שאלה:
שלום רביד... האמתי שזו הפעם הראשונה שאני בפורום הזה. אני בן 18 חודש לפני גיוס, בשנה האחרונה מאוד התחזקתי מבחינה רוחנית וחברי משכנעים אותי ללכת לישיבה במקום צבא. אני מאוד אוהב את הישיבה ומאוד רוצה ללכת לשם אבל אמא שלי מאוד נגד הישיבה ורוצה שאני אלך לפי הנורמות החברתיות המקובלות צבא,לימודים וכו... האמת היא שמצד שני אני מאוד בשל לצבא אבל אני לא רוצה לאחר לרכבת ויודע שאין ברירה. אנא תעזור לי ותן לי עצות מה לעשות

תשובה:
אחי היקר, זו באמת שאלה לא פשוטה, מצד אחד לא לכל אחד מתאימה ישיבה, מצד שני אם לא תלך לנסות לעולם לא תדע.

זה תלוי מאוד בתהליך ההתחזקות שלך , במסוגלות שלך , ביכולות שלך , לא כל אחד יכול להיכנס לישיבה , זה לא עובד ככה ! בד"כ צריך להתחיל בשיעורים קבועים , כדי לברר אם אתה מסוגל לקבוע עיתים לתורה ולהיות מספיק רציני , אם יש לך מוכנות להקשיב ויכולת ללמוד ולהטות אוזן , אם אתה מסוגל ואתה רואה שאתה מצליח לקבוע עיתים, יכול בהחלט להיות שתהיה לך הזכות לשרת בסיירת "גן עדן" (ישיבה \ כולל) אבל אם לא , אז אין טעם שתתבטל , עדיף שתלך לצבא לדעתי.

בכל מקרה אני חושב שלא כדאי שתוותר על הזכות לבדוק את הנושא לפחות ,לך לשבתות ישיבה, תתארח, תרחרח ,תראה מה זה, אם יתאים לך תמשיך, אם זה יהיה כבד עליך, אתה לא חייב, לא כל אחד יכול.

לסיכום:
1) יש אנשים שמתאים להם מאוד לשרת בצבא במקום להתבטל בישיבה
2) יש אנשים שמתאים להם ללמוד בישיבה ולהיות גדולי הדור הבאים של ישראל
3) יש אנשים שלדעתי כדאי שיעשו לפחות שנה אחת ישיבה ואח"כ צבא (כמו מכינה)
4) ויש שבכלל לא מתאים להם ללכת לישיבה והצבא זה הדבר הטוב ביותר עבורם
5) יש נערים דתיים שמתגייסים לצבא דרך מסלול "הסדר"
6) יש חוזרים בתשובה שמתגייסים לצבא למסלול ה-"חרדי" ייחסית
7) יש נערים שקובעים עיתים לתורה על בסיס יומי ואח"כ עולים לישיבות

אחי יש מלא סוגים של אנשים , אני לא מכיר אותך ולא יודע לאיזה סוג של אנשים אתה שייך אבל דבר אחד אני כן יכול לומר לך , אם תהיה מספיק רציני ותדבר עם ה' פעם אחת ביום (5 דק') אין לי ספק שתקבל תשובה על השאלה ששאלת , אתה תרגיש עמוק בלב מה נכון יותר עבורך לעשות , ללכת לישיבה או לשרת בצבא , אני מאמין שלא משנה מה תבחר , אם תהיה מספיק אמיתי עם עצמך ותהיה אדם ישר, תצליח בכל מקום

תגובה שעניתי בנושא: "זקוק לעצה - צבא או ישיבה?" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב, לפני כשנתיים וחצי התחתנו, ולפני כחצי שנה נולד הילד הראשון, מרגע הולדת בננו, בעלי הכיר מישהי (נשואה) בעבודה ומאז הרומן הולך ומתעצם. כרגע היא לוחצת עליו לעזוב את הבית, להתגרש ולהתחיל פרק חדש בחיים איתה גם היא מבטיחה להתגרש מבעלה , מה לעשות והאם הוא יהיה מאושר בחיקה?

תשובה:
לפי ההלכה אסור לבעלך בשום פנים ואופן להתחתן עם מישהי שהוא נכשל עמה , שהרי הנואפת אסורה על בעלה ועל בועלה , אני לא מקנא בבעלך אם יעשה כדבר הזה , חייו יהיו מסכת שלימה של ייסורים , לצערי הרב הרומן המוכר הזה שמתפתח בשנים האחרונות מאחרי הגב של האשה בבתים רבים בישראל , נובע מהעובדה שנשים מתחתנות בלי לקבל הדרכה , בלי ללמוד מהי זוגיות , הן חושבות שהן יודעות הכל ואז המציאות מתפוצצת לנו בפרצוף ! אבל אף פעם לא מאוחר מדי ללמוד , מה שחשוב זה שבמקום שהאשה תטיף לבעלה מוסר ותחשוב שהיא מחנכת אותו , כדאי שנתחיל להבין שראוי שכל אשה תחזק את בעלה ולא תמרמר אותו ותעקוץ אותו , כי אז לא יהיה לו חשק לחזור הבייתה , הוא ישאר בעבודה ופשוט ייהנה מתשומת הלב שהוא מקבל שם ולא בבית ! אשה שלא יודעת לפרגן לבעלה , אשה שלא מסוגלת לראות את חצי הכוס המליאה , אשה שכל הזמן עושה עם בעלה ברוגז , שלא תצפה שבעלה יחזיר לה אהבה אינסופית , גברים הם בני אדם עם רגשות , אמרו חז"ל: "כמים הפנים לפנים, כך לב האדם לאדם" מה שאנחנו משדרים זה מה שאנחנו מקבלים , נשדר דחיה נקבל דחיה , נשדר מסירות נקבל פי 2 , בכל מקרה , אני לא בא להאשים אותך , אני מדבר באופן כללי , גבר נוהג לא לשתף את אשתו בכל מה שעובר עליו במיוחד לא בכשלונות שלו , אשה אוהבת לשתף ולדבר , כשהגבר לא משתף ולא מרבה לדבר היא חושבת שהוא לא מעוניין בה וזה ממש לא נכון , זה פשוט טבעו של הגבר , אין לו אופי שיתופי כמו שיש לאשה , בכל מקרה , אם את רוצה זוגיות טובה , אני חושב שראוי שתישמעי לעצות של חז"ל ותקבלי הדרכה טובה (אף פעם לא מאוחר לעשות הדרכת כלות שוב, זו לא בושה) טיפים לזוגיות טובה.

א. לפרגן לבעל ולתת לו תחושה שהוא כל החיים שלך (גם אם קשה לך)
(גם גבר צריך לתת לאשתו תחושה שהיא כל עולמו והוא אוהב אותה מאד)
ב. לא להרים את הקול את לא אמא שלו ולא המחנכת שלו בכיתה
(גם הגבר צריך לשלוט במידת הכעס שלו ולא להפוך את אשתו לסמרטוט ח"ו)
ג. להכין לו אוכל כשהוא בא הבייתה ולהחמיא לו גם אם זה קשה לפעמים
(גם הגבר צריך לדעת להחמיא לאשתו במקום להעיר כל הזמן, חסר מלח...)
ד. לעודד אותו ללמוד תורה כדי שיבין עד כמה חמור איסור נגיעה אסורה וניאוף
(גם הגבר צריך להחמיא לאשתו כאשר היא הולכת בצניעות ומכסה את גופה)
ה. להאמין שכל הצער והבזיונות שקורים לך כעת נגרמו מעוונות העבר שלך.
(גם הגבר צריך לקבל בזיונות באהבה ולהבין שהכל מאת ה' והכל לטובה)

אל חשש אחותי היקרה ,דעי לך שאשה שמפרקת משפחות בישראל, סופה ליתן את הדין על כך, בנוסף חשוב שבנות ישראל יבינו, נערה שמכשילה גברים ברווקות שלה בחוסר צניעות , סופה שבעלה ייכשל בנשים אחרות , מידה כנגד מידה, את פגעת בחוסר הצניעות שלך בנשים אחרות והרסת משפחות, סופך שמשפחתך תיהרס ותיקונך שיכאיבו לך בדיוק כמו שהכאבת לנשים אחרות שאיבדו את בעליהם ח"ו, אבל אל חשש, כתבתי את מה שכתבתי כאן רק כדי שנשים אחרות ילמדו מזה ולא כדי לצער אותך, יהי רצון שבזכות השאלה שלך וההתחזקות והמוסר שנשים אחרות ילמדו מזה, תזכי לכפר על חטאי העבר שלך ע"י תשובה וזיכוי הרבים ולא ע"י ייסורים וחולאים רעים, יהי רצון שתזכי שבעלך ישוב אליך ולא יבגוד בך עוד לעולם ואותה נואפת תחזור בתשובה שלימה ותתרחק מבעלך היקר, אני לא בא להצדיק את המעשים המתועבים שבעלך עשה, אבל בדור כזה אני גם לא יכול לשפוט אותו, אני רק מקווה שהוא לא יתחיל פרק חדש עם הנואפת ויוותר על משפחתו, אבל אם כן, דעי לך שהוא לעולם לא יהיה מאושר בחיקה וסבל וייסורים יהיו מנת חלקו, אף גבר לא יצליח להיות מאושר בחיק מישהי אחרת כל זמן שאשתו הראשונה בצער, אמרו חז"ל צערה של אשה עשוי להרוג את בעלה ולגרום לו נזקים איומים ונוראיים, אני מציע שתתפללי על בעלך שלא תפגע בו מידת הדין כי כנראה שכרגע גזירות קשות מרחפות מעל ראשו, כולי תקווה שתזכי להבין את המסר ומכאן ולהבא תפתחי פרק חדש בחייך, פרק שכולל, שמירת טהרת המשפחה - כדי ליצור געגוע , שמירת שבת - כדי להחדיר לבית רוחניות וקדושה , הדלקת נרות שבת והכי הכי חשוב , תקראי כל יום 13 פרקי תהילים כמניין "אהבה" כדי להחזיר את האהבה הבייתה ותכתבי לנו את שמך ושם אמך ואנחנו בע"ה נדאג להתפלל שתזכי לשלום בית בזכות פרקי התהילים שתקראי.
לקריאת פרקי תהילים והוספת הקדשה ושם לחצי כאן: "מרכז התהילים" - מצד שמאל יש הקדשות.
על חצי שנה של בגידה אני לא יודע אם אפשר לסלוח בקלות, אבל אני בטוח שאם את באמת אוהבת אותו והוא באמת אוהב אותך ומוכן להשתנות יש על מה לדבר , אם ה' מקבל כל אחד , למרות כל החטאים שעשה , אז מי אנחנו שלא נסלח , נכון שזה קשה אבל אם יש נכונות מהצד השני , זה שווה הכל , אם אין נכונות זה משהו אחר.


שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב.... אני דתיה אוהבת את הקבה אבל מאד קשה לי כי אני עושה מצוות לא שצריך אלא בגלל שאני פוחדת שאם לא אעשה אקבל על זה עונש ונורא קשה לי לחיות בפחד הזה אני רוצה לחיות בכיף ליהנות בלי שיהיה מישהו שיגביל אותי ...זה אסור...זה אסור ... נמאס לי לחיות ככה... החיים פשוט לא שוים כי בסופו של דבר מתים אני לא חושבת שאני מועילה בזה שאני חייה.......

תשובה:
את צודקת במאה אחוז, עבודת ה' בצורה שבה את עובדת אותו ממש לא נעימה ולא נכונה, הכל צריך להתחיל מתוך יראה אבל אם לא מתעוררת אצלך האהבה, את צריכה לברר למה זה קורה?... לכן אני מציע שתתחילי לצפות ביותר הרצאות באתר, תעברי על כל ההרצאות וזה יחדיר בך אהבת ה', בנוסף תכניסי לך טוב מאוד לראש שכדאי ושווה לעבוד את ה' בגלל שהוא גילה לנו את כל הסודות להפיק את מירב התועלת מהחיים, בלי קשר לדת, למשל: שבת זה יום מנוחה, בלי קשר לדתיים חילונים גם לנוצרי יש יום מנוחה. חגים זה כינוס לאיחוד משפחתי, כשרות זה רק כדי להוכיח שאנחנו מאמינים לה' גם בלי להבין, אבל היום מגלים שלא סתם ה' אמר לא לאכול בשר לא כשר, כי זה פוגע בבריאות. ברכת המזון וסעודה כראוי זה רק מחנך את האדם להרגלי אכילה נכונים ולא לאכול ולברוח, כיבוד הורים זו מצווה מדהימה שגורמת לבנים להעריך את ההורים, לא לחמוד ולא לבגוד ולגנוב, זה רק גורר חיים נפלאים וזוגיות נכונה בלי בגידות, כי אם את יודעת או לא היום 60% מהזוגות גרושים ומתוך אלה שנשואים 30% אומרים שהיה עדיף להם להתגרש אבל לא נעים כי יש ילדים או שזה לא מקובל בחברה שלהם להתגרש אז הם נשארים ביחד בכח! בנוסף שמירת נידה וההרחקות שבין גבר לאשה גורמים לבני הזוג להתאפק ולהתגעגע אחד לשני ואם הם מקפידים על זה הם כל הזמן יאהבו ויתגעגעו אחד לשני, שלא כמו זוג חילוני שמרוב שהם אחד עם השני כבר נמאס להם, אז הם חייבים לגוון. בקיצור, אחותי היקרה, אם את רוצה לשמוע לי, תעשי מה שה' אומר לא רק בגלל שזה קשור לדת אלא בגלל שזה המפתח לחיים מאושרים, תסמכי על מי שיצר אותך שלא סתם הביא לך הוראות יצרן, היום לכל מכשיר חשמלי הכי קטן יש הוראות יצרן, גם לאדם יש ספר הוראות יצרן שנקרא התנ"ך... אם את מאמינה שה' הכי חכם בעולם, לכי אחריו, אם לא, את תפסידי את העולם הזה ואת העולם הבא. אבל מה שבטוח צאי מהסרט שהולכים לשרוף או להעניש אותך,,, זה לא נכון לעבוד ככה את ה', כי צריך לעבוד אותו באהבה ולהודות לו שמכל העולם הוא בחר בך, להיות ביתו בת מלך ! המון הצלחה. אל תהיי פראיירית ותוותרי על הזכות הזאת, בגלל זה כולם שונאים אותנו כי אנחנו בני מלכים,, כולם מקנאים בנו, אז את באה ואומרת נמאס לי להיות בת מלך??? הגיע הזמן שתעריכי את מה שיש לך ותפסיקי לפחד מאבא שלך כי אבא שלך אוהב אותך ולא מחפש שתאהבי אותו בגלל הוא לא שורף אותך אלא שתאהבי אותו בגלל שהוא אבא שלך ! מקווה שהועלתי לך צדיקה... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני בעלת תשובה 6 שנים נשואה לגר צדק צדיק ואמא ל-2 ילדים מקסימים.. אני חולמת להיות 100% ולעבוד את ה' 100% אבל אני לא מצליחה. אני נופלת בעיקר בדברים כמו אינטרנט אני כל הזמן מנתקת ומחזירה , ברור שנתקלים בשטויות גם אני וגם בעלי. ויש לי גם קצת כעס , אני גם פטפטנית לא קטנה ויותר מדיי חייכנית.. לא מצליחה להיות סנובית.. קשה לי להחליף את האופי! מה לעשות?

תשובה:
אחותי היקרה , תישארי בדיוק מי שאת , את לא צריכה להחליף שום אופי , את פשוט צריכה לחיות על פי ההלכה ולהמשיך להיות חייכנית מקסימה וזורמת בבית לא עם גברים ברחוב , לא עם המוכר במכולת , לא עם עוברי אורח , רק עם בעלך ובני המשפחה. (בנות המשפחה) ברגע שתתנהגי כבת מלך , הכל יזרום אוטומטית , כי כשרואים בת מלך , יודעים להתנהג כראוי לידה ולא זורמים איתה כדתילונית.

זה מה שיש לי לומר על מה שכתבת.
א) זה שאת שואפת ל-100% זה מצויין , כי אז לפחות תגיעי ל-85% או 95%
ב) כדי לא ליפול באינטרנט תעברו לאינטרנט כשר ! אין ברירה אחרת אין פתרון קסם
ג) כדי לעבוד על מידת הכעס צריך לעבוד על מידת האיפוק , תלמדי להתאפק יותר.
ד) בנוגע לפטפטנות זה דבר טבעי אצל אשה , צריך פשוט להיזהר מלשון הרע זה הכל
ה) אף אחד לא ביקש שתהיי סנובית , פשוט תשמרי על דיסטנס ואל תזרמי עם גברים

זכית בבעל צדיק , יש לך שני ילדים מדהימים , יש לך שאיפות מדהימות , את מודעת לבעיות שלך וזה חלק גדול מהתשובה , הדבר היחיד שנשאר לך לעשות זה לעבוד על הכעס ועל הצניעות שלך , במחשבה , דיבור ומעשה.

איך עושים את זה?
1) תקפידי ללכת לשיעור לפחות פעם בשבוע.
2) תשתדלו לדבר בבית בטונים נמוכים. לא לצעוק ! גם אם ממש קשה תעבדי על זה
3) תשתדלי לדבר בנחת עם הבעל והילדים , תקראי כל יום את איגרת הרמב"ן !
4) תתלבשי בצניעות וכשיראו שאת לבושה כראוי , יחשבו פעמיים אם לזרום איתך.
5) הלבוש שלך מעיד עליך , צבעוני צמוד לא מעיד על בת מלך , תתלבשי צנוע יותר.
6) תנסי ללכת עם חולצות מכופתרות צנועות (לפחות בשבת) ותתנהגי כבת מלך.

לסיכום: אם תתלבשי כבת מלך , תאמיני לי שאף אחד לא יחשוב שאת דתילוניה ויזרום איתך , יכבדו אותך ויחשבו פעמיים לפני שמדברים איתך , אף אחד לא ידבר איתך בסלנגים (כמו שרגילים לדבר איתך היום) אבל את צריכה לעבוד על עצמך ולהתנהג כמו בת מלך , תשדרי בת מלך , תקבלי יחס של בת מלך , תשדרי דתילונייה , יתייחסו אליך כאל דתילונייה זורמת. אל תהיי סנובית , תהיי יראת שמים , אנשים יבינו לבד שהתחזקת ויתנהגו בהתאם. צפי בקטעים הבאים הם יעזרו לך מאוד להתחזק.





.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד.. יש לי שתי שאלות קצרות. 1.מותר לעכב את תהליך הפיריון בגלל שאנחנו רוצים ללמוד? 2.האם כיום יש נזירים כמו שמשון שלא גוזרים את השיער?

תשובה:

שלום בחור יקר,, יש לי שתי תשובות לשאלותיך,,,
1. בשום פנים ואופן אין לעכב את תהליך הפיריון ללא היתר מפורש של דעת תורה.
    אתה מוזמן לעיין בתגובתי הבאה שם יש מאמר נפלא של פרופסור אברהם בנושא.
    להלן התגובה: "שכבת זרע לבטלה ויחסים בין גבר לאשה - לא נכנסים להיריון"
2. יכול להיות שכן , אני באופן אישי לא שמעתי על הרבה כאלה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב! אני בחורה חילונית רווקה מאמינה, ומאוד מתחברת לשלום בית ואחווה. חברי האהוב מזה שנה ביקש ממני לטבול במקווה מדיי חודש. האם מותר לי לעשות זאת? אף על פי שרבים אמרו לי שזה אסור. חברי אמר לי שזה מותר. אני רוצה לשמור עימו על יחסים טובים של אהבה והערכה. האם עליי להסכים לכך? האם יש איסור? אני רוצה לכבד ולרצות אותו.

תשובה:
אחותי היקרה, לדעתי חבר שלך מנצל את התמימות שלך ואת חוסר הידע ההלכתי שלך, הוא כנראה לוקח בחשבון שאין לך מושג קלוש בהלכה היהודית וצר לי לאכזב אותך אבל לדעתי הוא מנסה לנצל אותך ולדאוג לאינטרסים שלו בכך שהוא מחפש למצוא לעצמו היתרים לטהר את השרץ.

מצד שני לימדוני רבותיי שעלי לדון כל יהודי לכף זכות ולכן אני דן את חבר שלך לכף זכות ואני מאוד מקווה שהוא באמת אמר לך את הדברים בתמימות ואינו מתכוון לנצל אותך ואת התמימות שלך וחוסר הידע שלך בנושא קדושה וטהרה.

תשאלי את חברך היקר, איזה רב התיר לו את הדבר? אסור לך לטבול במקווה ואין שום רב שהתיר את הדבר, יתכן מאוד חבר שלך אומר לך את זה כדי להתיר לעצמו לגעת בך באיסור, אם יש לך כבוד עצמי, תשמרי על גופך ואל תאפשרי לו לגעת בך , את יהודיה כשרה ואני בטוח שאת אוהבת את חבר שלך, אבל רק גויות מאפשרות לגברים לגעת בהן , יהודיות שומרות את עצמן עד אחרי החתונה , כפי שלימדונו אימותינו הקדושות וגם מי שנכשלה ולא זכתה לשמור את עצמה עד החתונה, אם הפסיקה עם החטא ועומדת באיפוקה , לדעת הרמב"ם האיפוק שלה נחשב לתשובה ומן השמים יזכו אותה לשוב. 

הרמב"ן שהיה אחרון המקובלים (כדברי האר"י) סובר שאין להתיר את הדבר בשום פנים ואופן "דהויא חומרא דאתיא לידי קולא" ואם יתירו את הדבר ייגרם נזק גדול וכבר התבטא על כך הרב אברהם יוסף שרב שמתיר לרווקות לטבול הרי הוא מעודד פריצות בעם ישראל, שכן מהיום והלאה יבואו הרווקות להתיר לעצמן להיכשל עם גברים ר"ל.

לסיכום: אסור בתכלית האיסור לרווקה לטבול במקווה כדי להיטהר לבן זוגה וכל מי שכותב שמותר או מפרסם היתר בדבר הרי שהוא פורץ גדר וגורם מכשול בעם ישראל וכבר הזהיר הנביא: "הסירו מכשול מדרך עמי" רחמנא ליצלן , ה' יחזירנו בתשובה אמן.

להלן תגובות נוספות שעניתי בנושא:
א) זה נכון שעדיף לטבול במקווה ולא להיכשל בכרת עם חבר שלי?
ב) מותר לגרושה לטבול במקווה? שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים.......

"ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'.

אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת.

קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!<

נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת.

ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי.

אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה.

ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה!

אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.



תשובה:
וואו , מדהים.

זה באמת מכתב מרגש ונוגע ללב וחשוב שכל גבר וכל אשה יקראו אותו , צריך לקרוא גם התוודות של גבר שעבר משבר גירושים , אני בטוח שזה יהיה לא פחות מעניין , אם יש גבר שרוצה לשתף אותנו ברגשות שלו (בעילום שם כמובן) נשמח לשמוע מה אתם מרגישים... למרות שהאתר הזה נקרא: "אור-לנוער" כבר מזמן גולשים בו עשרות אם לא מאות אלפי גולשים צעירים , נערים , בחורים ומבוגרים , כנראה שהאור מופץ לכל בית ישראל בארץ ובעולם, חשוב לציין שהאתר פועל ללא מטרות רווח , ללא הוראות קבע ובאמת לשם שמים
הצפיות בסרטונים לא ממוספרות , לא אכפת לנו כמה אנשים צפו בסרטון , אנחנו לא מחפשים כבוד ותהילה , מי שמודד לנו את מספר הצפיות באתר הוא הריבונו של עולם, אנחנו לא מחפשים מספרים וכבוד , אנחנו מחפשים אהבת ישראל אמיתית , לא נגועה !
תתפללו עלינו שנזכה לענווה ונתרחק מהגאווה והפרסום השקרי , הפרסום היחיד שאנחנו מוכנים ליטול בו חלק הוא פרסום גדלות הבורא בעולם , בחינת: "יתגדל ויתקדש שמ-יה רבה" ויהי רצון שיגדל שמו של ה' בעולם.

לסיכום: אם יש לכם דברים נוספים שהייתם רוצים לשתף באתר , נשמח לקרוא , דברים מרגשים שאתם חושבים שיעשו לאחרים טוב , שיועילו לכלל הציבור , אנחנו כאן כדי לקרוא ולפרסם ולגדל את שמו של ה' יתברך.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד