אחי היקר, ממש צר לי לשמוע שאשתך בגדה בך, אבל חשוב שאחרים ילמדו מהמקרה שלך כמה דברים, הדבר הראשון הוא שאשה לא בוגדת בלי סיבה ! הרבה דברים בנישואין קשורים באופן חד משמעי לתכונות ולמידות שרכשנו בנערות ובילדות , אין טעם לפרט כי זה לא הזמן והמקום, מה שבטוח זה שאנחנו צריכים להאשים בראש ובראשונה את עצמנו , תתנחם בעובדה שזכית לכפר על מעשים לא ממש טובים שעשית ולהבא תחשוב היטב לפני שאתה בוחר בת זוג, ולפני שאתה עולה לישון (ואומר קריאת שמע שעל המיטה כמובן) תגיד לה' "אמת עשית ואנחנו הרשענו" ה' לא חסרות לי עבירות ואני יודע שכל מה שקורה לי עכשיו מכפר לי על דברים לא טובים שעשיתי, אבל אשמח אם תתנהג איתי במידת הרחמים, אני מבטיח להשתדל לעשות נחת רוח לפניך. אין לי ספק שאחרי מילים כאלו, ה' יחייך בשמים ויבקש מאותם מהמלאכים הממונים לכתוב אותך לחיים טובים ולשלום ולגזור עליך גזירות טובות. דע לך אחי, הגזירה הרעה הזאת נגזירה כבר בראש השנה שעבר, כעת יש לך הזדמנות לפני יום כיפור ולפני ראש השנה שבו כותבים מה יהיה איתך כל השנה הבאה לשפר את מעשיך לתקן את דרכיך ולא לחזור בשאלה ולאפשר למידת הדין ולאותם מלאכים ממונים למרר גם את השנה הבאה שלך, אתה בחור חכם נשמה, נהג בתבונה.

אני רוצה שתקרא מה כתב מר"ן פאר הדור והדרו הרב עובדיה יוסף על העניין ואני בטוח שתאהב את דברי החכמה הנפלאים שיצאו מפי קודשו, להלן הדברים, קריאה נעימה:

שלום וברכה, בין כל בני זוג בשלב כזה או אחר בחיים קיימות בעיות בתקשורת, יש כאלה שזה בא לידי ביטוי מוקדם יותר ויש כאלה שהבעיות פוקדות אותם מאוחר יותר, בכל מקרה מה שאני מציע לך לעשות כדי לשפר את המצב זה לדבר איתו על הנושא, אבל חשוב שכשתפני אליו לדבר איתו על הנושא אל תתני לו להרגיש מאויים או לחוץ, תפתחי את הנושא תוך כדי משחק או חוויה משותפת , לא בצורה ישירה לא מומלץ.
בכל מקרה, חשוב מאוד שתדעי שיתכן מאוד שבעלך טרוד, עסוק, או לחוץ, תשתדלי לפנות אליו בזמן שהוא שליו ונינוח, זה יועיל מאוד לתקשורת ביניכם.
 
בנוגע לתשומת הלב , זו אכן בעיה ידועה של גברים , גברים לא ממש יודעים להחמיא ולא ממש יודעים לפרגן , לפעמים צריך לשמש להם פשוט דוגמא אישית טובה , קחי בחשבון שלא כל בעל גדל בבית שבו הבעל מפרגן לאשתו כל שני וחמישי , אם תדוני את בעלך לכף זכות ותביני שבאמת מדובר ביצור מסכן שלא למד לפרגן , יכול בהחלט להיות שתביני שחוסר הפרגון לא נובע מחוסר אהבה , זה פשוט עניין של אופי שאפשר לשנות ע"י דוגמא אישית טובה , תפילות , שיחות והרבה חיוכים ומוטיבציה , כשגבר מגיע הבייתה ורואה אשה מחוייכת , יש לו חשק לחייך , אבל גבר שמגיע הבייתה ורואה אשה עם פרצוף כועס , זועף או רציני , סביר מאוד להניח שגם לו יימחק החיוך מהפנים, לא לחינם גילה לנו שלמה המלך: "כמים הפנים לפנים, לב האדם לאדם" כשהאשה משדרת מועקה , הגבר מתרחק והנתק רק הולך ומחמיר , לעומת זאת כשהאשה משדרת שמחה , חיוכים , חום ואהבה (גם אם היא לא ממש מאושרת) זה עשוי להוביל אותה להיות מאושרת , אחרי המעשים נמשכים הלבבות...

טיפים נפלאים שיועילו לך מאוד:
א) אל תעירי לו , תאירי לו (רצוי שהדברים יהיו לעיתים רחוקות ולא בצורה מציקה)
ב) גם כשאת מעירה תנסי למצוא את הזמן המתאים ולא להעיר בספונטניות
ג) אף גבר לא אוהב שמעירים לו , תנסי להחמיא קודם ואז בעדינות להעיר (להאיר)
ד) אני חושב שלא כדאי לך להעיר בצורה ישירה נסי לספר לו סיפור שקשור לנושא
ה) קצר בתקשורת נובע גם כתוצאה ממצבי רוח או ממשבר אהבה - נסי לברר מה קרה
ו) אם כל דיון קצר מתפתח לויכוח קולני , כנראה שהבעיה היא לא רק תקשורת
ז) תאכלו ביחד , תצאו לסוף שבוע יחד
ח) תשתדלו למצוא זמן שבו תהיו לבד , רק שניכם בלי גורמים נוספים שיפריעו לכם
ט) תקבעו לעצמכם זמן קבוע שלא מוותרים עליו שבו תשבו על כוס קפה.
י) תחיייכי המון , גם כשקשה ותזכרי תמיד שהכל מאת ה' (כמים הפנים לפנים...)

אחותי היקרה, נסי להיזכר בתקופת הנערות שלך ותראי שגם אם "חבר שלך לשעבר" היה מעצבן אותך, היית מוכנה להבליג ולוותר , להתפשר ולשתוק לפעמים , גם אנחנו הגברים בעבר היינו מוכנים לוותר ולסלוח , להעלים עין ולהתפשר כי לא רצינו לאבד את הזוגיות , לא לחינם אמר שלמה המלך ע"ה: "על כל פשעים תכסה אהבה" , בנערות של נער מתחזק האהבה מכסה על כל הפשעים , לא משנה מה קורה מתפייסים ומשלימים, בנישואין זה קצת יותר קשה , כי ההרגל גורם לאהבה להיות דבר מובן מאליו , לכן חשוב מאוד שתעשו דברים שיעוררו את האהבה , לפעמים דברים פשוטים עשויים לחולל שינויים גדולים.

א) משחק נחמד שהייתם רגילים לשחק בעבר (דמקה, משחק הזיכרון דברים כאלה...)
ב) תפתחו תמונה יפה של שניכם ברגע שבו אתם מחוייכים ושמחים ותתלי בחדר שינה
ג) תעירו אחד לשני פחות , ההערות האלה לא ממש תורמות לקשר
ד) תתמקדו בתכונות החיוביות ולא בתכונות השליליות של בן הזוג
ה) תדונו לכף זכות האחד את השני. נסי לחשוב: "איך זכיתי בבעל כזה?"
ו) במקום לחשוב שלילי , נסי להיזכר בדברים שגרמו לך לרצות להקים עמו בית כשר

וסתם שתדעי, אם את באמת רוצה להעריך את בעלך, תשבי על עצמך ותחשבי
על התכונות החיוביות שיש בבעלך , כמה זכית שבעלך הוא ירא שמים באמת.
אני לא מכיר אתכם באופן אישי , אבל אני בטוח שתצליחי למצוא נקודות חיוביות
בין כל הנקודות שמניתי כאן:

א) בעלי לא מרים עלי ידיים.
ב) בעלי לא בוגד בי עם נשים אחרות.
ג) בעלי משתדל לשמור על העיניים שלו.
ד) זכיתי לבעל שלומד תורה ולפחות משתדל לקבוע עיתים לתורה.
ה) בעלי לא צופה בתכנים של פורנוגרפיה
ו) ברוך ה' בעלי לא מחסיר ממני דבר (יש לי אוכל ובגדים לרוב)
ז) בעלי בריא ואני לא צריכה להסתובב איתו בבתי חולים
ח) בעלי לא מעשן סמים ולא שתיין שמכור לאלכוהול או לכדורגל
ט) בעלי לא מבלה במקומות מפוקפקים (בארים פאבים ומועדונים)
י) אין לנו טלוויזיה בבית \ אין לנו מחשב בבית

לסיכום: השנה הראשונה בקשר היא באמת שנה לא פשוטה, שניכם נחשפים לתכונות חדשות בבן הזוג , תכונות שלא הכרתם קודם לכן כשלא הייתם מחוייבים , לכן חשוב מאוד שתהיה לכם הדרכה טובה ותמיד תשמעו שיחות בנושא שלום בית , תלכו ביחד להרצאות בנושא זוגיות , רצוי מאוד ללכת להרצאות משעשעות. אני באופן אישי הייתי ממליץ בחום על הרב אבנר קוואס, מומחה לזוגיות ולשלום בית. להלן קישור: "זוגיות"

שאלות ותשובות נוספות בנושא שלום בית:
א) מה עושים כשנעלם החשק?
ב) בבית שלי כל הזמן יש מריבות, מה עושים?
ג) לצערי בעלי החליט להתגרש ממני !
ד) איך אני יכולה לשמח את בעלי?
ה) התגרשתי מבעלי ואני חוששת שעשיתי טעות איומה !
ו) שוביניזם ביהדות , למה היהדות מפלה בין גברים לנשים?
ז) בעלי רוצה להתגרש ממני , הוא טוען שכבר נמאס לו ממני.
ח) למה לא זכיתי באשה שמורה? זה משגע אותי ומעציב אותי.
ט) משבר בזוגיות - בעלי מרים עלי ידיים.
י) משבר בזוגיות - בעלי צופה בתכנים אסורים.

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.