שאלה:
שלום רב! רציתי לשאולך שאלה אשר מטרידה אותי זמן רב וחשובה לי עד מאוד. אני נער בן 16, דתי באמונתי ובמעשיי, אך הילכתית נכשל בשז"ל. לאחר שנים של ניסיונות התמודדות, קריאת כל התגובות והכתבות באתר ובמקורות אחרים אודות פתרונות וכשלון בניסיונות המוצעים על-ידך, שאלתי היא זו- האם זהו באמת כישלון?! כאשר מנסה אני להתנזר מן היצר- ישנן השפעות רבות המתחוללות בגופי לאורך כל תקופת ההתנזרות- אני ניהיה עצבני, מתוח, אלים, לא יכול להתרכז בלימודים ובתפילות מבזבז את כל היום בשינה או בהיה בקירות ובהרהורים ועוד רבים אחרים.. אך האם זהו באמת חטא לגבי נערים בגילי? הרי השחטת הזרע אינה רצח- מכיון שהנפש מגיעה אל הגוף רק בעת ההפריה עם הביצית- כלומר בזרע אין נשמה..! למה נחשבת זו השחטה? אם ההתנזרות גורמת לי, גם לאחר כל עצותיך וכו', לכשלון בלימודיי ובחיי הפרטיים עלי להמשיך בהתנזרות? אני בטוח שרבים בגילי דתיים וחרדים את ה' מתחבטים בסוגייה ומעדיפים להסתגר ולהתעלם- אין אני רוצה להמשיך בכך עוד. היהדות ב"ה הינה (ומתיימרת להיות) הדת ההומנית והמתשבת ביותר כלפי כל רבדיה- איך יכול להיות הדבר שכלפי הנערים היא מפנה עורף ומשאירה אותם ללעג. בגיל הזה- גוף האדם מתוכנת לשאוף לרבייה וזיווג, אך חוקי החברה והמדינה אוסרים באופן מוחלט נישואים והפריה בגיל הנעורים - כלומר על הזכר לא להוציא זרע עד לנישואיו בגיל 20 ומעלה? והוצאתו הראשונה תהא רק אז? זהו אבסורד מבחינת טבע האדם! כיצד עליי להתמודד עם אבסורד זה והרי אני עומד "לבד" יחד עם כל בני גילי ובני הנוער מול יצרינו הטבעיים ומול הדת. האם זה באמת יצר הרע?! זהו היצר אשר בזכותו אנחנו בני האדם והיצורים החיים עדיין קיימים- הצורך והדחף לרבייה והתרבות ככתוב- פרו ורבו ומלאו את כל הארץ, והרי זהו הדחף שמאפשר זאת- אותו השבב אשר התקין בנו הקב"ה בתהליך הייצור והבריאה אשר יגרום ליצירתו להמשיך להתקיים ולא לגבוע למוות. מה עלי לעשות? להמשיך להתנזר ולפגוע בחיי הפרטיים ובסובבים אותי, או שאתה מצדיק אותי ואכן יש פסיקה שאומרת כי הדבר מותר על בני נוער שגם אם ברצונם לנצל את זרעם לרבייה- לא לשווא ובטלה- אין ביכולם.. כלומר או שאין הזרע יוצא וגם ככה לא משמש לדבר, או שכן וגם אז לא משמש לדבר - כי אין ביכולת הנער בין כה וכה להשתמש בו עדיין.. בנוסף על כך, היום בין כסא לעשור, עשרת ימי תשובה.. איך עליי לנהוג? כמה חמור יהיה החטא בימים אלה? תודה מראש.. ואנא חשוב על תגובה זה לעומק, כיוון שכאמור לא רק אני מתחבט בנוגע אליה במפורש כל בני גילי ויותר מכך. תודה! חזק ואמץ!

תשובה:
אחי היקר, כתבת מכתב ממש נוגע ללב, אך לצערי הרב אין ביכולתי להתיר לך להשחית את זרעך היות ומדובר לפי כל גדולי הדור וכל הרבנים בעוון חמור שאין כדוגמתו, אולם, אין לי צל של ספק שבדור קשה כמו הדור שלנו, אדם שנכשל בעוון הזה פחות, או משתדל לפחות לשמור על עצמו כמה שהוא יכול, יתחשבו בו בשמים מאוד, כי הדור קשה ! נח צדיק תמים היה בדורותיו - בדורות שלו הוא היה צדיק משמע שכל אחד נמדד לפי דורו. בנוגע לדור שלנו, הדור ממש בלתי אפשרי לכן כל מי שמחזיק מעמד עכשיו, ממש לפני הסוף בחלק הקשה ביותר שכמעט ואי אפשר להחזיק בו מעמד, זכות עצומה תיחשב לו ויזכה לכבוד גדול ולהערכה עצומה. איסור השחתת זרע הוא איסור חמור, כדי להימנע ממנו צריך האדם לגדור לעצמו גדרים וסייגים שיצילו אותו מן החטא, אי אפשר לצפות מנער שכל היום יושב מול המחשב וצופה בפורנוגרפיה לשמור זרע ולא להשחית, אדם שמלבה ומחמם את יצריו ודאי סופו שיבוא לידי חטא, אדם שיוצא למסיבות מעורבות ורואה בנות בלבוש לא צנוע לא יכול להימנע מלחשוב בלילה על המראות שראה במהלך היום, אדם ששוהה בחברת נערים מקולקלים שמעשנים ומנצלים בנות, שלא שומרים נגיעה ולא מקיימים ומכבדים את ההלכה, וודאי שיכשלו בחטא זה, עצם העובדה שאינם הולכים בדרך ה' גורמת להם להיכשל וליפול קשה כל כך ואח"כ יהא עליהם לתת את הדין ! אדם שישתדל מאוד יקבל כוחות מעל הטבע וינצל מן החטא, אבל רק אם הוא יעשה השתדלות ומאמץ מעל הטבע, הקב"ה אומר: "כי תצא למלחמה" , למה כתוב כי תצא ולא כתוב כי תילחם? אלא משמע שברגע שאדם מראה לה' יתברך שהוא יוצא למלחמה ה' נותן את האוייב בידו, העיקר שנראה לה' שבאמת רצינו לצאת מהחטא ! ואז יקויים בו: "ונתנו ה' א-לוהיך בידך ושבית שביו" תירוצים של "עצבים" , או חוסר הצלחה בלימודים, לא יתקבלו בבית דין של מעלה, זה כמו אדם שהתרגל להיות עם בחורות ולעשות חטאים וכעבור כמה זמן החליט שזה לא מוסרי לנצל בחורות בצורה כזאת (רב אחד אמר לו, תחשוב איך היית מרגיש אם היו מנצלים את אחותך) אז הוא מחליט להפסיק עם תאוות הניצול שלו ולעבוד על המידות שלו, אבל אחרי שהוא התרגל כל כך הוא אומר לעצמו, אני נהיה עצבני, לא מצליח בלימודים, אני לא יכול, כתוב בתורה "פרו ורבו" אני לא מסוגל זה טבע האדם, כל התירוצים האלה לא מעניינים ולא תופסים כל נצלן ישלם את המחיר הכבד של פגיעה בבת מלך ! כמו שכל אדם שפוגם ברית קודש ישלם את המחיר של השחתה חמורה ! אין לי מושג מי בלבל לך את המוח והסביר לך על נפש האדם והביצית, אז אשמח לחדש לך שגם בלי ביצית ובלי שום דבר, זרע שמושחת ומוצא שלא לקיים מצוות פריה ורבייה (בקיצור יוצא סתם בשביל הכיף) האדם שהוציאו עשוי לתת על כך את הדין אם לא חזר בתשובה והתחרט על מעשהו ותיקנו ! זה שכולם נכשלים לא אומר שהדבר מותר, זה שרוב העולם מחלל שבת לא אומר שאפשר למחוק את המילים "לא תבערו אש ביום השבת" , "מחלל שבת מות יומת" ה' יודע מה הוא כותב, אם ה' אמר לשמור את השבת, לא משנה אם כל העולם ייכשל בזה יחידי סגולה יישארו אחרי מלחמת גוג ומגוג, רק מי שבאמת עשה השתדלות ונלחם, לא מי שהתייאש וויתר ואמר כולם נופלים גם אני נופל ! בנוגע לדת של עם ישראל דע לך שה' מחנך אותנו לאיפוק, מי שלא התאפק וחגג סופו שישלם על טעויותיו, מי שמברך לפני שהוא אוכל ומתאפק, מי שממתין 6 שעות בין בשר לחלב ומתאפק, מי ששומר שבת ומתאפק יום בשבוע לא לחלל שבת ולא להדליק אש, מי שלא אוכל מפרי כל זמן שהוא בגדר ערלה ומתאפק, מי ששומר נגיעה ומתאפק, בסופו של דבר אחרי כל טירונות האיפוק שה' מחנך אותנו ומחייב אותנו לקיים, יזכה להתאפק גם בברית קודש, מי שלא מקיים את כל אלה שלא יתפלא למה הוא עצבני, כועס, או נכשל בברית, אל תבוא בטענות כלפי ה' יתברך אם אינך מקיים את כל סידרת החינוך שציווה עליך כדי שתצליח לשמור על האיפוק, אם תקיים את התורה ותלך ע"פ החוקים, תתחנך גם אתה לאיפוק, אני מכיר הרבה נערים ששומרים נגיעה ושומרים ברית, זה לא קל אבל יש סודות להצליח בדבר, לך למקווה ותקבל כוחות שלא תאמין שקיימים בעולם ! קיים את כל גדרי האיפוק שדיברתי עליהם קודם לכן ותראה שזה לא ממש קשה אחרי כל הטירונות הזאת להתאפק בברית קודש, אין דבר העומד בפני הרצון... תירוצים יש מליון ! אבל יהודים איכותיים יש מעט, רק אותם מעטים יישארו בחיים אחרי גוג ומגוג,,, גם אתה יכול לזכות להיות ביניהם, או לשמוע לטיפשים שמעודדים אותך להיכשל בטענות נאורות שמתיימרות להיות דברי חכמה והגיגי תבונה חח , אל תתפתה לשליחי היצר הרע, הם נערים שנכשלים בעצמם ולא ראויים להיות חלק מעם ישראל בשל העובדה שהם מוצאים לאחרים תירוצים לעבור על דבר ה' , אנשים כאלה מוגדרים בהלכה ככופרים ! מסיתים ומדיחים ! שישלמו את הדין ! אתה תעמוד על שלך, תשתדל כמה שאתה יכול, אל תסתכל על קירות ושטויות, פשוט תעבוד על איפוק, תברך לפני שאתה אוכל, תמתין בין בשר לחלב, שמור שבת, תשמור מרחק מבנות, כמה שפחות בנות שיהיו סביבך, בקיצור אם תהיה דתי אמיתי ולא דתי "שחקן" אז תצליח, אבל אם תנסה ליהנות משני העולמות, תאבד את שניהם, זה כמו אדם שגר עם שתי נשים, אף אחת מהן לא תאהב אותו בשלמות כל זמן שהיא רואה שהוא אוהב גם את השניה. תקרא שוב ושוב את המכתב שכתבתי לך ותראה שאתה נכשל רק בגלל שאתה הגורם, הכישלון שלך בברית קודש הוא תוצאה של זלזול או אי קיום שאר המצוות, כתוב שהחוטאים: "יימקו בעוונם" משמע שברגע שהם חוטאים העוון שלהם גורם להם להיכשל בעבירות נוספות, בבחינת "עבירה גוררת עבירה" ואז... הם גם נכשלים בברית קודש בטענה של "אין אפשרות" קשה לי מדיי, אבל אם הם היו חכמים, הם היו רואים שיש אלפי נערים יהודיים, שלומדים בישיבות ששומרים על עצמם ולא מכניסים את המוח שלהם לזבל ותועבה לטומאה ופריצות, מוחם נקי וכל היום הם ממלאים אותו באותיות וקושיות סוגיות וחכמה, כל השאר ממלאים אותו בדברים אחרים וזה מה שהוא פולט ! לסיכום: אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה - תעלה לישיבה ותינצל ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד, רציתי לספר שהתחתנתי לפני שלושה חודשים ועברתי לגור אצל חמתי כדי שנוכל להסתדר קצת... ואני לא מוצאת את הפינה שלי שם, האם אני צריכה לחפש דירה או להתאפק ולחיות פה?

תשובה:
אם קשה לך מאוד ואין לך פינה פרטית, גם אם אין לכם את האפשרות הכלכלית לדעת חשוב שתצאי לעבוד ותבקשי מבעלך שיצא לעבוד (גם אם הוא לומד בכולל או בישיבה) ואחרי חודשיים שלושה תתחילו להשכיר דירה, הפרטיות שלך צריכה להיות מעל הכל !

אם יש לכם את האפשרות הכלכלית, תנסי לבקש בצורה מכובדת מבעלך לעבור למקום שבו יהיה לך נעים יותר, אם תדעי לגשת לבעלך בצורה מכובדת אין לי ספק שתמצאי חן בעיניו והוא ישקול את הנושא, אבל אם תדרשי ממנו בכל תוקף ותדחקי אותו לפינה, הדבר יגרור סכסוכים עמו ועם כל בני הבית ואין טעם. זה הכל עניין של גישה ויראת ה'.

 כל זמן שמדובר בתקופה זמנית (אפילו מעל שנה) ובינתיים אתם חוסכים כסף לדירה, לדעתי אין שום בעיה שתגורי עם חמתך, בתנאי ששתיכם מסתדרות, אם אתן רבות, בשום פנים ואופן אסור לך להישאר שם ובעלך מחוייב לעשות כל שלאל ידו כדי לדאוג לרווחתך ולא לצער אותך בעד שום דבר שבעולם ! בכל מקרה את לא אמורה להתאפק ולחיות כל ימי חייך ליד חמתך וכבר הזהירה התורה את הבעל שעליו לדבוק באשתו
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב',כד') 
(אבל אם את שואלת מצד עיקר הדין אם אסור או מותר, התשובה היא שמותר) 

וכך כתב רבי יעקב בשו"ת שאילת יעב"ץ ח'א סי' לב':

כלה שגרה ממש באותה דירה עם חמותה.
שנאת החמות לכלתה, אע"ג דהויא מילתא דשכיחא טובא, מכל מקום נראה שעיקרו אינו מצוי אלא בדרות יחד, דמרגלן קטטה, אי משום אכילת גירסנא ואי משום מילי, מתוך שרגילה בה קצה מפניה, נפשה בחלה בה, יוצאת ונתקלת, נכנסת ונתקלת בה. כל כן יאמרו המושלים אם ירעו זאב וטלה כאחד, תדור כלה עם חמותה.

כלה שגרה בסמוך לחמותה ולא איתה ממש.

ואפילו הגר"א ביקש מאשתו ומשאר בני ביתו לכבד את אמו האלמנה וזה לשונו: "ואשה את רעותה תשמח בדברים טובים,,, ואף אם תעשה אחת מכם שלא כהוגן, תמחלו זה לזו ותחיו למען ה' בשלום" מכאן רואים שהגר"א הכיר את המציאות הלא נעימה אך בקש ממשפחתו ומאשתו לחיות עם חמתה בשלום. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, אני ובעלי נשואים כ-5 חודשים. שנינו שומרים תורה ומצוות ברוך ה'.לאחרונה שמתי לב שיש בנינו בעיית תקשורת, כאשר אני מנסה להעיר הערה לגבי ההתנהגות שלו כלפיי או כל דבר אחר מיד נוצר בנינו ריב. אני מאוד מתוסכלת מכך ומההתנהגות שלו כלפיי הוא באמת בעל טוב אבל חסר לי מאוד תשומת לב ממנו, מילה טובה, קצת פירגון... אני ממש אובדת עצות וגם לא כ"כ יכולה לדבר איתו כי כפי שאמרתי זה מסתיים בריב, אודה לך אם תוכל לעזור.

תשובה:

שלום וברכה, בין כל בני זוג בשלב כזה או אחר בחיים קיימות בעיות בתקשורת, יש כאלה שזה בא לידי ביטוי מוקדם יותר ויש כאלה שהבעיות פוקדות אותם מאוחר יותר, בכל מקרה מה שאני מציע לך לעשות כדי לשפר את המצב זה לדבר איתו על הנושא, אבל חשוב שכשתפני אליו לדבר איתו על הנושא אל תתני לו להרגיש מאויים או לחוץ, תפתחי את הנושא תוך כדי משחק או חוויה משותפת , לא בצורה ישירה לא מומלץ.
בכל מקרה, חשוב מאוד שתדעי שיתכן מאוד שבעלך טרוד, עסוק, או לחוץ, תשתדלי לפנות אליו בזמן שהוא שליו ונינוח, זה יועיל מאוד לתקשורת ביניכם.
 
בנוגע לתשומת הלב , זו אכן בעיה ידועה של גברים , גברים לא ממש יודעים להחמיא ולא ממש יודעים לפרגן , לפעמים צריך לשמש להם פשוט דוגמא אישית טובה , קחי בחשבון שלא כל בעל גדל בבית שבו הבעל מפרגן לאשתו כל שני וחמישי , אם תדוני את בעלך לכף זכות ותביני שבאמת מדובר ביצור מסכן שלא למד לפרגן , יכול בהחלט להיות שתביני שחוסר הפרגון לא נובע מחוסר אהבה , זה פשוט עניין של אופי שאפשר לשנות ע"י דוגמא אישית טובה , תפילות , שיחות והרבה חיוכים ומוטיבציה , כשגבר מגיע הבייתה ורואה אשה מחוייכת , יש לו חשק לחייך , אבל גבר שמגיע הבייתה ורואה אשה עם פרצוף כועס , זועף או רציני , סביר מאוד להניח שגם לו יימחק החיוך מהפנים, לא לחינם גילה לנו שלמה המלך: "כמים הפנים לפנים, לב האדם לאדם" כשהאשה משדרת מועקה , הגבר מתרחק והנתק רק הולך ומחמיר , לעומת זאת כשהאשה משדרת שמחה , חיוכים , חום ואהבה (גם אם היא לא ממש מאושרת) זה עשוי להוביל אותה להיות מאושרת , אחרי המעשים נמשכים הלבבות...

טיפים נפלאים שיועילו לך מאוד:
א) אל תעירי לו , תאירי לו (רצוי שהדברים יהיו לעיתים רחוקות ולא בצורה מציקה)
ב) גם כשאת מעירה תנסי למצוא את הזמן המתאים ולא להעיר בספונטניות
ג) אף גבר לא אוהב שמעירים לו , תנסי להחמיא קודם ואז בעדינות להעיר (להאיר)
ד) אני חושב שלא כדאי לך להעיר בצורה ישירה נסי לספר לו סיפור שקשור לנושא
ה) קצר בתקשורת נובע גם כתוצאה ממצבי רוח או ממשבר אהבה - נסי לברר מה קרה
ו) אם כל דיון קצר מתפתח לויכוח קולני , כנראה שהבעיה היא לא רק תקשורת
ז) תאכלו ביחד , תצאו לסוף שבוע יחד
ח) תשתדלו למצוא זמן שבו תהיו לבד , רק שניכם בלי גורמים נוספים שיפריעו לכם
ט) תקבעו לעצמכם זמן קבוע שלא מוותרים עליו שבו תשבו על כוס קפה.
י) תחיייכי המון , גם כשקשה ותזכרי תמיד שהכל מאת ה' (כמים הפנים לפנים...)

אחותי היקרה, נסי להיזכר בתקופת הנערות שלך ותראי שגם אם "חבר שלך לשעבר" היה מעצבן אותך, היית מוכנה להבליג ולוותר , להתפשר ולשתוק לפעמים , גם אנחנו הגברים בעבר היינו מוכנים לוותר ולסלוח , להעלים עין ולהתפשר כי לא רצינו לאבד את הזוגיות , לא לחינם אמר שלמה המלך ע"ה: "על כל פשעים תכסה אהבה" , בנערות של נער מתחזק האהבה מכסה על כל הפשעים , לא משנה מה קורה מתפייסים ומשלימים, בנישואין זה קצת יותר קשה , כי ההרגל גורם לאהבה להיות דבר מובן מאליו , לכן חשוב מאוד שתעשו דברים שיעוררו את האהבה , לפעמים דברים פשוטים עשויים לחולל שינויים גדולים.

א) משחק נחמד שהייתם רגילים לשחק בעבר (דמקה, משחק הזיכרון דברים כאלה...)
ב) תפתחו תמונה יפה של שניכם ברגע שבו אתם מחוייכים ושמחים ותתלי בחדר שינה
ג) תעירו אחד לשני פחות , ההערות האלה לא ממש תורמות לקשר
ד) תתמקדו בתכונות החיוביות ולא בתכונות השליליות של בן הזוג
ה) תדונו לכף זכות האחד את השני. נסי לחשוב: "איך זכיתי בבעל כזה?"
ו) במקום לחשוב שלילי , נסי להיזכר בדברים שגרמו לך לרצות להקים עמו בית כשר

וסתם שתדעי, אם את באמת רוצה להעריך את בעלך, תשבי על עצמך ותחשבי
על התכונות החיוביות שיש בבעלך , כמה זכית שבעלך הוא ירא שמים באמת.
אני לא מכיר אתכם באופן אישי , אבל אני בטוח שתצליחי למצוא נקודות חיוביות
בין כל הנקודות שמניתי כאן:

א) בעלי לא מרים עלי ידיים.
ב) בעלי לא בוגד בי עם נשים אחרות.
ג) בעלי משתדל לשמור על העיניים שלו.
ד) זכיתי לבעל שלומד תורה ולפחות משתדל לקבוע עיתים לתורה.
ה) בעלי לא צופה בתכנים של פורנוגרפיה
ו) ברוך ה' בעלי לא מחסיר ממני דבר (יש לי אוכל ובגדים לרוב)
ז) בעלי בריא ואני לא צריכה להסתובב איתו בבתי חולים
ח) בעלי לא מעשן סמים ולא שתיין שמכור לאלכוהול או לכדורגל
ט) בעלי לא מבלה במקומות מפוקפקים (בארים פאבים ומועדונים)
י) אין לנו טלוויזיה בבית \ אין לנו מחשב בבית

לסיכום: השנה הראשונה בקשר היא באמת שנה לא פשוטה, שניכם נחשפים לתכונות חדשות בבן הזוג , תכונות שלא הכרתם קודם לכן כשלא הייתם מחוייבים , לכן חשוב מאוד שתהיה לכם הדרכה טובה ותמיד תשמעו שיחות בנושא שלום בית , תלכו ביחד להרצאות בנושא זוגיות , רצוי מאוד ללכת להרצאות משעשעות. אני באופן אישי הייתי ממליץ בחום על הרב אבנר קוואס, מומחה לזוגיות ולשלום בית. להלן קישור: "זוגיות"

שאלות ותשובות נוספות בנושא שלום בית:
א) מה עושים כשנעלם החשק?
ב) בבית שלי כל הזמן יש מריבות, מה עושים?
ג) לצערי בעלי החליט להתגרש ממני !
ד) איך אני יכולה לשמח את בעלי?
ה) התגרשתי מבעלי ואני חוששת שעשיתי טעות איומה !
ו) שוביניזם ביהדות , למה היהדות מפלה בין גברים לנשים?
ז) בעלי רוצה להתגרש ממני , הוא טוען שכבר נמאס לו ממני.
ח) למה לא זכיתי באשה שמורה? זה משגע אותי ומעציב אותי.
ט) משבר בזוגיות - בעלי מרים עלי ידיים.
י) משבר בזוגיות - בעלי צופה בתכנים אסורים.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד. אני נערה בת 15 וחצי ואני יוצאת לעיתים קרובות מאד עם חברות שלי ולעיתים גם עם ידידים ואני חוזרת בשעות 11 12 רציתי לשאול אותך מה אתה חושב על זה ואם אתה שולל את זה תפרט לי בבקששה למה

תשובה:
נערה בת 15 לא צריכה לצאת עם בנים בטח שלא עד שעה 12 בלילה, אני יודע שהיום הדור מלא פיתויים ופריצות וילד בגיל 12 יכול להיות כבר אבא ל-3 ילדים אחרים, אבל בכל זאת אנחנו באורלנוער מנסים לשמור על שפיות וללכת לפי חז"ל אם את יראת שמים ואת מחפשת לשמוע את האמת, תתרכזי בלימודים אם את כל כך רוצה לצאת קצת ולנשום אוויר תצאי עם חברות טובות ולא עם ידידים זה לא שייך, בנוגע לשעות שבהם את חוזרת נכון שזה לא 01:00 - 02:00 אבל זה עדיין מאוחר ואין מן הראוי שבת מלך תסתובב בחוץ מאוחר עד שעות כאלה, אני לא מאמין שמכתב אחד שלי עשוי לשנות לך את ההשקפה אני גם לא מאמין שמחר תחזרי הבייתה ב-22:00 במקום 24:00 אבל אני כן יכול להכניס לך חכמה לראש ולומר לך אחותי היקרה, שהגיל של הנערות שלך הוא הגיל הכי חשוב בחייך, ככל שתהיי צנועה יותר בהליכותייך, בלבושך, בבילוים שלך, כך תזכי לילדים קדושים יותר, ממושמעים יותר, בעלי מידות טובות ובעלי מזל טוב, אני לא מאמין שמבחורה שיוצאת עד השעות הקטנות, לא מקפידה על צניעות ומסתובבת עם ידידים יצא צדיק, אולי יצא יהודי נחמד וטוב, אבל צדיקים לא יהיו מעוניינים להיוולד מנערה כזו ! הצדיקים מחפשים אמא שמוסרת נפש, אמא שמוכנה להיות צנועה למען ה' יתברך ולכבודו, נשמה של צדיק מחפשת אמא שמסתובבת עם תהילים לא עם ידידים, אבל העולם יותר מפתה בחוץ אני לא יודע עד כמה יש למילים שלי כח לשנות את הנוער, אני רק יכול להמליץ, תזכרו רק שבגלל שאין הרבה בנות צנועות, הבנות שכן מקפידות על צניעות ויראת שמים, הבנות שכן מקפידות לא ללכת עם ידידים הם אלה שיזכו לכל השכר ! כי השכר מתחלק בין כל מי ששומר את מצוות ה' בעולם, ת'כלס אין הרבה כאלה, אז מי שכבר משתדל ומשקיע מנסה ולפעמים גם מתבזה לכבוד ה', אין לי ספק שה' יתברך ישמור עליו ויחייך אליו כל ימי חייו ! אחותי היקרה את רק בת 15 אל תתנהגי כמו בת 25 תשקיעי בלימודים כרגע ותתפללי לבעל ירא שמים לא לבעל עם ידידות, אם לך יש ידידים כרגע גם לבעלך עשויות להיות ידידות כרגע, מידה כנגד מידה, מה שאת זה מה שתקבלי, אם את רוצה גבר שיהיה רק שלך ויאהב רק אותך, תהיי אמיתית לא חפיפניקית ! נערה חפיפניקית תקבל גבר חפיפניק, אל תהרסי לעצמך את החיים בגלל כמה ידידים וטיולי לילה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום אני בת 17, אני אוהבת מישהו ערבי ישי לו אישה וילדים. אני מאוד אוהבת אותו. אבל הוא אמר לי שהוא לא יכול לעזוב את אישתו ולהיות איתי. הוא אמר שאני את החיים החדשים שלי ולא אשאר תקועה מה עליי לעשות? אני לא יכולה לפחות להיות איתו בקשר? תודה

תשובה:

אחותי היקרה, למרות שיש הרבה ערבים שפוגעים בנו ורוצחים יהודים, אין לי ספק
שיש ערבים מלומדים ובעלי דרך ארץ , אך עלינו להישמע להוראות חכמינו זכרונם לברכה שאסרו עלינו להתחתן עמם בשום פנים ואופן.

תעשי לעצמך קל וחומר, אם ערבי (גוי) שומר נאמנות לאשתו, על אחת כמה וכמה את, שאת יהודיה צריכה לשמור נאמנות לעמך וליהדותך, לנו כיהודים יש ספר הוראות יצרן ובספר הזה כתוב שאסור לנו להתבולל, לפי המחבר הרמ"א והאחרונים, איסור חיתון עם גוי או גויה הוא מן התורה.

הרמב"ם פוסק כדעת רבי שמעון בר יוחאי:
"ישראל שבעל גויה משאר האומות דרך אישות, או ישראלית שנבעלה לגוי דרך אישות הרי אלו לוקים מן התורה, שנאמר: "לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך", אחד שבעה עממים ואחד כל אומות באיסור זה. וכן מפורש על ידי עזרא: "ואשר לא נתן בנותינו לעמי הארץ ואת בנותיהם לא נקח לבנינו". ולא אסרה תורה אלא דרך חתנות, אבל הבא על הגויה דרך זנות מכים אותו מכת מרדות מדברי סופרים, גזירה שמא יבא להתחתן, ואם ייחדה לו בזנות חייב עליה משום נדה ומשום שפחה ומשום כותית ומשום זונה, ואם לא ייחדה לו אלא נקראת מקרה אינו חייב אלא משום כותית וכל חיובים אלו מדבריהם" (הלכות איסורי ביאה יב', א'-ד')

ואומר הריקאנטי (מקובל גדול) בדברים ז',ג'.
"ומזרעך לא תתן להעביר וכו', תנא דבי רבי ישמעאל: בישראל הבא על הכותית והוליד ממנה בן לעבודה זרה הכתוב מדבר" והוא מוסיף ואומר... ועוד יש לך להתעורר על מה שרמזתי לך בסוד הביאות האסורות, כי בביאות ההם נותן כוח ושפע לכוחות הטומאה, ונבראים מאותן הביאות כמה מקטרגים ומלאכי חבלה. בקיצור מבעילת גוי או גויה נולדים מלאכי חבלה שנותנים כח לסיטרא אחרא. (ע"פ הסוד)

אשה שהתחתנה עם ערבי , מאבדת את הצאצאים שלה , כי הסיכויים שהצאצאים שלה יהיו בני תורה ממש נמוכים וסביר מאוד להניח שהם יוולדו בסביבה עויינת לישראל ויתחנכו בבתי ספר עויינים ח"ו , למה לקחת סיכון כל כך גדול ולאבד את העולם הזה ואת העולם הבא?

לסיכום:  ערבים, נוצרים, הודים, סינים, יפנים, גרמנים, כולם אנשים טובים אבל גויים.
וליהודים אסור להתערב בגויים, זה נקרא התבוללות וזה מסכן את צאצאינו וקיומנו, כמובן שהאיסור חמור יותר כשהאשה גויה, אבל גם כשהגבר הוא גוי זה פוגע בקדושת הצאצאים וזה מוליד פגמים חמורים ברך הנולד, אלא אם כן זכה לעשות תשובה שלימה
 
להלן תגובות שכבר עניתי בנושא:
א) איך אני עושה תשובה , יצאתי עם ערבי.
ב) הסתבכתי עם ערבי שהתאהבתי בו , חייבת להתנתק !
ג) מלכודת אש - אני בקשר עמוק עם ערבי , עיזרו לי בבקשה...
ד) רביד מה דעתך על יהודיה וערבי? עד כמה זה חמור?
ה) איך אפשר להציל יהודיה שיוצאת עם ערבי ולמה הן עושות את זה?
ו) נכנסתי להיריון מגבר ערבי והכשלתי גבר נשוי נוסף יש לי תיקון?
ז) לחברה שלי יש חבר ערבי והם עומדים להתחתן, הצילו !!!
ח) בטעות הכנסתי חברה ערביה להיריון מה עלי לעשות?
ט) אני מוקפת בערבים, הם כל כך נחמדים, איך אפשר לא להתערבב איתם ה' יצילנו

צפייה בסרטונים הבאים תועיל לך מאוד:
א) הבנות שלנו מתבוללות.
ב) החיים הם לא משחק.
ג) יהודיות שהולכות בפריצות.
ד) פרשת וארא , מצחיק ויפה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב אני נשוי + 3 ילדים . לאחרונה התחזקתי וברוך השם גם אישתי התחזקה נורא ואנו מקיימים אורח חיים דתי. כשהתחתנתי עם אישתי היינו חילוניים ולאישתי היו קשרים והיא נכשלה עם גברים, גם יחסים מאהבה וגם לא מאהבה, מדובר ב-10 גברים בערך, בזמנו הדבר לא הפריע לי אבל לאחרונה המחשבות על העניין מדירות שינה מעיני ואני לא מתפקד. כל היום שואל את הקב"ה למה זיווג לי את אישתי ולא אישה שהייתה שמורה , מה עושים?

תשובה:

אחי היקר, אני מבטיח לך שאם אשתך היקרה עשתה תשובה שלימה אתה יכול להיות רגוע, אם אשתך הולכת בצניעות ואתם שומרים טהרת משפחה אין לי ספק שזכיתם לתקן אותם מעשים מכוערים, בנוסף אם מן השמים זימנו לך אשה כזאת, כנראה שגם אתה פגמת לא מעט ברית קודש לפני החתונה וכעת עליכם לתקן יחד את המעשים של שניכם, ע"י הקפדה על הלכה (קלה כבחמורה).בנוסף חשוב שתכניס לעצמך טוב טוב לראש שאם מן השמים מחלו לה גם אתה צריך למחול לה, אם תקפיד ולא תמחל, מי יודע אם מידת הדין לא תקפיד עליך ועל כל המעשים המכוערים שעשית ותקטרג עליך.

להלן מה שתעשו כדי לתקן את המעוות.
א. להקפיד על כשרות המאכלים- תכניס לגופה רק דברים כשרים.
ב. להקפיד על טהרת משפחה - מהיום והלאה תגלה יכולת איפוק.
ג. שתגדל את בנותיה בדרך ה' ובצניעות ואת בניה תרשום לתלמודי תורה.
ד. שאשתך תעודד בנות להתקרב לעבודת ה' ותציל אותן מן החטא הנורא.

אחי היקר, בנוגע למחשבות שלך, לחלומות שלך ולעובדה שאתה מדיר שינה מעיניך, מצד אחד אני מאוד מבין אותך כי זו באמת תחושה לא ממש נעימה, אבל מצד שני אל תשכח מה שגילה לנו בן הא הא (תנא מזמן הלל הזקן) לפום צערא אגרא, כגודל הצער כך גודל השכר , מי שחזר בתשובה וטעם טעם חטא והיום הוא שומר על קדושתו וצניעותו (הרבה יותר קשה לו) לכן שכרו כפול ומכופל.

בנוגע לשאלה ששאלת , מדוע זימנו לך מן השמים אשה שנכשלה ולא אשה שמורה, לדעתי יש כאן מעט גאווה וכי חשוד ה' יתברך בעיניך שיזמן לך אשה שאינה הוגנת וראויה לך, הרי אמרו חז"ל שמזווגין לאדם כפי מעשיו וכי כל מעשיך היו לשם שמים? וכי אדם יכול להעיד על עצמו שהוא טלית שכולה תכלת? בקיצור נשמה טובה דע לך שאם כך רצה ה' יתברך, סימן שהיא האשה הטובה ביותר והראויה ביותר עבורך לתקן את תיקונך בעולם אחי. סמוך על ה'.

אני רוצה שתקרא את המעשה הבא:                                          
מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצוות ציצית ושמע שיש פרוצה אחת בכרכי הים שכל מי שרוצה להיכשל איתה צריך לשלם לה 400 זהובים, שיגר לה ארבע מאות זהובים וקבע לה זמן כשהגיע זמנו בא וישב על הפתח, נכנסה שפחתה ואמרה לה: "אותו אדם ששיגר לך ד' מאות זהובים בא וישב על הפתח" אמרה היא: "יכנס" נכנס הציעה לו שבע מטות שש של כסף ואחת של זהב ובין כל אחת ואחת סולם של כסף ועליונה של זהב עלתה וישבה על גבי מיטה עליונה כשהיא מוכנה ואף הוא עלה לישב נגדה (וכמעט בא לעשות את העבירה) באו ד' ציציותיו וטפחו לו על פניו, נשמט וישב לו על גבי קרקע ואף היא נשמטה וישבה על גבי קרקע, אמרה לו: אני נשבעת לך שאיני מניחתך עד שתאמר לי מה מום ראית בי (למה לא נכשלת איתי? איזה דבר רע מצאת בי?) אמר לה לא ראיתי אשה יפה כמותך (אין בך שום מום) אלא שיש מצווה אחת שציוונו ה' אלהינו וציצית שמה וכתוב בה אני ה' אלהיכם שתי פעמים אני הוא שעתיד ליפרע ואני הוא שעתיד לשלם שכר ועכשיו ארבעת הציציות נדמו עלי כארבעה עדים.        
הוקסמה ואמרה לו: איני מניחתך עד שתאמר לי מה שמך ומה שם עירך ומה שם רבך ומה שם מדרשך שאתה למד בו תורה כתב ונתן בידה (פתק שכתוב שם הפרטים עליו) עמדה וחילקה כל נכסיה שליש למלכות ושליש לעניים ושליש נטלה בידה חוץ מאותן מצעות ובאת לבית מדרשו של ר' חייא אמרה לו רבי צווה עלי ויעשוני גיורת. אמר לה: בתי שמא עיניך נתת באחד מן התלמידים? הוציאה כתב מידה (ואמרה לו את שם האברך המדובר) ונתנה לו אמר לה לכי זכי במקחך. אותן מצעות שהציעה לו באיסור הציעה לו בהיתר. (תלמוד בבלי מסכת מנחות דף מד/א ) , אח יקר, אם תלמידו של רבי חייא , היה ראוי לקבל פרוצה שכל כך הרבה אנשים נכשלו עמה ועשתה תשובה (וכידוע לך , רבי חייא היה גם יועצו של רבי יהודה הנשיא, רבי כינה אותו "אדם גדול אדם קדוש" כמובא בבראשית רבה פרק ל"ג, סעיף ג'. אזי אם תלמיד של אדם כל כך קדוש קיבל היתר מרבו לשאת את אותה פרוצה (כפי שמובא: "לכי זכי במקחך") אני שואל אותך, מי הוא רבך? והאם אתה יכול לקרוא לעצמך תלמיד? והאם אתה חושב שאתה ראוי לשאת אשה יקרה כל כך שחזרה בתשובה שלימה וה' יתברך זיכה אותה להינצל מהפריצות הנוראית ומעולם התאוות? האם אתה ראוי לשאת אשה נפלאה כל כך ולהביא עמה 3 ילדים מדהימים לעולם? האם יודע אתה שילדים לא באים לעולם בלי השותף השלישי הלא הוא בורא עולם ! אם בורא עולם היה מוכן להשתתף עמכם בהבאת ילד לעולם סביר מאוד להניח שמן השמים נסלח עוונה, מדוע אינך סולח לאשתך הנפלאה? האם חפץ אתה לשקוע בדיכאונות ולהתרחק מאשתך לטובת אדם אחר? האם תשמח יותר אם אדם אחר יזכה באשה נפלאה כמו אשתך? תחשוב רגע על התכונות החיוביות שלה , תחשוב רגע על כל הטוב שהיא גומלת לך , על מסירות הנפש שהיא עושה בגידול ילדיך , על אוצר כזה אתה באמת רוצה לוותר? צר לי לאכזב אותך אבל לדעתי אתה טועה טעות חמורה! כדאי שתקבע עיתים לתורה ותבין שמי שחוזר בתשובה באמת מאהבה , ה' יתברך הופך את העבירות שלו לזכויות. (מסכת יומא פו:) ואם כל זה לא מספיק לך,תקרא קצת על ר' אלעזר בן דורדיא במסכת עבודה זרה דף י"ז עמוד א'.

כל מה שנותר לי לאחל לך זה, שלום בית ורוב שלום ונחת מצאצאיך ונוות ביתך, אשריך שזכית לאשת חיל, כדי להסיר את יצר הרע מלבך וממחשבותיך, הגיע הזמן שתעסיק את עצמך קצת יותר במקום להיות בבטלה, תמצא לך שיעור תורה קבוע, תלמד בשעות הפנאי וכשממש משעמם לך במקום לחשוב על שטויות, תראה הרצאה טובה. ברוך תהיה אחי, התרגשתי לעזור לך ולכתוב לך.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב רביד, מה זה בדיוק בדיקת שעטנז? שמעתי שחייבים לבדוק חפצים או בגדים מסויימים בבית כדי להינצל מרוח רעה ואיסור תורה, השאלה אם זו הלכה מפורשת או שזו חומרה? כי נראה לי קצת הזוי להתחיל לבדוק את המזרונים בבית ואת כל הבגדים בארון. שמעתי שזה ממש איסור חמור אבל יש מיש אומר שזו חומרה אשמח לדעת איזה בגדים צריכים לבדוק ואיזה לא? אם זה איסור תורה אני לא רוצה לחפף, אבל אם מעיקר הדין אין איסור אז אשמח לשמוע כי אני לא מבינה בזה, תודה הרב.

תשובה:

אחותי היקרה, כל הכבוד לך שחשוב לך לעשות רצון ה' ולחיות על פי ההלכה.

א) זה איסור תורה מפורש וזו לא חומרה
ב) לא צריך לשלוח למעבדה את כל הבית, יש דברים שכדאי לבדוק
ג) זה בהחלט גורם נזק רוחני למי שלובש את הבגד
ד) הדבר הכי מסוכן זה כובעי פרווה שמגיעים מאומן או מחו"ל (בעיקר מזרח אירופה)
ה) צירפתי לך מידע נפלא שעשוי לעזור לך בכל הנושא, קריאה נעימה.

מידע בנושא שעטנז:
מובא בספר דברים פרק כב' פסוק יא': "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו"
(וכן בספר המצוות לרמב"ם זה לאו מב' , ספר החינוך מצווה תקנ'א)
הגדרת האיסור: אין ללבוש בגד שבו ארוגים יחד צמן ופשתן , זה איסור מפורש מהתורה ואינו מתקנת חכמים, מדובר באחד מאיסורי כלאיים.

אילו בגדים סביר מאוד להניח שיש בהם שעטנז?
א) כובעי פרווה ממזרח אירופה , מצוי בהם מאוד שעטנז וחובה לבודקם.
ב) כובעי קסקט, מצוי בהם מאוד שעטנז וחובה לבודקם גם אם הם מתוצרת הארץ
ג) מגף נשים (הסוג היקר) הבטנה עם צמר ולפעמים המילוי ו\או התפירה מפשתן
ד) ז'קטים, חייבים בדיקה של כל החלקים, גם כשהחיצוני סינטטי, יש לבדוק את המילוי
ה) במזרונים כמעט ולא מצוי היום שעטנז אבל שווה לשאול ולברר גם בנושא הזה.

בתלמוד במסכת יבמות דף ה: מתייחסים לעניין השעטנז ובקבלה הזהירו מללבוש בגד שיש בו צמר ופשתן ושינו את רצף האותיות משעטנז - לאותיות שטן-עז, ויש שאמרו שהדבר עלול לגרום לאדם להינזק מרוח רעה, או לאבד את כוחותיו הרוחניים, אך היות ואיני מקובל איני מתיימר לכתוב דברים שאיני בקיא בהם, בקיצור כדאי מאוד להיזהר בזה. הרמב"ם במורה נבוכים סבר שכך היה נהוג אצל עובדי עבודה זרה הקדמונים.

כל המעוניין למצוא מעבדת שעטנז באיזור מגוריו מוזמן ללחוץ כאן 
כל המעוניין לדעת אילו בגדים כדאי לשלוח למעבדת שעטנז שילחץ כאן

שלח לחבר קריאה בניפרד