שאלה:
אחותי בע"ה מתחתנת ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי לרקוד או לא לרקוד בחתונה וזאת חתונה של אחות לא של בת דודה או משהו כזה זה יותר קרוב קשה לי שלא לרקוד קשה לי שלא לשמח אותה ביום הכי מאושר שלה,להסתכל מהצד ולראות את כולם רוקדים ושמחים ואני לא יכולה לשמח אותה! כ"כ קשה לי! זה נשמע לי כל כך לא מציאותי אם אני לא ירקוד זה אוכל אותי בפנים אני לא מחזיקה מעמד! גם מה אני יגיד לאחותי?ואם היא לא תשכח לי את זה מה אני יעשה? ועוד בכלל אם אמא שלי תדע שאני לא ירקוד היא תהרוג אוותי זה ניסיון קשה מידי!

תשובה:
אחותי היקרה, כל כך כואב לי לשמוע שאחותך מתחתנת באירוע מעורב, אני מבין את המצב הלא נעים שאת נמצאת בו, אולם, עליך להבין שאני לא יכול להתיר למישהו לרקוד מעורב ח"ו. אם היית רוקדת ליד אחותך לבד ואחרים לא היו יכולים לראות מילא ! אבל כשכל הגברים מסביב רשאים לצפות בך זו כבר בעיה של הכשלת הרבים. וכך נכתב בהלכה: "הדבר פשוט וברור שלפי ההלכה אסור לרקוד ריקודים מעורבים בחתונה, אנשים ונשים יחד, [או מעגל של נשים ומעגל של גברים זה ליד זה], והעובר על זה גדול עוונו מנשוא. ואף המסתכלים בריקודים אלה לא ינקו מעוון, אף-על-פי שיש מצוה גדולה לשמח חתן וכלה, אין לעשות מצוה על ידי עבירה, וכל שכן עבירה חמורה כזו" ("ילקוט יוסף" חופה וקידושין - פי"ד, סע' י"ג, עמ' רסט - רעא. עיי"ש). כמו כן מובא שם שכל המסתכל באישה, אפילו באצבע קטנה של אישה, כיון שמסתכל בה ליהנוֹת, אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים (כמשה רבינו) - לא ינקה מדינה של גיהנום. וזהו אפילו בהסתכלות בעלמא, וכל שכן בזה שהוא מרקד עימה, ועובר על זה בלאו של: 'לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם' (במדבר ט"ו, ל"ט) ... וגם על מה שכתוב: 'ונשמרת מכל דבר רע' (דברים כ"ג, י') . ועל כולם, מצוי שעובר על ידי הריקוד גם על הלאו של 'לא תקרבו לגלות ערווה' (ויקרא י"ח, ו') ... והוא מאביזריהו דעריות שצריך ליהרג ולא לעבור עליהן, אוי ואבוי יהיה להעושים כן בשאט נפש.
 
בקיצור צדיקה, אני כתבתי לך מה שאני צריך לכתוב לך את שיקול הדעת תעשי בעצמך ! אני לא יכול להחליט בשביל, אני מבין את הקושי, אבל הלכה זו הלכה ! אם בחור שחזר בתשובה ממש אהב לאכול בעבר שלו חזיר ואח שלו פתח חנות ששם הוא מוכר חזיר, אני בטוח שההלכה לא תתיר לו לאכול בחנות של אח שלו חזיר כי זה אח שלו ! מקווה שהבנת את המסר ! בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום רב, אני נשואה שלוש שנים ונולד לנו ילד שני מאז שהתחתנו הבנתי שאני צריכה לשאת בעול הבית לבדי כי בעלי לא מוכן להושיט יד בכל הקשור לעזרה בבית הוא טוען שאלו עבודות של נשים ולא משנה לו כמה קשה לי הוא לא מוכן בשום אופן לעשות אותם. בתחילת הנישואים הייתי עושה הכל ומבליגה אבל לאחרונה זה נהיה בלתי נסבל. לאחרונה גוברים הריבים והמתיחות בנינו מכיוון שאני לאחר לידה ולא כ"כ מסתדרת בכוחות עצמי עם כל העול במיוחד כשאני רואה את בעלי חוזר לאחר חצי יום בכולל ולא מוכן להוזיז את עצמו. כמה שניסתי לדבר יפה ולבקש ולהסביר לו שזה לא בושה לשטוף בית או לעשות כלים או לחתל ילד, להיפך כך אני יותר יעריך ויאהב אותו, הוא טוען שהוא עושה מספיק ואם רק זה מה שיגרום לי להעריך אותו אז זה לא בסדר כי יש לי זכות שבכלל התחתן איתי... אני לא מסוגלת להמשיך ולאהוב בנאדם כזה אגואיסט ולמרות שיש הרבה דברים אחרים להעריך אותו בהם (כמו למשל שהוא לומד) אני מרגישה שאני כבר לא מעריכה אותו בכלל וכלום לא שווה לי. אני מתוסכלת מסתובבת עצבנים בבית וכל האהבה שהיתה בהתחלה הולכת ודועכת והופכת אפילו לשנאה. מה גם שבקרוב אצתרך לחזור לעבודה שהיא משרה מלאה ואז בכלל אהיה חייבת עזרה ממנו. מה לעשות? איך לשכנע את הבעל שיצא מהגאוה המטופשת ויתחיל להתנהג באמת כמו בעל דואג ואוהב?

תשובה:

גב' היקרה, בראש ובראשונה אשריך שזכית לשני ילדים ואשריך שזכית לבעל למדן, אולם שום תירוץ בעולם לא יעזור לבעל שמתייחס לאשתו בצורה לא ראויה ולא מכבדה
מצד שני עליך להבין שלפעמים גבר שעושה דברים מסויימים שלאשה נראים כפשוטים לגבר הם עשויים להיראות כקריעת ים סוף, לא משום שהם קשים, משום שמבחינה נפשית קשה לו לעשות אותם, גבר לא סורג, גבר לא עושה כביסות (ברוב המקרים).

הרבה זוגות לא מקבלים הדרכה נכונה לזוגיות ולכן האשה לא מבינה את הגבר והגבר לא מוכן להבין את האשה ולוותר. זוג שמקבל הדרכה נכונה זוכה להבין יותר ולפתור יותר בעיות בזוגיות, לכן אני מציע ששניכם תלכו לייעוץ ואפילו תעברו מפגש הדרכה אצל רב שבקיא בזוגיות ויש לו ניסיון רב בתחום, הרצאות בנושא לא מהוות תחליף לטיפול וייעוץ פנים מול פנים, אני יודע שהרבה גברים לא ישתפו פעולה אבל תתעקשי

יש משהו שכדאי ששניכם תדעו.
הרב שלום מאיר כותב בספרו שההבדלים בין הגבר שעוסק יותר בפרנסה ולימוד והאשה שעוסקת יותר בתחום הטיפול בילדים ופנימיות הבית, נובעים מהשוני בעונשים ששניהם קבלו מאת ה' על חטאיהם.

תפקיד הגבר והאשה פועל יוצא של עונשם מאת ה'
אדם הראשון הושפע מאשתו ועשה מעשה אשר לא ייעשה
חוה - עשתה מעשה חמור בפנימיותו והתנתקה מן השורש
לכן עונשו של האדם הוא חיצוני יותר, עמל, טורח, יגיעה
ועונשה של האשה הוא פנימי יותר, צער, כאב, סבל הנידות, עיבור, לידה וגידול הילדים

נקודות נוספות שכדאי לקחת בחשבון.
א) העובדה שאת אחרי לידה עשויה להשפיע מאוד על מצבי הרוח שלך
ב) העובדה שהבחור לומד קשה בכולל עשויה להשפיע על מצבי הרוח שלו
ג)  אם דורשים מגבר לעשות תפקיד נשי על בסיס קבוע זה גורם למתחים וריבים
ד) אם מבקשים ממנו לעזור לעיתים רחוקות כי קשה ויש צורך, הוא חייב לעזור מיד!

אז מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?
א) לעבור שוב הדרכה זוגית - שיעור שרב יעביר לשניכם
ב) ללכת לייעוץ זוגי - גם אם הבעל לא מעוניין תקראי לזה הדרכה זוגית
ג) לצאת לסוף שבוע (מעין סמינר) עם מרצים לזוגיות ולהתייעץ עמם במהלך השבת
ד) לצאת לנופש ולהירגע , כנראה הלחץ של שניכם גרם לכם לצאת מאיפוס
ה) לעודד את הבעל להמשיך ללמוד בכולל, זו זכות שאין כדוגמתה, כך הוא נשמר !
ו) להתקשר לרב של בעלך ולשוחח עמו על ההתנהגות של בעלך מבלי לפגוע בכבודו

לסיכום: לדעתי לבעלך יש בעיה של גאווה, אבל לכל גבר יש בעיה דומה, מצד שני אחרי לידה אם את רואה שבעלך לא עוזר תשכירי עוזרת ותשלמי לה כך הוא יבין שאולי שווה לו לחסוך את הכסף שיוצא לעוזרת והוא יבוא לעזור (כשזה פוגע לו בכיס הוא מתעורר)
אבל הכי חשוב שתדעי שאת באמת צריכה לברך את ה' שזכית לבעל שלומד בכולל, המסגרת התורנית שומרת עליו שלא יצפה בפריצות כמו רוב הגברים, שלא יפול בזימה וניאוף כמו כל גבר שני במדינה לצערנו, רק בשביל זה שווה להתאמץ קצת יותר ולהמשיך לעודד אותו ללמוד בכולל, אבל הוא חייב ללמוד לכבד אותך ולא לזלזל בך או לדבר בצורה בוטה ופוגעת, אכן מדבריך השתמע שמדובר בגבר שנוטה להיות אגואיסט, אבל חשוב שתנסי לדון גם אותו לכף זכות, תחשבי איך מרגיש גבר שלומד תורה כל היום ושומר על העיניים ועל הברית? כשגברים אחרים עושים מה שהם רוצים ונותנים דרור לתאוות שלהם, מה את חושבת שזה קל לכבוש את היצרים, אמר שלמה המלך: "טוב מושל ברוחו מלוכד עיר" , זה ממש לא קל ולא פשוט ואשרי הגבר שזכה לשמור נאמנות לאשתו וללמוד תורה, אבל הוא חייב לעזור לך וההלכה מחייבת אותו אפילו לבטל לימוד תורה בכולל כדי לסייע לאשתו ולשמח אותה כשהיא זקוקה לעזרה דחוף

אם תראי עם מה בנות אחרות מתמודדות תביני שיש לך צרות של עשירים...
א) בעלי חזר בשאלה אני בת 26 אבל קשה לי מאוד לחיות איתו
ב) אין לנו ילדים ויש לנו צער של פרנסה בעלי רוצה להתגרש ממני
ג) בעלי בוגד בי כבר חצי שנה ונולד לנו ילד , אני לא יודעת איך להתמודד עם בגידה
ד) תפסתי את בעלי צופה באתרים לא צנועים אני לא יודעת מה לעשות
ה) בעלי פתח פייסבוק ונהרסה לנו הזוגיות
ו) אני נשואה + 2 וסובלת מעודף משקל בעלי צופה בנשים אחרות בלית ברירה
ז) חלמתי שבעלי בוגד בי , דיברתי איתו וגיליתי שהוא באמת בגד בי
ח) אני נגעלת מבעלי , הכריחו אותי להתחתן אני לא אוהבת אותו
ט) אם את רוצה לקרוא תגובות נוספות בנושא בעל ואשה לחצי כאן:"בעלי..."

בקיצור לא חסר צרות, אם בעלך לא מוכן להחליף לילד או לשטוף את הבית זה לא תקין אבל זה הרע במיעוטו, תגידי תורה שבדור הזה יש לו בכלל חשק ללמוד תורה גברים אחרים כל היום רודפים אחרי נשים ופריצות, תברכי אותו אל תייאשי אותו, מצד שני אין שום הצדקה לחוצפה שלו ולחוסר העזרה בבית הוא חייב לעזור לך לכן תדברי עם הרב שלו ואני בטוח שהרב שלו ידבר איתו בצורה מכובדת ויסביר לו שזה חשוב !

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
בשבח והודיה להשם יתברך אני זוכה להתקרב לאבא שבשמיים ולהתחזק, האם מותר ללבוש חצאיות ג'ינס אבל עד מתחת לברך? והאם מותר ללבוש חצאיות שלא בצבע גי'נס אבל הבד כן ג'ינס עד מתחת לברך. תודה על תשובתך .

תשובה:
אשריך שזכית להתקרב לה' יתברך. אספר לך משהו אישי , כשאני נהגתי ללכת עם ג'ינס מאוד אהבתי את הג'ינסים, אחד הדברים שלי באופן אישי היה הכי קשה לוותר עליהם היה הג'ינס ! (למרות שלגברים אין איסור ללכת עם ג'ינס) פשוט לא הרגשתי ירא שמים, לא יודע איך להסביר את זה, תמיד כשראיתי את הרב שלי , לא הצלחתי לדמיין אותו הולך עם ג'ינס, זה נראה לי לא מכובד לבן תורה , כשהצלחתי לעשות את השינוי הזה , חל שינוי אדיר ביראת שמים שלי , התחלתי להסתובב פחות במקומות מפוקפקים , התחלתי להיות רציני יותר בעבודת ה' שלי ואני בטוח שאם תחליטי לעבור מחצאיות ג'ינס לשמלות מכובדות, תהיי במקום אחר (למרות שזה מותר מעיקר הדין)

להלן דעתי בנושא:
א. לא ראוי לבת מלך ללכת עם חצאיות ג'ינס (גם אם מעיקר הדין יהיה מי שיתיר)
ב. אף גדול דור ירא שמים אמיתי לא ימליץ לבת מלך ללכת עם חצאית ג'ינס.
ג. יש דברים שההלכה לא אוסרת אולם לדעתי יש לזה גדר של "נבל ברשות התורה"
ד. אם את בתהליכי התחזקות לדעתי את יכולה להמשיך ללכת עם ג'ינס אבל תשתדלי.
ה. זה שהמון בנות חפיפניקות הולכות עם ג'ינס , לא מתיר לכולם לנהוג כך.
ו. לגברים מותר כי זה לבוש גברי מובהק ובשונה מנשים זה לא מבליט באותה מידה.
ז. לא ראוי להחמיר על נשים שהולכות כך אם הן בתהליכי התחזקות או במדרשיות.
ח. אם אתם יראי שמים ומנהג המקום הוא ללכת עם ג'ינס, מעיקר הדין אין בכך איסור.
ט. מסגרות חינוך חרדיות לא יאפשרו זאת משום שזה מעיד על מתירנות וחוסר צניעות. 

לדעתי חצאיות הג'ינס בד"כ צמודות ומבליטות את הגוף, זה לבוש של "חפיפניקות" ולא של בחורות רציניות ובנות מדרשה, באף מדרשה לא יחנכו בנות ללכת עם ג'ינס, גם אם הדבר מותר , אין רוח ההלכה נוחה הימנו , זה בדיוק כמו שיתירו להסתפר בצורה שאינה תואמת בחור ישיבה , למרות שבתורה אין אסור להסתפר "מדרגה" (קצר למטה והרבה שיער למעלה) כך אין איסור ללכת עם חצאיות ג'ינס, אבל מי שלומד במקום מסודר, מי שיש לו אבא ואמא ששומרים על צניעותו ומחנכים אותו ליראת שמים, לא יתיר לבנותיו ללכת כך, לא בגלל האיסור, פשוט בגלל שזה מקרר אותן ביראת שמים וע"י כך הן נדמות לבנות מהעולם החילוני וסופן לנהוג שחוק וקלות ראש כמו הבנות החופשיות.  בת מלך אמיתית צריכה ללכת עם שמלות יפות ולא עם חצאיות מחוספסות, קצרות , צמודות ורחוקות מלהיות "בד"ץ" ! בקיצור, לדעתי זה תלוי ברמה הרוחנית של הנערה, אם היא בשלבי התחזקות, אף אחד לא יאסור עליה ללכת עם ג'ינס (לדעתי) אבל אם כבר שנה שלימה היא הולכת עם ג'ינס זו כבר בעיה, צפו בקטע הבא: "קנגרו או בת מלך"

לסיכום: למרות שמעיקר הדין אין איסור ללכת כך, אין ראוי לבת מלך שתלך עם ג'ינס. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב
אני בת 27 וחצי בשדוכים. יצאתי עם בחור וכמובן ששמרתי נגיעה והכל והוא שיחק בי פשוט שיחק לי ברגשות נקשרתי אליו מאוד ואח"כ גילתי שהוא יוצא עם משהי אחרת תוך כדי שיצא איתי כואב לי נורא הוא פגע בי בצורה מגעילה ירדתי במשקל באופן מצער.. אני בוכה המון.., יש לי צער נוראי
אני לא יודעת למה גם קשה לי לשכוח אותו למה לפגוע בי אני בחורה טובה שמרתי על עצמי לא פגעתי אני מספיק עוברת בשדוכים צער וכאב אני מיואשת

תשובה:
אחותי היקרה , צר לי לשמוע שנפגעת בצורה כזו מביכה מבישה ולא נעימה.
אני לא חושב שאת צריכה להקפיד על הבחור , כנראה שזה לא ממש התאים לו.
אני לא מנסה חלילה להצדיק את מה שהוא עשה , זה באמת לא הוגן ולא נעים,
אבל בשביל זה יש בורא לעולם , הוא מטפל במי שצריך לטפל.

מה שאת צריכה לעשות כרגע (לעניות דעתי) זה פשוט להמשיך הלאה למרות הכל, אם נהיה שקועים בצער ובדיכאון , לא נגיע לשום מקום , גם אם אדם נופל באמצע הרחוב הוא ישר קם וממשיך ללכת ואם חלילה הוא זקוק לטיפול מקצועי הוא מקבל את הטיפול וממשיך הלאה , גם אנחנו צריכים להמשיך הלאה בכל הכח , הזמן כבר יעשה את שלו, הזמן הוא התרופה המעולה ביותר ל-90 אחוז מהצרות שלנו בחיים.

אל תנסי לחשוב מה עשית או מה לא בסדר אצלך , הכל בסדר אצלך , את בחורה מקסימה ואין לי ספק שתמצאי בחור מקסים שישמח להקים איתך בית כשר בישראל
הבחור הנוכחי פשוט לא הבחור המתאים , לדעתי כדאי להודות לה' שזכית לראות את זה לפני החתונה , תחשבי מה היה קורה אם הוא היה "בוגד בך" אחרי החתונה?

אני לא חושב שאת צריכה להמשיך לחשוב עליו , אם היית מוצאת חן בעיניו הוא לא היה מעיז לסכן את הקשר הזה , הוא לא היה מעיז לצאת עם מישהי אחרת , הוא כנראה לא הטיפוס שלך ואת לא הטיפוס שלו , תחפשי מישהו שיאהב אותך שיכבד אותך , שיעריך אותך , מישהו שיראה בך משהו איכותי משהו שלא כדאי לסכן או לוותר עליו , אני מבטיח לך שהגבר הזה יגיע ואת עוד תהיי מאושרת בעזרת ה' , כל מה שצריך זה 2 כפיות של אמונה , כפית אחת של בטחון וחצי כפית של תקווה ולערבב עם חיוך גדול. 

לסיכום: זה באמת מקרה מצער ולא פשוט , מותר לך לבכות ומותר לך להצטער , אנחנו בני אדם וכשפוגעים בנו הדבר הכי נורמלי שנעשה זה שנבכה , אני רק מקווה שהבחור שציער אותך לא ישלם מחיר כבד על הדמעות שלך , אולי תרחמי עליו ותמחלי לו לפנים משורת הדין , כך מידה כנגד מידה מן השמים ישפיעו עליך חסד גדול (לעניות דעתי) אני יודע שזה לא קל , אבל לך זה כבר לא אמור לשנות , אם יש בחורים שאין להם דרך ארץ זה כבר בעיה שלהם , לך יש דרך ארץ , לך יש לב פועם , רואים שאת בחורה רגישה ומקסימה , אל תייחסי לזה חשיבות תמשיכי הלאה ותשאירי לנו את השם שלך במדור ביקשת קיבלת , אני מבטיח להתפלל עליך בקברות צדיקים לזיווג הגון, בהצלחה.

נ.ב - כדי לשפר את מצב רוחך , צירפתי לך מספר הרצאות מרתקות והמצחיקה ביותר
היא ההרצאה האחרונה מצד שמאל למטה , שנקראת: "הבית היהודי - רביד נגר" תהני
אין לי ספק שההרצאה הזאת תתן לך הרבה כוחות להתמודד וחיוך גדול על הפנים !!!!












.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, אני ובעלי נשואים כ-5 חודשים. שנינו שומרים תורה ומצוות ברוך ה'.לאחרונה שמתי לב שיש בנינו בעיית תקשורת, כאשר אני מנסה להעיר הערה לגבי ההתנהגות שלו כלפיי או כל דבר אחר מיד נוצר בנינו ריב. אני מאוד מתוסכלת מכך ומההתנהגות שלו כלפיי הוא באמת בעל טוב אבל חסר לי מאוד תשומת לב ממנו, מילה טובה, קצת פירגון... אני ממש אובדת עצות וגם לא כ"כ יכולה לדבר איתו כי כפי שאמרתי זה מסתיים בריב, אודה לך אם תוכל לעזור.

תשובה:

שלום וברכה, בין כל בני זוג בשלב כזה או אחר בחיים קיימות בעיות בתקשורת, יש כאלה שזה בא לידי ביטוי מוקדם יותר ויש כאלה שהבעיות פוקדות אותם מאוחר יותר, בכל מקרה מה שאני מציע לך לעשות כדי לשפר את המצב זה לדבר איתו על הנושא, אבל חשוב שכשתפני אליו לדבר איתו על הנושא אל תתני לו להרגיש מאויים או לחוץ, תפתחי את הנושא תוך כדי משחק או חוויה משותפת , לא בצורה ישירה לא מומלץ.
בכל מקרה, חשוב מאוד שתדעי שיתכן מאוד שבעלך טרוד, עסוק, או לחוץ, תשתדלי לפנות אליו בזמן שהוא שליו ונינוח, זה יועיל מאוד לתקשורת ביניכם.
 
בנוגע לתשומת הלב , זו אכן בעיה ידועה של גברים , גברים לא ממש יודעים להחמיא ולא ממש יודעים לפרגן , לפעמים צריך לשמש להם פשוט דוגמא אישית טובה , קחי בחשבון שלא כל בעל גדל בבית שבו הבעל מפרגן לאשתו כל שני וחמישי , אם תדוני את בעלך לכף זכות ותביני שבאמת מדובר ביצור מסכן שלא למד לפרגן , יכול בהחלט להיות שתביני שחוסר הפרגון לא נובע מחוסר אהבה , זה פשוט עניין של אופי שאפשר לשנות ע"י דוגמא אישית טובה , תפילות , שיחות והרבה חיוכים ומוטיבציה , כשגבר מגיע הבייתה ורואה אשה מחוייכת , יש לו חשק לחייך , אבל גבר שמגיע הבייתה ורואה אשה עם פרצוף כועס , זועף או רציני , סביר מאוד להניח שגם לו יימחק החיוך מהפנים, לא לחינם גילה לנו שלמה המלך: "כמים הפנים לפנים, לב האדם לאדם" כשהאשה משדרת מועקה , הגבר מתרחק והנתק רק הולך ומחמיר , לעומת זאת כשהאשה משדרת שמחה , חיוכים , חום ואהבה (גם אם היא לא ממש מאושרת) זה עשוי להוביל אותה להיות מאושרת , אחרי המעשים נמשכים הלבבות...

טיפים נפלאים שיועילו לך מאוד:
א) אל תעירי לו , תאירי לו (רצוי שהדברים יהיו לעיתים רחוקות ולא בצורה מציקה)
ב) גם כשאת מעירה תנסי למצוא את הזמן המתאים ולא להעיר בספונטניות
ג) אף גבר לא אוהב שמעירים לו , תנסי להחמיא קודם ואז בעדינות להעיר (להאיר)
ד) אני חושב שלא כדאי לך להעיר בצורה ישירה נסי לספר לו סיפור שקשור לנושא
ה) קצר בתקשורת נובע גם כתוצאה ממצבי רוח או ממשבר אהבה - נסי לברר מה קרה
ו) אם כל דיון קצר מתפתח לויכוח קולני , כנראה שהבעיה היא לא רק תקשורת
ז) תאכלו ביחד , תצאו לסוף שבוע יחד
ח) תשתדלו למצוא זמן שבו תהיו לבד , רק שניכם בלי גורמים נוספים שיפריעו לכם
ט) תקבעו לעצמכם זמן קבוע שלא מוותרים עליו שבו תשבו על כוס קפה.
י) תחיייכי המון , גם כשקשה ותזכרי תמיד שהכל מאת ה' (כמים הפנים לפנים...)

אחותי היקרה, נסי להיזכר בתקופת הנערות שלך ותראי שגם אם "חבר שלך לשעבר" היה מעצבן אותך, היית מוכנה להבליג ולוותר , להתפשר ולשתוק לפעמים , גם אנחנו הגברים בעבר היינו מוכנים לוותר ולסלוח , להעלים עין ולהתפשר כי לא רצינו לאבד את הזוגיות , לא לחינם אמר שלמה המלך ע"ה: "על כל פשעים תכסה אהבה" , בנערות של נער מתחזק האהבה מכסה על כל הפשעים , לא משנה מה קורה מתפייסים ומשלימים, בנישואין זה קצת יותר קשה , כי ההרגל גורם לאהבה להיות דבר מובן מאליו , לכן חשוב מאוד שתעשו דברים שיעוררו את האהבה , לפעמים דברים פשוטים עשויים לחולל שינויים גדולים.

א) משחק נחמד שהייתם רגילים לשחק בעבר (דמקה, משחק הזיכרון דברים כאלה...)
ב) תפתחו תמונה יפה של שניכם ברגע שבו אתם מחוייכים ושמחים ותתלי בחדר שינה
ג) תעירו אחד לשני פחות , ההערות האלה לא ממש תורמות לקשר
ד) תתמקדו בתכונות החיוביות ולא בתכונות השליליות של בן הזוג
ה) תדונו לכף זכות האחד את השני. נסי לחשוב: "איך זכיתי בבעל כזה?"
ו) במקום לחשוב שלילי , נסי להיזכר בדברים שגרמו לך לרצות להקים עמו בית כשר

וסתם שתדעי, אם את באמת רוצה להעריך את בעלך, תשבי על עצמך ותחשבי
על התכונות החיוביות שיש בבעלך , כמה זכית שבעלך הוא ירא שמים באמת.
אני לא מכיר אתכם באופן אישי , אבל אני בטוח שתצליחי למצוא נקודות חיוביות
בין כל הנקודות שמניתי כאן:

א) בעלי לא מרים עלי ידיים.
ב) בעלי לא בוגד בי עם נשים אחרות.
ג) בעלי משתדל לשמור על העיניים שלו.
ד) זכיתי לבעל שלומד תורה ולפחות משתדל לקבוע עיתים לתורה.
ה) בעלי לא צופה בתכנים של פורנוגרפיה
ו) ברוך ה' בעלי לא מחסיר ממני דבר (יש לי אוכל ובגדים לרוב)
ז) בעלי בריא ואני לא צריכה להסתובב איתו בבתי חולים
ח) בעלי לא מעשן סמים ולא שתיין שמכור לאלכוהול או לכדורגל
ט) בעלי לא מבלה במקומות מפוקפקים (בארים פאבים ומועדונים)
י) אין לנו טלוויזיה בבית \ אין לנו מחשב בבית

לסיכום: השנה הראשונה בקשר היא באמת שנה לא פשוטה, שניכם נחשפים לתכונות חדשות בבן הזוג , תכונות שלא הכרתם קודם לכן כשלא הייתם מחוייבים , לכן חשוב מאוד שתהיה לכם הדרכה טובה ותמיד תשמעו שיחות בנושא שלום בית , תלכו ביחד להרצאות בנושא זוגיות , רצוי מאוד ללכת להרצאות משעשעות. אני באופן אישי הייתי ממליץ בחום על הרב אבנר קוואס, מומחה לזוגיות ולשלום בית. להלן קישור: "זוגיות"

שאלות ותשובות נוספות בנושא שלום בית:
א) מה עושים כשנעלם החשק?
ב) בבית שלי כל הזמן יש מריבות, מה עושים?
ג) לצערי בעלי החליט להתגרש ממני !
ד) איך אני יכולה לשמח את בעלי?
ה) התגרשתי מבעלי ואני חוששת שעשיתי טעות איומה !
ו) שוביניזם ביהדות , למה היהדות מפלה בין גברים לנשים?
ז) בעלי רוצה להתגרש ממני , הוא טוען שכבר נמאס לו ממני.
ח) למה לא זכיתי באשה שמורה? זה משגע אותי ומעציב אותי.
ט) משבר בזוגיות - בעלי מרים עלי ידיים.
י) משבר בזוגיות - בעלי צופה בתכנים אסורים.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש בעיה בלערוך חתונה עם הפרדה רק בריקודים?

תשובה:
אשאל אותך שאלה , אם ברור לך שהקהל שלך יכיל בנות לא צנועות , איך את יכולה שעל המצפון שלך תהיה הכשלת הרבים כל כך גדולה ביום הכי חשוב בחייך? ביום הזה את זכאית למחילת עוונות ובמקום שיימחלו עוונותיך , את מוסיפה חטא על פשע ומכשילה את הרבים? לא חבל? 

כמו שאת רוצה שבעלך לא יצפה בנשים רוקדות , אני בטוח שאת לא רוצה שבעלך יסתכל על בנות לא צנועות שמסתובבות בין השולחנות עם מחשופים , בשמים וחיוכים מאוזן לאוזן
אני לא חושב שזה שייך , אבל שוב אני לא יכול להכריח אותך , אני לא מכיר אותך ולא מכיר את המשפחה , אני לא יודע אם אתם דתיים או חילונים , מסורתיים או חסידים וכיוצב' מה שבטוח זה , שלא משנה מה תעשו , על הפרדה בריקודים אסור לוותר , על הפרדה בישיבה אשרי מי שלא יוותר , זכות גדולה תחשב לו ויהיו צאצאיו בע"ה שומרי עיניים ומחיצה.

אם אין שום ברירה והכל נעשה בהתייעצות עם רב ירא שמים , זה משהו אחר , אבל אל תחליטי שום דבר לבד , תמיד תהיי בקשר עם רב , שהאחריות לא תהיה על הגב שלך ! 

בדיוק כמו שלא שייך שנערה דתיה תזמין 600 איש לאירוע של חוסר צניעות גמור ! אף דתיה לא תעיז להזמין חרדים , דתיים וחילונים לערב הכשלת הרבים במועדון כי זו פריצות וגם אם במועדון תהיה הפרדה מלאה בריקודים , למה הגברים צריכים לראות נשים בחוסר צניעות? זה שיש נשים כאלה ברחוב זה משהו אחר , ברחוב לא את מזמינה אותם לראות , הם רואים בעצמם זו לא בעיה שלך , אבל בחתונה שלך זו בעיה שלך ואחריות שלך...

מה תעשי אם מן השמים ישאלו אותך...
מדוע לא דאגת להפריד ביניהם ע"י מחיצה? מדוע לא אפשרת ליהודים הדתיים שבאו לא להיכשל בעיניים? מדוע אינך מתחשבת בנשמות הקדושות שמגיעות לאולם וצריכות ליפול?
אם לא אכפת לך מהעבירות שלך ומהאחריות שאת נושאת בעוון הפלילי הזה , מדוע לא דאגת לחוס על כבוד הבריות? לפחות בשביל האורחים הדתיים והחרדים שלך ראוי הדבר.

לסיכום: לצערי הרב היום נוהגים לסגור את החרדים בכלובים באיזה פינה עלובה באולם , ככה מתנהגים לשכינה הקדושה? ככה מכבדים את לומדי התורה? על זה אמרו חכמים: "יראי חטא ימאסו" , "חכמת סופרים תסרח" , "האמת תהא נעדרת" , "בית וועד יהיה לזנות"
ה' ירחם על עמו ישראל.

אשרי בת מלך שזכתה לעשות חתונה בהפרדה , אין לי צל של ספק שהשכינה תשרה ביום חתונתה וביום שמחת לבה ותזכה לשפע ברכה והצלחה
ואם לא תשוב לכסלה , הרי שביום זה נמחלו עוונותיה ועוון בן הזוג שלה , במידה ועשו תשובה שלימה ולא שבו לכסלה , ברוכים תהיו ותזכו למצוות.


 

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לרב רביד שלום יש לי חברה שהתאהבה בדרוזי והכרתי לה את האתר הזה והיא בכל זאת מפחדת לשאול אז אני שואלת בשבילה דרוזי זה גוי לכל דבר? כמו ערבי? או שהיא יכולה להיות איתו כי יש אהבה מהצד של שניהם אבל היא לא רוצה להיות איתו אם הוא לא נחשב ליהודי כשר אשמח עם תענה

תשובה:

אחותי היקרה , לצערי הרב , הדרוזים והערבים (להבדיל אלף אלפי הבדלות) חיים בתוכנו וטמועים בתוכנו , הסכנה עם הדרוזים והבדואים גדולה עם יותר משום שחלק מהם משרתים בצבא ונרקמים קשרים בינם לבין בנות יהודיות שלצערנו משרתות בצבא , חשוב שנזכור שעם כל הכבוד לדרוזים הדרוזים אינם יהודים ואסור לנו להתחתן איתם בשום פנים ואופן שנאמר: "ולא תתחתן בם , בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך" (דברים ז',ג') ע"פ הרמב"ם אסור להם בכלל לשרת בצבא , כמו שלבנות שלנו אסור לשרת בצבא , זה מה שקורה שלא נשמעים להלכה ובנות משרתות בצבא וכו'.

הדרוזים הם יהודים? ערבים? נוצרים? סורים? מה הם?
יהודים הם בטוח לא , אי אפשר לומר שהם נוצרים ואי אפשר לומר שהם מוסלמים האמת אע"פ שמקורה של הדת הדרוזית באיסלאם, הם לא מאמינים בעיקרי האיסלאם , הם לא מתפללים חמש תפילות ביום , לא צמים ברמדן עד כמה שידוע לי , לא עולים למכה ולא מאמינים שמחמד הוא הנביא האחרון , יש דברים שהם כן עושים כמו מוסלמים כמו למשל לחגוג את "חג הקרבן" אבל המנהגים שלהם שונים, לא מבין בזה ולא מעוניין להבין בזה. חלק גדול מהדרוזים נאמנים בכלל לסוריה , הייתה תקופה שהם שרפו את תעודות הזהות הישראליות שהביאו להם והם הכריזו על נאמנותם לסוריה. לא כולם כמובן.

במה הדרוזים מאמינים? האם הם מכבדים את היהדות?
הם כן מאמינים בגלגול נשמות , הם מקבלים תשע מתוך עשרת הדיברות , הם לא מוכנים לקבל את השבת כי לדעתם העולם לא נברא בשישה ימים. הם מאוד מכבדים את כל הנביאים הראשונים שהופיעו ביהדות , בנצרות ובאיסלאם והם מאוד מאמינים ביתרו. אבל בשום פנים ואופן אסור לנו להיות איתם בקשרי נישואין חס וחלילה.

אפשר לסמוך על הנאמנות של הדרוזים למדינה?
עם כל הכבוד שיש לי לדרוזים היקרים שמשרתים את המדינה ולוחמים לצד חיילינו,
אותי לימדו כלל חשוב: "אין אמונה בגויים" , חלק גדול מהם נאמנים לסורים וחלק גדול מהם נאמנים לחמאס , עובדה היא שבמסגרת "עסקת הקלטת" (של גלעד שליט) חמאס כלל את שמותיהם של שני אסירים בטחוניים דרוזים ברשימת האסירים שהוא דרש שישראל תשחרר , מעבר לכך אסור לנו לשכוח את אירועי פקיעין , בקיצור כבדהו וחשדהו , "אין אמונה בגויים". 

צריך לכבד אותם או שצריך לשנוא אותם ולהתרחק מהם?
יש לי הערכה גדולה אליהם ואני מכבד אותם כבני אדם משום שלמדתי מחז"ל שעלי לכבד כל אדם באשר הוא אדם , כי כל אדם נברא בצלם , אבל מכאן ועד להקים איתם בית נאמן וכשר בישראל???? !!!!! רחמנא... הרי כתוב במפורש בתורה: "ולא תתחתן בם". אסור להתחתן עם גוי גם אם הוא יהיה הכי נחמד שבעולם. ע"פ הרמב"ם כמדומני אסור בכלל לאפשר להם לשרת בצבא. אני לא בעד לשנוא אף אחד , אנחנו לא צריכים לשנוא אותם אבל חשוב מאוד לשמור על ה-"דיסטנס" הראוי , כפי שמורה לנו ההלכה כלפי הגויים. 

מותר לדרוזי להתגייר?
ע"פ ההלכה עד כמה שידוע לי מותר להם להתגייר , אבל לא לשם חתנות , צריך ללמוד את הנושא ולברר את הנושא הדק היטב עם מורה הוראה מוסמך. (חכם ובקיא) בינתיים
אני מציע לחברה שלך ולכל בת מלך יהודיה שקוראת את התגובה הנ"ל , לא לבוא לידי ניסיון ולא לבוא לידי ביזיון , כשם שהדרוזים נאמנים לדת שלהם ואינם מקבלים נישואי תערובת , כך עלינו להיות נאמנים לדת שלנו (ליהדות) ולא לקבל נישואי תערובת ולכן לא שייך שבת ישראל תהיה בקשר עם דרוזי. אם הוא התגייר מעצמו ולא ע"מ לשאת בת ישראל זה משהו אחר , אבל ראוי ללמוד את הנושא הדק היטב ולא לקחת סיכון בזה, נישואים אינם משחק ילדים , לא מתגיירים כדי להתחתן. לחצי כאן לתגובה מורחבת
"האם מותר ליהודיה להתחתן עם גוי שנמצא בתהליכי גיור? (גיור לשם נישואין)

תגובות שעשויות לעניין אותך.
1)  "אני מאוהבת בערבי ישראלי"
2)  יש לי חברה שיוצאת עם ערבי וגם אני מאוהבת בערבי.
3)  אני יוצאת כבר חמש שנים עם ערבי מוסלמי - אני מאוהבת בו.
4)  שאלות ותשובות בנושא יהודים וערבים - לחצו לקריאת השו"ת

לסיכום:
א) תגידי לחברה שלך שגם אני מאוד מכבד דרוזים כבני אדם אבל להתחתן איתם אסור
ב) גם לדרוזים ע"פ הדת שלהם אסור להתחתן עם יהודיות , אז תגידי לה שתיזהר מאוד
ג) ע"פ הרמב"ם לא שייך שגוי יקבל תפקידים בכירים בצבא , זה לא בטיחותי עבורנו
ד) עם כל הכבוד למסירות הנפש שהם עושים (והם עושים) מבחינה בטחונית זה מסוכן
ה) אסור לזלזל בדרוזים ו\או בכל מי שמקיים את שבע מצוות בני נח ומכבד את היהדות

נ.ב - חשוב שתהיה לנו הכרת הטוב לכל החיילים הדרוזים הנפלאים שמוסרים נפש עבור עם ישראל ואין לי ספק שיש להם זכות גדולה אבל חשוב שנזכור שאנחנו חיים ע"פ ההלכה ועם כל הכבוד שיש לנו כלפי הדרוזים , אסור לנו להתחתן איתם לעולם ! משום שהם גויים לכל דבר. גם להם אסור להתחתן איתנו ולכן לא שייך שדרוזים ימכרו ליהודיות סיפורים על חיים משותפים כי ע"פ הדת שלהם זה לעולם לא יקרה , לכן דרוזי שמפתח קשר עם יהודיה , או שהוא משלה אותה , או שהוא מנצל אותה , או שהוא משקר לה במצח נחושה. ע"פ דת משה וישראל אסור לנו להתחתן עם גויים ודרוזים נחשבים כגויים לכל דבר. גם לפי הדת הדרוזית , אסור לדרוזי להתחתן עם יהודיה.

שלח לחבר קריאה בניפרד