שאלה:
אני בת 17. אני חילונית מקיבוץ השומר הצעיר בצפון. נכנסתי להריון והורי לחצו עלי לעשות הפלה, כשהלכתי לעשות הפלה היתה שם אישה שדיברה ממש יפה, ואמרה לא כדאי לך אנו נסדר אותך, וביקשה מס` טלפון. היו איזה קבוצה של דתיים ששיכנעו אותי לא להפיל, ולא עשיתי הפלה. היו מריבות בבית עם ההורים, חברות סידרו לי מגורים אצל אישה בודדה מבוגרת רווקה חינם. אין לי קשר עם ההורים. היום אני שלוש שבועות אחר הלידה, אני מצטערת ששמעתי להם, בגדול החיים שלי נדפקו בגללם, אין לי חשק אפילו לבחור לו שם לתינוק. דיברתי עם מכון פועה ועוד אירגונים, הם איתך בקשר כל זמן שאפשר להפיל, הם משכנעים שלא להפיל, בחודש השמיני לערך כבר החוק לא מתיר בקלות הם מתנערים ממני. ואני לא דתיה בכלל, אם הייתי שומעת לאבא שלי היום הייתי בלי הסיפור הזה! יש לי בן ואני לא יודעת איך להסתדר איתו, אני מרגישה שתקעתי את עצמי, הרבנים אוסרים להפיל בכל חודש, וגם עד שאת מבינה שאת בהריון כבר עובר 60 יום. אני לא יודעת בבירור מי האבא. אני חושבת, שהייתי בטייול בהולנד שבוע עם חברות, עשינו שטויות אני משערת שזה אחד מהם. היום אני ממש מסתכלת עליו ובוכה, איזה מסכן הוא יהיה הבן שלי, בלי אבא. עם אמא חלשה לא מסודרת כלכלית. הורי בקיבוץ בצפון רוצים שאני אשלח אותו לאימוץ ואחזור בלעדיו. מה לעשות?

תשובה:
בראש ובראשונה אני רוצה לשמח אותך ולומר לך שניצלת מייסורים קשים, דעי לך אחות יקרה, כמה שהמצב שלך נראה גרוע כרגע, אם היית מפילה את הילד לא היית מצליחה לישון בלילות והיית משלמת על זה מחיר כבד, אני לא אכנס איתך לסיפורים של נשים שהפילו ששוחחו איתי, על חלומות שיש להן על ילד שצורח להם באוזן כל לילה.. אשה מבוגרת ניגשה אלי בסוף אחת ההרצאות שמסרתי במרכז הארץ וסיפרה לי שבעלה הכריח אותה להפיל את העובר בגלל שהרופאים אמרו לה שאם הוא יוולד הוא יהיה עם תסמונת דאון או עם פיגור קל, היא הלכה לעשות הפלה וברגע שרצחו לה את התינוק היא שמעה צרחה שלא עוזבת אותה כבר כמה חודשים, היא לא מסוגלת לישון היא איבדה את שפיותה בגלל זה, יש עוד מלא סיפורים על אשה שהפילה ובגלל זה לא הצליחה להיכנס להריון 15 שנים כשהיא הגיעה לרב לקבל ברכה הרב אמר לה שכל פעם שהיא נכנסת להריון התינוק שהיא רצחה מקטרג עליה בשמים ולא מאפשר לה לזכות לפרי בטן ! אז.. קודם כל תרגעי אחותי היקרה ותביני שעשית את הדבר הנכון,, אל תחשבי שאם היית מפילה החיים שלך היו ורודים, בשמים זוכרים הכל ויש תוצאה לכל מעשה. בכל מצב כנראה שיש לך זכות והצילו אותך מלהפיל.. לפעמים אנחנו עושים שטויות ולא מבינים שהמחיר שאנחנו נשלם בסוף הוא כבד מדיי, אני לא בא להאשים אותך נשמה גם אני בן אדם אני יודע מה זה יצרים, אבל אני רוצה לומר לך שעשית בשכל שלא רצחת את הילד הזה.. קצת כואב לשמוע שיש מצב שאבא שלו "גוי" אבל אין לי ספק שהוא יהודי כשר.. כנראה שהניצוץ היה צריך לצאת דרכך ולא נרחיב בנושא כדי לא לשגע לך ת'מוח. בכל מצב אני מקווה שתזכי את התינוק בשם יהודי ולא בשם אחר... בנוסף בנוגע לשליחת התינוק לאימוץ.. מן הראוי להתייעץ עם רב גדול, אני מבין שזה הדבר הכי קל שיש (להיפטר מהחבילה המעיקה) אבל תחשבי איך את היית מרגישה אם היו עושים אותך בטעות וזורקים אותך לאימוץ.. האם לא היית מקפידה על מי שעשה לך את זה? אחות יקרה ומקסימה אני ממש מבין את המצב שלך ואני יודע שהוא לא קל אבל תחשבי תמיד שאי אפשר לבלבל את השם יתברך, אם ה' החליט שזה התיקון שאת צריכה לעשות בעולם לא יועיל לך אם תזרקי את התינוק,, יהיו לך ייסורים אחרים ח"ו,, לכן מה שאני מציע זה שתדברי עם השם בשפה שלך,, מתוך בכי ודמעה,, כי זו תפילה כזאת עולה בלי מעצורים ישירות לבית דין של מעלה, תסבירי לאבא שקשה לך מאוד עם המצב ואת חייבת הכוונה ועזרה... אין לי ספק שזה לא פשוט להיות עם תינוק בגיל צעיר כל כך אבל אולי בזכות זה תלמדי בנות אחרות להיזהר מהשטויות האלה ומחגיגות בחו"ל.. וזה יהיה שכרך ותזכי לזיווג הגון במהרה אמן ! אני מברך אותך שה' יתברך יתמלא עליך ברחמים גמורים ותזכי לכפר על חטאייך לא ע"י ייסורים וחולאים רעים אלא ע"י תפילות וקיום מצוות (צניעות כמובן כדאי שתשמרי) בכל מצב אני מקווה שתזכי לשוב בתשובה שלימה למרות שאת קצת "כועסת" כרגע ולא מסוגלת לחשוב בצורה נכונה.. אני מקווה שה' ימלא את כל משאלות ליבך לטובה וישמור את כל הדמעות שלך כדי שהילד הבא שיצא ממך יהיה אדם מדהים עם אבא מדהים עוד יותר,, צר לי שהגעת לאן שהגעת אבל אני מקווה שכאן ייפסק הצער שלך (באמת מכל הלב אני אומר אני מתרגש כשאני כותב את השורות האלה עומדת לי דמעה בעין תאמיני לי) אבל אם זה מה שקרה כנראה שזה מהלך משמים שהיית צריכה לעבור, תמיד תחשבי שהיה יכול להיות גרוע יותר.. יש אנשים שלא זוכים לילדים בכלל, יש אנשים שלא זוכים להתחתן, יש אנשים שלא זוכים לילדים בריאים, יש אנשים שלא זוכים למשפחה בכלל. אני יודע שזה לא מנחם אבל לפחות תלמדי מהטעות ותקבלי על עצמך לא להמשיך להפנות גב לה' יתברך ולעשות כטוב בעינייך אחותי היקרה, בת מלך !!! יהי רצון שיתמתקו מעליך הדינים ותזכי להתחתן במהרה עם גבר ירא שמים אמיתי... אחד כזה שיאמין שהכל היה רצון ה'... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום לרב! אני בת 17 ואני חוזרת בתשובה יש לי חבר כבר שנתיים עוד מלפני שהתחזקתי אז לא הבנתי את המשמעות של שמירת נגיעה וחטאנו נכנסתי להריון ועברתי הפלה עכשיו לאחר שנתיים וחצי יש בנינו מריבות רציניות אז השאלה שלי האם להפרד או שזה הזיווג שלי אחרי כל הנסיונות האלה !? שוב תודה רבה

תשובה:
בראש ובראשונה את חייבת לעשות תיקון להפלה, עשית מעשה שלא ייעשה !!!

בנוגע לשאלה ששאלת:
כשמתחילים קשר שלא בקדושה, הרי שהבסיס של הקשר רעוע , על בסיס רעוע אי אפשר לבנות תשתית לדורות הבאים , בדיוק מאותה סיבה שאי אפשר לבנות בניין על בסיס רעוע וסדוק, הבניין יקרוס ! מה שאני מציע לך לעשות זה לסיים את הלימודים ולעלות למדרשה כדי לזכות לקבל בחור איכותי וירא שמים ולא "חפיפניק" , במקרה שלכם אם כבר נכשלתם והבחור מוכן לקבל על עצמו תשובה גמורה, ראוי שהבחור יתחבר למסגרת של שיעורי תורה או אפילו ייכנס לישיבה, את תעלי למדרשה ובע"ה תהיה לכם חתונה נפלאה ומכובדת, (בתנאי שהבחור מוכן לקבל עליו תשובה)

אבל אם הבחור לא מוכן לקבל עליו תשובה שלימה, הייתי מציע שתעלי למדרשה ותתפללי לה' יתברך שיזכה אותך לבחור איכותי , ירא שמים שלא יעשה לך טובה שהוא שומר שבת, הרבה בנות שעשו טעויות לפני החתונה שילמו על הטעויות מחיר כבד, את כבר שילמת מחיר, אל תחזרי על אותה טעות פעמיים, אני מניח שהבחור שאת יוצאת איתו כרגע לא שומר נגיעה ולכן תציבי לו עובדה, תגידי לו שאם הוא רוצה להיות איתך בקשר, אם הוא רוצה שתמשיכו לצאת, הוא חייב לעשות תשובה שלימה, אם הוא לא מוכן, תתרחקי ממנו כמו שאת מתרחקת מאש ותעלי למדרשה מיד אחרי הלימודים, שם בע"ה תזכי להתקדש ולהיטהר, כך מן השמים יחוסו עליך ותזכי לכפר על החטאים החמורים שעשית בעבר וכשתהיי מוכנה יכירו לך בחור נפלא שיהיה נאמן ותזכי להקים איתו בית כשר בישראל.

צפי בקטע הבא זה יועיל לך מאוד: "משימה בלתי אפשרית2"  אגב, כל הכבוד לך שחזרת בתשובה, שנתיים וחצי של קשר אסור זה דבר לא פשוט, מן הראוי שתעשי תשובה שלימה ומן השמים יסייעו לך להתקדש, בבחינת: "הבא להיטהר מסייעין לו", בשורות טובות צדיקה.

כמו כן אשמח אם תקראי את תגובתי הבאה: "תיקון להפלה" ותדעי מה עליך לעשות. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב תודה על הכל. אני בשנה הראשונה לנשואיי וקשה לי מאוד.יש מתח גדול בין אבי לבעלי. אבא שלי אדם מאד חכם וחריף וגם בעלי. אבל שניהם בעלי דעות שונות. חשוב לציין, שבעלי מכבד ומעריך אותו. הרגע חזרנו משבת אצלם ובעלי אמר לי דברים כואבים. אומנם הוא מרגיש בנוח וטוב בשבת אבל עדיין. יש דברים שהוא לא מבין למה זה ככה.. ואני בחורה רגישה וקשה לי עם זה ולכן עד עכשיו אני בוכה. מה עושים?איך מכבדים את שניהם?

תשובה:
אחותי היקרה , אני לא יודע במה מדובר ולכן קשה לי מאוד לכוון אותך להציע לך פתרון
אבל באופן עקרוני , אני יכול לומר לך שעם כל הצער והכאב , אנחנו מורים לתלמידות שלנו אחרי החתונה לכבד את רצון הבעל , משום שאשה נשואה הרי היא ברשות בעלה ולכן התורה אף פטרה אותה מחיוב של כיבוד הורים. (כמובא בשו"ע יו"ד סר"מ סי"ז)
לכן אם ההתלבטות היא בין כבוד הבעל לכיבוד ההורים - כבוד הבעל עדיף.

בעלי מכאיב לי
צר היה לי לשמוע שבעלך מכאיב לך באמירותיו, אני חושב שכדאי שתדברי איתו על זה ותגידי לו בצורה מכובדת שהאמירות שלו (עליך או על בני משפחתך) פוגעות בך. וגם אם הוא אומר את מה שהוא אומר ע"מ לתקן ו\או כדי לומר את שבליבו , ראוי שהדברים יאמרו בצורה מכובדת ולא בצורה פוגעת חס ושלום.

אני שמח לשמוע שבעלך מכבד את אבא שלך ומעריך אותו ואני מניח שהדברים הכואבים שהוא אמר לך קשורים לבני משפחתך והדברים פגעו בך כי לדעתי היה בהם מין זלזול בכבוד משפחתך ומנהגיהם ובגלל זה את בוכה. בגלל שפגעו באנשים שאת מעריכה ואוהבת. אני חושב שראוי שבעלך יתנצל בפניך וראוי שתשוחחי על כך עם הרב של בעלך (במידה ויש לו רב) אני בטוח שהרב שלו יסביר לו כמה חשוב להתנהג בדרך ארץ וגם בלהט הרגע , לא אומרים דברים בצורה אימפולסיבית , ראוי לכבד את הצד השני ולא לפגוע ברגשותיו. אני ממש מצטער לשמוע שבכית , חשוב שתדעי שזו לא בושה לבכות זה דבר טבעי ואנושי לגמריי , גם אני במקומך הייתי נפגע ואולי בוכה

לסיכום: מצד אחד את ברשות בעלך ועליך לכבד את בעלך , דעותיו והשקפותיו. מצד שני בעלך חייב לכבד אותך ולא לפגוע בכבודך וגם אם לבעלך ולאבא שלך יש חילוקי דעות בעניינים מסויימים, ראוי לכל אחד מהם להתנהג בצורה מכובדת וראויה ולא ח"ו לבזות ו\או לפגוע האחד ברגשותיו של האחר.

אם חילוקי הדעות מתעצמים ולא מאפשרים להם להימצא יחד באותו מתחם מבלי לריב
אני מציע שתפנו ליועץ זוגי שיתן לכם כלים להתמודד עם סוגיות מורכבות במשפחה. בכל מקרה , אין לי ספק שעליך להישמע לבעלך ולכבדו בדיוק כמו שבעלך מחוייב לצדד בך ולחזק אותך במקרים דומים במשפחתו, בחינת: "ועזב את אביו ואמו ודבק באשתו".
כל זה כמובן בהנחה שבעלך הוא אדם ירא שמים כמובן.

שאלות דומות בנושא:
"מריבות גדולות בכל מה שקשור לכיבוד הורים"
"שאלות ותשובות בנושא שלום בית"

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רביד צהריים טובים, שמי הוא .... והרב ייעץ לי להוסיף את השם אפרת לבעלי קוראים ..... אנו יחד 8 שנים ומתוכם נשואים שנה וחצי ללא ילדים לא הולך לי בפרנסה ואני לא מוצאת עבודה ומה שאני מוצאת זמני לחודש ימים בעלי מפרנס יחיד לאחרונה אנו לא מסתדרים וכשהוא חוטף עצבים על כלום הוא מרים עליי יד והוא אפילו פתח תיק לגירושין נשלחנו לייעוץ ואני באמת משתדלת לשמור על שלום והוא גם עד שהוא מתעצבן מקלל והרים עליי שוב פעם יד מה לעשות?

תשובה:

גב' היקרה, בראש ובראשונה צר לי לשמוע שזה המצב, אולם, בתור השאלה כבר
טמונה הסיבה לצער (לדעתי) עצם העובדה שחיית עם גבר 7 שנים לפני החתונה
היא עוון חמור שאת המחיר שלו את משלמת כעת לצערי הרב, עניות וצער פרנסה
הם פועל יוצא של איסורי כרת שעברת עם בן זוגך טרם החתונה, על עבירות כאלה
היית צריכה לשלם עונש כבד, בורא עולם המיר לך את העונש הכבד לעונש של
צער הפרנסה, שהרי אמרו חז"ל: "עני משול למת" צער של פרנסה מתקן פגמים של
עבר, במיוחד במקרה שלך, בנוגע להרמת הידיים, צר לי לשמוע שכך בעלך מתנהג
אולם, היה עליך להבין שלכל מעשה יש תוצאה, כולי תקווה שבני הנוער שקוראים
כאן את הדברים שאת כותבת ילמדו מזה מוסר לא לעבור עבירות חמורות  לפני
החתונה והזכות הזאת תעמוד לך ולבן זוגך, כל מי שיתחזק מהתגובה הזאת
ויימנע ממעשים אסורים יהיה מליץ יושר שלך, כל מה שנותר לי לאחל לך זה שתזכי
לפרי בטן בקרוב ויהי רצון שתזכי גם לשלום בית. לשאר הקוראים אני מעביר מסר.
א. לא לעשות טעויות לפני החתונה יש לזה מחיר כבד אחרי החתונה
ב. בנות שלא נשמעות לגדולי הדור ולעצת התורה שלא יצפו לזוגיות שלווה
ג. אפשר לתקן לפני החתונה (לעלות למדרשה) ולהתפלל לבעל ירא שמים
ד. מי שרוצה לזכות לבעל ירא שמים שיתרחקו מגברים שדבוקה בהם מידת הכעס
יהי רצון שהכותבת תזכה לחיים טובים. (אני לא יודע איזה רב ייעץ לך להוסיף את
השם אפרת, בשם אפרת יש "ת" שעשויה להעיד על חסימה בפיריון, להבא תתייעצי
עם הרב זמיר או עם רב שמבין בשמות, לא כל רב מסוגל לייעץ בנושא "שם האדם".

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב,אני בחורה בת 16 "דתיה לאומית"שמתחזקת לאט לאט,דרך הבית ספר ודרך האתר,אבל אני רוצה ללכת לשעורים לפחות פעם בשבוע אבל ההורים אוסרים כי הם לא אוהבים הם רוצים שאני יהיה כמו שאני דתיה לאומית ,ולא מעבר לזה ,אני רוצה לשמור נגיעה מאד אבל ההורים שלי לא נותנים לי ורק בשעות שההורים לא בבית אז אני נכנסת לאתר שלך או להידברות אני מאד מבולבלת מהמצב ומפחדת שהם יפילו אותי מכל מה שבניתי,והצלחתי!!מה לעשות ?

תשובה:
אחותי היקרה, כיבוד הורים זה באמת אחד הדברים החשובים ביותר שיש , גם באתר יש עשרות סירטונים בנושא כיבוד הורים, אבל חז"ל לימדו אותנו שאם ההורים אומרים לאדם לעבור עבירה אסור לו לשמוע להם, לכן אם ההורים לא מאפשרים לך לשמור נגיעה אסור לך לשמוע להם , אבל אין טעם להתווכח איתם ולחרחר ריב, האמת והשלום אהבו , דרכיה דרכי נועם , את צריכה להיות חכמה ולדעת בדיוק מה לעשות כדי לא להיכשל בנגיעות אסורות מצד אחד ומצד שני לא להרגיז את אבא ואמא.

בנוסף, כל הכבוד לך שאת גולשת באתר, לדעתי כל זמן שאת תלויה בהוריך ואין לך הרבה ברירה זו באמת בעיה להתחזק יותר מדי , כי ההורים באמת מפחדים , הם חוששים כי הם חושבים שתהיי קיצונית והם צודקים  ,הרבה בני נוער לא יודעים איך להתחזק בצורה נכונה , לכן חשוב להתחזק בצורה הדרגתית וע"י הכוונה צמודה , את צריכה שתהיה לך רבנית שתוכלי להתקשר אליה ולהתייעץ עמה , בכל מקרה , בינתיים תוכלי להתייעץ איתנו כאן באתר , לוקח קצת זמן לקבל תשובה כי יש אלפי שאלות שאנחנו צריכים לענות עליהם אבל אנחנו משתדלים לעמוד בלחץ , בכל מקרה אני ממש מעריך את העובדה שאת משתדלת להתחזק ומשתדלת לא לריב עם ההורים , תמשיכי להיות ילדה טובה , כרגע תתרכזי בלימודים שלך זה חשוב לא פחות ובע"ה כשתהיה לך את האפשרות להקים בית משלך , תקימי בית אמיתי בלי פשרות וחיפופים ! בנוגע להשקפה , זו כבר בחירה שלך , לדעתי הדבר הכי חשוב זה שתלכי בצניעות ככל שתשתדלי יותר בצניעות שלך תהיה לך סייעתא דשמייא גדולה יותר , ברוכה תהיי.

לצפייה בשיעורים מרתקים על כיבוד הורים לחצי כאן: "כיבוד הורים" ובחרי סרטון... שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רביד היתה לי שיחה בערב עם חבר שממש קשה לו עם העוון הידוע, בחלק מהשיחה הארוכה הרגשתי צורך לשתף את דבריי ברבים. אשמח אם תאפשר לי להעלות את הקטע לטובת זיכוי הרבים.

תשובה:

קראתי את הדו-שיח הוא נפלא, החלטתי לשתף אחרים בדו שיח שלך עם חברך, כל הכבוד.

דוח שיח בין שני נערים על פגם הברית. קריאה נעימה.

דוד says:
אחי אני פוגם בברית בלי סוף
גם באינטרנט גם בחוץ
אור says:
אני מכיר אנשים שפגמו 10-12 פעמים ביום אחד, או אנשים שהיו שקועים בהרגל הזה במשך 11 שנה. והם יצאו מזה!, המכנה המשותף להצלחתם שהם לקחו אחריות על חייהם, הם הפסיקו לרחם על עצמם, הם גילו אחריות,הקרבה,וויתור על מעשים שליליים, מילאו את חייהם בדברים אחרים,מזינים,עשירים,תכליתיים. פגם הברית זה שיא הנוקשות בתחפושת של רכות ורחמים, זה הרצון להנות בלי לגלות שום נאמנות. זה באמת רצח. אתה רוצח את האהבה שיש בך, את המעוף, את היצרתיות, אתה נאטם, הלב נערל, כל הוורידים של הנפש מתמלאים  בזוהמה של תאוות בשרים במקום בתקוות, חלומות, ברצון השם. פשוט תחליט, החלטה אמיצה - אתה מפסיק.  היום זה נגמר. פשוט.
דוד says:
שתהיה בריא אני אוהב אותך
אור says:
כל הדברים שקשורים בעמידה בניסיון, בבגרות, בנשמה מתוקנת שלמדה את השיעור שלה בעולם זה ממש לידך  רק תצא ממשבצת האפסות הזאת, אל תהיה מריר, ואני לא תוקף אותך, אני תוקף את הנחש שבך! אתה לא קורבן של אף אחד, ולא לנחש הזה בתוכך, אל תגיד אין לך כוח - יש לך כוח, אל תגיד אין לך יכולת - יש לך יכולת , יש פרופורציות גם לאנשים כמוך.
דוד says:
עושים מאמצים
אור says:
נשמות גבוהות תמיד יורדות עמוק, ודווקא מהמקומות האלה אתה מתנקה מהטינוף של כל המין האנושי, הגאווה, כי תשמע מה שווה להתחיל התחלה חדשה, הרי כבר מה יצא ממני אחרי ירידות כאלה מילא היה הכל חלק, זה ''הכל או כלום '' דווקא ממקום שאתה יודע שלא תקבל מחיאות כפיים, אתה מתנקה במקומות האלה ובשביל להיות עובד השם אמיתי צריך לעבור דרך הקליפות......... אתה יודע מה זה רחמים, רחמים זה מהמילה רחם, מה זה רחם, רחם זה המקום בוא גדל התינוק בבטן אמו,  שם הוא מקבל את האוכל, את ההגנה, את הכל, כל מה שהוא צריך. העולם הזה זה כביכול ''הרחם'' של בורא עולם.  פה הנשמות גדלות, השם מגדל אותנו ברחם, ברחמים, לומדים, מתפתחים, עוברים הסקת מסקנות כלפינו וכלפי העולם  והכל ברחמים, לגלות רחמנותו "כל העולם מלא רחמים'' אמר רבי נחמן מברסלב, אבל אתה צריך להאמין ברחמים האלו,  שהוא יכול לסלוח ולמחול גם לחוטא כמוך. אם לא תאמין ברחמים האלה, אתה לא תגדל, אתה לא תצא מזה.
דוד says:
אתה מרגיש שינוי לפני ואחרי ?
אור says:
כן עברתי את ה-40 יום. זה כבר לא עושה עליי רושם. אבל אתה חייב להבין,  כל התעניינות קלה בפגם הברית זה שואב את כוחה מהמידה הזאת של רחמים עצמיים, אדם שמרחם על עצמו  תגיד לעצמך את המילים, אין לי כוח, אין לי יכולת, זה גדול עליי, כל כך קשה לי, אני חלש, אני מסכן וכו') על זה הדרך אם אתה מזדהה אם המילים או כל שכן חש אותם אז סימן שאתה נגוע במידה הזאת.
אור says:
אם אדם חלה במחלה של הרחמים עצמיים , ידרש ממנו הרבה אנרגיה נפשית ורוחנית כדי להתמודד עם פגם הברית,  אבל בן אדם שעשה עבודה, והוא לא מרחם על עצמו, גם אם הוא נמצא בשיא הפריצות האנרגיה שנדרשת ממנו כדי להישמר שואפת לאפס.
דוד says:
ה' יעזור
אור says:
זה תלוי בנקודה הזאת. אני תמיד מחפש את השורש לכל דבר, אני תמיד מחפש את הלב שבכל עניין, העניין של פגם הברית זה רחמיים עצמיים זה לא כזה עמוק, אבל זאת המציאות. זה מתחיל בהרגשה של ריקנות בלתי מבוטלת או מתמשכת או שזה פועל יוצא של הרגשה של חוסר יכולת  ,  אגו פצוע, רכות, מסכנות, עדינות בתחפושת של נוקשות ומפונקות. במצב כזה הנשמה נמצאת במצב צימאון שווה ערך  להליכה של 30 יום במדבר. היא משתוקקת לאור אלוקי, אבל היצר הרע מפתה אותנו בתחליף מזויף,  במקום באהבת השם, נותן לנו אהבת נשים שזה הכי קרוב לשיכרון חושים, להיכללות הבורא, לקשר אינטימי וחם.
דוד says:
כל זה נגרם מזרע לבטלה ?
אור says:
כן ובמיוחד אם זה חוזר על עצמו, ובשביל שזה לא יתחיל, צריך להאכיל ולהזין את הנשמה, התבודדות, לחזק את התודעה,  מעשים טובים ותפילה,תורה גם הבן אדם מקבל סיפוק אדיר מהדבר הזה, שאדם עסוק בעשייה, הוא מתמלא,  וכשאתה מתמלא אין מקום ליצר הרע להדליק בליבך אש זרה לתאוות, הוא דואג לקרר את הלב החם שלך זה העבודה של עמלך..דבר אחד נכון וחזק על הדור הצעיר הזה, אנחנו דור מפונק, אנחנו מפונקים, יודע מה זה פינוק. פינוק זה שאחרים יעשו בשבילך את מה שאתה צריך ויכול לעשות לבד, זה נכות מדומה, קביים לאדם עם רגליים בריאות לגמרי. והילד הזה לא נאמן לאף אחד רק לעצמו וכך מתחיל לשלוט עליו פגם הברית. למה כולנו שקועים בזה כי אנחנו דור מפונק.
אור says:
אתה יודע למה אני יכול לדבר אליך במקום שלך וברמה שתבין אותי, כי גם אני ביקרתי שמה,  ובגלל שביקרתי שמה ולפעמים אני מוסיף לבקר במקומות האלה, אני יכול להוות מורה-דרך לאנשים שעוברים שם אתה צריך שמישהו יתפוס לך את הלב חזק ויספר לו כמה השם אוהב אותך, צריך אותך,  רוצה שתחזור אליו, הוא יסלח על הכל (עם התשובה), בפיך ובלבבך ל ע ש ו ת ו ."רבי נחמן אומר:  הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות, הן בגשמי, וכל אחד מבקש רחמים ואינו יודע היכן הוא. והרחמים הוא לעיני כל". כל אחד מבקש רחמים, אהבה, רכות. זה מה שכולם רוצים, בעצם.
דוד says:
תודה אחי אני צריך את זה
אור says:
מי לא צריך את זה, אני גם צריך, וזה האוויר שאני נושם! פשוט אל תישאר בתוך המשבצת הזאת..           תבוא לקב''ה בתפילה, תשפיל עיניים, תתחרט, תבכה, תבקש מחילה, תתוודה ותקבל על עצמך. תשובה זה כמו מקלחת, זה ניקיון, שיפלות זה ניקיון זה לא הרס עצמי,  שאתה עושה תשובה אתה נכנס למשבצת של שיפלות, ושיפלות זה ניקיון, זה להתנקות מכל מה שחשבתי שאני ומה שאני.  התשובה אם עושים אותה נכון, כי לפעמים אתה עושה תשובה, אבל בעצם אתה סתם מתבכיין, אם עושים אותה נכון ובאמת,  אתה מרגיש ניקיון ואז אתה מתמלא באור אין סוף, כל החלומות, כל התקוות, כל הרצונות לעשות טוב, לעשות את רצון השם,
הכל חוזר בהבזק אחד, בהארה אחת!
דוד says:
תשמע אני ייתן את כל כולי בשביל להילחם בזה

שלח לחבר קריאה בניפרד