שאלה:
כבוד הרב שלום! אני אוהב אותך מאוד! וגם את השיעורים שלך נולדתי לאם גויה ולאב יהודי. תמיד האמנתי בשם יתברך. בירכתי ,התחזקתי. בגיל 16 גיליתי שאמי גויה וכיום ברוך ה' היא עושה תהליכי גיור, היא מאמינה ואנחנו מקפידים על אורח חיים דתי. מה נסגר איתי? האם יש לי דין של יהודי?למרות שכל חיי חייתי כך ובאיזה שהוא שלב ממש במקריות גיליתי שאמי לא נולדה יהודיה?

תשובה:

 

אחי היקר דע לך שלפני מתן תורה נקבעה זהותו היהודית של האדם על פי האב. כיום לאחר מתן תורה - חידשה התורה שיהדותו של האדם תיקבע לפי האם ולא לפי האב. לכן גם אם האב יהודי והאם נכריה -הבן נכרי. וההפך אם האב נכרי והאם יהודיה -הילד יהודי.

תעשה גיור ותזכה לקבל נשמה חדשה משמים, אם עד עכשיו התלהבת מעבודת ה' שלך אני מבטיח לך שאחרי שתעשה גיור כדת וכדין (על פי ההלכה) ההתלהבות שלך וההתרגשות שלך מעבודת ה' יגדלו הרבה יותר, היות וגדלת כיהודי לא יקשו עליך בגיור אבל יש דברים שאתה חייב ללמוד ולהיבחן עליהם, אל תתמהמה אתה חייב להתגייר.

א. אדם שנולד לאמא שאינה יהודיה אינו יהודי.
ב. גוי שחפץ להתגייר חייב לעבור תהליך גיור כדת וכדין.
ג. עד שתתגייר אסור לך לשמור שבת אחי (לצערי) עיין סנהדרין נח:
ד. אם ההורים שלך מאשרים תוכל להתגייר מגיל 16 אם לא, רק מגיל 18

כל מה שנותר לי לאחל לך זה המון הצלחה בהמשך אחי היקר, לפי התגובה שלך רואים שיש לך ניצוץ יהודי שורשי , אני שמח לשמוע שזכית לגדול בארץ ישראל, כנראה שה' יתברך חפץ בך ובקרוב תזכה לנשמה חדשה, אל תתמהמה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום לכבוד הרב רביד, במקרה ראיתי את האתר הזה ויש לי שאלה: לפני מס' ימים קיבלנו בדואר איזשהו דף, אשר כתוב בו מכתב אישי של איזו גברת ובו היא מספרת שהיא הייתה רווקה עד גיל 36 ושום דבר לא הלך לה בחיים הן בזוגיות והן בכלל. היא כותבת שהיא ראתה מודעה של מישהי שהיתה חולה במחלה קשה ובזכות הקמע של הרשב"י היא החלימה ואז היא התקשרה לאותה גברת כדי לשאול איך להשיג את אותו קמע. בסופו של דבר היא הצליחה להגיע אליהם ולקבל את הקמע והיא כותבת שלאחר כ-3 חודשים חברתה הכירה לה מישהו, הם יצאו תקופה והתחתנו, היא השאירה במכתב הזה את הנייד שלה ואת המס' של אותו ארגון שסיפק לה את קמע רשב"י. מכיוון שגם לי לא הולך ממש כמעט בכלום בחיים, החלטתי להתקשר ולברר אודות הקמע. כשהתקשרתי, זה היה נשמע לי כמו חברה מסחרית לכל דבר ועניין ממש ככה! נאמר לי שעלות הקמע הוא: 54 ש"ח למשך 12 חודשים! שאלתי היא האם ככה זה אמור להיות? כי זה קצת עושה לי הרגשה של מסחרה עם הדת והאמונה וחבל שכך, כי זה מאוד מרחיק אנשים מהדת! לתשובתך אודה

תשובה:
שוחחתי עם הרב יהודה לייב (ראש כולל בישיבת הרשב"י) לטענתו יש בידו הקלטות של הרב המגיד וכן אישור של הרב קנייסבקי להשתמש בקמיע המדובר, ההקלטות צריכות להגיע אלי ובאם אשמע שאכן הרב קנייבסקי מעודד שימוש בקמיע המדובר, מי אנחנו שנסתור את דבריו של אחד מגדולי הדור, אולם, בנוגע לעניינים הכספיים, שוחחתי עם הרב יהודה ושאלתי האם חייבים לתרום 54 ש"ח ל-12 חודשים, הוא אמר שאף אחד לא מכריח אף אדם לקבל את הקמיע, וודאי שלא יחלקו קמיע מעין זה חינם. הרב אף הזכיר ואמר שבמקום לקבל קמיע אברכי הכולל (שהוא עומד בראשו) יתפללו מדי יום למשך תקופה מסויימת לרפואה \ הצלחה \ זיווג \ וכל ישועה אחרת של התורמים. הרב נשמע לי אדם ישר וירא שמים, אך טרם קיבלתי את ההקלטות.

באופן כללי, רצוי לא לסחור בקמיעות, אני שמעתי בעצמי מפיהם של גדולי דור, כגון: הרב בן ציון מוצפי, הרב הגאון יורם אברג'ל שליט"א וכן מפי גדולים ועצומים, שישועה לא תלויה בכסף, ישועה תלויה בחזרה בתשובה, בשמירת טהרת המשפחה, בשמירת שבת ובמסירות נפש, אדם שמעוניין לעשות פדיון נפש רשאי לעשות, אולם, כדי לזכות בישועה, הפתרון הוא תפילה ולא הוראות קבע. (אני כן חושב שראוי שכל אדם יהיה מתומכי דאורייתא ויתרום צדקה ומעשרות לעניים, יתומים ואלמנות) תרומה לישיבה היא דבר עצום ! יש בכוחה להושיע את האדם שנאמר: "ותומכיה מאושר" אולם, גם תרומי ליתומים ואלמנות (בעיקר בני תורה) תעשה את העבודה, כפי שניתן לראות אצל כל אותם יהודים נפלאים שתורמים ל-"חסדי נעומי" וכד'

עבודת ה' של האדם תלויה בעמל ויזע בחינת: "יגעת ומצאת תאמין" , אדם שחפץ בישועה לא צריך לחפש פתרונות קסם, מי שבאמת רוצה פתרון לבעיותיו שיחזור בתשובה שלימה, קמיע יועיל בעיקר לאנשים יראי ה' שמעוכבים או זקוקים לישועה כזו או אחרת. בדיוק כמו משל הורדים שהזכרנו בהרצאות, כל זמן שהגבר עושה רצון אשתו ומספק לה את צרכיה הבסיסיים, אזי כאשר יביא עמו ורד, אשתו תהיה מאושרת, אולם, ברגע שהבעל יביא רק ורדים ולא יספק את צרכיה הבסיסיים של אשתו מה יועיל הורד?

לכן קוראים יקרים, כל זמן שאדם משתדל לשמור שבת ולהניח תפילין, השפעת קמיע עשויה להועיל (בתנאי שגדולי הדור מאשרים את הדבר, שכן לא כל אדם מוסמך לכתוב קמיעות וכיום כמעט ואין אדם שמוסמך לכתוב קמיעות למעט הרב כדורי שהעידו עליו שהיה אחד מאותם בודדים שידעו לכתוב קמיע כראוי, לצפייה בדעת הרב כדורי על כותבי קמיעות לחצו כאן: "הרב יצחק כדורי".

לסיכום: דעתי האישית על הקמיע המופץ בציונו של הרשב"י, עדיין אינה סופית, ברגע שאשמע הקלטה של הרב המגיד ו\או אישור של הרב קנייבסקי שליט"א אפרסם את הדבר, כמו כן אנסה לברר עם ראש הכולל (הרב יהודה לייב שיחיה) כיצד ניתן יהיה לעזור לאנשים שזקוקים לישועה מבלי לדרוש כסף עבור הקמיע. (בכל מקרה הנושא בבדיקה תגובה נוספת בקרוב) שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הבת שלי בחורה בת 24 לסבית,הולכת עם בנות, עלי לציין שהיא בחורה דתית, צמה את כל הצומות, שומרת שבת, צנועה, מתפללת שחרית כל בוקר, נוטלת ידיים, שומרת על הלשון... ובקיצור צדיקה... כשהיתה בת 18 ספרה לי שהיא לסבית, ואינה נמשכת לגברים, מה אגיד לך, חרב עולמי... מה אפשר לעשות בנדון... מוכנה לעשות הכל, לקחתי עם עצמי מספר דברים, לשינוי הגורל שלה.. וכלום! אמא נואשת!!!!

תשובה:
בראש ובראשונה אני מאוד מצטער לשמוע, מה שאני מציע לך לעשות זה מספר דברים

א) תני לה לצפות בקטע הבא:"גיליתי שאני נמשכת לבנות"
ב) תקראי עליה כל יום פרק תהילים ותכתבי את שמה בהקדשות "תהילים מחולק"
ג) יש כאן תפילה להסרת נטיות לא רצויות תני לה לקרוא את זה כל יום: "נטיות"
ד) אם היא לא מוכנה , לפחות את תתפללי עליה את אותה תפילה.
ה) תגשי לקבל ברכה מאחד מגדולי הדור. (הרב יורם או בבא אלעזר)
ו) תני לה לעיין בתגובותיי הבאות:"אני חושבת שאני לסבית" , "נמשכת לבנות", "הומו"

אני מקווה שזה יעזור, אולם, ידוע לי שהדבר שהכי יעזור הם התפילות שלך וקריאת התהילים שלך, ראוי הוא דוד המלך שנסמוך עליו שיהיה מליץ יושר בעדנו ! בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד,מדוע אומרים כי הרהורי עבירה חמורים יותר מהעבירה עצמה? אם העבירה נעשתה היא נעשתה ואם מהרהרים ומתגברים על היצר זה גדול פי כמה לא? אשמח לקבל תשובה. קיבלת את כל הברכות הטובות כאן מהאנשים שנכנסים לאתר,אז כל שיש לי לומר ולאחל שהקב"ה יברך אתכם בכל הברכות הטובות אשר כתובות בתורה.בשורות טובות.

תשובה:
אחותי היקרה, מצד אחד את צודקת מצד שני תמונה קטנה עשויה להזיק שנים רבות !
עבירה פיזית לא לוקחת הרבה זמן - זה פוגם בגוף ובנפש אבל זה נגמר מהר יחסית.
הרהורי עבירה זה משהו שעשוי להימשך שניות , דקות , שעות , או שנים רבות לצערנו
לכן חייב כל אדם לקדש את עצמו ולשמור את העיניים שלו כדי לא להרהר בעבירה.

כבר גילו לנו חכמים:
א) עין רואה - עיניים                  
ב) לב חומד - לב
ג) כלי המעשה גומרים - רגליים

באופן כללי: העין והלב הם שני סרסורי עבירה וחשוב יותר לשמור על העין בקדושה כי אם לא נפגום בעיניים ובלב לעולם לא נבוא לידי עבירה ולכן בהם ראוי לכל בעל נפש להחמיר חומרה יתירה על עצמו ולא להכניס לביתו את המכשירים הטמאים של המדיה

דוד המלך עליו השלום גילה את סוד הדבר בתהילים:      
א) הדריכני בנתיב מצוותיך - רגליים
ב) הט לבי אל עדותיך - לב
ג) העבר עיני מראות שווא - עיניים

כבר שאל רבי יוסף קארו: "מדוע הקדים דוד המלך את עניין ההליכה , ללב ולעיניים?"
אלא שהתפלל דוד המלך עליו השלום לה' יתברך ואמר:
אם העיניים כבר פגמו וראו והלב חמד , לפחות שהרגליים לא יסורו לדבר עבירה.
אם העיניים פגמו והלב עדיין לא חמד , אנא ממך ה' תציל את לבי שלא יסור מדרכך
אם העיניים עדיין לא פגמו , אנא ה' העבר עיני מראות שווא.

וכן אמר ר' יהודה בן תימא: הוי עז כנמר...
קל כנשר - עיניים (היה קל להסיר את עיניך מראות ברע)
רץ כצבי - רגליים (ריצה ברגליים)
גיבור כארי - לב (גבורת הלב)

לסיכום: הרהורי עבירה קשים מעבירה ולכן על כל אדם לעשות מעקה לגגו , הגג שלנו היא הנשמה השוכנת בראש האדם וכשם שלגג צריך לעשות מעקה גם להרהורים חייב כל אדם לעשות מעקה , ומהו המעקה שעושים לנשמה? ניצלים מהרהורי עבירה , שכן גילו לנו חכמים שמעקה זה ראשי תיבות שלא כסדר של המילים: הרהורי עבירה קשים מעבירה. לקריאת תגובה נוספת מורחבת בנושא לחצו כאן: "הרהורי עבירה"








שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, אני בת 20 נשואה פלוס ילד אני ובעלי במשבר נישואים רציני. אני רוצה להגיש תלונה נגד חמי על התססת בעלי נגדי ואיום לקיחת הילד בדרכיו הפוליטיות והתערבות בחיינו הפרטיים..וגם תלונה נגד בעלי על הרמת ידיים..הוא ואביו עושים אמבוש נגדי ואני רוצה להיות בטוחה..(אומנם אני התחלתי בהרמת הידיים..אבל חוקית יעצרו אותו ואולי זה יתן לו קו חשיבה מה חשוב לו בחיים אני או אבא שלו) מה כבודו מציע?

תשובה:
אני מציע שלפני שתעשי צעד (שאסור לך לעשות מבחינה הלכתית) צעד שיפריד בינך לבין בעלך ויהפוך אותך להיות מוקצה מחמת מיאוס בעיני משפחתו, תחשבי הדק היטב אם את מוכנה נפשית להגיע למצב כזה. בואי נשקול יחד יתרונות מול חסרונות.

יתרונות:
א) הרווחת את הנקמה שרצית
ב) חינכת את בעלך !
ג) שינית  לבעלך את החשיבה
ד) הרווחת את הילד לעצמך
ה) נקמת בחמיך והרחקת אותו ממך לעת עתה
ו) לפחות הוא לא ירים עליך ידיים יותר , הוא רק יקלל אותך כל ימי חייך מה הרווחת?

חסרונות:
א) פגעת בכבוד חמיך (עברת על הלכה מפורשת)
ב) פגעת בכבוד בעלך ופתחת לו תיק במשטרה
ג) הפכת להיות מוקצה מחמת מיאוס- המשפחה של בעלך שונאת אותך
ד)  כשהילד יגדל ויבין מה עשית גם הוא עלול למרוד בך ולהתרחק ממך
ה) איבדת את המשפחה שלך
ו) החתן הבא יחשוש לצאת איתך כדי שלא תגידי נגדו תלונה או נגד משפחתו
ז) מי יודע מתי תכירי גבר נוסף
ח) הילד שלך יגדל קרוע בין אבא לאמא
ט) יכול בהחלט להיות שהילד גם ישנא את אבא שלו
י) המשפחות יריבו ביניהן ולשון הרע ורכילות יהיו מנת חלקכם
יא) השכינה תהיה בצער על עוד בית שהתפרק בישראל נו.. מה הרווחנו?

אני לא אומר לא לעשות שום צעד, אם בעלך מסכן את חייך והוא אלים ואי אפשר לחיות איתו , וודאי שאת צריכה לעשות מעשה, לגשת לרב ולפתוח בהליכים אבל אל תעשי שום דבר בלי להתייעץ עם רב מומחה שמבין בנושא, כשפונים לעורכי דין או לערכאות של גויים, עצם המעשה הזה גורר עבירות נוספות, בחינת: "עבירה גוררת עבירה" בראש ובראשונה מתייעצים עם דעת תורה, השאיפה היא להשאיר את הכביסה המלוכלכת בבית ולא להתחיל לנפנף בה בחוץ ! אבל אם זה כבר בלתי אפשרי זה כבר משהו אחר

אחותי היקרה לדעתי , עצם העובדה שהרמת ידיים על בעלך מעידה על בעיה חמורה שיש לך בגישה, איך הגעת למצב כזה? איך אפשר להרים יד על הבעל ולמה בדיוק ציפית כשהרמת עליו ידיים? שישתוק וישב בחיבוק ידיים? מה הרווחת מכל העניין? כוטלם שונאים את כולם, מלחמת עולם נפתחה, המשפחות שונאות, אתם שונאים, הילד קרוע, המשטרה מעורבת, נגד בעלך נפתח תיק על אלימות, חמיך לא יוותר על כבודו האבוד, בעלך ישכור עורך דין וינסה למרר את חייך ואת תנסי למרר את חייו ובמקום למצוא דרך לחיות בשלום שניכם תעשו כל מה שאתם יכולים כדי לצער כמה שיותר האחד את השני לפרק זמן כמה שיותר ארוך וממושך, שניכם תסבלו כי למצוא בן זוג אחר במהלך דיונים משפטיים, בזמן שאתם גרושים עם ילד משותף, זה רצונך?

אני בטוח שאם תשבו ותתפייסו ושניכם תוותרו קצת , תחסכו לעצמכם הרבה ביזיון ועוגמת נפש, אם תבקשי ממנו סליחה שהרמת עליו ידיים והוא יבקש ממך סליחה על הרמת ידיים, אם תתפייסי עם אבא שלו למרות שקשה לך, אין לי ספק שאבא שלו יסלח לך על עוגמת הנפש, אולי בהתחלה יהיה לו קצת קשה אבל אל תשכחי שאת אמא של הנכד שלו, בסוף כולם מתפייסים. בנוגע לבעלך, אין לי ספק שלמרות שהוא יצא משליטה הוא עדיין אוהב אותך ואין לי ספק שגם את אוהבת אותו, גם אם את ממש כועסת כרגע ואת ממש בצער, עובדה שאת מתייעצת איתי ולא ממהרת להרוס לעצמך את החיים ! מה שמונע בעדך, היא האהבה שיש לך לבעלך , את יודעת שגם את אשמה ולא רק הוא, את יודעת שזה יכול להיגמר הרבה יותר טוב , "מים רבים לא יכבו את האהבה" , כמו כן אמר שלמה המלך עליו השלום: "על כל פשעים תכסה אהבה" אם תתרכזו באהבה ותוותרו אחד לשני האהבה תכסה על הכל. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רציתי לדעת האם חובה לטבול במקווה לשם סיום הנדה, האם לא מספיק לשמור 7 ימים נקיים ולהתנקות ביסודיות. אני קצת נגעלת מהטבילה ומהסיטואציה של העירום.

תשובה:
מובא בזוהר הקדוש שאשה שלא טובלת במקווה, רוח טומאה עוטפת את הילדים שלה לכל החיים ורק אם תזכה שילדיה יעשו תשובה אולי יזכו להסיר מעליהם את רוח הטומאה, לא חבל? אשה שלא טבלה, יהיה קשה לבניה להימשך לתורה ולמצוות.

לבריכה אני בטוח שאת הולכת, מקווה לא פחות נקי מבריכה, אם במקרה המקווה שאת הולכת אליו לא אסתטי את מוזמנת לחפש מקווה אחר, בד"כ המקוואות של הנשים די מטופחים וסטריליים, אבל מה שמטהר אותך זה לא הסטריליות והכלור, זה המים ! כך ציווה ה' ! אשה שלא שומרת על טהרת המשפחה, ובעלה ניסה לשכנע אותה ולקרב אותה ושום דבר לא עזר, ע"פ ההלכה אם הבעל יבוא להתייעץ עם דעת תורה, יתכן מאוד שיתירו לו להתגרש מאשתו.

א) אם את לא רוצה לאבד את בעלך תטבלי כדת וכדין
ב) אם את לא רוצה למשוך רוח טומאה על ילדיך תטבלי כראוי (רוח מסאבא לשון הזו')
ג) אם את ממש נגעלת מהטבילה וזה משהו רפואי או קיצוני תעשי דעת תורה מוסמך.
ד) גם אם אשה תשמור 30 נקיים ולא תטבול אף רב לא יתיר אותה לבעלה.

אל תשחקי באש, אשה שמכשילה את בעלה באיסורים חמורים עשויה להינזק מאוד, אל תפסידי את הזכות שלך כבת מלך להציל את בעלך וילדיך מאבדון, אם תכשילי את בעלך את עוברת על "בפני עוור לא תתן מכשול" על זה אמר ה' ח"ו בפרשת כי תבוא: "ארור משגה עיוור בדרך" ה' ירחם, איך אפשר בכלל לחשוב על זה???
אשה שלא טובלת במקווה מכשילה את בעלה באיסור כרת חמור ויש לה גדר של מכשילת הרבים וכבר אמרו חז"ל: "כל המכשיל את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה"
  שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב זה מכתב שקראתי באתר שנקרא: "סרוגים" אשמח אם תפרסם אותו גם באתר שלך, אני מקווה שהוא יעזור לכל אותם זוגות שחושבים להתגרש. לא יאומן איך שטות קטנה יכולה להרוס חיים שלמים. כל מי שחושב להתגרש לא יודע איזה סבל מחכה לו אחר הגירושים.......

"ראיתי את המכתב של אחד הגברים שלוקח על עצמו הרבה 'רגשות אשמה', ומרגיש שהוא 'האשם' הבלעדי בגירושין שלו.אני לא מסכימה איתו. הוא לא צריך לקחת את כל נטל אחריות גירושין שהוא עבר על עצמו! אני כותבת לך את זה כאישה שחוותה גירושין קשים על בשרה. גם אם אותו גבר 'תרם' לא מעט למריבה, לצעקות, ולבלגן, אין דבר כזה 'רק צד אחד אשם בגירושין'.

אני לצערי כבר גרושה מספר שנים, מרגישה בודדה. לצערי, אני תקועה עם 5 ילדים מקסימים שאני אוהבת בכל מאודי, מרגישה תקועה, כי אין לי פרטנר לגדל אותם, אין לי פרטנר לחיים, אין לי פרטנר לחוויות, אין לי פרטנר לחיים הפשוטים של היום יום. אני מרטיבה כריות מדי לילה, הולכת לישון לבד (אם איזה ילד לא מתגנב למיטה),וקמה לבד, משוועת לחיבוק, משוועת לתשומת לב, לאהבה כפשוטה, לאהבה נורמלית בין גבר לאישה רוצה להעניק חום, תשומת לב, אהבה, אכפתיות, לבן זוג, לבעל שאין לי כעת.

קשה לי מאוד. קשה לי, אין לי עם מי לחלוק כאבים, חוויות, אין לי את מי לפנק, (חוץ מילדי.. ) אין לי למי לספר שהבן "שלנו" התחצף בבית הספר. אין לי למי לרוץ לאחר "אסיפת הורים" ולדווח שהילדה השתפרה בכיתה, שזה נובע מהמאמצים שלי, לקדם אותה. בבקשה, אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, שנשים תדענה שזו לא גבורה גדולה להרוס ולרסק את מה שנבנה במשך שנים!<

נכון, הבעלים שלנו, לא כאלו מלאכים ובטח לא "צדיקים" גדולים! אבל… אבל אם לנו הנשים היה עוד מעט סבלנות ועוד טיפת הבנה אליהם, ואם הייתה לנו מעט חמלה עליהם, כן חמלה, והכלה אליהם כבני אדם, ואם היינו מלמדים עליהם יותר "זכות", ולא ישר מתנפלים עליהם, יתכן, והכל היה נגמר אחרת.

ובינינו… גם הבעלים הם אולי… עוד קצת "ילדים שלא גדלו"… אני באמת לא חושבת שהבעלים או הגברים בכלל הם אנשים רעים, פשוט, אנחנו לא יודעות לומר להם בצורה הראויה את מה שאנחנו חשות, את מה שאנחנו זקוקות, לא כל הבעלים יודעים, לא את כל הבעלים לימדו לתת לנו, את מה שאנחנו זקוקות. וכנראה שזה לא טבעי ומובן מאליו שהם צריכים להבין לבד, את מה שכואב ומציק לנו. אילו לא היינו כועסות או "מבקרות" אותם על כל צעד שלהם, וכל איחור שלהם, וכל עגבנייה רקובה שהם מביאים מ"הסופר", אנחנו ישר נופלות עליהם… ואם מדי פעם היינו גם יודעות להחמיא להם על הופעה נאה שלהם, על מילה טובה שהם סוף סוף אמרו לנו, או אם בטעות גם החמיאו והעריכו אותנו, אם היינו אומרים להם: "איזה כיף שאתה שם לב", או "טוב לי שאתה עוזר לי קצת…" אם היינו טיפה מתייחסות אליהם באותה צורה שאנחנו משוועות שיתייחסו אלינו, אני מאמינה, כלומר אני בטוחה שהייתי יכולה להציל את הנישואין שלי.

אני מדברת עם חברות, ולצערי רוב החברות שלי גרושות, כמה טיפשות היינו שערבבנו את בני המשפחה בכל צעד, ואיך דאגנו להשחיר את פניהם של הגברים בעיני המשפחה והחברים. כיום, אני מסתכלת בקנאה, על החיים החדשים שהוא פתח, לא מבינה מה הוא מצא באותה אישה שנראית פחות טוב ממני, ואולי משכילה פחות ממני... אבל כנראה שהגברים לא צריכים רק יופי או השכלה… הם רוצים איזה "אימא קטנה" שתדאג להם לחולצה מגוהצת, לחיוך כשהם נכנסים הביתה מהעבודה לארוחה חמה וטעימה.

ולא (רק) ל"קיטונות" של צרות ו"ביקורת" עוד לפני שהם חצו את סף הדלת… ואולי, אשתו החדשה של האקס שלי, אין לה את האינטליגנציה שלי, אבל… יש לה אינטליגנציה שחשובה בזוגיות וזו "האינטליגנציה הרגשית" בכל המובנים, שלצערי לי לא הייתה!

אני מבקשת שתפרסם את המכתב הזה, למרות אורכו… לפחות כך אני גם קצת משחררת מהלב מועקה שיושבת לי הרבה זמן על הלב. אם אחת מכל המאות שיש, כאן או האלפים אצלך בקבוצה… מספיק שתהיה אחת. רק אישה אחת שתקרא ותפנים ותלמד, את מה שאני לצערי לא למדתי, או למדתי… אבל כנראה מאוחר מדי ! והיה זה שכרי, ושכרך.



תשובה:
וואו , מדהים.

זה באמת מכתב מרגש ונוגע ללב וחשוב שכל גבר וכל אשה יקראו אותו , צריך לקרוא גם התוודות של גבר שעבר משבר גירושים , אני בטוח שזה יהיה לא פחות מעניין , אם יש גבר שרוצה לשתף אותנו ברגשות שלו (בעילום שם כמובן) נשמח לשמוע מה אתם מרגישים... למרות שהאתר הזה נקרא: "אור-לנוער" כבר מזמן גולשים בו עשרות אם לא מאות אלפי גולשים צעירים , נערים , בחורים ומבוגרים , כנראה שהאור מופץ לכל בית ישראל בארץ ובעולם, חשוב לציין שהאתר פועל ללא מטרות רווח , ללא הוראות קבע ובאמת לשם שמים
הצפיות בסרטונים לא ממוספרות , לא אכפת לנו כמה אנשים צפו בסרטון , אנחנו לא מחפשים כבוד ותהילה , מי שמודד לנו את מספר הצפיות באתר הוא הריבונו של עולם, אנחנו לא מחפשים מספרים וכבוד , אנחנו מחפשים אהבת ישראל אמיתית , לא נגועה !
תתפללו עלינו שנזכה לענווה ונתרחק מהגאווה והפרסום השקרי , הפרסום היחיד שאנחנו מוכנים ליטול בו חלק הוא פרסום גדלות הבורא בעולם , בחינת: "יתגדל ויתקדש שמ-יה רבה" ויהי רצון שיגדל שמו של ה' בעולם.

לסיכום: אם יש לכם דברים נוספים שהייתם רוצים לשתף באתר , נשמח לקרוא , דברים מרגשים שאתם חושבים שיעשו לאחרים טוב , שיועילו לכלל הציבור , אנחנו כאן כדי לקרוא ולפרסם ולגדל את שמו של ה' יתברך.







.

שלח לחבר קריאה בניפרד