מִצְוָה גְּדוֹלָה : {{כְּשֶׁמֻּכְרָחִים לְהַגִּיעַ לַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם פְּקִידוֹת שֶׁאֵינָן לְבוּשׁוֹת בְּאֹפֶן צָנוּעַ נוֹקְטִים בְּכָל הָאֶמְצָעִים עַל מְנַת לִשְׁמוֹר עַל הָעֵינַיִם מַשְׁפִּילִים מַבָּט מוֹרִידִים מִשְׁקָפַיִם מִמְּעַטִים בְּדִבּוּר וְלֹא מִסְתַּכְּלִים וּבְנוֹסָף אֶפְשָׁר לָגֶשֶׁת ולְבַקֵּשׁ מֵהַמְנַהֲלִים שֶׁיַּקְפִּידוּ עַל לְבוּשׁ צָנוּעַ שֶׁל הָעוֹבְדוֹת, לֹא לְהִתְבַּיֵּישׁ לוֹמַר "אִם הַקֻּפַּאִית אוֹ הַפְּקִידָה אֵינָהּ צְנוּעָה אֲנַחְנוּ לְכָאן לֹא נִּכְנָסִים". שֶׁכָּל אֶחָד אוֹמֵר זֶה לְאַט לְאַט מַשְׁפִּיעַ וְהַמְנַהֵל יְחַיֵּב אֶת הָעוֹבְדוֹת לָבוֹא בִּלְבוּשׁ צָנוּעַ. אֲבָל כְּשֶׁלֹּא מְעִירִים אֵין מִי שֶׁיַּרְגִּישׁ שֶׁזֶּה מַפְרִיעַ וְאַף אֶחָד לֹא יַחְשֹּׁב לְהִשְׁתַּנוֹת וְאֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ, לָכֵן חָשׁוּב לְהָעִיר עַל מְנַת שֶׁהַמִּכְשׁוֹל יִפָּסֵק. וְהַמַּצְלִיחַ לִגְרֹם שֶׁיִּתְלַבְּשׁוּ יּוֹתֵר בִּצְנִיעוּת נְחַשֵּׁב לִמְזַכֶּה הָרַבִּים שֶׁמַּצִּיל רַבִּים מֵעָווֹן שֶׁל פְּגָם הָעֵינַיִם. וְהַזְּכוּת הִיא שֶׁל הַמֵּעִיר וְהַמַּשְׁפִּיעַ. שֶׁהֲרֵי בִּזְכוּתוֹ לֹא יִתְלַבְּשׁוּ בִּפְרִיצוּת וּבִזְכוּתוֹ אֲנָשִׁים לֹא יִכָּשְׁלוּ בְּמַבָּטִים אֲסוּרִים. וְאָדָם כָּזֶה שֶׁהִצְלִיחַ לְהַשְׁפִּיעַ שֶׁיִּתְלַבְּשׁוּ בִּצְנִיעוּת הֲרֵי זֶה בִּשְׁבִילוֹ תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל כְּלוֹמַר אִם בְּעָבָר חָטָא בְּעֵינַיִם, עַתָּה הוּא גּוֹרֵם שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַל הָעֵינַיִם וּבִזְכוּתוֹ עוֹד רַבִּים יִנָּצְלוּ...}} [כט. נשים בבית הכנסת] - יש איסור גם שלא להסתכל על נשים שמתפללות בבית הכנסת ולכן אם אין מחיצה בין הנשים לגברים אסור להתפלל שם [ל. מחיצה] - חובה לקיים מחיצה בין הנשים לגברים שבבית הכנסת וכשיש נשים ליד הגברים ללא מחיצה אסור להתפלל שם { שו"ת שרידי אש חלק א סימן ח עמוד יט אבל אם לא לבושות בצניעות חייב למנוע עצמו מכך כיון שהנאה באה לו בעל כורחו}. [לא. קול באשה] - כששומעים קול אישה זרה ששרה אין לברך ואין להרהר בדברי תורה אבל בשעת הדחק כשאין לו אפשרות אחרת וצריך לברך אפשר להקל כשאינו מתכוון להנות מקולה כגון שסותם את אזניו { קיצור שולחן ערוך סימן ה סעיף טז קול זמר מאשה חשוב גם כן ערוה. ומכל מקום בשעת הדחק, שהוא שומע נשים מזמרות, ואי אפשר לו למחות, לא יתבטל משום זה, מקריאת שמע ותפלה ותורה, אלא יתאמץ לכוין כל לבבו לקדושה, שהוא עוסק בה, ולא יתן לב עליה}.