּ יָמוּת וְלֹא יִסְתַּכֵּל. כִּי הִסְתַּכְּלוּת עַל נָשִׁים חֲמוּרָה בְּיוֹתֵר. וְאִם כָּךְ הֶחְמִּירוּ בְּסַכָּנַת חַיִּים אָז אֵיךְ אֶפְשָׁר לְאָדָם בָּרִיא לָבוֹא וּלְהָקֵל וּלְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים שֶׁאֵינָן צְנוּעוֹת. }}