שאלה:
אחותי בע"ה מתחתנת ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי לרקוד או לא לרקוד בחתונה וזאת חתונה של אחות לא של בת דודה או משהו כזה זה יותר קרוב קשה לי שלא לרקוד קשה לי שלא לשמח אותה ביום הכי מאושר שלה,להסתכל מהצד ולראות את כולם רוקדים ושמחים ואני לא יכולה לשמח אותה! כ"כ קשה לי! זה נשמע לי כל כך לא מציאותי אם אני לא ירקוד זה אוכל אותי בפנים אני לא מחזיקה מעמד! גם מה אני יגיד לאחותי?ואם היא לא תשכח לי את זה מה אני יעשה? ועוד בכלל אם אמא שלי תדע שאני לא ירקוד היא תהרוג אוותי זה ניסיון קשה מידי!

תשובה:
אחותי היקרה, כל כך כואב לי לשמוע שאחותך מתחתנת באירוע מעורב, אני מבין את המצב הלא נעים שאת נמצאת בו, אולם, עליך להבין שאני לא יכול להתיר למישהו לרקוד מעורב ח"ו. אם היית רוקדת ליד אחותך לבד ואחרים לא היו יכולים לראות מילא ! אבל כשכל הגברים מסביב רשאים לצפות בך זו כבר בעיה של הכשלת הרבים. וכך נכתב בהלכה: "הדבר פשוט וברור שלפי ההלכה אסור לרקוד ריקודים מעורבים בחתונה, אנשים ונשים יחד, [או מעגל של נשים ומעגל של גברים זה ליד זה], והעובר על זה גדול עוונו מנשוא. ואף המסתכלים בריקודים אלה לא ינקו מעוון, אף-על-פי שיש מצוה גדולה לשמח חתן וכלה, אין לעשות מצוה על ידי עבירה, וכל שכן עבירה חמורה כזו" ("ילקוט יוסף" חופה וקידושין - פי"ד, סע' י"ג, עמ' רסט - רעא. עיי"ש). כמו כן מובא שם שכל המסתכל באישה, אפילו באצבע קטנה של אישה, כיון שמסתכל בה ליהנוֹת, אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים (כמשה רבינו) - לא ינקה מדינה של גיהנום. וזהו אפילו בהסתכלות בעלמא, וכל שכן בזה שהוא מרקד עימה, ועובר על זה בלאו של: 'לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם' (במדבר ט"ו, ל"ט) ... וגם על מה שכתוב: 'ונשמרת מכל דבר רע' (דברים כ"ג, י') . ועל כולם, מצוי שעובר על ידי הריקוד גם על הלאו של 'לא תקרבו לגלות ערווה' (ויקרא י"ח, ו') ... והוא מאביזריהו דעריות שצריך ליהרג ולא לעבור עליהן, אוי ואבוי יהיה להעושים כן בשאט נפש.
 
בקיצור צדיקה, אני כתבתי לך מה שאני צריך לכתוב לך את שיקול הדעת תעשי בעצמך ! אני לא יכול להחליט בשביל, אני מבין את הקושי, אבל הלכה זו הלכה ! אם בחור שחזר בתשובה ממש אהב לאכול בעבר שלו חזיר ואח שלו פתח חנות ששם הוא מוכר חזיר, אני בטוח שההלכה לא תתיר לו לאכול בחנות של אח שלו חזיר כי זה אח שלו ! מקווה שהבנת את המסר ! בהצלחה. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב רביד! אני נשוי בן 40 עם שני ילדים, בשנה האחרונה התחזקתי מאוד ואני מקפיד ללכת לשיעורי תורה ולשמור שבת כהלכה. אשתי קיבלה חלק מהדברים: טהרה, כשרות ופלטה בשבת אבל היא לא מוכנה להפסיק לראות טלויזיה ולנסוע בשבת . יש לנו מחלוקת בעניין כבר חצי שנה ונראה לי שהעניין מוביל לפרידה , זה מייסר אותי מאוד כי מצד אחד אני מרגיש שזו הדרך אך מצד שני המשפחה עומדת להתפרק. אני חסר אונים בעניין. מה עושים? האם כך נגזר עליי? למה חיי נראים כך דווקא כשהתחלתי לשמור תורה ומצוות? לא יכול להשאר בבית עם חלול שבת, לעזוב את הבית? אני אוהב כל כך את השבת אבל מתייסר ממנה, ה´ יעזור. נא עצתך בעניין. תודה רבה

תשובה:
אחי היקר, בראש ובראשונה צר לי לשמוע שאתה מתמודד עם ניסיונות כל כך קשים ומורכבים, אולם התשובה לבעיה שלך חבויה בשאלה ששאלת , דע לך אח יקר , כל יהודי שחוזר בתשובה חייב לעבור תהליך זה ממש לא פשוט , לכל אדם יש את הסף שלו , כל אדם צריך את הזמן שלו להתחבר ולהכיר בגדלות הבורא , יש אנשים שיש להם הרבה מניעות ויש אנשים שיש להם מעט מניעות , כדי להפוך את המניעות לנעימות , כל מה שצריך זה המון סבלנות , חום ואהבה , השבת של ה' יתברך לא פחות חשובה מאשתך היקרה , האשה נמשלה לשכינה הקדושה , אם מן השמים זימנו לך אשה כזאת , דע לך שעליך לעשות הכל כדי לרצותה ולשמח אותה , לדעתי אם תאמין בה ותאמין בקשר הזה , הכל יסתדר , אין דבר העומד בפני הרצון.

כתבת בשאלה שלך שהיא קיבלה חלק מהדברים , טהרה , כשרות , פלטה בשבת , אני חושב שאשתך היא אשה נפלאה , עצם העובדה שהיא מוכנה לשמור טהרה ולהתחשב בך , עצם העובדה שהיא מבינה את הצורך שלך בפלטה ובכשרות , מעידה על נשמתה הטהורה , בנוגע לשבת , זה קצת יותר קשה אחי , תחשוב מה היא יכולה לעשות בשבת? זה לא פשוט לעצור הכל ולהתחיל לשמור , כדי לשמור שבת היא צריכה תחילה להבין את משמעות השבת , תן לה לקרוא את הסיפור הבא: "השבת קשה עלי..." אין לי ספק שזה ירגש אותה , תראה לה שאתה אוהב אותה , מאמין בה , אולי כשתהיה לה משמעות בעיניך , היא תרגיש צורך להתקרב , אשתך זקוקה לחום ואהבה והרבה בטחון , אם לא תעניק לה בטחון היא תמשיך לעשות מה שהיא רוצה , אין שום טעם שהיא תשמור שבת כל זמן שזה לא בא ממנה באמונה שלימה , מתוך בטחון אמיתי.

אל תנסה להכריח את אשתך לשמור שבת , תנסה פשוט לאהוב אותה אחי , זה הכל , על כל פשעים תכסה אהבה , כשאוהבים מישהו באמת מוכנים לעשות בשבילו הכל , הבעיה שלך עם אשתך היא לא שבת , היא אהבה ! תגשו לייעוץ זוגי , תפתרו את בעיות הזוגיות שלכם והתקשורת והשבת תסתדר מאליה , אל תנסה לתלות את הסיבה לפרידה המתוכננת בגלל שבת , זה ממש לא קשור לשבת אחי , אם תעמיק ותחשוב טוב תגלה שזה קשור לאהבה ולתקשורת , השבת והנסיעה הם רק תירוץ !

לדעתי , תמשיך לשמור שבת ולהרעיף חום ואהבה על אשתך , תבקש ממנה סליחה שהתנהגת בצורה לא ראויה , שדרשת ממנה לעשות דברים שקשה לה לעשות , תחנך את ילדיך (עד כמה שאתה יכול) לעשות רצון ה' , תעזור להם לחיות את האמונה ולא לעשות כי צריכים לעשות , כך האמונה תזרום להם בדם ולא רק בשכל. ואם תשמש דוגמא אישית טובה מספיק ותבקש מה' שיפתח לאשתך שערי רחמים , אין לי צל של ספק שאם תאמין בה ותראה לה שאתה סומך עליה ואוהב אותה הכל יסתדר נשמה.

אחי היקר, כשיאיר בך אור האמונה הוא ישפיע על כל בני הבית באופן טבעי , בדיוק כמו אדם עם ריח נעים שמסתובב בבית וכולם נהנים מהריח הנעים שלו וחפצים בקרבתו !
סרטון יפה שאשמח אם תצרף לאשתך למייל: "סודות מעולם האמת" , מעלת השבת שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום הרב רביד, יש לי כ"כ הרבה דברים מבולבלים בראש אני כבר לא יודעת מאיפה להתחיל, תקופה של שנה לא היה לי חבר עד שהכרתי בחור טוב שמכבד והכל , היינו בקשר של חודש וחצי ולצערי הרב בחודש הזה גם ישנתי אצלו והוא אפילו הכיר לי א הורים שלו , הכל היה טוב ויפה עד שפתאום הוא בא אליי אחרי חודש וחצי ואמר לי שהוא מרגיש שהוא נכנס יותר מידי מהר לקשר חדש (כי הוא נפרד מחברה שלו) ושהוא מרגיש שהוא צריך זמן להיות קצת לבד ושהוא לא רוצה לפגוע בי כל זה קורה אחרי שהוא נתן לי מלכתחילה להכנס איתו לקשר כזה. אני שומרת שבת והוא די בעד והוא אומר שזה טוב והכל אבל היה לו קשה עם זה שהוא לא שומר ואני כן וזה גם משהו שהפריע לו... בקיצור אני אובדת עצות אני גם לומדת לתואר במשפטים ונורא קשה לי אני מרגישה שכלום לא הולך לי שאני תקועה בהכל אם זה זוגיות לימודים פרנסה...אני מרגישה לא טוב אני מרגישה ריקנות אני כל הזמן בוכה אני לא יכולה יותר באמת שלא טוב לי:/ אני חייבת עזרה לדבר עם מישהו אני לא יכולה להמשיך ככה...בבקשה תעזור לי!

תשובה:
אחותי היקרה, איך את מצפה שיעריכו אותך אם תוך פחות מחודש את מרשה לעצמך לישון אצל הבחור? איפה הכבוד העצמי שלך? מה ציפית שיקרה? שהוא יעריך אותך ויגיד "וואי איזו נערה צנועה?" , צר לי לומר לך את זה אבל אומר לך את מה שיש לי לומר לך כמו אח גדול: "עשית טעות איומה ואת משלמת את המחיר שלה ברגע זה".

איך נערה ששומרת שבת וכל כך אכפת לה מהדת , הולכת לישון אצל בחור שלא שומר שבת? לא שומר נגיעה ! רק עכשיו נפרד מחברה שלו , זה בחור שמכבד? את מי הוא מכבד? את חברה שלו לשעבר שברגע אחד הוא שוכח ועובר לישון עם נערה חדשה? את מי הוא מכבד אותך? במה? בזה שהוא מזמין אותך לישון איתו? זה כבוד? זו בושה וכלימה, טיפת כבוד אין כאן, איך בדיוק הוא מכבד אותך אם אחרי חודש וחצי שבו הוא ניצל את התמימות שלך הוא פתאום מודיע לך שהוא רוצה להיות לבד?

אחותי היקרה, כשגבר אוהב מישהי , הוא לעולם לא מעוניין להיות לבד , הוא לא מפסיק להתקשר אליה ולקשקש לה בראש , כי הוא מאוהב ! אבל כשנערה מראה לגבר שהיא בכיס הקטן שלו , כשהיא מזלזלת בעצמה , אין סיכוי שהוא יעריך אותה , גברים אוהבים אתגר , גברים אוהבים כיבוש ! נערה לא צנועה שישנה אצל גבר בבית , היא לא אתגר ואין בה טיפת צניעות על מה את מדברת? אם את באמת רוצה לכבוש לב של גבר.

א) תשמרי על הכבוד שלך את לא כלי חד פעמי (גם אם לא עשית כלום זה לא נראה טוב)
ב) לעולם אל תלכי לישון אצל גברים לפני חתונה (שלא יצא לך שם של פרוצה חס וחלילה)
ג) איך נערה כל כך חכמה שלומדת לתואר במשפטים לא יודעת להיות צנועה?
 
חוץ מזה , איך נערה כל כך חכמה לא מבינה שגבר שלא שומר שבת ולא מכבד את מלך מלכי המלכים , סופו שלא יכבד גם אותה , אם במלך מלכי המלכים הוא בוגד , בך הוא לא יבגוד? תראי באיזה מהירות הוא התחיל קשר חדש , עד שנמאס לו והוא בחר להיות לבד , עד שהוא יכבוש את היעד הבא ויכיר נערה חדשה , הוא לא באמת רוצה להיות לבד , הוא רוצה להיות רחוק ממך זה הכל...

לסיכום: לדעתי את נערה חכמה ונבונה ואת לא צריכה גבר שישחק בך ויפגע ברגשותיך את צריכה גבר ירא שמים , אמיתי לא שחקן , גבר נאמן , גבר שיש לו עקרונות , לא גבר שמזמין נשים לישון אצלו בבית תוך שבועיים שלושה. מגברים כאלה תתרחקי.
אני מציע שתתחילי לצפות בשיעורים שלנו על הבית היהודי כדי שתביני איפה את טועה וכמה את טועה בגדול - לצפייה בשיעורים בנושא פגישות בין גבר לאשה לחצי כאן
אם את באמת רוצה להצליח בזוגיות הבאה שלך , תצפי בקטעים הבאים, כל יום קטע.

בלי קשר אני רוצה שתשאירי לנו את השם שלך במדור התהילים שבאתר וכל יום תקראי פרק תהילים אחד באתר ותהיי חלק מספר תהילים שלם שאנחנו מסיימים כל כמה שעות באתר , תהיה לך זכות גדולה ואין לי ספק שהעיכובים שיש לך בפרנסה , בזוגיות ובלימודים ימותקו, בחינת: "מיתוק הדינים" לקריאת פרק יומי והשארת שם לברכה לחצי כאן: "התהילים המחולק" (השירות לא בתשלום)








.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי חבר כבר שנתיים הוא דתי ואני מתחזקת ב"ה, אנחנו מתחילים לדבר על חתונה הוא רוצה חתונה בהפרדה ואני איני רוצה חתונה בהפרדה. מה עושים?

תשובה:
אחותי היקרה, כשם שלך יש רצונות לבעלך יש רצונות , כשם שאת רוצה שיכבדו את רצונותייך גם בעלך מעוניין שתכבדי את רצונותיו , אם לא תלמדו לכבד אחד את השני בתחילת הקשר , ביום החשוב ביותר שלכם , יהיה לכם קשה מאוד להקים מערכת זוגית, לדעתי כדאי מאוד שתבררו אם יש לכם את אותה שאיפה רוחנית , כי לדעתי חתונה בהפרדה , זה דבר מאוד חשוב ועקרוני.

מצד אחד יש הרבה אורחים שלא שומרים תורה ומצוות
מצד שני יש הרבה אורחים שכן שומרים תורה ומצוות
מצד שלישי יש את עניין הדת שאני מניח ששניכם מכבדים
מצד רביעי יש את הכבוד ההדדי והמוסריות הטבעית בין בני זוג

לדעתי , חשוב מאוד להתחתן בחתונה נפרדת משום שע"פ חז"ל כשמתחתנים ע"פ ההלכה , יש כח ליום הקדוש הזה למחול לבני הזוג על חטאי העבר, במיוחד אם הם מקבלים על עצמם מכאן ואילך להשתדל לשמור תורה ומצוות ולחיות ע"פ ההלכה,
מצד שני , אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחתן בהפרדה , לדעתי יש הרבה
דברים נוספים שכדאי שתקחי בחשבון, כי עכשיו הוויכוח יהיה על חתונה בהפרדה
מחר מחרתיים הוויכוחים עשויים להיות גם על בית ספר , מקום מגורים , קוד לבוש וכיוצב' , לכן אני חושב שכדאי שסוף סוף תדברו על דברים מהותיים ותחשבו על הקשר ביניכם , הרבה בני נוער לא חושבים כי התאווה משתלטת על השכל (הרגש גובר) ואז כשבאים להחליט החלטות קרדינאליות חשובות , לפתע מגלים את מהות הקשר.

לפתע יש חוסר בתקשורת (שתמיד היה אבל זה לא ממש עניין אתכם...)
לפתע יש שוני עצום בהשקפה (שתמיד היה אבל אף אחד לא דיבר עליו...)
לפתע מגלים רצונות חבויים (כל אחד רוצה לגור באיזור אחר בארץ...)
לפתע מגלים רגישויות שונות (בהקשר של דת, משפחה, סביבה, עבודה וכיוצב')

בקיצור, מי שרוצה להקים בית נאמן בישראל, ראוי שיחשוב היטב אם הוא מעוניין לחיות על פי הקוד המוסרי או ע"פ הקוד הרוחני א-לוקי , כי כשחיים רק ע"פ קוד מוסרי מבלי להתייחס לקוד הרוחני, התוצאות הרסניות , עובדות בשטח מוכיחות שבלי רוחניות ואמונה , הרבה יותר קשה לחיות , הרבה יותר קשה להתמודד עם אכזבות ועצבות , הרבה יותר קשה לצפות מהבעל לא לבגוד במחשבה דיבור ומעשה , לכן אני חושב שכדאי מאוד שתכבדי את רצון בעלך לקיים אירוע בהפרדה (כל זמן שזה נובע מרצונו לקיים את ההלכה) בתנאי שהדברים יבואו לידי ביטוי גם אחרי החתונה , הנאמנות של בן הזוג שלך (הבעל העתידי) כלפייך, עשויה להיות פועל יוצא של הנאמנות שלו לה' , אם לא תאפשרי לו להיות נאמן לה' (במידה ומדובר באדם יציב, שקול ורציני) אין לי ספק שבעתיד שבירת הנאמנות הרוחנית שלו עשויה להוביל לשבירת הנאמנות המוסרית שלו והדבר יפגע רק בך וחבל.

ע"פ חלק מחכמי חז"ל כל זמן שאין הפרדה אסור לברך בחתונה הזאת "שהשמחה במעונו" משום שאין שמחה לפני ה' יתברך בחתונה של בני זוג שמכשילים את הרבים בראיות אסורות ובערבובייה חמורה מאוד.

במגזר הדתי חל איסור גמור להשתתף באירועים מעורבים שכאלה לכן כשם שחשוב לך לכבד את הקהל "החופשי" באירוע שלך, מן הראוי לכבד גם את קהל חובשי הכיפות , מקסימום במידה ואין שום מקום לפשרה במקום לפוצץ את הערב ולהעכיר את האווירה , בהיתר של רב בלבד יתכן מאוד שבסיטואציות מסויימות אתם יכולים אולי להגיע לפשרה שבה לפחות תכבדו את הקהל הדתי ותאפשרו לחלק מהם לשבת במקום צנוע ונפרד , או שבהיתר של רב תקבלו אישור חריג לאפשר לקהל לשבת יחד אך בריקודים תהיה מחיצה שתאפשר לבנות הצנועות לרקוד בצניעות, בכל מקרה האחריות הרוחנית באירוע שבו מתקיימים ריקודים מעורבים, נופלת על הכתפיים של בני הזוג. 

לקריאת תגובות דומות בנושא לחצי כאן -"חתונה בהפרדה"   שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב, אני צריכה את עזרתך בבקשה .אני נשואה שנה, לאחרונה היחס (או יותר נכון גם החוסר יחס של בעלי) כבר בלתי נסבל, ירד לי ממנו באופן משמעותי, הוא פחות. אני לא יודעת אם אני עדיין אוהבת אותו. איך אני יכולה לדעת אם אני עדיין אוהבת אותו???? אשמח לקבל תשובה שתעזור לי, אני בקושי מתקרבת אליו כבר שבוע ואנחנו כבר בקושי מדברים, חוץ מפעם ב...

תשובה:
אחותי היקרה, כשיש פצע ביד לא כורתים את היד ! הולכים לרופא לטפל בפצע, הכי קל לוותר ולהתגרש אבל גירושין זה לא פתרון, זו כריתת יד ! אני בטוח שאת בחורה חכמה.

כדי לא לכרות את היד (לא להתגרש) זה מה שתעשו.
א) תפנו יותר זמן אחד לשני, אם יהיה לכם זמן לדבר, תקשורת טובה תציל את המצב.
ב) השנה הראשונה היא השנה הקשה ביותר מכאן ואילך יהיה קל יותר בע"ה.
ג) אל תדברי איתו בכלל על גירושין ! ברגע שנותנים למקטרגים פתח הם פועלים היטב
ד) תנסי תמיד לזכור מה גרם לך להתחתן איתו , תראי את חצי הכוס המליאה
ה) תבקשי ממנו ללכת איתך לייעוץ (סביר מאוד להניח שהוא לא ירצה) תהיי חכמה?
ו) תתפללי על זה, תתפללי לה' שיתן בלבך לאהוב אותו
ז) אל תחשבי שהזיווג הבא יהיה מוצלח יותר, לא בורחים מהתיקון מתמודדים !

זיכרי ! אם ה' יתברך מפגיש בין בני זוג כנראה שיש בזה עיניין, לא סתם ה' יתברך הפגיש ביניכם, את יכולה לקבל את זה באמונה ולנסות להציל את הנישואין שלך, או לוותר ולחפש הרפתקאה חדשה, אני רק יכול לומר לך שמי שלא מנסה לוותר ולהתפשר לעולם לא יסתדר עם אף בן זוג. בקיצור: רק רופא יכול לרפא פצע ביד אין טעם לכרות את היד צריך פשוט ללכת לרופא טוב, אני ממליץ על הרב אבנר כוואס, השבוע דיברתי איתו, תדברו איתו והוא ישמח לעזור, לכניסה לאתר של הרב לחצי כאן: "הרב קוואס"
הרב אבנר קוואס הוא מומחה לשלום בית יש לו אתר נפלא שנקרא: "ביתי החדש" , אני בטוח שהוא יכול לעזור לכם אם אתם מוכנים לעזור לעצמכם, בכל בית שני בישראל יש בעיות לא פשוטות, השכינה בגלות וכשאין שכינה בבית אין שלום בבית, כדי להחזיר את השכינה לבית בעלך צריך ללמוד תורה ואת צריכה ללכת בצניעות ושניכם צריכים למצוא זמן אחד לשני רק כך תצליחו.

תגובות דומות שאת מוזמנת לקרוא בנושא שלום בית.
1) בעלי החליט להתגרש ממני.
2) מה עושים עם בעל שלא מתעורר???
3) בעלי לא עוזר לי הוא פשוט חוצפן !!!
4) אני שונאת את בעלי הוא אגואיסט מגעיל. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני וחברתי התווכחנו אם מותר לאישה לעשות עגיל בטבור ?
בשאלות ותשובות לא מצאתי תשובה ברורה על עגיל בטבור
אשמח אם תענה.

תשובה:
פשוט שאסור , משום שמדובר במקום שהצניעות יפה לו
וכשעושים עגיל , בד"כ מראים אותו לאחרים , אחרת מה
הטעם? נערה שעושה עגיל בטבור בד"כ סובלת מחוסר
תשומת לב , אז היא מנסה להתבלט ולכן היא עושה כל
מיני שטויות , עגיל בגבה , עגיל בלשון ואין טעם להמשיך
הדברים ברורים וידועים , גויות יכולות לעשות עגיל איפה
שהן רוצות , יהודיות כשרות נמנעות מלחקות את הגויים ,
לכן כל נערה שמעוניינת לחיות על פי ההלכה לא תעשה
עגיל ולא תזלזל בתורת ישראל.

אמרו חכמים:
א) כל כבודה בת מלך פנימה - אשה צריכה צניעות
ב) "ובחוקותיהם לא תלכו" - אל לנו להידמות לגויים
ג) "קדושים תהיו" - אין דעת חכמים נוחה בדבר זה

הכשלת הרבים:
חוץ מזה סביר מאוד להניח שמי שעושה את העגיל הוא
גבר , אז כאן העבירה כבר כפולה ומכופלת , לא מספיק
שאשה בוחרת במזיד לזלזל בגוף שלה ולהפקירו לרבים,
היא גם מכשילה בזה אדם נוסף ומאפשרת לו לגעת בה
וכך היא עוברת על איסור נוסף

לסיכום: תמיד, כדי לדעת אם משהו מותר או אסור ,
תחשבי עליו במושגים של ראוי או לא ראוי , כי מי
שבאמת ירצה למצוא היתרים תמיד יכול להיות "נבל
ברשות התורה" הוא יכול לנסות להתחכם ולומר: "לא
כתוב בתורה שאסור לעשות עגיל בטבור !!! "

בדיוק כמו שמישהו פעם אמר לי: "לא כתוב בתורה שאסור
להדליק טלוויזיה בשבת" אז עניתי לו , שגם אם היה כתוב
לא תדליקו טלוויזיות בכל מושבותיכם ביום השבת , הוא
היה אומר: "לא כתוב טלוויזיה מדגם טושיבה" ואין לדבר
סוף,, מי שרוצה להתחכם יכול להתחכם עד אין סוף , מי
שיש לו יראת שמים מבין ישר שלא שייך , בדיוק כמו שלא
שייך שלרבנית יהיה פירסינג בטבור או צמידים ברגליים.

אני לא חושב שיש טעם שתתווכחי עם חברה שלך על זה ,
אם יש לה יראת שמים היא תבין אם אין לה יראת שמים ,
גם אם תתווכחו עד הבוקר , זה לא יעזור , תתפללי עליה
שהיא תזכה ליראת שמים זה חשוב הרבה יותר מעגיל
בטבור , כי היום התווכחתם על עגיל בטבור , מחר תתווכחו
מה צנוע יותר מכנס רחב או חצאית ומחרתיים היא תוכיח
לך שמותר ללכת עם ג'ינס רחב או עם חצאית קצרה בלי
גרביים ברגל חשופה , בקיצור הכל תלוי ביראת השמים
של האדם זה הכל. אם אין יראת שמים שום הוכחה או
ראייה לא תועיל , צריך טיפול שורש.

תני לחברה שלך לצפות בקטעים הבאים ,
אני בטוח שהיא תזכה ליראת שמים.
...
  
  
  
  
...


 

שלח לחבר קריאה בניפרד