שאלה:
אני נשואה כ- 4 שנים, בעלי מבית דתי ואני מבית חילוני , בזמן שבעלי מתארח אצל הורי הורי משתדלים ככל האפשר לשמור שבת כגון פלטה קידוש וכו... ובמהלך השנים שאנו נשואים הגענו להוריי אך דבר אחד מפריע מאוד ההורים שלי לא אוכלים ביחד בשר וחלב אבל הכלים מתערבבים ובעלי לא רוצה להגיע יותר לבית הורי דבר הגורם לוויכוחים רבים ביני לבין בעלי וביני לבין הורי מה לעשות ??? הגעה באמצע שבוע לבית הורי אפשרית אך מרחיקה אותי מאחיי שמתכנסים בשבת .. מה שאומר שלא אצליח להתראות עם אחיי

תשובה:
זו באמת מציאות לא נעימה ולא פשוטה, ואני מבין מאוד את העמדה של בעלך , אבל מצד שני אני ממש לא מסכים עם אופן הפעולה, לכן , זה מה שהייתי מציע שתעשו.
1) אם מדובר בכלי זכוכית תדיחי את הכלים ולבעלך לא תהיה בעיה לאכול בהם.
2) לדעתי בעלך צריך להבין שההורים שלך לא פחות חשובים מסכין ומזלג !
3) בכל מקרה אם אתם לא באים שבתות , תבואו לבקר יותר במהלך השבוע זה הכל.
4) תגידי לבעלך שבמקום לקרב את ההורים שלך , הוא מרחיק אותם וגורם לחילול ה'.

לדעתי הקפדה על כשרות הכלים היא דבר מבורך , אבל אני מאוד מקווה שבעלך אדם חכם ולא אדם עקשן שלא יודע להקשיב וללמוד , אם הוא יבחן את הנושא מכל הצדדים הוא יבין שבזה שהוא מרחיק אותך מהוריך , הוא גורם לרכילות , לשון הרע , שנאת חינם , חילול ה' , ריחוק של בני המשפחה מהדת , והדבר גורם להם לראות את הדת בצורה מעוותת , חשוב שבעלך היקר יבין שכלים לא פחות חשובים מהורים !
אם בעלך מתעקש ואינו מוכן להתפשר ולבוא לקראתך בנושא , אז לדעתי מן הראוי שהוא יבוא לבקר יותר במהלך השבוע , בנוגע לאחים שלך , לדעתי אתם צריכים לבקר אותם לעיתים תדירות יותר , או שפשוט תשכנעי את בעלך ע"פ מה שכתבתי לך צר לי.

לסיכום: אני חושב שאתם צריכים לבקר יותר את ההורים שלך ואת צריכה להיות מתווכת טובה יותר, להרגיע את הרוחות , לגרום לאהבת חינם בין הצדדים ולוודא שהאינטרסים של שני הצדדים ימולאו  ותאכלו רק בכלי זכוכית שעברו הדחה.

אני מצרף לך שאלות ותשובות דומות בנושא , קריאה נעימה.
א) בעלי לא אוהב את המשפחה שלי נמאס לי מהדת !
ב) ההורים שלי לא מקפידים על כשרות.
ג) האם מספיקה כשרות רגילה או שצריך להחמיר?
ד) אצל מי נהוג לעשות חג? בבית חמי או בבית הורי?
ה) להתארח או לא להתארח אצל הורים חילונים?
ו) שאלות ותשובות בנושא כיבוד הורים !
ז) איך מתמודדים עם משפחה שלא שומרת כשרות?
ח) כיבוד הורים או כשרות הכלים מה אתה מציע כבוד הרב?

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה הרב רביד, לאחרונה יצא לי לבקר באתרכם ואני ממש מתפעל מהיכולת של הרב להתמודד עם בעיות וצרות הדור ועל כך ישר כח גדול! ראיתי שכבודו בקי בסגולות בדוקות ובקשתי מכבודו אם ישנה סגולה לתשובה שלמה של בני בכורי שנסחף בזרמי הזמן ומלבד תפילות איני מצליח אפילו לדבר איתו בנושא מילה אחת, אני עצמי עוסק בקירוב בני נוער אך אין נביא בעירו כפי הנראה... רוב תודות וה' ישלח עזרו מקודש ויפוצו מעיינותיך חוצה!

תשובה:

שלום וברכה, איש יקר וחביב.
אין לי ספק שאדם יקר כמוך שעוסק בחינוך וקירוב מבין שאין דבר שמשפיע על בני הנוער כמו דוגמא אישית טובה , הרבה פעמים הורים ומחנכים מנסים לדחוק את השעה הם מכריחים את הנערים להתפלל , מכריחים אותם להגיע לשיעורי תורה והכי עצוב , מכריחים אותם לשים כיפה וציצית , לדעתי מדובר בטעות איומה שגורמת לבני הנוער לפתח רגש שלילי למצוות.

נער שהכריחו אותו ללכת לתפילה , רואה בבית כנסת בית סוהר
נער שהכריחו אותו ללכת לשיעורי תורה , יתקשה לפתח רגש מעצמו
נער שהכריחו אותו לשים כיפה , ישליך את הכיפה בהזדמנות הראשונה שתהיה לו
שלא לדבר על ציצית מאן דכר שמיה...

אני לא אומר שצריך לתת לילד יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחו , אין ספק שילד בכיתה ו' שאומר לאבא או לאמא שהוא לא רוצה ללכת יותר לבית הספר , יתקל בסירוב מצד הוריו וההורים יכריחו אותו להמשיך ללמוד , מתוך ידיעה ברורה שהדבר יועיל לו מאוד בהמשך הדרך ואם ינטוש את מערכת החינוך בגיל כל כך צעיר החכמה היחידה שתהיה לו היא: "חכמת הרחוב" , כאן אין לי ספק שחייבים להכריח אותו ולדאוג לו.

אבל ברגע שהילד כבר בוגר , צריך לשחרר לו קצת את החבל ולגרום לו לרצות לחזור לבד, לשמש לו דוגמא אישית טובה , חוויה נעימה , שולחן שבת של שירים וניחוחות , דברים שהוא לעולם לא ישכח , דברים שתמיד יגרמו לו לחזור ולהתגעגע למשמעות שלהם , אם שולחן שבת ייראה כמו מלחמת אחים , אם התפילה תיארך נצח , אם בבית לא תהיה אווירה נעימה בין אבא לאמא , למה שהילד ירצה לחקות את הוריו?

החינוך מתחיל מגיל 0.

הרב יוסף רבי בספרו "חנוך לנער" כותב שהחינוך חל על פי הכללים הבאים:
מגיל 0 עד גיל 3 - לומר לילד כן , לא שחור לבן לא לפרט יותר מדי את הסיבות
מגיל 3 עד גיל 6 - אפשר לנמק את הפסיקה - אל תלך בלי נעליים כי אתה תתקרר..
מגיל 6 עד גיל 9 - צריך לשים לב היטב לגירויים שאליהם הילד נחשף
מגיל 9 עד גיל 12 - הילד לומד מההורים ומהמורים שלו המון, הדמויות הכי חשובות.
מגיל 12 עד גיל 15 - הילד לומד הכי הרבה מהחברים שאיתם הוא מסתובב
מגיל 15 עד גיל 18 - אם שמרנו עליו היטב הוא יזכה להיות אדם לתפארת.

כל 3 שנים הם כנגד יום בבריאה:
מגיל 0 עד גיל 3 - היום הראשון - בו נברא האור והחושך - כן ולא
מגיל 3 עד גיל 6 - היום השני - בו נבראו המים מעל ומתחת לרקיע - קוגנטיבי
מגיל 6 עד גיל 9 - היום השלישי - בו נבראן הדשאים - שפע דשא, שפע גירויים
מגיל 9 עד גיל 12 - היום הרביעי - בו נבראו המאורות - כנגד ההורים והמורים
מגיל 12 עד גיל 15 - היום החמישי - בו נבראו העופות - שחיים סביבנו - החברים
מגיל 15 עד גיל 18 - היום השישי - בו נברא האדם והבהמה - גיל קריטי בעיצוב הילד

אני לא יודע בדיוק באיזה גיל הבן שלך , אבל אני בטוח שהדברים הבאים יעזרו לו.

א) דוגמא אישית טובה - בזוגיות
ב) דוגמא אישית טובה - בתפילות במניין
ג) דוגמא אישית טובה - בשליטה על מידת הכעס
ד) שיחה מלב אל לב - קבלת הילד כפי שהוא מבלי להטיף לו
ה) לא לחבק אותו בצורה מניפולטיבית שתגרום לו להרגיש שיש כאן משחק !

לסיכום: רק תפילות וחיוכים , חום ואהבה וקבלה ! תראה לו שאין מחיר לאהבה שלך כלפיו וכשהוא יראה שמדובר באהבה אמיתית , האהבה הזאת לעולם תישאר , אם האהבה שלנו כהורים לילדים תהיה אהבה שתלויה בדבר , או לפחות זה מה שנשדר להם , ברגע שבטל הדבר הם ירגישו שבטלה האהבה , חבל , תקבלו אותם ותאהבו אותם כל דבר חוזר לשורשו , אל חשש הם יחזרו בתשובה ע"י דוגמא אישית טובה.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני ב"ה משתדלת לעשות התבודדות כל יום במשך 20 דקות לפחות. אבל לפעמים כשאני מדברת עם ה' אני מרגישה כאילו אני עושה פוזות. אפילו שאין אף אחד בחדר ואני לגמרי לבד. לפעמים אני מרגישה בהתבודדות כאילו אני עושה פוזות על הקב"ה כאילו הוא לא יודע מה קורה בתוכי וכאילו שהוא לא קורא מחשבות. אני לא זוכרת שזה קרה לי שהייתי עם חברות אבל שאני לבד ומדברת עם הקב"ה זה כן קורה לי איך?! מותר לעשות פוזות על ה'?!

תשובה:
נכון שבהתחלה זה נראה לנו קצת הזוי וקצת מצחיק , אבל עם הזמן מתרגלים וממש מרגישים שיש עם מי לדבר , ה' שם , הוא שומע ומקשיב לך , נכון שהוא יודע על מה אנחנו חושבים , אבל הוא מאוד אוהב לשמוע אותנו מדברים איתו , מבקשים ממנו ,

פעם שאלו אותי, בשביל מה ה' צריך אותנו , התשובה שלי הייתה בדיוק בשביל זה !
בדיוק כמו שאנחנו רוצים להביא ילדים לעולם כדי שיהיה לנו למי לעזור ולהעניק ,
ה' יתברך ברא אותנו כדי לעזור לנו ולהטיב לנו כי ה' הוא טוב וטוב דרכו להטיב
אם לא נתייחס אליו ונבקש ממנו עזרה , לעולם לא נצליח להתחזק באמונה, בשביל מה הוא ברא לנו פה? שנתקשר איתו בטלפתיה?

זיכרי ! "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני" - ה' אוהב לשמוע אותנו !
ה' מתאווה לתפילתם של צדיקים , התבודדות היא דבר מצויין ואין צורך ללכת ליער כדי לדבר עם ה' , אפשר לעשות את זה במרפסת , בחדר ואפילו תוך כדי נסיעה , כל מה שצריך לעשות זה להיות קצת יותר מרוכזים להתנתק רגע מכל המדיה והסובבים אותנו ופשוט לחייך , לומר תודה לה' על הכל , לומר שלמרות שאנחנו לא מבינים אנחנו מאמינים שהכל לטובה , לבקש בקשות גם אם נראה לכם שהן לעולם לא תתגשמנה ,    אתם עשויים לגלות כל כך הרבה הפתעות שזה פשוט לא יאומן ! ה' שומע אתכם...

רוצים הוכחה שה' שומע לנו? כנסו לקישור הבא ותשמעו את הסיפור על הסוף , קטע קצר שכל מי שרואה אותו מתחזק באמונה שלימה: "ה' שומע אתכם - פשוט דברו איתו"
כל מי שלא מאמין בהשגחה פרטית שיראה את הקטע - מדובר בסיפור אמיתי !!!!!!!!!!!! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
האמת שזה מצחיק גליתי עליך ביוטיוב ומאז אני מכור לאתר הזה. אני גרוש בן 26 אב לילדה בת שנתיים. התגרשתי עקב בגידה של אשתי. אחרי הגירושין התחזקתי בדת קיבלתי על עצמי שבת ותפילין וציצית. נכון לעכשיו אמא של הבת שלי מונעת ממני לראותה ואני במישפטים ודיונים. עקב סיבות הללו אני מפחד לחזור בשאלה. ואני רוצה להקים בית חדש נאמן בישראל (פרק ב') ובנות ישראל כלל לא מעוניינות בי עקב סטטוס גרוש. איני יודע מה עלי לעשות בעניין זה ישמח לקבל מימך עצה\ והכוונה

תשובה:

אחי היקר, ממש צר לי לשמוע שאשתך בגדה בך, אבל חשוב שאחרים ילמדו מהמקרה שלך כמה דברים, הדבר הראשון הוא שאשה לא בוגדת בלי סיבה ! הרבה דברים בנישואין קשורים באופן חד משמעי לתכונות ולמידות שרכשנו בנערות ובילדות , אין טעם לפרט כי זה לא הזמן והמקום, מה שבטוח זה שאנחנו צריכים להאשים בראש ובראשונה את עצמנו , תתנחם בעובדה שזכית לכפר על מעשים לא ממש טובים שעשית ולהבא תחשוב היטב לפני שאתה בוחר בת זוג, ולפני שאתה עולה לישון (ואומר קריאת שמע שעל המיטה כמובן) תגיד לה' "אמת עשית ואנחנו הרשענו" ה' לא חסרות לי עבירות ואני יודע שכל מה שקורה לי עכשיו מכפר לי על דברים לא טובים שעשיתי, אבל אשמח אם תתנהג איתי במידת הרחמים, אני מבטיח להשתדל לעשות נחת רוח לפניך. אין לי ספק שאחרי מילים כאלו, ה' יחייך בשמים ויבקש מאותם מהמלאכים הממונים לכתוב אותך לחיים טובים ולשלום ולגזור עליך גזירות טובות. דע לך אחי, הגזירה הרעה הזאת נגזירה כבר בראש השנה שעבר, כעת יש לך הזדמנות לפני יום כיפור ולפני ראש השנה שבו כותבים מה יהיה איתך כל השנה הבאה לשפר את מעשיך לתקן את דרכיך ולא לחזור בשאלה ולאפשר למידת הדין ולאותם מלאכים ממונים למרר גם את השנה הבאה שלך, אתה בחור חכם נשמה, נהג בתבונה.

אני רוצה שתקרא מה כתב מר"ן פאר הדור והדרו הרב עובדיה יוסף על העניין ואני בטוח שתאהב את דברי החכמה הנפלאים שיצאו מפי קודשו, להלן הדברים, קריאה נעימה:

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הי, לפני מספר חודשים סבתי הגיעה לרב בלי שום שאלה והוא אמר לה שאחת הנכדות שלה הולכת להתחתן , אני היא האופציה היחידה, כרגע אני נמצאת ביחסים עם בן אדם בן 22 ואני בת 17 .. ולפני כשבוע הוא הציע לי נישואין מה אני אמורה לעשות לדעתך? מה לעשות עם הצעת נישואין שכזאת? האם יכול להיות שהייתה כאן נבואה קטנה לרב? אני ממש מבולבלת

תשובה:
לדעתי את צעירה מדי , תמתיני עוד שנה , תעלי למדרשה ורק אחרי שתקבלי כלים נכונים להתמודד עם החיים תתחתני , אל תמהרי לסגור וורט על סמך "נבואה" של רב כזה או אחר , אמרו חכמים (בבא בתרא יב.א) "אמר אמימר וחכם עדיף מנביא שנאמר: ונביא לבב חכמה (תהלים צ', יב') , לא מתחתנים על סמך דברים כאלה, את צריכה לשקול את צעדיך בחכמה ולא לנווט את חייך על פי נבואות ומיסטיקנים (לא כל רב הוא רב שיכול לייעץ ולהמליץ אני במקומך הייתי נזהר בזה מאוד)  יכול בהחלט להיות שהבחור בוגר, אבל אותך אינני מכיר... לכן אם את בוגרת מסגרת תורנית ואת חושבת שיש לך מספיק כלים כדי להקים בית נאמן בישראל ואת מוכנה לזה נפשית, שיהיה בהצלחה (בדור הקשה הזה הרב עובדיה מתיר לנערות צעירות להתחתן כדי שלא תתקלקלנה) אבל אם את חוזרת בתשובה או מתחזקת לדעתי, ראוי וכדאי שתלכי לפחות לשנת מדרשה ורק כשהרבנית תמליץ תצאי לשידוך. כרגע אל תמהרי להשיב לבחור בחיוב ואל תחליטי החלטות שנובעות מלחץ או מחוסר נעימות , לפעמים יכולות להיות לתשובה שלך השלכות הלכתיות. תחשבי פעמיים ותבקשי מהבחור זמן להחליט , תגידי לו שאת רוצה להתחזק וללמוד עוד קצת ורק אז להחליט להתחתן. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב שלום. אני ממש מגיע לשלב של ייאוש. אנחנו נשואים 9 שנים, עם שלושה ילדים. קשה להגיד את זה, אבל מאז שיש ילדים, הבית הפך ליותר לחוץ וקשה. האישה יותר לחוצה, וגם עובדת בחוץ וחוזרת עייפה, וכל הזמן אנחנו בויכוחים על כל דבר קטן. מה לעשות הרב? אני לא רוצה חס ושלום לחפש אטרקציות בחוץ או לפרק את החבילה, היא אישה מאוד טובה ומסורה לבית.

תשובה:
שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד