שאלה:
רביד היקר, היתי כבר בסיפורי חיים מרגשים ומעניינים אבל כמו שלך לא זכיתי! הסיפור אתמול ברחובות היה פשוט מדהים! בחיים לא יצאתי עם אורות כאלה משיעור , אין לך מושג איך חיזקת אותי! אשריך שזכית ככה לחזק את הנוער, כל מילה שאני יוסיף מיותרת. אני לומדת בבית ספר חילוני והמורה שלי להיסטוריה כל הזמן מוציא שם רע על הדתיים ואין לי כוח כבר! פעם אחת הוא ממש העליב אותי. איך אפשר לעבוד על מידת הכעס ולא לשנוא אותו?

תשובה:

אני שמח שהתרגשת מהסיפור האישי , את מוזמנת להגיע לשיעורים בימי שלישי בקביעות ואני בטוח שתמשיכי להתרגש ולקבל משמעות לחייך.  בנוגע למורה שלך להיסטוריה, אל תכעסי עליו, הוא תינוק שנשבה, אם הוא היה חי בתקופת התנאים או האמוראים, הוא היה מתבייש מאוד בדבריו.

בכל מקרה, חז"ל כבר גילו לנו שבדור שבו יבוא המשיח כל מי שרחוק מתורה ומצוות יבזה את התורה וילעג ללומדיה, שנאמר: "בעקבתא דמשיחא חכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו וכו". (סוטה מט ע"ב) .
בקיצור אל תשנאי אותו , כי הוא לא אשם מסכן , הוא התעסק כל החיים שלו בללמוד היסטוריה והוא שכח את ההסטוריה של עם ישראל, הוא כנראה שכח את השואה, את הצער שהיה לעם ישראל בגולה (בחו"ל) כשהכריחו אותנו להתבולל, הוא שכח שפעם יהודי היה מוכן למות ולא לחלל שבת והיום אני בטוח שהמורה שלך מחלל שבת ואין לו אפילו מצפון, אבל אני לא מאשים אותו הוא מעולם לא היה מוכן לשמוע דעות של אחרים ולכן הוא נשאר מכונס בדעות שלו ! אם הוא היה שופך קצת את הכוס המליאה שלו ומוכן להקשיב, אולי הוא היה משתנה, בכל מקרה בקרוב יבוא גואל צדק ולב האבן של המורה שלך יתרכך בחינת: "והסירותי את לב האבן מבשרכם, ונתתי לכם לב בשר, ורוח חדשה אתן בקרבכם" (יחזקאל לו',כו')

תמיד תזכרי שיש לו נשמה יהודית וגם הוא יחזור בתשובה ויתבייש על הלשון הרע והשם הרע שהוא הוציא על עם קדוש כמו עם ישראל ועל לומדי התורה, הוא ישלם מחיר לא פשוט על התעוזה שלו והגאווה שלו בחינת: "והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה, שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש" (משנה באבות ב',י') בקיצור מה זה משנה מה המורה הזה חושב? משנה מה את חושבת ! איך את מרגישה עם הדת ועם ה' יתברך זה הכל. המורה שלך לא ממש מעניין אותנו כרגע , יהי רצון שיחזור בתשובה.

סרטונים נחמדים שירגשו אותך.
א. קצת מגדולתו וקדושתו של מלך העולם. - מוזיקה נעימה ומרגשת
ב. סבלנו מספיק משיח בא.
ג. דקה וחצי על קדושת עם ישראל.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
היי לאחרונה נחשפתי להרבה ידע על יחסים.. בעקבות פרידה קשה מחבר אני רוצה ליישם את האמת הוא נפרד ממני כי פחד להיסחף אני ממש מדוכאת עזבתי את עבודתי כנציגת מכירה בחברה סלולרית בקניון הרגשתי שפתאום זה לא בשבילי אני מרוסקת בא לי ללכת אליו ולחבק אותו אני מנסה להתחזק אבל מרגישה שהלב שלי אטום אני גם מפחדת להיות דוסית, היו ימים שממש רציתי לא לקום בבוקר כעסתי על הורי שהביאו אותי לעולם אני לא מבינה למה אני למה לאמר מודה אני בבוקר לא הייתי רוצה לקום אז על מה להודות? מתוסכלת מאוד :///

תשובה:
אני מבין שאת מתוסכלת בגלל הפרידה , אבל אם כך את מתוסכלת כשנותק הקשר בינך לבין בשר ודם , תחשבי מתוסכלת את צריכה להיות על הפרידה בינך לבין מלך מלכי המלכים... אם כולנו היינו מרגישים כמו שאת מרגישה כלפי צער השכינה, אין לי ספק שהגאולה הייתה מגיעה כבר היום... הבעייה שאנחנו מתוסכלים מדברים כל כך קטנים ואנחנו לא לומדים לקח מהניסיונות של החיים.

אם נערה שלא מקבלת "חיבוק" מחבר שלה נכנסת לצער כזה נורא ,כמה אנחנו צריכים להצטער שאין לנו את הזכות להיות מחובקים עם אבינו שבשמים? שאין לנו בית מקדש

לדעתי הגיע הזמן שבמקום שנדאג רק לעצמנו ונחשוב רק על התאוות והרצונות שלנו כדאי שתחשוב קצת על הקשר שלנו לאחים שלנו , כולנו עם אחד , כשכל אחד מאיתנו דואג רק לעצמו, אני מבין מדוע אין לו חשק לקום בבוקר , כי הוא סוג של "אגואיסט" שדואג רק לעצמו ואכפת לו רק מעצמו (כל אחד מאיתנו לפעמים מתנהג כך...) אם את רוצה להתרגש באמת ולהבין באמת מה משמעות חייך , נסי לראות את כל התמונה, כדי להצליח תתרחקי קצת מהעצמיות שלך... תעשי נסיגה קלה לאחור בדימיון ותראי את עצמך כמו גרגיר קטנטן בתוך ערמת חול גדולה. רק אם נתאחד ונחשוב גם על אחים שלנו נצליח להבין את המציאות נכון יותר ואולי נצליח לשנות כאן משהו, אבל אם נמשיך להיות אגואיסטים ונתעצבן על כולם ונתייאש רק בגלל ש-"לנו" יש צרות , זו בעיה !

הצרות הקטנות שלנו מצטרפות לצער הכללי שם עם ישראל , כולנו נושאים בנטל ובע"ה בקרוב נזכה לגאולה , כי לדעתי כבר סבלנו המון והצטערנו המון והגיע הזמן שניגאל, אין לי ספק שה' רואה הכל ושומע הכל , סופר את הדמעות שלנו וחש את הכאב שלנו , שנאמר: "בכל צרתם לו צר" , הוא פשוט מתעכב כדי שעוד יהודי יספיק להתחזק, כדי שעוד יהודי יספיק לחזור בתשובה ואז תבוא הגאולה השלימה בע"ה.

לדעתי אין לך חשק לקום בבוקר כי את חיה בלי משמעות , בלי חוקים , בלי הלכה איך אפשר להמשיך לחיות בלי משמעות? יש כאלה שמסוגלים לחיות כך 50 שנה,,, אבל יש אנשי אמת שלא מסוגלים לחיות בשקר ! לדעתי את נערה אמיתית , קשה לך לחיות בשקר ולכן את מתוסכלת , אם תקחי את עצמך בידיים ותחפשי אמת , אין לי ספק שכל יום שיעבור את תהיי עסוקה בלאסוף מצוות ולשמח את ה' במקום בלאסוף דמעות ולשקוע בעצבויות מיותרות , להכיר ולהיפרד , לצאת ולחזור , לבלות ולהתבלות.

שאלות ותשובות דומות בנושא.
א) עברתי פרידה כואבת איך אני יכולה להתגבר?
ב) צפיתי בהרצאות שלך ואני שוקלת לעזוב את החבר ולשמור נגיעה.
ג) גבר שהכרתי פגע בי ואחר כך פשוט צחק עלי אני לא מסוגלת לסלוח
ד) חבר שלי לשעבר רוצה לצאת איתי בחזרה , לצאת איתו או לא?
ה) אני יודעת את האמת אבל אין לי אומץ לעזוב אני פשוט מאוהבת

סרטונים שאני בטוח שתאהבי לראות: 







לסיכום: אני מציע לך לצפות בהרצאה השלישית "מעשה ב-2 חברים ו-5 ככרות לחם"
אני בטוח שתקבלי מוסר נפלא ותגיעי למסקנות פשוטות , אם את לא מבינה דברים פשוטים בחיים, איך את רוצה להבין את הדברים המורכבים? הרצאה מרתקת לצפייה
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד. מאוד קשה לי עם כל פינוי גוש קטיף זה היה מנוגד לחלוטין לכל התורה, הרבי מליובאוויטש התנגד לכל מסירת שטחים ובכלל מפוני גוש קטיף סבלו וסובלים מאוד בגלל המדינה. זה היה מעשה איום ונורא התעללות לא נורמלית במפונים כמו שידוע לנו... רציתי לשאול אותך: מה דינו של כל חייל שעשה דבר כזה? האם זה מביא גזרות קשות על עם ישראל מעשה שכזה? (אני לא מצליח להאמין שזה לטובה) בכלל חשוב לי לשמוע מה אתה אומר על כל הנושא הזה, תודה! מתן.

תשובה:
אני לא הפסקתי לבכות כשזה קרה , זה קרע לי את הלב , אבל אני בטוח שאם כך רצה ה' זה לטובה , מי שישלם על זה לדעתי זה לא החיילים שפינו , אלא מי שנתן את הפקודה , אנחנו צריכים להתפלל לשלומו של מי שנתן את הפקודה , אסור לנו לכעוס על אחים שלנו שבסך הכל ביצעו את הפקודה , מסכנים הם גם סובלים מזה, מצד אחד החובה לשרת את המדינה ביעילות ובנחישות , מצד שני לעקור יהודים מביתם , זה ממש מצב קשה אני מכיר כמה חיילים שנפגעו מזה נפשית , זה משאיר כתם לכל החיים. אני שוב אומר אני לא יכולתי לעמוד בזה , ממש בכיתי אבל התורה מחייבת אותנו להאמין שהכל מאת ה' , יתכן שהייתה גזירה קשה מאוד על כלל ישראל ומפוני גוש קטיף (הקדושים) לקחו אותה על הגב שלהם. הם פשוט אנשים כל כך מדהימים , הלוואי שכל עם ישראל היה מאוחד ואוהב כמותם , עשיתי שם מילואים חודשיים בתקופה שלפני הגירוש וממש התחברתי אליהם , הם פשוט אנשים מקסימים הלוואי שהייתה לנו את מסירות הנפש שלהם. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
מה שלומך הרב רביד? אני ממש מרגישה שאתה כמו אבא לכל דבר. עונה לכל שאלה לא מובנת! והערכה כלפיך היא אינסופית תודה על הכל=]רציתי לשתף אותך, אתמול סיימתי כיתה י'ב ואני כל כך מפחדת מהחופש ה"נצחי" הזה, לפעמים אני חושבת איך אני יהיה האם אני אשאר דתיה כמו שאני,עם השאיפות שלי כמו עכשיו שאני רוצה בעל ירא שמיים צדיק.אני כבר מרגישה את החופש בבגדים שלי החצאית עולה לאט לאט..כ"כ מפחיד ולא מגיע להקב"ה על כל הטוב שהוא נותן לי בגלוי..מה אתה ממליץ לעשות בכל החופש הזה ובכלל אחרי י'ב בעבודה,בשירות לאומי,מדרשה?תודה רבה.

תשובה:
אחותי היקרה במהלך החופש תשתדלי להגיע לכמה שיותר שיעורי תורה, תחפשי שיעור קבוע עד שתזכי לעלות למדרשה, אל תבזבזי זמן יקר, תצרי קשר עם אשתי שתשלח אותך לשבתות מדרשה,כדי לראות מה מתאים לך, אני מברך אותך שבע"ה תזכי לטעום טעמה של תורה באמת ואפילו תישארי שם יום יומיים אחרי שבת כדי לחוות חוויה אמיתית של מסגרת תורנית איכותית בכיף לא בכפייה, אני חושב ששירות לאומי זה בזבוז זמן יקר, אם את מחפשת להקים בית כשר ולא בית "חפיפניק" לכי על מדרשה, אין לי ספק שתזכי ליראת שמים אמיתית ולא "חצי חצי" קצת יהדות קצת קשקושים, תהיי אמיתית, אמת יש רק אחת, כל מה שקרוב לאמת זה שקר, 1+1=2 1.99 זה שקר גמור, השאלה מה את מחפשת צדיקה. אם את רוצה שהחצאית שלך תעלה מעלה מעלה, אם את מחפשת ידידים ופייסבוקים, אז תמשיכי בדרך של שירות לאומי, בילויים, שיחות נפש עם בנים ונראה לאן תגיעי, אני אישית לא אוהב למכור לנוער שקר, אני מאמין באמת צרופה, אל תדאגי לפרנסה ולכל היצר הרע שמסביב, ה' יתברך ידאג לכל מחסורך, כמו שהוא דואג יום יום לעשרות אלפי בנות מאושרות שסיימו בהצלחה שנת מדרשה והקימו בית בישראל בגיל 22 ולא בגיל 28, חברות שלך יוציאו מקצוע יצאו לחו"ל ויטיילו בעולם, בינתיים לך יהיה בעל צדיק ילד בעגלה וחיוך מרוח על הפנים. בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רביד אני לפעמיים בסיטואציה שאני חושב לעצמי... שאני עובר ברחוב איזה חיים יפים יש לחילונים אני כולי שומר נגיעה שומר עיניים והם מגלים חיבה ונהנים הם עושים כל מה שבא להם..וזה מפתה אותי מאוד, אני לומד בישיבה בדרום הארץ ואני בן 18 והכל קשה מסביב בחוץ החילונים נהנים עם נשים והכל ואני סגור כל היום וזה ממש קשה, אגב אני נהנה מאד לשמוע אותך חח שתזכה להאריך ימים בטוב ובנעימים תבורך! אוהבים אותך צדיק, ד"ש מחדרה.

תשובה:
אחי היקר, אם אתה חושב שלנשק נשים כל הזמן זה הנאה , צר לי לאכזב אותך , אם תחשוב על זה בצורה הגיונית , תראה שכל דבר שאדם עושה באופן תדיר בסופו של דבר נמאס לו ממנו , אתן לך משל לדוגמא.

אם אדם יעבוד כל היום בחנות של פיצה והבוס ירשה לו לאכול כמה פיצות שהוא רוצה בסופו של דבר יימאס לו מהפיצה תאמין לי , בפעם הבאה שמישהו יזמין אותו לערב פיצה , הוא פשוט יקיא !

כך אם יתירו ליהודי כל היום לגלות חיבה כלפי בנות , בסופו של דבר יימאס לו מהנשים ובפעם הבאה שהוא ייקלע לסיטואציה שבה הוא צריך לגלות חיבה הוא פשוט יקיא, התורה ידעה שיש לנו נקודת חולשה מסוכנת שנקראת: "הרגל" ולכן יש לנו כללים ברורים שרק אם נפעל על פיהם נזכה להיות מאושרים ומאופקים. אדם שיודע להתאפק זוכה לחיים מאושרים , נכון שבהתחלה קשה מאוד למוח להבין את זה , זה נראה ממש מעל הטבע , כולם "נהנים" , "עושים חיים" , "מבלים" אבל האמת פשוטה , הם נהנים 5 שנים וסובלים עשרות שנים אחרי החתונה כי הם לא יודעים להתאפק , אז הם בוגדים בנשים שלהם וחיים בשקר (לא כולם, רובם, הסטטיסטיקה מוכיחה שכל גבר שני בוגד באשתו , רק אשה שזכתה להתחתן עם גבר ממש מוסרי אולי תהיה מאושרת חלקית)

אבל בחורי הישיבה , אולי בהתחלה מוסרים נפש 5 שנים אבל אח"כ הם נהנים עשרות שנים , כי הם למדו להתאפק , הרבה פעמים שנה אחת של איפוק (בישיבה או במסגרת טובה) עשויה לעזור לחתן לבנות בית נפלא , לכן אני תמיד ממליץ לתלמידים שלי ולתלמידות שלי ללכת לישיבה או למדרשה לפחות לשנה אחת , כדי לקבל כלים להתמודד עם החיים...

אח יקר, תזכור תמיד , אם כדי להתקבל לסיירת מטכ"ל של בשר ודם צריך לעבור גיבוש קשה , אז איזה גיבוש צריך לעבור כדי להתקבל לסיירת של מלך מלכי המלכים? מבין?
לך יש חכמה אדירה , לבני נוער בגילך בחוץ אין רבע מהחכמה שאתה זוכה לקבל בישיבה, הם אולי יודעים מה זה פייסבוק , הם אולי אלופים בתכניות טלוויזיה או סרטים, אבל כל זה שקר , הם יכולים לזכור בע"פ שמות של רכבים וסרטי קולנוע , אבל זה לא יתן להם שם כח רוחני , הם שוקעים בעולם החומר , תנסה לשאול אותם מתי חוגגים את חג הסוכות (תאריך עברי) ותראה שהם יתחילו לגמגם , יש כאלה שאפילו לא יודעים באיזה חודש עברי חוגגים את סוכות , בכל מקרה הם לא אשמים , לא לימדו אותם את זה מעולם ! אבל לך הייתה זכות , זכית לעלות לישיבה ולא לגדול כמו "זומבי" כל היום על המחשב , כל היום משחק , רואה סרטים ומעביר את הזמן בעולם כמו בעל חיים...

זכית להיות בן של מלך , אל תוותר על הזכות הזאת לעולם , אתה תדע לחנך את הילדים שלך בצורה נבונה וחכמה , אתה תדע למשוך נשמות גבוהות מעולמות עליונים, מי שלא שומר תורה ומצוות לא יודע איך למשוך נשמות טהורות לעולם הזה , הוא לא יודע את סוד טהרת המשפחה ואת עוצמת הנפש היהודית שלו , אתה תלמד ותדע.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב קוראים לי רפאל ואני רוצה לשאול אותך שאלה. איך מתחזקים? אני כל הזמן מתפלל ואני לא מרגיש את בורא עולם. אני כל הזמן בדיכאון. למה אני סובל כל הזמן ואלו שלא הולכים בדרך בורא עולם נהנים !

תשובה:
האמת יש באתר עשרות תשובות שעוסקות בנושא של צדיק וטוב לו רשע ורע לו , הפעם החלטתי לענות בצורה נחמדה מקורית ופשוטה , כל מה שצריך זה כמה דק' לקרוא סיפור נחמד עם מוסר השכל נפלא , מקווה שזה יעזור לך להבין איך העולם עובד.

החלטתי לשבת ולספר לך סיפור שאולי יצליח לגעת לך קצת בלב.
יוסי ורפאל שני חברים טובים הלכו לרופא , שניהם היו חולים , ליוסי הרופא אמר: "מותר לך לאכול מה שאתה רוצה , מתוק , מלוח , חריף , מר , שומני , בקיצור תחגוג חופשי". את רפאל הרופא הזהיר הוא אמר לו: "תיזהר לא לאכול הרבה מלח , לא לאכול שום דבר מטוגן ו\או שומני , לא צ'יפס , לא שניצל, לא לאכול מתוק מדיי ולא לפני שינה".

רפאל ויוסי חזרו לביתם , בדרך הם עצרו לאכול בקיוסק ,
יוסי קנה סוכריות והציע לרפאל - רפאל אמר - אסור לי.
יוסי קנה גם גלידה לקינוח והציע לרפאל אבל רפאל אמר - אסור לי.

רפאל ויוסי הגיעו לבית של יוסי , אמא של יוסי הכינה שניצל עסיסי
והגישה את השניצל לשולחן בתוספת צ'יפס שהיה ממש מגרה
יוסי ורפאל ישבו לאכול , יוסי אכל לתיאבון , הוא הביט ברפאל שפשוט ישב
ובהה בצלחת , הוא אמר לו: "למה אתה לא אוכל אמא הכינה גם לך"
רפאל מחה דמעה ואמר: "אסור לי"

יוסי החליט ללוות את רפאל לביתו והוא נשאר אצלו עד מאוחר ,
כמה דק' לפני השינה רגע לפני שרפאל עזב את הבית של יוסי
הוא מזג ליוסי קוקה קולה הוא ביקש מרפאל שיעשה איתו לחיים
אבל רפאל שוב התבאס ואמר: "אסור לי לשתות מתוק לפני שינה"

כך סבל רפאל תקופה ממושכת של איפוק , האמת הוא לא ממש הצליח להתגבר על הפיתוי , לפעמים הוא היה מרשה לעצמו לאכול שניצלון נחמד או לחטוף ממתק של פסק זמן או שוקולד כזה או אחר , אבל הוא באמת השתדל.

אחרי 3 חודשים רפאל כבר לא יכל להמשיך , הוא שוב ניגש לרופא ופשוט זעקקקק
אני לא מסוגל יותר , זהוווווו החודשים האלה היו פשוט סיוטטטטטט אני לא מסוגל, צ'יפס אסור , שניצל אסור , קולה אסור , איך אפשר לחיות ככה??? הרופא פנה לרפאל ואמר: הכל מותר , השאלה איך אתה מבשל את זה ואיזה תחליף בריא עשוי להועיל.

אתה יכול לאכול צ'יפס - אבל לא מטוגן , בתנור.
אתה יכול לאכול שניצל - אבל לא מטוגן , בתנור.
אתה יכול לאכול מתוק - אבל לא קולה , משקה טבעי.

כעבור כמה חודשים של שינוי אופן האכילה , הרופא הודיע לרפאל חגיגית שהוא כבר לא בסיכון והכל בסדר , אז רפאל אזר אומץ ושאל: "ד"ר למה כשבאתי עם יוסי אמרת שליוסי מותר לאכול הכל ורק לי אמרת שאסור לאכול כל דבר , הרופא מחה דמעה ואמר: "יוסי חולה במחלה שאין לה תרופה , שום דבר כבר לא יכול לעזור לו ולכן רציתי שלפחות יהנה מהזמן שנותר לו לחיות כי עולם המדע עדיין לא מצא תרופה למחלה של יוסי , אבל לך היה חולי פשוט , לכן ביקשתי ממך להיזהר מעט וידעתי שתבריא לחלוטין". 

רפאל היה עצוב כששמע על המחלה של יוסי והוא החליט להתפלל על יוסי , הוא הלך לבית הכנסת ופשוט בכה ליד היכל הקודש ואמר , א-לוהים אני לא כועס על יוסי יותר. היום הבנתי למה הרופא נתן לו לאכול מה שהוא רוצה היום הבנתי שליוסי אין סיכוי להיות בריא ליוסי אין סיכוי לחיות. לכן אני פונה אליך ומבקש ממך סליחה, סליחה שקינאתי ביוסי , סליחה שכעסתי על יוסי , אולי הקנאה שלי וצרות העין שלי רק הזיקו יותר ליוסי , אני מתחנן לפניך א-לוהים , תרחם על יוסי למרות הכל ותעזור לי לעזור לו להיות בריא.

כך כל יום היה רפאל מגיע לבית הכנסת , נצמד להיכל ובוכה , ארבעה חודשים אחרי כשרפאל הגיע לבדיקות שגרתיות אצל הרופא , רפאל פנה אל הרופא ושאל , ד"ר , תגיד אתה יודע מה שלום יוסי אולי? הד"ר אמר , בוודאי ! שכחתי לספר לך , הוא עבר כמה הקרנות והמצב השתפר , הצליחו להסיר לו את הגידול והשיער שנשר לו , החל לצמוח שוב מחדש , יוסי הבריא לחלוטין בזכות ההקרנות והרופאים.

רפאל חייך ואמר: "יוסי הבריא לחלוטין בזכות א-לוהים" 

עכשיו אמר הד"ר לרפאל , ליוסי יש רופא חדש והרופא של יוסי מסביר לו מה מותר לו לאכול ומה אסור לו לאכול , זה לא הולך להיות קל , אבל לפחות הוא יחיה.

רפאל רץ לבית הכנסת , נצמד להיכל ואמר: "א-לוהים , שמעת אותי , הקשבת לי , ידעתי שאתה הרופא הכי טוב בעולם , אני יכול לבקש בקשה קטנה? אני יכול לקרוא לך מהיום אבא?.....  עד כאן הסיפור.

אני מאוד מקווה שאתה מספיק חכם להבין את הנמשל , , , אעזור לך ממש מעט...
יש אנשים שעשו טעויות כל כך חמורות , שגרמו להם להפסיד את העולם הבא שלהם , עבירות שהעונש שלהם בתורה הוא: "כרת" כלומר: "ונכרתה הנפש ההיא מישראל" , באופן מסויים הם איבדו את הסיכוי שלהם "להבריא" , הדרך היחידה שלהם להבריא זה לעשות תשובה וכדי שהם יעשו תשובה אנחנו "אחים שלהם" צריכים להתפלל עליהם.

אחי היקר , אם אתה "סובל" זה רק בגלל שהרופא (בורא עולם) מאמין שיש לך סיכוי להבריא , אם אחרים "נהנים" ומותר להם לחגוג , יכול להיות שזה בגלל שהם מקבלים את השכר שלהם על המצוות שלהם בעולם הזה , אבל הם מפסידים את העולם הבא ,
ואם אנחנו נתפלל עליהם בדיוק כמו שרפאל התפלל על יוסי , אולי הם יזכו להירפא ואז הרופא יתן גם להם הוראות חדשות , פתאום גם להם יהיה קשה , כי כל דבר אסור , פתאום גם הם יהיו "בריאים" ועובדה שאחרי שיוסי הבריא , הרופא החדש אסר עליו לאכול כל מיני דברים , אבל לפחות הרופא יודע שיש לו סיכוי לחיות עוד קצת בעולם הזה. העולם הזה זמני , העולם הבא הוא עולם הנצח , שווה לסבול פה קצת כדי ליהנות בעולם שכולו טוב , עולם שלא כולם יזכו להגיע אליו , רק מי שזכה ועשה תשובה יזכה להגיע לעולם הנצח , לך יש את הזכות , אתה זכית להכיר את עולם התשובה בזמן, רגע לפני ביאת גואל צדק , התחברת למקום הנכון , אל תצטער על זה לרגע ואל תאחל לעצמך תענוגות בעולם הזה , כי כבר למדת למי הרופא מתיר לחגוג ולעשות הכל...

אז למה אני מתפלל ואני לא מרגיש את בורא עולם?
חכם יהודי אחד אמר פעם שיש אנשים שהאיברים הגשמיים שלהם משותקים , הם לא מסוגלים להזיז אותם , לפעמים אחרי תקופה ארוכה של טיפולים האיבר חוזר לתפקד ולזוז , אבל יש מקרים שהאיברים נשארים משותקים ואין תרופה לשיתוק הזה ה' ישמור

כך גם בעולם הרוחני , הבן איש חי לימד אותנו שלכל אדם יש איברים רוחניים , כשהאיבר הרוחני שלנו משותק , קשה לנו להרגיש אותו או למשש איתו , לכן לפעמים אנחנו מתפללים ומתפללים אבל הלב שלנו משותק , הלב לא מתרגש מהתפילה , כדי לרגש אותו צריך להחיות אותו , איך עושים את זה? הרופא הגדול (ה' יתברך) אמר שכדי להחיות לב נדכאים , צריך פשוט לקרוא קריאת שמע בזמן וללמוד תורה , בקריאת שמע נאמר: "והיו הדברים האלה על לבבך" ועל התורה נאמר: "ולכל בשרו מרפא" , אם תקפיד לקרוא כל יום בבוקר ובערב ק"ש בזמן (רצוי במניין) ותבטיח לי שכל יום תלמד בזמן קבוע 15 דק' תורה (לבד מתוך ספר) ופעם בשבוע תלך לשיעור תורה של שעה אחת לפחות קבוע , אני מבטיח לך שאחרי 3 חודשים שתתמיד בזה , אתה תתרגש כל כך ותברך אותי ואת כל גולשי אורלנוער שזכית להכיר את האתר הזה חחח מה אתה אומר? אני מקווה שאהבת את התשובה שלי נשמה טובה.

אני רוצה לסיים את המסר במשפט הבא: "א-לוהים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך (הנשמה שלך) שבוקעות את כל הרקיעים" ה' אוהב אותך אח יקר. 

אין אדם בעולם שלא מתפלל , השאלה מי מתפלל , איך הוא מתפלל , האם הוא צדיק? האם הוא באמת מתפלל מעומק הלב או שהוא: "דופק כרטיס" סליחה על הביטוי.

אספר לך עוד סיפור לסיום.
ליד הבית של רבי חיים מצ'אנז עמדה אשה מבוגרת אחת גלמודה , ביד שלה היה שק של תפוחים והיא צעקה: "תפוחים , תפוחים , בואו לקנות תפוחים בזול" , שעה שלימה עברה ואף אחד לא קנה תפוח , האלמנה המבוגרת החלה לבכות , שלח רבי חיים את השמש שלו לשאול את האלמנה למה היא בוכה ,  ענתה האלמנה לשמש , עוד מעט תשקע השמש ולא הרווחתי אפילו פרוטה אחת לקנות צרכי שבת לילדיי הרעבים ומדוע אף אחד לא בא לקנות? שאל השמש , הם אומרים שהתפוחים לא טובים. ניגש השמש לרב וסיפר לו את הכל , הרב הפסיק את לימודו אחז בשק התפוחים והחל להכריז בקול גדול: "תפוחים , תפוחים , בואו לקנות תפוחים טובים בזול" מיד המוני בני אדם נאספו ורצו לקנות מהתפוחים של הרב , הם היו מוכנים לשלם סכום כפול , עד שכל השק התרוקן והרב לקח את כל הכסף ומסר לאלמנה , האלמנה לא ידעה את נפשה מרוב שמחה , היא ברכה את הרב והלכה לביתה שמחה ומאושרת.

יש בעולם הרבה אנשים שצועקים וקולם לא נשמע , לפעמים צריך לבקש את עזרת הרב , רב ירא שמים יודע לדאוג לאחרים , לעזור להם , לכוון אותם ולהדריך אותם , אז אם לפעמים אתה מרגיש שהתפילות שלך תקועות , אם אתה נופל לעצבות ודיכאון , תעשה לך רב , רב שתוכל להתייעץ איתו , ללמוד ממנו , רב שישמש לך דוגמא אישית טובה וראויה , רב שידע להסביר לך למה חיי התורה הם לא דיכאון , הם אושר ! רב שיצליח לגרום לך לקבל חשק ללמוד תורה , לצלול בים התורה , ליהנות מהמגע המלטף של המים הטהורים של התורה שיעטפו את גופך וישאו את המשקל הכבד שלך ושל כל השאלות שלך , כי בתוך המים משקל כבד הופך להיות קל , המים נושאים אותך , כך כשתלמד תורה ותשחה בים התורה כל השאלות הקשות והמשקל הכבד שאתה נושא על הגב שלך , המשקל של הדיכאונות והדאגות יתמוגג ויתמוסס ותזכה לחייך מחדש.
אני מאוד מקווה שתמצא רב כזה בקרוב ועד אז אתה יכול להיעזר באדם פשוט כמוני.

לסיכום: רפאל היקר אני מאוד מקווה שהמסר עבר ואתה מספיק חכם כדי להבין מה רמזתי לך בתגובה הארוכה הזאת , אני מקווה שבפעם הבאה שתתפלל תרגיש קצת אחרת , בנוגע לדיכאון , אני מאמין שעד עכשיו היית בדיכאון כי חשבת שכולם שווים , אבל היום אני מאוד מקווה שאחרי ההסבר שקיבלת , תבין שאתה לא צריך להיות בדיכאון , כי הרופא הגדול , ה' יתברך אוהב אותך ודואג לך , הוא ביקש שתעשה רק עוד דבר אחד קטן , שתקפיד לקרוא אשר יצר כל יום, כדי שתזכור תמיד את המשל שכתבתי לך כאן ותזכור שאחרי כל הרופאים הגדולים עומד רופא עוד יותר גדול שקוראים לו ה' והוא היה והוא הוה והוא תמיד יהיה "רופא כל בשר ומפליא לעשות".

שאלות ותשובות דומות בנושא "צדיק ורע לו רשע וטוב לו".
א) למה כשמתקרבים לה' הצער רק נהיה גדול יותר?
ב) אם הכל ידוע מראש אז למה אנחנו נענשים?
ג) קרועה בין שני עולמות - מה לעשות?
ד) איפה הצדק בעולם - בושה.








.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב , תודה רבה על כל המסירות שלך אלינו. אני לא יודעת מה לעשות הרב. אני התחזקתי בתקופה אחרונה, החלפתי את החברות ואני לא מסתדרת איתן בכלל. אין לי בעצם עם מי להיות .אני לבד. במקום לנצל את החופש מהלימודים ולהיות קצת עם חברות אני סגורה בבית. כולן יוצאות למסיבות , עם חברים, מבלות, הולכות בחוסר צניעות ורק לי קשה לבד בבית. הרב ואני צריכה ממך חיזוק שאני לא יפול .אני בודדה.

תשובה:
אחותי היקרה, נכון שזה לא קל לחפש חברות חדשות , הדתיים לא "נהנים" כמו שהחילונים נהנים !!!

אם נחשוב על זה, בשיעור בראשון לציון אמרתי לנערים שאני ממש מחזיק מהם, באותו יום הייתה מסיבה באומן 17 ובעוד כל מיני מקומות...

שאלתי אותם, מה גורם לכל כך הרבה נערים לעזוב את המועדונים ולבוא לשיעור שלנו?
שם יש הרבה יותר בני נוער - אצלנו יש רק 150 בני נוער
שם רואים את הבנות - אצלנו הבנות מסתתרות אחרי פרגוד
שם הבנות חשופות - אצלנו כל הבנות לבושות בצניעות (רובן)
שם יש אלכוהול - אצלנו יש מקסימום מים (לפעמים הם קרים)
שם יש אורות צבעוניים - אצלנו לא כל המנורות עובדות
שם יש דיג'י צעיר - אצלנו יש דרשן מבוגר
שם יש מלא חברים - אצלנו לא כולם מכירים את כולם
שם מצלמים אתכם לאינטרנט ולעיתון - אצלנו לא מצלמים
שם אפשר להכיר חברות חדשות - אצלנו אפשר להכיר רק חברים
שם כל 5 דק' יש שיר חדש - אצלנו כל השיעור אותו שיר
שם אפשר לצאת לסיגריה - אצלנו מי שיוצא עושה ביטול תורה
שם אפשר לדבר בפלאפון - אצלנו פלאפון זה ביטול תורה ופריצות
שם אפשר להתחכך עם בנות - אצלנו מתחככים רק עם הספסל
שם אפשר לבוא עם ג'ל וקוצים - אצלנו הכיפה הורסת את כל הג'ל
שם אף אחד לא נרדם - אצלנו תמיד יש אחד שמתחיל לנחור

אפשר להמשיך עם הרשימה עד אור הבוקר,,, אז למה בכל זאת עשרות בני נוער ממשיכים לבוא לשיעורים שלנו? (או לשיעורי תורה בכלל?) כי אנחנו מוכרים אמת
והיום בני הנוער כבר הבינו שאמת קשה להשיג,,, שקר לכולם יש...

אחרי מסיבה מתבאסים והולכים לישון - אחרי שיעור תורה מתלהבים ומרגשים
אחרי מסיבה נפרדים מהחברה וחולמים על פריצות - אחרי שיעור חולמים על צדיקים
אחרי מסיבה מקיאים מרוב אלכוהול - אחרי שיעור תורה מקיאים דברי חכמה
אחרי מסיבה הבגדים מסריחים מעשן - אחרי שיעור תורה הבגדים ספגו קדושה
כשיוצאים מחדר מסריח מסריחים - כשיוצאים מחדר נעים מתבשמים
אחרי מסיבה מלאכי חבלה מלווים אותו - אחרי השיעור מלאכים קדושים מלווים אותו
אחרי מסיבה עולים לישון וקמים עם קרי - אחרי שיעור מקבלים כח לשמור ברית
במסיבה לומדים לשחרר את היצר - בשיעור לומדים לרסן אותו ולחנכו לאיפוק
במסיבה מפעילים רק את הגוף - בשיעור תורה מפעילים גם את המחשבה והשכל
במסיבה כל נערה היא פרוצה פוטנציאלית - בשיעור לומדים שכל נערה היא בת מלך
מהמסיבה יוצאים מאוחר ומשקרים להורים - מהשיעור יוצאים מוקדם וההורים מאושרים
מהמסיבה חוזרים שיכורים ומסתכנים בנהיגה - בשיעור לעולם לא שותים אלכוהול !!!

בקיצור אפשר להמשיך עד אור הבוקר , אני מבין שהרבה יותר כיף במועדונים ומסיבות, הרבה יותר כיף לעשות מה שאסור , הפרי האסור הרבה יותר מעניין, אבל אם מפעילים את השכל ומיישמים את דברי חז"ל זוכים להצלחה אדירה כי לומדים להתאפק !!! 

"סוף מעשה במחשבה תחילה" -לא חכמה לחיות את הרגע ,תמיד תחשבו מה התכלית
"בני אם יפתוך חטאים אל תאבה" - את זה אומר שלמה המלך לא רביד...
יש עוד אין סוף פסוקים שאני יכול לכתוב כאן אבל אני חושב שהמסר הובן !!!

בנוגע לחברות שלך, אל חשש בשלב כזה או אחר בחיים מקימים משפחה החברים הופכים להיות החלק הפחות חשוב, המשפחה והילדים הופכים להיות מקור העניינים
אז כשחוזרים בתשובה מגיל 14 ומנסים להתאפק זה באמת קשה כשאין הכוונה, אבל בגיל 17,18 הרבה יותר קל, פשוט נכנסים למסגרת טובה ולומדים איך לבנות משפחה בריאה , לומדים להתאפק , מתוודעים להלכות , מקבלים כלים נכונים והדרכה טובה ובסופו של דבר מצטרפים לקבוצות כל כך איכותיות שמחנכות את ילדיהן לאיפוק , להלכה והכי חשוב , מחנכות את ילדיהם בדרך ישראל סבא ולא נוטשות את ההלכה , את השבת , את הצניעות , את החגים , את האמון והכי חשוב לא נוטשים את ה' יתברך ותורתו , לנו יש תורה , התורה היא הוראות היצרן , יש מי שיצחק ויגיד שאנחנו פרמיטיבים ועקשנים , לא ממש מודרניים ולא ממש חכמים , אבל אין חכם יותר מה' יתברך , אין גאונים כחז"ל ואין דרך אחרת שהוכיחה את עצמה חוץ מהדרך שלנו , אז מי שמחפש הוכחות  לקיומם  של דינוזאורים או חייזרים לדעתי מבזבז זמן יקר , במקום לנסות לחפש הוכחות לאמת , האמת מוכיחה את עצמה כל מה שצריך לעשות זה להצטרף ולחייך...

אבל כשם שבכל מסלול בחיים לפני שמתקבלים צריך לעבור בחינה , כמו שבצבא צריך לעבור גיבוש לפני שמתקבלים לסיירות , כך גם בדרך ה' , צריך לעבור קצת ייסורים קצת קשיים כדי להוכיח שאנחנו מוכנים לקבל הכל באהבה ומאמינים שהכל מאת ה' לטובה.
שלח לחבר קריאה בניפרד