שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלום וברכה, קראתי בעיון את הדברים שכתבת ולהלן המלצותיי בעניין.

א) הבת שלכם עדיין קטינה ואמורה להיות לכם שליטה מלאה עליה.
ב) אסור לכם לגלות סימני חלישות , תראו לה שאתם מכתיבים את סדר היום !
ג) עם כל הכבוד להתחזקות , 12 שנות לימוד זה דבר בסיסי וחשוב לכל נער בישראל
ד) תפעילו כלפיה סנקציות מגבילות (פלאפון \ מחשב \ יציאות \ כסף \ חסר???)
ה) אל תראו לה שאתם חסרי אונים , חזרה בתשובה לא אמורה לנטרל אותה מלימודים
ו) אני תמיד מסביר לתלמידות שלי שאין דבר חשוב יותר מלימודים.
ז) הצפייה בהרצאות רק תכניס לה היגיון בריא ותציל אותה מעולם טובעני ותובעני.
ח) תבהירו לה בצורה חד משמעית שהיא חייבת להמשיך ללמוד.
ט) תהיו בקשר עם אשתי (ע"י הצור קשר שבאתר) ואנחנו נעשה לעזור לה אישית
י) תסבירו לה שגבר לא ימהר להתחתן עם נערה שאין לה 12 שנו"ל.

מה קרה לבת שלי?
מה שחסר לילדה המקסימה שלכם היא יציבות רוחנית ונפשית , הרבה בני נוער "מתלהבים" ומאבדים את הצפון , לכן חשוב שמעבר לצפייה בשיעורים (או הגעה לשיעורים) תהיה לבת מסגרת נוספת שבה היא יכולה ליצור קשר אישי עם מדריכה או רבנית שתכוון, תדריך ותסייע, לא חסרות מסגרות טובות של הכוונה באיזור מגוריכם.
להלן רשימת מדרשיות אקסטרניות נפלאות שפועלות בסמוך לאיזור מגוריכם.
לחצו כאן לקבלת אינפורמציה. 

מה חשוב להבהיר לנערה?
 חשוב שתכניסו את הנערה לפרופורציה ותבהירו לה כמה דברים בסיסיים , לבת שלכם חסר ידע בסיסי , אני בטוח שאם תקנו לה את הידע הזה היא תקשיב לכם.

נקודות שכדאי להבהיר לה.
1) אנחנו לא נגד הדת ואנחנו מכבדים את ההחלטה שלך, את נערה בוגרת.  
2) אנחנו מעריכים אותך ואוהבים אותך מאוד וזו הסיבה שאנחנו לא מוותרים לך.
3) להפסיק את הלימודים זה לא משהו שבא בחשבון מבחינתנו ! זה חשוב לעתיד שלך
4) יהיו לך בעיות בשידוכים , איזה חתן ירצה לצאת עם נערה ללא השכלה בסיסית?
5) אם מפריעה לך הרמה הרוחנית של בית הספר , נעזור לך למצוא מסגרת תורנית.
6) אם את רוצה להתחתן עם גבר דתי , את חייבת לעזור לו בפרנסה , איך תעזרי לו?

לחץ אדיר של בגרויות - מוביל למשברים רגשיים וקשיי התמודדות.
אין לי ספק שמדובר בנערה מקסימה וחכמה , שפשוט נמצאת במצב רגשי עדין ויתכן מאוד שהלחץ האדיר שיש עליה לאור תקופת הבגרויות והבטחון העצמי כתוצאה מהתמודדויות חוזרות ונשנות עם תסכול או כישלון (ביחס למה שהיא רגילה) שברו אותה קצת או ייאשו אותה קצת , זה משבר שכל נערה עוברת , ואתם כאן כדי לחבק אותה ולתמוך בה זה הכל ! היא לא מחפשת להתחתן בגיל 17 , היא זועקת לתשומת לב,  לכן חשוב שהיא תמשיך לצפות בשיעורים ותקבל הדרכה והכוונה ובד בבד חשוב מאוד שהיא תמשיך להיות מחוברת למסגרת , אסור לכם לקבל את המצב או לוותר, אתם חייבים לעמוד על שלכם ולהיות תקיפים וברורים, החלטיים ומשמעתיים כלפיה.

שמאל דוחה וימין מקרבת.
מה שהיא צריכה מכם כרגע זה המון חום ואהבה , אבל חשוב שתהא שמאל דוחה וימין מקרבת , עם כל הכבוד ועם כל החום והאהבה חייבת להיות תקיפות מקצועית ויציבות הורית , עליכם לגבש דעה (את ובן הזוג שלך) ולפנות אליה בצורה הכי ברורה שיש ולומר לה: "את החיים שלנו , אנחנו אוהבים אותך , את חכמה ומקסימה ואנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן לשמוע שאת מפסיקה ללמוד" ! , אל תאפשרו לה לברוח לחבר , לידיד או לגבר אחר שיהפוך להיות "המושיע" שלה , זו סכנה גדולה, תשגיחו על הנערה בעינא פקיחא ותבררו הדק היטב מה קורה איתה ועם מי היא מסתובבת.

לסיכום: לדעתי לא צריך להתרגש יותר מדי , מדובר במשבר נעורים ובקשיי התמודדות עם מבחנים ובגרויות , זו תקופה לא פשוטה כרגע וחשוב שתהיו שם בשבילה , היום לצערנו הרב ההורים לא בקשר עם הילדים ! הם נזכרים בהם רק אחרי שקורה משהו.
לכן בהזדמנות זו אני שולח טיפ אישי לכלל ההורים. חשוב שתהיו עם אצבע על הדופק.
תשמרו על הילדים שלכם מאלכוהול ופריצות והכי חשוב , תעודדו אותם להמשיך ללמוד