שׁוֹמֵר אֵמוּנִים: {{ { טהרת הקודש מאמר שמירת עינים פרק ד' } " אֲחִי חַבִיבִי אִם תֵּלֵך בְּשׁוֹק וְיִצְרֶךָ בּוֹעֵר בְּקִרְבְּךָ לְהִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים אוֹ לְהַגְבִּיהַּ עֵינֶיךָ סְתָם שֶׁעַל יְדֵי זֶה תּוּכַל לָבוֹא לַהִסְתַּכְּלוּת וּלְהִרְהוּר חַ"ו וְאַתָּה עוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן, שֶׁלֹּא תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי הַיֵּצֶר. אָז בְּזֶה הַשָּׁעָה וְהָרֶגַע אַתָּה נִכְלַל בִּכְלָלַּא דְּצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם כִּי אֵין חִלּוּק בֵּין זֶה הַלָּאו שֶׁל הִסְתַּכְּלוּת אוֹ לָאו שֶׁל עֶצֶם הָעֲבֵרָה כִּי כָּל אָבִזַרַיְהוּ שֶׁל גִּלּוּי עֲרָיוֹת הוּא יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר וְאִם כֵּן אַתָּה עוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן כְּעֵין נִסָּיוֹן דְּיוֹסֵף הַצַּדִּיק בִּפְרָט בָּחוּר בְּשָׁנִים וְהוּא מְתַגְבֵּר עַל הַיֵּצֶר וְעוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן. בְּזֶה הָרֶגַע נִשְׁמְתָךְ זוֹכָה וּמְקַבֶּלֶת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה וְנַעֲשָׂה שִׂמְחָה וְחֶדְוָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כְּפִי הַנִּסָּיוֹן. וּשְׁכִינַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שְּׁמוֹ מִתְעַטֶּרֶת בְךָ וּמְנַשֶּׁקֶת עֵינֶיךָ הַטְּהוֹרִים"}}