שאלה:
שלום לרב רביד, אני חסר דת ולא מאמין כל אמונה דתית. יחד עם זאת אני סבור שכבן אדם אין ביני לבין בעלי דת כל הבדל ואני רוצה לראות האם קיימת אופציה שיהודים דתיים יראו בי אדם הגון וירצו בחברתי וזאת ללא כל צורך להתקרב לאמונה דתית אלא כאדם לאדם (אין בליבי ספק שלו היה קיים סוג של ישות עליונה - מה שנקרא אצלכם קב"ה - הוא היה רוצה בשלום ואהבה בין כל ברואיו, אשמח להתייחסות)

תשובה:
אחי היקר, החלטתי לכתוב לך תשובה ארוכה ומפורטת בגלל שלדעתי אתה יהודי חשוב וכדאי שתקרא את המידע שיש לי להעביר לך , חלק מהמידע כולל משלים וסיפורים, אך חשוב לי מאוד שדברי לא ייצאו מהקשרם לכן אקדים 3 הקדמות חשובות ככל בסיסי להבנת התגובה שכתבתי.

א) לא משנה אם ההורים שלך דתיים או חילונים אתה חייב בכבודם
ב) גם אם ההורים שלך לא חינכו אותך בדרך הנכונה , הם לא אשמים (דון לכף זכות)
ג) העובדה שאנחנו מאמינים או לא מאמינים במציאות מסויימת לא תשנה את המציאות
ד) אם יש ה' בעולם , זה שלא תאמין בו לא ישנה את עצם קיומו ומהותו
ה) ה' אוהב אותך בכל מצב , אבל כדי לתקשר איתו כדאי שתתקרב אליו קצת יותר
ו) אני בטוח שאם יש לך מידות טובות , אנשים ירצו בחברתך בלי קשר לדתך
ז) כאדם לאדם , אני כותב לך את התגובה הזאת ואני מבקש שתתבונן בה לעומק.
ח) אדם אחר יכל להתעלם , אני בחרתי להתייחס ולנסות להסביר.

אחי היקר , זה לא שאתה חסר דת ואינך מאמין, אתה חסר דעת וחכמה נשמה טובה,  כדי שתבין אותי אתן לך משל יפה אחי היקר ואחרי שתקרא את המשל (אני מקווה שתהיה מספיק חכם להבין מה רציתי לרמוז לך דרך המשל...)

נניח שהיה פעם ילד קטן שמעולם לא ראה את אביו הביולוגי ולא סיפרו לו עליו הילד לעולם לא ידע מיהו אביו האמיתי כי אמא שלו דאגה כל הזמן להסתיר ממנו את זהותו של אביו הביולוגי, אולם כאשר הילד גדל, הוא מבין שלכל ילד יש אבא ואז מתעוררת בו הדעת והוא מתחיל לחקור ולדרוש היטב, לעיתים הוא מצליח לגלות את אביו הביולוגי אבל אז הוא מצטער צער גדול ונורא כי אביו הביולוגי לא מכיר בו , לדעתו הוא ילד שנולד בטעות כתוצאה מקיום יחסים סתמיים בינו לבין האמא הביולוגית , אז... הילד מתמלא בכעס ונכנס לעצבות.

מצד שני יתכן מאוד שהאב היה חפץ מאוד להיות בקשר עם בנו אך, לצערנו הרב האם הרחיקה את האב מבנו ע"י לשון הרע, רכילות, סיפורים והמצאות שגרמו לילד לגדול עם שנאה איומה ונוראית לאביו הביולוגי שמסתמן להיות אב הגון ונפלא , אז גם כאשר ייפגש הבן עם אביו הביולוגי הוא יגיע לפגישה עם מטענים שליליים וכל מה שהאב הביולוגי ינסה לעשות כדי לשפר את המצב לא ממש יעזור, הדבר היחיד שעשוי לעזור זה אם הבן יעבור לגור עם האב ויראה בעיניו שכל מה שאמא אמרה היה שקר ומרמה, אז הבן יראה את האב באור אחר ולאט לאט יתחבר אליו בעבותות של אהבה.
אני מאוד מקווה שהמסר הועבר בצורה פשוטה וברורה, נסה להתבונן במקרה לעומק.

כך הוא הדבר במקרה שלך אח יקר, גדלת במשפחה שבחרה להסתיר ממך את זהותך היהודית (במודע או שלא במודע - יכול בהחלט להיות שהוריך הם תינוקות שנשבו , אל תאשים אותם חלילה , פשוט תבין את הסיטואציה) , כל זמן שהיית קטן הדבר לא ממש הפריע לך, אבל היום כשאתה כבר בוגר ומתחילה לפעם בך חכמה, ברגע שהניצוץ הא-לוהי שבך נדלק ונכבה כתוצאה מדברים שאתה לומד, קורא, נחשף אליהם או נתקל בהם בצורה כזו או אחרת, אתה מבין שיש כמה דברים שהיית רוצה לקבל עליהם תשובות, כגון:

א) למה עשו לי ברית מילה?
ב) למה בפסח המשפחה שלי אוכלת מצות?
ג) למה בסוכות קרובי משפחה שלי יושבים בסוכה?

השאלות הקטנות האלה קצת מציקות לך אבל מחוסר ידיעה וגם משום שלא ממש נעים לך להודות בטעותך כי אז כבודך ייפגע ולא תיראה טוב בעיני החברה וכן משום שהדבר עשוי לגרום לך לשנות את דפוסי ההתנהגות שלך ואולי אפילו ליטול את "החופש" שלך לעשות ככל העולה על רוחך, אתה מעדיף להגדיר את עצמך כחסר דת , בערך כמו אדם שהגיע עת גיוסו לצהל והוא מעדיף לחפש כל מיני תירוצים כדי לצאת על נפשי, שלא בדומה לאדם שכבר שירת בצהל ובמהלך השירות החליט לפגוש הרבה את הקבן כדי לצאת על נפשי גם אם זה אומר שהוא צריך להמציא המצאות ולומר שהוא "אדיוט גמור"
כך מתנהגים למשל אנשים שהיו דתיים בעבר ופתאום החליטו שלא בא להם להמשיך בכל המחוייבויות של הדת ולכן הם פשוט משקרים על עצמם ובוחרים להתנתק מדרך ה' כתוצאה מסיבות כאלה ואחרות....

בכל מקרה אנחנו חייבים להבין שלכל בריחה מהמציאות יש סיבה, לפעמים הסיבות מספיק חזקות כדי לגרום לאדם לברוח ולפעמים הסיבות לא מספיק חזקות ולכן האדם נשאר תלוי באוויר בחוסר וודאות, אבל כל אדם יציב בנפשו מבין שמהמציאות אי אפשר לברוח , בדיוק כמו שקוף בגן חיות לא יכול להחליט מחר לצאת לסיבוב על ג'יפ, כי הוא מגודר בכלוב שבנה עבורו מנהל גן החיות , בדיוק כשם שחייל לא יכול לברוח מהצבא כי כל הפרטים שלו ידועים למדינה (אלא אם כן בחר להיות עריק...) ובדיוק כמו שאף ילד לא יכול לברוח מקשר הדם שיש לו עם אביו ואמו הביולוגיים, כך אתה אח יקר לעולם לא תוכל לברוח מהקשר שיש לך עם בורא עולם.

זה שאתה מעדיף להגדיר את עצמך בהגדרות מסויימות ולנסות להסתיר את מצבך הקשה במין "רשת אינטלקטואלית" שאתה בונה סביב המציאות הלא נעימה שבה אתה חי , כתוצאה מסיבות כאלה ואחרות , זו זכותך, אבל לעולם לא תצליח לשכנע אדם יציב במציאות שבה אתה מאמין !

אדם שחפץ לשלול דרך חיים של אדם אחר צריך להיות מספיק חכם כדי לספק אלטרנטיבה אחרת , הכי קל לשלול , בערך כמו שלכלב קל לנבוח (סליחה על הדוגמא) אבל חז"ל לימדו אותנו לא להתרגש מכל נביחה , "הכלבים נובחים והשיירה נוסעת" אם אתה באמת רוצה לחיות בצורה נכונה וטובה , אל תקבל עצות מכלבים נובחים שלא מספקים אלטרנטיבות אחרות ! לחיות בלי דת , בלי משמעות , בלי חוקים , בלי מסגרת , בלי גבולות , בלי איפוק , זה ממש לא פתרון... לבוא ולומר הדתיים מסכנים, זה קל , הרבה אנשים עושים את זה , אבל אני שואל אותך מה עדיף?

האם לחיות בבית שבו הבעל בוגד באשתו , או לחיות בבית שבו כל בני הבית משפילים אחד את השני ולא מוצאים זמן לדבר אחד עם השני , בבית שבו הקשר בין הילדים להורים מתחיל להתנתק בערך בגיל 11 או 13 ובמקום שהילד יהיה מחובר למשפחה שלו ולשורשים שלו מחברים אותו לפייסבוק?

לנו יש שבת - אחדות משפחה
לנו יש חגים - אחדות לאומית
לנו יש ברית - זהות יהודית
לנו יש צניעות - כבוד ובושה
לנו יש ענווה - התבטלות לאל
לנו יש תורה - משמעות בחיים
לנו יש מטרה - ומצוות כאמצעי למימוש המטרה
לנו יש חזון - לגאולה עתידית ותקווה אין סופית
לנו יש עצות - מגדולי דור שנדמו בחכמתם למלאכים

אז מה עדיף? לקבל עצות מאנשים שנואפים? שבוגדים בנשותיהם ויש להם משכורות עתק? מאנשים שזכו למעמד העליון שלהם כתוצאה משחיתות? אני לא מאמין בזה, חכמים לימדו אותנו דבר פשוט: "אדם שיש בו תורה יש בו חכמה ויראת שמים", "אדם שאין בו תורה ויראת שמים אין בו חכמה אמיתית" פילוסוף או פרופסור למתמטיקה יכולים ללמד אותך איך לעשות כסף כדי לחיות מעט שנים בעולם הזה , יהודי יכול ללמד אותך איך לחיות שנים רבות בעולם הבא גם אם עושים מעט כסף בעולם הזה.

כדי לגדל ילדים טובים כל מה שצריך זה לשמר את הקשר בין ההורים לילדים ולאפשר לילדים לגדול בצורה יציבה עם חום, תשומת לב, אכפתיות, אהבה והכי חשוב אמת !!!
כדי לגדל יהודים טובים כל מה שצריך זה לשמר את הקשר בין ה' לבניו ולאפשר לבניו לגדול בצורה יציבה עם חום ואהבה, תשומת לב אכפתיות והכי חשוב לחיות ע"פ אמת.

מי שמסוגל לירוק לבור שממנה הוא שותה , להתעלם מכל מסורת אבותיו , להתעלם מהניסים הגלויים שמתועדים לכל אורך ההיסטוריה , להתעלם מהתנ"ך ומאבות אבותיו
לדעתי זה ממש לא פתרון... אני מעדיף שיצחקו עלי אבל תהיה לי משמעות , אני אמשיך להיות חלק מאבות אבותיי , נצר לצאצאי יעקב אבינו , בעל מסורת מפוארת של תנאים , אמוראים , סבוראים , גאונים , ראשונים , אחרונים , עד חכמי דורנו , כולם בעלי תורה אחת מסורת אחת וחוקים ברורים שאף אדם בשר ודם לא יכל להמציא אלמלא התערבות גורם על טבעי שאנחנו קוראים לו "הקב"ה" מלך מלכי המלכים.  

בכל מקרה, סתם שתדע, שלא רק שאנחנו מחוייבים לאהוב יהודים, אנחנו מחוייבים להתייחס בכבוד לכל בריאה בעולם, החל בבני האדם (יהודים,גויים) וכלה בבע"ח, למעט הבא להורגנו , שכן אמרו חז"ל: "הבא להורגך השכם להורגו". בשורות טובות אחי אני מאוד מקווה שתבין מזה משהו, אם לא צפה בקטע הבא: "הסוד" והכי חשוב נשמה טובה , אל תכעס על אף אחד , תמשיך לאהוב ולכבד כל אדם באשר הוא אדם , אבל תנסה להסתכל על העולם בצורה קצת אחרת נסיך , אוהב אותך אחי , באמת.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום ,אני בת 24 נשואה כמעט שנתיים פלוס ילדה בת חצי שנה.... לפני הנישואין היה לי ידיד מהפנימייה למדנו ביחד ורק לקראת הנישואין חזרנו לדבר שוב וגילינו שאנחנו נמשכים אחד לשני הוא התחיל לרמוז גם על דברים כאלה בפייסבוק לבסוף נפגשנו וקיימנו לא עלינו יחסים... שזה אומר בגדתי באמון בעלי שזה היה עיקרון אצלי בל יעבור משאני קטנה אני לא יודעת מה קרה לי שעשיתי דבר כזה בכלל? ולמה אני חושבת בכלל על הבנאדם הזה? מה אני עושה במצב כזה??? אני ממש בהלם מעצמי שהגעתי למצב הזה ומה זה אומר אני אסורה על בעלי? תודה

תשובה:

אחותי היקרה, אני ממש מצטער לשמוע ששיחה פשוטה בפייסבוק עברה מדיבורים למעשים, אני מאוד מקווה שניתקת קשר מהבחור לגמריי , אני סמוך ובטוח שאת אשה כשרה ונפלאה, כולנו בני אדם , אף אחד לא מושלם , אבל לפעמים טעות קטנה שנראית לנו תמימה , מבחינה הלכתית עשויה להיות הרת גורל עבורנו וההשלכות שלה לא ממש פשוטות.

אוי אני פשוט בהלם ! אני לא יודע מה לומר לך... אני פשוט בשוק ! ! ! האמת יכולתי להתעלם מהשאלה ולהמשיך הלאה , זה היה הפתרון הקל ביותר , אבל מצד שני זו אחריות ואסור לי להסתיר ממך מידע שעשוי להיות רלוונטי מאוד במקרה שלך , מידע שאלמלא אומר לך אותו , אני עשוי ליתן דין וחשבון על כך , לכן אני מחוייב לומר לך את האמת גם אם היא דיי כואבת , לא סתם אסרו חכמים את הניאוף , הדבר נאסר בעיקר כדי למנוע בגידות במשפחה ובמקרים מסויימים אף הולדה של ילדים ממזרים ח"ו.

אחות יקרה, לצערי עשית מעשה חמור ביותר שהדרך חזרה ממנו ממש לא פשוטה , עד כמה שידוע לי ולעניות דעתי , את אסורה על בעלך ואת מחוייבת להתגרש , "אסורה על בעלה ועל בועלה" , אבל היות ואיני פוסק הלכה ואף אחד לא הסמיך אותי לחרוץ את גורל משפחתך , כדאי מאוד שתפני לרבנות באיזור מגורייך כדי לדעת אם את אכן אסורה על בעלך , או שמא בית הדין ינסה למצוא איזה פתח להתיר אותך לבעלך , הדבר האחרון שאני רוצה זה להרוס לך את התא המשפחתי , לכן תני לי לברר את הנושא עם דיין ירא שמים , אני מקווה לחזור אליך בהקדם, תשתדלי לשמור על עצמך ולא ליצור קשרים עם ידידים מהעבר , לפעמים לעבירה קטנה עשוי להיות מחיר כבד וגם אם אשה בוחרת להתעלם מההלכה בנושא ולחיות את חייה , היא לא יודעת שהנזק שהיא גורמת רק גדול יותר ויהיו לו השלכות וחבל , אני מאוד מקווה שכל מי שתיחשף למקרה שלך כאן ברשת , תלמד מזה...

א) להעריך קצת יותר את חיי הנישואין.
ב) להיזהר מאוד מפיתויים בפייסבוק.
ג) לא לוותר על עקרונות בסיסיים.

החיים הם לא משחק..
נישואים זה לא משחק , בגידה זה לא דבר של מה בכך , ניאוף הוא חטא חמור לא רק ביהדות , לניאוף יש השלכות לא ממש נעימות , כל מי שחושבת לנאוף ולשמור על זה בסוד ולהמשיך לחיות כל ימיה בחטא עושה טעות איומה , נכון שלא נעים לפרק משפחה , אבל הרבה פחות נעים לגלות שכל החיים חיינו בחטא , הייתי מספר לך סיפורים מחז"ל בנושא , אבל אני מעדיף לשאול תחילה פוסק כדי לא לצער אותך חלילה , המטרה שלי היא לעזור לך , אבל במקרה שלך , אין לי הרבה ברירות , אם את אסורה אין לי הרבה אין לעזור לך , חוץ מלהתפלל להצלחתך ולחזרתך השלימה בתשובה. ברוכה תהיי לה'.

לסיכום: אשאל פוסק בנושא ואחזור אליך בהקדם , שמרתי את המייל האישי שלך , אני אצור איתך קשר ואני מאוד מקווה שיהיו לי בשורות טובות , על פניו לא נראה לי שזה משהו שאפשר פשוט להחליק , אבל מי יודע , אולי יש אפשרות למצוא פתח להתיר אותך ולא לנתק אותך מבעלך ומבתך המקסימה , אני אעשה הכל כדי לעזור , בואי נתפלל ונקווה לטוב. אני מניח שבעלך לא יודע שום דבר מהנושא , אני מקווה שלא תיאסרי עליו ר"ל. ר

הערה חשובה:
אני לא מאמין שיתירו אותך לבעלך אבל אני לא רוצה להיות פסימי , אותי חינכו להיות אופטימי ולהאמין שתמיד יש תקווה , לכן יתכן מאוד שבמידה ותקבלי על עצמך תשובה שלימה ותנתקי קשר לחלוטין מהבועל ותקבלי על עצמך לא לשוב על החטא הנורא והאיום הזה שוב , ראיתי שבמקרים מסויימים ממש , יש מקום להתירה לבעלה כמובא בדברי הגרע"י ביבי"א באבן העזר חלק ט' סימן י' שאז אינה צריכה להודיע לבעלה ותקבל על עצמה לא לחזור לזה ואם תחזור לזה הרי שאסורה על בעלה לעולם. אבל אני לא מוכן לקחת על עצמי את ההיתר , רק רב גדול או בית דין מוסמך לדון בזה. אשאל פוסק ואשיב לך למייל האישי , ביום יומיים הקרובים תקבלי כבר תשובה למייל בע"ה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב לאבא שלי יש אייפון והוא הוריד אפליקציה של פורנוגרפיה ובלי שהוא שם לב אני מוחקת לו אותה ואז הוא מוריד שוב בקיצור יש לי שתי שאלות: 1.האם לספר לאמא? 2.האם מותר למחוק לו ת'אפליקציה מהאייפון? 3.איך אפשר לחזק אותו בלי שידע שאני יודעת? כדי שלא יתבייש.. ניסיתי לדון אותו לכף זכות שהוא מסתכל בדברים כאלה.. אבל אני לא מסוגלת.. הוא דוחה אותי. ואם לא לספר לאמא, למי כן אני אספר? כי אני לא יכולה להישאר עם זה לבד

תשובה:
אחותי היקרה , לצערנו הרב את לא הראשונה שפונה אלינו בנושא , זה באמת נושא כאוב בדור האחרון , האינטרנט והמדיה הרסו לנו את הבית , "רבים חללים הפילה".

להלן תשובות על השאלות שלך:
1. אם תספרי לאמא , איזה תועלת תצמח מזה?
2. אם תמחקי את האפליקציה הוא יוריד אותה שוב , מה יצא לך מזה?
3. אם תדברי איתו על זה בצורה גלויה הוא יתבייש ולא כדאי שתביכי את אבא.
4. אם אין לך למי לספר , תמיד תזכרי שאנחנו כאן בשבילך , אנחנו נעזור לך להתמודד

אז מה עושים?
תחפשי סיפור יפה על מעלת שמירת העיניים ובשבת הקרובה בע"ה , תקריאי אותו על שולחן שבת , כך אף אחד לא יחשוד והמסר יועבר בצורה עקיפה , אבל אל תדברי על העונש של מי שפוגם בעיניים , תתמקדי יותר בשכר של מי ששומר על העיניים , תחפשי סיפור מרגש , כדי שהסיפור יותיר רושם.

חשוב לדון את אבא לכף זכות.
בנוסף, חשוב שתנסי לדון את אבא לכף זכות , הדור שלנו קשה , לכולם יש אייפונים ואפליקציות , כולם חשופים לכל כך הרבה פריצות וזימה , קשה מאוד לשמור על שפיות בדור שלנו , במיוחד אם אבא שלך הוא לא בן תורה , לכן הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות עבור אבא זה להתפלל עליו מעומק הלב ולבקש מה' יתברך שיסייע לו להתגבר על היצר הרע , תקבלי על עצמך קבלה במדור ביקשת קיבלת ואנחנו נתפלל שה' ישמור אותו מניסיונות וביזיונות , להבא תשתדלי לא להתעסק לאבא בפלאפון , אל תנסי לחנך אותו , הוא מספיק בוגר ומספיק גדול להתמודד עם החיים , את יכולה להתפלל עליו ו\או להעביר מסרים עקיפים ע"י סיפורים בשולחן שבת ו\או ע"י שתשמשי דוגמא אישית טובה

לסיכום: אני מבין שהמצב שבו את נמצאת הוא מצב לא פשוט , אבל אני מאוד מקווה שהמצב לא יחמיר, תתפללי על אבא שיזכה לעשות תשובה ויותר מזה , תלמדי מזה כמה חשוב להתחתן עם בן תורה ששומר עיניים , כמה צדקו חכמים כשאמרו שפלאפון לא כשר יכול להרוס בתים , שאינטרנט לא כשר יכול להרוס שלום בית , תלמדי מזה כדי שבבית שאת תקימי בע"ה לא תהיה טמבלוויזיה ולא יהיה אינטרנט וגם לא פלאפון טמא

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) רביד אני המומה... גיליתי שאבא שלי סוטה !!!!
ב) אבא שלי פשוט מגעיל.. איך הוא לא מתבייש..???
ג) גיליתי שאבא שלי בוגד באמא שלי זה אוכל אותי מבפנים.
ד) שאלות ותשובות בנושא כיבוד הורים - לחצו כאן לקריאת השו"ת.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, בתקופה האחרונה אני ממש שונאת את האף שלי. אני תמיד אומרת לעצמי שאני צריכה לקבל את עצמי ושככה ה' ברא אותי, ואני בשום פנים ואופן לא רוצה לעשות ניתוח. כשלא הולך לי בזוגיות אני ישר מאשימה את האף שהבחור ברח בגללו. אני לא יודעת איך להרים לעצמי את הביטחון. עד לפני 3 שנים לא שמתי לב לפרט השולי הזה והייתה לי הערכה עצמית גבוהה. מה אני יכולה לעשות כדי לעבוד על הביטחון וההערכה העצמית שלי?

תשובה:

אחותי היקרה, לדעתי בזכות האף שלך תוכלי לזהות נוכלים , מי שבאמת אוהב אותך וחפץ להקים איתך בית נאמן בגלל המידות הטובות שלך ובגלל מי שאת , לא יברח בגלל האף ואם הוא בורח , אז אולי כדאי באמת שיברח עכשיו ולא אחרי החתונה כשתהיי מבוגרת ויהיו לך קצת קמטים , כי כל זמן שמה שמעניין את הגבר זה רק חיצוניות , מה הוא אמור לעשות כשאשתו תתבגר? לברוח לה? הרי ברור לנו מעבר לכל ספק שבזוגיות יש הרבה יותר מאף יפה. אז... אני בטוח שאת נבונה וחכמה להבין שמי שפוסל אותך בגלל חיצוניות לא ראוי שתקימי איתו בית נאמן וכשר בישראל , המון הצלחה צדיקה.
 
סיפור יפה שיעזור לך..
פעם הייתה מישהי שהיה לה אף ממש מכוער, היא דיברה בפלאפון עם בחור ושניהם נקשרו האחד לשני , הוא אהב את השנינות שלה , את החכמה שלה , את המידות הטובות שלה ואת הצניעות שלה , הוא כל כך רצה כבר לפגוש אותה , אבל לא היה לה בטחון עצמי וכל הזמן היא דחתה את הפגישות על הסף , אבל מהר מאוד היא הבינה שאם היא לא תיפגש איתו היא עלולה לאבד אותו לנצח , אז היא התנתה תנאי , היא אמרה לו: "אני מוכנה לבוא בתנאי ששנינו נשב ונדבר גב אל גב" הוא גיחך והסכים והעיקר לראות אותה לפחות קצת..

היא הגיעה לפגישה מבויישת וסמוקה , העדינות שלה כבשה אותו , היא לא הסכימה להביט בו מרוב בושה , הם דיברו והוא ממש ביקש להביט בה , היא אמרה לו שאם   הוא ימשיך להתעקש היא פשוט תברח הבייתה , הוא הבטיח לא להלחיץ אותה וכך הם דיברו ודיברו צחקו ונהנו , כעבור שבוע שוב נפגשו וכל פעם הוא היה מגניב מבט חטוף
הוא כל כך אהב אותה וכל כך רצה כבר לראות אותה מבלי שתחשוש , אז הוא שוב ביקש יפה , היא אמרה בתנאי שאני באה עם כובע ולא מסתכלת לך בעיניים , הוא הסכים וכך לאט לאט הם נפגשו עד שיום אחד היא הרגישה מספיק בטוחה והוא ביקש שהיא תסיר את הכובע כדי שהוא יוכל לראות את פניה , היא הסכימה לעשות את זה רק בפגישה הבאה , הפגישה המיוחלת הגיעה ולאחר חודשיים הם נפגשו , לאט לאט היא
הסירה את הכובע והיישירה מבט.

ברגע שהעיניים שלהם נפגשו , הם הבינו שהם נועדו לחיות לנצח , היא לא האמינה , הוא אוהב אותי? הוא מעוניין בי? אבל מה עם האף שלי? מה הוא לא רואה את האף?
מה הוא עיוור? איך אפשר להתעלם מזה?

כששניהם חזרו הבייתה היא אזרה אומץ , הרימה טלפון ושאלה: "תגיד עידו אתה באמת אוהב איך שאני נראית? והוא ענה: "בוודאי" לא קצת מפריע לך האף שלי?
והוא ענה: "קצת" אבל לא משנה. היא אהבה את הכנות שלו והיא הבטיחה לו שאם    הוא יסכים להתחתן איתה אז אחרי החתונה היא תעשה ניתוח , הם צחקו על זה וכעבור כמה חודשים הם התחתנו.

אחרי החתונה הם כל כך נהנו ושמחו , עד שיום אחד היא ניגשת אליו ואומרת לו ,
"עידו , אני .... אני.... בהיריון" , עידו לא האמין , הם קרנו מאושר והיו פשוט בעננים, כך חלפה שנה ועוד שנה עד שיום אחד היא ניגשת לעידו ואומרת לו: "עידו , זהו זה , חסכתי את כל הכסף שהייתי צריכה , אני מוכנה ! " , עידו לא הבין על מה היא מדברת? ואז היא אמרה לו: "נו... מה קרה לך? אתה לא זוכר שדיברנו על זה? הניתוח !

עידו הזיל דמעה ואמר לה: "אלישבע אני לא מוכן לשמוע על זה , אוי ואבוי לך אם תגעי באף שלך אני כל כך אוהב את האף שלך שאני לא מוכן שתגעי בו , התרגלתי אליו והוא הדבר הכי יפה שיש בפנים שלך , אני אוהב אותך איך שאת שלא תעיזי לגעת בו והלוואי שגם לילדים שלנו יהיה אף בדיוק כמו שלך חחח ככה אני אוהב אותם יותר".

מקווה שתאהבי.. יום נפלא.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום. אצל הדתיים לרוב כשאישה בהריון היא לא הולכת לבדיקות שיגרתיות. האם זה נכון? או שאולי צריך לעשות את הבדיקות האלה (הכוונה לאולטרא סאונד). ומה קורה כאשר האישה רוצה לעשות את הבדיקות והבעל לא מרשה בשום אופן?

תשובה:

זה נכון שהנשים החרדיות לא מבצעות את כל הבדיקות. רוב הבדיקות של היום הם כדי לדעת אם לעובר יש סיכון לחלות ח"ו באוטיזם או בכל מיני מחלות גנטיות כאלה ואחרות. קראו המון מקרים שהרופאים ביצעו את אותן הבדיקות לחלק מהנשים ואמרו להן שלפי תוצאות הבדיקות העובר שלהן בוודאות יהיה חולה ואותן הנשים הפילו את העוברים שלהן! היו גם נשים שעברו את הבדיקות והרופאים אמרו שהעובר יוולד עם מחלה מסויימת ואותן הנשים לא הפילו את העוברים ובסופו של דבר העוברים יצאו בריאים בגופם ובנפשם!
הנשים החרדיות לא מבצעות את הבדיקות האלו מפני שהן מאוד מערערות את האמונה בקב"ה.
שמעתי על אישה חרדית אחת שיש לה 4 ילדים בבית והיא בהריון וכשהיא הלכה להיבדק האחות שאלה אותה למה היא לא עושה הפסקת הריון כי קשה לה עם 4 ילדים בבית...
היום הרופאים והאחיות מעודדים להפלות  ולהפסקת הריון ולשימוש באמצעי מניעה.
בינתים הערבים מתרבים ולכל משפחה יש 10 ילדים ואנחנו לאט לאט נמחקים בלי לשים לב...
הבדיקות האלה יכולות להרוס משפחות ולגרום לנשים להכנס לדכאונות וזה הורס גם את הזוגיות בין בני הזוג. כשהאישה שומעת שהולך ליהיות לה ילד חולה ח"ו היא נכנסת לדכאון ולא מתפקדת כראוי.
כשזוג שומע שהולך להיוולד להם ילד חולה ח"ו זה יכול להרוס להם את כל הזוגיות ולהכניס אותם לחששות ופחדים ואז נוצרים מריבות והתקשורת בין בני הזוג הולכת ודועכת... עד שכל המשפחה יכולה לההרס!
נשים חרדיות לא מאפשרות לאף אחד לערער אותן באמונה! הן לא מבצעות את הבדיקות האלו כי הן  מאמינות שהקב"ה ישלח להן ילד בריא!  והן לא נותנות פתח לאף אחד להכניס פחדים למשפחה ולזוגיות.
חוץ מזה שהבדיקות האלה הן לא חובה גם לנשים החילוניות! והבדיקות האלו בד"כ מאוד כואבות!!!
מה עשו פעם בלי בדיקות? איך אנשים היו מאושרים ורגועים? היו חזקים באמונה שהכל יהיה בסדר והכל באמת היה בסדר? כל הטכנולוגיה של היום יכולה להועיל אבל הרבה פעמים היא יכולה גם להזיק...

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב רביד, רציתי רק לספר שמכיתה ז' אני צופה בסרטים לא צנועים, מכשילה הרבה בחורים דרך אינטרנט ועכשיו ברוך ה' אני חוזרת בתשובה, האמת אני באה מבית דתי ועשיתי כאלו דברים חמורים כי אף פעם לא דיברו איתי על זה (כמו שאתה עושה בצורה מכובדת ונכונה) ולא לימדו אותי מה חומרת מעשיי מגיל צעיר. מזל שיש את אורלנוער, הלוואי והיו מגבירים את המודעות עוד כשהייתי קטנה ולא מחכים לגיל כל כך מאוחר, אני כל כך מצטערת עכשיו, אתה חושב שיתחשבו בי בשמיים? כי אני ממש מתביישת בעבר שלי.

תשובה:
אין לי ספק שאם תעשי תשובה , תקבעי עיתים לתורה ותעלי למדרשה זה יועיל לך ותזכי בע"ה בבחור ירא שמים , חבל שנחשפת לכל כך הרבה תכנים לא צנועים , זה עשוי לפגוע ברגישות הרוחנית שלך , אבל רבי אליהו די וידאש בספרו ראשית חכמה מסביר שאין דבר שהתורה לא יכולה לרפא , לכן תתחזקי בצניעות ותקבעי עיתים לתורה (שיהיה לך שיעור תורה שאת לא מוותרת עליו) את מוזמנת לחפש שיעור תורה באיזור מגורייך באתר שלנו: "חיפוש שיעור קרוב לבית" ולכתוב את שם העיר שלך במנוע החיפוש. אם תהיי רצינית, הכל יסתדר , זיכרי ! כדי לרוקן כוס של שמן עכור, כל מה שצריך לעשות זה לטפטף לתוכה מים , ככל שתכניסי יותר מים לכוס השמן יצוף והכוס תהפוך מכוס של שמן עכור (פריצות, תועבות וטומאה) לכוס מליאה במים (התורה נמשלה למים שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים") בהצלחה צדיקה. כמו כן כדי שתזכי לזה נשמח אם תקראי כל יום פרק תהילים באורלנוער ואנחנו נתפלל להצלחתך (תכתבי לנו את השם שלך בהקדשות שבעמוד הבא) לחצי כאן לקריאת פרק יומי: "תהילים באורלנוער" שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד